במשך אלפי שנים נשים היו אובייקט מסחרי המקשר בין גברים. הן נתפסו כמתנות שגברים נותנים זה לזה, וההבדל הראשון בין המגדרים הוא בין אלו שנותנים מתנות לאלו שניתנות כמתנות.

במשך אלפי שנים נשים היו אובייקט מסחרי המקשר בין גברים. הן נתפסו כמתנות שגברים נותנים זה לזה, וההבדל הראשון בין המגדרים הוא בין אלו שנותנים מתנות לאלו שניתנות כמתנות

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

במאמרה "תנועת הנשים: הערות על הכלכלה הפוליטית של מין" – The Traffic in Women: Notes on "Political Economy" of Sex 1975, כתבה האנתרופולוגית האמריקאית גייל רובין Gayle Rubin את הדברים הבאים:

העברת האשה מהווה גורם מתווך להידוק הקשר בין הגברים. הן סחורה העוברת מגבר לגבר בתמורה לקשר כלכלי, חוזי, צבאי, טובות הנאה או כל קשר אחר בין גברים. מאז ומתמיד נשים ממשפחות חזקות הושאו כחוזים בין שליטים ובמסגרת הסכמי שלום, במטרה לקשור בצורה מחייבת את ההסכם. נשים ממשפחות חלשות נמסרו כתמורה לשיפור כלכלי משפחתי או פיסת קרקע. המוהר הוא שריד של אותו הסכם הגבר בו הגבר משלם להוריה הכלה תמורתה.

בתרבות הישראלית שני גברים שיש ביניהם קשרי ידידות הופכים ל"אחים", "אח שלי" או "אחי" הפכו לשם גנרי של גבר לגבר. תרבות ה"אחוקים" הזו מחקה את הדינמיקה הצבאית של גברים המתחלקים בסבל, בהנאות, ב"מסטינג" ולכן הופכים לאחים. אחוות הגברים הזו מאפשרת להם להגן זה על זה במצבי סיכון, לסייע בקשיים ולהתחלק בהנאות.

בתרבות המצ'ואיסטית הישראלית העברת נשים מיד ליד הפכה לסוג של הוכחת חברות כמו אכילה מאותו ה"מסטינג", חברות שתעמוד "כמעט בכל תנאי". שני גברים הרוצים לחזק את הקשר החברתי ביניהם יכולים לצאת לאכול או לשתות ביחד, מתברר שהם יכולים גם להזמין נערות צעירות ולחלוק בהן.

אבל בתרבות החברתית הפוסט-מודרנית נשים מתבגרות מהר, הן מתוחכמות יותר, מודעות יותר, מקיימות יחסים מיניים בגיל צעיר יותר. אביהן מתקשה לשמור עליהן. הוא לא יכול להעביר אותן כתמורה לטובת הנאה כל שהיא. הן גם לא מוכנות לשמוע אזהרות. הן לא מוכנות להיות מושא לסחר. הן מחליטות עם מי הן הולכות, לאן הן הולכות ובתמורה למה.

בתרבות הישראלית שני גברים שיש ביניהם קשרי ידידות הופכים ל"אחים", "אח שלי" או "אחי" הפכו לשם גנרי של גבר לגבר. אחוות הגברים מאפשרת להם להגן זה על זה במצבי סיכון, לסייע בקשיים ולהתחלק בהנאות

הבעיה היא שהנערות הצעירות והעצמאיות הללו לא מכירות את כללי המשחק הגברי ואת חוקי אחוות הגברים ההופכים אותן לסחורה לעומת נערים וגברים שגדלו על אותה תרבות ומכירים את הכללים. ונערות כמו נערות, מסתחררות מ"ענן כוכבים", מסתקרנות ממה ששונה מהן, נוחות לפיתוי, משתפות פעולה, ולא מבינות שלכל דבר יש מחיר, וכי תמורת תשומת לב והתחככות ב"אבק הכוכבים", הן יאלצו לשלם.

תוסיפו לכל זה גם את תרבות ה"מגיע לי" הישראלית, תרבות שניתן לראות אותה ב"טיסת השוקולד", במקומות נופש, בתיירות או בטבע, התפיסה ש"אם שילמתי מגיע לי לקבל כל מה שאני רוצה". זו הגישה המאפשרת להשאיר זבל באתרי הנופש, להרוס חדרים במלון, לזלזל ולדבר בגסות אל נותני שירות בארץ ובחו"ל. גישה זו תקפה גם לגבי נערות צעירות שמעניקים להן תשומת לב. "עכשיו", אומרים לעצמם אותם גברים, "מגיע לי להנות מגופן וגם להעביר אותן, 'קח, אח שלי' ובוא נחזק את הקשר בינינו על גבי גופה של הנערה".

ניתן לראות כי קיים פה מוסר כפול, לכאורה כולם יודעים שניצול הנערות הוא התנהגות לא ראויה ולא מוסרית. אך בפועל בין "האחוקים" עובר מסר המעודד ניצול נערות כהוכחה לגבריות ולאחוות הגברים. לתרבות הסחר הזו יש כלל נוסף, עשית אבל לא תיעדת, הרי שהעסקה לא תקפה, ולכן צילום, שיתוף דיגיטלי, או לפחות צופים שיוכלו להשתתף בחוויה מחזקים את ההוכחה להישג הגברי.

גישת ה"מגיע לי" תקפה גם לגבי נערות צעירות שמעניקים להן תשומת לב. "עכשיו", אומרים לעצמם אותם גברים, "מגיע לי להנות מגופן וגם להעביר אותן, 'קח, אח שלי' ובוא נחזק את הקשר בינינו על גבי גופה של הנערה"

אין בעיה בקיום העסקה, אלא רק בעסקה שנחשפה. מי שביצע אותה "אכל אותה" ועכשיו הוא צריך להיחלץ ממנה בנזק מזערי. אבל אין מה לדאוג, כי למי שיש אבק כוכבים יש גם קשרים, וכפי שאומרים בסלנג הישראלי, "אם יש קשרים לא צריך פרוטקציה", ברגע ש"האחוקים" נתפסים הם מכירים את הנוהל: עורך דין יקר, השמדת ראיות, כיפה על הראש ויועץ תקשורת שידאג לנקות אותם ולהשמיץ את הנערות. כי הרי כל אחד מהם הוא "גבר-גבר", המהווה מודל הערצה לנערים אחרים. והנערות המאשימות? הן סתם מופקרות. בואו נסקור רגע כמה מן העסקאות המפורסמות שנחשפו ונראה עד כמה קווי הדמיון ביניהם בולטים:

אבק הכוכבים של הזמר איל גולן הוא מהסמיכים יותר בישראל, נערות צעירות לא יכולות לעמוד בפני הזכות לשהות לידו כמה דקות, בוודאי שלא בפני הצעה לבלות אתו או עם מקורביו. אפילו לקיים אתו יחסים מיניים הן עשויות להסכים, אך העברה מיד ליד כסחורה למקורביו בתמורה זה דבר שהן אפילו לא תיארו לעצמן.

גם לכדורגלנים של מכבי תל-אביב יש אבק כוכבים, גם הם נוהגים להפיל ברשתם מעריצות צעירות ולהתחלק בהן על מנת לחזק את הקשר הגברי ביניהם. גם להם יש כסף לשכור עורכי דין יקרים, וקהל נרחב של אוהדים המוכנים לפעול למענם על מנת לשמר את הישגי הקבוצה. האוהדים יודעים את תפקידם, הם חושפים את זהותן של הנערות, משמיצים אותן ויוצרים לחץ על רשויות החוק.

בראש קבוצת הנערים שפגעה, על פי עדותה, בנערה הבריטית באיה נפה, עמד שחקן כדורגל מקצועי של בית"ר ירושלים ששיחק בליגת העל לנוער. את אבק הכוכבים שלו הוא הפעיל, על פי העדות, על נערה אנגליה שכלל לא היתה מודעת אליו, למנטליות ה"מגיע לי" הישראלית, ומעל לכל לתרבות השיתוף בין "האחים". את כל אורות האזהרה שנערה ישראלית היתה אולי מזהה, היא פספסה, ולכן "אכלה אותה בגדול". היא "זכתה" בשיתוף קבוצתי בין מספר "אחים", כולל צופים, צילום והעלאה לרשת, כל הפגיעות האפשריות באותו האירוע, ובגדול. וכמובן היה להם מספיק כסף לשכור עורכי דין יקרים שהביאו יחד איתם גם את הכיפות והקשרים פוליטיים, אולי כדי ליצור לחץ בינלאומי על ממשלת קפריסין.

אין בעיה בקיום העסקה, אלא רק בעסקה שנחשפה. מי שביצע אותה "אכל אותה" ועכשיו הוא צריך להיחלץ ממנה בנזק מזערי. אבל אין מה לדאוג, כי למי שיש אבק כוכבים יש גם קשרים

התמונה העולה מהדוגמאות הללו היא של הגבר הישראלי המצוי, אם כי בהחלט לא זה הרצוי. גבר החושב שתמורת אבק הכוכבים שהוא מעניק לנערות מגיע לו לקבל גם זיון, לשתף עם חברים לחיזוק הקשר ולתעד את ההוכחה להישג ולתהילה שהגיע אליה.

כל עוד גברים ישראלים מפורסמים ולא מפורסמים ירגישו שתשומת הלב שהם מעניקים לנערות מאפשרת להם לפגוע בחייהן בברוטליות ולהעביר אותו מיד ליד, יהיו עוד נערות כאלו. רצוי שאנחנו כחברה נוקיע מתוכנו את ההתנהגות הזו, על מנת שגברים ונערים יהססו מאוד לפני העברת נערה מיד ליד כסחורה.

ד"ר אורית יעל (Orit Yaal) חוקרת היסטוריה חברתית ומגדרית. היא משתמשת בתקשורת ההמונים של התקופה כמקור להבנת החברות הנחקרות. להנאתה לומדת כל החיים, לפרנסתה מרצה במכללה אקדמית כנרת, לשלמות נפשה מרצה אקטיביסטית במסגרות אזרחיות (פורום מיכל סלה, מכינות קד"צ), פובליציסטית בעיתונות החופשית ונואמת בכיכרות. בחייה הפרטיים קיבוצניקית, פמיניסטית נשואה ואם לארבעה. מאמינה בשוויון חברתי, כלכלי ופוליטי, כי רוב בני האדם טובים צריך רק ללתת להם את הכלים להראות את הטוב הזה.