בעניין הסיפוח, אין שום "הזדמנות" שחייבים לנצל

גנץ ואשכנזי – המפתח בידם (צילום: FLASH 90)
FLASH 90
גנץ ואשכנזי - המפתח בידם

המתעקשים על סיפוח חלקים מהגדה טוענים שזה ממש הזמן לסיכון כה גדול,  למרות משבר כלכלי מהחמורים שידעה המדינה, מכיוון שצצה הזדמנות נדירה ומדהימה.

אפשר לאכלס כוכבי לכת חדשים בהמוני הפתיים המוכנים להאמין לבנימין נתניהו, אך (בשונה מטענותיו נגד מערכת החוק והמשפט) הטענות חייבות להשקל. הזדמנות של פעם בדור הרי לא מפספסים.

אפשר לאכלס כוכבי לכת חדשים בהמוני הפתיים המוכנים להאמין לנתניהו, אך (בשונה מטענותיו נגד מערכת החוק והמשפט) הטענות חייבות להשקל. הזדמנות של פעם בדור הרי לא מפספסים

טענת ה"הזדמנות" נשענת על הרעיון שישראל תוכל לחמוק מעונש רק כעת. על רקע זה יש לבחון את הרצון לספח משהו בסביבות ה-1 ליולי.

ראשית, מדינות ערב המתונות. הן הזהירו מפני השלכות חמורות. גורם בכיר באיחוד האמירויות כתב בעברית ובעיתון ישראלי (!) שהנורמליזציה תוסר מסדר היום אם יהיה סיפוח; אחר אמר שסיפוח יסיט את העולם הערבי מתמיכה בחלוקה לעבר קריאה למדינה אחת, דו-לאומית ולא-יהודית אחת (שהיא אכן התוצאה ההגיונית היחידה של המשך הכיבוש). מצרים דחתה את רעיון הסיפוח וירדן מזהירה שתבטל את הסכם השלום (המעניק לישראל עומק אסטרטגי שהגדה המערבית מעולם לא תוכל). אבל ישראל לא נוטה להתייחס לערבים ברצינות; היא אפילו לא טרחה לענות ליוזמת השלום הערבית מ-2002, שנשארה על השולחן, מבויישת ומתייבשת, עד היום.

הפלסטינים מצדם הזהירו שסיפוח יהיה המסמר הסופי ב"תהליך השלום" הארוך והתקוע, וכי הם יבטלו את התיאום הביטחוני שמאז האינתיפאדה השניה מספק  לישראל, ובכן, ביטחון. אבל ישראלים לא מתייחסים ברצינות לפלסטינים עד שהם מתחילים לפוצץ אוטובוסים, ואז דעת הקהל ממילא זזה עוד יותר ימינה.

אין לדעת אם הסיפוח באמת יוליד אינתיפאדה שלישית או את קריסת הרשות הפלסטינית, שכרגע מספקת לימין גם קרדום נפלא לחפור בו וגם עלה תאנה מושלם לכיבוש הישראלי בשטחים. אך נראה שהפלסטינים נמצאים על קרקע מוצקה בתקוותם שמדינות אירופה יגיבו לכל הפחות בהכרה ב"פלסטין".

הפלסטינים הזהירו כי הסיפוח יהיה המסמר הסופי ב"תהליך השלום" הארוך והתקוע, וכי הם יבטלו את התיאום הביטחוני שמספק לישראל ביטחון מאז האינתיפאדה השניה. אבל ישראלים לא מתייחסים ברצינות לפלסטינים

מה עוד יעשו האירופאים? האיחוד מצהיר שלא יכיר בסיפוח כלשהו, ​​ושר החוץ הגרמני הייקו מאס הגיע לירושלים במיוחד כדי להזהיר שהדבר ייחשב בלתי חוקי. לראשונה זה עשרות שנים יש התראות על סנקציות.

האירופאים הם שותפי הסחר העיקריים של ישראל ויש בכוחם לגרום נזק רב – אבל הם מפולגים ומסוכסכים. הגרמנים משותקים משהו בכלל החוב ההיסטורי שלעולם לא יתוקן, וזלזול באירופאים הוא ספורט לאומי בישראל.

כמובן שגם מזכ"ל האו"ם קרא לישראל השבוע לזנוח את הסיפוח – אבל רק פראייר מקשיב לארגון שמייצג את כל אומות העולם.

ובכל זאת, ריבונו של עולם: היכן ההזדמנות המדהימה?

הקביעה נשענת כולה על כך שדונלד טראמפ נתן את ברכתו למהלך.

הרעיון הזה לוקה בסוג של העדר כבוד עצמי (שכן ישראל היא מדינה עצמאית), חוסר מסד מוסרי (שכן טראמפ הוא מגדולי הנוכלים של העידן המודרני), והיגיון עקום (שכן הסכסוך הטריטוריאלי הוא עם הפלסטינים ולא האמריקאים). אבל זה בכל זאת משכנע ישראלים רבים, שכמנהג ואסאלים מאז ומתמיד מתהדרים באישור הפריץ.

אבל בעיקר, אין זה נכון שאמריקה תומכת.

ג'ו ביידן, שיושב חזק בסקרים (כולל במדינות המתנדנדות) לקראת הבחירות לנשיאות בנובמבר, הבהיר לגמרי שהוא לגמרי מתנגד. כך גם כמעט כל שכבת ההנהגה האמריקאית, משתי המפלגות הגדולות ומהקהילות האסטרטגיה והבטחון (כולל ידידים מובהקים של ישראל כמו דניאל פייפס).

אבל ריבונו של עולם: היכן ההזדמנות המדהימה? הקביעה נשענת על כך שדונלד טראמפ נתן את ברכתו למהלך. הרעיון הזה לוקה בהיעדר כבוד עצמי, חוסר מסד מוסרי והיגיון עקום, אבל בעיקר, אין זה נכון שאמריקה תומכת

אם ישראל תבצע סיפוח מעבר לסמלי לחלוטין, סביר למדי שהיא תעמוד בקרוב בפני ממשל אמריקני שעוין מאוד את המהלך שביצעה ומחפש להפכו, כאשר שאר העולם עוין באופן כללי.

זו הסיבה שמערכת הביטחון הישראלית מתנגדת כמעט מקיר לקיר. כל שלושת האלופים לשעבר שהציעו להם להוביל את "מנהלת הסיפוח" סירבו לכבוד המפוקפק. בכירי הצבא, השב"כ, המוסד והמשטרה מבינים היטב שהתוצאה עשויה להיות אסון ביטחוני בגדה המערבית.

כל זה קורה באמצע משבר הקורונה, כאשר העוצמה של הגל השני אינה ברורה, עם כ-20% אבטלה, וכאשר הכלכלה הצטמקה מעל ל-7% ברבעון האחרון.

מה ישראל מקבלת בתמורה להסתכנות באסונות דיפלומטיים, ביטחוניים וכלכליים?

סיפוח לא יביא למתנחלים שום דבר מוחשי, כי הרי ישראל מוצאת קומבינות גם היום להפוך אותם לחלק מישראל (בשונה מהשכנים הפלסטינים הם מצביעים בבחירות לישראל, למרות שאין הצבעה בחו"ל).

אבל זה נכון שהסיפוח יקבע עובדות כמו שאנחנו אוהבים, כי יהיה קשה לבטל אותו בעתיד (אין לזה תקדים). האם זה טוב?

המפה שסיפוח כל ההתנחלויות תיצור עשויה להיות האבסורדית ביותר בעולם, ותיצור גבולות (לכאורה) מפותלים כל כך שלא יהיה אפשר להגן עליהם צבאית.

איש בעולם לא יאמין שהכיסים הפלסטינים הנותרים, שכל אחד מהם מוקף על ידי ישראל מכל הצדדים, יוכלו מתישהו להחשב לגוף מאוחד ונפרד בר-קיימא. הטענות של ישראל להיותה דמוקרטיה יגוועו סופית; והחשבון לכך יוגש.

מערכת הביטחון הישראלית מתנגדת כמעט מקיר לקיר. כל 3 האלופים לשעבר סירבו להוביל את "מנהלת הסיפוח". בכירי הצבא, השב"כ, המוסד והמשטרה מבינים שהתוצאה עשויה להיות אסון ביטחוני בגדה המערבית

אני מעריך שהממשלה תתעשת חלקית ותצמצם את הסיפוח למשהו צנוע שיציל את הכבוד וימנע את המפה המתוארת והבלתי נסבלת. אולי יסתפקו בגוש עציון, למשל. גם זו תהיה פרובוקציה מיותרת שתסיים חצי מאה של המנעות חכמה מסיפוח חד-צדדי, אבל ייתכן שנזקיה ישומנכו בהתאם.

מדוע נתניהו חפץ בנזק כלשהו? השאלה הזו נשמעת מעניינת, אבל היא לא באמת.

הסיפוח מספק הסחת דעת ממשפט השוחד חסר התקדים שלו, משמח את הבייס הנבער, ומביך את שותפיו ל"ממשלת האחדות" מכחול לבן. כל זה יכול להיות נוח מאוד אם יחליט ללכת לבחירות לפני ששר הבטחון בני גנץ אמור לתפוס את מקומו בעוד פחות מ-17 חודשים. זהו הרי אותו נתניהו שהשבוע מצא את החוצפה להנדס לעצמו הטבת מס קולוסאלית ורטרואקטיבית כאשר חלק גדול הציבור לא יודע איך יגמור את החודש. אין גרם בושה, ושום קלון לא יפתיע.

השאלה המעניינת היא מדוע מנהיגי כחול לבן, גנץ ושר החוץ גבי אשכנזי, זורמים עם השגעון. עמדתם היא קריטית, מכיוון שמסתמן שללא תמיכת כחול לבן, אפילו ממשל טראמפ עשוי לסגת מהעניין. אין ספק ששניהם מבינים את עוצמת הטמטום של המהלך, אז למה הם מגמגמים?

הסיפוח מספק הסחת דעת ממשפט השוחד, משמח את הבייס הנבער, ומביך את שותפיו ל"ממשלת האחדות" מכחול לבן. זה שיכול להיות נוח אם יחליט ללכת לבחירות לפני שגנץ יתפוס את מקומו

ישנם שלושה תרחישים שמסבירים זאת.

  • ההסבר הכי מחמיר הוא חלמאות לשמה. הרי צמד זה זכה בבחירות – עם 62 מנדטים – ואיכשהו עדיין לא הצליח לסלק את נתניהו. זה חסר תקדים בהסטוריה; למרות התירוצים, ההנדלים וההאוזרים, זה ממש בלתי נתפס.
  • ההסבר השני הוא שהם יכילו כל אסון ויספגו כל עלבון כדי למנוע הנתניהו תירוצים לסגת מהרוטציה. אני לא מציין את זה בתור ההסבר המחמיר, מתוך כבוד לכך שבמחוזותינו טמטום נחשב למביש יותר מציניות חסרת תקנה.
  • התפיסה האופטימית היא שהם רק מעמידים פנים, ומאחורי הקלעים הם מושכים בחוטים מתוחכמים ביותר שישבשו את המהלך. אחרי הכל, כחול לבן כבר חסמו מזימות שונות ומשונות של הליכוד, כולל ביטול משפט נתניהו.

למרות שאשמע כפתי בעצמי, אינני פוסל את התרחיש האחרון.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,056 מילים
סגירה