יוסי הרצוג במלון בלונדון, 2015 (צילום: Courtesy)
העובדת שלו נשלחה ל-22 שנות מאסר, אבל עקבותיו של יוסי הרצוג נעלמו

איפה מסתתר הבוס הגדול?

תחקיר

איך מחלקת המשפטים של ארצות הברית הניחה לישראלי שעמד לכאורה בראש מזימת הונאות ענקית להימלט? ● במשך שנים, יוסי הרצוג, מפעיל זירות מסחר באופציות בינאריות, גנב לכאורה מיליונים מלקוחותיו ברחבי העולם, אבל נראה כאילו עמד מעל החוק ● לבסוף התובעים תפסו אותו – ואז הניחו לו לחמוק ● סימונה ויינגלס, שחשפה את מאחורי הקלעים של תעשיית הונאת האופציות הבינאריות, מביאה את סיפור היעלמותו של הזאב מקיסריה

מאז שמחלקת המשפטים האמריקאית שלחה אישה ישראלית ל-22 שנים בכלא בדצמבר האחרון, ישראלים שמפעילים אתרי השקעות ברשת התחילו לפחד.

ב-7 באוגוסט 2019, נוכלת ההונאות באופציות בינאריות לי אלבז נמצאה אשמה ע"י חבר מושבעים במרילנד בשלושה סעיפים של הונאה מרחוק ובסעיף של קשירת קשר לביצוע הונאה מרחוק, במסגרת הונאת ענק של משקיעים מהעולם בהיקף של יותר מ-145 מיליון דולר. אלבז הייתה מנכ"לית יוקום תקשורת, אחת מכמאה חברות לסחר באופציות בינאריות שפעלו מהארץ בין 2008 ל-2018.

הרשעתה של אלבז ו-22 שנות המאסר שנגזרו עליה הפחידו רבים מעמיתיה בתעשיית המסחר המקוונת, שפועלת כעת מישראל וממזרח אירופה ומציעה מסחר במטבע זר, בחוזי הפרשים ובמטבע מבוזר, כך על פי כמה מקורות הבקיאים באופן התפתחותה של תעשיית המסחר באופציות בינאריות.

"ההרשעה של לי אלבז הפחידה את התעשייה", אומר לזמן ישראל נמרוד אסיף, עו"ד ישראלי המייצג אזרחי מדינות זרות שנפלו קרבן להונאת אופציות בינאריות.

"אנשים בישראל, ובייחוד אנשים מתעשיית המסחר באופציות בינאריות, שמעו על לי אלבז ועקבו אחרי המקרה מקרוב. זה יצר הרתעה. את לא יכולה לאכוף את החוק על כולם, אבל אם תתבעי כמה מהם זה ירתיע את האחרים", הוא מוסיף.

אבל בדיוק כאשר התביעה רשמה ניצחון במקרה של אלבז בקיץ שעבר, נראה שמחלקת המשפטים של ארצות הברית ביצעה טעות מסנוורת ומביכה שאפשרה לבוס שלה, יוסי הרצוג, אחד משני מובילי ההונאות לכאורה של יוקום, לחמוק.

כאשר התביעה רשמה ניצחון במקרה של אלבז בקיץ שעבר, נראה שמחלקת המשפטים של ארצות הברית ביצעה טעות מסנוורת ומביכה שאפשרה לבוס שלה, יוסי הרצוג, אחד משני מובילי ההונאות לכאורה של יוקום, לחמוק

למחלקת המשפטים יש מוניטין מטיל אימה כמוסד שנכון ומסוגל לתבוע עברייני צווארון לבן ושחיתות בכל מקום בעולם. לדוגמה, כשהמחלקה תבעה ב-2015 תשעה בכירים מהגוף המנהל של הפדרציה הלאומית לכדורגל, פיפ"א, ארגון שנחשד זמן רב כנגוע בשחיתות, כל העולם עקב בעניין אחר הפרשה, והיועצת המשפטית דאז של ארצות הברית, לורטה לינץ', נתפסה בעיני רבים כגיבורה.

לכן מתמיה שתובע של מחלקת המשפטים אפשר לנאשם בישראל לחמוק כאשר יידע אותו כי הוגש נגדו כתב אישום, ואז, כפי שדווח, יידע אותו גם כי הממשל האמריקאי טרם הגיש בקשה להסגרתו.

לי אלבז, שהורשעה באוגוסט 2019 בהונאת אופציות בינאריות, נכנסת לבית המשפט בגרינבלט, מרילנד, ב-25 ביולי 2019 (צילום: Times of Israel)
לי אלבז נכנסת לבית המשפט בגרינבלט, מרילנד, ב-25 ביולי 2019 (צילום: Times of Israel)

הואשם, הוזהר, נעלם

בפברואר 2019 הוגש נגד הרצוג כתב אישום ע"י חבר מושבעים גדול, וכתב אישום מתוקן הוגש בספטמבר 2019. הוא הואשם יחד עם שותפו העסקי יעקב (קובי) כהן ועם 13 מעובדיהם. לפי כתב האישום, בין 2014 ל-2017, הרצוג והנאשמים האחרים עשו שימוש באתרים BinaryBook.com ו-BigOption.com במסגרת מזימה משותפת להשיג הפקדות מקסימליות ממשקיעים באופציות בינאריות ולוודא שהמשקיעים יפסידו את כספם בחשבונות שלהם או לא יוכלו למשוך אותו. הם עשו זאת לכאורה באמצעות מצג שווא ושקרים.

העמדתו של הרצוג למשפט יהיו בבחינת הישג גדול לאגף ההונאות של המחלקה הפלילית במחלקת המשפטים, היחידה שהגישה את כתב האישום נגדו. אבל בחודש שעבר, מחלקת הפרסום של אתר טיימס אוף יזראל (זמן ישראל וטיימס אוף יזראל משתייכים לאותה קבוצה) קיבלה פנייה מפתיעה מעוזר משפטי ברשות האמריקאית למסחר בחוזים עתידיים על סחורות, שרמזה כי משהו אינו כשורה.

הרשות הגישה תביעת אכיפה אזרחית נפרדת נגד הרצוג, והעוזר המשפטי שאל אם היא יכולה לפרסם התראה משפטית באתר, מפני שעד אז כל ניסיונותיה של הרשות להמציא להרצוג מסמכים משפטיים כשלו. מסמכי בית המשפט באותה תביעה חושפים כי הרצוג נמלט לישראל ומקום הימצאו אינו ידוע.

"הרצוג אינו נמצא כרגע בישראל", כתבו עורכי דינה של הרשות למסחר בחוזים עתידיים על סחורות. "(הרשות) יצרה קשר עם נציגי גופי רגולציה פיננסית זרים, בניסיון, שלא צלח בסופו של דבר, לקבוע את מיקומו הגאוגרפי הנוכחי של הרצוג".

"הרצוג אינו בישראל", כתבו עורכי דינה של הרשות למסחר בחוזים עתידיים על סחורות. "הרשות יצרה קשר עם נציגי גופי רגולציה פיננסית זרים, בניסיון, שלא צלח בסופו של דבר, לקבוע את מיקומו הגאוגרפי הנוכחי"

הרצוג היה בארץ לאחרונה ב-11 ביוני 2019, היום שבו התובע של מחלקת המשפטים, הנרי ואן דייק, יידע את פרקליטו של הרצוג כי הוגש נגדו כתב אישום, כך לפי מסמכים שהוגשו לבית המשפט לקראת משפטה של אלבז.

ב-22 באוגוסט, הרשות הישראלית לניירות ערך יידעה את הרשות האמריקאית למסחר בחוזים עתידיים כי הרצוג כבר אינו נמצא בישראל.

שרשרת האירועים הזו מרמזת כי מחלקת המשפטים האמריקאית יידעה את הרצוג כי הוגש נגדו כתב אישום עוד לפני שהגישה את בקשת הסגרתו מישראל.

תצהיר שהגיש עורך דינו של הרצוג לבית המשפט במרילנד (שניתן לראותו באתר pacer.gov) מאשר את החשד הזה, וכמוהו ראיונות שערכתי עם אנקוש חרדורי, התובע שהוביל את החקירה הבינלאומית נגד אלבז, הרצוג ו-19 נאשמים אחרים מיוקום לפני שמחלקת המשפטים של ארצות הברית הניחה להרצוג להימלט.

מחלקת המשפטים האמריקאית סירבה להגיב לכתבה. "כעניין של מדיניות, מחלקת המשפטים של ארה"ב אינה מגיבה באופן כללי על עניינים הקשורים בהסגרה", כתבה הדוברת ניקול נאוואס אוקסמן בהודעת דוא"ל לזמן ישראל.

אבל לחרדורי היו מילים קשות לומר על מה שהוא מחשיב לתקלה חמורה.

"העובדה שהרצוג כנראה הצליח לחמוק מעוררת בי בחילה", אומר חרדורי. "זה דבר גרוע כשלעצמו, אבל הדרך המסוימת שבה זה קרה – העובדה שהיה אפשר בהחלט לצפות את זה ולמנוע את זה – זו שערורייה.

"אני מקווה שיום אחד הוא ייתפס ויובא לצדק, גם אם בעוד זמן רב".

יוסי הרצוג (משמאל) ומנהל לנקופיה במאוריציוס, רונאל ג'ובין, ביריד ICE Totally Gaming בלונדון, בסביבות 2014 או 2015 (צילום: Courtesy)
הרצוג (משמאל) ומנהל לנקופיה במאוריציוס, רונאל ג'ובין, ביריד ICE Totally Gaming בלונדון (צילום: Courtesy)

"אני לא גנב"

תעשיית המסחר באופציות בינאריות שגשגה בארץ במשך עשור עד שהכנסת הוציאה אותה מחוץ לחוק באוקטובר 2017, במידה רבה בעקבות סדרת תחקירים של טיימס אוף ישראל, שהחלה בכתבה שפורסמה במרץ 2016.

חלק מהתחקירים בסדרה פורסמו גם בעברית בזמן ישראל. 

אולם חקיקת הכנסת כללה פרצה, כפי שדווח אז בטיימס אוף ישראל, שאפשרה למפעילי זירות מסחר באופציות בינאריות לשעבר להמשיך למכור השקעות באינטרנט אם שינו את השם ואת התיאור השטחי של המוצר שהם מוכרים למטבע זר, חוזי הפרשים, מטבע מבוזר וכן הלאה.

"העובדה שהרצוג כנראה הצליח לחמוק מעוררת בי בחילה", אומר חרדורי. "זה דבר גרוע כשלעצמו, אבל הדרך המסוימת שבה זה קרה – העובדה שהיה אפשר בהחלט לצפות את זה ולמנוע את זה – זו שערורייה"

בשיאה של התעשייה, יותר מלפחות מאה חברות בישראל העסיקו אלפי ישראלים שגזלו לכאורה מיליארדי דולרים מקרבנות ברחבי העולם. החברות שביצעו את ההונאות גרמו במרמה לקרבנות להאמין שהשקעותיהם מוצלחות ומניבות להם רווחים, ועודדו אותם להפקיד עוד ועוד כסף בחשבונות שלהם, עד שלבסוף החברה ניתקה קשר עם המשקיעים ונעלמה עם רוב או כל כספם.

בשונה ממתווכי אופציות בינאריות ישראלים רבים, שהעדיפו לשמור על פרופיל נמוך ולספר לחבריהם ולבני משפחתם כי הם עובדים ב"הייטק" או ב"שיווק", יוסי הרצוג דיבר על פעילותו בגלוי. בדיון בכנסת באוגוסט 2017 על הצעת החוק לאסור את התעשייה הזו, הרצוג מחה על ההאשמות שהוא מעורב במעשי עוולה כלשהם.

"אני באמת מבקש לשמוע את הדברים שלי עד הסוף. אפילו מתחנן. אני 20 שנה בתחום הפורקס והאופציות הבינאריות. אני משווק פורקס ואופציות בינאריות בכל העולם ובישראל. אני גאה בזה, אני לא פושע, אני לא נוכל, אני לא ארגון פשע, לא בגללי שונאים את ישראל בעולם", הוא אמר.

בעבר, הרצוג, 55, עבד בבנק למסחר, כך לפי תצהיר של אחד מעמיתיו במסגרת תביעה שהוגשה בארץ נגד חברה של הרצוג בשם פורקס פלייס, שכבר לא פעילה.

הבנק למסחר קרס ב-2002 בעקבות מעילת הענק שביצעה אתי אלון, בשל חובות הימורים של אחיה. הבנק נקשר באופן מסורתי עם השוק האפור של ספקי שירותים פיננסיים לא מוסדרים בארץ, ורבים מלקוחותיו, וכן כמה מבעליו, היו חלק מהשוק האפור. לא רק הרצוג, אלא גם מתווכים אחרים של מסחר במטבע זר ובאופציות בינאריות עבדו קודם לכן בבנק או היו קשורים לארועים סביב קריסתו.

במהלך שנות ה-2000, הרצוג הפעיל כמה בתי ספר למסחר שלימדו ישראלים על מטבע זר (פורקס), וגם ניהל את החברה למסחר במטבע זר, פורקס פלייס.

בחמש השנים האחרונות הרצוג יצר לעצמו מוניטין של מי שנוטה לאיים על יריביו האישיים והעסקיים. אחד מהמקורות שזמן ישראל דיבר איתם תיאר איומים על בת זוגו וילדיו, ומקור אחר סיפר על אנשים שנשלחו לביתו כדי "לחפש אותו".

בשנים האחרונות הרצוג יצר לעצמו מוניטין של מי שנוטה לאיים על יריביו האישיים והעסקיים. אחד מהמקורות שזמן ישראל דיבר איתם תיאר איומים על בת זוגו וילדיו, ומקור אחר סיפר על אנשים שנשלחו לביתו כדי "לחפש אותו"

אין שום עדות לכך שהרצוג נעצר אי פעם על ידי הרשויות בארץ.

מקור נוסף, שמסר מידע לחוקר הרשות הישראלית לניירות ערך, סיפר כי כאשר הזכיר את שמו של הרצוג, נאמר לו שמוטב שלא יגיד את השם בקול רם, "למען ביטחונך". זמן ישראל לא הצליח לאמת את פרטי התקרית הזאת באופן עצמאי.

(הח"מ הייתה עדה באופן אישי לאזהרות של נציגי הרשות לניירות ערך שלפיהן מתווכים אחרים באופציות בינאריות הם "מסוכנים" ומוטב לכתבים ולעורכי דין להתרחק מהם – במקום להבטיח להפחית את הסכנה באמצעות אכיפת החוק.)

בסרטון שהגיע לידי זמן ישראל, הרצוג נראה נואם לפני העובדים במרכז הטלפוני של החברה שלו "לינקופיה" במאוריציוס, זמן קצר לאחר פרסומן של כתבות בדיילי מייל הבריטי ובאתר המשרד לעיתונאות חוקרת בנובמבר 2016, שרומזות בבירור כי האתר BinaryBook.com של הרצוג גונב את כספם של המשקיעים.

"יש לי מספיק כסף, יש לי עשרות מיליוני דולרים. יש לי חברות בכל העולם: בישראל, באוסטרליה, באוקראינה", אומר הרצוג בסרטון. "באיסטנבול, במלבורן, אוסטרליה, בקפריסין. יש לי אלפי עובדים. אני יכול לסגור את לינקופיה היום".

"יש לי מספיק כסף, יש לי עשרות מיליוני דולרים. יש לי חברות בכל העולם: בישראל, באוסטרליה, באוקראינה", אומר הרצוג בסרטון. "באיסטנבול, במלבורן, אוסטרליה, בקפריסין. יש לי אלפי עובדים"

הרצוג אמר כי הוא הוטרד מכך שהכתבה משכה תשומת לב רבה במאוריציוס, בניגוד לישראל, שבה אף אחד לא דיבר על כך, כדבריו.

"אני יושב בבית חולים בישראל. הכתבה היא על חברה בישראל. ואף אחד בישראל לא מדבר. אף אחד, רק עורך הדין שלי שתבע את הכתבת בלונדון", אמר הרצוג, שהגיש תביעה לבית משפט בארץ נגד העיתונאית הבריטית שכתבה את הכתבה, מלאני ניומן, על סך מיליון שקלים.

בסופו של דבר התביעה הוסרה, וניומן המשיכה לכתוב בעקשנות על הרצוג, יוקום ולינקופיה, באחרונה בחשיפה עיתונאית שפורסמה בספטמבר 2019.

בסרטון, הרצוג מביע הפתעה על התגובה במאוריציוס לכיסוי התקשורתי. "ואני שומע שכל מאוריציוס מדברת על לינקופיה! אלה היו (רק) שתי מילים בכתבה. אמרתי 'עד כאן', ובאתי לפה".

הרצוג צדק כשאמר שהכתבה של ניומן לא עוררה כמעט עניין בישראל. אכן, למעט הכתבות שפורסמו באתר טיימס אוף ישראל, הרצוג ויוקום קיבלו מעט מאוד כיסוי תקשורתי בארץ לפני מעצרה של לי אלבז בניו יורק ב-2017, ואפילו לאחר מכן הפרשה קיבלה רק מידה מתונה של כיסוי תקשורתי שלילי.

ביוני 2015, המהדורה המרכזית של חדשות 12, פרסמה כתבה עליזה על כך שיוקום תקשורת תגמלה את סוכני המכירות המצטיינים שלה במכוניות ב.מ.וו חדשות. בדצמבר 2016, המהדורה העברית של פורבס פרסמה ריאיון שיווקי עם הרצוג, שבו הוא פורש את תפיסתו בנוגע לרגולציית שוק ההון בעולם.

חדשות 12 פרסמו כתבה עליזה על כך שיוקום תקשורת תגמלה את סוכני המכירות המצטיינים שלה במכוניות ב.מ.וו. המהדורה העברית של פורבס פרסמה ריאיון שיווקי עם הרצוג, שבו הוא פורש את תפיסתו העסקית

באוקטובר 2016, חברה ישראלית למסחר במטבע זר בבעלותם של הרצוג וקובי כהן, פירסט אינדקס, אף קיבלה מהרשות לניירות ערך רישיון שהפך אותה לאחת מחמש חברות ישראליות למסחר מקוון המורשות לשדל משקיעים ישראלים (זמן ישראל לא מצא כל עדות לכך שרישיונה נשלל אי פעם).

בספטמבר 2017, פירסט אינדקס הפכה לנותנת החסות של הפועל חיפה בכדורגל ושל מכבי ת"א בכדורסל. מאוחר יותר דווח כי החברה נמכרה ונטמעה בקולמקס, חברה ישראלית למסחר במטבע זר שגם החזיקה ברישיון מהרשות לניירות ערך.

למעשה, כל תעשיית ההונאות באופציות בינאריות, שביצעה מעשי עבריינות וגנבה בקנה מידה עצום בגודלו והרסה את חייהם של אנשים בכל העולם, זכתה להתעלמות כמעט מוחלטת הן מצד התקשורת הישראלית והן מצד רשויות הרגולציה ואכיפת החוק הישראליות במשך שנים.

יתר על כן, עד היום ישראל לא הגישה אף כתב אישום נגד שום מפעיל של זירת מסחר באופציות בינאריות בשל הונאת אופציות בינאריות. אלמלא החוק (האפקטיבי באופן חלקי) שעבר בכנסת וכתבי האישום בארצות הברית, לא ברור אם הפעילות הזאת הייתה נושאת סטיגמה חברתית כלשהי בישראל או השלכות משפטיות כלשהן.

ישראל לא הגישה תביעה נגד שום מפעיל של זירת מסחר באופציות בינאריות בקשר להונאה. אלמלא החוקשעבר בכנסת והתביעות בארצות הברית, לא ברור אם הפעילות הזאת הייתה נושאת השלכות כלשהן בארץ

כאשר אלבז הורשעה באוגוסט 2019, ערוץ 12 דיווח על כך ואז הקדיש חלק ניכר מהסיקור לראיונות אוהדים עם קרובת משפחה ועמית.

"איך היא? מרוסקת, נגמרו לה החיים, גמרו לה את החיים", אמרה קרובת המשפחה. "פשוט גמרו לה את החיים. היא מלאך. בחורה הכי אמינה שיש, הכי טובה וחרוצה ונשמה טהורה, פשוט לא להאמין".

יוסי הרצוג (במרכז) ויעקב כהן (מימין) בתמונה ללא תאריך (צילום: Courtesy)
יוסי הרצוג (במרכז) ויעקב כהן (מימין) בתמונה ללא תאריך (צילום: Courtesy)

הזרוע הארוכה של מחלקת המשפטים האמריקאית

במרץ 2017, כשה-FBI קיבל עוד ועוד תלונות על הונאת אופציות בינאריות, חרדורי הופקד על התיק בתור התובע, יחד עם הסוכנים גרג פיין וג'רמי דסור.

אף על פי שלא היה מדובר בתיק מתוקשר שעוסק בוול סטריט, שרוב התובעים באגף ההונאות שואפים להשיג, חרדורי צלל אל תוך החומר וגילה כי הוא מרתק. הדבר שהפתיע אותו יותר מכול היה האופן הבוטה שבו בוצעו ההונאות.

"איך לי אלבז? מרוסקת, נגמרו לה החיים, גמרו לה את החיים", אמרה קרובת המשפחה. "פשוט גמרו לה את החיים. היא מלאך. בחורה הכי אמינה שיש, הכי טובה וחרוצה ונשמה טהורה, פשוט לא להאמין"

"מצגי השווא (של העובדים) היו חד-משמעיים, ולעתים קרובות הם נעשו בכתב", הוא אומר. "לדוגמה, העובדים היו מבטיחים כל מיני הבטחות – תשואות של 20-15 אחוזים, מסחר 'ללא סיכון' ושאפשר למשוך כסף מהחשבון שלהם בקלות – במסמכי מכירה ובדוא"ל. העובדות האמיתיות שגילינו – בשלב הראשון מבדיקת החשבונות של הקרבנות והמסמכים שלהם – הבהירו שהדברים האלה לא היו נכונים כלל".

ברגע שחרדורי וסוכני ה-FBI השיגו מסמכים פנימיים של החברה, עזות המצח של מבצעי ההונאה נראתה בוטה אף יותר, לדבריו.

"עובדי החברה אמרו על הקרבנות דברים קשים ואכזריים מאוד. ואולי הכי חשוב, המסמכים הפנימיים הבהירו שזו הייתה הונאה שיטתית: היו תסריטי שיחות שפירטו את כל טענות השווא שהציגו אנשי המכירות, והיו הקלטות של השיחות שהופץ בדוא"ל פנימי של החברה שהבהירו שהעובדים אכן נצמדים לאותם תסריטים – בדיוק כפי שהקרבנות זכרו את השיחות.

"זה פחות או יותר כל מה שנדרש לגיבוש התיק: תסריטים שמעידים שההונאה הייתה מובנית ושיטתית, נוסף על הודעות דוא"ל ותיעוד של שיחות שמראים כיצד ההונאה בוצעה בזמן אמת בדיוק כפי שתוכננה", אומר חרדורי.

בספטמבר 2017 המזל שיחק לידיהם של חרדורי וסוכני ה-FBI. לי אלבז, מנכ"לית חברת יוקום תקשורת של יוסי הרצוג, הזמינה כרטיס טיסה מישראל לנמל התעופה ג'ון פ' קנדי בניו יורק. כשירדה מהמטוס, היא נעצרה על ידי סוכני ה-FBI פיין ודסור. היא בילתה את השנתיים הבאות במעצר בית אצל דודתה בקליפורניה.

ליאורה וולס בתמונה שהעלתה לפייסבוק בדצמבר 2015 (צילום: צילום מסך מפייסבוק)
ליאורה וולס בתמונה שהעלתה לפייסבוק בדצמבר 2015

ב-2018 וב-2019 ה-FBI עצר חמישה עובדים לשעבר נוספים של יוקום וחברות הקשורות אליה שעשו את הטעות וטסו לארצות הברית – ליאורה וולס, שירה אוזן, ליסה מל, יאיר הדר ואוסטין סמית. כל החמישה הודו באשמה, וכולם לבד ממל העידו נגד אלבז במשפטה ביולי-אוגוסט 2019.

לדברי חרדורי, שיתוף הפעולה של העובדים לשעבר היה צעד מפתח להשגת ניצחון נגד אלבז. "זה דרש זמן והרבה עבודה קשה מצד ה-FBI, אבל בסופו של דבר השגנו משתפי פעולה, שהיו החתיכה החסרה האחרונה בפאזל להצגת תיק חזק בבית המשפט: היו בידינו אנשים שהשתתפו בהונאה, הודו באשמה ויכלו להעיד על איך החברה פעלה מבפנים – נוסף על הודעות הדוא"ל והתיעוד מזמן אמת שכבר היו לנו. לדוגמה, משתף פעולה יכול היה לומר שהיא אכן שלחה מייל מסוים לאחד הקרבנות, או שהיא אכן ניהלה שיחה מוקלטת מסוימת", הוא אומר.

בספטמבר 2017 המזל שיחק לידיהם של חרדורי וסוכני ה-FBI. לי אלבז, מנכ"לית החברה של הרצוג, הזמינה כרטיס טיסה מישראל לנמל התעופה ג'ון פ' קנדי בניו יורק. כשירדה מהמטוס, נעצרה על ידי סוכני ה-FBI

"קשה להשיג ראיות טובות יותר מאלה, וזו הייתה תוצאה של הרבה עבודה קשה וקפדנית של סוכני ה-FBI המצוינים שעבדו על התיק", מוסיף חרדורי.

אלעד ביגלמן, אחד מ-15 עובדי ומנהלי יוקום תקשורת שמחלקת המשפטים של ארצות הברית הגישה נגדם כתב אישום, שמתוארך ל-25 בספטמבר 2019 והותר לפרסום ב-8 בנובמבר 2019 (צילום: פייסבוק)
אלעד ביגלמן (צילום: פייסבוק)

ב-7 באוגוסט 2019, אחרי שלושה שבועות של משפט ודיונים, ראש חבר המושבעים בתיק של אלבז נעמד והקריא את הכרעות הדין: "אשמה", "אשמה", "אשמה", "אשמה", בשלושה סעיפים של הונאה מרחוק ובסעיף נוסף של קשירת קשר לביצוע הונאה מרחוק. אלבז נותרה לשבת בדממה המומה.

בחודשים שלאחר מכן, להרשעה הייתה השפעה מצננת על תעשיית המסחר המקוון. "מנהלי מסחר באופציות בינאריות פוחדים לטוס לארצות הברית", נכתב בכותרת מספטמבר 2019 באתר Finance Magnates המשמש את תעשיית המסחר המקוון. בכתבה צוטט מקור שאמר כי "המקרה של אלבז ממש זעזע את כולם. הרבה אנשים מבטלים נסיעות מחוץ לישראל, ובייחוד לארצות הברית".

מקור שמכיר את התעשייה, שלדבריו עוסקת כעת במכירת מטבע זר, חוזי הפרשים ומטבע מבוזר ופועל מישראל וממזרח אירופה, אמר לזמן ישראל כי הדרך הטובה ביותר להרחיק את סוכני התעשייה היא להזכיר את ארצות הברית.

"אם אתה פונה לספק פלטפורמה או לספק שירותי סליקה ואומר שאתה רוצה לפנות לקהל אמריקאי, הוא יגרש אותך מהחדר", אמר המקור, שביקש להישאר בעילום שם. "יש שמונה מיליארד אנשים בעולם, ורק 300 מיליון אמריקאים. למה לקחת את הסיכון? אף אחד לא רוצה לגמור כמו לי אלבז".

"הרבה יותר קל לכוון לקהלי יעד באוסטרליה או בבריטניה", הוסיף המקור.

"הרשות לניהול פיננסי בבריטניה לא תעשה לך כלום. היא רק תוציא אזהרה", הוא אמר, בהתייחסו לנוהג של הרשות לניהול פיננסי, ושל רשויות אחרות להסדרת מסחר בניירות ערך, לפרסם "אזהרת משקיעים", אבל לא הרבה יותר מכך, אם הן חושדות כי אתר מסוים למסחר מקוון עובר על החוק.

עובדי יוקום תקשורת מקבלים מכוניות על ביצועים גבוהים במכירות ב-2015 (צילום: צילום מסך מפייסבוק)
עובדי יוקום תקשורת מקבלים מכוניות על ביצועים גבוהים במכירות ב-2015 (צילום: צילום מסך מפייסבוק)

איך מחלקת המשפטים חיבלה בהסגרתו של הרצוג

הרשעתה של אלבז הייתה ניצחון גדול עבור מחלקת המשפטים, ובייחוד עבור אגף ההונאות של המחלקה הפלילית, שהגיש את התביעה בתיק.

בדוח השנתי שלו מ-2019, המקרה של אלבז היה רק אחד מתוך שלושה "משפטים והרשעות חשובים" שהדגישה היחידה ליושרת שוק והונאות חמורות של אגף ההונאות ואחד מתוך תשעה משפטים בלבד שהודגשו כהישגיו של אגף ההונאות כולו, על 150 התובעים שלו. סכום ההונאה הכולל, 145 מיליון דולר, אף על פי שהוא מהווה רק חלק קטן מהיקף הונאות האופציות הבינאריות שמקורן בישראל, גם היה גבוה בהשוואה לתיקי תביעה אחרים שהגיש אגף ההונאות.

אבל בסוף האביב ובתחילת הקיץ של השנה שעברה, בשעה שמחלקת המשפטים של ארצות הברית ניצחה בקרב נגד אלבז, נראה שהיא הפסידה במלחמה – לכל הפחות לעת עתה – נגד הבוס שלה, יוסי הרצוג, ואולי גם נגד נאשמים אחרים.

באמצע מאי 2019, חודשיים לפני תחילת משפטה, התובעים בתיק אלבז עמדו בפני דילמה. שופטת נענתה לבקשתה לצלם בישראל הצהרות וידיאו (עדויות בשבועה בע"פ, מחוץ לביהמ"ש) של ארבעה מנהלים לשעבר ביוקום: הרצוג, אלעד ביגלמן, ניסים אלפסי וחנן טברקו. התכנית הייתה שהן חרדורי והן עורך דינה של אלבז, ברי פולק, יטוסו לישראל כדי לצלם את העדויות במהלך השבוע של 19 ביוני.

אבל בלא ידיעתם של שלושה מבין ארבעת הגברים שהיו אמורים למסור תצהירים – הרצוג, ביגלמן ואלפסי – כבר הוגש נגדם כתב אישום ע"י חבר מושבעים גדול בפברואר. כתבי האישום נותרו חסויים – כלומר לא נודע עליהם לאיש, לא לציבור ולא לנאשמים. כתבי אישום לרוב נותרים חסויים כאשר הנאשמים נמצאים מחוץ למדינה, והרשויות בארה"ב רוצות למנוע מהם לנסות להימלט ולחמוק מידיהן.

הדילמה שעמדה בפני התובעים הייתה שאם הממשל יקבל הצהרות מהעדים מבלי שיהיו מודעים לכך שהוגשו נגדם כתבי אישום, הממשל עלול להיות מואשם מאוחר יותר בהפרת התיקון החמישי לחוקה נגד הפללה עצמית. מחלקת המשפטים טרם השלימה אז את עבודת הניירת לבקשות ההסגרה של הרצוג, ביגלמן ואלפסי. המשמעות הייתה כי אם הם יגלו שהוגשו נגדם כתבי אישום, הם יוכלו לברוח מישראל למדינה שאין לה הסכם הסגרה עם ארצות הברית.

עבודת הניירת לבקשת ההסגרה כללה את הכנתו של תצהיר מפורט של סוכן FBI, שמתאר את ראיות המפתח נגד כל אחד מהנאשמים וכן תצהיר של עורך דין שמתאר את החקירה ואת האישומים המשפטיים, כל זאת באופן שמי שאינו מכיר לעומק את מערכת המשפט האמריקאית יוכל להבין.

לאחר הכנת התצהירים, החומר הועבר לבחינת הדסק הישראלי של המשרד לעניינים בינ"ל במחלקת המשפטים. באמצע מאי 2019, כשעלתה בעיית ההפללה העצמית, אחראי הדסק הישראלי בדיוק עזב את התפקיד, ומחליפו נאבק להשלים את העבודה שהצטברה. חרדורי היה להוט לטוס לישראל ולתשאל את הנאשמים.

עובדי יוקום תקשורת ב-2015 (צילום: צילום מסך מערוץ 12)
עובדי יוקום תקשורת ב-2015 (צילום: צילום מסך ערוץ 12)

"אם יש לך הזדמנות לשאול נאשם שאלות תחת שבועה והוא לא שומר על זכות השתיקה נגד הפללה עצמית, אתה בהחלט צריך לנצל אותה", הוא אומר.

הוא הציע להזהיר את הנאשמים בכתב ש"ייתכן שהוגשו נגדם אישומים בארצות הברית, ושאם זה המקרה, הם רשאים לשקול ייעוץ משפטי".

אבל השופטת חשבה שהאזהרה הזאת עמומה מדי. "אמרתי לה שקשה לומר יותר מכך מבלי להיות מפורשים מדי, והצעתי שאולי הדרך הטובה ביותר לעשות את זה היא פשוט לומר להם שהוגשו נגדם כתבי אישום, ושהממשל יעשה ככל יכולתו להתמודד עם ההשלכות של זה, למשל להשלים את עבודת הניירת לבקשת ההסגרה ולהגיש אותה לישראל מבעוד מועד. היא הסכימה איתי", הוא משחזר.

הוסר מהתיק

אולם ב-31 במאי 2019, חרדורי נשא בהשלכותיה של מחלוקת מקצועית בינו לבין עמית בכיר ממנו במחלקת המשפטים. הממונה הישיר עליו הודיע לו כי הוא מסיר אותו מהתיק של אלבז, חודש וחצי בלבד לפני התאריך המיועד לפתיחת משפטה. ניתנו לו עשרה ימים להגשת ערעור על ההחלטה. בתזכיר שהגיש ב-10 ביוני לראש אגף ההונאות, רוברט זינק, שזמן ישראל נחשף לחלקים ממנו, חרדורי הביע את עוגמת הנפש שחש לנוכח ההחלטה להסיר אותו מהתיק של אלבז.

"ביליתי שנתיים ואינספור שעות בחקירת האופציות הבינאריות, שמגיעה עכשיו לשיאה במשפט חשוב ומורכב, הראשון מסוגו בכל העולם. הסרתי מהתיק תשלול ממני הזדמנות אשר… משקפת את תוצאות העבודה שעשיתי במשך שנים ומייצגת הזדמנות מקצועית ואישית רבת חשיבות עבורי", הוא כתב. חרדורי גם אמר לזינק כי הוא חושש שהדבר יפגע בתיק, בכלל זאת בהכנתן של בקשות ההסגרה.

"הסרתי מהתיק נעשית בנקודת זמן מכריעה, ומשימות חיוניות שיש להשלים לקראת המשפט ייפגעו כפועל יוצא מכך", הוא כתב בתזכיר מ-10 ביוני. "ראשית, בשל העדויות המצולמות, אנחנו צריכים לנסות להשלים את בקשות ההסגרה (מהמשרד לעניינים בינלאומיים) לישראל".

חרדורי מספר כי בימים שלפני כן, הנרי ואן דייק, העוזר הראשי של ראש היחידה ליושרת שוק והונאות חמורות, הבכיר מבין שלושת התובעים בצוות החדש של התיק, אמר לו כי הוא רוצה לבטל את העדויות המצולמות.

הסיבה המוצהרת שלו, לדברי חרדורי, הייתה שההכנות לגביית העדויות והטיסות לישראל וחזרה יגזלו מהצוות החדש של התיק זמן רב מדי בשעה שנותרו לו רק שבועות ספורים להתכונן עד פתיחת המשפט ב-16 ביולי.

"לפי הבנתי (בעקבות שיחה עם מר ואן דייק), נעשה ניסיון לגרום להגנה לבטל את העדויות המצולמות, אבל אני מאמין שזו תהיה טעות אסטרטגית לעשות זאת", כתב חרדורי בתזכיר שלו, "סביר שהעדויות יבוטלו ברגע שהעדים יהיו מודעים להליכים להגשת כתבי אישום נגד כהן ואחרים, אבל אם מסיבה כלשהי הם עדיין מוכנים למסור עדות, זו תהיה הזדמנות לגבות עדות משלושה נאשמים בתיק פלילי תלוי ועומד – המקבילה לחקירה נגדית בבית משפט. כל ניסיון מכוון לבטל את ההזדמנות הזאת – על בסיס חששותיו של הצוות החדש כי אין בידו להקדיש את הזמן ואת תשומת הלב הדרושים לגביית העדויות הללו – אולי ניתן להצדקה כאמצעי לצמצם את הנזק בעקבות הסרתי מהתיק, אבל יהיה בו הפסד מצער".

ערעורו של חרדורי לזינק, ראש אגף ההונאות, לא התקבל, וב-13 ביוני נאמר לו כי הוא אינו עובד יותר על התיק. הוא חש אכזבה עמוקה.

יומיים קודם לכן, ב-11 ביוני, קרה דבר מוזר. מסמכי בית המשפט מ-15 ביוני (שזמינים ב-pacer.gov) מעידים כי הנרי ואן דייק, החבר הבכיר בצוות החדש של התיק, התקשר לעו"ד של הרצוג, צבי גבאי, ואמר לו שהוגש נגד הלקוח שלו כתב אישום בפברואר, ושיש לו זכות שלא להפליל את עצמו באמצעות מתן עדות.

ב-11 ביוני קרה דבר מוזר. מסמכי בית המשפט מעידים כי הנרי ואן דייק, החבר הבכיר בצוות החדש של התיק, התקשר לעו"ד של הרצוג, צבי גבאי, ואמר לו שהוגש נגד הלקוח שלו כתב אישום, ושיש לו זכות שלא להפליל את עצמו

גבאי השיב לוואן דייק שאם כך, הרצוג יבקש ייעוץ משפטי בארצות הברית. משמעות הדבר בפועל הייתה שהרצוג לא יסכים למסור עדות בסופו של דבר, היות ששום עורך דין אמריקאי לא יאפשר לו למסור עדות בנסיבות כאלה.

אבל ואן דייק לא הסתפק בכך. מסיבות שאינן ברורות, הוא למעשה יידע את עורך דינו של הרצוג כי הליך בקשת ההסגרה נגדו טרם החל, כך על פי תצהיר של גבאי שנכלל במסמכי בית המשפט מ-15 ביוני.

"ב-11 ביוני 2019 קיבלתי שיחת טלפון מהנרי ואן דייק ממחלקת המשפטים של ארצות הברית", נכתב בתצהיר. "הוא יידע אותי כי הוא צופה שתוגש בקשת הסגרה נגד מר הרצוג, אבל שהתהליך עוד לא החל", הוסיף גבאי.

ואן דייק כנראה מסר לגבאי את המידע הזה בשוגג, מבלי לחשוב על ההשלכות. אך המסר שהעביר לו היה ברור כשמש: הלקוח שלך מואשם, אך דבר לא מחייב אותו להישאר בישראל, מדינה שככל הנראה תסגיר אותו. הוא חופשי להימלט.

ואן דייק כנראה מסר לגבאי את המידע הזה בשוגג, מבלי לחשוב על ההשלכות. אך המסר שהעביר לו היה ברור כשמש: הלקוח שלך מואשם, אך דבר לא מחייב אותו להישאר בישראל, מדינה שככל הנראה תסגיר אותו

וכך הוא עשה.

הן ואן דייק והן אגף ההונאות בראשותו של רוברט זינק לא הגיבו לשאלות ששלחנו להם בדואר אלקטרוני בנוגע לתקריות האלה.

רונאל ג'יבון, יוסי הרצוג וחבר במסעדת מאמא קולוניאל בקינשאסה, קונגו (צילום: Courtesy)
רונאל ג'יבון, יוסי הרצוג וחבר במסעדת מאמא קולוניאל בקינשאסה, קונגו (צילום: Courtesy)

איפה הנאשמים האחרים?

הרצוג חי כרגע כעבריין נמלט. סביר להניח שהוא מסתתר במדינה שאין לה הסכם הסגרה עם ארצות הברית. יש עשרות מדינות כאלה. לא כולן הן מקומות מלבבים לגור בהם עבור אדם שרגיל לסגנון חיים של מיליונר, אבל חלקן כן.

לא ברור אם שני הנאשמים האחרים, שגם הם היו אמורים למסור עדות, ניצלו גם הם את חלון ההזדמנות כדי להימלט. לפי מסמכים של בית משפט השלום בראשון לציון, אלעד ביגלמן עדיין היה בישראל בתחילת דצמבר, אז הוא הגיש תלונה נגד שלושה גברים שניסו לכאורה לסחוט ממנו מיליוני אירו באלימות.

קובי כהן, שותפו העסקי של הרצוג, שנאשם יחד איתו, חי בקונגו, שם הוא מנהל עסק להימורי ספורט, כך סיפרו מקורות לזמן ישראל. אף על פי שקונגו טוענת כי היא נענית לבקשות הסגרה מצד ארצות הברית, היא אינה עושה כך בפועל. דבר זה ממקם את כהן מחוץ להישג ידה של ארצות הברית, לפחות נכון לעכשיו.

קובי כהן עם בעלי חנות להימורי ווינר בקונגו (צילום: Courtesy)
קובי כהן עם בעלי חנות להימורי ווינר בקונגו

שאר הנאשמים שהוגש נגדם כתב אישום בספטמבר, יחד עם הרצוג, כהן, אלפסי וביגלמן, הם אורי מימון, רונאל ג'יבון, סברינה אלופר, אפיק טורי, ענוג מאערק, אורון מונטגומרי, דויד ברזילי, גלעד מזוגי, הדס בן חיים, יוסף בשארה וניר ארז.

חלקם ככל הנראה בארץ, אך משרד המשפטים סירב לענות לשאלה אם ומתי הוא קיבל בקשות הסגרה מארצות הברית והיכן עומדים הליכי הסגרה כלשהם.

"לא נתייחס למגעים ובקשות בין מדינות אלא מקום בו מתקיימים הליכים גלויים", כתבה לזמן ישראל דוברת משרד המשפטים, אפרת אורן, בהודעת דוא"ל.

ענוג מאערק הוסגר לארצות הברית מהונגריה בספטמבר 2019. ב-24 בינואר 2020 הוא הודה באשמה של קשירת קשר לביצוע הונאה מרחוק. גזר דינו אמור היה להינתן ב-4 במאי 2020, אבל נדחה בשל מגפת הקורונה.

אולם המצב במאוריציוס מדאיג, ומעלה את החשש כי הטעות שעשתה מחלקת המשפטים ביחס להרצוג – כלומר העובדה שחשפה את דבר כתב האישום נגדו לפני שהגישה את בקשת ההסגרה – עשויה להיות יותר ממקרה חד-פעמי.

מקורות במאוריציוס אמרו לזמן ישראל כי רונאל ג'יבון, מנהל המרכז הטלפוני של לינקופיה במאוריציוס, שכתב האישום נגדו הותר לפרסום ע"י מחלקת המשפטים בנובמבר האחרון, ממשיך לחיות בחופשיות במאוריציוס. למיטב ידיעתם, הוא מעולם לא נעצר ולא נראה כי הוא מעורב בהליכים משפטיים כלשהם.

לינקופיה שינתה מאז את שמה לסינאגיס, והיא ממשיכה לפעול, כעת במכירת מטבע זר – בניגוד לאופציות בינאריות – למשקיעים בכל העולם.

מאוריציוס היא בין המדינות שכן מסגירה מבוקשים לארצות הברית. אף על פי כן, מקור במאוריציוס אמר לזמן ישראל כי הוא אינו מאמין שממשלת מאוריציוס כבר קיבלה בקשת הסגרה, אם כי לדבריו הוא אינו יכול להיות בטוח במאה אחוזים.

זמן ישראל שלח שאלה בנושא למשרד התובע הכללי של מאוריציוס, אבל לא קיבל תגובה. מחלקת המשפטים האמריקאית סירבה להגיב בנושא.

אף על פי שמאוריציוס אינה מסגירה מבוקשים לארצות הברית, מקור במאוריציוס אמר לזמן ישראל כי הוא אינו מאמין שממשלת מאוריציוס כבר קיבלה בקשת הסגרה, אם כי לדבריו הוא אינו יכול להיות בטוח במאה אחוז

לקיחת אחריות

חרדורי התפטר ממחלקת המשפטים ב-31 בינואר, ומאז פרסם סדרה של מאמרים בסלייט בוול סטריט ג'ורנל ובוושינגטון פוסט, שבהם הוא מותח ביקורת רחבה על מה שהוא תופס כתרבות של בינוניות וקרייריזם צר בקרב חלקים ממחלקת המשפטים, שפוגעים ביכולתה להעמיד לדין עברייני צווארון לבן.

חרדורי כתב כיצד תובעים אמביציוזיים מעדיפים לעתים קרובות להשיג תיקים שעניינם עבירות בוול סטריט, מכיוון שהם זוכים לכיסוי תקשורתי רחב יותר, וכיצד להערכתו תובעים מעדיפים פחות לעסוק בתיקים המערבים הונאות אינטרנט או צרכנים, בעיקר אם הן מתבצעות ממדינות זרות (כמו במקרה האופציות הבינאריות), מכיוון שתיקים כאלה קשה לבנות, הם מצריכים מגעים ביורוקרטיים עם ממשלות זרות ולרוב אינם מקבלים כיסוי תקשורתי (המקרה של אלבז היה יוצא דופן מבחינה זו). חרדורי כתב כי הוא מאמין שהמגמות השליליות שהוא רואה בתוך מחלקת המשפטים החריפו תחת ממשל טראמפ.

בינתיים, הונאות אינטרנט הן בעיה הולכת ומתרחבת. "במשך 20 השנים האחרונות, פחות או יותר, הנתונים של ה-FBI על עבירות אינטרנט הגיעו לשיא חדש בכל שנה", אמר חרדורי לזמן ישראל.

באשר להרצוג, חרדורי מאוכזב מכך שהדמות הראשית במזימה שהוא בילה שנתיים בחקירתה ובהכנת תביעה בעניינה הצליחה לחמוק. "זה מצב עצוב מאוד עבור קרבנות ההתנהגות הפלילית של הרצוג, ואני מקווה שמישהו במחלקה לוקח אחריות על זה", אמר לי. "אני גם מקווה בכנות שמישהו שם לוקח בעלות אמיתית על הבעיה הזאת ומשקיע זמן, מרץ ומשאבים רציניים כדי לעשות כל מה שצריך על מנת להביא את הרצוג לדין מהר ככל האפשר".

עוד 4,351 מילים
כל הזמן // יום שישי, 7 באוגוסט 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

סקר: הליכוד יורד במנדט, בנט מצמצם את הפער מנתניהו

מיקי זוהר: אם כחול-לבן יסכימו לתקציב חד שנתי לא יהיו בחירות ● ניר ברקת: לכ"ץ אין קשב, האגו שלו גדול מדי ● מאות הפגינו בבלפור ובקיסריה ● פייסבוק הסירה שלושה חשבונות שפורסמו בהם דברי הסתה נגד נתניהו ● "מעיין נובע של חכמת ישראל": הפוליטיקאים ספדו לרב עדין שטיינזלץ שמת הבוקר

עוד 28 עדכונים

גוף ראשון עולם של יהודה נוריאלים

פרשת יהודה נוריאל, והתגובות עליה, העלו בי שדים שביעבעו מתחת לפני השטח. הציפו את הפרדוקס שמוטמע עמוק כל כך בתוכנו. זה מתחיל כשהחברה – ההורים, הפרסומות בטלוויזיה, חברים לשכבה – אומרת לך: כאישה, עליך להיות עדינה, עלמה במצוקה, לחכות לנסיך שיגאל אותך מרפיון ידייך הנובע מהיותך אישה בעולם.

כשאת מנסה להתנגד, להציע אלטרנטיבה, לומר – "אני שווה לכל גבר, אני אישה חזקה", יאמרו לך שלא ניתן להתכחש לשוני הביולוגי הבסיסי שמאפשר לכל גבר באשר הוא לתפוס אותך ולזיין אותך בניגוד לרצונך. לא שאנחנו אומרים שזה בסדר, כן? לא שאנחנו מצדיקים אותו, אבל רק שתדעי שאת לא יכולה להתנגד גם אם היית רוצה כי את אישה, ואישה – חלשה.

אספר לכם מה קורה אחר כך:

אחר כך את מתבגרת קצת, עדיין ילדה, מנסה להבין מי את בעולם הזה. לרוע מזלך גיל 16 הוא גיל אטרקטיבי במיוחד לרווקים מבוגרים שמחפשים קצת אקשן בלי מחויבות. שמפחדים להזדקן ומחפשים מישהי צעירה שתאשר להם (ולכל שאר הגברים שסביבם) שהם עדיין בחיים.

לרוע מזלך גיל 16 הוא גיל אטרקטיבי במיוחד לרווקים מבוגרים שמחפשים קצת אקשן בלי מחויבות. שמפחדים להזדקן ומחפשים מישהי צעירה שתאשר להם (ולכל שאר הגברים סביבם) שהם עדיין בחיים

והם יודעים מה את צריכה – שיגידו לך שאת יפה, שאת חכמה, שאת משהו מיוחד. שיסתכלו עליך ויראו אותך. וכשאת באה ממקום של חוסר – ובגיל ההתבגרות, כשאת רק מגלה ניצנים ראשונים של זהות, כשאת עדיין מנסה להבין מי נגד מי, ואולי אבא שלך, גבר בעצמו, הוא לא האב הנוכח של השנה, או נרקסיסט בעצמו, או שניהם – לא צריך הרבה כדי לקנות אותך.

כולם מודעים לקלישאה וכולם משחזרים אותה שוב ושוב. את תגידי לעצמך "יש לי דדי אישיוז" ותחשבי שזה מגניב ומתוחכם, והזאבים שסביבך ישמעו את הדלת נפתחת ויתקעו את הרגל בחריץ.

עד גיל שמונה-עשרה איבדתי אמון בגברים מכל הסוגים. זה התחיל בגיל צעיר, כשנקריתי בדרכם של חבורת בנים מתבגרים "סקרנים", שהעבירו אותי מיד ליד ועד היום לא התנצלו על זה. יש לציין שהיינו "חברים טובים" ונשארנו בקשר עד לפני שנים אחדות. אולי אתם שואלים את עצמכם, איך זה הגיוני. אז ככה:

ההורים בשלהי תהליך גירושים די מכוער, שניהם מרוכזים בעצמם בעיקר, לא פנויים לשים לב, וגם סומכים עליי – כי אני ילדה נורא עצמאית. בגיל ארבע-עשרה אני יוצאת לעולם, מצוידת בהרבה עקרונות ומעט הבנה אמיתית של המורכבות הגדולה שמרכיבה את המציאות.

בבית-הספר אני מוזרה מכדי להיות מקובלת, וגם החברות המעטות שיש לי לא מבינות אותי. תמיד הייתי החוצנית של הכיתה, והחוצנות הלא מתנצלת שלי גררה השפלות לרוב. אותה חבורה שמאוחר יותר הפכה לחבורה שלי, ואחר כך לנקודה שבה הכל התחיל להידרדר – התחילה בתור חבורת בנים שמשפילים אותי כי אני לא מנסה להתאים את עצמי לסטנדרטים שלהם.

כולם מודעים לקלישאה וכולם משחזרים אותה שוב ושוב. את תגידי לעצמך "יש לי דדי אישיוז" ותחשבי שזה מגניב ומתוחכם, והזאבים שסביבך ישמעו את הדלת נפתחת ויתקעו את הרגל בחריץ

בשלב מסוים משהו השתנה, התקרבתי לאחת הבנות שהיתה חברה שלהם, והיא הציגה אותי כאחת משלהם ומהר מאוד הדחקתי את ההשפלה וקיבלתי את ההצעה להיות חלק. זה הרי כל מה שרציתי.

מאותו רגע הפכתי לכלי, למשחק, לאיזה גוף שאפשר לעשות עליו ניסיונות ואחר כך לצאת לעולם האמיתי ולפגוש בנות אמיתיות. כל כך הייתי תלויה בקבלה של אלו שהוקיעו אותי, ששכנעתי את עצמי שזה התפקיד שלי בעולם הזה. שמעתי את המונח שרמוטה ואמרתי, אם יש מונח כזה זה אומר שיש דבר כזה, ואם יש דבר כזה מישהו צריך להיות הדבר הזה, וכנראה שאני פשוט זה. שרמוטה.

וכך (תכתיבי החברה ו)היגיון של ילדה בת ארבע-עשרה המשיכו להוביל אותי כמעט עשור קדימה בכל צעד ומצלים על צעדיי עד עצם היום הזה.

בשלב מסוים נפסקו ה"התנסויות", כפי שהגדרתי אותן אז, ומה שהיה לא דובר יותר בינינו עד היום. בשלב זה כבר הייתי מטושטשת לגמרי לעצמי. הרגשתי שהגוף שלי הוא הנכס היחיד שיש לי, והבנתי שאני צריכה לעבוד עם מה שיש לי. קיבלתי עליי את תפקיד הקורבן בלי להבין מה זה אומר בכלל. פלירטטתי עם העלובים שבגברים ונעניתי לחיזורים משפילים ומבזים, משום שזה מה שהכרתי. מבחינתי, אלו הגברים שהרכיבו את העולם, שלי לפחות, ומי שלא היה כזה – או שהוא עושה בכאילו או שאני פשוט לא מספיק טובה בשבילו.

קיבלתי עליי את תפקיד הקורבן בלי להבין מה זה אומר בכלל. פלירטטתי עם העלובים שבגברים ונעניתי לחיזורים משפילים ומבזים. מבחינתי, אלו הגברים שהרכיבו את העולם, שלי לפחות

כל פעם ששכבתי עם מישהו והוא התכחש אליי מיד לאחר מכן, לרוב כי אני צעירה מדי – צעירה מדי בשביל לבלות איתו, אבל בוגרת מספיק כדי לשכב איתו – זה היה עוד אישור לעליבות שלי עצמי, לחוסר התקווה, לאמונה שאני טובה מספיק רק בתור זיון.

הסתמכתי על מדגם מפוקפק של גברים בין הגילאים 23 ו-40 שלא עצרו לרגע להקשיב לילדה השבורה שביקשה חיבוק, ובמקום זה עשו כאילו הם מקשיבים עד שהיא התפשטה ואז הם זיינו אותה והזמינו לה מונית כי הם "צריכים לקום מוקדם".

אחרי הזיונים הגיעו מערכות היחסים. החבר הראשון שלי היה קצת לפני שהתגייסתי, בן 40, רווק מבוגר, עצוב ומדוכא מהחיים, שגרר אותי לתוך הבור החשוך שלו בלי לחשוב פעמיים, בעידוד חבריו הרווקים המזדקנים שעבורם זו הייתה מטרת חיים לזיין כל כוס בעיר, וכמה שיותר צעיר, וכל האמצעים כשרים.

הדובדבן שבקצפת היה חבר של חברים, כמעט בגילי. התרגשתי מהמתח שנבנה בינינו, הרגשתי שסוף סוף מישהו רואה אותי כפי שאני, הוא ידע שאני מזדיינת ולא הייתה לו בעיה עם זה. בדיעבד, זו היתה הנקודה. אחרי שנים שבהן האמנתי שאף גבר לא ירצה אותי כשאני "משומשת" ככה, הוא ידע וזה לא הפריע לו. באותה נקודה כבר הייתי שלו.

מעבר לכך שלא הפריעה לו ההיסטוריה המפוקפקת שלי, נראה שבאופן כללי לא ממש עניין אותו מי אני ומה אני. כבר בתחילת הקשר הוא לא טרח להסתכל עליי או לדבר איתי. יכולנו לצאת לאכול ובמשך שעה שלמה הייתי מתפתלת ומחפשת נושאי שיחה והוא היה עונה בלקוניות ובקושי יוצר איתי קשר עין. כשהייתי מנסה למחות, הוא היה הופך לגבר רגיש ורחום וחנון, מלטף לי את השיער ואומר לי שהוא אוהב אותי ושהוא לא התכוון. כל כך ניסיתי לשכנע את עצמי שסוף סוף מצאתי גבר הגון, שמשפט כזה היה מספיק כדי למוסס, או לפחות לדחוק לפינה אפלה מאוד, את כל מה שידעתי שאני מרגישה.

אחרי הזיונים הגיעו מערכות היחסים. החבר הראשון שלי היה קצת לפני שהתגייסתי, בן 40, רווק מבוגר, עצוב ומדוכא מהחיים, שגרר אותי לתוך הבור החשוך שלו בלי לחשוב פעמיים

מהר מאוד התחלתי לראות את עצמי רק דרך העיניים שלו – שיעממתי את עצמי, לא ראיתי בעצמי שום דבר טוב. האפאתיות המוכרת כל כך גרמה לי לצאת למלחמה על תשומת הלב שלו, לנסות להוכיח לו שאני כן מספיק טובה, רק לא להפסיד אותו. כי מי עוד מסוגל לדעת עליי את מה שהוא יודע ועדיין לאהוב אותי.

זנחתי את כל מה שעניין אותי לטובת מחקר אובססיבי על תחומי העניין שלו. כל מי שהייתי סבב סביבו – והפחד להיות לבד גדל וגדל ומילא את כולי. כשהוא היה שם, היה רע. אבל כשהוא היה הולך – הייתה חרדה שאי אפשר לסבול אותה. אם כל מה שאני זה הוא, כשהוא הולך לא היה נשאר ממני כלום מלבד הציפיה שיחזור.

הוא היה מפלרטט עם בנות אחרות לידי והייתי אומרת לעצמי – עדיף לו להיות איתה, היא הרבה יותר מעניינת ממני. מה יש לי להציע בכלל שאין לכל בחורה אחרת ברחוב. הייתי תופסת אותו מתכתב עם בנות אחרות, שולח לבבות ומצחקק כמו ילדה מאוהבת, והייתי מוכנה כבר לעימות כשהוא היה פשוט מתוודה.

וכשהתלבטתי מה עכשיו, כשאני יודעת בעומק ליבי שאני לא מסוגלת לעזוב אותו, הוא היה מפטיר "אני אוהב אותך, אני בחיים לא אפגע בך", בלי לדבר על הצעדים הקונקרטיים שבהם הוא מתכנן לנקוט כדי לא לפגוע בי, והייתי עוזבת את זה. הוא אמר לי שהוא בקטע של החברה הכי טובה שלי כאילו שזה דבר לגיטימי להגיד ואני, שכבר לא נשאר לי היגיון עצמאי, הצדקתי אותו ותירצתי בשבילו וסיפרתי לעצמי שכנות זה מרכיב חשוב בקשר.

זנחתי את כל מה שעניין אותי לטובת מחקר אובססיבי על תחומי העניין שלו. כל מי שהייתי סבב סביבו – והפחד להיות לבד גדל וגדל ומילא את כולי. כשהוא היה שם, היה רע. אבל כשהוא היה הולך – הייתה חרדה בלתי נסבלת

כשנחלצתי בקושי נותרתי צל של בנאדם, לא זכרתי מי אני ולמה. לקח לי חודשים ארוכים לשלוף את עצמי מהדיכאון השחור שנכנסתי אליו, עמוק יותר ויותר עם כל יום שבו הוא היה חלק מחיי.

לא הכרתי את יהודה נוריאל והוא לא פגע בי, אבל הכרתי יהודה נוריאלים כמוהו. אז מה אני, פשוט טיפשה? אישה חלשה? זה מה שאמרתי לעצמי שנים. אל תטעו. וכל טוקבק של גבר שלא יודע מה זה להיות אישה בעולם של מסרים סותרים, בעולם שבו מנצלים אותך ואז מאשימים אותך שאת מאפשרת או מבקשת (!) את זה, מעלה שוב את הקול הקטן הזה בפנים שאומר – את חלשה, את תמימה מדי, את נותנת שינצלו אותך, לא התנגדת, התלבשת חשוף מדי, שתית יותר מדי ואז עלית אליו – מה ציפית שיקרה?

תשמרי על הכוס שלך! אם את לא תשמרי עליו אף אחד לא ישמור עליו בשבילך! ואם לא שמרת עליו מספיק טוב זו אשמתך הבלעדית! 

אומרים לנו שאנחנו חלשות כי לא אמרנו לא, כי אף אחד לא הצמיד לנו סכין לצוואר (ברוב המקרים) ובכל זאת נשארנו שם.

ואז אנחנו מנסות להשמיע קול ולהגיד די! ואז אומרים לנו שאנחנו אופורטוניסטיות, שאנחנו פתייניות ונקמניות.

אז מה כן?

מפקפקים באמינות שלנו כאילו יש למישהי סיבה להתלונן על פגיעה מינית סתם ככה, כי זה כזה כיף וקליל, ולא תהליך שהוא נורא כמעט כמו האונס המקורי, שבו חוקרים אותך כאילו היית את הנאשמת, ושואלים שאלות כמו "האם היית רטובה", ואז את מגיעה למשפט (או שהתיק נסגר הרבה לפני כן) ואת נאלצת לעמוד מול שופטים שמרשים לעצמם להגיד ש"יש נשים שנהנות מאונס".

וכל טוקבק של גבר שלא יודע מה זה להיות אישה בעולם של מסרים סותרים, בעולם שבו מנצלים אותך ואז מאשימים אותך שאת מאפשרת או מבקשת (!) את זה, מעלה שוב את הקול הקטן הזה בפנים

וכולנו קורבנות בתוך המציאות האלימה הזו. גם גברים נפגעים מינית – עד גיל שלוש-עשרה אפילו בשיעור שווה לזה של הנשים הנפגעות. כמעט אף אחד מהם לא מדבר על זה, כי אם מישהו הצליח לכבוש אותך אתה לא גבר, או לכל הפחות גבר חלש מאוד – עוד חתיכה ממשחק התפקידים הענק שכולנו פיונים בו.

וכך מעגל האימה הולך ומשחזר את עצמו, כשהפוגעים ממשיכים בחייהם ומקבלים אישור שבשתיקה למעשיהם, והנתקפים נותרים לברוח ולברוח מסכנות ממשיות ולא ממשיות, עם בוחן מציאות לקוי, זרים לעצמם וגופם זר להם, עם סיוטים בלילה וקשיי שינה, עם דיכאונות וחרדות ועוד מגוון השלכות ארוכות טווח ומחריבות חיים שבהן, משומה, אף אחד לא ממש מתעסק.

ואז הפוגע שלך מת ואת מחליטה לצאת לאור כי את מבינה שכבר אין לך ממה לפחד, ואת מבינה שאם תמשיכי לשתוק את תמשיכי לפחד ותמשיכי להאשים את עצמך. ואז מהביבים מזדחלים כל מיני טוקבקיסטים שכלואים כל כך עמוק בתוך המשחק, ומאשימים אותך כדי להרגיש יותר טוב עם הפעם ההיא שהם שכבו עם איזה אחת חצי מעולפת בלי לחשוב, או שהם ראו איזו אחת כזו עם חבר שלהם ולא אמרו לו כלום.

והם לא מבינים בכלל כמה המילים שלהם מכוונות בדיוק לפצע המדמם הענק שנמצא עמוק בתוכך, שאת נאבקת איתו כל יום, כל דקה, כל פעם שמישהו אומר לך שהוא אוהב אותך ואת לא בטוחה אם להאמין לו.

אומרים לך לגלות קצת אחריות אישית. ואני אומרת לכם – תתחילו להסתכל פנימה. תתחילו לעשות חשבון נפש עם כל החלקים הרקובים שמדברים מתוככם. אלימות היא לא רק אונס בסמטה חשוכה, היא לא רק סימנים סגולים. אלימות היא עליונות, היא האמונה שזכותי לשלוט באדם אחר, להחליט בשבילו, להגיד לו מה נכון ולא נכון לו.

הנתקפים נותרים לברוח ולברוח מסכנות ממשיות ולא ממשיות, עם בוחן מציאות לקוי, זרים לעצמם וגופם זר להם, עם סיוטים בלילה וקשיי שינה, עם דיכאונות וחרדות ועוד מגוון השלכות ארוכות טווח ומחריבות חיים

בסופו של יום כולנו בני אדם, כולנו זקוקים לחום ואהבה ולאישור, כולנו זקוקים לבית. אין בזה רע. אל לנו לתת לאף אחד להשפיל אותנו משום שאנו מוכנים להודות בכך, או להשתמש בידיעה הזו כדי לנצל ולפגוע בנו. אל לנו לתת יד להצדקה של מעשים מהסוג הזה. ועלינו להיות מודעים להשלכות של המעשים ושל המילים שלנו, וגם של השתיקה. ולהבין שאנחנו עוסקים בבני אדם אמיתיים, בשר ודם לב וכליות, בדיוק כמותנו, ומוטלת עלינו האחריות ללמוד להקשיב זה לזה, ולהיות ראויים להקשבה.

אשמה

אני החתול
והעכבר
והמלכודת
וחתיכת הגבינה
וחתיכת הבשר
אני החתול
והעכבר
והמלכודת
וחתיכת הגבינה
וחתיכת הבשר

לכן אפשר, ולכן אפשר,
לכרסם אותי. לכרסם אותי.
ולכן אפשר לכרסם אותי.

גם אם אני קצת קשה ללעיסה
גם אם לא נראה שאני ממש רוצה
גם אם נראה שאני ממש רוצה את זה
גם אם נראה שאני ממש רוצה את זה
גם אם נראה שאני ממש רוצה את זה
גם אם נראה שאני ממש רוצה את זה

ולכן אפשר לכרסם אותי
לכרסם אותי
לכן אפשר לכרסם אותי.

הגר שמיע היא סטודנטית לפסיכולוגיה, מורה ליוגה, סולנית בלהקת רוק וכותבת. מאמינה בטוב הבסיסי בבני האדם, מכירה בסבל הקיומי הבלתי נמנע, ומתקיימת בתווך שבין השניים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
4
הגר כמה אומץ לכתוב. קראתי בכאב עצום. קראתי חשבתי על עצמי. איפה הייתי אני בתחנות הגיל שבהן היית. את מוכשרת, את חזקה מספיק לספר ולהתמודד עם העבר, אני קורא שאת עושה הרבה דברים יפים וטובים ... המשך קריאה

הגר כמה אומץ לכתוב. קראתי בכאב עצום. קראתי חשבתי על עצמי. איפה הייתי אני בתחנות הגיל שבהן היית. את מוכשרת, את חזקה מספיק לספר ולהתמודד עם העבר, אני קורא שאת עושה הרבה דברים יפים וטובים לעצמך ולטובת אחרים. זן גם דרך נהדרת להתמודד גם עם התלאות שחווית. אני לא מכיר אותך אבל הסיפור שלך היה עבורי סיפור חשוב ללמוד משהו על נערה בגיל ההתבגרות. ואני פוגש מאות נערות ונערים כל יום ואת נתת לי מתנה גדולה ברשימה הזו שלך. תודה. רם כהן

עוד 1,960 מילים ו-4 תגובות

ראיון ממלזיה באהבה

מלזיה הרשמית נחשבת למבקרת חריפה של ישראל, והמנהיג המיתולוגי שלה ידוע באנטישמיות שלו ● אבל מחקר שמבוסס על שיחות אישיות עם מלזים צעירים מגלה תמונה אחרת ● הם סקרנים להכיר ישראלים ויהודים, ונתקלים בבעיות דומות מול שלטון דתי ולאומני, הפועל להגבלת חירויות הפרט שלהם ● החוקרת מארי איינסלי מספרת על "המלזים החדשים", ושופכת אור על התרבות הפוליטית הייחודית במדינה שישראלים מעטים ביקרו בה

עוד 2,093 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
חַיְזָרִים

מי שידוע בקמצנותו החולנית לא יוכל להאמין שאנשים מוכנים להשקיע מזמנם, ממרצם ומכספם בהתנדבות למען עקרונות שהם מאמינים בהם. מבחינתו, חייבת להיות אחרי הפגנה לפחות ארוחת בוקר במלון יוקרה, ובלי ספק גם מימון נדיב מבעלי הון זרים. אחרת, למה שיעשו זאת?

עוד 1,124 מילים ו-1 תגובות
מירוץ 2020
המירוץ לבית הלבן / 88 ימים לבחירות

הרפובליקאים שמנסים להיפטר מטראמפ, או לפחות לשגע אותו

קבוצת רפובליקאים מצליחה בימים אלה לעשות את מה שאף דמוקרט לא הצליח: להוציא את דונלד טראמפ משלוותו ● פרויקט לינקולן, שהושק על ידי פעילים רפובליקאים בולטים, משחרר פרסומות ויראליות בקצב מסחרר במטרה להעיף את טראמפ מהבית הלבן ולהחזיר את המפלגה למסלול השמרני ● ספק אם זה ישפיע על הבחירות ● וספק אם המפלגה של ימי רייגן עדיין קיימת

עוד 1,253 מילים

למקרה שפיספסת

שכחו שהם עובדים בשבילנו

לפי האלימות הגואה במוקדי המחאות השבוע, אנחנו דה-פקטו במלחמת אזרחים. זה עניין של זמן עד שמוחים יתחילו להביא איתם אמצעי הגנה מפני כנופיות בחסות הממשל, ומהמשטרה קלת הלום וההדק. ומשם הדרך להרוג הראשון של מחאת 2020 היא בלתי נמנעת.

כדי למנוע את העתיד הזה הגיע הזמן שנתחיל דיון על מה המחאות האלו באמת, ונפעל בהתאם.

לפי האלימות הגואה במוקדי המחאות, אנחנו דה-פקטו במלחמת אזרחים. זה עניין של זמן עד שמוחים יביאו אמצעי הגנה מפני כנופיות בחסות הממשל, ומהמשטרה קלת הלום וההדק. ומשם הדרך להרוג הראשון קצרה

אני מעריץ את אמיר השכל, ומאמין שיום אחד הוא ידליק משואה. מעבר לזה שאמיר הוא גיבור אמיתי – טייס, יום כיפור, יזם את “עדים במדים” – הוא עומד מאז שנת 2016 במחאת יחיד הקוראת להתפטרות ראש הממשלה. כמו כל התנועות והפרטים שבאו בהשראתו, אמיר שם כי הוא מרגיש שגנבו לו את המדינה. המדינה האהובה שלנו, שנבנתה על נרטיב מוסרי שאליו אנחנו מחויבים. 

מחויבים, עקב הלקחים שאנחנו למדנו על עצמנו כעם נרדף. מחויבים, כי בשם הנרטיב הזה הקרבנו כבר כל-כך הרבה. ועכשיו, הנרטיב הזה – הישראלי הצודק והיפה שלנו – מושחת ע”י העומד בראשה. כאילו שהעומד בראשה הוא הבעיה, ולא רק עוד סימפטום לשיטה שהפסיקה לתפקד.

שכבת הגיל שאפיינה את המחאות עד פרוץ הקורונה היא 50+, והם אף פעם לא הבינו למה הם לא רואים איתם את הילדים והנכדים שלהם, “הדור הצעיר” בשפתם.

בכנות, לדור שלנו לא כל-כך אכפת מהעבר. חשוב לנו מאוד ללמוד ממנו, אבל האמת היא שאנחנו לא נעולים על לשמר אותו. גם כשאנחנו מסתכלים אחורה, על האידיאל הזה שמתארים, אנחנו מגלים שכבר העלימו כאן עין מהרבה עוולות עבר; כלפי מיעוטים, כלפי עולים, כלפי עדות, כלפי נשים, כלפי ניצולי שואה, כלפי הסביבה.

כלפי כל מי שלא היה חלק מ'המחוברים'. אז עכשיו התעוררתם? תודה באמת. האדמה כבר חרוכה.

בכנות, לדור שלנו לא כ"כ אכפת מהעבר. חשוב לנו ללמוד ממנו, אבל אנחנו לא נעולים על לשמר אותו. גם כשמסתכלים אחורה, על האידיאל הזה שמתארים, אנחנו מגלים שכבר העלימו כאן עין מהרבה עוולות עבר

אנחנו תמיד הרבה יותר עסוקים באיך לבנות את העתיד החדש. זה שאנחנו והילדים שלנו באמת ראויים לו.

אותו 1% שנאחז במוקדי ההון והכוח עומד לחלוף מהעולם, מתוקף החוק הפיזיקלי הבסיסי שנקרא זמן. והשאלה האמיתית היא מה יהיה כאן ביום שאחרי. אכן, ישנם “בומרים” שהרוויחו מכך שבדור שלהם מנועי הקפיטליזם נכנסו להיפר-דרייב, ואפשרו להם להגיע לקורת גג ופנסיות מנופחות יחסית בקלות. זאת הזדמנות שאנחנו לא נזכה לה. אבל התודעה של הדור שלנו תמיד שאפה רחוק יותר מאשר רק להזדקן בנוחות ונהנתנות.

אנחנו פחות חומריים, יותר חולמים, ויותר פרו-אקטיביים. בזמן שאתם קוננתם על מה שאבד, אנחנו בנינו מנגנונים, חברות, טכנולוגיות ותוכניות כדי לקחת חזרה את מה ששלנו.

אז פרצה הקורונה, וההתנהלות הכושלת של הממשלה שלנו על כל נציגיה ומוסדותיה, בהווה ובעבר, נחשפה במערומיה.

פתאום אתה אדם בן 31, שמסתכל ימינה ושמאלה ורואה את האנשים והנשים שעמדו איתו כתף אל כתף במסע אל עבר אותה תמונת עתיד – קורסים אחת אחרי השני. עצמאיות, שכירים, בעלות עסקים, אמנים, עובדות סוציאליות, עובדי ציבור – כולם בקושי מחזיקים את הראש מעל המים. בזמן שהממשלה הנוכחית ממשיכה לממן קבוצות לחץ ופשיטות רגל של מליארדרים, מתוך הנכסים הכלכליים המעטים שכן הצלחנו לצבור.

אותו 1% שנאחז במוקדי ההון והכוח עומד לחלוף מהעולם. ישנם “בומרים” שמנועי קפיטליזם בהיפר-דרייב אפשרו להם קורת גג ופנסיות מנופחות, הזדמנות שלא נזכה לה, אבל התודעה שלנו שואפת רחוק יותר

מחאת הדור החדש היא לא על העבר שגנבו לנו. היא על זה שגונבים לנו מתחת לאף את האפשרות לבנות עתיד.

לכן, כל הזעקות והמחאות הסקטוריאליות, נכונות וצודקות ככל שיהיו, טועות בדרישות שלהן. הם שם למעלה שכחו שהם בעצם עובדים בשבילנו. ואמנם בחרנו בהם, אבל הם עדיין צריכים להביא תוצאות.

ומה עושים כשעובד לא מתפקד כמו שהוא אמור? מבקשים ממנו לבנות תכנית ולהציג למנהל.

במקום שכל אחת ואחד מאיתנו ימשוך קצת אליו את השמיכה שגם ככה לא קיימת, כולנו אמורים לעמוד שלובי ידיים ולדרוש ביחד את הדבר ההגיוני היחידי שיאפשר לנו לצאת מהמשבר הזה כעם אחד אל עבר עתיד נורמלי: תקציב הבראה לאומי עקרוני לחמש שנים, אשר יחייב כל ממשלה שתקום, יתייחס בצורה שווה ושוויונית לכל צרכי האוכלוסייה, ויובא לאישור במשאל עם.

ועד אז שיפסיקו עם בזבוז כספי הציבור ויצאו לחל"ת בעצמם, כמו 20% מעם ישראל.

נ.ב.

דור חדש זה לא עניין של גיל.

(וגם גילוי נאות: אמיר השכל היה המדריך שלי במסע לפולין במסגרת קורס חובלים, והוא גרם לי לבכות משיר של אפרת גוש. לא מתאים).

נתי בירמן מנועים הוא אבא של איתמר ולוקא, בן זוגה של איירין, סטארטרפיסט בדימוס, ועובד כמנהל פיתוח עסקי בהייטק. בעברו היה מנכ”ל מפלגת ישר ז”ל, וממובילי מחאת "מוציאים את הבנקים מכיתות הלימוד". כיום אחד מיני רבים בקואליציית ‘דור חדש’.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 676 מילים
עודכן לפני שעתיים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

נתניהו מביט קדימה לנובמבר ובעיני רוחו רואה את גוש הימין זוכה ב-61 מנדטים לפחות ● הוא מדמיין כיצד יבצע סוף סוף את המהפכה שלו - יועמ"ש חדש, פסקת ההתגברות, חוק צרפתי, וכל מה שצריך כדי למחוק/לעכב/לדחות את המשפט שאין לו סיכוי רב לצאת ממנו בשלום ● את הפנטזיות האלה, לא המפלגות החרדיות, לא כחול-לבן ואפילו לא בכירי הליכוד יכולים לעצור ● פרשנות

עוד 448 מילים

הממונה התעמר, ההנהלה התעלמה

מעקב זמן ישראל עשרות בני נוער והוריהם מוחים על התנהלות משפילה בתחנת מד"א ברחובות, תחת ניהולו של ציון בוארון ● תלונות שהוגשו למנכ"ל מד"א טופלו בכפפות של משי או טויחו, אף שחלקן נמצאו מוצדקות ● "ראיתי ילדים בוכים בתחנה מהאגרסיביות של ציון. הם פשוט לא מצליחים להתמודד עם האימה הזאת", אומר הורה של אחת המתנדבות בתחנה ● מד״א בתגובה: "הטענות החדשות שהגיעו לידי מד"א יבדקו באופן מעמיק"

עוד 1,398 מילים

ב-1 בספטמבר תיפתח כאן עונת הציד. ולא, זאת לא מטפורה

אלפי ישראלים רשאים להרוג חיות בר להנאתם ב"עונת הציד" בין ספטמבר לינואר, מתוקפן של מסורות ישנות וחקיקה לא מעודכנת ● הצעת חוק חדשה קוראת להוציא את הציד ה"ספורטיבי" מחוץ לחוק ● ישראל של היום היא לא אנגליה של המאה ה-18, והגיע הזמן להכיר בכך

עוד 611 מילים ו-2 תגובות

הדרך היחידה לחשוף את הבלוף של נתניהו

בחדשות 12 מזהירים מדי ערב מפני "סכנת הבחירות" כאילו מדובר באירוע קטלני ● גם באופוזיציה ובכחול-לבן חוששים מהליכה לקלפי ● אבל לנתניהו, שלא ניצח באף מערכת בחירות מאז 2015 ומכהן כמעט מכוח האינרציה, יש סיבות טובות יותר לפחד ● בהיעדר אפשרויות ריאליות אחרות להחליפו, בחירות הן אולי המהלך היחיד שיכול לתת תקווה לאזרחי ישראל ● דעה

עוד 1,353 מילים ו-2 תגובות

פדופיליה הרבנית החשודה, והפוליטיקה הקטנה

הקהילה היהודית באוסטרליה נודעה בתמיכה הכמעט-מוחלטת שלה בישראל, שהתבטאה גם בתרומות כספיות משמעותיות ● אבל אז הגיעה פרשת החרדית החשודה בפדופיליה, מלכה לייפר, והניסיון של ליצמן למנוע את הסגרתה לאוסטרליה ● גם נתניהו תרם את חלקו, בכך שהאריך בעבר את כהונת ליצמן במשרד הבריאות ● "חשבנו שישראל היא מדינה קטנה ומושלמת", אומרים האוסטרלים, "עכשיו זה התנפץ"

עוד 2,491 מילים

הליכוד לא עומד בהסכמים - ממשלת האחדות על סף פיצוץ

לראשונה אי פעם, אין סדר יום לישיבת הממשלה ביום ראשון ● בכחול לבן משוכנעים שנתניהו רוצה לפרק את הממשלה ● סקר: הליכוד ממשיך לאבד מנדטים ● מידת ההתאמה של גנץ לראשות הממשלה בשפל ● סגר סופי השבוע בוטל ● החרדים לא יתמכו בהליכה לבחירות ● גלנט: לא בטוח שהכל יהיה מוכן לפתיחת שנת הלימודים ● המכון בנס ציונה קיבל אישור לניסוי בבני אדם בחיסון קורונה ● פייסבוק הסירה את הפוסט של פייגלין שהביע שמחה על האסון בביירות

עוד 29 עדכונים

הכנסת זרקה לפח את פסקת ההתגברות של איילת שקד

שרת המשפטים לשעבר רשפה אתמול מזעם, אחרי שהצעת חוק פסקת ההתגברות שלה נדחתה בקריאה טרומית ● אלא שגם אם כל חברי הליכוד והמפלגות החרדיות היו נוכחים בהצבעה, זה לא היה עוזר לה ● אם יש דבר ששקד מבינה היטב, זה את המשמעות של רוב מוחץ של 71 ח"כים ● שקד נוהגת לומר כי הכנסת משקפת את רצון העם. ובכן, העם אמר את דברו ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
בנט עלה על סוס חזק - הקורונה - בעוד ששותפתו העיקרית לשעבר מתמקדת בסוס הרבה יותר חלש. סמוטריץ איתה בענין - הצעה שלו לחקיקה פרלממטרית של שופטים גם נדחתה. אם בנט אוהב את המודל של בוני וק... המשך קריאה

בנט עלה על סוס חזק – הקורונה – בעוד ששותפתו העיקרית לשעבר מתמקדת בסוס הרבה יותר חלש. סמוטריץ איתה בענין – הצעה שלו לחקיקה פרלממטרית של שופטים גם נדחתה.
אם בנט אוהב את המודל של בוני וקלייד יש לו באג'נדת הקורונה שלו מישהי פוטנציאלית חדשה שגם צעירה וגם נראית טוב וגם פופולרית עתה: יפעת שאשא ביטון.
והיא אפילו באופן בולט (לפי שמה הן מהבית והן מנישואים) מזרחית כך שמוסיף מימד לתהודה הפוליטית שלו בזמן שענין העדתיות שוב צף (מיקי זוהר, מירי רגב, דודי אמסלם) כי נתניהו זיהה אותו כמכשיר יעיל (אף שבפועל האינטגרציה העדתית בישראל כמעט מליאה. אך זכרונות ומרירות העבר נשארו).
טלנובלה נשית פוליטית בישראל: שרה שנאה את אילת ויפעת תחליף את אילת בשותפות עם נפתלי.
בינתיים לפחות מערכת המשפט ניצלה מעוד התקפה. אם בנט חכם הוא לא יעשה ממנה אג'נדה נוספת. ישאיר זאת לזוג בצלאל-אילת. הרי היא זו ששכנעה את בנט לחבור שוב בבחירות האחרונות לבצלאל – שאבן רחיים על צווארו.

עוד 1,156 מילים ו-1 תגובות

53% ממצביעי הימין בבחירות האחרונות תומכים בטענות המפגינים נגד המדיניות הכלכלית של הממשלה, 28% מהם תומכים במחאה האישית נגד נתניהו, ו-34% סבורים שהתנהלותו הערכית-אישית גרועה או לא טובה ● בפרק על משבר הקורונה השיבו קרוב ל-70% מהנשאלים כי הכנסתם נפגעה במידה כזאת או אחרת בחודשים האחרונים

עוד 754 מילים

בדרום אפריקה מפיקים לקחים מהאיידס, ומסרבים למות מבושה

דרום אפריקה מתמודדת עד היום עם ההשלכות הקשות של הכחשת מגפת האיידס על ידי מנהיגיה הקודמים ● אבל רופאים וחוקרים הפועלים במדינה רואים בכך קרן אור, בכל הנוגע להתמודדות עם מגפת הקורונה ● בניגוד לארה"ב, למשל, אצלנו מתמודדים עם המשבר בישירות ובאחריות, הם אומרים ● ועדיין, דרום אפריקה ניצבת במקום החמישי בקרב המדינות מוכות הקורונה ובמקום הראשון בשיעור ה-HIV

עוד 1,104 מילים

ההרתעה הישראלית התחזקה - בלי אף ירייה

הפיצוץ בלבנון מבחינת הלבנונים, הימצאות חומרי נפץ של חזבאללה במתחמי מגורים הייתה כל השנים משהו אמורפי ● אבל אחרי הפיצוץ האדיר בנמל ביירות, כולם מבינים את פוטנציאל הנזק והסכנה ● כשמוסיפים זאת למצב הכלכלי בלבנון, חזבאללה הוא הכתובת למחאה ● "דוקטרינת הדאחייה" הישראלית - שמדברת על הרס תשתיות נרחב בלבנון - קיבלה אתמול ממד הרתעתי משמעותי, מבלי שנורה אף כדור ישראלי ● פרשנות

עוד 539 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה