מאז שמחלקת המשפטים האמריקאית שלחה אישה ישראלית ל-22 שנים בכלא בדצמבר האחרון, ישראלים שמפעילים אתרי השקעות ברשת התחילו לפחד.
ב-7 באוגוסט 2019, נוכלת ההונאות באופציות בינאריות לי אלבז נמצאה אשמה ע"י חבר מושבעים במרילנד בשלושה סעיפים של הונאה מרחוק ובסעיף של קשירת קשר לביצוע הונאה מרחוק, במסגרת הונאת ענק של משקיעים מהעולם בהיקף של יותר מ-145 מיליון דולר. אלבז הייתה מנכ"לית יוקום תקשורת, אחת מכמאה חברות לסחר באופציות בינאריות שפעלו מהארץ בין 2008 ל-2018.
הרשעתה של אלבז ו-22 שנות המאסר שנגזרו עליה הפחידו רבים מעמיתיה בתעשיית המסחר המקוונת, שפועלת כעת מישראל וממזרח אירופה ומציעה מסחר במטבע זר, בחוזי הפרשים ובמטבע מבוזר, כך על פי כמה מקורות הבקיאים באופן התפתחותה של תעשיית המסחר באופציות בינאריות.
"ההרשעה של לי אלבז הפחידה את התעשייה", אומר לזמן ישראל נמרוד אסיף, עו"ד ישראלי המייצג אזרחי מדינות זרות שנפלו קרבן להונאת אופציות בינאריות.
"אנשים בישראל, ובייחוד אנשים מתעשיית המסחר באופציות בינאריות, שמעו על לי אלבז ועקבו אחרי המקרה מקרוב. זה יצר הרתעה. את לא יכולה לאכוף את החוק על כולם, אבל אם תתבעי כמה מהם זה ירתיע את האחרים", הוא מוסיף.
אבל בדיוק כאשר התביעה רשמה ניצחון במקרה של אלבז בקיץ שעבר, נראה שמחלקת המשפטים של ארצות הברית ביצעה טעות מסנוורת ומביכה שאפשרה לבוס שלה, יוסי הרצוג, אחד משני מובילי ההונאות לכאורה של יוקום, לחמוק.
כאשר התביעה רשמה ניצחון במקרה של אלבז בקיץ שעבר, נראה שמחלקת המשפטים של ארצות הברית ביצעה טעות מסנוורת ומביכה שאפשרה לבוס שלה, יוסי הרצוג, אחד משני מובילי ההונאות לכאורה של יוקום, לחמוק
למחלקת המשפטים יש מוניטין מטיל אימה כמוסד שנכון ומסוגל לתבוע עברייני צווארון לבן ושחיתות בכל מקום בעולם. לדוגמה, כשהמחלקה תבעה ב-2015 תשעה בכירים מהגוף המנהל של הפדרציה הלאומית לכדורגל, פיפ"א, ארגון שנחשד זמן רב כנגוע בשחיתות, כל העולם עקב בעניין אחר הפרשה, והיועצת המשפטית דאז של ארצות הברית, לורטה לינץ', נתפסה בעיני רבים כגיבורה.
לכן מתמיה שתובע של מחלקת המשפטים אפשר לנאשם בישראל לחמוק כאשר יידע אותו כי הוגש נגדו כתב אישום, ואז, כפי שדווח, יידע אותו גם כי הממשל האמריקאי טרם הגיש בקשה להסגרתו.
הואשם, הוזהר, נעלם
בפברואר 2019 הוגש נגד הרצוג כתב אישום ע"י חבר מושבעים גדול, וכתב אישום מתוקן הוגש בספטמבר 2019. הוא הואשם יחד עם שותפו העסקי יעקב (קובי) כהן ועם 13 מעובדיהם. לפי כתב האישום, בין 2014 ל-2017, הרצוג והנאשמים האחרים עשו שימוש באתרים BinaryBook.com ו-BigOption.com במסגרת מזימה משותפת להשיג הפקדות מקסימליות ממשקיעים באופציות בינאריות ולוודא שהמשקיעים יפסידו את כספם בחשבונות שלהם או לא יוכלו למשוך אותו. הם עשו זאת לכאורה באמצעות מצג שווא ושקרים.
העמדתו של הרצוג למשפט יהיו בבחינת הישג גדול לאגף ההונאות של המחלקה הפלילית במחלקת המשפטים, היחידה שהגישה את כתב האישום נגדו. אבל בחודש שעבר, מחלקת הפרסום של אתר טיימס אוף יזראל (זמן ישראל וטיימס אוף יזראל משתייכים לאותה קבוצה) קיבלה פנייה מפתיעה מעוזר משפטי ברשות האמריקאית למסחר בחוזים עתידיים על סחורות, שרמזה כי משהו אינו כשורה.
הרשות הגישה תביעת אכיפה אזרחית נפרדת נגד הרצוג, והעוזר המשפטי שאל אם היא יכולה לפרסם התראה משפטית באתר, מפני שעד אז כל ניסיונותיה של הרשות להמציא להרצוג מסמכים משפטיים כשלו. מסמכי בית המשפט באותה תביעה חושפים כי הרצוג נמלט לישראל ומקום הימצאו אינו ידוע.
"הרצוג אינו נמצא כרגע בישראל", כתבו עורכי דינה של הרשות למסחר בחוזים עתידיים על סחורות. "(הרשות) יצרה קשר עם נציגי גופי רגולציה פיננסית זרים, בניסיון, שלא צלח בסופו של דבר, לקבוע את מיקומו הגאוגרפי הנוכחי של הרצוג".
"הרצוג אינו בישראל", כתבו עורכי דינה של הרשות למסחר בחוזים עתידיים על סחורות. "הרשות יצרה קשר עם נציגי גופי רגולציה פיננסית זרים, בניסיון, שלא צלח בסופו של דבר, לקבוע את מיקומו הגאוגרפי הנוכחי"
הרצוג היה בארץ לאחרונה ב-11 ביוני 2019, היום שבו התובע של מחלקת המשפטים, הנרי ואן דייק, יידע את פרקליטו של הרצוג כי הוגש נגדו כתב אישום, כך לפי מסמכים שהוגשו לבית המשפט לקראת משפטה של אלבז.
ב-22 באוגוסט, הרשות הישראלית לניירות ערך יידעה את הרשות האמריקאית למסחר בחוזים עתידיים כי הרצוג כבר אינו נמצא בישראל.
שרשרת האירועים הזו מרמזת כי מחלקת המשפטים האמריקאית יידעה את הרצוג כי הוגש נגדו כתב אישום עוד לפני שהגישה את בקשת הסגרתו מישראל.
תצהיר שהגיש עורך דינו של הרצוג לבית המשפט במרילנד (שניתן לראותו באתר pacer.gov) מאשר את החשד הזה, וכמוהו ראיונות שערכתי עם אנקוש חרדורי, התובע שהוביל את החקירה הבינלאומית נגד אלבז, הרצוג ו-19 נאשמים אחרים מיוקום לפני שמחלקת המשפטים של ארצות הברית הניחה להרצוג להימלט.
מחלקת המשפטים האמריקאית סירבה להגיב לכתבה. "כעניין של מדיניות, מחלקת המשפטים של ארה"ב אינה מגיבה באופן כללי על עניינים הקשורים בהסגרה", כתבה הדוברת ניקול נאוואס אוקסמן בהודעת דוא"ל לזמן ישראל.
אבל לחרדורי היו מילים קשות לומר על מה שהוא מחשיב לתקלה חמורה.
"העובדה שהרצוג כנראה הצליח לחמוק מעוררת בי בחילה", אומר חרדורי. "זה דבר גרוע כשלעצמו, אבל הדרך המסוימת שבה זה קרה – העובדה שהיה אפשר בהחלט לצפות את זה ולמנוע את זה – זו שערורייה.
"אני מקווה שיום אחד הוא ייתפס ויובא לצדק, גם אם בעוד זמן רב".
"אני לא גנב"
תעשיית המסחר באופציות בינאריות שגשגה בארץ במשך עשור עד שהכנסת הוציאה אותה מחוץ לחוק באוקטובר 2017, במידה רבה בעקבות סדרת תחקירים של טיימס אוף ישראל, שהחלה בכתבה שפורסמה במרץ 2016.
חלק מהתחקירים בסדרה פורסמו גם בעברית בזמן ישראל.
אולם חקיקת הכנסת כללה פרצה, כפי שדווח אז בטיימס אוף ישראל, שאפשרה למפעילי זירות מסחר באופציות בינאריות לשעבר להמשיך למכור השקעות באינטרנט אם שינו את השם ואת התיאור השטחי של המוצר שהם מוכרים למטבע זר, חוזי הפרשים, מטבע מבוזר וכן הלאה.
"העובדה שהרצוג כנראה הצליח לחמוק מעוררת בי בחילה", אומר חרדורי. "זה דבר גרוע כשלעצמו, אבל הדרך המסוימת שבה זה קרה – העובדה שהיה אפשר בהחלט לצפות את זה ולמנוע את זה – זו שערורייה"
בשיאה של התעשייה, יותר מלפחות מאה חברות בישראל העסיקו אלפי ישראלים שגזלו לכאורה מיליארדי דולרים מקרבנות ברחבי העולם. החברות שביצעו את ההונאות גרמו במרמה לקרבנות להאמין שהשקעותיהם מוצלחות ומניבות להם רווחים, ועודדו אותם להפקיד עוד ועוד כסף בחשבונות שלהם, עד שלבסוף החברה ניתקה קשר עם המשקיעים ונעלמה עם רוב או כל כספם.
בשונה ממתווכי אופציות בינאריות ישראלים רבים, שהעדיפו לשמור על פרופיל נמוך ולספר לחבריהם ולבני משפחתם כי הם עובדים ב"הייטק" או ב"שיווק", יוסי הרצוג דיבר על פעילותו בגלוי. בדיון בכנסת באוגוסט 2017 על הצעת החוק לאסור את התעשייה הזו, הרצוג מחה על ההאשמות שהוא מעורב במעשי עוולה כלשהם.
"אני באמת מבקש לשמוע את הדברים שלי עד הסוף. אפילו מתחנן. אני 20 שנה בתחום הפורקס והאופציות הבינאריות. אני משווק פורקס ואופציות בינאריות בכל העולם ובישראל. אני גאה בזה, אני לא פושע, אני לא נוכל, אני לא ארגון פשע, לא בגללי שונאים את ישראל בעולם", הוא אמר.
בעבר, הרצוג, 55, עבד בבנק למסחר, כך לפי תצהיר של אחד מעמיתיו במסגרת תביעה שהוגשה בארץ נגד חברה של הרצוג בשם פורקס פלייס, שכבר לא פעילה.
הבנק למסחר קרס ב-2002 בעקבות מעילת הענק שביצעה אתי אלון, בשל חובות הימורים של אחיה. הבנק נקשר באופן מסורתי עם השוק האפור של ספקי שירותים פיננסיים לא מוסדרים בארץ, ורבים מלקוחותיו, וכן כמה מבעליו, היו חלק מהשוק האפור. לא רק הרצוג, אלא גם מתווכים אחרים של מסחר במטבע זר ובאופציות בינאריות עבדו קודם לכן בבנק או היו קשורים לארועים סביב קריסתו.
במהלך שנות ה-2000, הרצוג הפעיל כמה בתי ספר למסחר שלימדו ישראלים על מטבע זר (פורקס), וגם ניהל את החברה למסחר במטבע זר, פורקס פלייס.
בחמש השנים האחרונות הרצוג יצר לעצמו מוניטין של מי שנוטה לאיים על יריביו האישיים והעסקיים. אחד מהמקורות שזמן ישראל דיבר איתם תיאר איומים על בת זוגו וילדיו, ומקור אחר סיפר על אנשים שנשלחו לביתו כדי "לחפש אותו".
בשנים האחרונות הרצוג יצר לעצמו מוניטין של מי שנוטה לאיים על יריביו האישיים והעסקיים. אחד מהמקורות שזמן ישראל דיבר איתם תיאר איומים על בת זוגו וילדיו, ומקור אחר סיפר על אנשים שנשלחו לביתו כדי "לחפש אותו"
אין שום עדות לכך שהרצוג נעצר אי פעם על ידי הרשויות בארץ.
מקור נוסף, שמסר מידע לחוקר הרשות הישראלית לניירות ערך, סיפר כי כאשר הזכיר את שמו של הרצוג, נאמר לו שמוטב שלא יגיד את השם בקול רם, "למען ביטחונך". זמן ישראל לא הצליח לאמת את פרטי התקרית הזאת באופן עצמאי.
(הח"מ הייתה עדה באופן אישי לאזהרות של נציגי הרשות לניירות ערך שלפיהן מתווכים אחרים באופציות בינאריות הם "מסוכנים" ומוטב לכתבים ולעורכי דין להתרחק מהם – במקום להבטיח להפחית את הסכנה באמצעות אכיפת החוק.)
בסרטון שהגיע לידי זמן ישראל, הרצוג נראה נואם לפני העובדים במרכז הטלפוני של החברה שלו "לינקופיה" במאוריציוס, זמן קצר לאחר פרסומן של כתבות בדיילי מייל הבריטי ובאתר המשרד לעיתונאות חוקרת בנובמבר 2016, שרומזות בבירור כי האתר BinaryBook.com של הרצוג גונב את כספם של המשקיעים.
"יש לי מספיק כסף, יש לי עשרות מיליוני דולרים. יש לי חברות בכל העולם: בישראל, באוסטרליה, באוקראינה", אומר הרצוג בסרטון. "באיסטנבול, במלבורן, אוסטרליה, בקפריסין. יש לי אלפי עובדים. אני יכול לסגור את לינקופיה היום".
"יש לי מספיק כסף, יש לי עשרות מיליוני דולרים. יש לי חברות בכל העולם: בישראל, באוסטרליה, באוקראינה", אומר הרצוג בסרטון. "באיסטנבול, במלבורן, אוסטרליה, בקפריסין. יש לי אלפי עובדים"
הרצוג אמר כי הוא הוטרד מכך שהכתבה משכה תשומת לב רבה במאוריציוס, בניגוד לישראל, שבה אף אחד לא דיבר על כך, כדבריו.
"אני יושב בבית חולים בישראל. הכתבה היא על חברה בישראל. ואף אחד בישראל לא מדבר. אף אחד, רק עורך הדין שלי שתבע את הכתבת בלונדון", אמר הרצוג, שהגיש תביעה לבית משפט בארץ נגד העיתונאית הבריטית שכתבה את הכתבה, מלאני ניומן, על סך מיליון שקלים.
בסופו של דבר התביעה הוסרה, וניומן המשיכה לכתוב בעקשנות על הרצוג, יוקום ולינקופיה, באחרונה בחשיפה עיתונאית שפורסמה בספטמבר 2019.
בסרטון, הרצוג מביע הפתעה על התגובה במאוריציוס לכיסוי התקשורתי. "ואני שומע שכל מאוריציוס מדברת על לינקופיה! אלה היו (רק) שתי מילים בכתבה. אמרתי 'עד כאן', ובאתי לפה".
הרצוג צדק כשאמר שהכתבה של ניומן לא עוררה כמעט עניין בישראל. אכן, למעט הכתבות שפורסמו באתר טיימס אוף ישראל, הרצוג ויוקום קיבלו מעט מאוד כיסוי תקשורתי בארץ לפני מעצרה של לי אלבז בניו יורק ב-2017, ואפילו לאחר מכן הפרשה קיבלה רק מידה מתונה של כיסוי תקשורתי שלילי.
ביוני 2015, המהדורה המרכזית של חדשות 12, פרסמה כתבה עליזה על כך שיוקום תקשורת תגמלה את סוכני המכירות המצטיינים שלה במכוניות ב.מ.וו חדשות. בדצמבר 2016, המהדורה העברית של פורבס פרסמה ריאיון שיווקי עם הרצוג, שבו הוא פורש את תפיסתו בנוגע לרגולציית שוק ההון בעולם.
חדשות 12 פרסמו כתבה עליזה על כך שיוקום תקשורת תגמלה את סוכני המכירות המצטיינים שלה במכוניות ב.מ.וו. המהדורה העברית של פורבס פרסמה ריאיון שיווקי עם הרצוג, שבו הוא פורש את תפיסתו העסקית
באוקטובר 2016, חברה ישראלית למסחר במטבע זר בבעלותם של הרצוג וקובי כהן, פירסט אינדקס, אף קיבלה מהרשות לניירות ערך רישיון שהפך אותה לאחת מחמש חברות ישראליות למסחר מקוון המורשות לשדל משקיעים ישראלים (זמן ישראל לא מצא כל עדות לכך שרישיונה נשלל אי פעם).
בספטמבר 2017, פירסט אינדקס הפכה לנותנת החסות של הפועל חיפה בכדורגל ושל מכבי ת"א בכדורסל. מאוחר יותר דווח כי החברה נמכרה ונטמעה בקולמקס, חברה ישראלית למסחר במטבע זר שגם החזיקה ברישיון מהרשות לניירות ערך.
למעשה, כל תעשיית ההונאות באופציות בינאריות, שביצעה מעשי עבריינות וגנבה בקנה מידה עצום בגודלו והרסה את חייהם של אנשים בכל העולם, זכתה להתעלמות כמעט מוחלטת הן מצד התקשורת הישראלית והן מצד רשויות הרגולציה ואכיפת החוק הישראליות במשך שנים.
יתר על כן, עד היום ישראל לא הגישה אף כתב אישום נגד שום מפעיל של זירת מסחר באופציות בינאריות בשל הונאת אופציות בינאריות. אלמלא החוק (האפקטיבי באופן חלקי) שעבר בכנסת וכתבי האישום בארצות הברית, לא ברור אם הפעילות הזאת הייתה נושאת סטיגמה חברתית כלשהי בישראל או השלכות משפטיות כלשהן.
ישראל לא הגישה תביעה נגד שום מפעיל של זירת מסחר באופציות בינאריות בקשר להונאה. אלמלא החוקשעבר בכנסת והתביעות בארצות הברית, לא ברור אם הפעילות הזאת הייתה נושאת השלכות כלשהן בארץ
כאשר אלבז הורשעה באוגוסט 2019, ערוץ 12 דיווח על כך ואז הקדיש חלק ניכר מהסיקור לראיונות אוהדים עם קרובת משפחה ועמית.
"איך היא? מרוסקת, נגמרו לה החיים, גמרו לה את החיים", אמרה קרובת המשפחה. "פשוט גמרו לה את החיים. היא מלאך. בחורה הכי אמינה שיש, הכי טובה וחרוצה ונשמה טהורה, פשוט לא להאמין".
הזרוע הארוכה של מחלקת המשפטים האמריקאית
במרץ 2017, כשה-FBI קיבל עוד ועוד תלונות על הונאת אופציות בינאריות, חרדורי הופקד על התיק בתור התובע, יחד עם הסוכנים גרג פיין וג'רמי דסור.
אף על פי שלא היה מדובר בתיק מתוקשר שעוסק בוול סטריט, שרוב התובעים באגף ההונאות שואפים להשיג, חרדורי צלל אל תוך החומר וגילה כי הוא מרתק. הדבר שהפתיע אותו יותר מכול היה האופן הבוטה שבו בוצעו ההונאות.
"איך לי אלבז? מרוסקת, נגמרו לה החיים, גמרו לה את החיים", אמרה קרובת המשפחה. "פשוט גמרו לה את החיים. היא מלאך. בחורה הכי אמינה שיש, הכי טובה וחרוצה ונשמה טהורה, פשוט לא להאמין"
"מצגי השווא (של העובדים) היו חד-משמעיים, ולעתים קרובות הם נעשו בכתב", הוא אומר. "לדוגמה, העובדים היו מבטיחים כל מיני הבטחות – תשואות של 20-15 אחוזים, מסחר 'ללא סיכון' ושאפשר למשוך כסף מהחשבון שלהם בקלות – במסמכי מכירה ובדוא"ל. העובדות האמיתיות שגילינו – בשלב הראשון מבדיקת החשבונות של הקרבנות והמסמכים שלהם – הבהירו שהדברים האלה לא היו נכונים כלל".
ברגע שחרדורי וסוכני ה-FBI השיגו מסמכים פנימיים של החברה, עזות המצח של מבצעי ההונאה נראתה בוטה אף יותר, לדבריו.
"עובדי החברה אמרו על הקרבנות דברים קשים ואכזריים מאוד. ואולי הכי חשוב, המסמכים הפנימיים הבהירו שזו הייתה הונאה שיטתית: היו תסריטי שיחות שפירטו את כל טענות השווא שהציגו אנשי המכירות, והיו הקלטות של השיחות שהופץ בדוא"ל פנימי של החברה שהבהירו שהעובדים אכן נצמדים לאותם תסריטים – בדיוק כפי שהקרבנות זכרו את השיחות.
"זה פחות או יותר כל מה שנדרש לגיבוש התיק: תסריטים שמעידים שההונאה הייתה מובנית ושיטתית, נוסף על הודעות דוא"ל ותיעוד של שיחות שמראים כיצד ההונאה בוצעה בזמן אמת בדיוק כפי שתוכננה", אומר חרדורי.
בספטמבר 2017 המזל שיחק לידיהם של חרדורי וסוכני ה-FBI. לי אלבז, מנכ"לית חברת יוקום תקשורת של יוסי הרצוג, הזמינה כרטיס טיסה מישראל לנמל התעופה ג'ון פ' קנדי בניו יורק. כשירדה מהמטוס, היא נעצרה על ידי סוכני ה-FBI פיין ודסור. היא בילתה את השנתיים הבאות במעצר בית אצל דודתה בקליפורניה.
ב-2018 וב-2019 ה-FBI עצר חמישה עובדים לשעבר נוספים של יוקום וחברות הקשורות אליה שעשו את הטעות וטסו לארצות הברית – ליאורה וולס, שירה אוזן, ליסה מל, יאיר הדר ואוסטין סמית. כל החמישה הודו באשמה, וכולם לבד ממל העידו נגד אלבז במשפטה ביולי-אוגוסט 2019.
לדברי חרדורי, שיתוף הפעולה של העובדים לשעבר היה צעד מפתח להשגת ניצחון נגד אלבז. "זה דרש זמן והרבה עבודה קשה מצד ה-FBI, אבל בסופו של דבר השגנו משתפי פעולה, שהיו החתיכה החסרה האחרונה בפאזל להצגת תיק חזק בבית המשפט: היו בידינו אנשים שהשתתפו בהונאה, הודו באשמה ויכלו להעיד על איך החברה פעלה מבפנים – נוסף על הודעות הדוא"ל והתיעוד מזמן אמת שכבר היו לנו. לדוגמה, משתף פעולה יכול היה לומר שהיא אכן שלחה מייל מסוים לאחד הקרבנות, או שהיא אכן ניהלה שיחה מוקלטת מסוימת", הוא אומר.
בספטמבר 2017 המזל שיחק לידיהם של חרדורי וסוכני ה-FBI. לי אלבז, מנכ"לית החברה של הרצוג, הזמינה כרטיס טיסה מישראל לנמל התעופה ג'ון פ' קנדי בניו יורק. כשירדה מהמטוס, נעצרה על ידי סוכני ה-FBI
"קשה להשיג ראיות טובות יותר מאלה, וזו הייתה תוצאה של הרבה עבודה קשה וקפדנית של סוכני ה-FBI המצוינים שעבדו על התיק", מוסיף חרדורי.
ב-7 באוגוסט 2019, אחרי שלושה שבועות של משפט ודיונים, ראש חבר המושבעים בתיק של אלבז נעמד והקריא את הכרעות הדין: "אשמה", "אשמה", "אשמה", "אשמה", בשלושה סעיפים של הונאה מרחוק ובסעיף נוסף של קשירת קשר לביצוע הונאה מרחוק. אלבז נותרה לשבת בדממה המומה.
בחודשים שלאחר מכן, להרשעה הייתה השפעה מצננת על תעשיית המסחר המקוון. "מנהלי מסחר באופציות בינאריות פוחדים לטוס לארצות הברית", נכתב בכותרת מספטמבר 2019 באתר Finance Magnates המשמש את תעשיית המסחר המקוון. בכתבה צוטט מקור שאמר כי "המקרה של אלבז ממש זעזע את כולם. הרבה אנשים מבטלים נסיעות מחוץ לישראל, ובייחוד לארצות הברית".
מקור שמכיר את התעשייה, שלדבריו עוסקת כעת במכירת מטבע זר, חוזי הפרשים ומטבע מבוזר ופועל מישראל וממזרח אירופה, אמר לזמן ישראל כי הדרך הטובה ביותר להרחיק את סוכני התעשייה היא להזכיר את ארצות הברית.
"אם אתה פונה לספק פלטפורמה או לספק שירותי סליקה ואומר שאתה רוצה לפנות לקהל אמריקאי, הוא יגרש אותך מהחדר", אמר המקור, שביקש להישאר בעילום שם. "יש שמונה מיליארד אנשים בעולם, ורק 300 מיליון אמריקאים. למה לקחת את הסיכון? אף אחד לא רוצה לגמור כמו לי אלבז".
"הרבה יותר קל לכוון לקהלי יעד באוסטרליה או בבריטניה", הוסיף המקור.
"הרשות לניהול פיננסי בבריטניה לא תעשה לך כלום. היא רק תוציא אזהרה", הוא אמר, בהתייחסו לנוהג של הרשות לניהול פיננסי, ושל רשויות אחרות להסדרת מסחר בניירות ערך, לפרסם "אזהרת משקיעים", אבל לא הרבה יותר מכך, אם הן חושדות כי אתר מסוים למסחר מקוון עובר על החוק.
איך מחלקת המשפטים חיבלה בהסגרתו של הרצוג
הרשעתה של אלבז הייתה ניצחון גדול עבור מחלקת המשפטים, ובייחוד עבור אגף ההונאות של המחלקה הפלילית, שהגיש את התביעה בתיק.
בדוח השנתי שלו מ-2019, המקרה של אלבז היה רק אחד מתוך שלושה "משפטים והרשעות חשובים" שהדגישה היחידה ליושרת שוק והונאות חמורות של אגף ההונאות ואחד מתוך תשעה משפטים בלבד שהודגשו כהישגיו של אגף ההונאות כולו, על 150 התובעים שלו. סכום ההונאה הכולל, 145 מיליון דולר, אף על פי שהוא מהווה רק חלק קטן מהיקף הונאות האופציות הבינאריות שמקורן בישראל, גם היה גבוה בהשוואה לתיקי תביעה אחרים שהגיש אגף ההונאות.
אבל בסוף האביב ובתחילת הקיץ של השנה שעברה, בשעה שמחלקת המשפטים של ארצות הברית ניצחה בקרב נגד אלבז, נראה שהיא הפסידה במלחמה – לכל הפחות לעת עתה – נגד הבוס שלה, יוסי הרצוג, ואולי גם נגד נאשמים אחרים.
באמצע מאי 2019, חודשיים לפני תחילת משפטה, התובעים בתיק אלבז עמדו בפני דילמה. שופטת נענתה לבקשתה לצלם בישראל הצהרות וידיאו (עדויות בשבועה בע"פ, מחוץ לביהמ"ש) של ארבעה מנהלים לשעבר ביוקום: הרצוג, אלעד ביגלמן, ניסים אלפסי וחנן טברקו. התכנית הייתה שהן חרדורי והן עורך דינה של אלבז, ברי פולק, יטוסו לישראל כדי לצלם את העדויות במהלך השבוע של 19 ביוני.
אבל בלא ידיעתם של שלושה מבין ארבעת הגברים שהיו אמורים למסור תצהירים – הרצוג, ביגלמן ואלפסי – כבר הוגש נגדם כתב אישום ע"י חבר מושבעים גדול בפברואר. כתבי האישום נותרו חסויים – כלומר לא נודע עליהם לאיש, לא לציבור ולא לנאשמים. כתבי אישום לרוב נותרים חסויים כאשר הנאשמים נמצאים מחוץ למדינה, והרשויות בארה"ב רוצות למנוע מהם לנסות להימלט ולחמוק מידיהן.
הדילמה שעמדה בפני התובעים הייתה שאם הממשל יקבל הצהרות מהעדים מבלי שיהיו מודעים לכך שהוגשו נגדם כתבי אישום, הממשל עלול להיות מואשם מאוחר יותר בהפרת התיקון החמישי לחוקה נגד הפללה עצמית. מחלקת המשפטים טרם השלימה אז את עבודת הניירת לבקשות ההסגרה של הרצוג, ביגלמן ואלפסי. המשמעות הייתה כי אם הם יגלו שהוגשו נגדם כתבי אישום, הם יוכלו לברוח מישראל למדינה שאין לה הסכם הסגרה עם ארצות הברית.
עבודת הניירת לבקשת ההסגרה כללה את הכנתו של תצהיר מפורט של סוכן FBI, שמתאר את ראיות המפתח נגד כל אחד מהנאשמים וכן תצהיר של עורך דין שמתאר את החקירה ואת האישומים המשפטיים, כל זאת באופן שמי שאינו מכיר לעומק את מערכת המשפט האמריקאית יוכל להבין.
לאחר הכנת התצהירים, החומר הועבר לבחינת הדסק הישראלי של המשרד לעניינים בינ"ל במחלקת המשפטים. באמצע מאי 2019, כשעלתה בעיית ההפללה העצמית, אחראי הדסק הישראלי בדיוק עזב את התפקיד, ומחליפו נאבק להשלים את העבודה שהצטברה. חרדורי היה להוט לטוס לישראל ולתשאל את הנאשמים.
"אם יש לך הזדמנות לשאול נאשם שאלות תחת שבועה והוא לא שומר על זכות השתיקה נגד הפללה עצמית, אתה בהחלט צריך לנצל אותה", הוא אומר.
הוא הציע להזהיר את הנאשמים בכתב ש"ייתכן שהוגשו נגדם אישומים בארצות הברית, ושאם זה המקרה, הם רשאים לשקול ייעוץ משפטי".
אבל השופטת חשבה שהאזהרה הזאת עמומה מדי. "אמרתי לה שקשה לומר יותר מכך מבלי להיות מפורשים מדי, והצעתי שאולי הדרך הטובה ביותר לעשות את זה היא פשוט לומר להם שהוגשו נגדם כתבי אישום, ושהממשל יעשה ככל יכולתו להתמודד עם ההשלכות של זה, למשל להשלים את עבודת הניירת לבקשת ההסגרה ולהגיש אותה לישראל מבעוד מועד. היא הסכימה איתי", הוא משחזר.
הוסר מהתיק
אולם ב-31 במאי 2019, חרדורי נשא בהשלכותיה של מחלוקת מקצועית בינו לבין עמית בכיר ממנו במחלקת המשפטים. הממונה הישיר עליו הודיע לו כי הוא מסיר אותו מהתיק של אלבז, חודש וחצי בלבד לפני התאריך המיועד לפתיחת משפטה. ניתנו לו עשרה ימים להגשת ערעור על ההחלטה. בתזכיר שהגיש ב-10 ביוני לראש אגף ההונאות, רוברט זינק, שזמן ישראל נחשף לחלקים ממנו, חרדורי הביע את עוגמת הנפש שחש לנוכח ההחלטה להסיר אותו מהתיק של אלבז.
"ביליתי שנתיים ואינספור שעות בחקירת האופציות הבינאריות, שמגיעה עכשיו לשיאה במשפט חשוב ומורכב, הראשון מסוגו בכל העולם. הסרתי מהתיק תשלול ממני הזדמנות אשר… משקפת את תוצאות העבודה שעשיתי במשך שנים ומייצגת הזדמנות מקצועית ואישית רבת חשיבות עבורי", הוא כתב. חרדורי גם אמר לזינק כי הוא חושש שהדבר יפגע בתיק, בכלל זאת בהכנתן של בקשות ההסגרה.
"הסרתי מהתיק נעשית בנקודת זמן מכריעה, ומשימות חיוניות שיש להשלים לקראת המשפט ייפגעו כפועל יוצא מכך", הוא כתב בתזכיר מ-10 ביוני. "ראשית, בשל העדויות המצולמות, אנחנו צריכים לנסות להשלים את בקשות ההסגרה (מהמשרד לעניינים בינלאומיים) לישראל".
חרדורי מספר כי בימים שלפני כן, הנרי ואן דייק, העוזר הראשי של ראש היחידה ליושרת שוק והונאות חמורות, הבכיר מבין שלושת התובעים בצוות החדש של התיק, אמר לו כי הוא רוצה לבטל את העדויות המצולמות.
הסיבה המוצהרת שלו, לדברי חרדורי, הייתה שההכנות לגביית העדויות והטיסות לישראל וחזרה יגזלו מהצוות החדש של התיק זמן רב מדי בשעה שנותרו לו רק שבועות ספורים להתכונן עד פתיחת המשפט ב-16 ביולי.
"לפי הבנתי (בעקבות שיחה עם מר ואן דייק), נעשה ניסיון לגרום להגנה לבטל את העדויות המצולמות, אבל אני מאמין שזו תהיה טעות אסטרטגית לעשות זאת", כתב חרדורי בתזכיר שלו, "סביר שהעדויות יבוטלו ברגע שהעדים יהיו מודעים להליכים להגשת כתבי אישום נגד כהן ואחרים, אבל אם מסיבה כלשהי הם עדיין מוכנים למסור עדות, זו תהיה הזדמנות לגבות עדות משלושה נאשמים בתיק פלילי תלוי ועומד – המקבילה לחקירה נגדית בבית משפט. כל ניסיון מכוון לבטל את ההזדמנות הזאת – על בסיס חששותיו של הצוות החדש כי אין בידו להקדיש את הזמן ואת תשומת הלב הדרושים לגביית העדויות הללו – אולי ניתן להצדקה כאמצעי לצמצם את הנזק בעקבות הסרתי מהתיק, אבל יהיה בו הפסד מצער".
ערעורו של חרדורי לזינק, ראש אגף ההונאות, לא התקבל, וב-13 ביוני נאמר לו כי הוא אינו עובד יותר על התיק. הוא חש אכזבה עמוקה.
יומיים קודם לכן, ב-11 ביוני, קרה דבר מוזר. מסמכי בית המשפט מ-15 ביוני (שזמינים ב-pacer.gov) מעידים כי הנרי ואן דייק, החבר הבכיר בצוות החדש של התיק, התקשר לעו"ד של הרצוג, צבי גבאי, ואמר לו שהוגש נגד הלקוח שלו כתב אישום בפברואר, ושיש לו זכות שלא להפליל את עצמו באמצעות מתן עדות.
ב-11 ביוני קרה דבר מוזר. מסמכי בית המשפט מעידים כי הנרי ואן דייק, החבר הבכיר בצוות החדש של התיק, התקשר לעו"ד של הרצוג, צבי גבאי, ואמר לו שהוגש נגד הלקוח שלו כתב אישום, ושיש לו זכות שלא להפליל את עצמו
גבאי השיב לוואן דייק שאם כך, הרצוג יבקש ייעוץ משפטי בארצות הברית. משמעות הדבר בפועל הייתה שהרצוג לא יסכים למסור עדות בסופו של דבר, היות ששום עורך דין אמריקאי לא יאפשר לו למסור עדות בנסיבות כאלה.
אבל ואן דייק לא הסתפק בכך. מסיבות שאינן ברורות, הוא למעשה יידע את עורך דינו של הרצוג כי הליך בקשת ההסגרה נגדו טרם החל, כך על פי תצהיר של גבאי שנכלל במסמכי בית המשפט מ-15 ביוני.
"ב-11 ביוני 2019 קיבלתי שיחת טלפון מהנרי ואן דייק ממחלקת המשפטים של ארצות הברית", נכתב בתצהיר. "הוא יידע אותי כי הוא צופה שתוגש בקשת הסגרה נגד מר הרצוג, אבל שהתהליך עוד לא החל", הוסיף גבאי.
ואן דייק כנראה מסר לגבאי את המידע הזה בשוגג, מבלי לחשוב על ההשלכות. אך המסר שהעביר לו היה ברור כשמש: הלקוח שלך מואשם, אך דבר לא מחייב אותו להישאר בישראל, מדינה שככל הנראה תסגיר אותו. הוא חופשי להימלט.
ואן דייק כנראה מסר לגבאי את המידע הזה בשוגג, מבלי לחשוב על ההשלכות. אך המסר שהעביר לו היה ברור כשמש: הלקוח שלך מואשם, אך דבר לא מחייב אותו להישאר בישראל, מדינה שככל הנראה תסגיר אותו
וכך הוא עשה.
הן ואן דייק והן אגף ההונאות בראשותו של רוברט זינק לא הגיבו לשאלות ששלחנו להם בדואר אלקטרוני בנוגע לתקריות האלה.
איפה הנאשמים האחרים?
הרצוג חי כרגע כעבריין נמלט. סביר להניח שהוא מסתתר במדינה שאין לה הסכם הסגרה עם ארצות הברית. יש עשרות מדינות כאלה. לא כולן הן מקומות מלבבים לגור בהם עבור אדם שרגיל לסגנון חיים של מיליונר, אבל חלקן כן.
לא ברור אם שני הנאשמים האחרים, שגם הם היו אמורים למסור עדות, ניצלו גם הם את חלון ההזדמנות כדי להימלט. לפי מסמכים של בית משפט השלום בראשון לציון, אלעד ביגלמן עדיין היה בישראל בתחילת דצמבר, אז הוא הגיש תלונה נגד שלושה גברים שניסו לכאורה לסחוט ממנו מיליוני אירו באלימות.
קובי כהן, שותפו העסקי של הרצוג, שנאשם יחד איתו, חי בקונגו, שם הוא מנהל עסק להימורי ספורט, כך סיפרו מקורות לזמן ישראל. אף על פי שקונגו טוענת כי היא נענית לבקשות הסגרה מצד ארצות הברית, היא אינה עושה כך בפועל. דבר זה ממקם את כהן מחוץ להישג ידה של ארצות הברית, לפחות נכון לעכשיו.
שאר הנאשמים שהוגש נגדם כתב אישום בספטמבר, יחד עם הרצוג, כהן, אלפסי וביגלמן, הם אורי מימון, רונאל ג'יבון, סברינה אלופר, אפיק טורי, ענוג מאערק, אורון מונטגומרי, דויד ברזילי, גלעד מזוגי, הדס בן חיים, יוסף בשארה וניר ארז.
חלקם ככל הנראה בארץ, אך משרד המשפטים סירב לענות לשאלה אם ומתי הוא קיבל בקשות הסגרה מארצות הברית והיכן עומדים הליכי הסגרה כלשהם.
"לא נתייחס למגעים ובקשות בין מדינות אלא מקום בו מתקיימים הליכים גלויים", כתבה לזמן ישראל דוברת משרד המשפטים, אפרת אורן, בהודעת דוא"ל.
ענוג מאערק הוסגר לארצות הברית מהונגריה בספטמבר 2019. ב-24 בינואר 2020 הוא הודה באשמה של קשירת קשר לביצוע הונאה מרחוק. גזר דינו אמור היה להינתן ב-4 במאי 2020, אבל נדחה בשל מגפת הקורונה.
אולם המצב במאוריציוס מדאיג, ומעלה את החשש כי הטעות שעשתה מחלקת המשפטים ביחס להרצוג – כלומר העובדה שחשפה את דבר כתב האישום נגדו לפני שהגישה את בקשת ההסגרה – עשויה להיות יותר ממקרה חד-פעמי.
מקורות במאוריציוס אמרו לזמן ישראל כי רונאל ג'יבון, מנהל המרכז הטלפוני של לינקופיה במאוריציוס, שכתב האישום נגדו הותר לפרסום ע"י מחלקת המשפטים בנובמבר האחרון, ממשיך לחיות בחופשיות במאוריציוס. למיטב ידיעתם, הוא מעולם לא נעצר ולא נראה כי הוא מעורב בהליכים משפטיים כלשהם.
לינקופיה שינתה מאז את שמה לסינאגיס, והיא ממשיכה לפעול, כעת במכירת מטבע זר – בניגוד לאופציות בינאריות – למשקיעים בכל העולם.
מאוריציוס היא בין המדינות שכן מסגירה מבוקשים לארצות הברית. אף על פי כן, מקור במאוריציוס אמר לזמן ישראל כי הוא אינו מאמין שממשלת מאוריציוס כבר קיבלה בקשת הסגרה, אם כי לדבריו הוא אינו יכול להיות בטוח במאה אחוזים.
זמן ישראל שלח שאלה בנושא למשרד התובע הכללי של מאוריציוס, אבל לא קיבל תגובה. מחלקת המשפטים האמריקאית סירבה להגיב בנושא.
אף על פי שמאוריציוס אינה מסגירה מבוקשים לארצות הברית, מקור במאוריציוס אמר לזמן ישראל כי הוא אינו מאמין שממשלת מאוריציוס כבר קיבלה בקשת הסגרה, אם כי לדבריו הוא אינו יכול להיות בטוח במאה אחוז
לקיחת אחריות
חרדורי התפטר ממחלקת המשפטים ב-31 בינואר, ומאז פרסם סדרה של מאמרים בסלייט בוול סטריט ג'ורנל ובוושינגטון פוסט, שבהם הוא מותח ביקורת רחבה על מה שהוא תופס כתרבות של בינוניות וקרייריזם צר בקרב חלקים ממחלקת המשפטים, שפוגעים ביכולתה להעמיד לדין עברייני צווארון לבן.
חרדורי כתב כיצד תובעים אמביציוזיים מעדיפים לעתים קרובות להשיג תיקים שעניינם עבירות בוול סטריט, מכיוון שהם זוכים לכיסוי תקשורתי רחב יותר, וכיצד להערכתו תובעים מעדיפים פחות לעסוק בתיקים המערבים הונאות אינטרנט או צרכנים, בעיקר אם הן מתבצעות ממדינות זרות (כמו במקרה האופציות הבינאריות), מכיוון שתיקים כאלה קשה לבנות, הם מצריכים מגעים ביורוקרטיים עם ממשלות זרות ולרוב אינם מקבלים כיסוי תקשורתי (המקרה של אלבז היה יוצא דופן מבחינה זו). חרדורי כתב כי הוא מאמין שהמגמות השליליות שהוא רואה בתוך מחלקת המשפטים החריפו תחת ממשל טראמפ.
בינתיים, הונאות אינטרנט הן בעיה הולכת ומתרחבת. "במשך 20 השנים האחרונות, פחות או יותר, הנתונים של ה-FBI על עבירות אינטרנט הגיעו לשיא חדש בכל שנה", אמר חרדורי לזמן ישראל.
באשר להרצוג, חרדורי מאוכזב מכך שהדמות הראשית במזימה שהוא בילה שנתיים בחקירתה ובהכנת תביעה בעניינה הצליחה לחמוק. "זה מצב עצוב מאוד עבור קרבנות ההתנהגות הפלילית של הרצוג, ואני מקווה שמישהו במחלקה לוקח אחריות על זה", אמר לי. "אני גם מקווה בכנות שמישהו שם לוקח בעלות אמיתית על הבעיה הזאת ומשקיע זמן, מרץ ומשאבים רציניים כדי לעשות כל מה שצריך על מנת להביא את הרצוג לדין מהר ככל האפשר".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם