לפחות שבעה בני אדם נהרגו ו־23 נעדרים לאחר שמעבורת שעליה היו כ־270 נוסעים ואנשי צוות התהפכה היום מול חופי צפון קפריסין, וניצולים נאחזו בגוף כלי השיט ההפוך.
המעבורת, בבעלות פרטית, יצאה מנמל קירניה בשעה 12:30 בצוהריים ומייד החלה להתמלא במים מסיבה שאינה ידועה, כך מסרו הרשויות. היא הייתה בדרכה לנמל טאשוג'ו שבמחוז מרסין בטורקיה.
האסון אירע ממש מול חופי קירניה, אתר נופש פופולרי בקרב מקומיים ותיירים. המעבורת שהייתה מעורבת בתאונה, קטמרן, הייתה אחת מכמה מעבורות נוסעים המקשרות מדי יום בין צפון קפריסין לטורקיה.
נשיא קפריסין הטורקית, טופאן ארהורמן, אמר ש־237 בני אדם חולצו בחיים, שבעה נהרגו ו־23 עדיין מוגדרים נעדרים.
בתיעוד וידאו נראו אנשים בחגורות הצלה אדומות יושבים או עומדים על גבי כלי השיט ההפוך, בעוד הרשויות הזעיקו למקום כלי שיט של משמר החופים וכלי שיט פרטיים כדי לסייע בחילוצם ובהעברתם לחוף.
"עדיין לא הצלחנו להגיע ל־23 בני אדם. צוותי החיפוש וההצלה פועלים באינטנסיביות רבה כדי למצוא אותם", אמר ארהורמן.
"אם יש עדיין אנשים בתוך כלי השיט, נראה שבשלב הזה לא קל להגיע אליהם. נעשים מאמצים להגיע אליהם גם באמצעות טכנולוגיות אחרות".
קפריסין הוכתה בשבת בסופות עזות, ואדם אחד נהרג לאחר שסירת המפרש שלו התרסקה על סלעים בים סוער בדרום־מזרח האי.
כשנשאל על הסיבה להתהפכות המעבורת, ציין ארהורמן את הסופה שהתחוללה בשבת, אך אמר שתנאי מזג האוויר נחשבו מתאימים להפלגה.
"יש כאן תחושת הלם גדולה. זה לא משהו שחווינו בעבר… אנחנו עצובים מאוד. כולם עושים כל שביכולתם ומשקיעים כל מאמץ", אמר ארהורמן ממרכז החירום שהוקם באזור.
ראש ממשלת קפריסין הטורקית, אונאל אוסטל, אמר שמבצע חילוץ נרחב מתנהל במקום.
"כל מוסדות המדינה, כוחות הביטחון, צוותי הרפואה ויחידות החיפוש וההצלה נמצאים בשטח", אמר אוסטל לעיתונאים לאחר שניהל את ישיבת הוועדה לניהול המשבר.
משרד הפנים של קפריסין הטורקית מסר שמעבורת הנוסעים FILOJET נשאה 259 נוסעים ושמונה אנשי צוות, וכי החלה להתמלא במים במרחק של כארבעה מיילים ימיים מקירניה, כשהפליגה לטאשוג'ו שבטורקיה.
לזירה נשלחו ארבעה כלי שיט של משמר החופים של קפריסין הטורקית וכלי שיט אזרחי להסעת נוסעים, וכן חמישה כלי שיט של משמר החופים הטורקי ושני מסוקים, נמסר בהודעת המשרד.
ישראל ביתנו הודיעה שתציג ביום ראשון הקרוב את רשימת המפלגה לכנסת.
בחודשים האחרונים הודיעה המפלגה על הצטרפותם לשורותיה, בין היתר, של חבר הכנסת לשעבר דן אילוז, אלוף משנה במילואים טליה לנקרי, שרון שרעבי, ממובילי המאבק לשחרור החטופים, רפי בן שטרית, ראש העירייה לשעבר של בית שאן וממקימי מועצת אוקטובר, תת־אלוף במילואים דני שחר, תת־אלוף במילואים גדי מאיראי, לילי בן עמי, מייסדת פורום מיכל סלע, איש שירות הביטחון הכללי לשעבר דביר קריב, יושב ראש איגוד הטייסים מידן בר וראש מועצת חצור הגלילית מיכאל קסבה.
חברת סיעת ישראל ביתנו, שרון ניר, הודיעה אתמול שלא תתמודד בבחירות הקרובות.
יתר חברי הסיעה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר, צפויים להשתבץ ברשימה החדשה.
הצגת הרשימה תיערך בביתן 10 באקספו תל אביב בשעה 19:30.
בשבוע הבא, בימים שני–שלישי, יוגשו רשימות המועמדים בבחירות לכנסת.
"הוושינגטון פוסט" דיווח שגורמים בכירים בכוחות המזוינים של ארצות הברית הזהירו את שר ההגנה פיט הגסת' שהמשך המערכה רחבת ההיקף נגד איראן לאורך זמן אינו בר־קיימא, שוחק את מוכנות הכוחות ופוגע ביכולתם להגיב לאיומים אחרים ברחבי העולם.
לפי הדיווח, האזהרה פורטה במסמך מ־14 באוגוסט שהציגו לשר מפקדי צבא היבשה, הצי וחיל האוויר, לצד קצינים בכירים נוספים.
גורם המכיר את עמדת הכוחות המזוינים אמר ל"וושינגטון פוסט" כי ההערכה הכללית היא שהמערכה נמשכת "יותר מדי זמן ובהיקף גדול מדי".
גורמים בכירים מטורקיה, מערב הסעודית ומפקיסטן יתכנסו מחר באיסטנבול לישיבה הראשונה של ועדה שהוקמה במסגרת הסכם ההגנה המשותף שעליו חתמו החודש, כך מסר גורם במשרד החוץ הטורקי.
"הסכם ההגנה המשותף של מכה", שנחתם ב־7 באוגוסט, מאגד שלוש בעלות ברית סוניות של ארצות הברית, המודאגות מהמלחמה באיראן ומהעימות האזורי שהוביל לתקיפות איראניות של יצואניות נפט במפרץ.
ההסכם נועד לחזק את ההרתעה הקולקטיבית מפני כל מעשה תוקפנות, וקובע שמתקפה חמושה נגד אחת משלוש המדינות תיחשב למתקפה נגד כולן, בדומה לסעיף 5 של נאט"ו בדבר הגנה קולקטיבית.
שרי החוץ וההגנה, וכן הרמטכ"לים של שלוש המדינות, ישתתפו בפגישה באיסטנבול, אמר אותו גורם.
"סוגיות ביטחון בינלאומיות יעמדו על סדר היום", אמר אותו גורם והוסיף שהדיונים צפויים לעסוק בחיזוק יכולות ההגנה, בהגברת יכולת הפעולה המשותפת בין הכוחות המזוינים של שלוש המדינות ובהעמקת שיתוף הפעולה בתעשיות הביטחוניות, לרבות ייצור ופיתוח משותפים.
שלוש המדינות חולקות חששות בנוגע להתנהלות הצבאית של ישראל ושל איראן, בעוד בעלת בריתן הוותיקה, ארצות הברית, מתקשה לבלום את הטלטלה האזורית שגרמה למשבר אנרגיה עולמי.
שישה חודשים לאחר שארצות הברית וישראל פתחו במלחמה נגד איראן, המשא ומתן נקלע למבוי סתום, והממשל של הנשיא דונלד טראמפ הגביר את מאמציו להעניש את איראן מבחינה פיננסית במסגרת מה שהוא מכנה "ה־day-D הכלכלי".
טורקיה, שלה הצבא השני בגודלו בנאט"ו, אמרה כי ההסכם עם פקיסטן הגרעינית ועם ערב הסעודית, יצואנית הנפט הגדולה, פתוח להרחבה – כאשר מצרים היא מועמדת אפשרית – וכי הוא לא נועד להחליף בריתות קיימות.
הנציג המיוחד של האיחוד האירופי לתהליך השלום במזרח התיכון, כריסטוף ביגו, ביקר הבוקר בקוסרה שבגדה בעקבות תקיפת המתנחלים האחרונה ביישוב הפלסטיני, כך מסר דובר האיחוד האירופי.
בביקור במחוז שכם קיבל ביגו, יחד עם נציגים ממשרד נציגות האיחוד האירופי ומארגונים הומניטריים, תדרוך מראש מועצת קוסרה "על התקריות האחרונות של אלימות מתנחלים ועל המצור שהטילו מתנחלים קיצונים על כמה בתי מגורים בקוסרה", נמסר בהודעת האיחוד.
ביגו שוחח גם בטלפון עם תושב אחד הבתים שהיו נתונים במצור במהלך התקיפה בסוף השבוע, נמסר בהודעה.
"האיחוד האירופי מנצל הזדמנות זו כדי להדגיש את עמדתו העקבית בגינוי אלימות מצד מתנחלים קיצונים ובקריאה להבטיח מתן דין וחשבון למבצעי פשעים. האיחוד האירופי תומך ביוזמות להגנה על פלסטינים המאוימים בידי מתנחלים קיצונים ולסיוע להם", נמסר בסיום ההודעה.
היישוב קוסרה, מדרום־מזרח לשכם, היה יעד לגל של תקיפות מתנחלים בתקופה האחרונה, ובהן מצור שנמשך שבועות על כמה בתים פלסטיניים. האירועים משכו תשומת לב בינלאומית ליישוב והובילו לפריסה ממושכת של כוחות צה"ל באזור, שבעקבותיה נעקרו כמה משפחות פלסטיניות מבתיהן בכפייה.
לפי הדיווחים בכלי תקשורת, עדיין לא בוצעו מעצרים לאחר שעשרות מתנחלים תקפו בסוף השבוע את קוסרה והשתלטו על בית פלסטיני בזמן שבני המשפחה היו בתוכו. צה"ל הוזעק למקום כדי לפנות את המתנחלים מהבית.
ראש הממשלה בנימין נתניהו גינה את התקרית אתמול, אך המעיט בחומרת גל האלימות נגד פלסטינים ותיאר אותו כמעשיהם של "קומץ פורעים" שלא מייצגים את ציבור המתנחלים הרחב.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו