לפני שלושה שבועות, שר החוץ הירדני איימן א-ספדי הגיע בהליקופטר לבקר את יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס בארמון הנשיאותי שלו ברמאללה.
עמיתו המצרי, סאמח שוכרי, הוזמן גם הוא. תמונות מהאירוע היו אמורות להציג נציגים של שתיים משכנותיה של ישראל לצד עבאס. שתי המדינות ניהלו כמה מלחמות נגד ישראל, שתיהן חתמו על הסכמי שלום היסטוריים עם מדינת היהודים, ושתיהן היו אמורות לאשר מחדש את מחויבותן למאבק הפלסטיני ואת התנגדותן לסיפוח הישראלי המתוכנן של חלקים מהגדה המערבית.
אבל כשהגיעה השעה, פרצוף אחד נעדר מהתמונה. שוקרי ביטל את השתתפותו בפגישה בשל עניינים דוחקים אחרים על סדר היום של מצרים, כך אישר בכיר הפת"ח ג'יבריל רג'וב במסיבת עיתונאים ברמאללה.
היעדרו של שוקרי אולי מסמל את עמדתה האמביוולנטית של הממשלה המצרית, שידיה מלאות, כלפי תכנית הסיפוח. אף על פי שמצרים הביעה דאגה בנוגע לסיפוח, נראה שהמטרה הפלסטינית כבר לא עומדת בראש סדר העדיפויות שלה.
"מצרים מתמודדת היום עם משברים הרבה יותר גדולים: משבר הקורונה וההשלכות הכלכליות שנלוות אליו, ההתערבות הטורקית במלחמה בלוב, שכנתה של מצרים, וסכר הרנסנס האתיופי. כל המשברים האלה נמצאים בעדיפות גבוהה יותר מהסיפוח", אומר ד"ר אופיר וינטר, שחוקר את יחסי מצרים וישראל במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב.
ממשלת נתניהו הודיעה כי בכוונתה לספח את אותם 30% משטחי הגדה המערבית שתכנית טראמפ מייעדת לישראל – כלומר כל ההתנחלויות, נוסף על שטחה האסטרטגי של בקעת הירדן – החל מ-1 ביולי, תאריך שחלף כבר ללא אירועים מיוחדים. אך האפשרות של סיפוח חד-צדדי זכתה לגינויים מכל העולם, והאו"ם, מדינות אירופאיות וערביות ובכירים במפלגה הדמוקרטית בארצות הברית הזהירו את ממשלת ישראל מפני ביצוע המהלך.
קהיר הייתה זהירה בביקורת שהשמיעה על התכנית. ממשלת מצרים, שמתמודדת עם התפרצות חמורה של מגפת הקורונה מבית ועם כמה משברים על גבולותיה, אינה יכולה להרשות לעצמה להרחיק בעלות ברית קרובות, בעיקר את ישראל וארצות הברית, כך אמרו פרשנים לזמן ישראל.
בכירים ירדנים, לעומת זאת, עובדים כפי הנראה מסביב לשעון כדי למנוע את הסיפוח המתוכנן של ישראל. ראש הממשלה הירדני, עומר אל-רזאז, אמר בחודש מאי כי אם ישראל תקדם את הסיפוח, ירדן תשקול לבחון מחדש את כל ההיבטים של יחסיה עמה, בכלל זאת הסכם השלום ההיסטורי מ-1994.
אם ישראל "באמת תספח את הגדה המערבית ביולי, הדבר יוביל לעימות רציני עם הממלכה הירדנית", הזהיר המלך עבדאללה בריאיון לדר שפיגל באמצע מאי.
בהתחשב באוכלוסייה הפלסטינית העצומה שלה, מאבקה של ירדן לשמר את הסטטוס קוו הוא מיסודות הליבה של ביטחונה הלאומי. אף על פי שירדן תלויה בישראל הן מבחינה כלכלית והן מבחינה ביטחונית, המשך קיומו של הסכם השלום עם ישראל לאחר סיפוח עלול לערער קשות את הלגיטימיות של הממשלה.
"כל מה שקורה בין ישראל לפלסטינים משפיע באופן ישיר על ירדן, שיותר ממחצית מאוכלוסייתה היא פלסטינית. מצרים הרבה פחות פגיעה, בגלל המציאות הדמוגרפית שלה", אמר וינטר לזמן ישראל.
"כל מה שקורה בין ישראל לפלסטינים משפיע באופן ישיר על ירדן, שיותר ממחצית מאוכלוסייתה היא פלסטינית. מצרים הרבה פחות פגיעה, בגלל המציאות הדמוגרפית שלה"
בכירים מצרים מתחו אם כן ביקורת על הסיפוח במונחים כלליים, מבלי לאיים באופן פומבי בשינוי ביחסים עם ישראל.
"שר החוץ שוקרי מודאג מאוד מחדשות שמסתובבות על תכניות הסיפוח של ממשלת ישראל בשטחי הגדה המערבית ועל ההשלכות של מהלך כזה על השלום והביטחון באזור, ומאשר כי מצרים דוחה כל צעד חד-צדדי שיש בו הפרה של החוק הבינלאומי", נמסר ממשרדו של שוקרי בהצהרה ב-24 ביוני.
ממשלת מצרים תומכת בפתרון שתי המדינות לסכסוך הישראלי-פלסטיני, על בסיס יוזמת השלום הערבית מ-2002, נאמר בהצהרה.
"המצרים יראו בכך את סופו של תהליך השלום. מנקודת מבטם, זה גם לא תואם את האינטרסים שלהם. הם רוצים לראות פתרון שיבטיח זכויות לפלסטינים, אבל בדרך שתואמת את האינטרסים של מצרים", אומר וינטר.
שלא כמו עבדאללה מלך ירדן, נשיא מצרים עבד אל-פתח א-סיסי לא התבטא בפומבי על הסיפוח המתוכנן מאז דצמבר, אז הוא התייחס בביטול להבטחתו של נתניהו לספח חלקים מהגדה המערבית כ"הבטחות תעמולה" ותו לא.
אולם ככלל, א-סיסי תומך בתכנית השלום של ממשל טראמפ, שמהווה בסיס לתכנית הסיפוח. אם התכנית של טראמפ תיושם כפי שהותוותה, מצרים תקבל סיוע בהיקף של כ-9.167 מיליארד דולר.
"א-סיסי יושב בשקט, מאחורי הקלעים, מקשיב, מחכה לראות איזה סיפוח ישראל תיישם", אמר לזמן ישראל שגריר ישראל לשעבר במצרים יצחק לבנון.
עניין של חיים או מוות
א-סיסי, כך נראה, נמצא בפסגת הכהונה שלו. מאז עלה לשלטון בהפיכה הצבאית של 2013, הוא חיזק את היחסים עם ארצות הברית, ישראל ומדינות המפרץ. מצרים הפכה למדינה בעלת הצמיחה הכלכלית המהירה ביותר במזרח התיכון, והיא זוכה לשבחים ולסיוע מקרן המטבע הבינלאומית. עם עלייתו לשלטון, המשטר החדש כלא או גירש את חברי הקואליציה המהפכנית של הליברלים והאיסלאמיסטים שהפילה את הרודן לשעבר חוסני מובארכ.
בלוב השכנה, ההימור של סיסי על ההפיכה של הגנרל ח'ליפה חפתר ב-2014 נראה מוצלח. במלחמת האזרחים שפרצה בעקבותיה, כוחותיו של חפתר תפסו חצי משטחי המדינה והחלו לסגור על טריפולי, בירתה של ממשלת ההסכמה הלאומית, המוכרת על ידי האו"ם.
אולם כיום, מצרים היא מדינה הנתונה במשברים דוחקים הן מבית והן מחוץ.
בעקבות ההתערבות הצבאית של טורקיה בלוב מוקדם יותר השנה, חפתר הפסיד בכמה קרבות חשובים. על מנת לשמר את הסטטוס קוו, א-סיסי הורה לצבא מצרים לשלוח כוחות קרקעיים ללוב אם ממשלת ההסכמה תחצה את ציר סירת-ג'ופרה, כפי שהודיעה כי בכוונתה לעשות.
בד בבד, משבר הקורונה במצרים פגע קשות בכלכלת המדינה, המבוססת במידה רבה על תיירות ועל כספים שמכניסים אליה אזרחים מצרים העובדים במדינות המפרץ. שני התחומים הללו ספגו הפסדים רציניים בעקבות המגפה.
בחודשים הראשונים להתפרצות הקורונה, ממשלת מצרים התייחסה בביטול לחומרת המגפה וסילקה עיתונאים שדיווחו כי מספר הנדבקים עולה בהרבה על תחזיות הממשלה. אבל כאשר מספר המקרים המאומתים עלה על 1,500 מקרים חדשים ביום, קהיר כבר לא יכלה להכחיש את התפשטות המגפה במדינה.
בחודשים הראשונים להתפרצות הקורונה, ממשלת מצרים התייחסה בביטול לחומרת המגפה וסילקה עיתונאים שדיווחו כי מספר הנדבקים עולה בהרבה על תחזיות הממשלה
כמה קציני צבא בכירים מתו מהנגיף, למרות הגישה למתקני רפואה צבאיים אקסקלוסיביים. בתי החולים הציבוריים עמוסים, בדומה לצפיפות הידועה לשמצה של רחובות קהיר. סרטוני וידיאו במדיה החברתית מראים גברים ונשים שנדבקו בנגיף יושבים מחוץ לבתי החולים, מחכים להחלים או למות.
אולם קהיר מאמינה כי האיום הרציני ביותר הוא מדרום, שם אתיופיה ממשיכה בתכניתה לבנות סכר הידרואלקטרי על הנילוס, אשר לטענת ממשלת מצרים יפחית באופן משמעותי את כמות המים שמגיעה למצרים מדי שנה.
רוב אדמתה של מצרים היא מדברית ועקרה, ורוב ערי וכפרי המדינה מרוכזים סביב הנילוס. עשרות מיליוני מצרים חיים על גדות הנהר ותלויים בו לצורך חקלאות ומי שתייה.
"סכר הרנסנס האתיופי הגדול הוא, מילולית, עניין של חיים או מוות עבור קהיר. לא רמאללה, לא הסיפוח. החשיבה האסטרטגית המצרית היא, למה שנבזבז על זה את הזמן שלנו?", אמר לי פרשן מצרי לענייני חוץ שביקש להישאר בעילום שם.
אתיופיה אמורה להשלים את בנייתו של הסכר בשבועיים הקרובים, כך הודיע בשבת משרדו של ראש הממשלה אבי אחמד עלי. אף על פי שהמשא ומתן בין מצרים לאתיופיה נמשך, שתי המדינות רמזו על נכונות לפנות לפתרונות צבאיים.
הסכר אולי לא ישפיע על יחסי מצרים-ישראל באופן ישיר, אבל מצרים זקוקה לתמיכתה של ארצות הברית בעמדתה, לדברי וינטר. עימות עם ישראל סביב הסיפוח עלול לעורר זעם בוושינגטון, אשר באופן כללי תומכת בסיפוח המתוכנן.
קהיר מאמינה כי האיום הרציני ביותר הוא מדרום, שם אתיופיה ממשיכה לבנות סכר על הנילוס, אשר לטענת מצרים יפחית משמעותית את כמות המים שמגיעה למצרים מדי שנה
"מצרים תלויה בארצות הברית, והיא זקוקה לתמיכת ארצות הברית בעמדתה נגד אתיופיה בעניין סכר הרנסנס. לכן המצרים לא מעוניינים להיות מעורבים בעימות ישיר עם ארצות הברית סביב ישראל והסיפוח", אומר וינטר.
בפברואר, בעקבות כישלון המשא ומתן שהתנהל בתיווכה של ארצות הברית סביב הסכר, מזכיר המדינה של ארצות הברית, מייקל פומפאו, פרסם הצהרה שלפיה אין זה מתפקידה של ארצות הברית "לכפות פתרון על מדינות אגן הנילוס".
קשרים קרובים עם ישראל
מאז ההפיכה הצבאית של 2013, משטרו של א-סיסי חתר להתקרבות ביחסים עם ישראל, עד כדי כך שהשגריר לשעבר במצרים, חיים קורן, תיאר פעם את היחסים בין שתי המדינות כ"טובים ביותר שהיו לנו מאז הסכם השלום".
מצרים גם זקוקה לתיאום הביטחוני עם ישראל בחצי האי סיני, שם התרחשה התקוממות איסלאמיסטית אלימה במשך כמה שנים. "היום, א-סיסי לא יכול להילחם בסיני בלי ישראל. למרות הצבא הגדול שלו, הוא לא הצליח להתמודד עם הנוכחות של דאע"ש שם, לבלום אותם", אומר לבנון. ישראל גם סייעה בחידוש התמיכה האמריקאית במצרים לאחר ההפיכה של א-סיסי, אומר וינטר.
ב-2013, ארצות הברית השעתה את הסיוע הצבאי בשווי 1.3 מיליארד דולר שהיא מספקת למצרים מדי שנה, בהתאם לחוק האמריקאי האוסר על מתן סיוע למדינות שממשלותיהן הודחו בהתקוממות צבאית. ממשל אובמה דחה את ההכרה בממשלה המצרית החדשה עד השנה שלאחר מכן.
"בתקופתו של ממשל אובמה היה קשה לאמריקאים לקבל את השינוי הלא-דמוקרטי שהתרחש במצרים. ישראל עזרה למצרים לקבל הכרה, ודחפה לחידוש הסיוע האמריקאי למצרים", אומר וינטר.
"היום, א-סיסי לא יכול להילחם בסיני בלי ישראל. למרות הצבא הגדול שלו, הוא לא הצליח להתמודד עם הנוכחות של דאע"ש שם, לבלום אותם", אומר השגריר לשעבר לבנון
הקשרים הכלכליים בין שתי המדינות גם הם התחזקו. בינואר, מצרים, ישראל ומדינות נוספות באזור חתמו על הסכם צינור מזרח הים התיכון, שמקדם שיתוף פעולה בענייני גז טבעי. מצרים החלה לייבא גז טבעי מישראל מוקדם יותר השנה.
בד בבד, חלה הרעה ביחסיה של מצרים עם הפלגים הפלסטיניים. חמאס, ששולט בעזה, היה במקורו ענף של תנועת האחים המוסלמים. א-סיסי עלה לשלטון באמצעות הפלת האחים המוסלמים במצרים, והוא רואה בתנועה ארגון טרור.
המשטר גם דיכא פעילות פרו-פלסטינית מבית, ועצר את ראמי שעת', מתאם תנועת ה-BDS האנטי-ציונית במצרים, באשמת השתייכות ל"ארגון טרור".
"קיימת אהדה נרחבת כלפי הפלסטינים, וזה לא הולך להשתנות… אבל החשיבות של המטרה הפלסטינית היא כבר לא אותו הדבר. זה כבר לא עידן נאצר או סאדאת", אמר הפרשן המצרי לזמן ישראל.
אם הסיפוח יצא לפועל, קהיר תצטרך להגיב בצורה כלשהי, אמר הפרשן. אבל, לדבריו, ספק אם התגובה המצרית תהיה יותר מאשר רטורית, מפני שהמשטר פשוט אינו תופס את העניין כאינטרס מרכזי.
"קיימת אהדה נרחבת כלפי הפלסטינים, וזה לא הולך להשתנות… אבל החשיבות של המטרה הפלסטינית היא כבר לא אותו הדבר. זה כבר לא עידן נאצר או סאדאת", אמר לי פרשן מצרי
"יהיו כמה הצהרות – הם יזכירו את הסכמי אוסלו, את יוזמת ז'נבה ואת יוזמת השלום הערבית. הם ימשיכו לדקלם את כל ההצהרות הדיפלומטיות כדי להביע את חוסר ההסכמה שלהם עם הסיפוח. אבל אני לא חושב שתהיה לכך השפעה על היחסים של נתניהו עם א-סיסי", הוא אמר.
לבנון אמר כי היקף הסיפוח עשוי לקבוע את מידת החומרה של התגובה המצרית. לדבריו, אם ישראל תספח את גושי ההתנחלויות, תגובתה של מצרים עשויה להיות "מתונה" בלבד; אבל אם הסיפוח הישראלי של שטחי C ימנע את הקמתה של מדינה פלסטינית עתידית, מצרים תתקשה להימנע מתגובה. "האם הסיפוח יהיה ביב קטן שהמצרים יוכלו לבלוע, או שהם יתקשו ללעוס וייחנקו ממנו?", שאל לבנון.
אילו אפשרויות תגובה יש למצרים בנוגע לסיפוח, אם ישראל תחליט ליישם אותו? לא הרבה, אומר וינטר. לדבריו, "הבעיה של מצרים היא שהיא נותנת לישראל הרבה פחות ביחסים ביניהן, ולכן יש לה הרבה פחות במה לאיים על ישראל. הדרך היחידה שבה היא יכולה לפגוע בשאיפות של ישראל היא לסגת מהסכם צינור מזרח הים התיכון – אבל אז היא תפגע גם בעצמה, מכיוון שזה אינטרס משותף".
"הדרך היחידה שבה מצרים יכולה לפגוע בשאיפות של ישראל היא לסגת מהסכם צינור מזרח הים התיכון – אבל אז היא תפגע גם בעצמה, מכיוון שזה אינטרס משותף"
שגרירות מצרים בתל אביב לא הגיבה לפנייתנו בבקשת תגובה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם