מפגינים במקדוניה מחזיקים כרזה המציגה את דיוקנו של המיליארדר ג'ורג' סורוס כשסימני דולר מכסים את עיניו, במהלך הפגנה נגד ההסכם בין הסוציאל דמוקרטים של המדינה לבין האיחוד הדמוקרטי האלבני למען אינטגרציה (צילום: רוברט אטנסובסקי/AFP/Getty Images)
מארתור פינקלשטיין ליאיר נתניהו: כך נולדו תיאוריות הקונספירציה נגד סורוס

סורוס, סודות ושקרים

ראיון

כיצד הפך הטייקון ההונגרי-יהודי-אמריקאי ג'ורג' סורוס (אוטוטו 90) לכוכב של תיאוריות קונספירציה אנטישמיות מסביב לעולם? ● אורבן מאשים אותו בהצפת הונגריה במהגרים לא חוקיים, הימין האמריקאי מאשים אותו במימון המהומות בארה"ב, יאיר נתניהו מכפיש אותו באירופה - ויש גם מי שמייחס לו את הפצת מגפת הקורונה ● אמילי טמקין, שכתבה ספר חדש על סורוס, מצביעה על המכנים המשותפים בין כל המגדפים, ומתעכבת על שם אחד: ארתור פינקלשטיין

המחקר המקיף שערכה העיתונאית אמילי טמקין על השפעתו של ג'ורג' סורוס יוצא לאור בעולם שונה מאוד מזה שהיא חשבה שיתפרסם בו.

כשהחלה לעבוד על הספר, בעקבות בחירתו של הנשיא דונלד טראמפ, תיאוריות קונספירציה על סורוס החלו להבקיע אל המיינסטרים האמריקאי.

לאחרונה, תיאוריות קונספירציה של הימין הקיצוני האשימו את המיליארדר הפילנתרופ היהודי בן ה-89 גם בהפגנות של "חיי שחורים נחשבים" – לפיהן, הוא משלם למפגינים ו"מממן את רשת ארגוני השמאל אנטיפה" – וגם במגפת הקורונה.

על פי נתוני הליגה נגד השמצה, תיאוריות הקונספירציה האנטישמיות נגד סורוס הגיעו לשיא בחודש האחרון, עם חצי מיליון מסרים שליליים שהציפו את עמודי הטוויטר מדי יום. מנהיגים עולמיים, בכללם טראמפ, ליבו אותם.

פירוש הדבר שהספר שכתבה אמילי טמקין, "ההשפעה של סורוס: פוליטיקה, כוח והמאבק לחברה פתוחה", מגיע בעיתוי מוצלח. כמובן, אומרת טמקין, עורכת ב-New Statesman, לא יכול להיות עיתוי גרוע לספר שמסביר כמה מהביטויים האנטישמיים המתמידים של זמננו.

"בהתחלה חשבתי, וואו, הספר יוצא על רקע כל תיאוריות הקונספירציה האלה נגדו, שמסתובבות בחדשות!", אומרת לי טמקין מביתה בוושינגטון הבירה. "ואז חשבתי, טוב, חלק מהסיבות שבגללן כתבתי את הספר הוא שכל הזמן מסתובבות תיאוריות קונספירציה נגדו בחדשות".

הספר שלה עוסק לא רק בתיאוריות קונספירציה על סורוס, אלא גם בתיאוריות הנוגעות לפילנתרופיה שלו ולמה שמניע אותו לתרום כל כך הרבה כסף. "המחאות באמת מדגישות את הרלוונטיות של מה שכתוב בספר", היא אומרת. "מחאה היא אנשים שמפגינים מפני שהם רוצים להיות מסוגלים להשתתף באופן מלא יותר בדמוקרטיה ובחברה, ובזה בעיקרו של דבר עוסקת הפילנתרופיה של סורוס".

בשיחה מקיפה, דיברנו על ג'ורג' סורוס, על אנטישמיות "מושלמת", על הפרדוקס של מיליארדר פילנתרופ ועל ההתראות של גוגל שמשמשות את טמקין כדי לעקוב אחר התפתחות השיח על סורוס ברשת.

אמילי טמקין. עוסקת לא רק בתיאוריות הקונספירציה נגד סורוס, אלא גם בתיאוריות הנוגעות לפילנתרופיה שלו ולמה שמניע אותו לתרום כל כך הרבה כסף (צילום: באדיבות טמקין)
אמילי טמקין. עוסקת גם בתיאוריות הנוגעות לפילנתרופיה של סורוס (צילום: באדיבות טמקין)

מה שהכי הפתיע אותי הוא שתיאוריות הקונספירציה סביב סורוס, או כפי שאת מכנה אותן "סורוס כבוגימן", חדרו למיינסטרים ממש לאחרונה. מסיבה כלשהי, חשבתי שהן הסתובבו כאן במשך עשורים.

"גם וגם, כן? הן הסתובבו במשך עשורים. בשנות ה-90 כמה ממנהיגי מדינות אירופה, שהם לא דמויות שוליים, דיברו על זה".

כן, נכון. זה פשוט הימם אותי כשכתבת כמה תאוצה הקונספירציה הזאת תפסה ב-2015. האם את יכולה להרחיב מדוע את חושבת ש-2015 הייתה נקודת מפנה כזאת בהפצת תיאוריות הקונספירציה על סורוס?

"זה שילוב של כמה גורמים. אחד מהם היה כניסתם לזירה של שחקנים פוליטיים מסוימים בארצות הברית, כמו ארתור פינקלשטיין. כאשר אנשים אומרים, 'הו, וואו, תיאוריות הקונספירציה האלה זהות במדינות שונות', במקרים מסוימים, זה מפני שאותם אנשים ממש עובדים במקומות השונים האלה.

"דבר נוסף הוא שאנשים – בעיקר במרכז ובמזרח אירופה – מבינים שהאיחוד האירופי והפרויקט הליברל-דמוקרטי המובטח לא הולכים לתת להם את כל מה שהם קיוו לו. זה מעורר בהם תחושת ניכור, והם מחפשים מנהיגים שישחקו על תחושת הניכור הזו, ואותם מנהיגים, בתורם, חייבים לעשות משהו, כי הם לא באמת יכולים לשפר את המצב. במקרה של ראש ממשלת הונגריה, אורבן, במקום לתקוף את האופוזיציה שם, מה שרק היה מחזק אותה, הוא תוקף את סורוס.

בנימין נתניהו וארתור פינקלשטיין ב-1999 (צילום: פלאש90)
בנימין נתניהו וארתור פינקלשטיין ב-1999 (צילום: פלאש90)

"הסיבה השלישית לכך ששנת 2015 בפרט הייתה נקודת מפנה כזאת היא משבר המהגרים באירופה. בלינט מגיאר, שמצוטט בספר, הוא סוציולוג שישב בממשלה שלפני אורבן. הוא אמר לי שה'אחר' המושלם הוא לא פרופסור ליברלי. האחר המושלם הוא מהגר. אם יש דמות מוכרת ושנואה שכולם יכולים להשליך עליה את הדעות הקדומות שלהם ולהאשים אותה בחוסר הוודאות הזה ובכניסתם של האנשים האלה, שהיית מעדיפה שלא יהיו במדינה שלך, ואת יכולה להשמיץ את המהגרים האלה תוך כדי כך – המעמד הפוליטי שלך מתחזק, ואת יכולה להסיט את תשומת הלב מהמציאות במדינה שלך. את יכולה להסיט את תשומת הלב מהאשמות השחיתות נגדך, ואת לא צריכה לחזק איש באופוזיציה הפוליטית שלך".

"אם יש דמות מוכרת ושנואה שכולם יכולים להשליך עליה את הדעות הקדומות שלהם ולהאשים אותה בכניסתם של המהגרים לאירופה, ואת יכולה להשמיץ את המהגרים תוך כדי כך – המעמד הפוליטי שלך מתחזק"

אוקיי, אני רוצה לצלול עמוק יותר לתוך כל זה. בואי נתחיל בארתור פינקלשטיין. מה שכל כך מעניין בעיניי הוא שהאסטרטג הפוליטי היהודי הזה היה אחראי לכך שאורבן וכל כך הרבה מנהיגים אחרים אימצו את התעמולה נגד סורוס. האם את מוצאת סתירה בכך שהאיש היהודי הזה עזר להפיץ את אחת מתיאוריות הקונספירציה האנטישמיות הגדולות ביותר? איך את מבינה את זה?

"אני חושבת שיש כאן שני דברים. הראשון הוא שיש אנשים שמצביעים על החלק הזה של הסיפור ואומרים, 'טוב, זה רק מראה שזו לא באמת תיאורית קונספירציה אנטישמית. זו רק תיאורית קונספירציה אופורטוניסטית'. לזה הייתי עונה שאם אתה מוכן להשתמש באנטישמיות כדי לנצל הזדמנות, זה אומר שאין לך בעיה עם אנטישמיות, מה שאולי אומר שאתה למעשה אנטישמי.

"והדבר השני הוא שפינקלשטיין עבד קודם בשביל נתניהו. יש אלמנט חשוב בסיפור הזה, שגם ישראל משתמשת בתיאוריות הקונספירציה האלה נגד סורוס. סורוס מבין בצורה שונה מאוד מישראל את המשמעות של להיות יהודי. היהדות שלו לא מסתכמת במדינת ישראל. עבורו, מדובר יותר בזכויות אדם אוניברסליות ובערכים אוניברסליים, ולא בתמיכה בפרויקט הציוני.

"כשהבן של נתניהו (יאיר) הולך לבודפשט ומכפיש את סורוס, ומצייץ שהונגריה היא כזה מקום נפלא מפני שהיא מקימה לתחייה את אירופה הנוצרית, על פניו יש בכך סתירה: מדוע הבן של ראש ממשלת מדינת היהודים מפיץ תיאוריות קונספירציה אנטישמיות? אבל כשאני רואה את זה, אני לא חושבת, 'זה מטורף, יהודי תוקף יהודי!'. אני רואה את זה כצורת הבנה אחת של היהדות שמקריבה צורת הבנה אחרת של היהדות למען רווח פוליטי גדול יותר".

טראמפ נושא דברים בגן הוורדים שבבית הלבן, 1 ביוני 2020 (צילום: Patrick Semansky, AP)
טראמפ נושא דברים בגן הוורדים שבבית הלבן, 1 ביוני 2020 (צילום: Patrick Semansky, AP)

סורוס לא ממש מחובר לזהות היהודית שלו כמו שאנחנו בדרך כלל רואים שפילנתרופים יהודים גדולים חושבים על היהדות שלהם. את כותבת על זה ב"ההשפעה של סורוס". אבל האם את באמת חושבת שזה בגלל ניסיון רע אחד עם ארגון צדקה יהודי בבריטניה?

(כפי שטמקין כותבת בספרה, כשסורוס הגיע ללונדון לאחר השואה, הוא הגיש לוועד האפוטרופוסים היהודי בקשה לקצבה ונדחה. מאוחר יותר הוא שבר את רגלו, הגיש בקשה נוספת, וארגון הצדקה הסכים לתת לו כסף, "בתנאי שיגיע למשרדיו ויטפס במדרגות עם רגל שבורה כדי לקבלו". סורוס, ממשיכה טמקין, "כתב ליו"ר הוועד כי הוא נפגע לגלות שכך יהודי אחד מתייחס לאחר". הוועד שלח לו כסף, וסורוס המשיך לגבות אותו זמן רב לאחר שרגלו השבורה החלימה. סורוס מספר את הסיפור הזה כדוגמה לאופן שבו אנשים מנצלים מתן צדקה).

"זה חלק מהעניין. אני מרגישה בנוח לומר את זה, כי כשהייתי בסרייבו, דיברתי עם אדם בשם יעקב פינצ'י. פינצ'י הצליח להוציא הרבה אנשים מסרייבו במלחמה, ניהל את קרן 'חברה פתוחה' של סורוס בסרייבו, והיום הוא מאוד מעורב בחיים היהודיים בסרייבו. הוא אמר לי שאז, בשנות ה-90, הארגון שלו היה הארגון היהודי הראשון שקיבל אי-פעם כסף מסורוס. בגלל הניסיון הרע של סורוס עם ארגוני צדקה יהודיים בלונדון בעבר, אפילו כשסורוס נתן להם כסף, הוא אמר, 'אני לא רוצה שתשמשו בזה רק בשביל יהודים, אני רוצה שזה ישמש בשביל כולם'.

"אני גם חושבת שצריך להבין שבבודפשט, בתקופה שסורוס היה שם, הרבה יהודים הונגרים חשבו על עצמם קודם כול כהונגרים, ושחלק מהטרגדיה הזאת של הכיבוש הנאצי והחיים תחת מפלגת צלב החץ – לבד מהטרגדיה הברורה של השואה – הייתה הטראומה של גזלת הזהות שלהם. אני אישית, כיהודייה, לא מרגישה בנוח לומר ליהודי אחר שעבר את כל זה איך לעבד את זה. אם הניסיון הזה לא גורם לך לרצות לאמץ את היהדות או היהודיות שלך, אני באופן אישי לא אגיד, 'הו, אתה מפרש לא נכון את המשמעות של להיות יהודי'.

"לבסוף, אני כן חושבת שצריך להתייחס לעובדה שהדרך שבה הוא מתחבר ליהדות שלו היא, 'אה, אני נרדפתי מפני שאני יהודי; לכן אני רוצה לעזור לאנשים אחרים שנרדפים בגלל מה שהם'. בשבילי, גם זה ערך יהודי".

ג'ורג' סורוס, 2018 (צילום: AP Photo/Ferdinand Ostrop, file)
ג'ורג' סורוס, 2018 (צילום: AP Photo/Ferdinand Ostrop, file)

אם נחזור לסיבות לעלייתן של תיאוריות הקונספירציה נגד סורוס ב-2015, את כותבת בספר ש"הרעיון של היהודי שמכניס מהגרים למדינה הוא, במובן מסוים, האנטישמיות המושלמת". האם את יכולה להרחיב מדוע יש עוצמה כזאת לשילוב בין הארכיטיפ של המהגר כ"אחר המושלם", כפי שאמרת קודם, לבין סורוס כארכיטיפ של תיאוריות קונספירציה אנטישמיות?

"בואי נחשוב על הסיבה לכך שיהודי ירצה 'להכניס זרים למדינה'. זה אומר שיהודי אמריקאי, יהודי הונגרי, יהודי בן מדינה כלשהי, למעשה לא שייך למדינה הזאת – ולכן הוא מנסה להחליש אותה. זה הרעיון של אחרות נצחית, שאף פעם לא תהיי באמת שייכת למקום הזה, לא משנה אם נולדת בו, לא משנה כמה שנים חיית בו – את לא יכולה לעשות שום דבר לגבי זה.

"הרעיון שהיהודי הוא שמשחית את האומה, אם באמצעות קיומו שלו ואם בכך שהוא מביא עוד אנשים ממקום אחר – לא כי אותם אנשים נמלטים מהחוויות האיומות ביותר שידע המין האנושי, אלא היהודי מביא אותם כי הוא רוצה להשחית את האומה – זאת פשוט, בעיניי, עמדה אנטישמית חזקה. ישנו כאן אלמנט האחרות אבל גם האלמנט של המושך בחוטים: הרעיון שיש מישהו שמביא את האנשים האלה, ולא שהם נמלטים באופן עצמאי ומרצונם שלהם.

"הרעיון שהיהודי משחית את האומה, אם באמצעות קיומו שלו ואם בכך שהוא מביא עוד אנשים ממקום אחר – ולא כי אותם אנשים נמלטים מהחוויות האיומות ביותר שידעה האנושות – זו עמדה אנטישמית חזקה"

"אני רוצה להוסיף שלא מדובר רק באנטישמיות המושלמת ביותר, אלא גם בצורות רבות אחרות של חוסר סובלנות. בסופו של דבר, כן, סורוס וקרן חברה פתוחה מותקפים בגלל זה, וכן, אני לא רואה איך אפשר להפריד זאת, למשל, מהירי בבית הכנסת עץ החיים, שבוצע בחלקו בגלל הקשר שלו להיא"ס. אך במקרה של מהגרים, אנטישמיות היא האמצעי להשגת מטרה שקשורה לשנאת זרים. אז יהודים נפגעים מזה, אבל כשמעבירים בהונגריה חוק 'לעצור את סורוס', שאוסר לסייע למבקשי מקלט ולמהגרים, פוגעים גם באותם מבקשי מקלט ומהגרים".

כן, כמו שאנטישמיות כל כך שזורה בעליונות לבנה.

"נכון, וכמו שהנשק נגד יהודים משמש כדי להגיע לאותן אוכלוסיות אחרות. כלומר, אפשר לראות את זה עכשיו עם ההפגנות של 'חיי שחורים נחשבים'.

המחאה על הרצח של ג'ורג' פלויד מתפשטת לבריטניה, יוני 2020 (צילום: AP Photo/Kirsty Wigglesworth)
המחאה על הרצח של ג'ורג' פלויד מתפשטת לבריטניה, יוני 2020 (צילום: AP Photo/Kirsty Wigglesworth)

"מה עושות ההאשמות נגד סורוס? האם הן פוגעות בסורוס וביהודים? הייתי אומרת שכן, אבל הן גם נועדו לשלול את יכולת הפעולה העצמאית ואת הלגיטימיות של ההפגנות שעוסקות בשחורים אמריקאים. האנטישמיות היא אמצעי גם למטרה המפלה הזאת".

"מה עושות ההאשמות נגד סורוס? הן גם נועדו לשלול את יכולת הפעולה העצמאית ואת הלגיטימיות של ההפגנות שעוסקות בשחורים אמריקאים. האנטישמיות היא אמצעי גם למטרה המפלה הזאת"

זה מוביל אותי לשאלה הבאה שלי. עבורי, הציוץ של טראמפ שהאשים את סורוס בהפגנות נגד המינוי של ברט קוואנו לשופט העיד עד כמה תיאורית הקונספירציה האנטישמית נגד סורוס חדרה למיינסטרים. מתי היה הרגע הזה עבורך? כשהבנת, וואו, תיאוריות הקונספירציה נגד סורוס נמצאות בכל מקום? או שתמיד הייתה לך הרגשה כזאת?

"ב-2017, כתבתי כתבה ארוכה על סורוס במרכז ובמזרח אירופה. הסתובבו תיאוריות קונספירציה על סורוס בארצות הברית, אבל כעבור שנה הן כבר היו בכל מקום, והן הגיעו מהאדם החזק ביותר במדינה.

"מה שהיה כל כך מעניין בזה בעיניי הוא שאנשים נתפסו לעובדה ששתי הנשים שהתעמתו עם הסנאטור דאז ג'ף פלייק במעלית, היו קשורות לקבוצה שקיבלה כסף מקרן 'חברה פתוחה', כאילו זה מאשש איכשהו את הטענה שסורוס מימן את כרזות המפגינים. חייבת להיות דרך להבחין בין, 'כן, האיש הזה תומך במטרות פרוגרסיביות וכן, הקרנות שלו תרמו סכומי כסף עצומים למען המטרות האלה', לבין 'סורוס מארגן את ההפגנות האלה'. הטענה האחרונה שוללת לגמרי את יכולת הפעולה העצמאית של המפגינים ואת הלגיטימיות של ההפגנות".

בהקשר להפגנות של "מי טו" בזמן השימוע של קוואנו, ועכשיו להפגנות "חיי שחורים נחשבים", איך את מגיבה כאשר שמו של סורוס עולה שוב ושוב?

"ככל שאת מסתכלת על זה, את רואה את זה יותר – על פני מדינות ועל פני עשורים – יש דפוס קבוע: הרעיון של חברה פתוחה הוא הרחבת האוכלוסייה שרשאית להשתתף בתהליך הדמוקרטי. כשאני שומעת את השם שלו עולה, חלק ממני אומר, 'אתם בטח צוחקים עליי! עוד פעם? שוב מזכירים את סורוס?'.

"ההשפעה של סורוס", מאת העיתונאית אמילי טמקין, בוחן את השפעתו של המיליארדר הפילנתרופ היהודי ג'ורג' סורוס (צילום: הרפר קולינס)
עטיפת הספר על סורוס (צילום: הרפר קולינס)

"אבל בעיקר אני חושבת, מובן שמזכירים אותו שוב, מפני שהוא מתקשר להרחבת הדמוקרטיה, מפני שזו המטרה שלשמה הקרנות שלו נתנו את כל הכסף הזה. וגם אנשים יודעים שהשימוש בשם שלו הוא דרך קלה ומהירה לשלול את הלגיטימציה מביקורת לגיטימית נגד ממשלות שונות וחלקים שונים בחברה".

עדיין לא ממש דיברנו על הפילנתרופיה שלו. בספר את מדברת על הפרדוקס של הפילנתרופיה, על האופן שבו הנתינה של סורוס משכפלת את חוסר השוויוניות למרות שהיא נועדה להפחית אותו. איך סורוס מנווט את זה? האם את חושבת שיש דרך לנווט את הפרדוקס הזה בהצלחה?

"אוקיי, אז שלושה דברים: הראשון הוא שזה ללא ספק מורכב יותר ממה שחשבתי בהתחלה, שכולם יתאחדו ויצטרפו אליי בטענה שזו מערכת גרועה.

"כשהלכתי לדבר עם אנשים שעובדים במרחבים האלה, אם זה בסוריה במהלך המלחמה, או ברפורמה לצדק פלילי בבולטימור, הם אמרו, 'על מה את מדברת? לא, זה טוב שמישהו נותן לנו כסף, כי אף אחד אחר לא היה נותן'. זה בסדר שאני יושבת בוושינגטון ואומרת, אנו צריכים לחלק את העושר הזה מחדש. אני מעלה את הטענה הזאת ממקום של ניסיון לספק יותר תמיכה ליותר אנשים. אבל לפעמים אני חושבת שזה תלוי הקשר.

"שנית, אני חושבת שסורוס מבין את זה ברמה כלשהי, מפני שהוא קרא להטלת מס על עושר. אני חושבת שקיימת אצלו רמה מסוימת של הכרה, אבל הוא אמר שהוא פעל לפי מערכת כללים אחת כשעשה את הכסף שלו ועל פי מערכת כללים אחרת בחיים הפוליטיים והפילנתרופיים שלו. כמו שאני רואה את זה, אם אתה שחקן פיננסי מספיק גדול, אתה יכול לקבל החלטות שיש להן השלכות פוליטיות או חברתיות. אצלי בראש החלוקה הזאת היא לא כזאת ברורה.

"ולבסוף, כשדיברתי בעיקר עם אנשים קצת יותר מבוגרים ממני על הפרדוקס הזה, הם אמרו, 'אבל ככה זה', כאילו היה תמים מצדי להציע שאולי אנחנו לא צריכים להסתמך על מיליארדרים פילנתרופים. על זה הייתי אומרת, אם תסתכלי על השנים המוקדמות בחייו של סורוס, זה היה עולם של אימפריות, ועכשיו זה לא. ואם תסתכלי על כל הדרכים שבהן העולם של היום שונה מכפי שהוא היה בשנות ה-30, לא בלתי אפשרי לדמיין עולם שבו – באמצעות מיסוי, באמצעות רגולציה – נסתמך פחות על מיליארדרים פילנתרופים, מפני שאנשים יחושו יותר מועצמים ובשליטה כדי להשתתף בתהליך הדמוקרטי ללא קרנות".

סורוס בוועידת קונקורדיה בניו יורק, 20 בספטמבר 2016 (צילום: ריקרדו סבי/ Getty Images עבור ועידת קונקורדיה)
סורוס בוועידת קונקורדיה בניו יורק, 20 בספטמבר 2016 (צילום: ריקרדו סבי/ Getty Images עבור ועידת קונקורדיה)

מהי לדעתך המורשת הכי גדולה של סורוס?

"המורשת הכי גדולה שלו היא האנשים שנהנו מהכסף. כל האנשים שקיבלו מלגות שלא היו יכולים לקבל אחרת, שהלכו לאוניברסיטה שלא הייתה קיימת בלעדיו; הפקות תרבות שלא היו מתקיימות לעולם; פרסים ספרותיים שהוענקו בסרייבו במלחמה כדי שאנשים יוכלו להמשיך להרגיש אנושיים. בעיניי, אלה הן החוויות של אותם אנשים שישמשו אחרים כדי לתבוע השתתפות מלאה יותר בחברה.

"המורשת הכי גדולה שלו היא האנשים שנהנו מהכסף, כמו כל האנשים שהלכו לאוניברסיטה שלא הייתה קיימת בלעדיו. בעיניי, אלה הן החוויות של אותם אנשים שישמשו אחרים כדי לתבוע השתתפות מלאה יותר בחברה"

"באוגוסט הקרוב סורוס יהיה בן 90. אי אפשר לשפוט את 90 השנים האחרונות על פי מה שיקרה באוגוסט, מפני שאת חייבת להסתכל גם על כל אותם אנשים שהפיקו תועלת ממאמציו ולהסתכל על מה שהם עושים. לחלק מזה באמת יש השפעה שלילית, אבל חלק מזה גם חיובי ביותר וימשיך להיות חיובי ביותר".

אוקיי, שאלה אחרונה. אני חייבת לשאול: תוכלי לספר על ההתראות שאת מקבלת מגוגל על סורוס?

"אוי, אלוהים".

נתניהו ואורבן, ארכיון, 2017 (צילום: Haim Zach / GPO)
נתניהו ואורבן, ארכיון, 2017 (צילום: Haim Zach / GPO)

מה הייתה ההתראה הכי מוזרה שקיבלת? הן עדיין פעילות אצלך?

"הן עדיין פעילות. כל יום זו הרפתקה חדשה. המקרה הכי סוראליסטי היה כשהייתי בחורף האחרון בניו דלהי במסגרת תכנית מחקר. הודו היא מקום שלא היו בו ממש תיאוריות קונספירציה על סורוס. אז חשבתי, זאת הפסקה נחמדה, כי יש שם הרבה התרחשויות פוליטיות, אבל הן לא קשורות בסורוס. ואז הוא הלך לפורום הכלכלי העולמי ונשא נאום על הלאומנות ההודית, כמה היא הרסנית, ולמחרת כל ההתראות מגוגל היו מהתקשורת ההודית, שהשתגעה בגלל סורוס והאמירות שלו, והמציאה גרסה ייחודית משלה לתיאוריות הקונספירציה נגדו.

"זה לימד אותי, ראשית, שאי אפשר לברוח מהן, ושנית, שהן מאוד אפקטיביות בכל מקום שנמצאים בו בעולם הפרוע הזה שלנו. אם אתה אדם חזק, אתה יכול להתאים את התאוריה למטרות הפוליטיות שלך".

עוד 2,375 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 13 באוגוסט 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ג'ארד קושנר: "ישראל מסכימה לפתרון שתי המדינות"

נתניהו הבטיח טיסות ישירות בין ישראל לאבו-דאבי ● בתמורה לנורמליזציה ישראל הסכימה לעצור את החלת הריבונות ביו״ש ● המתנחלים זועמים על נתניהו ● טראמפ מתכנן טקס חגיגי לפני הבחירות בארה״ב ● נתניהו בעד סגר נוסף - גמזו יכין תכנית מגירה ● צה״ל חשף את המערכה בסוריה בשנים האחרונות ● 600 תיירים מישראל יוכלו לבקר ביוון בשבוע ● פגישה חיובית בין כחול-לבן והליכוד לגבי הקואליציה

עוד 37 עדכונים

סגר חכם, מיד!

תארו לכם נגיף חדש ומדבק, שאצל חלק מהנשאים גורם לחום, כאבי גרון וכאבי ראש, החולפים מאליהם בתוך מספר שבועות. אתם כבר מכירים כמה אנשים שנדבקו, ובסך הכל הם בסדר גמור. למעשה, הדרך היחידה לזהות בוודאות נשאים או מחלימים היא בדיקת מעבדה מורכבת. איזה מאמץ הייתם עושים כדי לא להידבק?

התסמינים שתיארתי הם אלו של נשאי HIV חדשים. תקופת הדגירה ללא תסמינים של הנגיף עד להתפתחות כשל חיסוני נרכש (AIDS) היא חמש עד עשרים שנה. למעשה, אם נגיף ה-HIV היה מופיע יחד עם נגיף הקורונה החדש, הראשונים להזדקק לאשפוז היו מופיעים רק בשנת 2025.

התסמינים שתיארתי הם של נשאי HIV חדשים. תקופת הדגירה ללא תסמינים של הנגיף עד להתפתחות כשל חיסוני נרכש (AIDS) היא 5-20 שנה. אם ה-HIV היה מופיע עם נגיף הקורונה החדש, הראשונים להזדקק לאשפוז היו מופיעים ב-2025

ביחס לזמן שחלף מהופעתו, נגיף הקורונה החדש נחקר מבחינה מדעית ורפואית בצורה מרשימה. הגנום שלו רוצף בתוך שבועות בודדים, מאות מועמדים לחיסונים מצויים בפיתוח, גובשו פרוטוקולים מורכבים לטיפול ולצמצום הדבקה, סווגו תסמינים, פותחו בדיקות לנשאות ובדיקות סירולוגיות לזיהוי הדבקה בעבר ועוד.

אבל כרגע אין אפשרות מעשית לתחום את ההשפעות ארוכות הטווח של נשאות הקורונה על בני-אדם, כי אין לנו גישה לאף נשא ידוע עם וותק של שנה ומעלה.

המעט הידוע איננו מעודד במיוחד. במחקר שערכו מכבי שירותי בריאות, מכון ויצמן ומכון KI על נשאי קורונה בישראל, הסתבר שאובדן טעם וריח ותחושת בלבול הם התסמינים המנבאים ביותר נשאות. התסמינים הללו יותר מרומזים על פגיעה עצבית או מוחית, שני סוגי מחלות שהאנושות עדיין מתקשה מאוד להבין ולרפא, או אפילו לצמצם. חשבו על טרשת נפוצה ואלצהיימר לדוגמה.

גם הדלקת הרב-מערכתית החדשה בילדים (מכונה Mis-c או PIMS-TS), שמאז ניתן לה שמה התברר שתוקפת צעירים עד גיל 30 בערך, גורמת לחלקם נכות קשה ואפילו הורגת, קושרה לנשאות נגיף הקורונה החדש, מתפרצת בדרך כלל בתוך שניים עד שישה שבועות מההדבקה, ורבים מהחולים בה נחשבים רשמית למחלימים כי עברו שתי בדיקות שליליות. המכון לבקרת מחלות בארה"ב, CDC, עדכן לאחרונה על 570 מקרים של ילדים וצעירים עם Mis-c בארה"ב.

בנוסף, הולכות ומתרבות העדויות מכל העולם על תופעות-לוואי ארוכות טווח ומטרידות של נשאות קורונה אשר גם במקרים קלים ביותר נמשכות שבועות, או אפילו חודשים אחרי מה שנחשב להחלמה: אובדן זיכרון, בלבול, חולשה יוצאת דופן ועוד.

הסתבר שאובדן טעם וריח ותחושת בלבול הם התסמינים המנבאים ביותר נשאות. התסמינים הללו יותר מרומזים על פגיעה עצבית או מוחית, שני סוגי מחלות שהאנושות עדיין מתקשה מאוד להבין ולרפא, או אפילו לצמצם

נכון לעכשיו, יש בעולם מעל 20,000,000 נשאי קורונה מאומתים, פי-כמה מזה נשאים שאינם מזוהים ובקיצור, לא נראה שהאנושות תכיל את הקורונה בשנים הקרובות. כך שהגנה מוחלטת מהדבקה איננה מעשית למי שרוצים לעבוד, לשלוח את ילדיהם למוסדות חינוך ואפילו לפגוש חברים מידי פעם. אז מה עושים?

ברמה האישית, מקפידים על חבישת מסיכה תקנית כראוי, שמירת מרחק מאחרים והיגיינה קפדנית. כדאי גם לצמצם ככל האפשר מגעים עם אנשים אחרים בכלל, ושהייה במקומות סגורים הומי אדם בפרט.

ברמה הלאומית, חובתה של המדינה להגן על הגבולות מפני כניסת נשאים ממדינות אחרות, לאכוף את כללי הריחוק הפיזי בקפידה, כך שלכולנו יתאפשר לעשות שימוש במרחב הציבורי. והחשוב ביותר: לחסל אחת ולתמיד את ההדבקה בקהילה. מבחינת כמות הנשאים המאומתים החדשים ליום למיליון נפש, ישראל במצב הגרוע במערב. לאחרונה עברנו אפילו את ארה"ב!

מדינת ישראל כרגע מנסה להשיג שני הישגים חסרי תקדים, שהצלחה בהם תהיה בגדר נס: להשתלט על הדבקה נרחבת כל כך בקהילה ללא סגר, ואם נצליח באופן מופלא לעמוד ביעד זה, לפתוח את מערכת החינוך באופן בטוח כשיש מאות נדבקים מידי יום. אף מדינה בעולם לא הצליחה עד כה.

העלייה החדה בכמות המקרים בגרמניה, צרפת, ספרד, בריטניה וארה"ב לאחרונה מוכיחה: לא יהיו חיים לצד הנגיף. עלינו להפעיל מיד סגר חכם: לחלק את מדינת ישראל לאיזורים, להטיל סגר נוקשה של שבועיים כדי להבדיל בין הירוקים, בהם אין הדבקה בקהילה, לאדומים בהם יש, והצהובים הגובלים בהם, לבודד את כל הנשאים המאומתים והמגעים שלהם במעגל השני, שלישי ואפילו החמישי, לאפשר תנועה בין האיזורים הירוקים ולהטיל סגר נוסף רק על הצהובים והאדומים. אחרי שכל ישראל תהיה ירוקה, מערך הבדיקות, חקירות בידוד ומעקב של מגן ישראל וצה"ל יסתער, בסיוע בדיקות ביוב נרחבות לזיהוי מוקדם של התפרצויות, על כל מקום בו תתגלה הדבקה בקהילה ויבודד אותו, בעוד שאר הארץ ממשיכה בשגרת מגיפה.

חובת המדינה, בין השאר, להגן על הגבולות מכניסת נשאים ולחסל את ההדבקה בקהילה. מבחינת כמות הנשאים המאומתים החדשים ליום למיליון נפש, ישראל במצב הגרוע במערב. לאחרונה עברנו אפילו את ארה"ב!

נשאות קורונה איננה גזירת גורל. בניהול נכון, אפשר לרסק את העקומה כפי שנעשה בניו-זילנד ואפילו בווייטנאם הענקית, ולאפשר שגרת מגיפה עד שיימצאו פתרונות לטווח ארוך. עלינו לדרוש זאת מההנהגה הלאומית, היום ולא מחר.

עו"ד מאיר רובין הוא מנכ"ל פורום קהלת, מכון מחקר השוכן בירושלים ומקדם את מעמדה של ישראל כמדינת הלאום היהודי, משילות וחירות. מכהן גם כמנכ"ל דיקטה, עמותת-הזנק המפתחת כלים לעיבוד שפה טבעית ולמידת מכונה, ויועץ בהתנדבות לפרויקט http://www.endcoronavirus.org העולמי. מתגורר בירושלים, נשוי ואב לשלושה. (צילום: ליאת מנדל)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 715 מילים

האס של פוטין מאחורי הקלעים של ה"חיסון" הרוסי

האם ה"חיסון" הרוסי לקורונה הוא יעיל, מסוכן, או לא קיים? ● רופאה רוסית בכירה מזהירה שלא להתקרב לחיסון, אבל רופאים ומדענים ישראלים - שחלקם מעורבים ביוזמה באמצעות "הדסה" - מספרים סיפור אחר ● "האנשים שקיבלו עד כה את החיסון לא פיתחו תופעות לוואי רציניות, ומערכת החיסון שלהם ייצרה נוגדנים" ● "זה בדיוק מה שעושים בעולם, רק ששם קוראים לזה 'ניסוי', וברוסיה 'חיסון'"

עוד 1,932 מילים

נתניהו מעדיף סביבו פקידים מפוחדים, מוחלשים וכנועים ● לכן הוא שולח את שופריו ומלחכי פנכתו לתקוף כל פקיד שמעז לצאת נגד החלטותיו ● אבל כאשר נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, חושש למלא את תפקידו ולהביע דעה על התקציב, אפשר לסמן שפל חדש ● פרשנות

עוד 766 מילים ו-1 תגובות

רשת של שקרים

פייק ניוז לפני שבועיים חשף נתניהו למיליוני עוקביו פוסט של משתמשת פייסבוק בשם דנה רון המאיים על חייו ● העיתונאי ויועץ הדיגיטל יוסי דורפמן זיהה סממנים חשודים בפוסט, ולאחר נבירה בפרופיל של דנה רון הסיק כי מדובר בפרופיל מזויף ● פייסבוק אישרה את הממצאים ובזריזות הודיעה כי מדובר בפרופיל פיקטיבי והוא הוסר ● אבל אז משטרת ישראל החלה לחקור והודיעה שזו דווקא אישה אמיתית שגרה באוסטרליה ● מבולבלים? גם אנחנו

עוד 2,738 מילים ו-3 תגובות

למקרה שפיספסת

על המפה - המזרח התיכון, אמריקה ומה שביניהם

בשנת 1581 שרטט הכומר הגרמני היינריך בינטינג מפה של העולם. יותר משיכולה מפה זו ללמד אותנו על העולם, היא יכולה ללמד אותנו מה חשבו בינטינג ובני זמנו על העולם. במרכזה של מפה זו מוצגות אירופה (והאי האנגלי, בקטן), אפריקה ואסיה ובקצותיה אמריקה ודנמרק. מה שניכר לעין בצורה הבולטת ביותר היא העובדה כי המפה היא פיגורטיבית – היבשות בדמות עלה תלתן, ובעיגול המקשר בין העלים – ליבה של המפה, ומשכך של העולם – נמצאת ירושלים.

בשנת 1581 שרטט הכומר הגרמני היינריך בינטינג מפה של העולם. יותר משיכולה מפה זו ללמד על העולם, היא יכולה ללמד מה חשבו בינטינג ובני זמנו על העולם. המפה פיגורטיבית, ובליבה של המפה – ירושלים

מפה מעידה על כוונותיו של יוצרה. כשבינטינג ואחרים מיקמו את ירושלים במרכז המפה הייתה בכך קביעה ערכית ורעיונית, וכמובן לא תיאור אוביקטיבי של המציאות. בניגוד למגמות האידאולוגיות והאומנותיות הברורות המשתקפות בדוגמה זו, מפה טובה היא קודם כל כלי עזר מציאותי להבנת השטח, המאפשר למעיין בה למצוא את דרכו גם בתוואים שלא היו מוכרים לו קודם לכן.

מעל במה זו גם אני מבקש למפות – לשרטט קווים מנחים ולהציע קריאת כיוון. זוהי קריאת כיוון שליבה בירושלים אך רגליה נודדות בין וושינגטון לטהראן, ניו יורק וקהיר, איסטנבול וסן פרנסיסקו. בדומה למפה המפשטת תוואי שטח מורכב באמצעות קווים, נקודות וצבעים, כך אני מבקש להביע זרמי עומק, מחשבות, רעיונות, ותחושות באמצעות מילים.

בבלוג זה אעסוק בסוגיות הגאו-פוליטיות המעסיקות את המזרח התיכון ואת מי שהיא (עדיין) מעצמת העל העולמית – ארצות הברית של אמריקה. התפקיד ששיחקה ארה"ב בעיצוב פני האזור בעשורים האחרונים הוא בלעדי. המעורבות שלה בנעשה במזרח התיכון הפך להיות גם סוגיה בסיסית בסדר היום הפנים-אמריקאי, וסדר היום הפנים-אמריקאי הפך להיות נושא המעסיק מנהיגים ואישי ציבור בעולם הערבי והמוסלמי. על בסיס זה אנסה לטוות את הקו המחבר בין מה שקורה ממערב לאוקינוס האטלנטי עם מה שקורה ממזרח לים התיכון.

הטלטלות שחווה המזרח התיכון חדשות לבקרים דורשות עין ביקורתית ונכונות לשינוי תפיסתי, בכדי לא לדבוק בפרדיגמות המתחלפות בקצב מסחרר או לנסות לתאר את העולם של אתמול. הדיוק בפרטים הוא קריטי בכדי להצליח לתאר תמונת-על של האזור, שהיא בתורה הכרחית כדי לגבש הבנה אזורית מהותית ולא טכנוקרטית ויבשה. הבנה שכזו היא אחת ממטרותיו של בלוג זה.

אם נבקש להציג את התמונה הגאו-פוליטית המלאה, לא ניתן להתעלם כמובן משחקניות מפתח נוספות, ובמרכזן אירופה, סין ורוסיה. גם הן, כמובן, יזכו לכבוד הראוי להן במסגרת נושאי המפתח בהם אעסוק.

ארה"ב שיחקה וממשיכה לשחק תפקיד בלעדי באזור (צילום: https://www.eurasiareview.com/13022013-sequestration-and-new-u-s-foreign-policy-priorities-likely-impact-on-the-middle-east-analysis/)
ארה"ב שיחקה וממשיכה לשחק תפקיד בלעדי באזור (מקור: https://www.eurasiareview.com/13022013-sequestration-and-new-u-s-foreign-policy-priorities-likely-impact-on-the-middle-east-analysis/)

נקודת המבט שלי נובעת מאמונה עמוקה במדינת ישראל ובערכים שהיא מייצגת: המסורת היהודית, ערכי הדמוקרטיה הליברלית ורוח האדם הטמונה בשני אלו גם יחד, ומשכך – גם הברית האיתנה בין ישראל וארה"ב. אני מקווה שכתיבתי תוכל לסייע, ולו במעט, לחיזוקם ושגשוגם של מדינת ישראל והרעיונות שעל אדניהם היא מושתת בסביבה המורכבת בה היא מתקיימת.

מעל במה זו גם אני מבקש למפות – לשרטט קווים מנחים ולהציע קריאת כיוון. זוהי קריאת כיוון שליבה בירושלים אך רגליה נודדות בין וושינגטון לטהראן, ניו יורק וקהיר, איסטנבול וסן פרנסיסקו

כעת, כשאני ניגש למלאכת השרטוט, אני מצפה שכתיבתי תהיה נאמנה, מדוייקת ומועילה אך גם כזו שטביעת ידו של המשרטט אותה באה לידי ביטוי. מטרתה לספק ידע ולעורר לחשיבה, ולנסות ליצור שיח ציבורי מעמיק ובוגר יותר סביב הסוגיות המרתקות הללו. אני שמח להזמין אתכם להצטרף אלי.

נדב חכם הוא סטודנט לתואר שני באוניברסיטת חיפה בתוכנית רודרמן ללימודי יהדות ארה"ב. סיים תואר ראשון בהצטיינות באוניברסיטה הפתוחה בהיסטוריה ומזרח תיכון. בוגר יחידה 8200, ובוגר תוכניות של קרן תקווה (בארה"ב). בלימודי התואר הראשון עסק רבות ברעיונות שבבסיס הסיפור ההיסטורי - הן בעולם האסלאם על זרמיו הפוליטים והדתיים והן בעת החדשה בעולם המערבי מהנאורות ועד הפוסטמודרניזם. מביט בעולם בעניין ומנסה לחשוב, לנתח ולהבין לאן המים זורמים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 498 מילים
עודכן לפני שעתיים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

אתמול במשכן, נתניהו השיק את קמפיין הבחירות האחרון שלו

אחרי שגרר את ישראל לשלוש מערכות בחירות בגלל שיקוליו האישיים-משפטיים, נתניהו מתקרב לרגע ההכרעה ● מערכת הבחירות הרביעית תהיה האחרונה שלו, משום שבסוף, אחרי כל השטיקים והטריקים, יותר ויותר אזרחים מאבדים את הסבלנות אליו: נכון לסקר שהתפרסם אתמול, אפילו 22% מבוחרי הליכוד רוצים שיתפטר ● פרשנות

עוד 935 מילים

השבוע הסוער של מירי רגב

שרת התחבורה מירי רגב יצאה השבוע בשתי הכרזות דרמטיות: שדה התעופה הבינלאומי השני של ישראל יקום בדרום, ולא בצפון; ורכבות מהירות יחברו את קרית המודיעין של צה"ל, שעומדת לקום בנגב, למרכז הארץ ● שני הנושאים חשובים מאוד, והעמדות שהציגה רגב ראויות ● אבל לאור חיבתה המוכרת ליחסי ציבור והקדנציה הקצרה שצפויה לה במשרד התחבורה, צריך להתייחס אליהן בחשדנות

עוד 865 מילים

מטאורים ופקקים למרות משבר הקורונה, הישראלים נוהרים למצפה רמון

בעלי צימרים וחוות בודדים בדרום מדווחים על תפוסה מלאה, לקראת הגעת גשם המטאורים לשיאו הלילה ● ברשויות נערכים לעומסי תנועה כבדים, וקוראים למבקרים לשקול לדחות את הנסיעה דרומה לימים הקרובים ● מעריכים: "הרבה אנשים יבואו לשטחים פתוחים במדבר ופשוט ישכבו על הגב בשטח"

עוד 767 מילים

אירה טולצ'ין אימרגליק ממעטת לבקר בבתי כנסת, אבל לפני שבועיים האחיין שלה חגג בר מצווה בבית כנסת בתל אביב ● כאשר ניגשה עם אמו של חתן השמחה לעזרת הנשים, הן הופתעו לגלות שיושב שם גבר ● הוא מנע מהן כניסה למקום, ונימק זאת במגבלות ההתקהלות ● נשות הכותל אומרות כי מדובר בתופעה רחבה: "ברגע שהוטלו מגבלות הקורונה, כבר במרץ, החלו לדחוק יותר ויותר נשים החוצה מבתי הכנסת"

עוד 859 מילים ו-1 תגובות

האם מותר לח"כ להיות מושחת במסגרת מילוי תפקידו? לפי הכנסת, מסתבר שכן

הפרקליטות ביקשה מבג"ץ דחייה נוספת בעתירות שהוגשו נגד החלטת הכנסת הקודמת להעניק לחיים כץ חסינות נגד העמדתו לדין על מרמה והפרת אמונים - הצדדים במו"מ על עסקת טיעון, מה שעשוי לייתר את הדיון ● אולם תשובת הלשכה המשפטית של הכנסת בתגובה לאותן עתירות כבר ניתנה, והיא לא פחות ממדהימה ● פרשנות

עוד 1,126 מילים

נתניהו ומנדלבליט נפגשו הערב לאחר שהתעמתו אתמול

שרה נתניהו: עברתי התעללות מינית, אני אשה מוכה ● ח"כ מש"ס תקף ח"כ מישראל ביתנו: "אתה עדיין עם מבטא רוסי כבד" ● עימות סוער במליאה בין נתניהו ללפיד ● הצעת החוק לדחיית המועד לאישור תקציב עברה בקריאה טרומית ● נדחתה הצעת החוק לאסור על נאשם להרכיב ממשלה ● ליאת בן ארי הגיעה לדיון בבקשה להוציא צו מניעת הטרדה כלפיה

עוד 37 עדכונים

פרשנות גנץ פשוט לא כשיר להנהגה פוליטית

קשה להסביר תופעה כמו בני גנץ ● שלשום הציב לנתניהו אולטימטום: העברת חוק האוזר תוך 24 שעות, אחרת כחול-לבן תתמוך בהצעת החוק של יאיר לפיד המונעת מנאשם בפלילים לכהן כראש ממשלה ● יממה אחרי, לא רק שהחוק של האוזר עדיין לא עבר, ולא רק שכחול-לבן תעדר מההצבעה על חוק לפיד היום - אלא שעכשיו נתניהו עוד יאשים אותם בהפרת ההסכם והליכה לבחירות

בעולם ציבורי ופוליטי הגיוני וסביר אין תופעות כמו בני גנץ וגבי אשכנזי.

ביום שני הרימו השניים את ישיבת סיעת כחול-לבן לשמיים. כולם חיכו להודעה דרמטית שאכן הגיעה. גנץ ניגש לפודיום בכנסת בארשת חשיבות גדולה, לקח לידיו את דפי הנייר, הכין היטב את עצמו מול המיקרופון וקרא בהטעמה גדולה ובדרמה ראויה את נאום האולטימטום לנתניהו.

גנץ דרש שהממשלה תקבל בתוך 24 שעות את הצעת הדחייה של ח"כ צבי האוזר, שנתניהו כבר הסכים לה, ותעביר בשלוש קריאות בכנסת את החוק שיאשר את התקציב רק בנובמבר.

"אזרחי ישראל שבעים מתרגילים פוליטיים שהם, ורק הם, משלמים עליהם את המחיר", הוכיח גנץ. לנאום שלו הוא הוסיף מתווה מפורט, לו"ז צפוף ותוכנית פעולה פרלמנטרית זריזה אחרי שנועץ לדבריו עם גורמים משפטיים מאשרי היתכנות.

כל מי שהיה בסביבה אז הבין שאם נתניהו לא ייענה לתביעה הנחרצת של גנץ, כחול-לבן תתייצב היום (רביעי) כאיש אחד בכנסת ותתמוך בחוק שמונע מראש הממשלה לכהן תחת כתב אישום – בדיוק כפי שחברי כחול-לבן התחייבו במערכות הבחירות שידענו בשנה האחרונה. הצבעה כזו אולי הייתה מחזירה לגנץ, אשכנזי ואבי ניסנקורן שמץ של אמון וחיוניות אחרי חודשים של רפיסות, כמעט אומללות, בממשלת האחדות המדומה שהקימו עם נתניהו.

כל מי שהיה בסביבה הבין שאם נתניהו לא ייענה לתביעה הנחרצת של גנץ, כחול-לבן תתייצב היום כאיש אחד בכנסת ותתמוך בחוק שמונע מראש הממשלה לכהן תחת כתב אישום – בדיוק כפי שהתחייבו בבחירות

אבל ראש הממשלה נתניהו התייחס לגנץ ולמתווה שלו כמו אל בועת אויר, או בלשונו "אבק על החליפה". נתניהו לא כינס את הממשלה, לא העביר את חוק האוזר, לא רץ לכנסת ולא לוועדות הכנסת. גנץ נותר עם הנאום ביד. אילו רק היה יכול לבלוע את המלים.

והאולטימטום? במקום להצביע בעד ההצעה של יאיר לפיד נגד האפשרות שראש הממשלה יהיה נאשם, אנשי כחול-לבן יימלטו היום מאולם המליאה בכנסת, כל עוד נפשם בם. ההצעה תיפול, מן הסתם, ונתניהו עוד יאשים את כחול-לבן בפירוק הממשלה, כיוון שלא הצביעו עם הקואליציה.

לפעמים אתה תוהה על שני הרמטכ"לים שניהלו את הצבא הטוב ביותר בעולם. איפה המודיעין, התחבולה, הכרת השטח, הסיור המקדים, התרגילים על יבש ועל רטוב לפני שיוצאים לפעולה, הבקרה המבצעית והפקת הלקחים.

בני גנץ ואבי אשכנזי (צילום: גילי יערי/פלאש90)
בני גנץ ואבי אשכנזי (צילום: גילי יערי/פלאש90)

לאן נעלמו כל התכונות המחייבות הללו כאשר גנץ ואשכנזי הגיעו לפוליטיקה המעשית? איך הם לא מצליחים לקלוט, לנתח ולהתמודד עם הכוונות האמיתיות של ראש ממשלה שעושה מהם קרקס פעמיים ביום? למה הם אף פעם לא מצליחים מול נתניהו, שמקדים אותם תמיד בשני מהלכים. כמה מפלות אפשר לספוג?

לאן נעלמו כל התכונות המחייבות הללו כאשר גנץ ואשכנזי הגיעו לפוליטיקה המעשית? איך הם לא מצליחים לקלוט, לנתח ולהתמודד עם הכוונות האמיתיות של ראש ממשלה שעושה מהם קרקס פעמיים ביום?

ההודעה שגנץ פרסם אתמול (שלישי), בנוגע להיעדרות כחול-לבן מההצבעה על הצעת החוק של לפיד, הייתה פאתטית כמעט כמו האולטימטום העקר שהגיש: "עמדתנו העקרונית בנושא לא השתנתה ולא תשתנה, אך בעת הזו, מדובר אך ורק בניסיון לערער את יציבותה של המערכת הפוליטית כולה".

גנץ טען שהוא עושה את הכל כדי למנוע בחירות, ואמר שהוא מפציר בראש הממשלה ובסיעות הבית לקבל תקציב לטווח ארוך. ואני נזכרתי בנאום הכלניות שיפרחו בשדות של עוטף עזה, שעכשיו עולים באש מטרור הבלונים.

מה עוד אפשר לעשות כדי להכניס לראש של הרמטכ"לים שתקציב לטווח ארוך (דו-שנתי) מחסל את האסטרטגיה שבנה נתניהו נגד המשפט שלו? איך הם לא קלטו בזמן את סעיפי התקציב בהסכם הקואליציוני שהם בעצם סעיפי הבריחה של נתניהו לעבר בחירות, כלי לוותר על ראשות הממשלה?

אתמול פרסמה דפנה ליאל בערוץ 12 כי נתניהו מבקש עכשיו לפתוח את ההסכם הקואליציוני ולהכניס בו שינויים לטובתו. לא ייאמן. זה מה שמחכה לגנץ אחרי שיעבור את הניתוח בגבו (ואנחנו מאחלים לו רפואה שלמה). אולי אז הוא יבין, בדרך הקשה יש לומר, שהוא פשוט לא כשיר להנהגה פוליטית.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
צריך יהיה להעמיד את גנץ ואשכנזי לדין על מירמה והפרת אמונים. יש מצב שכספי שוחד כבדים הועברו אליהם על מנת ליצור מצג שווא שהם נגד נתניהו כשבפועל , בדיוק כמו אורלי לוי הם סוס טרויאני .
עוד 564 מילים ו-1 תגובות

החלטתו של בית המשפט העליון למנוע את הריסת בית המחבל שהרג את סמ"ר עמית בן יגאל היא נקודת מפנה מבורכת ● אף מדינה מתוקנת לא מענישה פושעים, או מרתיעה פושעים פוטנציאליים, באמצעות פגיעה בבני משפחותיהם ● וגם המתלהמים מימין לא יסוו זאת ● דעה

עוד 1,027 מילים

אפקט הקורונה הישראלים שברחו לטורקיה בקורונה

ישראלים רבים מדירים את רגליהם מטורקיה מאז פרשת המרמרה, אחרים מניחים בטעות שהתפרצות הקורונה שם חמורה יותר מאשר אצלנו ● אבל יש גם כאלה שמצאו באיסטנבול מפלט שפוי מהמשבר הבריאותי והכלכלי החמור בארץ ● עם שיעור תחלואה נמוך, סדר ציבורי מופתי, פטור מבידוד ודוגמה אישית ממנהיגי המדינה, טורקיה מהווה את אחת מהמדינות היחידות שמקבלות אזרחים ישראלים בלי שאלות

עוד 1,381 מילים

משרד האנרגיה משנה כיוון: תבוטל הקמת 4 תחנות כוח גזיות חדשות

המטרה: להתמקד בקידום הפקת אנרגיה מהשמש ● להחלטה קדם מאבק תושבים המתגוררים בסמוך לחלק מהתחנות המבוטלות - שתיים קרובות לעפולה, אחת ליד בית שאן ואחת באזור בית שמש ● הקמת תחנות גזיות אחרות תימשך, אך משרד האנרגיה מתחייב שייעשה בהן שימוש רק אם יהיה צורך חיוני

בכמה אזורים בארץ תושבים יכולים היום לקפל את דגלי המאבק: משרד האנרגיה מודיע על ביטול התכניות להקים ארבע תחנות כוח גזיות בהיקף כולל של 4,680 מגה וואט שעד כה המשרד קידם, בחלק מהמקרים על אף התנגדות עזה של תושבים ושל ארגוני סביבה. התחנות המבוטלות: מבואות גלבוע (דרומית לעפולה, 1,160 מגה וואט), צבאים (ליד בית שאן, 1,740 מגה וואט), שגיא 2000 (מערבית לעפולה, 1,160 מגה וואט) והרטוב (סמוך לבית שמש, 800 מגה וואט).

את התפנית המשמעותית הזו מציג ברגעים אלה אודי אדירי, מנכ"ל משרד האנרגיה, בפני חברי המועצה הארצית לתכנון ובנייה.

המחלוקת על הצורך בהקמת תחנות גזיות חדשות החריפה אחרי שמשרד האנרגיה הציב לאחרונה יעד מעודכן לאנרגיות מתחדשות לעשור הקרוב – 30% מסך החשמל בישראל עד 2030.

במשרד להגנת הסביבה ובארגוני סביבה טענו שאם הנתח של אנרגיית השמש יהיה כל כך משמעותי, אין סיבה להמשיך לקדם בכל הארץ הקמה של תחנות מבוססות גז בהספק כולל שמתקרב ל-10,000 מגה וואט.

החשש היה שלאחר שהתחנות כבר יוקמו – ייעשה בהן שימוש גם אם לא יהיה בכך צורך, וכך אנרגיית השמש תידחק מפני הגז.

ברחבי הארץ התארגנו תושבים לקבוצות מאבק נגד הקמת תחנות באזור מגוריהם בטענה שאלה יגרמו לזיהום אוויר, מפגעים נופיים ופגיעה בשטחים הפתוחים.

עכשיו מתברר שבמשרד האנרגיה ערכו חשיבה מחודשת וקיבלו לפחות חלק מהטענות. שר האנרגיה, יובל שטייניץ, אמר הבוקר ש"התכנית החדשה להכפלת השימוש באנרגיית שמש מאפשרת לנו לצמצם בצורה דרמטית את הקמתן של תחנות כוח חדשות ברחבי ישראל".

בהתאם לכך, התכנית לעשור הקרוב כוללת הוספת 12 אלף מגה וואט מאנרגיית שמש, ורק 4,000 מגה וואט מתחנות המבוססות על גז. יחד עם זה, הקמתן של כמה תחנות שנויות במחלוקת – למשל באזור מחלף קסם – תימשך גם לאחר הצמצום המתוכנן במכסת הגז. בהקשר זה, התחייב מנכ"ל המשרד אדירי שהתחנות המבוססות על גז יופעלו רק אם יהיה בכך צורך חיוני.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 280 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה