מפגינים במקדוניה מחזיקים כרזה המציגה את דיוקנו של המיליארדר ג'ורג' סורוס כשסימני דולר מכסים את עיניו, במהלך הפגנה נגד ההסכם בין הסוציאל דמוקרטים של המדינה לבין האיחוד הדמוקרטי האלבני למען אינטגרציה (צילום: רוברט אטנסובסקי/AFP/Getty Images)
רוברט אטנסובסקי/AFP/Getty Images

ראיון סורוס, סודות ושקרים

כיצד הפך הטייקון ההונגרי-יהודי-אמריקאי ג'ורג' סורוס (אוטוטו 90) לכוכב של תיאוריות קונספירציה אנטישמיות מסביב לעולם? ● אורבן מאשים אותו בהצפת הונגריה במהגרים לא חוקיים, הימין האמריקאי מאשים אותו במימון המהומות בארה"ב, יאיר נתניהו מכפיש אותו באירופה - ויש גם מי שמייחס לו את הפצת מגפת הקורונה ● אמילי טמקין, שכתבה ספר חדש על סורוס, מצביעה על המכנים המשותפים בין כל המגדפים, ומתעכבת על שם אחד: ארתור פינקלשטיין

המחקר המקיף שערכה העיתונאית אמילי טמקין על השפעתו של ג'ורג' סורוס יוצא לאור בעולם שונה מאוד מזה שהיא חשבה שיתפרסם בו.

כשהחלה לעבוד על הספר, בעקבות בחירתו של הנשיא דונלד טראמפ, תיאוריות קונספירציה על סורוס החלו להבקיע אל המיינסטרים האמריקאי.

לאחרונה, תיאוריות קונספירציה של הימין הקיצוני האשימו את המיליארדר הפילנתרופ היהודי בן ה-89 גם בהפגנות של "חיי שחורים נחשבים" – לפיהן, הוא משלם למפגינים ו"מממן את רשת ארגוני השמאל אנטיפה" – וגם במגפת הקורונה.

על פי נתוני הליגה נגד השמצה, תיאוריות הקונספירציה האנטישמיות נגד סורוס הגיעו לשיא בחודש האחרון, עם חצי מיליון מסרים שליליים שהציפו את עמודי הטוויטר מדי יום. מנהיגים עולמיים, בכללם טראמפ, ליבו אותם.

פירוש הדבר שהספר שכתבה אמילי טמקין, "ההשפעה של סורוס: פוליטיקה, כוח והמאבק לחברה פתוחה", מגיע בעיתוי מוצלח. כמובן, אומרת טמקין, עורכת ב-New Statesman, לא יכול להיות עיתוי גרוע לספר שמסביר כמה מהביטויים האנטישמיים המתמידים של זמננו.

"בהתחלה חשבתי, וואו, הספר יוצא על רקע כל תיאוריות הקונספירציה האלה נגדו, שמסתובבות בחדשות!", אומרת לי טמקין מביתה בוושינגטון הבירה. "ואז חשבתי, טוב, חלק מהסיבות שבגללן כתבתי את הספר הוא שכל הזמן מסתובבות תיאוריות קונספירציה נגדו בחדשות".

הספר שלה עוסק לא רק בתיאוריות קונספירציה על סורוס, אלא גם בתיאוריות הנוגעות לפילנתרופיה שלו ולמה שמניע אותו לתרום כל כך הרבה כסף. "המחאות באמת מדגישות את הרלוונטיות של מה שכתוב בספר", היא אומרת. "מחאה היא אנשים שמפגינים מפני שהם רוצים להיות מסוגלים להשתתף באופן מלא יותר בדמוקרטיה ובחברה, ובזה בעיקרו של דבר עוסקת הפילנתרופיה של סורוס".

בשיחה מקיפה, דיברנו על ג'ורג' סורוס, על אנטישמיות "מושלמת", על הפרדוקס של מיליארדר פילנתרופ ועל ההתראות של גוגל שמשמשות את טמקין כדי לעקוב אחר התפתחות השיח על סורוס ברשת.

אמילי טמקין. עוסקת לא רק בתיאוריות הקונספירציה נגד סורוס, אלא גם בתיאוריות הנוגעות לפילנתרופיה שלו ולמה שמניע אותו לתרום כל כך הרבה כסף (צילום: באדיבות טמקין)
אמילי טמקין. עוסקת גם בתיאוריות הנוגעות לפילנתרופיה של סורוס (צילום: באדיבות טמקין)

מה שהכי הפתיע אותי הוא שתיאוריות הקונספירציה סביב סורוס, או כפי שאת מכנה אותן "סורוס כבוגימן", חדרו למיינסטרים ממש לאחרונה. מסיבה כלשהי, חשבתי שהן הסתובבו כאן במשך עשורים.

"גם וגם, כן? הן הסתובבו במשך עשורים. בשנות ה-90 כמה ממנהיגי מדינות אירופה, שהם לא דמויות שוליים, דיברו על זה".

כן, נכון. זה פשוט הימם אותי כשכתבת כמה תאוצה הקונספירציה הזאת תפסה ב-2015. האם את יכולה להרחיב מדוע את חושבת ש-2015 הייתה נקודת מפנה כזאת בהפצת תיאוריות הקונספירציה על סורוס?

"זה שילוב של כמה גורמים. אחד מהם היה כניסתם לזירה של שחקנים פוליטיים מסוימים בארצות הברית, כמו ארתור פינקלשטיין. כאשר אנשים אומרים, 'הו, וואו, תיאוריות הקונספירציה האלה זהות במדינות שונות', במקרים מסוימים, זה מפני שאותם אנשים ממש עובדים במקומות השונים האלה.

"דבר נוסף הוא שאנשים – בעיקר במרכז ובמזרח אירופה – מבינים שהאיחוד האירופי והפרויקט הליברל-דמוקרטי המובטח לא הולכים לתת להם את כל מה שהם קיוו לו. זה מעורר בהם תחושת ניכור, והם מחפשים מנהיגים שישחקו על תחושת הניכור הזו, ואותם מנהיגים, בתורם, חייבים לעשות משהו, כי הם לא באמת יכולים לשפר את המצב. במקרה של ראש ממשלת הונגריה, אורבן, במקום לתקוף את האופוזיציה שם, מה שרק היה מחזק אותה, הוא תוקף את סורוס.

בנימין נתניהו וארתור פינקלשטיין ב-1999 (צילום: פלאש90)
בנימין נתניהו וארתור פינקלשטיין ב-1999 (צילום: פלאש90)

"הסיבה השלישית לכך ששנת 2015 בפרט הייתה נקודת מפנה כזאת היא משבר המהגרים באירופה. בלינט מגיאר, שמצוטט בספר, הוא סוציולוג שישב בממשלה שלפני אורבן. הוא אמר לי שה'אחר' המושלם הוא לא פרופסור ליברלי. האחר המושלם הוא מהגר. אם יש דמות מוכרת ושנואה שכולם יכולים להשליך עליה את הדעות הקדומות שלהם ולהאשים אותה בחוסר הוודאות הזה ובכניסתם של האנשים האלה, שהיית מעדיפה שלא יהיו במדינה שלך, ואת יכולה להשמיץ את המהגרים האלה תוך כדי כך – המעמד הפוליטי שלך מתחזק, ואת יכולה להסיט את תשומת הלב מהמציאות במדינה שלך. את יכולה להסיט את תשומת הלב מהאשמות השחיתות נגדך, ואת לא צריכה לחזק איש באופוזיציה הפוליטית שלך".

"אם יש דמות מוכרת ושנואה שכולם יכולים להשליך עליה את הדעות הקדומות שלהם ולהאשים אותה בכניסתם של המהגרים לאירופה, ואת יכולה להשמיץ את המהגרים תוך כדי כך – המעמד הפוליטי שלך מתחזק"

אוקיי, אני רוצה לצלול עמוק יותר לתוך כל זה. בואי נתחיל בארתור פינקלשטיין. מה שכל כך מעניין בעיניי הוא שהאסטרטג הפוליטי היהודי הזה היה אחראי לכך שאורבן וכל כך הרבה מנהיגים אחרים אימצו את התעמולה נגד סורוס. האם את מוצאת סתירה בכך שהאיש היהודי הזה עזר להפיץ את אחת מתיאוריות הקונספירציה האנטישמיות הגדולות ביותר? איך את מבינה את זה?

"אני חושבת שיש כאן שני דברים. הראשון הוא שיש אנשים שמצביעים על החלק הזה של הסיפור ואומרים, 'טוב, זה רק מראה שזו לא באמת תיאורית קונספירציה אנטישמית. זו רק תיאורית קונספירציה אופורטוניסטית'. לזה הייתי עונה שאם אתה מוכן להשתמש באנטישמיות כדי לנצל הזדמנות, זה אומר שאין לך בעיה עם אנטישמיות, מה שאולי אומר שאתה למעשה אנטישמי.

"והדבר השני הוא שפינקלשטיין עבד קודם בשביל נתניהו. יש אלמנט חשוב בסיפור הזה, שגם ישראל משתמשת בתיאוריות הקונספירציה האלה נגד סורוס. סורוס מבין בצורה שונה מאוד מישראל את המשמעות של להיות יהודי. היהדות שלו לא מסתכמת במדינת ישראל. עבורו, מדובר יותר בזכויות אדם אוניברסליות ובערכים אוניברסליים, ולא בתמיכה בפרויקט הציוני.

"כשהבן של נתניהו (יאיר) הולך לבודפשט ומכפיש את סורוס, ומצייץ שהונגריה היא כזה מקום נפלא מפני שהיא מקימה לתחייה את אירופה הנוצרית, על פניו יש בכך סתירה: מדוע הבן של ראש ממשלת מדינת היהודים מפיץ תיאוריות קונספירציה אנטישמיות? אבל כשאני רואה את זה, אני לא חושבת, 'זה מטורף, יהודי תוקף יהודי!'. אני רואה את זה כצורת הבנה אחת של היהדות שמקריבה צורת הבנה אחרת של היהדות למען רווח פוליטי גדול יותר".

טראמפ נושא דברים בגן הוורדים שבבית הלבן, 1 ביוני 2020 (צילום: Patrick Semansky, AP)
טראמפ נושא דברים בגן הוורדים שבבית הלבן, 1 ביוני 2020 (צילום: Patrick Semansky, AP)

סורוס לא ממש מחובר לזהות היהודית שלו כמו שאנחנו בדרך כלל רואים שפילנתרופים יהודים גדולים חושבים על היהדות שלהם. את כותבת על זה ב"ההשפעה של סורוס". אבל האם את באמת חושבת שזה בגלל ניסיון רע אחד עם ארגון צדקה יהודי בבריטניה?

(כפי שטמקין כותבת בספרה, כשסורוס הגיע ללונדון לאחר השואה, הוא הגיש לוועד האפוטרופוסים היהודי בקשה לקצבה ונדחה. מאוחר יותר הוא שבר את רגלו, הגיש בקשה נוספת, וארגון הצדקה הסכים לתת לו כסף, "בתנאי שיגיע למשרדיו ויטפס במדרגות עם רגל שבורה כדי לקבלו". סורוס, ממשיכה טמקין, "כתב ליו"ר הוועד כי הוא נפגע לגלות שכך יהודי אחד מתייחס לאחר". הוועד שלח לו כסף, וסורוס המשיך לגבות אותו זמן רב לאחר שרגלו השבורה החלימה. סורוס מספר את הסיפור הזה כדוגמה לאופן שבו אנשים מנצלים מתן צדקה).

"זה חלק מהעניין. אני מרגישה בנוח לומר את זה, כי כשהייתי בסרייבו, דיברתי עם אדם בשם יעקב פינצ'י. פינצ'י הצליח להוציא הרבה אנשים מסרייבו במלחמה, ניהל את קרן 'חברה פתוחה' של סורוס בסרייבו, והיום הוא מאוד מעורב בחיים היהודיים בסרייבו. הוא אמר לי שאז, בשנות ה-90, הארגון שלו היה הארגון היהודי הראשון שקיבל אי-פעם כסף מסורוס. בגלל הניסיון הרע של סורוס עם ארגוני צדקה יהודיים בלונדון בעבר, אפילו כשסורוס נתן להם כסף, הוא אמר, 'אני לא רוצה שתשמשו בזה רק בשביל יהודים, אני רוצה שזה ישמש בשביל כולם'.

"אני גם חושבת שצריך להבין שבבודפשט, בתקופה שסורוס היה שם, הרבה יהודים הונגרים חשבו על עצמם קודם כול כהונגרים, ושחלק מהטרגדיה הזאת של הכיבוש הנאצי והחיים תחת מפלגת צלב החץ – לבד מהטרגדיה הברורה של השואה – הייתה הטראומה של גזלת הזהות שלהם. אני אישית, כיהודייה, לא מרגישה בנוח לומר ליהודי אחר שעבר את כל זה איך לעבד את זה. אם הניסיון הזה לא גורם לך לרצות לאמץ את היהדות או היהודיות שלך, אני באופן אישי לא אגיד, 'הו, אתה מפרש לא נכון את המשמעות של להיות יהודי'.

"לבסוף, אני כן חושבת שצריך להתייחס לעובדה שהדרך שבה הוא מתחבר ליהדות שלו היא, 'אה, אני נרדפתי מפני שאני יהודי; לכן אני רוצה לעזור לאנשים אחרים שנרדפים בגלל מה שהם'. בשבילי, גם זה ערך יהודי".

ג'ורג' סורוס, 2018 (צילום: AP Photo/Ferdinand Ostrop, file)
ג'ורג' סורוס, 2018 (צילום: AP Photo/Ferdinand Ostrop, file)

אם נחזור לסיבות לעלייתן של תיאוריות הקונספירציה נגד סורוס ב-2015, את כותבת בספר ש"הרעיון של היהודי שמכניס מהגרים למדינה הוא, במובן מסוים, האנטישמיות המושלמת". האם את יכולה להרחיב מדוע יש עוצמה כזאת לשילוב בין הארכיטיפ של המהגר כ"אחר המושלם", כפי שאמרת קודם, לבין סורוס כארכיטיפ של תיאוריות קונספירציה אנטישמיות?

"בואי נחשוב על הסיבה לכך שיהודי ירצה 'להכניס זרים למדינה'. זה אומר שיהודי אמריקאי, יהודי הונגרי, יהודי בן מדינה כלשהי, למעשה לא שייך למדינה הזאת – ולכן הוא מנסה להחליש אותה. זה הרעיון של אחרות נצחית, שאף פעם לא תהיי באמת שייכת למקום הזה, לא משנה אם נולדת בו, לא משנה כמה שנים חיית בו – את לא יכולה לעשות שום דבר לגבי זה.

"הרעיון שהיהודי הוא שמשחית את האומה, אם באמצעות קיומו שלו ואם בכך שהוא מביא עוד אנשים ממקום אחר – לא כי אותם אנשים נמלטים מהחוויות האיומות ביותר שידע המין האנושי, אלא היהודי מביא אותם כי הוא רוצה להשחית את האומה – זאת פשוט, בעיניי, עמדה אנטישמית חזקה. ישנו כאן אלמנט האחרות אבל גם האלמנט של המושך בחוטים: הרעיון שיש מישהו שמביא את האנשים האלה, ולא שהם נמלטים באופן עצמאי ומרצונם שלהם.

"הרעיון שהיהודי משחית את האומה, אם באמצעות קיומו שלו ואם בכך שהוא מביא עוד אנשים ממקום אחר – ולא כי אותם אנשים נמלטים מהחוויות האיומות ביותר שידעה האנושות – זו עמדה אנטישמית חזקה"

"אני רוצה להוסיף שלא מדובר רק באנטישמיות המושלמת ביותר, אלא גם בצורות רבות אחרות של חוסר סובלנות. בסופו של דבר, כן, סורוס וקרן חברה פתוחה מותקפים בגלל זה, וכן, אני לא רואה איך אפשר להפריד זאת, למשל, מהירי בבית הכנסת עץ החיים, שבוצע בחלקו בגלל הקשר שלו להיא"ס. אך במקרה של מהגרים, אנטישמיות היא האמצעי להשגת מטרה שקשורה לשנאת זרים. אז יהודים נפגעים מזה, אבל כשמעבירים בהונגריה חוק 'לעצור את סורוס', שאוסר לסייע למבקשי מקלט ולמהגרים, פוגעים גם באותם מבקשי מקלט ומהגרים".

כן, כמו שאנטישמיות כל כך שזורה בעליונות לבנה.

"נכון, וכמו שהנשק נגד יהודים משמש כדי להגיע לאותן אוכלוסיות אחרות. כלומר, אפשר לראות את זה עכשיו עם ההפגנות של 'חיי שחורים נחשבים'.

המחאה על הרצח של ג'ורג' פלויד מתפשטת לבריטניה, יוני 2020 (צילום: AP Photo/Kirsty Wigglesworth)
המחאה על הרצח של ג'ורג' פלויד מתפשטת לבריטניה, יוני 2020 (צילום: AP Photo/Kirsty Wigglesworth)

"מה עושות ההאשמות נגד סורוס? האם הן פוגעות בסורוס וביהודים? הייתי אומרת שכן, אבל הן גם נועדו לשלול את יכולת הפעולה העצמאית ואת הלגיטימיות של ההפגנות שעוסקות בשחורים אמריקאים. האנטישמיות היא אמצעי גם למטרה המפלה הזאת".

"מה עושות ההאשמות נגד סורוס? הן גם נועדו לשלול את יכולת הפעולה העצמאית ואת הלגיטימיות של ההפגנות שעוסקות בשחורים אמריקאים. האנטישמיות היא אמצעי גם למטרה המפלה הזאת"

זה מוביל אותי לשאלה הבאה שלי. עבורי, הציוץ של טראמפ שהאשים את סורוס בהפגנות נגד המינוי של ברט קוואנו לשופט העיד עד כמה תיאורית הקונספירציה האנטישמית נגד סורוס חדרה למיינסטרים. מתי היה הרגע הזה עבורך? כשהבנת, וואו, תיאוריות הקונספירציה נגד סורוס נמצאות בכל מקום? או שתמיד הייתה לך הרגשה כזאת?

"ב-2017, כתבתי כתבה ארוכה על סורוס במרכז ובמזרח אירופה. הסתובבו תיאוריות קונספירציה על סורוס בארצות הברית, אבל כעבור שנה הן כבר היו בכל מקום, והן הגיעו מהאדם החזק ביותר במדינה.

"מה שהיה כל כך מעניין בזה בעיניי הוא שאנשים נתפסו לעובדה ששתי הנשים שהתעמתו עם הסנאטור דאז ג'ף פלייק במעלית, היו קשורות לקבוצה שקיבלה כסף מקרן 'חברה פתוחה', כאילו זה מאשש איכשהו את הטענה שסורוס מימן את כרזות המפגינים. חייבת להיות דרך להבחין בין, 'כן, האיש הזה תומך במטרות פרוגרסיביות וכן, הקרנות שלו תרמו סכומי כסף עצומים למען המטרות האלה', לבין 'סורוס מארגן את ההפגנות האלה'. הטענה האחרונה שוללת לגמרי את יכולת הפעולה העצמאית של המפגינים ואת הלגיטימיות של ההפגנות".

בהקשר להפגנות של "מי טו" בזמן השימוע של קוואנו, ועכשיו להפגנות "חיי שחורים נחשבים", איך את מגיבה כאשר שמו של סורוס עולה שוב ושוב?

"ככל שאת מסתכלת על זה, את רואה את זה יותר – על פני מדינות ועל פני עשורים – יש דפוס קבוע: הרעיון של חברה פתוחה הוא הרחבת האוכלוסייה שרשאית להשתתף בתהליך הדמוקרטי. כשאני שומעת את השם שלו עולה, חלק ממני אומר, 'אתם בטח צוחקים עליי! עוד פעם? שוב מזכירים את סורוס?'.

"ההשפעה של סורוס", מאת העיתונאית אמילי טמקין, בוחן את השפעתו של המיליארדר הפילנתרופ היהודי ג'ורג' סורוס (צילום: הרפר קולינס)
עטיפת הספר על סורוס (צילום: הרפר קולינס)

"אבל בעיקר אני חושבת, מובן שמזכירים אותו שוב, מפני שהוא מתקשר להרחבת הדמוקרטיה, מפני שזו המטרה שלשמה הקרנות שלו נתנו את כל הכסף הזה. וגם אנשים יודעים שהשימוש בשם שלו הוא דרך קלה ומהירה לשלול את הלגיטימציה מביקורת לגיטימית נגד ממשלות שונות וחלקים שונים בחברה".

עדיין לא ממש דיברנו על הפילנתרופיה שלו. בספר את מדברת על הפרדוקס של הפילנתרופיה, על האופן שבו הנתינה של סורוס משכפלת את חוסר השוויוניות למרות שהיא נועדה להפחית אותו. איך סורוס מנווט את זה? האם את חושבת שיש דרך לנווט את הפרדוקס הזה בהצלחה?

"אוקיי, אז שלושה דברים: הראשון הוא שזה ללא ספק מורכב יותר ממה שחשבתי בהתחלה, שכולם יתאחדו ויצטרפו אליי בטענה שזו מערכת גרועה.

"כשהלכתי לדבר עם אנשים שעובדים במרחבים האלה, אם זה בסוריה במהלך המלחמה, או ברפורמה לצדק פלילי בבולטימור, הם אמרו, 'על מה את מדברת? לא, זה טוב שמישהו נותן לנו כסף, כי אף אחד אחר לא היה נותן'. זה בסדר שאני יושבת בוושינגטון ואומרת, אנו צריכים לחלק את העושר הזה מחדש. אני מעלה את הטענה הזאת ממקום של ניסיון לספק יותר תמיכה ליותר אנשים. אבל לפעמים אני חושבת שזה תלוי הקשר.

"שנית, אני חושבת שסורוס מבין את זה ברמה כלשהי, מפני שהוא קרא להטלת מס על עושר. אני חושבת שקיימת אצלו רמה מסוימת של הכרה, אבל הוא אמר שהוא פעל לפי מערכת כללים אחת כשעשה את הכסף שלו ועל פי מערכת כללים אחרת בחיים הפוליטיים והפילנתרופיים שלו. כמו שאני רואה את זה, אם אתה שחקן פיננסי מספיק גדול, אתה יכול לקבל החלטות שיש להן השלכות פוליטיות או חברתיות. אצלי בראש החלוקה הזאת היא לא כזאת ברורה.

"ולבסוף, כשדיברתי בעיקר עם אנשים קצת יותר מבוגרים ממני על הפרדוקס הזה, הם אמרו, 'אבל ככה זה', כאילו היה תמים מצדי להציע שאולי אנחנו לא צריכים להסתמך על מיליארדרים פילנתרופים. על זה הייתי אומרת, אם תסתכלי על השנים המוקדמות בחייו של סורוס, זה היה עולם של אימפריות, ועכשיו זה לא. ואם תסתכלי על כל הדרכים שבהן העולם של היום שונה מכפי שהוא היה בשנות ה-30, לא בלתי אפשרי לדמיין עולם שבו – באמצעות מיסוי, באמצעות רגולציה – נסתמך פחות על מיליארדרים פילנתרופים, מפני שאנשים יחושו יותר מועצמים ובשליטה כדי להשתתף בתהליך הדמוקרטי ללא קרנות".

סורוס בוועידת קונקורדיה בניו יורק, 20 בספטמבר 2016 (צילום: ריקרדו סבי/ Getty Images עבור ועידת קונקורדיה)
סורוס בוועידת קונקורדיה בניו יורק, 20 בספטמבר 2016 (צילום: ריקרדו סבי/ Getty Images עבור ועידת קונקורדיה)

מהי לדעתך המורשת הכי גדולה של סורוס?

"המורשת הכי גדולה שלו היא האנשים שנהנו מהכסף. כל האנשים שקיבלו מלגות שלא היו יכולים לקבל אחרת, שהלכו לאוניברסיטה שלא הייתה קיימת בלעדיו; הפקות תרבות שלא היו מתקיימות לעולם; פרסים ספרותיים שהוענקו בסרייבו במלחמה כדי שאנשים יוכלו להמשיך להרגיש אנושיים. בעיניי, אלה הן החוויות של אותם אנשים שישמשו אחרים כדי לתבוע השתתפות מלאה יותר בחברה.

"המורשת הכי גדולה שלו היא האנשים שנהנו מהכסף, כמו כל האנשים שהלכו לאוניברסיטה שלא הייתה קיימת בלעדיו. בעיניי, אלה הן החוויות של אותם אנשים שישמשו אחרים כדי לתבוע השתתפות מלאה יותר בחברה"

"באוגוסט הקרוב סורוס יהיה בן 90. אי אפשר לשפוט את 90 השנים האחרונות על פי מה שיקרה באוגוסט, מפני שאת חייבת להסתכל גם על כל אותם אנשים שהפיקו תועלת ממאמציו ולהסתכל על מה שהם עושים. לחלק מזה באמת יש השפעה שלילית, אבל חלק מזה גם חיובי ביותר וימשיך להיות חיובי ביותר".

אוקיי, שאלה אחרונה. אני חייבת לשאול: תוכלי לספר על ההתראות שאת מקבלת מגוגל על סורוס?

"אוי, אלוהים".

נתניהו ואורבן, ארכיון, 2017 (צילום: Haim Zach / GPO)
נתניהו ואורבן, ארכיון, 2017 (צילום: Haim Zach / GPO)

מה הייתה ההתראה הכי מוזרה שקיבלת? הן עדיין פעילות אצלך?

"הן עדיין פעילות. כל יום זו הרפתקה חדשה. המקרה הכי סוראליסטי היה כשהייתי בחורף האחרון בניו דלהי במסגרת תכנית מחקר. הודו היא מקום שלא היו בו ממש תיאוריות קונספירציה על סורוס. אז חשבתי, זאת הפסקה נחמדה, כי יש שם הרבה התרחשויות פוליטיות, אבל הן לא קשורות בסורוס. ואז הוא הלך לפורום הכלכלי העולמי ונשא נאום על הלאומנות ההודית, כמה היא הרסנית, ולמחרת כל ההתראות מגוגל היו מהתקשורת ההודית, שהשתגעה בגלל סורוס והאמירות שלו, והמציאה גרסה ייחודית משלה לתיאוריות הקונספירציה נגדו.

"זה לימד אותי, ראשית, שאי אפשר לברוח מהן, ושנית, שהן מאוד אפקטיביות בכל מקום שנמצאים בו בעולם הפרוע הזה שלנו. אם אתה אדם חזק, אתה יכול להתאים את התאוריה למטרות הפוליטיות שלך".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 2,375 מילים ו-1 תגובות
סגירה