ב-27 באוקטובר 2026 ייגשו אזרחי ישראל לקלפי בבחירות לכנסת ה-26. הם יעשו זאת בעוד הדמוקרטיה שבה הם מצביעים נשחקת בשקט.

בשנת 2024 הוציא מכון המחקר V-Dem את ישראל מקטגוריית הדמוקרטיות הליברליות, לראשונה זה כחמישה עשורים. באותן שנים ירד ציון החופש של ישראל בדוח Freedom in the World מ-81 ל-73 נקודות.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

הבוחר המתלבט ערב הבחירות ב-27 באוקטובר 2026 אינו סובל ממחסור בדעות אלא מעודף שלהן. עשר השאלות שלהלן חוזרות בכל דיון ציבורי, ולכל אחת מהן כבר קיימת תשובה מתועדת: תוצר לנפש, זמני המתנה לטיפול, סעיפי תקציב, שיעורי גיוס, נוסח חוק שאושר, ממצאי מבקר המדינה, פסיקת בג"ץ ומדדים בינלאומיים.

התשובות אינן מגיעות מקמפיין. הן מגיעות מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מספר התקציב, מפרוטוקולי הכנסת וממכוני מחקר שפרסמו את ממצאיהם בשמם. להלן עשר השאלות, ולצידן מה שכבר ידוע.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

הממשלה הנוכחית, וממשלות קודמות של בנימין נתניהו, פגעו בדמוקרטיה הישראלית. לא מדובר באירוע בודד, אלא בתהליך מתמשך של החלשת המנגנונים שאמורים לרסן את הרשות המבצעת – בית המשפט, הייעוץ המשפטי, המשטרה, השירות הציבורי, התקשורת ומערכת החינוך. כל צעד בפני עצמו ניתן להצגה כרפורמה טכנית או כתגובה לגיטימית ל"אליטות". יחד, הם מצטיירים כדפוס.

כשהרשות המבצעת מצליחה לצמצם את הביקורת השיפוטית עליה, לשלוט במינוי שומרי הסף המקצועיים ולהגביל את זרימת המידע דרך התקשורת, היא מסירה בהדרגה את כל המנגנונים שהיו אמורים לבלום אותה אם תטעה או תפעל בניגוד לאינטרס הציבורי.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

מעמדה הבינלאומי של ישראל נשחק באופן משמעותי מאז סוף 2022. בתוך שלוש וחצי שנים התרחב בהדרגה מעגל של צעדים מדיניים, משפטיים וכלכליים נגדה: ממשלות מערביות פרסמו אזהרות מפני פעילות בהתנחלויות, מוסדות פיננסיים בחנו מחדש השקעות, חברות נדרשו להתמודד עם סיכוני ציות וחשיפה משפטית, ובתי דין ומוסדות בינלאומיים יצרו מסגרת שמגבירה את הלחץ על ישראל.

מלחמת חרבות ברזל הייתה זרז מרכזי להרעה, אך השחיקה החלה עוד קודם לכן, על רקע ה"רפורמה המשפטית" (ההפיכה המשטרית), הרחבת הבנייה בהתנחלויות המבודדות והתבטאויות של שרים בכירים.

אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.

שרים בממשלה, ובראשם ראש הממשלה בנימין נתניהו, הודפים את הטענות על פגיעה בדמוקרטיה כאשר הם מייחסים את הביקורת לאופוזיציה ולארגוני המחאה – כלומר, צובעים את הביקורת כ"פוליטית". הם אף טוענים שה"רפורמה המשפטית" (ההפיכה המשטרית) שהובילו הפכה את ישראל ל"דמוקרטית יותר".

אבל במציאות, בית המשפט הגבוה לצדק, בהרכבים מורחבים, קבע פעמיים בתוך שנתיים כי מהלכי הממשלה פוגעים במאפיינים הדמוקרטיים הגרעיניים של המדינה. בהרכבים הללו השתתפו גם שופטים שמרנים, וחלקם פסלו גם הם את החלטות הממשלה והחוקים שיזמה.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.

כהונתו ארוכת השנים של נתניהו, במיוחד בשנים האחרונות, רצופה במקרים שבהם פעל בצורה הרסנית בתחום המוסדי, באופן שהחליש את הרגולציה ושומרי הסף, לעיתים זה נעשה כדי לשרת אינטרס אישי או קואליציוני – אך התוצאה, מבחינת האינטרס של מדינת ישראל, הייתה שגויה והרסנית מבחינה אסטרטגית.

הדפוס הזה נראה בהימנעות מוועדת חקירה ממלכתית לכשלים שהובילו לטבח ב-7 באוקטובר; בעימותים החוזרים עם שומרי סף רבים, כולל, בין השאר, ראש שב"כ, היועצת המשפטית לממשלה ובית המשפט העליון; בחקיקה שפגעה בשלטון החוק ובשוויון בפני החוק, כולל חוק שביהמ"ש העליון קבע כי נועד להיטיב עם מצבו המשפטי האישי;

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

ב-5 ביולי 2026 החליטה הממשלה פה אחד שלא לכבד פסק דין של בג"ץ בעניין מועצת הרשות השנייה. ההחלטה היא נקודת הקצה של רצף מהלכים בארבע זירות נפרדות.

שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ייכנס לתוקף בכנסת הבאה. שר המשפטים נמנע כשנה וחצי מלכנס את הוועדה הקיימת. הניסיון להדיח את היועצת המשפטית לממשלה נפסל בבית המשפט העליון. רגולטורי השידור שותקו.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

שרים בממשלה – בעיקר ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין ודובריהם – מתארים את ישראל כ"דמוקרטיה תוססת", מזלזלים בטענות על פגיעה של הממשלה הנוכחית בדמוקרטיה ואף טוענים שה"רפורמה המשפטית" שהובילה הקואליציה (ההפיכה המשטרית) הפכה את ישראל ל"דמוקרטית יותר".

הטענות הללו מתעלמות מהמציאות, בה ישראל חווה ירידה ברמת הדמוקרטיה. אחת הראיות הבולטות לכך היא שגופי מחקר בינלאומיים, שאין להם עניין במפה הפוליטית המקומית, מפרסמים מדי שנה מדדים של רמת הדמוקרטיה במדינות שונות, ובשלושה מהמדדים המרכזיים הדירוג של ישראל ירד. 

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.

גל המחאה הגדול של 2023 ("מחאת קפלן") החל חודשיים לאחר כינון הממשלה הנוכחית, בשבוע שבו שר המשפטים יריב לוין הניח על השולחן את ה"רפורמה המשפטית" (ההפיכה המשטרית), תוכנית לשינוי כללי המשחק החוקתיים במדינה. העיתוי מהווה ראיה לכך שהמחאה לא כוונה נגד מדיניות ספציפית כזאת או אחרת של הממשלה בתחומי אחריותה, אלא נגד ניסיון כולל לשינוי משטר.

כחלק מכך, גם מחאת אנשי המילואים ב-2023 לא כוונה נגד מדיניות ספציפית מסוימת של הממשלה הנבחרת, אלא נגד מהלך שתכליתו שינוי משטרי וחתירה תחת אופייה הדמוקרטי של המדינה. מתנדבי מילואים, שאיימו להפסיק את התנדבותם, עשו זאת במחאה על הניסיון לשינוי המשטר, ולא כדי "לשנות את מדיניות הממשלה" כפי שטענו פרשנים ומובילי דעה תומכי הממשלה. 

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.

בבחירות באוקטובר אמורות להתמודד מספר מפלגות המרחפות בסקרים ממש על גבול אחוז החסימה.

ההצבעה לאחת המפלגות הללו יכולה להיות מימוש טבעי של רצון הבוחר, אך חוק הבחירות לכנסת קובע מנגנון קשוח: רשימה שאינה מקבלת 3.25% מהקולות הכשרים אינה נכנסת לכנסת, וכל הקולות שניתנו לה נמחקים כליל.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.