ראש הממשלה בנימין נתניהו מפלג את החברה הישראלית. מדובר בקיטוב עמוק, שנמשך ומעמיק כבר יותר משני עשורים ומסתייע במנגנון פוליטי משומן שנבנה במשך שנים. הקיטוב הוא אסטרטגיה שיטתית של נתניהו ומהווה נכס שלו.

למי מועיל הקיטוב בחברה הישראלית?

פוליטיקאי שמדבר אל כל הציבור בבת אחת מרוויח מעט: פוליטיקאי כזה צריך לרצות קהלים עם אינטרסים סותרים ואידיאולוגיות שונות, להתפשר על מסרים, ולוותר על האפקט הרגשי החד שמזעזע מצביע מהכיסא.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

הממשלה הנוכחית, וממשלות קודמות של בנימין נתניהו, פגעו בדמוקרטיה הישראלית. לא מדובר באירוע בודד, אלא בתהליך מתמשך של החלשת המנגנונים שאמורים לרסן את הרשות המבצעת – בית המשפט, הייעוץ המשפטי, המשטרה, השירות הציבורי, התקשורת ומערכת החינוך. כל צעד בפני עצמו ניתן להצגה כרפורמה טכנית או כתגובה לגיטימית ל"אליטות". יחד, הם מצטיירים כדפוס.

כשהרשות המבצעת מצליחה לצמצם את הביקורת השיפוטית עליה, לשלוט במינוי שומרי הסף המקצועיים ולהגביל את זרימת המידע דרך התקשורת, היא מסירה בהדרגה את כל המנגנונים שהיו אמורים לבלום אותה אם תטעה או תפעל בניגוד לאינטרס הציבורי.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

התקופה הארוכה (כמעט 19 שנה במצטבר) בה כיהן נתניהו כראש ממשלת ישראל הייתה רצופה כשלים ניהוליים, שחזרו על עצמם לאורך השנים, ללא עקומת למידה נראית לעין.

הדפוס שאפשר את הטבח ב-7 באוקטובר חזר על עצמו שוב ושוב גם בתחומים אזרחיים: ניהול כושל וחוסר פיקוח על ביצוע החלטות שהתקבלו, התרעה מוקדמת ומתועדת, ואחריה החלטה – או הימנעות מהחלטה – שמנעה תיקון בזמן והוליכה לתקלות קשות ואסונות. 

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

גל המחאה הגדול של 2023 ("מחאת קפלן") החל חודשיים לאחר כינון הממשלה הנוכחית, בשבוע שבו שר המשפטים יריב לוין הניח על השולחן את ה"רפורמה המשפטית" (ההפיכה המשטרית), תוכנית לשינוי כללי המשחק החוקתיים במדינה. העיתוי מהווה ראיה לכך שהמחאה לא כוונה נגד מדיניות ספציפית כזאת או אחרת של הממשלה בתחומי אחריותה, אלא נגד ניסיון כולל לשינוי משטר.

כחלק מכך, גם מחאת אנשי המילואים ב-2023 לא כוונה נגד מדיניות ספציפית מסוימת של הממשלה הנבחרת, אלא נגד מהלך שתכליתו שינוי משטרי וחתירה תחת אופייה הדמוקרטי של המדינה. מתנדבי מילואים, שאיימו להפסיק את התנדבותם, עשו זאת במחאה על הניסיון לשינוי המשטר, ולא כדי "לשנות את מדיניות הממשלה" כפי שטענו פרשנים ומובילי דעה תומכי הממשלה. 

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.

אחד החוקים האחרונים שאושרו בכנסת ה-25 מרחיב את ההפרדה המגדרית באקדמיה מתואר ראשון בלבד לתואר שני ולתואר שלישי, לכל תחומי הלימוד ולכל מי ש"מבקש ללמוד בהפרדה מגדרית מטעמי דת" – לא רק לציבור החרדי.

ברגע האחרון נוסף סעיף  המרחיב את ההגבלה מעבר הפרדה בכיתות הלימוד בלבד לרחבי הקמפוס, במוסדות שיוגדרו "נפרדים". תוך ימים ספורים התפטרו חמישה מחברי המל"ג והוגשה עתירה לבג"ץ.

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.

ביום הטבח ב-7 באוקטובר 2023 חטפו ארגוני טרור, מחבלים ועבריינים פלסטינים לרצועת עזה 251 בני אדם – גברים, נשים, ילדים, קשישים ותינוקות. חלפו יותר משנתיים, ורק ב-26 בינואר 2026 הושבה לישראל גופתו של החטוף האחרון.

במהלך פרק הזמן הזה שולבו זה בזה משא ומתן דיפלומטי, מבצעי חילוץ צבאיים דרמטיים, עסקאות חטופים, עסקאות חטופים שהוחמצו, אסונות קשים מנשוא ופרשיות פוליטיות שעדיין מהדהדות.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

ישראל ניצבת מול איום קיומי מרכזי, שמקורו אינו באויב חיצוני אלא בתהליך פנימי, איטי אך עקבי: שילוב של צפיפות אוכלוסין קיצונית, שיעור ילודה חריג, ואי-שילוב כלכלי, חינוכי וביטחוני של מגזר אחד בחברה.

האם צפיפות האוכלוסייה בישראל גבוהה ביחס לעולם?

צפיפות האוכלוסין בישראל היא מהגבוהות בעולם. לפי נתוני ארגון OECD (ארגון המדינות המפותחות), ישראל נמצאת במקום השלישי בצפיפות לקילומטר רבוע מבין 38 מדינות הארגון אחרי דרום קוריאה והולנד.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית