"מבחינה מקצועית, הסיפור סופר-פשוט", אומר על הוויכוח בעניין התקציב בכיר לשעבר באוצר. "הוויכוח הוא לא על השאלה האם נכון להעביר תקציב חד-שנתי או דו-שנתי, פשוט כי שני המינוחים האלה שגויים. הסיפור פוליטי מתחילתו ועד סופו. אם שר האוצר היה מבקש מהפקידים תקציב הכולל את 2021, ייתכן שהם היו מתיישרים ואומרים שזה הדבר הנכון, ולא תקציב ל-2020 בלבד".
השגיאות במינוחים, מסביר הבכיר לשעבר, נובעות מהנחת היסוד השגויה שבכלל ניתן עוד לעשות משהו בשנה הנוכחית. "תקציב 2020 הוא לא תקציב חד-שנתי, אלא תקציב תוצאתי, שכן לא ניתן לבצע פעולות אפקטיביות בסוף השנה לשינוי הביצוע – לא בהוצאות, ובוודאי שלא בהכנסות. לכן, הוא תוצאה של דברים שכבר קרו, ואין כמעט על מה להשפיע בו מלבד בשוליים של השוליים.
"גם תקציב מעכשיו ועד סוף 2021 לא יהיה 'דו-שנתי', אלא למעשה חד-שנתי. האוצר לא צריך יותר משבוע-שבועיים להביא תקציב כזה, כולל חוק ההסדרים שכבר מוכן. אם ילכו על זה – וזו האפשרות המתבקשת וההגיונית – זה ידמה לתקציב של שנה רגילה, כזה שמגיע לממשלה ביולי-אוגוסט ואז עובר לכנסת".
הטיעון של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ושל שר האוצר ישראל כ"ץ, נגד תקציב לשנה ורבע, מבוסס על אי-הוודאות בנוגע להכנסות המדינה ממסים ובנוגע להוצאות הממשלה. השאלה היא כמה ודאות תהיה למקבלי ההחלטות בסוף שנה זו או בתחילת השנה הבאה, בהנחה שהחיסון לקורונה לא יפותח ויופץ לפני סוף מרץ הקרוב – המועד האחרון לאישור תקציב 2021 מבלי לפזר את הכנסת.
לדברי בכיר האוצר לשעבר, ממילא אין לכך משמעות אמיתית. "ברור ש-2021 יכולה להשתנות מבחינת התחזיות, בעיקר בצד ההכנסות, אבל גם בהוצאות, אם יהיו התפתחויות בתחום הקורונה שידרשו תגובה.
"אבל גם אם מניחים שמאשרים תקציב על בסיס תחזית הכנסות מסוימת, והיא מתבררת כגבוהה מדי, מה אפשר לעשות? הרי בכל מקרה לא מעלים מסים בתקופת הרעה, שבה רוצים להמריץ את המשק. זה פועל בכיוון ההפוך בדיוק".
בצד ההוצאה, אומר הבכיר, הפתרון הוא יצירת "קופסה" – רזרבה של כמה מיליארדי שקלים, שתאפשר לממשלה להתגמש אם יהיו צרכים בלתי צפויים.
הגדלת היציבות
מנקודת מבט המבקשת להגדיל את הוודאות והיציבות, תקציב לשנה ורבע עשוי להיות הפתרון המתבקש, גם פוליטית וגם כלכלית. פוליטית, משום שמוסרת מעל השולחן הסכנה למבוי סתום על רקע התקציב, בחודשים הראשונים של השנה הקרובה. התפתחות כזאת, המשרתת את רצונו של נתניהו להיחלץ מהרוטציה עם בני גנץ, ודאי לא תסייע לצליחת המשבר ההיסטורי שמטלטל מיליוני ישראלים.
כלכלית, אומר בכיר האוצר, "צריך לעודד את הצמיחה, לתמוך כמה שיותר מהר בצעדים להגברתה, שהם החשובים ביותר. לכן חשוב לייצר ולאשר בהקדם האפשרי תכנית כלכלית, הכוללת גם תקציב וגם רפורמות ליותר מכמה חודשים קדימה. כשאתה מאשר תכנית כזו, אתה מגדיל את הוודאות ואת העוגנים שעליהם יכול להסתמך המשק. אין שום סיבה לחכות עם זה עוד כמה חודשים.
"חשוב לייצר ולאשר בהקדם האפשרי תכנית כלכלית, הכוללת גם תקציב וגם רפורמות ליותר מכמה חודשים קדימה. כשאתה מאשר תכנית כזו, אתה מגדיל את הוודאות ואת העוגנים שעליהם יכול להסתמך המשק"
"לאישור תכניות ורפורמות תהיה השפעה חיובית גם על עידוד הצמיחה וגם על תחזית ההכנסות ממסים, כי הגדלת הוודאות מתמרצת את הפעילות הכלכלית ואת הצמיחה, ואיתן את ההכנסות מעבר לתחזית הפסימית הנוכחית".
מודלים חלשים לחיזוי ההכנסות ממסים
פרופ' מומי דהן, מומחה לכלכלת מאקרו, היה בעשור האחרון של המילניום הקודם הכלכלן הראשי של מחלקת המחקר בבנק ישראל, ולאחר מכן יועץ למנכ"ל משרד האוצר. כיום הוא חבר סגל בית הספר פדרמן למדיניות ציבורית וממשל באוניברסיטה העברית, שבראשו עמד עד שנת 2014.
כמו בכיר האוצר, גם הוא סבור שהסיטואציה לא יכולה להיות ברורה יותר – רק שבכיוון ההפוך. "יש פה באמת – לא רק עכשיו אלא באופן קבוע – מתח בין שיקולים פוליטיים, שאני לא רואה כדבר פסול, ובין שיקולים כלכליים. לפעמים שני סוגי השיקולים הולכים ביחד ולפעמים אחד נגד השני", אומר דהן.
"השיקול הכלכלי הוא בעיני יחסית די פשוט. תקציב המדינה יש לו שני צדדים. צד אחד ההוצאה והצד השני ההכנסות, ולשני הצדדים האלה יש מהות מאוד שונה. כשאנחנו רושמים בתקציב המדינה שמשרד החינוך יקבל כך וכך מיליארדים, זאת למעשה התחייבות. משרד החינוך יכול להוציא התחייבויות לספקים, לעובדים וכו'.
"ההכנסות, לעומת זאת, הן תחזית. אם אני רוצה לדעת כמה אני יכול להוציא על חינוך, אני צריך לדעת כמה הכנסות יש לי. ומכיוון שצד ההכנסות הוא תחזית, הוא תלוי בטיב החיזוי. זה לא קורה הרבה לכלכלנים, אבל הם מודים – וזה כולל גם אותי – שהמודלים שלנו לא כל כך טובים בחיזוי הכנסות ממסים. כך היה וכך יהיה, עד שנלמד משהו חדש.
"זאת הסיבה שאין תקציב דו-שנתי באף מדינה בעולם. כל מי שניסה לסטות מזה, למשל קנדה, נכווה קשות. למה? כי אם התקציב מאפשר התחייבויות בצד ההוצאה, ואז אתה מגלה שיש לך מעט מדי הכנסות, מה אתה עושה? או להפך – אם חזית בצורה לא כל כך טובה, ובפועל יש לך יותר הכנסות ממה שחשבת שיהיו לך, אז אתה נוהג בקמצנות יתירה בהקצאה לחינוך, לבריאות וכו'.
"קח את זה, ותעלה בחזקה של אני לא יודע כמה למצב הנוכחי – מי יודע כמה יהיו הכנסות המדינה? לא בשנה הבאה – באוקטובר הקרוב אנחנו לא יודעים.
"אף אחד לא יודע אם יהיה גל שני באמת ואיך הוא יתנהג, ואני חושב שלהתחיל להיכנס עכשיו למסלול של התחייבויות יהיה בלתי אחראי. אנחנו עלולים להיות בטעות או מסוג ראשון או מסוג שני. כדי להימנע מהדבר הזה, רוב המדינות מנהלות תקציב חד-שנתי. וברגעים של משבר קורונה, המצב הוא בכלל שהיה עדיף לנהל תקציב חצי-שנתי. למה עושים בכל זאת תקציב דו-שנתי? משיקולים פוליטיים. למשל, אתה מבטיח שהממשלה לא תיפול בגלל התקציב.
"רוב המדינות מנהלות תקציב חד-שנתי. וברגעים של משבר קורונה, המצב הוא בכלל שהיה עדיף לנהל תקציב חצי-שנתי. למה עושים בכל זאת תקציב דו-שנתי? משיקולים פוליטיים"
"מבחינה כלכלית אני נגד, כתבתי את זה בספר עם אבי בן-בסט (פרופ' לכלכלה, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר, נ"י) עוד ב-2006, בדיוק מהסיבות שנתתי. תקציב צריך לנהל באופן רב-שנתי, אבל לתקצב שנתי".
בהתחשב בכך שחיסון צפוי להיות זמין רק בעוד כשנה, חוסר הוודאות במהלך אישור תקציב 2021 לא יהיה גבוה כמו עכשיו?
"נדע יותר טוב מה המצב, בטח יותר מאשר היום. בכל העולם מדברים על גל שני, אבל אף אחד לא יודע בדיוק על מה מדובר – האם זה גל משמעותי השוטף את הכלכלה, או גל שנעמוד בו בקלות? כל כך הרבה אי-ודאות, שמי שמתנבא עכשיו איך תיראה הכלכלה בתחילת 2021 הוא מבחינתי פשוט עובד כוכבים ומזלות".
האם התמריץ שיש לנתניהו ליצור משבר פוליטי סביב התקציב הבא, כדי להימנע מרוטציה עם גנץ, לא מעורר חשש לפגיעה כלכלית נלווית משמעותית?
"אני לא באמת יודע איך משבר מהסוג שאתה מתאר ישפיע על הכלכלה. אני יכול לנחש שההשפעה שלו לא תהיה גדולה מהסיבה שאנחנו כבר במשבר.
"מוחשית, המשבר הפוליטי הזה לא ישפיע על ענף התיירות כי אין תיירות. הוא לא ישפיע על אולמות האירועים כי אין אירועים. האם הוא יחמיר את המשבר עוד קצת? יכול להיות, אבל זה בגדר ניחושים".
האם לא ניתן לגבש מראש תקציב הכולל גמישות בצד ההוצאות?
"אפשר לעשות כל מיני התניות, אבל היכולת שלהן להחליף את המציאות היא לא מאוד גדולה. יכול להיות שבמצב כזה כן הייתי שם התניות כאלה ואחרות, שאם האבטלה תהיה כך וכך אז יקרה א' ואם לא אז ב'. היתרון של תקציב דו-שנתי הוא שאתה אומר לאנשים 'אתם יכולים לתכנן'. אבל אם אתה שם תנאים, מה המשמעות של התכנון? אפשר לעשות את זה, אבל יש לזה מגבלות.
"במדינה נורמלית, שבה השיקולים היו רק עניינים, בלי שיקולים פוליטיים ואישיים, הדברים היו מתנהלים בצורה הזאת (תקציבים נפרדים לסוף 2020 ול-2021, נ"י). אבל רק לפני כמה שבועות הם חתמו על ההסכם הקואליציוני, שבו הם כללו את הסיכום על התקציב הדו-שנתי, אז באופן טבעי אלה שרוצים לשנות את זה זוכים לאי אמון מצד פוליטיקאים אחרים".
"היתרון של תקציב דו-שנתי הוא שאתה אומר לאנשים אתם יכולים לתכנן. אבל אם אתה שם תנאים, מה המשמעות של התכנון? אפשר לעשות את זה, אבל יש לזה מגבלות"
בהערת אגב מעלה דהן את תקוותו שחוק ההסדרים הקרוב יכלול התייחסות רצינית למיליון המובטלים והעובדים בחל"ת. "אני חושב שמאוד חשוב למצות את הפוטנציאל העצום שיש בזמן שעומד לרשות המובטלים. קרוב למיליון אנשים שיש להם המון זמן פנוי, וצריך לנצל אותו לטעמי לפיתוח ההון האנושי, כך שכאשר המשק יחזור לפעולה, כשהמשק יחזור לרוץ, העובדים ירוצו איתו.
"זה לא צריך להיות גרנדיוזי. חלק מהאנשים צריך ללמד וורד ואקסל, חלק אוריינטציה טכנולוגית או אוריינטציה פיננסית. אני נתקל לפעמים באנשים שהיכולת שלהם לתפעל קובץ אקסל היא כל כך מוגבלת, שקורס פשוט יכול לקדם אותם משמעותית. או אנשים שצריכים לתפעל משהו מול חוץ לארץ. שייקחו קורס באנגלית. העלויות לא מאוד גבוהות, וזה נכון גם מבחינת הבריאות הנפשית של האנשים, שחלקם יושבים בבית ללא כל מטרה או עיסוק".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם