אישה מוסלמית בסמטאות השוממות של העיר העתיקה בירושלים, יולי 2020, אילוסטרציה, למצולמת אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: AP Photo/Oded Balilty)
הסוחרים הערבים בירושלים מתחננים לסיוע

אנחנו מתים כאן, זה יותר גרוע מאינתיפאדה

אפקט הקורונה

הסוחרים הערבים בעיר העתיקה מדווחים כי הגיעו "לשפל המדרגה" בעקבות משבר הקורונה וקריסת התיירות ● "ברוב הימים אני אפילו לא טורח לפתוח את החנות", אומר אבו מוחמד ● חלקם זכאים לסיוע מישראל או מהרשות הפלסטינית, אך רובם ככולם נופלים בן הכיסאות ● "אנחנו הבן החורג, לא רצויים על ידי הרשות הפלסטינית ולא על ידי ישראל", מסביר פייזל

עונת הקיץ נוהגת למשוך אל העיר העתיקה בירושלים אלפי תיירים מכל העולם, הממלאים את הסמטאות הצרות וחולפים על פני שורת החנויות האינסופית במהלך סיור בין האתרים הקדושים של העיר. אך כיום, כאשר מגפת הקורונה עדיין בעיצומה, שדה התעופה סגור בפני תיירים והממשלה מתקדמת לקראת סגר – העיר העתיקה היא מקום שונה לחלוטין. מלבד כמה סוחרים ערבים, מספר שוטרים וקומץ עוברי אורח יהודים, הרחובות נראו השבוע כמעט נטושים.

מרבית החנויות, המאוישות בשגרה במוכרים המציעים סחורה מגוונת, נותרו סגורות. המוכרים הערבים, שרבים מהם משלמים שכר דירה גבוה עבור נכס במיקום משתלם בעיר העתיקה, תלויים לחלוטין בתיירות בשביל הפרנסה שלהם.

"בשגרה, אנחנו פותחים את החנויות ב-8 ויש כבר עולם שלם בחוץ", אמר אבו מוחמד אל-אג'רמי, חבר ועד הסוחרים של ירושלים, בטון עגמומי. "12 שעות לאחר מכן, ב-8 בערב, לפעמים הרחובות עדיין עמוסים – אבל אנחנו סוגרים".

הקיץ הארוך והקשה של 2020, בצלה של הקורונה, העמיד במצב שונה לחלוטין את אבו מוחמד, שמוכר תכשיטים ומוצרים נוספים בעיר העתיקה כבר יותר מ-40 שנה. שמי המדינה נסגרו בפני זרים באמצע מרץ כדי למנוע את התפשטות הווירוס, והממשלה הודיעה לאחרונה כי נתב"ג יישאר סגור לפחות עד ספטמבר.

"עד ה-15 במרץ הכל כבר נסגר לחלוטין. אפילו היום, אנחנו עדיין סגורים, בעצם", אומר אבו מוחמד, בזמן שהוא מצביע על הסמטה מלאת תריסי חנויות מוגפים.

עאבד אל סאלם, בעל חנות תבלינים בעיר העתיקה, אחד מסוחרים רבים בירושלים שנפגעו ממגפת הקורונה (צילום: אהרון בוקסרמן)
עאבד אל סאלם, בעל חנות תבלינים בעיר העתיקה, אחד מסוחרים רבים שנפגעו מהקורונה (צילום: אהרון בוקסרמן)

בחנות מולו יושב סאלח אל-שאווירי, המתקשה גם הוא להתפרנס על רקע המגפה. "אנחנו מתים כאן", כך אמר לי אל-שאווירי, בעלים של מסעדה בעיר העתיקה. "בכל יום הייתי מכניס 3,000 דולר. היום אני מגיע ל-50 דולר".

אבו מוחמד אמר כי לרוב הוא אפילו לא טורח לפתוח את החנות: "תפסת אותי ביום שהגעתי. אנחנו באים לכאן ופותחים כדי לשאוף קצת אוויר, לא יותר".

העיר העתיקה חוותה משברים שהרחיקו את התיירים בעבר. עשורים של מלחמות, אינתיפאדות וגלים של פיגועי טרור השפיעו רבות על הפרנסה של הסוחרים. אך המוכרים הערבים של העיר העתיקה מעולם לא חוו משבר כלכלי כמו המשבר הנוכחי, כך אמר יו"ר איגוד הסוחרים של מזרח ירושלים, מאזן אל-קאק. משפחתו של אל-קאק מחזיקה במסעדה בעיר העתיקה מאז 1969.

"במהלך האינתיפאדה הראשונה והשנייה, עדיין היה שווה לנו לפתוח את החנויות שלנו. עדיין הייתה הכנסה, ותיירים הגיעו. היו פיצוצים ופיגועים, והושפענו מכך – אבל זה לא היה דומה בכלל למה שאנחנו חווים היום", אמר אל-קאק.

סמטאות נטושות בשוק הערבי בירושלים במהלך מגפת הקורונה בירושלים ביום ראשון, 19 ביולי, 2020 (צילום: אהרון בוקסרמן)
סמטאות נטושות בשוק הערבי בירושלים במהלך מגפת הקורונה, יום ראשון, 19 ביולי, 2020 (צילום: אהרון בוקסרמן)

יחס לא הוגן

עאבד אל-סאלם, מוכר תבלינים, אמר לזמן ישראל כי המשטרה אוכפת בצורה מחמירה מידי את הנחיות הבריאות של הקורונה באזור. אם המסכה שלו יורדת אפילו במעט, לדבריו, המשטרה מגיעה לקנוס אותו במאות שקלים.

"זה לא רק בגלל הקורונה. זה משום שאנחנו בעיר העתיקה. ביום שבת, למשל, הייתה נוכחת משמעותית מאוד של כוחות ביטחון; הם סגרו הכל. אבל אם היית מגיע לתל אביב, לדוגמה, המצב היה כמעט נורמלי", אמר עאבד אל-סאלם.

"זה לא רק בגלל הקורונה. זה משום שאנחנו בעיר העתיקה. ביום שבת, למשל, הייתה נוכחת משמעותית מאוד של כוחות ביטחון; הם סגרו הכל. אבל אם היית מגיע לתל אביב, לדוגמה, המצב היה כמעט נורמלי"

"כל נקודה כאן רגישה, אני מבין את זה. אבל אני מגיע למערב ירושלים ורואה אנשים מסתובבים רגיל, כאילו אין קורונה. אם אתם עומדים להכניס מקום כלשהו לסגר, צריך לסגור את כולם באופן שוויוני. אם סוגרים חלק מהאזורים ולא אזורים אחרים, זה כמעט נראה שמכוונים אלינו ישירות, כמו אפליה על רקע גזע", המשיך.

דובר משטרת ישראל, מיקי רוזנפלד, הכחיש כי העיר העתיקה או פלסטינים מקבלים יחס שונה, ואמר כי הפעילות היתה חלק מהגברה כללית של נוכחות המשטרה ברחבי ירושלים על מנת לאכוף את מגבלות הקורונה של הממשלה.

"בשבועות האחרונים היה גידול עצום במספר מקרי הקורונה, ופעילות המשטרה התרחבה באזורים ציבוריים, לרבות בעיר העתיקה. פעילות המשטרה מבוצעת בעזרת אמצעים שווים בכל הקהילות – יהודיות, מוסלמיות ונוצריות", הוסיף.

המשטרה לא הגיבה ישירות לטענה של סוחרי העיר העתיקה על כך שהמשטרה סגרה חנויות בשבת, בעוד שמסעדות ובתי קפה במקומות אחרים נשארו פתוחים.

שוטרי מג"ב בדרכם לדכא מחאה פלסטינית נגד תכנית המאה בירושלים, ינואר 2020 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
שוטרי מג"ב בדרכם לדכא מחאה פלסטינית נגד תכנית המאה בירושלים, ינואר 2020 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

חובות והלוואות

מספר רב של סוחרים סיפרו לזמן ישראל על כך שהמצוקה הכלכלית הובילה חלק מהמשפחות בעיר העתיקה למצב של גירושים, כאשר הזוגות נפרדים על רקע חוסר היכולת של המפרנס הראשי לספק מזון לאשתו וילדיו.

כשהוא נשאל כיצד הוא מממן את עצמו במהלך המגפה, אבו מוחמד אמר כי הילדים הגדולים שלו מחזירים את החובות שלו. סוחרים אחרים אמרו כי הם מושכים כספים מהחסכונות בבנקים או לוקחים הלוואות.

כשהוא נשאל כיצד הוא מממן את עצמו במהלך המגפה, אבו מוחמד אמר כי הילדים הגדולים שלו מחזירים את החובות שלו. סוחרים אחרים אמרו כי הם מושכים כספים מהחסכונות בבנקים או לוקחים הלוואות

רוב הפלסטינים החיים בירושלים הם לא אזרחים ישראלים ולא אזרחים פלסטינים. הם נושאים תעודת תושב זמנית, המונפקת על ידי ישראל. שלא כמו אזרחות, מעמד התושבות שלהם יכול להילקח מהם.

תעודת התושב שלהם מקנה להם זכות לפיצוי מהביטוח הלאומי, המשמש בתור גורם מרכזי בהגדרה האם הם זכאים להטבות. עמותות לזכויות אדם טוענות שנים כי הפלסטינים במזרח העיר לא מקבלים את המגיע להם מהמוסד לביטוח לאומי.

ב-2019, מבקר המדינה דיווח כי מערכות המידע של הביטוח הלאומי היו כה מסובכות, עד שקבלת מידע מלא על המקרים של תושבי מזרח ירושלים הייתה כמעט בלתי אפשרית. תושבי האזור הרוצים לקבל הטבות או להבין מדוע שוללים מהם את התושבות, קבע הדוח, עומדים בפני מערכת מסובכת וחסרת שקיפות.

רחובות ריקים בשוק הערבי של ירושלים במהלך מגפת הקורונה ביום ראשון, 19 ביולי, 2020 (צילום: אהרון בוקסרמן)
רחובות ריקים בשוק הערבי של ירושלים במהלך מגפת הקורונה ביום ראשון, 19 ביולי, 2020 (צילום: אהרון בוקסרמן)

לא בטוחים

חלק מהסוחרים אמרו כי לא קיבלו דבר מהביטוח הלאומי, על אף ששילמו כמו כולם במשך השנים. יו"ר איגוד הסוחרים אל-קאק שמע מעמיתיו על מקרים רבים כאלה. "הם מציבים בפנייך כל מיני תנאים. הם אמרו לי – יש לך חנות, אתה לא עני, אתה עשיר", אמר פייזל, בעל חנות בעיר העתיקה.

עאבד אל סאלם אמר כי הוא לא הגיש בקשה לביטוח הלאומי. אין לו חשבון בנק, לדבריו, והוא לא היה בטוח איך יקבל כסף בלי חשבון. "כולם צריכים תמיכה, אבל מתוך מי שפנה לביטוח הלאומי, חלק קיבלו וחלק לא. אלו שקיבלו הוציאו את הכסף באופן מידי כדי לכסות על החובות והריבית המצטברת", הוא אמר.

עאבד אל סאלם אמר כי הוא לא הגיש בקשה לביטוח הלאומי: "כולם צריכים תמיכה, אבל מתוך מי שפנה לביטוח הלאומי, חלק קיבלו וחלק לא. אלו שקיבלו הוציאו את הכסף באופן מידי כדי לכסות על החובות והריבית"

אחרים גילו שהמענק קטן מידי ולא משפיע על המצב הפיננסי שלהם. "יש מענק מהביטוח הלאומי, אבל הוא לא מכסה על ההפסדים שלנו", אמר אבו מוחמד.

לא היה ניתן להשיג את הביטוח הלאומי לקבלת תגובה.

חתונה מצומצמת ברמאללה בעקבות התפרצות הקורונה בשטחים, אפריל 2020 (צילום: פלאש90)
חתונה מצומצמת ברמאללה בעקבות התפרצות הקורונה בשטחים, אפריל 2020 (צילום: פלאש90)

שני קרטונים של כפפות

בנוסף, סוחרים אמרו כי קיבלו תמיכה מועטה בלבד מהרשות הפלסטינית, שלא מורשית לפעול במזרח ירושלים בהוראת ישראל. לפיכך, נראה כי קרן להענקת תמריצים עובדים ועסקים המנוהלת על ידי הרשות הפלסטינית, המכונה Waqfat Izz (עומדים בכבוד), לא הגיעה לפלסטינים במזרח העיר. "אנחנו הבן החורג, לא רצויים על ידי הרשות הפלסטינית ולא רצויים על ידי ישראל", אמר פייזל.

לאחר שחשב מעט על הנושא, נזכר עאבד אל סאלם, סוחר התבלינים, בכך שהרשות הפלסטינית שלחה סיוע לבעלי החנויות הנצורים של העיר העתיקה. "שני קרטונים של כפפות, שני קרטונים של מסכות, שני גלונים של חומר חיטוי. בסיכום הכולל – אולי מאתיים שקל".

חלק מבעלי החנויות עזבו את מזרח ירושלים בחיפוש אחרי עבודה במקומות אחרים, כל דבר שיכול לעזור להם לכסות על שכר הדירה השנתי שלהם, כך אמר אבו מוחמד. בעלי חנויות אחרים, לעומת זאת, נחושים להישאר כל עוד יוכלו.

"למרות הכל, אנחנו כאן. סאמדין", אמר בעל החנות חליל, כשהוא משתמש במונח בערבית שמשמעו עמידה נחושה מול מצוקות קשות. למילה יש משמעות חזקה עבור פלסטינים, ביחס לכוונה שלהם להיצמד לאדמתם בכל מחיר.

"למרות הכל, אנחנו כאן. סאמדין", אמר בעל החנות חליל, כשהוא משתמש במונח שמשמעו עמידה נחושה מול מצוקות קשות. למילה יש משמעות חזקה עבור פלסטינים, ביחס לכוונה שלהם להיצמד לאדמתם בכל מחיר

"סאמדין?" קרא פייזל מעבר לרחוב. "כמובן שאנחנו עומדים נחושים וכל זה. אבל אנחנו גם רוצים לחיות".

"זה שפל המדרגה. אנחנו חיים על שאריות", הוא הוסיף, והראה לי את הסמטה הריקה לכל אורכה. "אם המצב ימשיך כך, רק אלוהים יודע מה יקרה".

עוד 1,189 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 28 באוקטובר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

הקבינט עשוי לאשר מחר פתיחת בתי כנסת ל-10 מתפללים

אהרן ברק: "ביהמ"ש לא צריך להיכנס לבונקר ולחכות לימים טובים" ● גלנט משנה כיוון: כיתות א'-ד' ילמדו ארבעה ימים בשבוע ● רגב וסמוטריץ התעמתו במליאה ● נתניהו ושגריר ארה"ב חתמו על הסכם לשיתוף פעולה מדעי בשטחים ● יו״ר ועדת סל התרופות: אם לא יהיה תקציב, לא נכניס תרופות חדשות לסל

עוד 57 עדכונים

שברי לבנים וטיח נפלו מתקרת המבצר הקורס על שולחן השופטים

כשנשיאת העליון אסתר חיות נזפה בעו"ד דפנה הולץ-לכנר שהמבצר לא נופל, תהו רבים אם מדובר בלקות ראייה, או בחשש להתייצב מול השלטון ורעשי ההמון המוסת המתדפק על קירות בית המשפט. אולי היתה זו אימת הדי-ניין המיתולוגי הרוחף כרוח רפאים רעה במסדרונות בית המשפט.

כשנשיאת העליון אסתר חיות נזפה בעו"ד דפנה הולץ-לכנר שהמבצר לא נופל, תהו רבים אם מדובר בלקות ראייה, או בחשש להתייצב מול השלטון ורעשי ההמון המוסת המתדפק על קירות בית המשפט

אבל למרות הנזיפה, המהלומות על קירות המבצר נשמעו היטב באולם הדיונים של בית המשפט העליון. שברי לבנים וטיח נפלו מהתקרה על שולחנם של השופטים שהצליחו להתעלם מה"הפרעה" והתדיינו בסבר פנים חמור על ענייני נוהל. לא היה בכוחם לעזוב את קתדרת התאוריה ולהתייצב חוצץ בין הקורנס לקירות המבצר.

הם רק ייחלו לכך שהמחריב ייעתר לתפילתם החרישית ויחדל. תפילתם כמובן לא נענתה. מאז ההכרזה הדרמטית ששום מבצר לא נופל, חלפו יותר מחמישה חודשים שבהם מתרופפת ונושרת על ראשינו בכל רגע לבנה נוספת, ורק מפליא שהמבנה המעורער עדיין עומד איכשהו על כרעיו. דינמיקת ההתפוררות הולכת ומתעצמת בתאוצה מבהילה.

רואים את זה בהחצפת הפנים שמרשים לעצמם מיקי זוהר וחבריו כשהם מאיימים ברוח המאפיה על רשויות החוק. רואים את זה באיום פרקליט הליכוד על בג"ץ, שלא חמק מהמשנה לנשיאת בית המשפט העליון. רואים את זה בהתנהלות המשטרה שהפכה לכנופיית בריונים בשירות השלטון. רואים את זה בכל מקום, רואים את זה כל כך ברור ובוהק עד שכבר אי אפשר שלא לראות את זה גם מתוך המעבה החשוך של סבך פלפולים משפטיים בו חוסים שופטי העליון.

אולי משום כך קרה מה שקרה ביום שני, כאשר בהחלטה שאולי היא אמיצה, ואולי היא רק התנערות רגעית הנובעת מאי יכולתם של השופטים להכיל עוד את תבוסתם המוסרית, פסק בג"צ בניגוד להחלטת היועמ"ש, והורה לעותרים לתקן את עתירתם בתוך 21 יום. כלומר, ייערך דיון, ובדיון יוכרע אם תיפתח או לא תיפתח חקירה בעניין הצוללות.

בסוף החודש הבא תחול התיישנות על הפרשה. אם לא תיפתח חקירה עד ה29/11 יקיץ הקץ על יכולתה של המדינה לעבור תהליך הכרחי של ריפוי. פרשת הצוללות, שהוגדרה ע"י בכירי הצמרת הביטחונית לדורותיה כפרשה הביטחונית החמורה ביותר בתולדות המדינה, היא פצע מוגלתי שחובה לנקות ולחטא כדי שנוכל כולנו להמשיך הלאה, אל תהליך השיקום.

החלטה לא לטפל בפצע הזה פירושה המתנה לנמק השחיתות שיפשה בכל רקמות החברה והמדינה. אם לא יוביל למוות, יביא לחיים חולניים של גוף בגסיסה מתמדת. קשה להאמין שישנם אזרחים אשר אינם מבינים את הנחיצות האקוטית בחקירה. בלתי אפשרי להאמין ששופטי העליון אינם מבינים זאת.

בסוף החודש הבא תחול התיישנות על הפרשה. אם לא תיפתח חקירה עד ה29/11 יקיץ הקץ על הסיכוי לריפוי. פרשת הצוללות, שבכירי הצמרת הביטחונית הגדירו כפרשה הביטחונית החמורה בתולדות המדינה, היא פצע מוגלתי שחובה לנקות ולחטא

החלטת בג"צ מיום שני מותירה אותנו בהמתנה ובחרדה. האם שופטי העליון בשבתם לפני שער החוק הקפקאי יאזרו עוז לקום ולעבור בו? או שימתינו עד בוש, עד שייסגר השער והשומר יסביר להם בפנים חתומות שהשער היה מיועד אך ורק להם. זה יהיה הרגע בו יפול המבצר על יסודותיו ויהפוך לעיי חורבות.

במהלך השנים 2016-2015 כתב ירון כהן את "שמש אחרונה" (הוצ' כרמל) רומן המתרחש על רקע קריסת הדמוקרטיה הישראלית, מערכת המשפט והעיתונות. היום הוא כותב: כששופטי העליון מסרבים להרחיק מבט אל מעבר לקצה אפם, קיים סיכוי סביר שהרשומה הבאה שבה יוזכר חורבן הדמוקרטיה הישראלית תהיה ידיעה חדשותית במדורי האקטואליה של העיתונות העולמית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 468 מילים

אפקט הקורונה מחסור כבד באופניים - לצד עליית מחירים

חנויות האופניים בארץ התרוקנו כבר בסגר הראשון, והמפעלים בסין מתקשים להדביק את הקצב, עקב העלייה העולמית בדרישה לזוג גלגלים בלי מנוע ● "המכירות זינקו כי הספורט הזה היה מותר בסגר", אומר בעל חנות אופניים שנתקע בלי סחורה ● הספקים כמובן זיהו את ההזדמנות: "המחירים כבר עלו ב-15%, ואם לא יהיה עודף סחורה זה ימשיך לטפס"

עוד 1,568 מילים

הצטרפותם האפשרית של ראש עיריית תל אביב וראש עיריית מודיעין לזירת הפוליטיקה הארצית, מפיחה תקווה בקרב מצביעים שמאסו בנתניהו מימין (חיים ביבס) ומשמאל (רון חולדאי) ● אך מהלך פוליטי כפול כזה עלול להשיג אפקט הפוך לחלוטין, אם חולדאי יביא למחיקת מפלגות שמאל-מרכז קיימות וביבס ינהר לקואליציה הבאה של נתניהו

עוד 1,022 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

ניגריה הם יורים גם במפגינים

בשנות ה-90 הוקמה בניגריה יחידת משטרה סודית, כדי להיאבק בפשע הגואה שם ● 20 שנה אחר כך, אש השוטרים מופנית כלפי צעירים מקומיים, שנורים למוות ברחובות ● לפחות 85 קורבנות כאלה נספרו שם ב-3 השנים האחרונות, כולם גברים עם ראסטות, ג׳ינסים קרועים וקעקועים - שנרצחו רק בשל המראה והמעמד הנמוך שלהם ● כעת שוטף את המדינה גל מחאה ענק, שבא לידי ביטוי גם בתרבות ובאמנות

עוד 2,537 מילים ו-1 תגובות

משתעשעים עם פוליטיקאים

עיתונות טובה צריכה לעמוד על המשמר. להגיב בצורה מכובדת אבל בחריפות כאשר פוליטיקאים משתמשים בדמוקרטיה לרעה. או במילים פשוטות: אסור לשתף פעולה עם שעשועי הבחירות הספקולטיביים שהפכו לאייטמים מרכזיים. לעיתונאים מותר לומר לחבר הכנסת שהכרזה על בחירות נוספות בעייתית מאוד, הגם שאין חוק נגד זה, כדי שיבינו את המחויבות שלהם לקיים התחייבויות.

עיתונות טובה צריכה לעמוד על המשמר. להגיב בצורה מכובדת אבל בחריפות כשפוליטיקאים משתמשים בדמוקרטיה לרעה. אסור לשתף פעולה עם שעשועי הבחירות הספקולטיביים שהפכו לאייטמים מרכזיים

בחירות נועדו לבניית נבחרת של 120 ח"כים. אם נצמד להגיון של הדמוקרטיה הישראלית, מהרגע שנחתמו התוצאות, מועמד בעל סיכוי צריך להקים ממשלה, ואם הוא לא מצליח – הנסיון עובר למועמד השני. זו שיטה כושלת, לא אתית ולא מוסרית. שיטה שמאפשרת ל-120 שחקנים להשתעשע במגרש כפי שזה קורה בשלוש מערכות הבחירות האחרונות. איך זה מתאפשר? העיתונאים נכנסים למגרש ומשתתפים במשחק, רוקדים טנגו עם נבחרי הציבור, מהדהדים ומנכיחים כל אמירה וכל ציוץ שלהם והחגיגה נמשכת.

כך נראית תמונת המצב במדינה דמוקרטית שאיבדה את הבלמים. אפילו בית המשפט העליון לא יכול למנוע את הסחרחרת הזאת. הנה, בניגוד לתפישה של אקטיביזם שיפוטי, כשיש חוק המאפשר ללכת לבחירות, גם אם לא מוצו הנסיונות להרכבת ממשלה (למשל סעיף כמו סעיף 12 בחוק יסוד הממשלה "נתקבל חוק על התפזרות הכנסת, ייפסקו ההליכים להרכבת ממשלה" המופעל בעת הקמת ממשלה חדשה לאחר בחירות), בית המשפט לא יכול לעשות דבר מלבד להמליץ לכנסת לתקן את החוק.

לצערי, נבחרי ציבור שאינם מחויבים לכללי אתיקה ומוסר, מעוניינים לשמר את החקיקה העקומה שתשרת מי מהם בעתיד. האם אנחנו האזרחים תומכים בתהליך הזה? נדמה לי שאם כל אחת ואחד מאתנו יקרא את השורות הללו – נחשוב שהתשובה צריכה להיות לא.

העיתונות היא כלב השמירה של הדמוקרטיה, כך לימדו אותי, לפני שנים, בקורס הכתבים בקול ישראל. שנה שלמה ישבנו ולמדנו תקשורת הלכה ולמעשה. לפני שנים ראיינתי את העיתונאי דן עומר ז"ל. אני הייתי צעיר בתחילת הדרך והוא זה שלימד אותי את המונח כתבלב, מונח שסותר מן הסתם את המונח כלב השמירה.

בקורס הכתבים בקול ישראל לימדו אותי שהעיתונות היא כלב השמירה של הדמוקרטיה. לפני שנים, כצעיר בתחילת הדרך, ראיינתי את העיתונאי דן עומר ז"ל, שלימד אותי את המונח 'כתבלב', הסותר את המונח 'כלב השמירה'

מכל אותן שנות לימוד שלא הסתיימו הבנתי,  שעל העיתונאים והעיתונאיות להיות מקצועיים, ביקורתיים, חייבים ללמוד סוגיות לעומק ולא להסתפק בציטוטים של 'מי אמר למי ולמה?'. עיתונאים חייבים להבין את התמונה במלואה, על שלל המסגורים (frames) והשחקנים שלה. להבין את המורכבות ולהציג בפשטות כדי שנבין. במורשת השידור הציבור של אז הכניסו בנו את תורת ה'ראוי' למקצוע העיתונאי, מסמך האתיקה שניסח נקדימון רוגל ז"ל, מבכירי רשות השידור.

לפי עקרונות אלה, עיתונאים ועיתונאיות חייבים לחדול מהשיח הקליל על קיום ההסכם בין כחול לליכוד לבין כחול לבן. הסכמים חייבים לקיים בכל מחיר. לפיכך על העיתונאים לחזור על המסר, להזכיר לחותמים משני הצדדים שהם שליחי ציבור ועליהם לעמוד בהתחייבויות המופיעות במסמכים שעליהם הם חתומים. אם למי מנציגי הצדדים לא נוח עם ההסכם החתום, שיועיל באופן אישי להתפטר מהכנסת ולפנות את הזירה לבא בתור אחריו ברשימה לכנסת.

זהו שיח שמשתלב עם השיח הקליל על התקציב, חד או דו שנתי, כשלכולם ברור שמדובר בחשיבה עבריינית ונטולת אתיקה, אשר כל מטרתה לשרת אינטרסים אישיים של מקצת השחקנים, אינטרסים מנוגדים בין כחול לבן והליכוד. וכשאנחנו מדברים על שיח קליל – הוא יכול לבוא בדמות ציוץ עיתונאי המאתגר את הרשת. למה כל אחת מהמפלגות מעוניינת בכך במקום בשיח תובעני ומחייב, המזכיר לכל מפלגות הקואליציה שאנחנו לקראת סוף שנת 2020 ואין כל מוצא אחר חוץ מאשר תקציב דו שנתי?

אנחנו העיתונאים חייבים לעמוד על המשמר, להיות המראה שמזכירה לחברי הכנסת באשר הם על מה הם חתומים, מה הם התחייבו לעשות. האמירה השחוקה "מה שרואים משם לא רואים מכאן", או "זו היתה אמירה נכונה לשעתה", הן אמירות לא ראויות. מועמד לכנסת או מועמדת לכנסת אמורים לעשות את הנדרש כדי לברר לעומק מראש את הסוגיות הציבוריות העומדות על הפרק. מכאן ואילך, כשהם מקבלים מהציבור זכות למשול – שיעשו זאת בדיוק כפי שהתחייבו. זהו הכלל האתי הראשון של נבחרי ציבור, אתי ומוסרי. כפי שכבר ציינתי, מי שחש שאינו יכול לבצע את מה שהבטיח, שיפנה את מקומו.

העיתונאים חייבים להזכיר לחכ"ים על מה הם חתומים. מועמד לכנסת אמור לברר לעומק מראש את הסוגיות הציבוריות העומדות על הפרק. כשהם מקבלים מהציבור זכות למשול – שיעשו זאת כפי שהתחייבו או שיפנו מקומם

לסיכום, על פי התיאוריות בתקשורת הפוליטית, על כך שיש קשרי גומלין בין העיתונות לנבחרי הציבור, בדרך כלל העיתונאים הם בלון ניסוי של הצעות כאלה ואחרות, תהליך שהתחזק עם התלות של עיתונאים עם במקורות ידע גלוי ונסתר, כזה שאין למתחרים.

אפשר לומר שהעיתונאים הרגילו נבחרי ציבור שמידע שווה טיפול בכפפות משי. עם עיתונאים ישנו כיוון ויבחנו את המידע שמוגש להם בביקורתיות, כי אז גם נבחרי הציבור יזהרו. הטיפול העיתונאי בשחיתות ציבורית מבורך, אך הוא בא מאוחר מדי. עיתונאים חייבים להעמיק בכל סוגיה, גם על חשבון כמות הידיעות ביום. פחות ידיעות אבל יותר איכות של ידיעות יועילו למקצוע ויועילו לחברה.

מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 766 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הטקטיקה הבאה של נתניהו: הפרד ומשול בין בנט וסמוטריץ'

הדיונים בבג"ץ מלמדים על המיאוס של השופטים מהקואליציה הנוכחית - אבל קשה לראות את בית המשפט העליון לוקח על עצמו לפרק את הממשלה ואת הכאוס הפוליטי שהתערבותם עלולה לחולל ● בימינה ימשיכו היום להטריל את הקואליציה בניסיון לתקוע טריז בין כחול-לבן והליכוד ● ותנועת הגמלאים החדשה מעוררת מחלוקת

עוד 780 מילים

הלמידה מרחוק גורמת למשפחות רבות לשקול מעבר לחינוך ביתי, ובקהילות החינוך הביתי מדווחים על הצטרפות משפחות רבות ● אך נתונים רשמיים מצביעים דווקא על ירידה של 25% במספר הילדים שמחונכים על ידי ההורים ● פעילי החינוך הביתי מעריכים: "הסיבה בירוקרטית. בגלל הקורונה, משרד החינוך לא שולח מפקחים כדי להסדיר רישום של תלמידים ותיקים וחדשים. בפועל, יש נהירה לחינוך הביתי"

עוד 1,270 מילים

פרסום ראשון תנועת גמלאים חדשה בראשות דני יתום מתכננת לרוץ לכנסת

ראש המוסד לשעבר חבר אל ד"ר אבי ביצור, שהיה המנכ"ל הראשון של המשרד לענייני גימלאים, העיתונאית פאר-לי שחר ושמות ידועים נוספים למען הקמת תנועת גמלאים חדשה שמטרתה לרוץ בבחירות לכנסת הבאה כדי לדאוג לזכויותיהם של 1.4 מיליון אזרחי הגיל השלישי ● "במוקד העניין יעמדו זכויות המבוגרים במדינה בעקבות כל מה שהיה בקורונה", הם אומרים לזמן ישראל

עוד 709 מילים ו-1 תגובות

האיש הירוק לשבור את הגלים

חופים הם לפעמים געגועים ליאכטה, מסתבר ● או למגרש חנייה, או לשורת בתי עסקים שמושכים תיירים (אולי), ומעשירים את קופות העיריות (הלוואי) ● תכנית מרינות שאפתנית שמקודמת מנהריה ועד בת ים, צפויה לגזול מהמתרחצים כמה מהחופים היפים בארץ ולהאיץ את התפוררות המצוקים ● אביב לביא יצא למסע פרידה מצולם מהחופים הללו, בתקווה שמישהו בממשלה ישנה את דעתו

עוד 968 מילים

אלפי עצמאים נדרשים להשיב את המענק הכספי שקיבלו לאחר שנמצא שאינם זכאים לו

פרופסור נחמן אש, לשעבר קצין רפואה ראשי, יתמנה בחודש הבא לפרויקטור הקורונה ● מנדלבליט הודיע לחיים כץ שיוגש נגדו כפוף לשימוע כתב אישום בגין עבירות מס ● בג"ץ דן בעתירות נגד ממשלת החילופים ● אוסנת מארק ייחסה לארגון קריים מיניסטר פרסום שקרי, אך אחרי ביקורת חזרה בה ● בניגוד להסכם בין המדינות, ארצות הברית לא העבירה את מבנה השגרירות בתל אביב לישראל

עוד 56 עדכונים

מנדלבליט ניסה לעשות בבג"ץ תרגיל מספר תרגילי המסמוס ליועצים פאסיביים

אחרי שדחה עוד ועוד את מתן התשובה של המדינה לבג"ץ בעתירה של התנועה לאיכות השלטון בפרשת המניות של נתניהו, פרסם מנדלבליט לפני שבועיים את החלטתו שלא לפתוח בחקירה בפרשה - ואז נתלה בפרסום ההחלטה כעילה לבקש מבג"ץ לדחות את העתירה שכן התשתית העובדתית השתנתה ● וכל זה כששעון ההתיישנות מתקתק ● למרבה המזל, השופט סולברג החליט לטובת העותרת ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
היועץ היה מזכיר הממשלה בין השנים 2013-2016 בתקופה בה ניתן האישור לגרמניה לספק צוללות מתקדמות למצרים ובתקופה בה בוטל המכרז הבינלאומי לרכישת ספינות והועדפה תיסנקרופ. הוא נחוץ כעד בחקירות.... המשך קריאה

היועץ היה מזכיר הממשלה בין השנים 2013-2016 בתקופה בה ניתן האישור לגרמניה לספק צוללות מתקדמות למצרים ובתקופה בה בוטל המכרז הבינלאומי לרכישת ספינות והועדפה תיסנקרופ. הוא נחוץ כעד בחקירות. הוא חייב היה לפסול עצמו מזמן או למצער להורות על חקירה ולהדיר עצמו מניהולה. ואשר למניות, ישנו כאן חשד מובהק לעבירת מס חמורה. הרי גם לפח היועץ עצמו ניתנה טובת הנאה, המדובר בהנחה ענקית על מחיר המניות, ומכיון שלא נטען לא ע״י נתניהו ולא ע״י מיליקובסקי שמדובר במתנה, מדובר בהכנסה שהיתה חייבת במס שולי של קקוב ל-50%. נתניהו לכאורה ״כיבס״ מס רגיל של 50% במס מופחת של 20% בדיווחו הכוזב על רווח הון לגבי שנת 2010 תוך הסתמכות על מחיר הרכישה הלא ריאלי שלו שהסווה את טובת ההנאה. בכך גם קיזז בפועל שלא כחוק את ירידת הערך שהיתה במניות בתקופת בהחזקתו.
אין כאן התישנות, כי הדיווח הכוזב נעשה לגבי שנת המס 2010, ומדובר לכאורה בהעלמת מס של כשני מיליון דולר! היועץ בכלל לא להתייחס לצורך לחקור את עבירת המס!

עוד 846 מילים ו-2 תגובות

כאשר מעיינים בהחלטת בג"ץ, לא מוצאים כל התייחסות לאיסור על השמעת מוזיקה עד השעה 23:00 בהפגנות, ובטח שלא להחרמת ציוד מהמפגינים ● אך משטרת ירושלים החליטה כנראה להמציא חוקים משלה, וזה עוד החוק הפחות חמור שהיא אימצה בהפגנה בבלפור ● "הם החליטו לאסור השמעת שירים ללא סיבה, כמו בארגנטינה בימיה האפלים", הסביר לי אחד מהמפגינים ● ערן הילדסהיים מדווח מהשטח

עוד 779 מילים ו-2 תגובות

בניגוד לטראמפ, ששולף מהמותן והיה נעדר רקורד פוליטי או מדיני כלשהו בטרם נבחר למשרה החשובה בעולם, לג'ו ביידן יש מצע מסודר הנוגע לישראל ולמזרח התיכון - וגם היסטוריה שעשויה להעיד על כוונותיו ● ביידן נוהג להדגיש את מחויבותו לישראל, אך צפוי לעסוק הרבה פחות במזרח התיכון, ולהתנגד להמשך הכיבוש ולהרחבת ההתנחלויות ● אנשיו אומרים לזמן ישראל: "זה לא שממשל ביידן לא יתמקד בישראל, הוא פשוט לא יעניק לה את מרכז הבמה"

עוד 1,458 מילים

ההכרזה על הסכם הנורמליזציה עם סודאן, צפויה להשפיע ישירות על גורלם של כ-6,200 מבקשי מקלט סודאניים שחיים בארץ ● אלפים מהם זוהו על ידי ישראל כמי שמוצאם בחבלי ארץ שבוצעו בהם מעשי רצח עם וטיהור אתני, אך במשך שנים היא מתעלמת מבקשות המקלט שהגישו ● "הצבא והמיליציות עדיין שולטים במדינה ועדיין רוצחים", אומר אחמד אדם, שברח לפני 17 שנה מדארפור, "לאן אני אחזור?"

עוד 693 מילים

ראיון "נתניהו נראה כועס וכבוי"

חוקרת הרטוריקה, ד"ר מישל שטיין טיר, עוקבת אחר הופעותיו של נתניהו, ומנתחת לפיהן את אישיותו והלך רוחו ● לדבריה, קריאותיו לאחדות הן רק משחק מול מצלמה, שנועד לעורר סימפטיה ולהנמיך התנגדות ● "אני נדהמת מהיכולת שלו להחזיק עד עכשיו, אבל זה נותן אותות בגוף. הוא ירד במשקל, וממש אפשר לראות את העצב בעיניים. בכל פעם הוא נופל וקם, אך יש תחושה שנתניהו עומד לפני סוף דרכו"

עוד 3,001 מילים ו-7 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה