המדינה משלמת כיום ליצרני חשמל פרטיים, המקימים תחנות כוח חדשות או רוכשים תחנות כוח קיימות מחברת החשמל – סכומי עתק הנקראים 'תשלומי זמינות'. אלה סכומים הנאמדים במאות מיליוני שקלים בכל שנה, ונועדו להבטיח להם את מלוא החזר הוצאות ההשקעה, ורווח של 11%-12% על ההון המושקע.

המדינה משלמת ליצרני חשמל פרטיים, המקימים או רוכשים תחנות כוח – סכומי עתק הנאמדים במאות מיליוני שקלים בשנה, מה שמבטיח להם את מלוא החזר ההשקעה, ורווח של 11%-12%

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

בדצמבר 2008 החליטה רשות החשמל להסדיר את תעריפי הזמינות והאנרגיה ליצרנים קונבנציונליים פרטיים. בהחלטתה זו ציינה רשות החשמל כי:

"ההסדר הקבוע בהחלטה זו נקבע כהגנת ינוקא לקידום כניסת יצרני חשמל פרטיים…..התעריפים וההסדרים על פי החלטה זו יעמדו בתוקף ביחס ליצרנים קונבנציונליים…..אשר יתחילו לפעול מסחרית לא יאוחר משנת 2016. ככל שסך יצרני החשמל הפרטיים לא יעלו על סך 20% מסך הספק החשמל המותקן במשק אך לא פחות מ-2,000 מגה ואט קונבנציונלי…."

בדצמבר 2014, לאחר שהתממשו התנאים בהחלטה מ-2008, ובמשק החשמל בישראל השתלבו תחנות כח קונבנציונליות פרטיות המופעלות בגז בהיקף של כ-2,400 מגוואט, החליטה הרשות על הסדרה תעריפית חדשה ליצרני חשמל קונבנציונליים.

בתחילת אפריל 2017 החליטה הממשלה החלטה 2592, שלמעשה הפריטה את התוכנית לתשתית לאומית בתחום ייצור חשמל מגז טבעי, והסמיכה יצרני חשמל פרטיים (יח"פ) להכין תכנית לתשתית לאומית ליצור חשמל מגז טבעי ולהגישה לוועדה לתשתיות לאומיות.

מאז אנו עדים להצפה של תוכניות להקים תחנות כוח בהיקף עצום של למעלה מ-11,000 מגוואט. להשוואה, בסוף 2019 היו בישראל תחנות כוח בהספק מצרפי של כ-17,000 מגוואט (לא כולל תחנות כוח מאנרגיות מתחדשות).

תוכניות לאלפי מגוואטים מקודמות במוסדות התכנון מצגת גיל פרואקטור 27אוג20

מקור: מצגת של ד"ר גיל פרואקטור, המשרד להגנת הסביבה, מיולי 2020.

המניע להחלטת הממשלה הזו, כפי שנמסר ממשרד האנרגיה ומיצרני החשמל הפרטיים, הוא הצורך בהחלפת התחנות הפחמיות, גריטת חלק מטורבינות הגז המזהמות ותחנות הכוח הגזיות הישנות, והגידול הצפוי בביקוש לחשמל. אלא שחלק גבוה מאוד מתחנות הכוח המיועדות לגריטה מיועד להימכר מחברת החשמל ליצרני חשמל פרטיים, כמו תחנות הכוח אלון התבור ורמת חובב, והמכירות המתוכננות של תחנות הכוח ברדינג, חגית מזרח, ואשכול.

רוב התוכניות של יצרני החשמל הפרטיים הן להקמת תחנות כוח חדשות וגדולות ברחבי הארץ ובסמיכות לעיירות ויישובים כמו בית שאן (1,740 מגוואט), ראש העין (780 מגוואט), ודרום השרון (1,300 מגוואט).

אשר לגידול הצפוי בביקוש לחשמל, גם בהנחה של גידול גבוה בביקוש לחשמל, נמצא שיש תוכניות עודפות בהיקף של אלפי מגוואט. גם משרד האנרגיה מכיר בכך, והרציונל שלו הוא להקים 'מלאי תכנוני', כפי שנכתב בהחלטת הממשלה:

"תכנון תחנות מבוססות גז טבעי ואנרגיה מתחדשת ליצירת מלאי תכניות למשק החשמל"

בלי שהממשלה מתחייבת להקים תחנות כוח אלו. אם כך, מה הסיבה לביקוש העצום להקמת תחנות כוח פרטיות? הסיבה העיקרית למרוץ לחשמל נוסח ישראל 2020, היא הרווחיות העצומה וכמעט נטולת הסיכון של יצרני החשמל הפרטיים.

מה הסיבה לביקוש העצום להקמת תחנות כוח פרטיות? הסיבה העיקרית למרוץ לחשמל נוסח ישראל 2020, היא הרווחיות העצומה וכמעט נטולת הסיכון של יצרני החשמל הפרטיים

במקרה של תחנות כוח המוקמות או נרכשות ע"י יצרני חשמל פרטיים, מנהל מערכת החשמל משלם להם באמצעות תעריף החשמל, תשלומים קבועים (הנקראים 'תשלומי זמינות'), בגין החזר הוצאות ההשקעה, ותשואה על ההון המושקע.

הבעיה אינה רק בתשלומי הזמינות או בגובה תשלומי הזמינות, הבעיה היא בתפיסה שהמדינה צריכה להבטיח ולתת ליצרני החשמל הפרטיים עסקה נטולת סיכון משולבת ברווחיות גבוהה.

בלשון הרשות, ההסדר החדש:

"מבטיח ליצרנים וודאות ארוכת טווח בהכנסות: עבור ההספק שנמכר לחברת החשמל יקבל היצרן תשלום זמינות אשר יבטיח את החזר ההשקעה בהון ובתפעול בתשואה נאותה….".

התשואה המובטחת ליצרן חשמל פרטי היא 12% לתחנת כוח הפועלת במחזור משולב (מחז"ם), ו-11% לתחנת כוח הפועלת במחזור פתוח.

ובמסמך ההחלטה המלא מ-10 לדצמבר 2014:

"רכישת יכולת זמינה בהסדר זמינות קבועה
1. ספק שירות חיוני [מנהל מערכת החשמל] ישלם ליצרן תעריף המבטא את העלויות הנורמטיביות הקבועות (הקמה ותפעול קבוע) של מיתקן הייצור…..בהתאם לחלק ההספק שהוקצה להסדר זמינות קבועה
2. משך עסקת הרכישה:
א. הרשות תכיר בעלויות עסקת הרכישה של ספק שירות חיוני מהיצרן, לתקופה של עשרים שנה, בהתאם ללוח התעריפים כאמור".

בעברית פשוטה, הממשלה הטילה למעשה על אזרחי המדינה, צרכני החשמל, לממן את הקמת המיזם, לשלם ליזם את החזר השקעה במיזם + תשואה על ההון המושקע, בלי לקחת בעלות, או שותפות במיזם.

בעברית פשוטה, הממשלה הטילה למעשה על אזרחי המדינה, צרכני החשמל, לממן את הקמת המיזם, לשלם ליזם את החזר השקעה במיזם + תשואה על ההון המושקע, בלי לקחת בעלות, או שותפות במיזם

היצרנים זכאים לתשלומים קבועים בגין החזר הוצאות השקעה, ותשואה על ההון המושקע, ללא תלות ביצור החשמל בפועל, ולכן מובטחת להם וודאות ארוכת טווח, על אף מגמות השינוי בשוק.

עמירם ברקת תאר את העברת הכסף המסיבית מהציבור ליצרני החשמל הפרטיים באמצעות תשלומים עבור זמינות במאמר מעולה בגלובס מפברואר 2020. לפי ברקת, יצרנית החשמל הפרטית IPM בבאר טוביה, תקבל:

"הכנסה שנתית מובטחת של כ-240 מיליון שקל, שתמומן מתעריף החשמל הכללי, כלומר באמצעות צרכני החשמל. ההכנסה הזו, שיש שיכנו אותה בפשטות סובסידיה, מובטחת לתחנת הכוח גם אם זו לא תופעל כלל".

ההשקעה בהקמת תחנת הכוח IPM נאמדת בכ-2 מיליארד שקל, מתוכם מימון בנקאי בהיקף 1.6 מיליארד שקל.

בתחילת יוני נמסר כי שותפות אדלטק, אדלקום ושיכון ובינוי, זכתה במכרז לרכישת תחנות הכוח ברמת חובב מחברת החשמל. מחיר הרכישה: כ-4.2 מיליארד שקל, גבוה בכ- 2.2 מיליארד שקל מהשווי הרשום בספרי חברת החשמל של 1.86 מיליארד שקל. אלא שהציבור אינו ער לכך שהרוכשים יקבלו כ-300-350 מיליון שקל בכל שנה למשך 20 שנה לפחות בתשלומי 'זמינות'.

בתחילת העשור היה הגיון בתשלומי הזמינות. כיום, בישראל של עודף כושר ייצור, כאשר תחנות הכוח פועלות בניצולת זמן של כ-50% עד 60%, ובעולם של אגירת חשמל בסוללות, אין בזה כל צורך, אין צורך לתת ליח"פים כרית בטחון. המכרזים לרכישות האנרגיה צריכים להיות אדישים לטכנולוגיה ''Technology Agnostic", המכרזים צריכים להיות גם על מחיר הזמינות ועל מחיר החשמל.

בתחילת העשור היה הגיון בתשלומי הזמינות. כיום, בישראל של עודף כושר ייצור, כשתחנות הכוח פועלות בניצולת זמן של כ-50%-60%, ובעולם של אגירת חשמל בסוללות, אין כל צורך לתת ליצרני החשמל הפרטיים כרית בטחון

רשות החשמל ערה לטרוף המערכות הזה, ובעתיד תשלומי הזמינות של המתקנים הבאים (אם יקומו), ושל תחנות הכוח הנרכשות מחברת החשמל, יקבעו בהליכים תחרותיים.

התוצאות יורו אם תחנות כוח גזיות מתחרות בסולאריות.

תשלומי הזמינות קובעים תנאים הרבה יותר טובים לייצור חשמל מגז מאשר לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות. לכן אפשר וצריך לראות תשלומים אלו כסובסידיה.

סובסידיה בהיקפי עתק שהביאה לביקוש העצום מצד היזמים הפרטיים להקמת תחנות כוח חדשות. ביקוש המלווה בקמפיין שיווק, בפעילות לובי ענפה, ובמערכת יחסי הציבור שלם. צריך להפסיק תשלומים אלו, והיזמים יצטרכו לפעול ככל היזמים האחרים, ולהתייחס להחזר ההון והריבית בגין ההשקעה בהקמת המיזם כמו בכל עסק אחר.

אציין עוד כי השיטה בה נקבעים תשלומי הזמינות 'מייצרת' ליזמים אינטרס חזק לנפח את מחיר תחנת הכוח, ניפוח שיביא להם מספר 'יתרונות':

• חבילת מימון שתכסה את מלוא ההשקעה בהקמת תחנת הכוח כולל החלק של היזם.
• תחשיב גבוה מהריאלי של תשלומי הזמינות בגלל פחת והוצאות מימון גבוהות יותר.

תשלומי הזמינות קובעים תנאים הרבה יותר טובים לייצור חשמל מגז מאשר לייצורו מאנרגיות מתחדשות. לכן אפשר וצריך לראות בתשלומים אלו סובסידיה בהיקפי ענק

להערכתי, חלק ניכר מהיוזמות להקמת תחנות כוח פרטיות חדשות בארץ ייעלמו אם היזמים לא יקבלו את התשלומים בגין זמינות, ואם מחיר החשמל המיוצר מתחנות כוח אלו יצטרך להתחרות במחיר החשמל הסולארי, ולבטח אם יתחשבו גם בעלויות הזיהום וההוצאות המוחצנות של תחנות הכוח הגזיות.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.