הטענות שישראל אחראית למחסור בעזה הן טענות שקריות. הטענות שישראל אחראית למחסור בחשמל, במים, בדלקים, במזון ובתרופות בעזה, הן שקריות.

ישראל אינה אחראית למחסור בעזה, כפי שמצרים, החולקת מעבר גבול עם עזה, אינה אחראית לכך, ובאותה מידה שמדינות אחרות אינן מחויבות לספק חשמל, מים, דלקים, מזון ותרופות לעזה.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

שירה אטינג היא אולי הדוגמה האולטימטיבית לנשים שהחרדים והימין המיזוגיני, הגזעני, שונאים. היא הדוגמה לאישה שהחרדים והימין המיזוגיני מנסים לדחוף ל"שורות האחרונות באוטובוס" ולהעלים מהספירה הציבורית.

אישה לסבית, נשואה לרופאה ואם לבת בת כשנתיים, רב-סרן במילואים, טייסת מסוקי קרב, בעלת תואר ראשון במתמטיקה ובמדעי המחשב באוניברסיטת בן גוריון, ותואר שני בניהול ושינוי סביבתי מאוניברסיטת אוקספורד.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ח"כ שמחה רוטמן, טען בפני שופטי בג"ץ בדיון בעתירות נגד החוק לביטול עילת הסבירות. בפועל זה היה נאום פוליטי, דמגוגי, המבזה את בית המשפט, שלא כוון לשופטים אלא לתומכיו בבייס. נאומו של רוטמן היה והינו איום גס ובוטה על בית המשפט העליון מפי מי שרוצה חקיקה ללא גבולות.

הנאום של רוטמן, כמו נאומו של יריב לוין מינואר 2023, חשף את מטרות קבוצת בנימין נתניהו, לוין, רוטמן, בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן-גביר: כוח בלתי מוגבל לממשלה, חיסול הדמוקרטיה והשתת משטר דיקטטורי בישראל.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

ההפיכה המשטרית, הפיכת ישראל ממדינה דמוקרטית למדינה אוטוריטרית רודנית, נעשית מאחורי מסך של הגנה על הדמוקרטיה והמוסדות הדמוקרטיים.

החברים בכנופיית ההפיכה המשטרית, החל מבנימין נתניהו, יריב לוין ושמחה רוטמן דרך הקואליציה, מספרים סיפורים לפיהם ההשתלטות הרודנות היא לטובת הציבור, ואילו הבעיות אינן באשמתם, אלא מפני שהאופוזיציה והמחאה הורסים את הכול. הם אלו שגורמים לכלכלה להידרדר ולמשקיעים לסגת.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

מנהיגים אוטוריטריים מתוחכמים של המאה ה-21, משיגים את שאיפותיהם לא רק בכוח ברוטלי. הם שומרים על המערכות הפורמליות של השלטון הדמוקרטי תוך ערעור הדמוקרטיה בדרכים "טכניות", בחוקים וכללים חדשים המטשטשים את התמונה הגדולה – במטרה לשלוט לנצח

המדינה הדיקטטורית המודרנית בנויה מאוסף חוקים, חלקי חוקים, וכללים שכל אחד מהם יכול להיות דמוקרטי, אבל השילוב ביניהם, עליו כתבתי בחלק הראשון, יוצר משטר לא דמוקרטי, שהחוקרת קים ליין שפלה מאוניברסיטת פרינסטון, מכנה "פרנקנסטייט", מכאן שאחד הדברים חשובים במאבק למען הדמוקרטיה הוא לבחון כל שינוי שהממשלה עושה במשולב עם שינויים אחרים, בהקשרו הרחב, ולשאול מה המשמעות של החוק החדש לאור המהלכים האחרים שהממשלה עושה ומתכננת לעשות בעתיד.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

דיקטטורה בנוסח המאה ה-19 והמאה ה-20 היא כשמנהיגים אידיאולוגיים, המגובים על ידי הצבא ושירותי הביטחון, גורמים להמונים לציית לאיומים ולתעמולה. הם יעשו הכול כדי להישאר בשלטון והם יעשו הכול כדי לממש את המטרה הזאת. מתנגדי המשטר נאספים, נכלאים ומעונים. אוכלוסיות לכודות בתוך גבולות לאומיים ומדוכאות עד כדי צייתנות. החופש מת.

בדיקטטורה בנוסח המאה ה-21 – אוטוריטריים מתוחכמים של המאה ה-21, לאחר שלמדו את הלקחים של שליטים דיקטטוריים סמכותיים קודמים, משיגים כעת את שאיפותיהם – לאו דווקא באמצעות כוח ברוטלי. הם שומרים על המערכות הפורמליות של השלטון הדמוקרטי תוך ערעור הדמוקרטיה בדרכים "טכניות", במטרה לשלוט לנצח.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

במבט ראשון נדמה שאין שונים משני האנשים האלו: טלי גוטליב ופרופ' יובל אלבשן. האחת מרבה לצעוק בלהט והשני מקפיד לדבר ולכתוב בשקט ובמתינות. האחת מתבלת את שפתה במילים דרמטיות מסוגה גבוהה (גם אם משובשת), כיאה למקצוע המשפטים שממנו היא הגיעה, בעוד שהשיח של אלבשן הוא רהוט ונינוח.

כך הוא הציע (יחד עם פרופ' דניאל פרידמן) מתווה אלטרנטיבי, פשרה להליכי ההפיכה המשטרית ולהרס הדמוקרטיה הישראלית שמקודמת ע"י יריב לוין, שמחה רוטמן וחבר מרעיהם (מתווה הפשרה של אלבשן ירד מסדר היום זמן קצר לאחר הופעתו).

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

אחד הטיעונים החזקים של מתנגדי השימוש באנרגיה סולארית ורוח בישראל היה בדבר מגבלות האספקה של אנרגיות אלו. נטען ששעות השמש מוגבלות מטיבן לשעות היום, שיש עננות הפוגעת באספקת הקרינה הסולארית, ושאין כל ודאות בדבר משטר הרוחות בישראל. ומכאן שאי אפשר לסמוך על תחנות כוח סולאריות ועל טורבינות רוח לייצור חשמל בכל יום בשנה.

אלא שזו חצי אמת, המחצית השנייה, הסמויה, שמשתמעת, שלא נאמרה, היא שאין בעיות באספקה של מקורות אנרגיה פוסיליים. שלעומת הבעיות האינהרנטיות בזמינות מקורות אנרגיות מתחדשות, אספקת פחם וגז מובטחת למשך כל השעות ובכל הימים בשנה (מלבד הפסקות מתוכננות לאחזקה), ומכאן שאפשר לסמוך על תחנות כוח פחמיות וגזיות לייצור חשמל בכל יום בשנה.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.