1

מה נסגר עם הדואר? בשבועות האחרונים יש הרבה דיווחים ודיונים סביב מצב שירות הדואר האמריקאי, ה-USPS. מה שידוע הוא שהדואר בגירעון גדול (זה לא מצב חדש); שדונלד טראמפ מינה לפני כחודשיים את לואיס דה-ג'וי, תורם רפובליקאי גדול, למנהל הדואר; ושמאז מינויו, דה-ג'וי מבצע סדרת שינויים ארגוניים שמחלישים את כל הגורמים המקצועיים בדואר וכן קיצוצים בתקציבים – בהתאם, ברמת השירות שהדואר מספק.

מחאה נגד פגיעה בשירותי הדואר בארצות הברית (צילום: AP Photo/Chris Pizzello)

זה נושא חשוב לא רק כי אנשים מקבלים באיחור את החבילות שלהם מאמזון, אלא בשביל קיום הבחירות במדינה גדולה כל כך כמו ארצות הברית. ב-1998 אורגון הייתה המדינה הראשונה לאפשר לתושביה הצבעה מרחוק (absentee voting) ולמעשה אורגון, ו-וושינגטון אחריה, ביטלו לחלוטין את הקלפיות הפיזיות. מאז, מדינות ומחוזות שונים אמצו את הנוהג, עד שב-2016 כ-36% מהמצביעים בבחירות הצביעו באמצעות הדואר.

כצפוי, השיטה הפכה לפופולרית במיוחד מאז פרוץ מגפת הקורונה, שכן היא מאפשרת להימנע מהתקהלות בקלפיות. בפריימריז במישיגן, למשל, 65% מהמצביעים הצביעו בדואר. ונראה עד כה כי מצביעים דמוקרטים משתמשים בשיטה הרבה יותר מאשר רפובליקאים: באותן פריימריז, למשל, מוערך שכ-70-80% מהמצביעים הדמוקרטים הצביעו בדואר אל מול 45-55% מהמצביעים הרפובליקאים.

בחודשים האחרונים, הרפובליקאים בכלל וטראמפ בפרט התחילו לתקוף את ההצבעה בדואר בטענה כי זו שיטה הפתוחה לזיופים, אף שאין שום הוכחות לזיופים כאלו ולמרות שטראמפ עצמו – שמצביע בפלורידה – הצביע בדואר בכל הבחירות האחרונות.

טראמפ למעשה הודה בראיון לתוכנית הבוקר של פוקס על המניע לתקיפת ההצבעה בדואר כשאמר שאם ההצבעה בדואר תלך כסדרה, רמות הצבעה תהיינה כאלה ש"שום רפובליקאי לא היה נבחר יותר לעולם".

ראש שירותי הדואר בארה"ב לואיס דה-ג'וי (משמאל) מגיע לשימוע בסנאט ב-5 באוגוסט 2020 (צילום: AP Photo/Carolyn Kaster)

למעשה, ההתנגדות הרפובליקאית הייתה כל כך חריפה שהסנאט הכשיל את המשך תכנית התמריצים להתמודדות עם הקורונה מכיוון שהדמוקרטים כללו בתוכה מימון לדואר.

וכאן אי-הסדרים בדואר מתחילים להיות מדאיגים. עד עכשיו אפשר היה לראות במתקפות מצד טראמפ והרפובליקאים ניסיון לערער על אמינות הבחירות, ועד כמה שזה נשמע מזעזע, על פניו זה ממש לא חדש. לא מצד טראמפ, שגם בבחירות 2016 רמז שוב ושוב על חוסר אמינות הבחירות, בעיקר אם יפסיד, וגם מצד המפלגה הרפובליקאית ככלל: עוד ב-2009, עם שערוריית ACORN, פוקס ניוז וגורמים בכירים במפלגה ניצחו על ניסיון לערער את אמון הציבור בבחירות. כך שזה עצוב אולי אך לא מפתיע; אם לא הדואר, טראמפ והרפובליקאים היו מוצאים תירוץ אחר.

עם זאת, לא הכל שחור: השיבושים בדואר לא עברו מתחת לרדאר והם זוכים לתשומת לב רבה בשבועות האחרונים. זה גורם ליותר מצביעים דמוקרטים להצביע בתיבות הצבעה במקום בדואר, ולתגובת-נגד ציבורית די משמעותית. הדואר הוא מוסד אמריקאי מיתולוגי. הוא הוקם עוד לפני החוקה, ועד לעידן האינטרנט היה עורק החיים שהחזיק יחד את האיחוד. הסיסמה הלא רשמית שלו – "לא שלג ולא גשם ולא חום ולא צינת הלילה ימנעו מהדוורים את השלמתם המהירה של סיבובי החלוקה שנקבעו להם" – היא סמל ידוע לנחישות האמריקאית.

שירות הדואר בארצות הברית (צילום: AP Photo/Gene J. Puskar)

אבל מעבר לסימבוליקה, השיבושים בדואר הביאו לנזק ממשי לחיילים משוחררים, המבוטחים בביטוח בריאות דרך הממשל הפדרלי ומקבלים את תרופותיהם בדואר; למבוגרים המקבלים את הצ'קים של ביטוח לאומי בדואר, ועוד. אלה לא האוכלוסיות החלשות ביותר – שהן המיעוטים, מהם לא אכפת לטראמפ כלל – אלא אוכלוסיות מהקואליציה של טראמפ, ופגיעה בהם משמעותית עבורו. נמשיך לעקוב.

2

ביום שלישי התרחשו הפריימריז האחרונים ל-2020, בפלורידה. כמובן שתוצאות הפריימריז לנשיאות לא משמעותיים כבר, וגם בשאר התוצאות לא היו הפתעות גדולות (כמו למשל בניו יורק לפני חודש וחצי). אבל שתי תוצאות מעניינות שווה להזכיר.

סיברינה פולטון, אמו של טרייבון מרטין, נער שחור שנרצח על ידי ג'ורג' זימרמן וזיכויו של האחרון הביא לגל הפגנות שהיה ממבשרי תנועת Black Lives Matter, רצה למשרת נציב מחוזי (County commissioner) במחוז מיאמי דייד, ונראה, נכון לעכשיו, שהיא מפסידה בכ-300 קולות. זו משרה זוטרה יחסית – משהו דומה לראש אגף בעירייה אצלנו, אבל על מרחב יותר גדול מעיר – אבל עדיין זה היה יכול להיות סיפור מרגש.

אשת הימין הקיצוני בארה"ב, לורה לומר (צילום: AP Photo/Kathy Willens)

תוצאה שניה היא במחוז הקונגרסיאלי ה-21, המכיל את אזור פאלם ביץ', ובו בין השאר את אחוזת מאר-א-לאגו של טראמפ. זה מחוז כחול עמוק ולכן למועמדת הרפובליקאית אין ממש סיכוי, אבל עדיין מי שניצחה שם בפריימריז הרפובליקאים היא לורה לומר, פעילת אינטרנט גזענית קיצונית ומפיצת תיאוריות קונספירציה.

לומר חסומה בפייסבוק, טוויטר, אינסטגרם, מדיום, פייפאל, וונמו, גו-פאנד-מי, אובר וליפט – אבל היא המועמדת הרפובליקאית לקונגרס במחוז ה-21 של פלורידה. עוד שלב קטן ומעציב של נורמליזציה של גזענות בוטה מצד המפלגה הרפובליקאית.

3

אתמול הוגש כתב אישום נגד סטיב באנון, מנהל הקמפיין של טראמפ מאוגוסט 2016 ואחר כך יועץ מיוחד לנשיא עד שסר חינו באוגוסט 2018. באנון מואשם במעילה והלבנת כספים מעמותה שאספה כספים לבניית החומה של טראמפ על הגבול עם מקסיקו.

בניגוד לשאר הטיפוסים בסביבת טראמפ שהואשמו ואף הורשעו, באנון לא היה בהכרח טיפוס מפוקפק וספק פלילי מלכתחילה. הוא הגיע לקמפיין טראמפ מברייטברט, אתר החדשות המוביל של האלט-רייט, והיה יותר על תקן אידיאולוג מאשר על תקן נוכל (כמו מייקל כהן, מייקל פלין וכו'). לכן כתב האישום הזה כל כך מפתיע.

סטיב באנון מחוץ לבית המשפט בניו יורק, אחרי שכפר באשמות שהוגשו נגדו. 20 באוגוסט 2020 (צילום: AP Photo/Eduardo Munoz Alvarez)

4

האירוע המשמעותי העיקרי שהתרחש השבוע הוא כמובן הוועידה הדמוקרטית הלאומית.

הוועידה היא בעצם הגוף הריבוני הפורמלי של המפלגה; היא ממנה את כל הוועדות הקבועות שלאחר מכן מנהלות את המפלגה, מאשרת את המצע וכמובן ממנה רשמית את מועמדי המפלגה לנשיא וסגן נשיא.

בעשורים האחרונים הוועידה הפכה להיות יותר אירוע של כיף מפלגתי לפעילים (נניח, ליכודיאדה עם קצת יותר סטייל) והזדמנות לדחוף את מסרי הקמפיין ואת המועמד בפני כלל הבוחרים – מכיוון שרשתות הטלוויזיה בדרך כלל מעבירות בשידור חי לפחות את הנאומים המרכזיים בכל ערב.

כמובן שזה לא קרה השנה. מגבלות הקורונה הביאו לכך שהועידה הפכה וירטואלית לחלוטין, ולמעשה את כל תפקידיה הרשמיים פרט לבחירת המועמד לנשיא ביצעה כבר לפני השבוע, באימיילים. לא בטוח שהשינוי הזה כל כך לרעה. הוועידות הפיזיות, יש להודות, ברובן משעממות. יש נאום טוב פה ושם – בדרך כלל הנאומים המרכזיים – אבל בשאר הזמן הנאומים די ארוכים וטרחניים וצילומי הקהל חוזרים על עצמם.

היו זמנים באמריקה: חגיגת בלונים בוועידה הדמוקרטית המרכזית ב-2016, עם מינויה הרשמי של הילארי קלינטון למועמדת המפלגה לנשיאות ארה"ב. 29 ביולי 2016 (צילום: AP Photo/Mark J. Terrill)

בצורתה הווירטואלית, הועידה הועברה מאולפן בוויסקונסין והציגה סרטוני נאומים וראיונות עם פוליטיקאים ו"אנשים רגילים" מכל רחבי ארה"ב. הנאומים היו הרבה יותר קצרים ומהודקים; הוויזואליה הרבה יותר מגוונת; והעובדה שהכל וירטואלי הפכה את הוועידה לזמינה ברשת לכל דכפין.

אז מה היה לנו שם?

היום הראשון

הנאומים הקצרים אפשרו ליום הראשון להכיל מספר רב של פוליטיקאים פופולריים במחוזות אלה ואחרים של המפלגה, ולחזק את המסרים העיקריים החשובים למפלגה בתחומים בהם טראמפ חלש.

• יחסים בין גזעיים: אחיו של ג'ורג' פלויד – שרציחתו בידי שוטר לפני כשלושה חודשים הצית את גל המחאות המשמעותי בנושאי יחסי גזע – הוביל דקת דומייה, ולאחריו נאם חבר הקונגרס השחור ג'יימס קלייבורן מדרום קרוליינה, מנהיג פופולרי מאוד בקהילה השחורה שתמיכתו בג'ו ביידן הביאה לניצחונו של האחרון בדרום קרוליינה ולמעשה הצילה את הקמפיין שלו.
• ההתמודדות עם הקורונה: מושל ניו יורק אנדרו קואומו ומושלת מישיגן גרטשן וויטימר – שניהם מושלים שזכו לאהדה רבה במדינותיהם על התמודדותם עם המגפה והתעמתו עם טראמפ על הנושא – הדגישו את כשלונו של טראמפ בהתמודדות עם המגפה, ולאחר מכן קריטסין אורקיזה, שאביה מת מקורונה, נשאה נאום קצר ועוצמתי, ששיאו במשפט: "אבי היה איש בריא בן 65. מחלת הרקע היחידה שסבל ממנה היא שהאמין לדונלד טראמפ".
• אחדות: איימי קלובושר, סנאטורית מתונה ממינסוטה, ודאג ג'ונס, הסנטור שהצליח כמעט בדרך-נס לנצח באלבמה, נשאו נאומים עם מסר של אחדות; וכן מספר פוליטיקאים רפובליקאים, בראשות מושל אוהיו ג'ון קייסיק, שחצו את הקוים והודיעו על תמיכה בביידן (לא להתלהב מזה – זה שטיק מקובל בכל המפלגות ולרוב חסר משמעות). ולבסוף, נאומי השיא היו של ברני סנדרס ומישל אובמה, שדווקא היו פחות מעניינים ודי צפויים.

הועידה הדמוקרטית 2020 בעידן הקורונה (צילום: AP Photo/Andrew Harnik)

היום השני

היום השני הכיל נאומים של פוליטיקאים משמעותיים נוספים – הנשיאים לשעבר ביל קלינטון וג'ימי קרטר, מנהיג המיעוט הדמוקרטי בסנאט צ'אק שומר, חברת הקונגרס אלכסנדריה אוקסיו קורטז, מנהיגת בית המחוקקים של ג'ורג'יה והמועמדת למושלות סטייסי אבהרמס, המועמד לשעבר ג'ון קרי, ועוד. גם נציגות הרפובליקאים שחוצים את הקווים הייתה משמעותית יותר, וכללה את קולין פאוול וסינדי מקיין, אשתו של ג'ון מקיין.

את ההצגה גנב מינויו הרשמי של ביידן. המינוי הזה, בהצבעה שמית לפי מדינות, הוא בדרך כלל טקס משמים למדי שמלהיב את הצירים בוועידה אבל אף אחד אחר. הפעם, הפורמט הווירטואלי הפך אותו למשהו דומה לשיפוט באירוויזיון: פניה לנציגות בכל מדינה ממקום מוכר או מיוחד בה, שהפך לסרטון תדמית מצוין לאמריקנה במיטבה.

ללא ספק הנאום המוצלח של הערב היה של ג'יל ביידן. נאום מרגש, במיטב המסורת של נאום רעיית המועמד, אבל ג'יל ביידן – אשת סגן הנשיא הראשונה בהיסטוריה שעבדה וקיבלה משכורת בזמן כהונת בעלה כסגן נשיא – התחילה את נאומה דווקא כמורה ודוקטור לחינוך, ורק לאחר מכן עבר לדבר על משפחתה, כולל האבל על מותו של בו ביידן. נאומים פוליטיים אמריקאים יכולים להיות קיטש צרוף, אבל לפעמים זה פשוט עובד, ונראה שזו הייתה אחת מהפעמים.

ג'יל וג'ו ביידן בוועידת המפלגה הדמוקרטית, ב-20 באוגוסט 2020 (צילום: AP Photo/Andrew Harnik)

היום השלישי

ביום השלישי הועידה הדגישה עוד כמה נושאים באידיאולוגיה הדמוקרטית – מושלת ניו מקסיקו דיברה על מדיניות סביבתית; נושא בקרת נשק עלה בנאומו של נער ניצול פיגוע הירי בבית הספר בפארקלנד, ובנאומה של גבי גיפורדס, חברת קונגרס דמוקרטית לשעבר שנסיון התנקשות בה כמעט הוביל למותה (ושבעלה, ג'ון קלי, אסטרונאוט לשעבר, מתמודד על מושב הסנט מאריזונה). סילביה סנצ'ז, שבעלה גורש במסגרת אכיפת חוקי הגירה, הדגישה את נושא ההגירה.

נאומים מתבקשים של פוליטיקאים בכירים כגון הילארי קלינטון וננסי פלוסי היו גם הפעם החלקים הפחות מעניינים, אף שהם הצליחו להוציא את טראמפ משלוותו ולפרוק את זעמו בטוויטר.

אבל בניגוד ליום הראשון, נאומי השיא היו באמת נאומי שיא: ברק אובמה נשא נאום מאוד אגרסיבי כלפי דונלד טראמפ, והשתמש בכל הכישרון הרטורי הלא מבוטל שיש לו. קמלה האריס הראתה יכולות רטוריות דומות בנאום קבלת המועמדות, כשהפכה רשמית למועמדת השחורה והאסיאתית הראשונה בהיסטוריה לתפקיד סגן נשיא ארצות הברית.

קמלה האריס נואמת בוועידת המפלגה הדמורקטית, ב-19 באוגוסט 2020 (צילום: AP Photo/Carolyn Kaster)

היום הרביעי

דווקא היום הרביעי והאחרון היה מלא בנואמים די נשכחים. רגע שיא אחד היה נאום של בריידן, ילד מגמגם בן 13, שדיבר על ההשראה שלו מביידן, שגם כן התגבר על גמגום.

באשר לנאומו של ביידן עצמו, הציפיות מלכתחילה היו נמוכות יחסית. ביידן איננו אורטור כמו אובמה או אפילו ברני סנדרס, בדרכו; וקמפיין טראמפ הקדיש כמויות אדירות של אנרגיה לטעון שביידן דמנטי ולא כשיר. אבל סגן הנשיא לשעבר – וכעת המועמד הרשמי של המפלגה הדמוקרטית לנשיא ארצות הברית – נשא נאום מוצלח למדי, ובהינתן הציפיות, זו הייתה הצלחה מסחררת.

בסף הכל הייתה לדמוקרטים ועידה טובה למדי, למרות האילוצים. לא היו בלונים, אבל היו בסוף זיקוקים. הדמוקרטים עשו לימונדה לא רעה מהלימונים שקיבלו.

כעת עוברים לועידה הרפובליקאית – אירוע טלויזיוני, שאפשר לצפות כי טראמפ יפיק לעילא ולעילא, במיטב היכולת שלו ככוכב ריאליטי.

ג'ו ביידן וקמלה האריס, עם בני זוגם, על רקע הזיקוקים בסיום הוועידה הדמוקרטית, ב-20 באוגוסט 2020 (צילום: AP Photo/Andrew Harnik)