ניר ברקת המבועת כתב שעל ישראל כץ להתפטר כי נכשל. כלומר, לפנות לו את הכיסא שנתניהו הבטיח לו לפני הבחירות, בזמן שנתניהו חשב שזה יביא לו קולות.

אין כמו לסמוך על הבטחות של נתניהו, ניר. גם לפייגלין הגזען הובטח להיות שר בריאות. והרשימה ארוכה. לגנץ, למשל, הובטח להיות ראש ממשלה אם רק ייכנס שם מתחת לדימוי האלונקה המשמים. בלי טריקים ובלי שטיקים.

אין כמו לסמוך על הבטחות של נתניהו, ניר. גם לפייגלין הובטח להיות שר בריאות. והרשימה ארוכה. לגנץ, למשל, הובטח להיות רה"מ אם רק ייכנס מתחת לדימוי האלונקה המשמים. בלי טריקים ובלי שטיקים

ישראל כץ הוא כמובן כישלון חרוץ. אבל ברקת יודע מי הוא הנכשל האמיתי ומי הוא הנוכל האמיתי ומיהו מחולל האסון שמסרב להעביר תקציב למעננו אך ורק בשל משפטו ובשל רצונו למנוע רוטציה ובשל נרקיסיזם פתולוגי.

אבל הוא לא יגיד עליו מילה.

אפשר להיות איש סטארט-אפ מבריק שבאמתחתו 450 מיליון שקלים. אפשר להיות קצין קרבי ורץ מרתון וראש עיריית ירושלים. אפשר להיות הרבה דברים. אבל בסופו של דבר, מדובר בעוד חנפן מבועת שממוקד אך ורק בעצמו.

ואף אחד מהגיבורים הקטנים הללו אינו מעז לדבר בכלל על מס ירושות עתק בזמן שהמס על העבודה חונק. אף אחד מהם לא יעשה דבר למען עצמאים שנחנקו מרוב תשלומים לביטוח הלאומי שאינו מעניק להם דבר בשעת משבר. ואיש מהם לא באמת יתעניין במצוקתם האדירה של מיליוני ישראלים כל עוד זה לא מסכן את שלטונם הרקוב.

איש מהגיבורים מוגי הלב הללו לא יעז לגעת בהון הגדול, אבל כולם יפעלו כדי לקצץ עוד יותר בשכרן העלוב של המורות והעובדות הסוציאליות והאחיות ובתקציבי החינוך, הבריאות והרווחה.

איש מהגיבורים מוגי הלב הללו לא יעז לגעת בהון הגדול, אבל כולם יפעלו כדי לקצץ עוד יותר בשכרן העלוב של המורות והעובדות הסוציאליות והאחיות ובתקציבי החינוך, הבריאות והרווחה

וכל אחד מהם כמובן יתייצב לצדו של המסית כשהוא משתלח בכזב שיטתי במה שנותר משלטון החוק ומעיקרון השוויון לפני החוק.

שוב ושוב עולה הטענה שמפלגת השלטון מאמצת דפוסים של פשע מאורגן. אני חולק על הטענה הזו. זאת אומרת, אני חולק על חלקה השני: אין שום דבר מאורגן במפלגת נתניהו ובממשלת ישראל. שום דבר.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.