כאשר הגן עורך הדין שי ניצן בבג"צ על החרבת בתי חפים רק מפני שאחד מבני הבית היה חשוד ברצח או נאשם ברצח או הורשע ברצח, זה כמובן היה בסדר מבחינת מבקריו הנוכחיים. ענישה קולקטיבית של חפים נראתה בעיניהם מוסרית. כל עוד מדובר בפלסטינים.

ומה לגבי ענישת האחראי בלבד בלא פגיעה בחפים, כפי שמתחייב מעקרונות היסוד הליברל-דמוקרטיים? שטויות. בקטנה. הרי במילא לא מדובר במשטר דמוקרטי בגדה.

כאשר הגן עו"ד שי ניצן בבג"צ על החרבת בתי חפים רק מפני שאחד מבני הבית היה חשוד ברצח, או נאשם או הורשע, זה נראה בסדר למבקריו. ענישה קולקטיבית של חפים נראתה בעיניהם מוסרית. כל עוד מדובר בפלסטינים

דיקטטורה צבאית ששללה בשיטתיות זכויות אדם ואזרח ממיליוני נתינים, לא הפריעה להם. להפך: הם עשו ועדיין עושים הכל כדי להנציחה. זאת לצד כינון וטיפוח מערכת חוקים שונה בהתאם למוצא אתני שונה ליהודים בגדה.

הם גם שלחו את משטרת ישראל – ועדיין שולחים – להשליט מרות קשוחה בירושלים המזרחית.

נכון, תושביה הפלסטינים של ירושלים המזרחית סופחו למדינת ישראל ללא קבלת אזרחות. ומי מהם שיבקש אזרחות, ייאלץ להמתין 3-4 שנים לתור ברשות האוכלוסין, תוך שרשות זו תעשה הכל כדי שלא להעניק לו אזרחות.

נכון, שוטרי משמר הגבול נוהגים בתושבי ירושלים המזרחית הפלסטינים כנתינים לכל דבר ולא כאזרחים (מפני שאינם אזרחים).

נכון, הם לא זכאים לזכויות האזרח שאנו זכאים להן כבר 53 שנים.

ונכון, הם לא יכולים לבחור את חברי הפרלמנט שאנו מורשים לבחור כדי לחוקק חוקים שישלטו בחייהם. אבל מה כבר קרה? בסך הכל אפליה חוקית ממוסדת בהתאם למוצא אתני. בקטנה.

פינוי אום אל-חיראן לטובת כינון יישוב יהודי במקום הישוב הבדווי (תוך שתושבי אום אל-חיראן מציעים יישוב יהודי-ערבי משותף) הייתה חרפה אלימה. עצם הפינוי עצמו. כך נראית אלימות לגלית, ד"ר בן חיים.

והכל בניצוחו של מיסטר הנחיתי והוריתי.

הזדמנויות רבות נקרו בדרכו של ראש הממשלה נתניהו כדי להתנצל לפני משפחתו של יעקוב ז"ל. פרסום מסקנות מח"ש כי לא מדובר בפיגוע. פרסום מסקנות נציג שב"כ שפקד את מתחם האירוע הקטלני וקבע שכל הסימנים מלמדים שלא היה מדובר בפיגוע. ועוד כהנה וכהנה שלבים.

רק אתמול הוא בחר להתנצל, תוך שהוא מסביר למרבה התדהמה, כי רק אתמול התגלה שאבו אל-קיעאן לא היה טרוריסט שהתכוון לפגוע בשוטרים, ואף מדגיש שהמשטרה והפרקליטות שיקרו "כדי לפגוע בי".

פינוי אום אל-חיראן לטובת כינון יישוב יהודי במקום הישוב הבדווי (תוך שתושבי אום אל-חיראן מציעים יישוב יהודי-ערבי משותף) הייתה חרפה אלימה. עצם הפינוי. כך נראית אלימות לגלית, ד"ר בן חיים

צריך מידה עצומה של נרקיסיזם, אטימות והתמקדות מוחלטת בעצמך כדי לומר את הדברים הללו. צריך מידה עצומה של נרקיסיזם, אטימות והתמקדות בעצמך כדי להמשיך להנהיג מדינה במשבר עמוק אך ורק מתוך שיקולים אישיים של הישרדות פוליטית ומשפטית. האמת היא שצריך מידה עצומה של נרקיסיזם פתולוגי כדי להסתבך בכלל בשורת העבירות המיוחסות לנתניהו.

אין סתירה בין מאבק בכשלים העגומים שקיימים במשטרת ישראל ושהתגלו גם בפרקליטות המדינה (לצד הבעת הערכה לחלקים המצוינים והישרים שם) ובין מאבק לסיום שלטונו של הנרקיסיסט. להפך: שני הדברים נדרשים למען הבטחת שלטון החוק ולמען הצדק.

חשוב מכך: ניאבק נגד הכיבוש ולמען דמוקרטיה שמעניקה לכולם אזרחות, מעגנת את עקרון השוויון לפני החוק ומבטיחה שוויון אזרחי ופוליטי. ללא דיקטטורה צבאית. ללא 2 מערכות חוק שונות לפי מוצא אתני. ללא ענישה קולקטיבית. ללא מעצרים מנהליים. ללא הפקעות קרקעות לטובת קבוצה אתנית שולטת. ללא הסתה ושיסוי. וללא מנהיגות שפועלת להחריב מה שנותר משלטון החוק.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.