לפני 14 שנה, שני הפעילים ההומניטריים ג'וש ואליסה רוקסין עזבו את ביתם בניו יורק לטובת המדינה המרכז-אפריקאית רואנדה. זמן קצר אחר כך הם שכרו בית באזור האופנתי קיובו בקיגאלי הבירה, שראה שפיכת דמים מחרידה במהלך רצח העם ב-1994, שבו נרצחו כמיליון בני הטוטסי ובני הוטו מתונים על ידי בני הוטו.
"יום אחד הגיעה משפחה לשער הבית שלנו. הם ידעו שאח שלהם נרצח בחצר האחורית שלנו", נזכרת אליסה. "נתנו להם להתחיל לחפור. הם מצאו את העצמות שלו, את הגולגולת. הם היו אסירי תודה על ההזדמנות לעשות את זה. זאת הייתה הקלה אדירה עבורם, להעניק לו קבורה הולמת".
לאליסה יש עדיין תמונה שלה ושל בתה התינוקת, מאיה, ליד דלי מלא בעצמות.
"יום אחד הגיעה משפחה לשער הבית שלנו. הם ידעו שאח שלהם נרצח בחצר האחורית שלנו. נתנו להם להתחיל לחפור. הם מצאו את העצמות שלו, את הגולגולת. הם היו אסירי תודה על ההזדמנות לעשות את זה"
"כמה שנים מאוחר יותר, הם התחילו לסלול את הכבישים, וקרה אותו דבר. עצמות התחילו להופיע", היא מספרת. "בשביל זרים כמונו, זה היה מחזה בלתי נתפס. זה משהו שלעולם לא אשכח".
מאז שהגיעו ב-2003, צברו אליסה וג'וש חוויות בלתי נשכחות שיספיקו להם לכל החיים. ב-2013 ניסה ג'וש לאסוף את כולם לממואר מעורר ההשראה שלו, "אלף גבעות לגן עדן: אהבה, תקווה, ומסעדה ברואנדה".
![ג'וש ואליסה רוקסין, הבעלים של "ריטריט גן עדן" כמו גם מסעדת ומלון בוטיק גן עדן בקיגאלי, פברואר 2020 (צילום: לארי לוקסנר)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2020/09/RW-013.jpg "ג'וש ואליסה רוקסין, הבעלים של "ריטריט גן עדן" כמו גם מסעדת ומלון בוטיק גן עדן בקיגאלי, פברואר 2020 (צילום: לארי לוקסנר)")
אליסה, 45, גדלה בסן פרנסיסקו. ג'וש, 50, הוא יליד רידג'פילד, קונטיקט. בני הזוג, שבבעלותם מלון הבוטיק ומסעדת Heaven (גן עדן) בבירת רואנדה, הם בין היהודים היחידים שחיים בארץ הירוקה וההררית, שבה גרים 13 מיליון איש. הם פיתחו את העסק שלהם מבראשית, והפכו לאחד המעסיקים היחידים ברואנדה שמעניקים ביטוח רפואי מלא ורופא מחברה פרטית לעובדיהם ולבני משפחתם.
אליסה מחפשת אמנים ויוצרים לסיורים של Heaven, שמחברים בין האורחים לבין החיים המקומיים ברואנדה. היא מאירה זרקור על מעצבים צעירים ויוצרים נוספים שלא בהכרח בולטים. ג'וש מעריך שהוא ואשתו הכשירו כאלף איש שעובדים היום בריזורטים המובילים ברואנדה.
פגשתי את השניים בדיוק כשמגפת הקורונה התחילה לעשות כותרות, ואנשי משרד הבריאות המקומיים בדקו את כל הנוסעים שהגיעו לשדה התעופה הבינלאומי בקיגאלי. בני הזוג הסבירו מדוע ויתרו על החיים הנוחים שלהם במנהטן כדי "לעשות שינוי" ברואנדה.
הם מדברים מהבאר ליד הבריכה בנכס היוקרתי שלהם, במורד הגבעה מהוטל דה מילה קולינס, ששימש מקום מקלט ליותר מ-1,200 איש במהלך רצח העם ב-1994, המקום שבו צולם הסרט המוערך "מלון רואנדה" ב-2004.
ג'וש מספר שהגיע לראשונה לאפריקה כנער ב-1987, תוצאה ישירה של לימודיו לקראת הבר מצווה בקהילת בני חיים בניו אינגלנד. "זאת הייתה התקופה של שיא הרעב באתיופיה והרב שלי, צ'רלס ליפמן, היה מנטור אמיתי עבורי", הוא מספר.
"הוא היה מנהיג בשלב מאוד מוקדם, החל מייצוג רבנים גאים בתנועה הרפורמית, ועד לחיפוש פתרון של שלום למדינה הפלסטינית. הוא תמיד הבהיר שחשובים לו יותר הדברים שאעשה בעולם האמיתי מאשר מה שאלמד או אשנן בעל פה".
ב-1984, ליפמן הביא את מנהיגי "מבצע משה" לדבר, ומצוקת יהודי אתיופיה, כמו גם המשימה החשאית להעלאתם לארץ, נגעה בג'וש. במהרה הפך לאקטיביסט בתיכון שלו, וזה מה שהביא אותו לבסוף למזרח אפריקה שלוש שנים מאוחר יותר.
במהלך ביקור בכפר מרוחק בצפון אתיופיה, ילדים מקומיים הראו לו את הכיתה שלהם, שעשויה בוץ וקש. על הקיר הייתה תלויה גדולה של תלמידי התיכון האמריקאים שגייסו עבורם כסף. ג'וש היה בתמונה. מאותו רגע, התיכוניסט היהודי מקונטיקט ידע שאפריקה היא הגורל שלו.
מלגת טרומן בזמן לימודיו בייל הובילה את ג'וש למלגת פולברייט בבוליביה, ואז לתואר שני באוניברסיטת קולומביה. משם המשיך למשרות בכירות בייעוץ בינלאומי, וגם לדייט הראשון עם האישה שאיתה יתחתן.
אליסה, בוגרת וולסלי עם תואר שני בבריאות הציבור מהרווארד, עבדה באגף הבריאות של עיריית ניו יורק, באו"ם ובהמשך בגולדמן זקס. כמו ג'וש, גם היא חיפשה הרפתקה שתוסיף משמעות לחייה. הם מצאו אותה ברואנדה.
"ברגע שנחתנו שם, הבנתי שיש עולם מלא באנשים שזקוקים לנו", היא אומרת. "זה שינה את מי שאני באופן מהותי, ומיקד אותי בסיוע לאחרים. ג'וש תמיד היה כזה, וזה חלק ממה שגרם לי להתאהב בו".
בקיגאלי התנדבה אליסה בבית יתומים. שישה חודשים אחרי שהגיעו לשם, החליטה לפתוח מקום משלה, ולקרוא לו Heaven Cafe. "התכנית העסקית שלי הייתה שולחנות וכיסאות מפלסטיק, ולהגיש קפה ותה", היא אומרת. "אבל אז נפתח בית הקפה בורבון בקיגאלי, והחלטתי לפתוח מסעדה במקום. רציתי שהלקוחות שלנו יהיו רואנדים, מהגרים, תיירים, ואנשים בנסיעות עבודה".
בני הזוג רוקסין, שעבדו עם צוות שמעולם לא אכל אפילו במסעדה, הפכו את העסק שלהם לרווחי בתוך זמן קצר. ב-2011 התרחבו לכדי מלון, כשהפכו בית נטוש בשטח שלהם לבית הארחה עם שלושה חדרים.
בריזורט יש היום 43 חדרים, 31 מהם כחלק ממלון הבוטיק, שעולה כ-90 דולר ללילה בממוצע. 12 חדרים נוספים הם הריטריט, ריזורט לקשרי שהלינה בו עולה כ-700 דולר ללילה. בנוסף, הם בונים היום 8 וילות נוספות, אחת מהן עם בריכה פרטית. כשהבנייה תסתיים, באוקטובר, יגיע מחיר הווילות ל-1,800 דולר ללילה.
המסעדה צברה מוניטין בזכות מטבח הפיוז'ן האפריקאי-בינלאומי שלה. הפריטים האהובים על אליסה בתפריט: סלט פרחי בננה בסגנון תאילנדי, ופילה בקר שמוגש עם צ'ימיצ'ורי מפרח מניהוט. בני הזוג אומרים שהשקיעו כמעט 7 מיליון דולר בעסק שלהם עד היום. בדרך הם הולידו שלושה ילדים ואימצו שלושה ילדים מקומיים, והמסעדה שלהם הפכה במהירות למרכז החיים היהודים ברואנדה.
בני הזוג אומרים שהשקיעו כמעט 7 מיליון דולר בעסק שלהם עד היום. בדרך הם הולידו שלושה ילדים ואימצו שלושה ילדים מקומיים, והמסעדה שלהם הפכה במהירות למרכז החיים היהודים ברואנדה
"כשאליסה ואני עברנו לפה, לא היינו יהודים פעילים", אומר ג'וש. "חגגנו את החגים, אבל לא שמרנו שבת. אחרי כמה שנים פה, החלטנו להפוך לדתיים יותר. חלק גדול בזה היה שהתחלנו להתייחס לשבת כאל הזדמנות להתקרב כמשפחה".
רון אדם, שגריר ישראל לרואנדה, מעריך שבמדינה חיים פחות מ-30 יהודים. היו יותר, אבל רבים מהם – ובהם הרב של חב"ד, חיים בר סלע – עזבו אחרי הכרזת ארגון הבריאות העולמי על מגפת הקורונה. הרב חזר בינתיים, ובית חב"ד פועל במיקומו, מעבר לכביש משגרירות קונגו, במרחק הליכה ממשפחת רוקסין.
יהודים בולטים נוספים שמעורבים בזירה העסקית ברואנדה הם מארק הולצמן, יו"ר בנק קיגאלי, ורון וייס, מנכ"ל קבוצת האנרגיה רואנדה, שבבעלותה מפעל החשמל המרכזי במדינה. למעשה, יהודים משחקים תפקיד חשוב בתעשיית האנרגיה שם. ב-2014, קבוצה בבעלות יוסף אברמוביץ מקיבוץ קטורה בנתה חווה סולרית בשווי 24 מיליון דולר ליד כפר הנוער אגהוזו שלום – פנימייה שמעוצבת בדומה לכפרי הנוער שהוקמו בארץ ליתומים שורדי שואה. בנוסף, אומר אדם, ענקית ההשקיה נטפים מנהלת פרויקט בשווי 65 מיליון דולר במזרח רואנדה.
בשנה שעברה התחילה רואנדה-אייר להציע טיסות ישירות בין תל אביב לקיגאלי, שלוש פעמים בשבוע, והציתה תקוות שתיירים ישראלים רבים יגיעו לביקור.
אחד מאתרי התיירות המרכזיים של העיר הוא אנדרטת הג'נוסייד של קיגאלי, מקום קבורתם של למעלה מ-250,000 מקרבנות רצח. המרכז דומה ליד ושם, וכולל תצוגה קבועה שמוקדשת לשואה ולסבל היהודי במלחמת העולם השנייה.
אחד מאתרי התיירות המרכזיים של העיר הוא אנדרטת הג'נוסייד של קיגאלי, מקום קבורתם של למעלה מ-250,000 מקרבנות רצח. המרכז דומה ליד ושם, וכולל תצוגה קבועה שמוקדשת לשואה ולסבל היהודי במהלכה
אבל האטרקציה המרכזית היא קהילת הגורילות הנתונות בסכנת הכחדה, שחיות בפארק לאומי, שעתיים וחצי נסיעה מקיגאלי. לא זול לראות אותן: הביקור דורש אשרה במחיר של 1,500 דולר למבקר, ומאפשר רק 60 דקות עם הפרימטים.
ג'וש אומר שאין לו מושג מתי רואנדה-אייר תחדש טיסותיה לתל אביב. הטיסות בשדה התעופה של קיגאלי התחדשו ב-1 באוגוסט, אחרי שהושעו בתחילת מרץ.
בעקבות הסגר המוחלט של רואנדה באביב ובתחילת הקיץ, אומר ג'וש, ההכנסות מהמלון והמסעדה היו רק 5-10% ביחס למה שהן אמורות להיות בתקופה הזו. בני הזוג נאלצו לפטר 80 מתוך 135 עובדיהם, למרות שהם אומרים שכמה עשרות אנשי צוות גרים איתם בשטח ושומרים על בידוד, "בזמן שניסינו להבין מי נגד מי".
אבל "הסיפור שלא סופר", הוא אומר, הוא על המאמצים העיקשים של רואנדה לצמצם את התפשטות המגפה. רוב המקרים המאומתים במדינה, ובסך הכל 4,722 חולים, היו נהגי משאיות שהגיעו מטנזניה, קניה ואוגנדה, וכולם נבדקו והושמו בבידוד, במקרה שהתגלו כנשאים. עד כה מתו רק 27 איש מהנגיף. "עבדתי במערכת הבריאות במשך 15 שנה, לפני שנכנסתי לעסקי האירוח", אומר ג'וש. "בשלב מסוים קיבלנו עדכונים יומיומיים משגרירות ארה"ב שהזהירו אותנו, עדכנו על הטיסות האחרונות שיוצאות מהמדינה. אבל לא חשבנו על זה יותר מדי זמן.
"עבדתי במערכת הבריאות במשך 15 שנה, לפני שנכנסתי לעסקי האירוח. בשלב מסוים קיבלנו עדכונים יומיומיים משגרירות ארה"ב שהזהירו אותנו, עדכנו על הטיסות האחרונות שיוצאות מהמדינה. אבל לא חשבנו על זה יותר מדי זמן"
"למה שנעזוב, כשאנו יודעים שרואנדה תעשה עבודה יותר במאמצים לשלוט במגפה ביחס לארה"ב או אירופה? וצדקנו לחלוטין. לרואנדה מגיעים שבחים רבים על כך שהיא אחד המקומות הבודדים באפריקה שהצליחו לשלוט בהתפרצות".
פגישת ראשי ממשלות חבר העמים הבריטי, ועידת פסגה בינלאומית שהייתה אמורה להתרחש בקיגאלי ב-22-27 ביוני, נדחתה ל-2021. על פי השמועות, הנסיך צ'רלס יתארח בריטריט.
אליסה אומרת שהיא מעולם לא התחרטה על המעבר לרואנדה – ושהיא לא יכולה לדמיין את נישואיה, את הקריירה שלה כיזמית או את תפקידה בחיים בשום צורה אחרת. "כשהתחלתי, לא היה לי מושג איזו השפעה יכולה להיות לעסק קטן", היא אומרת. "מאז שפתחתי את 'גן עדן' וראיתי איזו עוצמה יש למגזר הפרטי, אין עוד צדקה. זה לא מימון של תורמים, זו קיימות לטווח ארוך. אפריקה מציעה כל כך הרבה הזדמנויות להחליף את העוני בשגשוג – באמצעות יזמות".
היא מוסיפה: "ריפוי העולם מתחיל באנשים שמקבלים החלטות, של איך את רוצה לחיות את חייך. את לא חייבת להיות רופאה או עורכת דין, ואת לא צריכה רקע מיוחד כדי להוביל לשינוי".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אני ביקרתי לפני שנה וחצי ברואנדה , חייב להגיד שהופתעתי לטובה , ממש . מכך הבחינות , אתה מרגיש טוב ובטח . השרות והאדיבות של האנשים הם מעל ומעבר . כמובן , שזאת ארץ שיש לה הרבה להציע לכל תייר . כל מה תחפש יש לך בכל הרמות . שווה מאוד לבקר .