בוקר טוב! קבינט הקורונה יתכנס בצהריים כדי לבחון אפשרות להחמיר הגבלות לאחר יום כיפור. על הכוונת של משרד הבריאות בעיקר הגבלת העבודה במגזר הפרטי ל-30% ומעבר למתכונת חירום במגזר הציבורי. בנוסף, הכוונה היא להגביל התקהלויות ולאכוף עוצר.

"כנראה לא תהיה ברירה לעשות החמרה נוספת אחרי יום כיפור אחרי ששומעים ורואים ועושים מינימום נדרש להוריד את התחלואה", אמר הבוקר אבי ניסנקורן בראיון לכאן ב'.

"צריך למנוע התקהלויות זאת הנוסחה אבל כבר כמה חודשים אנחנו מתמודדים עם הנושא הזה והדבר היחיד שהיה אפקטיבי זה סגר, זה מה שהוריד תחלואה … צריך לקבל החלטות באיזון נדרש בין כלכלה לבריאות".

אני בהחלט מבין שהעומס דורש תגבור, זה גם בקהילה, זה עומס קשה, אנחנו עושים הכל להוריד מהרופאים דברים לא הכרחיים", אמר הבוקר סגן שר הבריאות יואב קיש בהתייחס לדיווחים על עומס בקופות ובבתי החולים.

"גם אם נחליט כולנו היום להדק את הסגר נצטרך להגיע לישיבת ממשלה לנסח תקנות להביא אותן לאישור ממשלה ואז לאשר בכנסת, מה שאתה לא עושה זה 4-5 ימים אי אפשר מהיום למחר, מכיוון שאנחנו חייבים למקסם את הזמן של החגים אין לנו את הלוקסוס לוותר על סגר נושם, לא יודעים לכמת את זה למשמעות אפידמיולוגית, יש כאלה שחושבים שזה מספיק ויש כאלה שחושבים שצריך להחמיר".

"אם היה לנו כלי אחר לייצר מניעת התקהלויות היינו עושים את זה … כל מי שמפר הנחיות צריך לאכוף כנגדו ולהיענש, גם ארוחת החג של המפגינים בבלפור וההפגנות בים – צריך לאכוף כלפי כל יועץ, אכיפה מלאה, צריך תקנות שמאפשרות אכיפה, לדרוש מהאנשים שבאים להפגין להתנהל באחריות".

בהקשר ליו"ר קבינט הקורונה, ח"כ יפעת ביטון, קיש אמר שהיא נכנעה ללוביסטים והיא "לא מעניינת": "ישבתי אצלה בוועדה, נלחמתי מול לוביסטים ולצערי היא נכנעה אליהם, במקום להוכיח מנהיגות. דעתה היתה שגויה לחלוטין והובילה לפגיעה באמון הציבור ולסגר, היא לא מעניינת".

"החלטנו שהגורמים שיעסקו בעניין יהיו הגורמים המקצועיים ולא הגורמים הפוליטיים … המתווה חייב לקחת בחשבון עצירת תחלואה זה אינטרס של כולנו גם של המפגינים וגם של המתנגדים להפגנות", אמר הבוקר לכאן ב' עמיר פרץ.

שר הכלכלה הוסיף כי "כולם צריכים לראות בזה דבר מרכזי ולהגיש לנו הצעה לא פוליטית זכויות נשמרות ומצד שני להגן מפני התפשטות התחלואה".

בהתייחס ליועצי ראש הממשלה שנתפסו מפרים בידוד, אמר פרץ כך: "בלי אמון הציבור לא יעזרו כללים והגבלות … אני חושב שראש הממשלה צריך לנקוט בפעולה כלשהי".

"לא נטפלים לאף אחד ברור לחלוטין שאדם מוכר צריך לקחת בחשבון שהוא לא איש פרטי, העניין של הפרת בידוד היא לא שאלה של למי נטפלים אלא שאלה של אחריות, אחוז קטן שמפר בידוד לוקח סיכון שידביק אחרים לאיזה אדם יש זכות להדביק אחרים? וודאי כשאתה איש ציבור שמקורב לראש הממשלה".

באופוזיציה תוקפים את נתניהו על ניהול המשבר והפרת הבידוד של יועציו. יאיר לפיד אומר ש"נתניהו נכשל כי הוא מנהל גרוע" ואלי אבידר צופה שטופז לוק ועופר גולן יעמדו לצידה של שרה נתניהו בחליפות אסטרונאוטים.

לבי לבי על לוק וגולן… עכשיו גם כיסויי נעליים מניילון כחול לא יספיקו. בסרטון הבא הם יעמדו לצידה בחליפות אסטרונאוטים. https://t.co/M6fn8Diwct

— Eli Avidar אלי אבידר (@avidareli) September 22, 2020

חוזרים על אותן טעויות. נתניהו נכשל כי הוא מנהל גרוע. אם רוצים להלחם במגיפה בהצלחה – צריך להחליף אותו. pic.twitter.com/CRVsNQ37rK

— יאיר לפיד – Yair Lapid (@yairlapid) September 22, 2020

בממשלה כבר מתחילים לחשוב שהקיצוץ צריך לחול גם על מספר המשרדים והשרים, לפי דיווח של גילי כהן בכאן.

משבר הקורונה בכלכלה | גורמים בממשלה טוענים כי צמצום עלויות אמיתי יגיע לא מקיצוץ בשכר השרים, אלא מצמצום מספר המשרדים המנופח@gilicohen10

— כאן חדשות (@kann_news) September 22, 2020

"אם הסגר הזה לא יצליח תוך חודש חודשיים נעבור את ה-1,000 עד 1,500 חולים קשים", אמר הבוקר לגלי צה"ל שר האנרגיה יובל שטייניץ.

"עדיף לסבול שבועיים שלושה של סגר מהודק מאשר לדמם שנה שלמה … אני חושב שמי שמפר לגבי אחד זה לא ברור, צריך להיענש באופן ברור, חייבים לשמור על משמעת, כולנו, מימין לשמאל, ערבים ליהודים חרדים וחילונים, בלי התקהלויות בלי התגודדויות בלי עומס בבתי הכנסת … חלק מהציבור מצפצף".

"היעד הנכון הוא לאזור ה-100 נדבקים ליום, 1,000 זה עדיין מדינה אדומה באירופה … מהסגר לפחות נחזור להיות מדינה ירוקה כי הסגר האווירי פוגע בכלכלה שלנו".

משרד הבריאות מעדכן שכרגע יש בישראל 653 חולים קשה, מחצות אובחנו 413 נדבקים חדשים ואתמול 3,843. אתמול בוצעו 34 אלף בדיקות, 1 מכל 9 נבדקים חיובי, ומספר המונשמים עומד על 169.

פרופ' רוני גמזו מבקר את סביבת ראש הממשלה על הטלת האחריות תחלואה על ועדת הקורונה.

"אני לא חושב שזה המוקד, המוקד הוא קבלת החלטות נחושה שלנו לגבי התקהלויות בתוך מדינת ישראל. בוועדת הקורונה היה סיפור של חדרי כושר אני לא בטוח שזו הסיבה".

בהקשר להפרת הבידוד של יועצי ראש הממשלה והגיבוי שניתן להם, אמר פרוייקטור הקורונה כך: "אין הבדל באכיפה לא צריך להיות הבדל, עם כל הכבוד לראש הממשלה הוא לא צריך לקבוע מי צריך ייכנס לבידוד ומי לא ייכנס לבידוד, מי תהיה לו אכיפה ומי יקבל עונש ומי יקבל ענישה פלילית או לא זה תפקידה של המשטרה זו לא הנחיה של ראש הממשלה".

פרופ' גמזו בביקורת על רה"מ @netanyahu וסביבתו | על הטלת האחריות על ועדת הקורונה בתחלואה: "אני לא חושב שזה המוקד. חדרי הכושר זה לא הסיבה". על הגיבוי שנתן ליועציו שהפרו בידוד: "הוא לא זה שצריך לקבוע מי ייכנס לבידוד ומי לא ייכנס לבידוד – זה תפקידה של המשטרה, לא הנחייה של רה"מ" pic.twitter.com/lcsu9Drn04

— ערוץ כנסת (@KnessetT) September 22, 2020

מנכ"לית משרד האוצר פנתה אתמול בכתב למנכ"ל משרד הבריאות פרופ' חזי לוי והזהירה מפני השלכות קשות שיהיו להידוק נוסף של הסגר. "לקראת כינוס קבינט הקורונה כתבה טרנר-אייל כי לצעדים אלו עלות כלכלית משמעותית וכואבת למשק בסך מיליארדי שקלים בטווח הקצר, והשלכות כלכליות וחברתיות משמעותיות בטווח הארוך".

לדבריה, העלויות הכלכליות ביותר יהיו לסגירת מקומות העבודה וצעד כזה עלול להביא לנזק בלתי הפיך בטווח הבינוני והארוך. "יש להימנע מפגיעה נוספת בכלכלה, בטרם ניתנה לציבור ולבעלי העסקים הזדמנות ליישם את צעדי המנע הקשים שכבר ננקטו".

יו"ר ועדת הקורונה אמרה הבוקר בדיון בכנסת שהוועדה בראשותה התנהלה באופן ענייני ואין טעם במלחמה בינה לסביבת ראש הממשלה. "לא רציני להטיל את האחריות על מה שקורה עכשיו על דיונים שהיו אצלנו לפני חודשיים, לא כאן צריך לשים את האצבע. הוועדה התנהלה בצורה עניינית ותמשיך להתנהל בצורה עניינית".

כולנו באותו צד ורוצים להילחם בדבר האיום הזה שתהרגש עלינו, יש לנו חילוקי דעות לאורך הדרך אבל הכל בסדר, ככה זה בדמוקרטיה, כל עוד ננהל את זה בצורה מכובדת זה בסדר".

ועדת הקורונה התכנסה הבוקר אחרי שאתמול ראש הממשלה ניסה לרמוז שהאחריות לעליה בתחלואה מוטלת על שאשא-ביטון. היא הגיבה בפוסט פייסבוק שבו כתבה שהיא "מציעה לראש הממשלה להתעשת ולהפסיק לחפש אשמות".

מזה זמן רב יפעת שאשא ביטון אינה מתנהלת כחלק מסיעת הליכוד ואינה משרתת את מטרותיה.
היא בוחרת לתקוף אותנו ואת רה"מ באופן אישי כאילו בחירתה לכנסת היתה מתרחשת ללא ההישג המדהים שלנו בבחירות האחרונות.
כפיות טובה אינה מקובלת במחוזותינו ולכן אני סבור שיש לשקול את המשך דרכה בסיעת הליכוד.

— Miki Zohar מיקי זוהר (@zoharm7) September 21, 2020

הפרקליטות הגישה היום כתב אישום נגד סאבר בוואכני, צעיר בן 20 מפוריידיס, בגין ניסיון להטות את תוצאות בחירות מועד ב' לטובת הליכוד. הפרשה נחשפה לראשונה בזמן ישראל.

בבוואכני היה סגן יו"ר קלפי מטעם הליכוד ונאשם בכך שהטיל לקלפי 56 מעטפות הצבעה חתומות בחתימות מזוייפות ובתוכן פתקי הצבעה. בתלונה שנמסרה למשטרה אמר אחד מחברי הקלפי האחרים שראה את הנאשם מאחורי הפרגוד עומד עם מכנסיים מופשלות ו"על השולחן היו ערימות מעטפות שכנראה לא נחתמו על ידינו".

המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, אמר היום בוועדת קורונה שבדיקות מעבדה לאבחון קורונה יכולות להניב תוצאות שונות לאותו בן אדם. "במצב שבו אנחנו נמצאים אסור לנו לפספס אפילו את החיוביים הגבוליים, לכל מעבדה יכולה לצאת תוצאה אחרת, אדם יכול להיבדק במעבדה אחת ולצאת חיובי ובמעבדה אחרת לצאת שלילי".

תהיו איתי רגע:
מסתבר שאזרח יכול ללכת להיבדק בדיקת קורונה בעיר א' ולצאת חיובי.
אחר כך הוא יכול ללכת להיבדק בעיר ב' ולצאת שלילי…

איך?
לפי פרופ' גרוטו *אין* אומדן אחיד לבדיקות קורונה במדינת ישראל.

על זה נאמר: ????‍♀️????‍♀️

— Yulia Malinovsky יוליה מלינובסקי (@YuliaMalinovsky) September 22, 2020

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות אישרה לקריאה ראשונה הצעת חוק לשינוי שימוש במונח נכות בחוק הביטוח הלאומי ל"מוגבלות".

הוועדה בראשות ח"כ חיים כ"ץ אישרה את ההצעה שיזמו חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב (יהדות התורה).

על פי דברי ההסבר להצעת החוק, השימוש במונח 'נכה' נחשב בשפת היום יום לפוגעני. הוא אינו עולה בקנה אחד עם המגמה להגן על כבודם של אנשים עם מוגבלות ולהבטיח את זכותם להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה על פי עקרונות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

בדיון עלו גם הסתייגויות לשינוי המינוח. ח"כ קטי שטרית אמרה: "להיות נכה זו לא קללה ולא בושה, זו מילה מתארת מצב נתון כמו גובה או משקל ומנגד דווקא המילה 'מוגבלות' יוצרת תודעה של חוסר מסוגלות. אני מתנגדת לשינוי וגם ארגונים רבים פנו אליי בבקשה להשאיר את המונח כפי שהוא. הרי גם לא ניתן יהיה להעלים את המילה לגמרי, זה משליך על הרבה חוקים ותחומי חיים אחרים אחוזי נכות, תו נכה, ומה נעשה עם נכי צה"ל? נחליף לאנשים עם מוגבלות מצה"ל? ועוד ועוד".

בתגובה הדגיש יו"ר הוועדה ח"כ חיים כץ שההצעה לא תקודם לקריאה שנייה ושלישית מבלי שיתקיימו שיחות ויושגו הסכמות עם הארגונים: "אנחנו מקדמים חקיקה כדי לעזור לאוכלוסיות ולא לפגוע. אחרי הקריאה הראשונה נכנס לגופו של עניין ואם לא נצליח להגיע להסכמות לא נמשיך לקדם את ההצעה".

ח"כ יעקב אשר, מיוזמי ההצעה הצטרף לדברים: "הנושא הזה חשוב להרבה אנשים מבחינה דקלרטיבית וערכית, אנחנו עושים פה שינוי גדול אבל אם הוא יפגע במישהו זה לא יקרה".

הנשיא ראובן ריבלין ושר המשפטים אבי ניסנקורן הכריזו על מתווה חנינות לבעלי חובות בגין קנסות, שנקלעו למצב כלכלי קשה בעקבות הקורונה. הכוונה לקנסות שהוטלו בעקבות הליך פלילי, תעבורתי או מנהלי, למעט קנסות שניתנו בגין הפרת תקנות קורונה".

הכרזתי הבוקר עם שר המשפטים @AviNissenkorn על מתווה חנינות ייחודי עבור בעלי חובות בגין קנסות, שנקלעו למצב כלכלי קשה על רקע המאבק בנגיף הקורונה.
בשעה זו מדינת ישראל צריכה להושיט יד לבניה ובנותיה ולהיחלץ לעזרתם של אלה שמצאו את עצמם בן לילה במערכת כלכלית על החיים. pic.twitter.com/h8G4WK1WVW

— ראובן (רובי) ריבלין (@ruvirivlin) September 22, 2020

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד מאשים את הממשלה בשיקולים זרים, בבזבזנות, בכך שסמכויות החירום לא ניתנו לרח"ל ופיקוד העורף, ובכשלון המערך האפידמיולוגי, שעדיין לא הוקם במלואו.

דמיינו מה היה קורה אם היינו נכנסים לקורונה וכל השיקולים היו ענייניים. מה היה קורה אם מינואר ישראל היתה מתפקדת כמו שהיא צריכה לתפקד. בלי שיקולים פוליטיים. בלי כתבי האישום של ראש הממשלה. בואו לרגע נדמיין את מדינת ישראל בימי הקורונה כשהיא עניינית, ממוקדת מטרה, עוסקת רק במה שחשוב.

— יאיר לפיד – Yair Lapid (@yairlapid) September 22, 2020

בין ההמלצות של רוני גמזו להגבלות נוספות, יהיו צמצום מקומות העבודה ל-50% במגזר הפרטי, מתכונת חירום במגזר הציבורי, סגירת בתי הכנסת ואיסור התקהלויות בחג, סגירת השווקים ואכיפה מוגברת לאיסור מקוואות. קבינט הקורונה יתכנס לדיון בהחמרה הנוספת בצהריים, ולפי דיווח ב-N12 חלק מהשרים תומכים גם בעוצר לילי.

נפתלי בנט ויאיר לפיד לא נשארו לשמוע את התשובה של השר דודי אמסלם להצעת אי האמון שלהם. אמסלם אמר כי בנט "מתבשם מהסקרים, הוא ראש ממשלה וירטואלית".

בנט ציטט את ראש הממשלה שאמר שמי שזילזל בהנחיות לא צריך לבוא בטענות לממשלה. "מנהיג מדינה עוסק באל תבואו אלינו בטענות … זאת מנהיגות? גם זה יפעת שאשא-ביטון אשמה? אתם השתגעתם? זה לא ייאמן, ואז הוא שולח את השופרות שלו זה לא עובד כבר השופרות לא עובדים!".

"הוא שולח את השופרות שלו – זה לא עובד כבר. השופרות לא עובדים יותר". יו"ר @yeminaparty ח"כ @naftalibennett תוקף את רה"מ @netanyahu: "מנהיג מדינת ישראל בא ואומר 'אתם אשמים, אל תאשימו אותנו. אל תבואו אלינו בטענות שהתחלואה עולה'. מנהיג מדינה עוסק ב'אל תבואו אלינו בטענות'" pic.twitter.com/yxbInTB5TV

— ערוץ כנסת (@KnessetT) September 22, 2020

"יש רשתות חברתיות יש הרבה דרכים להביע מחאה, האפקט יהיה הרבה יותר גדול, לא שיתעמתו עם שוטרים", אומר השופט בדימוס אליקים רובינשטיין לכאן ב' ביחס להפגנות בבלפור. לדבריו, צריך להשעות את ההפגנות בגלל פיקוח נפש.

שאלה: האם צריך להגביל את זכות המחאה?

"אני לא רוצה להגיע לשם (להגבלת זכות המחאה), תחשבו שניה לא רק על הזכות שלכם אלא גם על האפקט של זה … אני לא רוצה להגיע לזה, בינתיים אומרים שיש תקנות, אני קורא לאלה שמארגנים את ההפגנות דיר באלכום, תיזהרו … אני מבין שהתקנות שיש באות להגביל הפגנות לקפסולות וזה לא מעשי ומתוכם מישהו צריך להגיד זה לא מעשי ולוקחים פסק זמן".

פרופ' אבי שמחון, יועצו הכלכלי של ראש הממשלה, אמר הבוקר ל-ynet ש"העניים הכי פחות נפגעו מהמשבר". לדבריו, "העניים הם מקבלי קצבאות והן לא נפגעו ומי שכן נפגע זה דווקא מעמד הביניים, אלה אנשים עובדים ואנשים שיש להם עסקים, והאנשים שנפגעו הכי קשה אלו בעלי העסקים שהעסק שלהם התמוטט".

ממילא הם אוכלים לחם שחור עם מרגרינה אז קורונה לא קורונה מה ההבדל בשבילם https://t.co/LEpntbFRQ5

— שלי יחימוביץ (@Syechimovich) September 22, 2020

בבתי החולים מאושפזים כעת 668 חולים במצב קשה, כאשר 159 מונשמים, ומספר הנפטרים עומד על 1,285. מחלקות הקורונה עמוסות ולהערכת אמ"ן, בתי החולים מתקרבים לקצה גבול היכולת.

התנאי ליציאה מהסגר הוא הורדה של כ-50% מהנבדקים המאומתים, כך אמר היום (שלישי) בוועדת הקורונה בכנסת, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו.

בדיון, שיועד להיערכות מערכת הבריאות ליום שאחרי הסגר, אמרה, יו"ר הוועדה, יפעת שאשא-ביטון (כולנו בליכוד), כי "כדי להתמודד עם המגפה חייבים לחזק משמעותית את מערכת הבריאות, ציוד, כוח אדם, תקנים ועוד. כי אין טעם בסגר – אם יוצאים ממנו לאותו מקום. הובטחו סכומים ניכרים למערכת הבריאות – ואנחנו נוודא שהם אכן הועברו, למי ומה נעשה בהם.

"הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות נתונים: כמה מיטות חדשות נוספו למערכת, וכמה פעילות בפועל במחלקות השונות, מה מספר תקני כוח האדם שנוספו למערכת וכמה רופאים ואחיות נקלטו עד כה". שאשא-ביטון דרשה את הנתונים, בחלוקה עפ"י בתי החולים השונים.

פרופ' גרוטו, הדגיש בישיבה את יעדי המאבק הנוכחי, כאשר כיום 12% מהנבדקים נמצאים חיוביים לקורונה, יעד היציאה מהסגר הוא לא-יותר מ-7% מאומתים מכלל הנדבקים, ובנוסף כאשר קצב ההדבקה ירד מתחת ל-1.

"לאחר הסגר – נחזור למודל הרמזור, אך הצעדים של אסטרטגיית היציאה יבוצעו אחת לשבועיים". לגבי רגישות הבדיקות, גרוטו הגדיר נבדק "חיובי גבולי", כמי שכמות הנגיפים המצויה בגוף הנדבק היא גבולית – או בסוף המחלה כאשר נרשמת ירידה בכמות הנגיפים. לדבריו, כאשר מספר החולים כה-גדול, אסור לנו להתפשר על הרמה, ולהקל בהגדרת ה"חיובי". הוא הדגיש את פוטנציאל ההדבקה גובר במקומות עבודה המוניים.

ד"ר ורד עזרא, ראש חטיבת הרפואה במשרד, הוסיפה את כמות המאושפזים ההולכת ועולה (1350 כיום), וביניהם 475 החולים-קשה, ולכן החובה לפתוח מחלקות-קורונה נוספות בבתי החולים. היא ציינה כי נוספו עד כה כ-1500 מיטות חדשות, אך חלקם לא ישמשו מיטות קבועות בשנים הבאים, 34 מחלקות הוסבו למחלקות קורונה ו-18 הם מחלקות ייעודיות. אבי בן זקן, מנהל מרכז השליטה במשרד, הדגיש את הצורך בחיזוק המערכת וציין את התכנון להקמת שני בתי חולים חדשים, בבאר שבע ובקרית אתא. לפי ד"ר שושי גולדברג, ראש מינהל הסיעוד במשרד, 3,999 אנשי צוות מצויים כיום בבידוד, 2,500 אחיות נוספות נבחנו בסוף השבוע האחרון, ובימים הקרובים יגיעו תוצאות המבחנים, ו-1,500 נוספות נבחנות בימים אלו.

לדברי מירי כהן, מנהלת קשרי ממשל ותכניות לאומיות במשרד, עד היום נוספו כ-1000 מיטות ייעודיות קורונה, והוסבו כ-6000 (ה-1000 מתוכם), ואושרו עוד 4000 והם נמצאים בביצוע, וסה"כ בבתי חולים הכללים יהיו 10,000 מיטות מותאמות לקורונה, ברובם משמשים כמיטות גם ללא קורונה.

בבתי חולים גריאטריים הוכשרו 1100 מיטות. נוספו 600 תקני רופאים בבתי החולים הכללים, בשתי הקצאות: הקצאה ראשונה (מרץ 2020) 199 תקנים, ובהקצאה שנייה (אוגוסט 2020) 401 תקנים, שחולקו לשתי פעימות. לדברי כהן, המשרד מקדם אפשרות מתן תמריצים לצוות הרפואי שעובד בקורונה.

לפי דניאל פדון, רכז בריאות באוצר, משרד הבריאות טרם פנה לבקש תוספת תקציב עבור רופאים וכונניות נוספות.

לדברי יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) הוועדה פעלה בשום-שכל כשפתחה חדרי כושר, בריכות ומסעדות, וסגרה אולמות אירועים, כי התפרצות המחלה איננה במקומות אלו, תמר זנדברג (מרצ) ביקשה לדעת מה יעד הנדבקים – ליציאה מהסגר, יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם) הדגיש את הצורך בתכנית חילופית לתכנית הרמזור, אם ציבורים מסוימים לא יסכימו לקבלה ולפעול על-פיה, ואיילת שקד (ימינה) ביקשה ליישם את הלקח מהסגר הראשון – לפי משרד האוצר – והוא השארת המגזר הפרטי ללא קבלת קהל והתרת פעילותם של הגנים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הבריאות יולי אדלשטיין שוחחו בטלפון עם הרב הראשי דוד לאו ושאלו אותו לגבי האפשרות לסגור בתי כנסת. הרב השיב שסגירת בתי כנסת אינה בחשבון כל עוד מתירים פעילויות אחרות כגון הפגנות.

לקראת אפשרות לסגירת בתי הכנסת ביום כיפור | ראש הממשלה, ראש המל"ל ושר הבריאות מקיימים התייעצות טלפונית דחופה עם הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו בנושא. לאו אמר כי סגירת בתי הכנסת לא באה בחשבון – כל עוד מתירים התקהלויות אחרות כמו הפגנות@AkivaWeisz

— כאן חדשות (@kann_news) September 22, 2020

לאחר איום של כחול-לבן לפוצץ את ישיבת קבינט הקורונה, נתניהו החליט לא להציג לקבינט הקורונה חוות דעת פרטית, שלפיה הממשלה יכולה לאסור על הפגנות.

לפי דיווח של ברק רביד בוואלה!, השר לבטחון פנים אמיר אוחנה הזמין את חוות הדעת ממשפטן של פורום קוהלת ואף ניסה לארגן אישור כניסה לישיבה למנסחה, ד"ר אביעד בקשי. אלא ששר המשפטים ניסנקורן לא הסכימו ואיימו לצאת מהחדר בשל כך. קבינט הקורונה אמור להתכנס היום בצהריים.

אוחנה הוציא את ההודעה הבאה בתגובה:

"מפלגת כחולבן בשירות מנדלבליט במקום בשירות הציבור. לאור אמירותיו של היועמ"ש כי הח"כים והשרים אינם יכולים לדון בהגבלות על ההפגנות, הצטיידתי לקראת ישיבת קבינט הקורונה בחוו"ד של ד"ר אביעד בקשי ועו"ד דוד פטר מפורום קהלת, ולפיה הממשלה היא הפורום היחיד המתאים לדון בנושא.

"היועץ המשפטי לממשלה, שלא מסוגל היה לקבל כי השרים ישמעו חוו"ד השונה מעמדתו, גייס את מפלגת כחולבן אשר ניצלו את כוחם הפריטטי לבטל את ישיבת קבינט הקורונה, שאמורות להתקבל בו החלטות חשובות לטובת הציבור, אם השרים ישמעו ויראו את חווה"ד של בקשי. בממשלה ניתן לשמוע מומחים שונים מתחום הרפואה גם כשהם חלוקים אלה על אלה.

"ניתן לשמוע מומחים מתחום הביטחון גם כשהם חלוקים אלה על אלה. ניתן לשמוע מומחים מתחום הכלכלה גם כשהם חלוקים אלה על אלה. אבל רק בנושא המשפטי יש מונרכיה של היועץ המשפטי לממשלה שהוא ואין בלתו רשאי להביע את דעתו המשפטית בפני שרי הממשלה. עד כדי כך כחולבן ממושמעים ליועמ"ש, שהיו מוכנים לבטל דיון משמעותי בקבינט הקורונה, לדרישתו של היועץ."

בעקבות איום של כחול לבן לפוצץ את ישיבת קבינט הקורונה נתניהו החליט כי חוות הדעת המשפטית שהשר לביטחון פנים אמיר אוחנה הזמין מד"ר אביעד בקשי מפורום קהלת לפיה הממשלה יכולה להגביל את ההפגנות לא תוצג בישיבת קבינט הקורונה

— Barak Ravid (@BarakRavid) September 22, 2020

סגן השר פטין מולא ביקש ממזכירת הליכוד לקבל פטור מהצבעת האי אמון בכנסת בגלל רצח שאירע בירכא. לפי הדיווח של יערה שפירא מחדשות כאן, העוזר של מולא ביקש להישאר בירכא כדי להרגיע את הרוחות ביישוב, אך נענה ב"סגן השר חייב לבוא להצביע על ה-61 ואח"כ שיחזור לפענח את הרצח".

תירוצים שלא מתקבלים בגיוסיי הליכוד לאי אמון במליאה: pic.twitter.com/sNIuYrGoo0

— יערה שפירא (@yaara_shapira) September 22, 2020

היועמ"ש מגיב כעת במכתב למזכיר הממשלה, על הניסיון של השר אוחנה לקבל חוות דעת חיצונית שלפיה אפשר לאסור הפגנות. לפי היועמ"ש, "לא נתבקשה בשום שלב חוות דעת כתובה ומקיפה כמקובל שתונח בפני שרי הממשלה".

לכן, היועמ"ש שואל "כיצד זה יכול השר לבטחון פנים לקבוע מראש כי עמדתי המשפטית שכלל לא הונחה באופן מסודר בפניו אינה מקובלת עליו?".

אוחנה ביקש להניח על שולחן קבינט הקורונה שמתכנס היום, חוות דעת של בקשי מטעם פורום קוהלת, שלפיה הממשלה יכולה לאסור על קיום הפגנות. כחול-לבן התנגדו ונתניהו החליט שחוות הדעת לא תונח על השולחן.

היועמ"ש מוסיף שאמנם הוא מעריך את פרופ' בקשי, אך "מתנגד בתוקף להשתתפותו בדיון. הכוונה להזמין את פרופ' בקשי לדיון היא פרובוקטיבית ומיותרת ואין בה כדי לקדם כהוא זה את טובת העניין. ההיפך הוא הנכון, יש בדבר כדי להכשיל את ועדת השרים".

מבחינת אביחי מנדלבליט, אין לקבל מצב שבו שר בממשלה מבקש להציג את חוות דעת היועמ"ש כדעה אחת מיני רבות "כאשר גורמי הממשלה חופשיים כביכול לבחור ביניהן כטוב בעיניהם".

מנדלבליט כותב עוד, שהוא ישמח לקבל את חוות הדעת של בקשי ולבחון אותה אך הוא מתנגד להשתתפות של יועץ משפטי חיצוני מטעם השר לבטחון פנים בוועדת השרים. "דבר כזה לא קרה למיטב ידיעתי משך כל שנות עבודתה של הממשלה ולא בכדי שכן מדובר בשינוי סדרי בראשית". לדבריו, לפני כשנה אוחנה כבר ניסה להזמין את בקשי לדיון אחר על הצעה שהיועמ"ש התנגד לה ו"פרופ' בקשי נותר מחוץ לחדר הדיונים".

ח"כ איילת שקד מאגפת את ממשלת נתניהו מימין: גם לא נתנו לבן אדם שאמיר אוחנה הביא לדבר בקבינט, גם האריכו למשנה ליועמ"ש את הכהונה בשלושה חודשים.

במממשלת השמאל של נתניהו, מאריכים לדינה זילבר את הכהונה ולחברי פורום קהלת לא מאפשרים להציג חוות דעת מקצועית.
הצבעת ביבי, קיבלת אבי (ניסנקורן)

— איילת שקד ayelet shaked (@Ayelet__Shaked) September 22, 2020

חברה לסיעה מתן כהנא כותב דברים דומים.

כרגיל מתברר כי בסופו של דבר ניסנקורן מנהל את הממשלה הזאת.

על פיו קבלה דינה זילבר הארכה לכהונתה.
על פיו נמנעה כניסתו של דר אביעד בקשי לישיבת הקבינט.

בעזרתו האדיבה של הליכוד הפך ניסנקורן לאיש החזק במדינה. https://t.co/rNUkuKw5Fe

— Matan Kahana מתן כהנא (@MatanKahana) September 22, 2020

אוחנה הביא ייעוץ משפטי חיצוני ויאיר גולן סרקסטי – למה שלא יביאו את שפטל כיועמ"ש ובן גביר כשופט עליון?

יכול להיות שהוא היה צריך להגזים יותר כי יש פה אנשים שזה נראה להם די הגיוני מה שהוא אומר.

למה להחליף את עמדת היועמ"ש לממשלה בעמדת פורום קהלת. לא יותר פשוט למנות את שפטל כיועמ"ש, את בן גביר כשופט עליון, וכל השאר יסתדר מעצמו?

— Yair Golan – יאיר גולן (@YairGolan1) September 22, 2020

דודי אמסלם לא מאמין שההפגנות ספונטניות אלא מאורגנות.

עם ישראל ישב סביב שולחן החג עם המשפחה הגרעינית בלבד, בלי ההורים/סבים/סבתות-
אבל רק 'אדוני הארץ', חבורת שמאל אנרכיסטי המשיכה לצפצף על החוק ועלינו ולערוך ארוחת גורמה, פילה ונרות, משתה חסר אחריות מול בלפור.
עד מתי מנדלבליט וחיות יתנו הכשר וחסות להפקרות הזו, שפוגעת בבריאות של כולנו?! pic.twitter.com/3Y4fhegNkY

— דודי אמסלם ???????? (@dudiamsalem) September 22, 2020

האם ההפגנות תלויות בתפילות? יועז הנדל מנסח פשרה בין שני ציבורים שלא הסתכסכו:

במשבר כזה שכל ישר נדרש: בלי תפילות המוניות ובלי הפגנות המוניות.

התפילה חשובה במדינה יהודית, ההפגנה חשובה במדינה דמוקרטית.
פיקוח נפש דוחה את כולם.

— Yoaz Hendel יועז (@YoazHendel1) September 22, 2020

ח"כ קארין אלהרר תוהה מה יגיד נתניהו על מכירת המטוסים לאיחוד האמירויות עכשיו כשהיא מתפרסמת. יש לציין שנתניהו לא הכחיש קיומה של עסקה אלא רק את הקשר שלו אליה.

פייק ניוז הוא קרא לזה. לא? @netanyahu https://t.co/9121l8pDhU

— קארין אלהרר Karine Elharrar (@KElharrar) September 22, 2020

גם איציק שמולי נגד אמירתו של פרופסור שמחון.

אמירה הזויה. היקף הבקשות לסיוע במזון בחגים זינקה פי 2 השנה ל-1.2 מיליון בקשות.. את התקציב הגדלנו פי 3. וזו רק דוגמה. https://t.co/BFPVqwdZvQ

— איציק שמולי (@ishmuli) September 22, 2020

אורלי לוי אבקסיס מזהירה מפרצות אבטחה בזום וקוראת להקמת נציגות זום בישראל. האמת, זה אולי מיותר – הם יכולים להיות בכל מקום ולהיפגש עם אנשים מכאן וירטואלית דרך אפליקציה כלשהי.

הסביבה בה לומדים ילדינו חייבת להיות מוגנת. לאור פרצות אבטחה ומקרים רבים שמגיעים למוקד 105 בנושא אפליקציית זום, הנחתי את צוות משרדי לפעול בהקדם לגיבוש המלצות לאנשי החינוך כדי לנקוט צעדי זהירות בשימוש בזום, לפעול להקמת נציגות זום בישראל ולבדוק את סמכויות המדינה מולם בפיקוח ומניעה.

— אורלי לוי-אבקסיס (@Orly_levy) September 22, 2020

הארץ מדווחים: ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש היום מבג"ץ לדחות את הדיון בעתירה הדורשת להחתימו מיידית על הסדר ניגוד עניינים.

נתניהו כתב כי המשא ומתן מול היועץ המשפטי לממשלה לחתימה על הסדר כזה מתקדם, אך נותרו בו מחלוקות שדרוש זמן כדי לפתור אותן. היועץ אביחי מנדלבליט הצטרף לבקשה לדחות את הדיון, המתוכנן ליום שלישי הבא.

הצדדים היו אמורים להגיב לעתירה עד היום.

עובדים על זה.נתניהו ומנדלבליט (צילום: מאר ישראל סלם, פלאש 90)

עורך דינו של נתניהו מציין שהסיבות לעיכוב הן נסיעתו של נתניהו לוושינגטון, את שהותו בבידוד לאחר חזרתו, את טיפולו במגפת הקורונה ואת תקופת החגים. הוא חזר על התחייבותו של נתניהו שלא לעסוק במינוי יועץ משפטי לממשלה, פרקליט מדינה ומפכ"ל משטרה עד לחתימה על ההסדר.

על פי וואלה בניגוד לניסוח הכללי של הטיוטה הראשונה, הטיוטה הנוכחית ממוקדת הרבה יותר והוסרו ממנה חלק מהנושאים. במקום שייאסר על נתניהו כליל לעסוק בענייני הוועדה לבחירת שופטים, ייאסר עליו לעסוק בענייני הוועדה ככל שהם עשויים להשפיע על השופטים במשפטו. כך גם ייאסר עליו לעסוק בכל עניין העלול להשפיע על עדים במשפטו, או על הנאשמים האחרים בו, וכן בחקיקה שיכולה להשפיע על האישומים נגדו.

בנוסף, ראש הממשלה עדיין לא יוכל לעסוק במינוי בכירים מערכת המשפט ואכיפת החוק – ובהם היועמ"ש, פרקליט המדינה, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים מפכ"ל המשטרה וראש אגף החקירות והמודיעין.

אושר לקריאה ראשונה בכנסת: תכנית לסיוע כלכלי להתמודדות עם נגיף הקורונה.

במהלך החודשים ספטמבר-אוקטובר יוענק מענק הסיוע החל מפגיעה בגובה 25% במחזור העסקאות של בעל העסק ביחס לתקופה המקבילה טרום התפרצות הנגיף.
יועברו מקדמות על חשבון מענק ספטמבר אוקטובר, בגובה 50% ממענק ההוצאות הקבועות לעסקים הצפויים להיפגע מהסגר. גובה המקדמה יתבסס על סכום המענק ששולם בפעימות הקודמות. סכום המקדמה יופחת בהמשך מסכום הזכאות הסופי שיקבע לחודשים ספטמבר ואוקטובר.

יוענק מענק חד-פעמי בעד המשך העסקתם של עובדים בחודשים ספטמבר ואוקטובר. עוסק יהיה זכאי למענק אם מחזור לא עולה על 400 מלש"ח ומחזור עסקאותיו בתקופת הזכאות ירד ב-25% ומעלה מהתקופה אשתקד. עוסק כאמור יהיה זכאי למענק בסכום השווה למכפלה של 5,000 ש"ח במספר העובדים המזכים.

פטור מלא מתשלום הארנונה, במימון המדינה, יתאפשר כבר מירידה של 25% במחזורי העסקאות. זאת לחודשים ספטמבר-אוקטובר.
דחייה במועד ממנו יחול מנגנון ההפחתה בדמי האבטלה, כך שרף הירידה ייבדק רק החל מה-16.10.20 וההפחתה תדחה בשלב זה.

בוואלה מדווחים כי ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בקבינט הקורונה כי צריך שיהיה דין אחת לתפילות ולהפגנות. זאת, בתשובה לשר דרעי שאמר כי "לא יכול להבין איך הפגנות כן ותפילות לא". שר המשפטים אבי ניסנקורן השיב לנתניהו ואמר כי "אין אותו דין לתפילות והפגנות". לדבריו, "לא צריך לחבר את השניים אלא לבחון כל אחד לגופו".

איילת שקד צועקת על כך שלא מטפלים באיסורי התקהלויות ומספרת על חתונה עם 100 נדבקים.

ההפגנות המופקרות שפורמות את הסולידריות החברתית שלנו צריכות להיפסק בזמן הזה. אין על זה ויכוח.

אך אם ההממשלה הכושלת הזו הייתה מפסיקה לברבר את עצמה לדעת על הקיום שלהן ומגבילה את ההתקהלויות אולי היינו זוכים לחגוג את ראש השנה עם כל המשפחה. pic.twitter.com/TO1WGkPdtG

— איילת שקד ayelet shaked (@Ayelet__Shaked) September 22, 2020

השר רפי פרץ מבקש מסתיו שפיר להוריד את הלהבות.

סתיו מספיק עם שיח השנאה שמעמיק את השסע.

מדובר בתקציבים לפרויקטים חינוכיים שהיו נעצרים, לארגונים שהיו נאלצים לפטר מורים ועובדים בעקבות המשבר, למפעלי חסד, לכפרי סטודנטים, לבתי ספר ולתרבות יהודית.

אנו בעשרת ימי תשובה, מומלץ להוריד בלהבות. https://t.co/gmuPWqfSFB

— רפי פרץ (@realrafiperets) September 22, 2020

ח"כ איימן עודה על איך ננצח את המגיפה ומה יהיה אחריה.

בלי שינוי חברתי עמוק לא נוכל להתגבר על הקורונה. פופוליזם, שנאה, שיסוי הם כולם מקדמי הדבקה. סולידריות חברתית היא התשובה היחידה לכישלונה של הממשלה. pic.twitter.com/g8SKtc0hku

— Ayman Odeh (@AyOdeh) September 22, 2020

בכאן מפרסמים כי "חוק ברקת" יוצא לדרך. מדובר על הצעת חוק שמתירה לנבחר ציבור מימון עצמי שלא יעלה על 100 אלף שקל בשנה. כך, ברקת לא יוכל להשתמש בהונו העצום לצורך הריצה בפריימריז.

בין מקדמי החוק, יו"ר הכנסת יריב לוין, שנחשב לאיש אמונו של נתניהו, שבמענה לפניית כאן חדשות אמר: "נבחר ציבור צריך לפעול רק עם המימון שניתן לו כנבחר ציבור כדי לשמר את השוויוניות. לכן קידמתי את חוק הפריימריז (לא לגייס תרומות) ולכן העיקרון שבבסיס הצעת החוק הזה הוא נכון".

ח"כ עפר שלח קורא שוב לעצירת ההפגנות.

אין דבר צודק יותר מהמחאה נגד ראש ממשלה מושחת וכושל. ואין דבר מוצדק יותר מעצירת ההפגנות ההמוניות נגדו ברגע הקריטי הזה.
מי שהמטרה יקרה לליבו צריך להגיד עכשיו: עוצרים עד סוף הסגר, ממשיכים בדרכים אחרות

— עפר שלח (@OferShelah) September 22, 2020

יש עתיד תל"ם בציוץ: נתניהו מסרב לקיים את החוק ולהשתתף בדיון בכנסת בנושא "הכישלון המחפיר של ראש הממשלה בניהול המשבר הכלכלי והבריאותי". אולי שינסו ניסוח אחר.

נתניהו נכשל, בורח מאחריות, וכעת גם מפחד לשמוע את הביקורת הציבורית.

במקום לקיים את החוק ולהתייצב בפני כנסת ישראל, ראש הממשלה מסרב לקבוע תאריך לדיון בהשתתפותו בנושא: "הכישלון המחפיר של ראש הממשלה בניהול המשבר הכלכלי והבריאותי", שיזמנו.

— יש עתיד – תלם (@YeshAtidParty) September 22, 2020

ח"כ שלמה קרעי מהליכוד התעמת במליאה עם ח"כ אביגדור ליברמן וסיעתו, ש"מפיצים רעל נגד המדינה".

קרעי גם קרא לליברמן עבריין מורשע. הם מצידם אמרו שהוא נציג ש"ס בליכוד.
בנאומו לאחר מכן אמר קרעי כי "חמורה בעיני הקריאה שלא לשמור על הנחיות משרד הבריאות ממישהו שאין לו מושג בדמוקרטיה. אגב דמוקרטיה – והשופרות של ליברמן יש לי הודעה חשובה: אני נציג של הנגב והפריפרייה ושל ש"ס וימינה ושל הרב מזוז, וגןל אזרחי הליכוד זה כבוד בשבילי שאזרחים אומרים עליי הוא מייצג אותנו. להבדיל מכם, חברי ישראל ביתנו, שופרות שלא ראויים לתקיעה בימים הנוראים אני נבחרתי ברוב דמוקרטי. זו אינה מפלגת נישה המונהגת על ידי עבריין מורשע ואנרכיסט המנסה ליצר תוהו ובוהו ולהוביל את ישראל לעברי פי פחת". 

שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ, אמר בדיון בקבינט הקורונה: "אני נגד הטלת הגבלות נוספות. אסור לשנות את ההחלטה שנתקבלה לפני מספר ימים. אם נצא שוב בהחלטות חדשות, ניצור בלבול. מקומות עבודה נערכו להגבלות האלה, והגבלות נוספות ייצרו כאוס".

גם הנשיא מבקש קיצוץ 10% כמו השרים וחברי הכנסת. אגב, באותו עניין, מעניין אם ניר ברקת יחזיר 10 אגורות.

נשיא המדינה @ruvirivlin מבקש לקצץ משכרו 10% ולהקפיא את העלאה הצפויה בתחילת השנה בדומה לשרים וחברי הכנסת pic.twitter.com/RTmHZoDixX

— Nadav Elimelech (@NadavElimelech) September 22, 2020

יו"ר מרצ – חובה לשמור על זכות המחאה. עפר שלח: זה מעורר התנגדות ולא נכון כרגע.

ניצן, אין עוררין על זכות המחאה, אפילו החובה למחות, בטח מול המושחת והכושל מבלפור. אבל במצב הנוכחי הפגנות המוניות לא משרתות את המטרה. גשרים כן, שיירות בטח. הנהגה חכמה, שיודעת מה אחריותה מול ממשלת מחדל, יודעת גם לעצור אמצעים שמעוררים התנגדות בציבור ולא נכונים לרגע הזה

— עפר שלח (@OferShelah) September 22, 2020

תמר זנדברג:

הזוי ומפחיד שבזמן משבר בריאותי וכלכלי חסר תקדים ממשלה מתעסקת באובססיביות בהשתקת המחאה נגד עצמה. ואגב, מי שחושב שחוו"ד של קהלת על ההפגנות זו הסכנה הכי גדולה מהם, שיחשוב שוב. הרבה יותר גרוע יהיה להקשיב להם בנושא הטיפול הכלכלי במשבר. זה יכלול למשל פחות דמי אבטלה

— תמר זנדברג (@tamarzandberg) September 22, 2020

נתניהו יצא באמצע ישיבת הקורונה:

ראש הממשלה בנימין נתניהו שוחח היום עם הנסיך סלמאן בן חמד אל ח'ליפה, יורש העצר של ממלכת בחרין.https://t.co/6vuAIWd2ZT pic.twitter.com/s3qUTFdT5w

— ראש ממשלת ישראל (@IsraeliPM_heb) September 22, 2020

דברי נתניהו בסרטון: "זה כמה שעות שאנחנו מנהלים דיונים מאוד חשובים בקבינט הקורונה איך לעצור את התחלואה המתפרצת, איך להסב אותה לאחור. אנחנו נקבל החלטות מאוד חשובות היום, לכל המאוחר מחר, ואנחנו כמובן נביא אותן לכם, אזרחי ישראל. בינתיים נקראתי לצורך לאומי חשוב, שוחחתי עם יורש העצר של בחרין, הנסיך סלמאן בן חמד. שיחה יוצאת מן הכלל, מאוד ידידותית. חזרנו על העקרונות של הסכמי אברהם ודיברנו איך אנחנו בעצם יוצקים תוכן מהיר להסכמים בין בחרין לישראל, הופכים את השלום הזה – שלום כלכלי, שלום טכנולוגי, שלום תיירותי, שלום בכל אחד ואחד מהתחומים הללו, ואתם תשמעו על הצעדים המעשיים בקרוב מאוד."

לאחר שהפרו את הוראות הבידוד, קיבלו ראובן עזר היועץ המדיני, וטופז לוק איש הדיגיטל שעובדים עם ראש הממשלה נתניהו קנס בסך 5,000 שקלים כל אחד, כך דיווח משה נוסבאום בערוץ 12.

חדשות 12 מדווחים כי נתניהו יצא נגד ההפגנות בישיבת קבינט הקורונה. "במשך זמן רב נמנעתי מלהתבטא בעניין ואחרי ששמעתי את המומחים שטוענים שהתקהלויות זה סכנה עצומה לבריאות הציבור זו חובתי להתייחס", אמר ראש הממשלה והוסיף "כל הציבור נדרש לקיים הגבלות ורק קבוצה של מפגינים מוחרגת מהכלל. מותר ללכת לכותל רק אם אתה גר במרחק 1000 מטר משם, אבל לבלפור אפשר להגיע מכל רחבי הארץ. בכותל מותר רק בקפסולות של 20 ובהפגנות הכל מותר"."הפארסה הזאת חייבת להיפסק", קבע נתניהו וציין "כולם מבינים זאת, גם בשמאל. אנחנו בשעת חירום. חייב להיות דין אחד גם לתפילות וגם להפגנות ולכל ההתקהלויות באשר הן. אחרת הציבור לא ישמע להנחיות ונגביר את התחלואה לממדים איומים", טען ראש הממשלה.

יועצי רה"מ הגישו תביעת דיבה: "לא ביימנו הפגנה". יועצי ראש הממשלה עופר גולן וטופז לוק הגישו תביעה דיבה נגד אהוד ברק, הבלוגר אורי משגב ופעילת המחאה רוית נאור, זאת לאור העובדה שהאשימו אותם ויועצים נוספים בבימוי של הפגנה במסגרת הפגנות השמאל בבלפור.

היועצים עופר גולן, טופז לוק ויונתן אוריך מלווים את נתניהו

בתביעה, על סך 420,000 שקלים, נטען כי "הנתבעים החליטו לפרסם עלילת כזב על התובעים והציגו תיאוריית קונספירציה לפיה התובעים 'שתלו' מפגינים בהפגנה וביימו אותם במטרה להפיץ פרסומי כזב. בפועל לא שתלו התובעים איש ולא ביימו איש. הם לא הכירו את המפגינים שפגשו והם צילמו את אותם מפגינים כפי שכל אדם יכול היה לצלם אותם".

עוד נכתב כי "הנתבעים ידעו היטב, כי פרסומיהם מהווים עלילת כזב והם הפיצו אותם רק בשל רצון לפגוע במחנה הפוליטי אליו משתייך ראש הממשלה ומתוך הנחה, כי שמם הטוב של התובעים הוא הפקר, כי מותר לנתבעים להפיץ שקרים וכי לא יידרשו לתת את הדין בשל כך. אלא שהתובעים אינם מוכנים לעבור לסדר היום על הפגיעה בשמם הטוב והם מגישים תביעת לשון הרע זו, כדי שבית המשפט יקבע כי הנתבעים פרסמו עלילת כזב ויחייב אותם בפיצויים הולמים".

כנראה שזה רציני: יפעת שאשא ביטון הוצאה מקבוצת הוואטסאפ נשות הליכוד.

אחרי הנשיא רובי ריבלין, גם נשיאת בית המשפט העליון מוותרת על חלק משכרה. ישראל כ"ץ מברך.

אני מברך את נשיא המדינה @ruvirivlin ונשיאת ביה"מ העליון אסתר חיות שהודיעו לי היום על הצטרפותם להחלטת הממשלה ביחס לנושאי משרה בכירים, אותה הובלתי אתמול, להפחתה של 10% בשכר רה"מ, השרים וח"כים, ומניעת התייקרות בתחילת השנה. הדוגמה האישית מבטאת מסר של נשיאה משותפת בנטל בתקופה קשה זאת.

— ישראל כ"ץ Israel Katz (@Israel_katz) September 22, 2020

יועצו של ראש הממשלה שהפר בידוד מספק הסבר על מה שקרה:

אז יום אחרי שחזרתי מהביקור ההיסטורי בוושינגטון עברתי חקירה אפידמיולוגית ובסיומה (בגלל ששהינו בקפסולה מבודדת) התבקשתי להיות בסגר ולא בבידוד. עדיין, בשל ההנחיות שהשתנו תוך כדי הודעתי שאשלם את הקנס.

— Topaz Luk ???????? (@TopazLuk) September 22, 2020

אהוד ברק: בלפור חייב להימשך.

אהוד ברק מנסה לעשות סדר בבלגאן של קבוצות הווטסאפ של המחאה. בינתיים ללא הצלחה, אבל נסיון מרשים pic.twitter.com/39DyVd2Kxe

— Ben Caspit בן כספית (@BenCaspit) September 22, 2020

כצפוי, ח"כ ניר ברקת נגד חוק ברקת, וכמובן, הוא לא יוותר על הזדמנות להזכיר שהוא מרוויח שקל לשנה.

עם מיליון ישראלים מובטלים וקורונה שמשתוללת, לצערי ישנם חברי כנסת שמצאו זמן להתעסק בחוק פרסונלי ועסקני, שימנע מכוחות חדשים, חזקים ועצמאיים לפעול למען המדינה.
אמשיך לשרת את עם ישראל בשקל לשנה ולשלם על הוצאותיי מכיסי הפרטי, כפי שאני עושה כבר למעלה מ-18 שנים. https://t.co/D2usBcvGsz

— ניר ברקת (@NirBarkat) September 22, 2020

עמדתו של הרב רפי פרץ: הוא מבין שצריך לוותר על תפילה בבתי הכנסת. מצד שני, אם לא יוגבלו ההפגנות אז הוא יתנגד למתווה שמאפשר שמירה על הבריאות של המתפללים.

עמדתי לעניין מתווה ההגבלות על ההפגנות והתפילות: pic.twitter.com/9EeR3PhHGS

— רפי פרץ (@realrafiperets) September 22, 2020

בנט בתכנית למיגור הקורונה:

גנץ נפגש עם קושנר:

גנץ בסיום הפגישה עם קושנר: נפעל בשותפות כדי לקדם יציבות במזרח התיכון באמצעות נורמליזציה עם מדינות נוספות. מוקירים את מאמציה של ארה"ב להבאת שלום ומחויבותה לעליונות הביטחונית של ישראל"@AmichaiStein1 @gilicohen10 pic.twitter.com/fwmlgwPaTn

— כאן חדשות (@kann_news) September 22, 2020

גם מירי רגב משווה בין התפילות להפגנות:

התפילות – נערכות על פי קפסולות בצורה מפוקחת ומסודרת ואילו ההפגנות – נערכות בצורה בריונית ואנרכיסטית, שבהן שמים פס על הכללים ומסכנים את בריאות הציבור. אין שם דין ואין שם דיין.

— מירי רגב (@regev_miri) September 22, 2020