ד', צעירה בת 36 מהצפון, חלתה בקורונה בחודש מרץ. מצבה לא הוגדר קשה, והיא לא אושפזה, ונמצאה בזמן המחלה בבידוד בביתה. "לא היה לי חום, לא איבדתי את חוש הריח, אבל היה לי קשה לנשום, וסבלתי מכאבים בכל הגוף, חולשה נוראית, חוסר תיאבון וטשטוש", היא נזכרת. "לקח לי שעה לקום מהמיטה, וכששכן הציע לי שיכין לי תה וישאיר לי ליד הדלת סירבתי, כי היה לי קשה לקום".
חלק מהתסמינים, מספרת ד', נעלמו אחרי שבועיים, חלקם נעלמו וחזרו אחר כך וחלקם נשארו איתה כבר שבעה חודשים. "כאילו הבראתי, אבל הייתי מאוד חלשה. זה החמיר והשתפר עם הזמן, אבל לא התגברתי על החולשה עד עכשיו. היו תקופות שאם הייתי תולה כביסה או יורדת לזרוק זבל הרגשתי כאילו שעשיתי טרק, והייתי צריכה לנוח שעתיים. סבלתי גם מכאבי שרירים נוראיים, והייתי ימים שלמים על קודאין. גם קוגניטיווית הייתי על הפנים ולא הצלחתי להתרכז בכלום.
"בהתחלה לא הבנתי מה הסיפור, חשבתי שזו התכווצות שרירים אחרי תקופה ארוכה ששכבתי במיטה. בחודש מאי עברתי בדיקות והיה חשד לקריש דם בריאות, אבל בסוף מצאו דברים זניחים. בפעם הבאה שהגעתי לבדיקה, בקיץ, כבר אמרו לי, כן, זה פוסט-קורונה, זה קורה אצל חלק מהחולים, ראינו כבר הרבה מקרים כמוך. לפעמים זה נמשך ברציפות שבועות, לפעמים חודשים, ולפעמים זה חוזר אחרי שישה עד שמונה שבועות מההבראה הראשונה".
במשך חצי שנה ד' לא עבדה. "בהתחלה, אחרי ההבראה הראשונה, הרגשתי מספיק טוב כדי לעבוד, אבל היה סגר. אחר כך כבר לא חזרתי לעבודה, החולשה והכאבים היו קשים מדי". כיום, שבעה חודשים אחרי מחלתה הראשונית, היא מרגישה יותר טוב – ועדיין, רחוקה מלהיות בריאה. "אני מסוגלת ללכת היום עשרים דקות עד שאני עייפה מדי. אני עובדת שעה ביום. אני אפילו לא מסוגלת להתרכז בשיחת טלפון כמו זאת שאנחנו מנהלים עכשיו בלי קודאין".
תופעה שאיש אינו יודע את היקפה
העובדה שחלק מהחולים ממשיכים לסבול מתסמיני המגפה ידועה ומוכרת לצוותים הרפואיים, לחוקרים וכן לחלק מהציבור, לאחר שדבר קיומה של פורסם בהרחבה בכלי התקשורת. לתופעה גם נמצא כבר שם רשמי, long covid19, והיא נחשבת לאחד הגורמים המרכזיים שהופכים את הקורונה למגפה מסוכנת, ולא רק בגלל שיעורי התמותה ממנה והעומס שהיא מטילה על מערכת הבריאות.
חולים שהחלימו מקורונה בגילאים שונים, רבים מהם צעירים, סובלים מבעיות רפואיות רבות במגוון תחומים. עם תסמינים אלה נמנים, בין השאר, קשיי נשימה חמורים, מחלות לב שונות, בהן הפרעות קצב ודלקת בשריר הלב, ליקויים בכלי הדם, צלקות בריאות, שיעול, עייפות וחולשה, בעיות עצביות וקוגניטיביות, נדודי שינה, כאבי ראייה, בעיות זיכרון, כאבים בפרקים, כאבי בטן ושלשולים, סחרחורות, פריחה, התקרחות, סכרת, אבדן של חוש הריח והטעם ועוד.
לתופעה גם נמצא שם רשמי, long covid19, והיא נחשבת לאחד הגורמים המרכזיים שהופכים את הקורונה למגפה מסוכנת, ולא רק בגלל שיעורי התמותה ממנה והעומס שהיא מטילה על מערכת הבריאות
עקב שכיחות התופעה, נפתחו גם בארץ מרפאות למחלימי קורונה, שאליהן מגיעים חולים למעקב, בדיקות וטיפולים, בבתי החולים תל השומר, איכילוב, בילינסון, הדסה, סורוקה ובקופות החולים. אבל ממשלת ישראל, וכנראה גם ממשלות אחרות, טרם הצליחו לאסוף מידע שיגלה בכמה חולים מדובר, מה שיעורם מכלל הנדבקים, מה גילם ומצבם הבריאותי וכמה זמן הם עתידים לסבול.
במשרד הבריאות הבהירו בתשובה לשאלת זמן ישראל כי לא קיים מידע על השאלות כמה חולי קורונה עם תסמינים ארוכי טווח קיימים, מה שיעורם מכלל החולים והנדבקים, מה משך התסמינים הנפוץ ומה התסמינים נפוצים.
"העובדה היחידה שאנחנו יודעים על ה-long covid19 הוא שהיא קיימת ושזאת בעיה אמיתית, אבל המידע הסטטיסטי לגבי השכיחות שלה לגמרי לא מדויק", אומר לזמן ישראל פרופ' דוד מבורך, מנהל מחלקת קורונה בבית החולים הדסה.
"לא רק שלא ברור בדיוק כמה חולי long covid19 יש, אלא שמדובר למעשה בכמה תופעות שונות, כולן מסוכנות וחמורות, אבל לא בהכרח קשורות אלה באלה", אומר מבורך, ומחלק את החולים לשלו קבוצות. "יש חולי קורונה שתהליך ההחלמה שלהם ארוך. הם חלו באוגוסט, ועכשיו אוקטובר, אבל עדיין לא החלימו לגמרי מהמחלה ומהסימפטומים שהיו להם בזמן המחלה, וגם אם המצב שלהם הולך ומשתפר, עדיין יש להם קשיים נשימתיים, למשל, שזה הסוג הנפוץ ביותר.
"יש חולים שסובלים מ'פוסט-קוביד': הקורונה שלהם הסתבכה והתפתחה למחלה ארוכת טווח. הם באים עם מגוון סימפטומים, החל מרגישות לכאב וכלה בעייפות כרונית. הסוג השלישי הוא חולים שהבריאו וסובלים מתסמונות דלקתיות שמצריכות אשפוז, שניים עד ארבעה חודשים אחרי שהחלימו ממחלת הקורונה הקורונה. לא ברור למה זה קורה ועד כמה זה קשור לקורונה, אבל זה קיים ויש קורלציה. אמנם סוג זה נדיר יותר, אבל היו לנו כבר ארבעה חולים כאלה".
מחקר ללא מידע אמפירי
לאחרונה פורסם מחקר של מרכז המידע הלאומי למערכה בקורונה של אמ"ן אודות השפעות הקורונה לטווח ארוך, שהתייחס לשאלת ההיקף של הקורונה ארוכת הטווח. המחקר עורר הדים ופורסם בתקשורת, אבל כותרות הכתבות שציטטו אותו קבעו קביעות סותרות על היקף התופעה. באחת הידיעות נכתב כי "עד כשליש ממחלימי הקורונה סובלים מנזקים ארוכי טווח", כותרת אחרת ציינה כי מדובר ב-5% ו-10% מהחולים, ובידיעה נוספת נכתב על "מחצית מהחולים".
למעשה, המחקר לא השיב לשאלה מה היקף התופעה, בין השאר משום שהוא לא התבסס על מידע אמפירי או סטטיסטי חדש שנאסף בשטח, אלא על פרסומים וכתבות מאתרים רפואיים נחשבים ובכלי תקשורת מובילים בעולם, שלא כללו מידע סטטיסטי מוצק, אלא רק הערכות של רופאים, שהכתבים ציטטו.
מבדיקה שערכנו בעזרת ביולוגים שעובדים בשווייץ ובבריטניה עולה כי גם לממשלות אירופיות ומערביות אין מאגרי מידע רשמיים על הנושא, וככל הידוע, גם להן אין עדיין מידע על היקף התופעה. הסבירות שפציינט יפתח תסמינים מתמשכים קשה לבדיקה, כיוון שמחקרים שונים מראים תוצאות שונות. למעשה, איש אינו יודע את היקף התופעה של ה-long covid19", נכתב במאמר של עיתונאית המדע הקנדית ג'ניפר קוזין-פרנקל במגזין המדעי הנחשב "Science".
"קשה מאוד לדעת כמה אנשים סובלים מ-long covid19, כי המעקב הרפואי מתבצע בעיקר על אלה שהיו מאושפזים בבתי החולים, ומדובר בחלק קטן יחסית מכל חולי הקורונה", אומרת לזמן ישראל ד"ר שקד אשכנזי, ביולוגית ישראלית שחוקרת את מערכת החיסון מאוניברסיטת אוקספורד באנגליה וחברה בעמותת "מדעת".
![ד"ר שקד אשכנזי, ביולוגית מאוניברסיטת אוקספורד (צילום: באדיבות המרואיינת)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2020/10/shaked-280x360.jpg "ד"ר שקד אשכנזי, ביולוגית מאוניברסיטת אוקספורד (צילום: באדיבות המרואיינת)")
"הרבה מהחולים שהתסמינים שלהם נמשכים שבועות ארוכים וחודשים אינם החולים הקשים שמאושפזים בבתי החולים, או החולים במצב בינוני שרק חלקם מאושפזים, אלא גם חולים עם תסמינים קלים בלבד, או כאלה שהתסמינים שלהם היו קלים בזמן שהיו חיוביים לקורונה, ודווקא לאחר מכן החמירו.
"החולים לא תמיד יודעים שיש קשר בין הקורונה לבין התמשכות התסמינים שלהם, וגם הרופאים לא יודעים על כך. יש גם מקרים שבהם חולי קורונה שלא אושפזו ולא היו תחת מעקב רפואי מגיעים לבדיקות רפואיות בבתי חולים או בקהילה, ומתלוננים על כך שלא הבריאו במשך חודשים, אבל הרופאים מנפנפים אותם בטענה שאלה התקפי חרדה, אם בגלל הנחה מוקדמת שגויה, ואם בגלל העומס".
אנשים רבים נמצאים כיום במצוקה נפשית ובחרדה מפני תסמיני המחלה שגורמת גם לתסמינים פסיכוסומטיים. במרץ ואפריל השנה היו ימים שבהם 11 אלף אנשים בישראל התקשרו למוקד מד"א והתלוננו על סימפטומים של קורונה, ורק כמה מאות מהם היו חולים באמת. האם יכול להיות שזאת הסיבה לחלק מהמקרים של התמשכות התסמינים אצל המחלימים?
"אי אפשר ולא צריך לפסול את האפשרות הזו בצורה גורפת, אבל אני חושבת שבחלק משמעותי מהמקרים לא מדובר בתופעות פסיכוסומטיות. היו מקרים שבהם פציינטים התעקשו להיבדק, ונמצאו אצלם בעיות רפואיות אורגניות, כמו נזקים בתפקוד הלב ובמערכת הנשימה. יש גם לקחת בחשבון שחלק מהמצוקה הנפשית של חולים ב-long covid19 נגרמת מהמחלה עצמה, ולא להיפך.
"האנשים הללו סובלים במשך זמן רב מקשיים יומיומיים, דיכאונות, חרדות ובדידות, בין השאר משום שגם בתקופות שבהן אין סגר הם מתקשים לצאת מהבית, חווים קשיים במשפחה ובזוגיות, וקשיים כלכליים. חלקם נאלצים לקחת חופשות עבודה של חודשים, וחלקם מפוטרים או מאבדים את העסק שלהם.
"האנשים הללו סובלים במשך זמן רב מקשיים יומיומיים, דיכאונות, חרדות ובדידות, בין השאר משום שגם בתקופות שבהן אין סגר הם מתקשים לצאת מהבית, חווים קשיים במשפחה ובזוגיות, וקשיים כלכליים"
"מדובר באנשים שבקושי מצליחים לקרוא פסקה, ולא זוכרים אם לקחו כדור או לא, ואז הם צריכים ללכת לוועדות של הביטוח לאומי. חשוב להכיר בכך שה-long covid19 קיים, ושהוא אחד הסיכונים המרכזיים של המגפה", מדגישה אשכנזי.
אז כמה זמן נמשכת קורונה? לא יודעים
למרות שאין מידע רשמי על הנושא, נעשו כבר לא מעט מחקרים שקבעו מעבר לכל ספק שהתופעה קיימת ואינה נדירה, בצירוף הערכות שונות על היקפה. מהמחקרים הללו ניתן להשיג תמונה חלקית שמראה עד כמה התופעה נפוצה, אצל כמה מהחולים הסימפטומים נמשכים שבועות, ואצל כמה מהם חודשים.
המחקרים הראשונים נעשו באירופה בקרב חולים שהיו מאושפזים בבתי החולים בהתפרצות הקורונה הקשה במרץ. באותה תקופה אושפזו באירופה כמעט רק חולים במצב של סכנת חיים. המחקרים שנערכו בהמשך על אלה מהם ששרדו את המגפה מצאו שיעור מבהיל של חולים, שהמשיכו לסבול מסימפטומים מתמשכים.
מחקר שנערך ביוני על מאות חולים שאושפזו במרץ ואפריל בפדואה, איטליה, מצא ש-87% מהם המשיכו לסבול מתסמינים כלשהם גם 60 יום אחרי שהחלימו, בעיקר בעיות נשימה ועייפות כרונית. מכיוון שמדובר בחולים קשים, רובם הגדול סבלו ממחלות כרוניות עוד לפני שלו בקורונה, אך המעקב מצא שמצבם החמיר דרמטית אחרי שנדבקו במגפה ואושפזו. מחקרים דומים שנערכו במדינות אחרות באירופה, ועוד קודם לכן במחוז ווהאן בסין, הגיעו לתוצאות דומות.
מידע נוסף על שכיחות התופעה מתקבל מחולים שמטופלים במרפאות למחלימים מקורונה. המספר הגדול של החולים שמגיעים למרפאות הללו מראה שהתופעה שכיחה מאוד, וקיימת גם אצל חולים שסבלו מסימפטומים קלים ובינוניים, כך שאפשר לקבל הערכות מסוימות על היקף התופעה, אף שאלה חלקיות מאוד.
אחת הדרכים לבדוק את שכיחות ה-long covid19 היא לספור את מספר המטופלים בכל מרפאות המחלימים יחד. בשוודיה נערכה בדיקה כזאת לפני כחודשיים ונמצא כי כ-34 אלף חולים הגיעו למרפאות המחלימים, כלומר, המשיכו לסבול מתסמינים שונים אחרי שכבר היו שליליים לנגיף.
בארץ, ככל הידוע, לא נערכה ספירה כוללת של מספר החולים שהגיעו למרפאות המחלימים, אך הדיווחים מהמרפאות מצביעים על סדרי הגודל הגבוהים של התופעה. במרפאת המחלימים של מכבי דיווחו בחודש יוני על 4,000 מטופלים שהגיעו להיבדק ולקבל טיפול אחרי שבאופן רשמי "הבריאו" מקורונה.
עם זאת, גם ספירת המטופלים המגיעים למרפאות המחלימים לא מספקת תשובה מלאה על שכיחות התסמינים המאוחרים, או על משך הזמן שלהם. הסיבה לכך היא שהמידע שנאסף במרפאות אינו מאפשר לדעת את משך הזמן שבו הסימפטומים נמשכים. חולים רבים עם תסמינים מאוחרים כלל אינם מגיעים למרפאות; חלק ממי שמגיע למרפאות אינו סובלים מתסמינים אלה; וחלק מהמרפאות מטפלות רק במי שהיה מאושפז, והוגדר כחולה קשים או בינוני.
חולים רבים עם תסמינים מאוחרים כלל אינם מגיעים למרפאות; חלק ממי שמגיע למרפאות אינו סובלים מתסמינים אלה; וחלק מהמרפאות מטפלות רק במי שהיה מאושפז, והוגדר כחולה קשים או בינוני
במרפאת המחלימים של תל השומר דיווחו ביולי כי 100% מאלה שהיו מאושפזים בבית החולים עקב קורונה קשה או בינונית התלוננו על סימפטומים שנמשכו גם אחרי ההחלמה הרשמית. עם זאת, במרפאה כללו בנתון הזה גם את אלה שסבלו מקשיים נפשיים, וספק אם ניתן לראות בכך סימפטום מתמשך של המחלה עצמה, לאור העלייה החדה במצוקה הנפשית בתקופת הקורונה, והעובדה שמדובר באנשים שאושפזו בבידוד. במרפאה ציינו כי שליש מאלה שהיו מאושפזים בבית החולים – כלומר, חולים קשים ובינוניים – סבלו מסימפטומים מתמשכים.
איסוף נתונים על מחלימים באפליקציה
המחקרים האקדמיים הרציניים ביותר שנערכו עד כה על ה-long covid19 התבססו על מידע שנאסף מחולים באמצעות אפליקציות. למעשה, מחקרים אלה הם הראשונים שנתנו תשובה כלשהי לשאלה כמה זמן נמשכת המחלה.
אוניברסיטת קינגס קולג' הבריטית ביצעה מחקר גדול בנושא שהתבסס על מידע שנאסף מארבעה מיליון חולים ומחלימים מקורונה, שהתחברו לאפליקציה ייעודית לאיסוף מידע על נגיף הקורונה, וענו דרכה על שאלות החוקרים.
לפי המחקר של הקינגס קולג', שעורר הדים רבים בתקשורת העולמית והפך להערכה המקובלת ביותר על התמשכות הקורונה, כ-90% מהחולים בקורונה שלקו בסימפטומים של קורונה בכל רמות החומרה, החלימו מהם בתוך שלושה שבועות. כ-10% מכלל הלוקים בסימפטומים המשיכו לסבול מסימפטומים כלשהם יותר משלושה שבועות אחרי תחילתם, 5% המשיכו לסבול מסימפטומים גם אחרי חודש, וכ-1% המשיכו לסבול גם אחרי 40 יום.
יש לציין כי לא מדובר באחוזים מכלל הנדבקים בנגיף, מכיוון שחלק גדול מהם אינם סימפטומטיים. "שיעור החולים עם סימפטומים מכלל הנדבקים לא ידוע, בגלל השינויים במדיניות הבדיקות בין מדינות ותקופות שונות, אך הוא נע בין 30% ל-80%", מציינת אשכנזי. "כל עוד לא יודעים מה אחוז החולים הסימפטומטיים, אי אפשר לדעת מה אחוז החולים ב-long covid19. אך מחקרים מהסוג הזה מספקים הערכה טובה על משך הסימפטומים אצל מי שלוקה בהם".
לפי קינגס קולג', בין 3% ל-8% מהנדבקים בקורונה ממשיכים, אפוא, לסבול מסימפטומים יותר משלושה שבועות אחרי תחילתם, בין 1% ל-4% ממשיכים לסבול מהם גם אחרי חודש ובין 0.3% ל-0.8% – גם אחרי חודש וחצי.
שיעור זה נמוך משמעותית מהיקף התופעה המשתקף בכותרות המבהילות שפורסמו באתרים שונים, ועדיין, מדובר באנשים רבים מאוד. עד כה אובחנו כנדבקים בקורונה בישראל כ-300 אלף איש. מדובר, לפי נתוני קינגס קולג', בכ-9,000 עד 24 אלף חולים ישראלים, שהחלימו רק אחרי יותר משלושה שבועות, ושל בין 900 ל-2,400 חולים ישראלים שהמשיכו לסבול יותר מחודש וחצי, ובפועל המספרים גבוהים יותר כי לא כל הנדבקים בקורונה אובחנו בה. ברחבי העולם מדובר במיליוני אנשים, שחלקם סובלים מסימפטומים קשים שפוגעים בתפקודם.
המחקרים הללו מראים יותר מכל מחקר אחר את סדרי הגודל של שכיחות ה-long covid19, אבל גם הם אינם מספקים תמונה מדויקת, כיוון שמדובר במחקרים וולונטריים שמתבצעים באנשים שמצטרפים לאפליקציות מרצונם, ומדווחים כרצונם. כתוצאה מכך ייתכן שהתופעה שכיחה יותר מכפי שמראה המחקר של קינגס קולג' ומחקרים דומים, מאחר שחלק מהחולים אינם מדווחים, וייתכן שהיא דווקא פחות נפוצה, בגלל שחולים רבים שהחלימו בתוך זמן קצר כלל לא דיווחו על כך.
לקחים ממגפות קודמות
המחשבה שהקורונה עלולה לפגוע בחולים בטווח הבינוני והארוך הטרידה את הרופאים והחוקרים מאז פרוץ המגפה, מאחר שתופעת הסימפטומים המתמשכים והסימפטומים החוזרים מוכרת ממגפות אחרות. בכמה מחלות, כמו פוליו, מלריה וחצבת, התפרצויות חוזרות של המחלה עלולות להגיע גם שנים אחרי שהחולים מבריאים מהן, ולעתים ההתפרצויות האלה מסוכנות יותר מהמחלה הראשונית.
"אני חושבת שה-long covid19 מצביע על תופעה דומה", אומרת אשכנזי, "הרבה אנשים עם long covid19 מדווחים שיש סימפטומים שפתאום מופיעים אחרי כמה חודשים ולא היו קיימים קודם, בדומה לאנשים שמחלימים ממחלות אחרות".
אחת התופעות הנפוצות ביותר מבין הסימפטומים המתמשכים היא העייפות הכרונית, כמו זאת שעליה סיפרה ד' בתחילת הכתבה. עייפות כרונית (CFS) היא תופעה רפואית מוכרת ונרחבת מאוד אצל אנשים שהחלימו ממחלות אחרות. חוקרים חוששים שגם מחילימים מקורונה סובלים מאותה התופעה.
מחקר שנערך באוסטרליה בקרב אנשים שחלו בעבר במחלת הנשיקה, קדחת Q וקדחת נהר רוס, מצא שכ-12% מהם סבלו במשך חודשים ואף שנים אחרי שהבריאו מעייפות כרונית, כאבי שרירים וקשיים נוירו-קוגניטיוויים. במחקר שנערך בקרב תושבי הונג קונג שנדבקו בסארס ב-2003, הסתבר כי כ-40% מהם סבלו מבעיות של עייפות כרונית לאחר שלוש שנים, ו-27% אובחנו ב-CFS.
בבריטניה פרסמו לאחרונה חוקרים סקירה וניתוח של תוצאות קליניות ארוכות טווח מ-28 מחקרים שעקבו אחר תסמינים דלקתיים בקרב מחלימי סארס בסין, בקוריאה ובקנדה בשנה שלאחר שחרורם מאשפוז. אצל רובם חל שיפור כחצי שנה לאחר השחרור, וליקויים מסוימים נצפו בקרב 45% מהחולים גם כעבור שנה.
הסארס הוא נגיף ממשפחת הקורונה, מה שמעלה את החשש שלחולי קורונה רבים יהיו סיבוכים דומים במשך שנים, אף שהסארס הייתה מחלה חמורה יותר וששיעור הסובלים מתסמינים ארוכי טווח מקרב חולי הקורונה נמוך בהרבה.
הסארס דומה לקורונה, מה שמעלה את החשש שלחולי קורונה רבים יהיו סיבוכים דומים במשך שנים, אף כי הסארס הייתה מחלה חמורה יותר ושיעור הסובלים מתסמינים ארוכי טווח מקרב חולי הקורונה נמוך בהרבה
"אנחנו לא יודעים עדיין עד כמה התסמינים המתמשכים של הקורונה נפוצים, מסוכנים וארוכי טווח", אומרת ד"ר אשכנזי. "אבל אנחנו יודעים בוודאות שזאת תופעה קיימת ולא נדירה. הרבה מאוד אנשים סובלים סבל קשה במשך זמן רב, ולפי היקף ההדבקה – יהיו אנשים נוספים שיסבלו. בקנה מידה ישראלי מדובר בוודאות באלפי אנשים, ואולי בעשרות אלפים".
"בטווח הארוך עדיין אי אפשר לדעת האם המחלה או משהו שנגרם ממנה יגרום לסיבוכים קשים גם בשנים הבאות. אבל יש חשש כזה, וצריך להביא אותו בחשבון כשקובעים מדיניות. כי כשלא באמת יודעים אם משהו יקרה ומה תהיה השכיחות שלו, קשה להתארגן לפי זה, וצריך להיות זהירים ביותר".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם