לאונרד כהן באמסטרדם, אפריל 1972 (צילום: Gijsbert Hanekroot / Alamy)
הביוגרף החדש של לאונרד כהן שוחח עם 520 מכרים שלו

מבצע טרובדור

ראיון

העיתונאי הקנדי מייקל פוזנר (73) לקח על עצמו פרויקט שאפתני במיוחד: לשוחח עם כל מי שהכיר את לאונרד כהן, ולפרסם ביוגרפיה בת שלושה כרכים של הכותב והזמר הנערץ ● בוב דילן סירב לשתף איתו פעולה, וכך גם רבים מבני משפחתו של כהן, אך הוא הצליח להגיע למאות ממכריו, בהם אמנים ישראלים רבים שפגשו אותו בעת ביקוריו בארץ ● כעת פוזנר מפרסם את הכרך הראשון, וחוזר לפגישתו היחידה עם כהן - שבה הביוגרף המעריץ לא העז להוציא מילה

העיתונאי הקנדי מייקל פוזנר שם לעצמו למטרה לאתר ולשוחח עם כל מי שהכיר את הטרובדור האייקוני לאונרד כהן. הכרך הראשון של הטרילוגיה שנולדה מכך – חלק מפרויקט ענק מתמשך שמבקש לזרות אור חדש על הזמר היהודי באמצעות זיכרונות של אחרים – מתוכנן לצאת לאור ב-20 באוקטובר.

נכון להיום, פוזנר ראיין 520 אנשים מכל העולם, שיחד מקיפים את כל שלבי החיים והקריירה של כהן. הריאיון הראשון התקיים ב-2016, עם המשורר והמסאי דיוויד סולוויי, שהתיידד עם כהן בשנות ה-60, והאחרון התקיים עם רגינה צימבר-לורינץ, שחיה כיום בבריסל ופגשה את כהן בישראל ב-1972. תוך כדי התהליך פוזנר זכה לתובנות אדירות על האיש שנודע כ"משורר החצר של הפסימיזם", ושהרפרטואר שלו כונה "מוזיקת רקע לחיתוך ורידים".

ראיונות נוספים עוד צפויים להתקיים, היות שפוזנר ממשיך בחיפוש אחר חומרים נוספים עבור הדיוקן הקולקטיבי של הפרפורמר הנודד שכתב ושר שירים קלסיים כגון "סוזן", "הללויה", "ציפור על תיל" ו"קודם ניקח את מנהטן".

כשהמסע של פוזנר יושלם, הוא יתועד בשלושה כרכים של ביוגרפיה כרונולוגית. תחת הכותרת "לאונרד כהן, סיפורים שלא סופרו: השנים המוקדמות", הכרך הראשון (באנגלית) מתחיל בשנות ילדותו והתבגרותו של כהן במונטריאול ומסתיים עם סיבוב ההופעות הגדול הראשון שלו כשהיה בן 36.

פוזנר גילה שהפרויקט שלו צורך הרבה יותר זמן מכפי שציפה כאשר החל בו זמן קצר לאחר מותו של כהן בלוס אנג'לס ב-2016 בגיל 82. "האתגר והכיף שבעבודה היה לנסות למצוא אנשים שעדיין חיים, שהיה להם קשר כלשהו ללאונרד, שידעו על אירועים או רגעים מסוימים בחייו ויכלו לספר עליהם משהו מתוך ידע אישי", אמר לי פוזנר על מרפסת הגג של הבניין בן שבע הקומות שבו הוא מתגורר במרכז טורונטו. "חלק מהאתגר היה לאתר אנשים מסוימים שידעתי על קיומם אבל לא ידעתי איפה הם בדיוק, או אם הם ירצו לדבר איתי אם אמצא אותם".

תמונה של לאונרד כהן מתוך הסרט "ציפור על תיל" (צילום: באדיבות סרטי איסולדה)
תמונה של לאונרד כהן מתוך הסרט "ציפור על תיל" (צילום: באדיבות סרטי איסולדה)

מאחורי הפרסונה הציבורית

פוזנר, שהוקסם מכהן ומיצירתו במשך שנים, ראה אותו לראשונה כאשר הופיע בתחילת 1967 באוניברסיטת מניטובה בעיר הולדתו של פוזנר, וויניפג. זו הייתה אחת ההופעות הראשונות של כהן, בתקופה שבה היה ידוע בעיקר כמשורר וכמחבר רומנים, עוד לפני שחרור אלבומו הראשון מאוחר יותר באותה שנה.

ב-1968 פוזנר עבר לטורונטו לצורך לימודי תואר שני בספרות, ואז החל בקריירה העיתונאית שלו, שבמהלכה שימש עורך בכיר במגזין החדשות השבועי הלאומי של קנדה ובעיתונים נוספים. הוא גם מחזאי ומחבר שותף של שבעה ספרים.

כמו בביוגרפיה קודמת שפרסם על סמך מקורות שבעל פה, של אייקון תרבות יהודי אחר ממונטריאול, הסופר המנוח מרדכי ריכלר, פוזנר ראיין דמויות מחייו של גיבור הביוגרפיה שלו – בכלל זאת חברים, קרובי משפחה, מאהבות לשעבר, סופרים, מוזיקאים, זמרות רקע, מנהלי מחנות קיץ ורבנים – כדי לגלות מה הסתתר מאחורי הפרסונה הציבורית. כדי שהספר יהיה זורם, פוזנר שיבץ בו פיסות מידע אינפורמטיביות שמספקות הקשר טוב יותר ותיעוד היסטורי. אף על פי שבאופן כללי הוא מגלה אהדה כלפי מושא הכתיבה שלו, הספר מציג את כהן ללא כחל וסרק, לרבות השימוש הרב שלו בסמים וההתפרפרויות הכרוניות שלו.

לאחר שראיין אנשים כה רבים מעולמו של כהן, פוזנר עצמו הפך למומחה בנוגע לכותב והמוזיקאי. "מה שלמדתי זה שאני לא רוצה לצמצם את כהן למעין דמות בינארית פשוטה", אומר פוזנר בן ה-73, שרבים אמרו לו כי הוא מזכיר במראהו את הזמר. "אני לא רוצה לומר שהוא היה קדוש. אני ודאי לא רוצה לומר שהוא היה שטן, אבל אני חושב שהוא יכול היה להכיל צדדים שונים של שניהם".

המורכבות של כהן ניכרה בדברים שאמרו המרואיינים לפוזנר. לדבריו, "הוא היה אדם מאוד מורכב, כמעט תמיד אדיב, מנומס, תרבותי, אינטליגנט ובעל חוש הומור, אבל היה לו גם צד אפל. הוא היה דיכאוני. אני לא יודע אם זה היה מאניה דפרסיה או הפרעה דו-קוטבית, אבל הוא ללא ספק היה יכול ללכת למקום מאוד אפל. ולא היית רוצה לבלות הרבה זמן בחברתו כשהוא היה שם".

"הוא היה אדם מאוד מורכב, כמעט תמיד אדיב, מנומס, תרבותי, אינטליגנט ובעל חוש הומור, אבל היה לו גם צד אפל. הוא היה דיכאוני, ולא היית רוצה לבלות הרבה זמן בחברתו כשהוא היה שם"

זה בבירור לא היווה מכשול עבור הנשים הרבות שבילו זמן בחברתו של כהן. מספר מדהים מהן מופיע בספר, חלקן רק מוזכרות, אחרות מדברות בנוסטלגיה על המפגשים שלהן כמה עשורים קודם לכן עם האיש שתואר כ"פתיין סדרתי", שחוסר הנאמנות שלו היה ידוע היטב לסובבים אותו.

"למרות שכהן נחשב לאחד המאהבים הגדולים של המודרניות, מעין קזנובה של שלהי המאה ה-20, אני חושב שהאהבה הגדולה שלו הייתה עבודתו", אומר פוזנר, אב לשלושה וסב לשמונה. "ברגע שהוא היה מתחיל להרגיש בנוח במערכת יחסים עם אישה, הוא היה מתחיל להרגיש לא בנוח, והוא היה חייב לעזוב".

מייקל פוזנר, מחבר "לאונרד כהן, סיפורים שלא סופרו", על מרפסת גג הבניין שבו הוא מתגורר במרכז טורונטו, 21 באוגוסט 2020 (צילום: עטיה סרנר)
מייקל פוזנר, על מרפסת גג הבניין שבו הוא מתגורר במרכז טורונטו, 21 באוגוסט 2020 (צילום: עטיה סרנר)

נווד חסר מנוחה

עוד היבט שעלה בראיונות היה הצד הנוודי, חסר המנוחה של כהן, שהצורך שלו לנדוד ממקום למקום היה מסחרר עבור אחרים. "אחד הדברים שהייתי צריך לעשות כדי לשחזר את מהלך חייו מבחינה כרונולוגית היה לנסות להבין איפה הוא היה בכל זמן נתון, אם זה היה חודש מסוים או שנה מסוימת", מסביר פוזנר.

לדבריו, "הקצב שבו הבחור הזה עבר ממקום למקום, אני לא חושב שאף אחד היה יכול לצבור יותר מיילים אוויריים ממנו. 2-3 ימים כאן, עזב, 2-3 ימים שם, עזב. שבוע כאן, שבוע שם, הוא כל הזמן היה בתנועה, עד שלב מאוחר יחסית בחייו, כשהוא נהיה יותר נייח. נכון שהרבה פעמים הייתה לזה סיבה מקצועית, אבל הייתה גם סיבה נפשית. הוא חש צורך להחליף מקומות כמעט כאילו הוא הרגיש לכוד בכל מקום שהוא שהה בו, לכוד מבחינה רגשית, פסיכולוגית, רומנטית".

"לאונרד כהן, סיפורים שלא סופרו", מאת מייקל פוזנר (צילום: Courtesy)
עטיפת הספר החדש מאת מייקל פוזנר (צילום: Courtesy)

פוזנר הגה לראשונה את הרעיון לספר ב-2007. הוא שלח לכהן אימייל בחיפוש אחר שיתוף הפעולה שלו, אבל האחרון סירב בנימוס. לאחר מותו, פוזנר הקים את הפרויקט לתחייה. בשלוש השנים הראשונות לא היה לו מוציא לאור, והוא הוציא 35 אלף דולר מכיסו הפרטי לכיסוי הנסיעות לצורך קיום הראיונות פנים אל פנים. רק בנובמבר האחרון הוא חתם לבסוף עם הוצאה לאור, סימון ושוסטר קנדה.

הכרך הראשון מורכב מכ-1,300 ציטוטים באורכים שונים, רבים מהם של כהן עצמו, שפוזנר הוציא מראיונות או כתבים שפורסמו בעבר. רוב האנשים המופיעים שם – חלקם מוכרים מאוד – מצוטטים פעמים רבות לאורך הספר.

בין האנשים האלה נמנים הזמרת ג'ודי קולינס, שבסוף 1966, זמן קצר לאחר שפגשה את כהן בניו יורק, הייתה הראשונה שהקליטה את אחד משיריו ועודדה אותו לבצע הופעות חיות; זמר הפולק אריק אנדרסן, שכהן אמר לו ששירו Violets of Dawn הוא שעורר בו השראה לכתוב שירים בעצמו; וקלי לינץ', המנהלת האישית לשעבר של כהן, שגנבה לכאורה 5 מיליון דולר מכספו.

בספר מופיעים הזמרת ג'ודי קולינס, שבסוף 1966, זמן קצר לאחר שפגשה את כהן בניו יורק, הייתה הראשונה שהקליטה את אחד משיריו; וקלי לינץ', המנהלת האישית לשעבר של כהן, שגנבה לכאורה 5 מיליון דולר מכספו

ב-1958, בגיל 23, כהן עבד כיועץ במחנה קיץ 90 דקות מצפון למונטריאול, שם אחד מחבריו היה מוישה פריפשטיין. "לאונרד היה מאוד שקט, פיקח, והיה לו חיוך ענקי", אמר פריפשטיין לפוזנר שישה עשורים מאוחר יותר. "כאדם די שתקן, הוא לא היה אחד המנהיגים, הוא לא היה חזק באינטראקציות שלו, אבל הוא היה מאוד נוכח. הוא לא התבלט באתלטיקה. באותו הזמן הוא היה בולט יותר בזכות השירה שכתב, למרות שהייתה לו גיטרה והוא השתעשע בה לפעמים".

כמה שנים קודם לכן, מארק ברקוביץ בילה בחברת כהן במונטריאול, כששניהם למדו באוניברסיטת מקגיל והשתייכו לאחוות הסטודנטים. "ללאונרד הייתה הגיטרה שלו, והיינו שרים", משחזר ברקוביץ בספר. "אני זוכר ששרתי איתו את 'טום דולי'. הוא יצא אז עם פרדה גוטמן, אבל כבר החל לחפש, ללכת בכיוונים אחרים. חשבתי שהוא לא בחור שמח, הוא תמיד חיפש משהו אחר. המרדף שלו אחר נשים היה חלק מכך. הרבה מאתנו, שבאנו ממשפחות פחות מבוססות, היינו חדורי מוטיבציה להצליח כלכלית. אחרים, כמו לאונרד, היו נשמות חופשיות".

"העיניים שלנו נפגשו"

יום אחד אחר הצהריים לפני 15 שנה בטורונטו, הפעם היחידה שבה דרכיהם הצטלבו, פוזנר בחר שלא לפנות אל כהן, החלטה שהוא מתחרט עליה היום. אף על פי שזה היה רק מפגש חולף, הוא הותיר עליו רושם מתמשך. "בטח באתי לראיין מישהו במלון סוהו מטרופוליטן, וראיתי אותו מחכה בחוץ במעיל גשם, צועד הלוך ושוב", נזכר פוזנר. "העיניים שלנו נפגשו והיה ברור שהוא ידע שזיהיתי אותו כלאונרד כהן. הייתה סביבו מין הילה כזאת. הוא לא היה אדם גדול, אולי מטר שבעים, מטר שבעים ושתיים, אבל הוא היה גדול מהחיים. פשוט הייתה לו נוכחות כזאת. הוא היה דמות ממגנטת, כריזמטית, אפילו באותן עשרים שניות".

פוזנר לא ידע שכהן יהפוך למוקד המרכזי של חייו המקצועיים שנים רבות לאחר מכן. "העבודה על הספר גרמה לי לבחון את העבודה שלו מאוד מקרוב, אבל פחות מסיבות אנליטיות טהורות ויותר כדי לחפש קשרים בין האמנות שלו לבין חייו האישיים והאנשים שהוא אולי כתב עליהם", אומר פוזנר. "היכרות טובה יותר עם השירים ועם הכתבים שלו גם אפשרה לי להציג שאלות טובות יותר למרואיינים. כמו בכתיבה גדולה אחרת, שירה, רומנים, מילות שירים – כשאתה מבלה איתם זמן אתה מקבל תחושה טובה יותר של המלאכה העצומה שהושקעה בהם".

"העיניים שלנו נפגשו והיה ברור שהוא ידע שזיהיתי אותו כלאונרד כהן. הייתה סביבו מין הילה כזאת. הוא לא היה אדם גדול, אולי מטר שבעים, מטר שבעים ושתיים, אבל הוא היה גדול מהחיים. פשוט הייתה לו נוכחות כזאת"

הכמיהה של כהן לרוחניות עולה שוב ושוב בראיונות. "הזהות היהודית הייתה המהות של האיש", אומר פוזנר בהחלטיות. "היא הייתה שם מגיל צעיר ומעולם לא באמת נעלמה. הוא התנסה בסיינטולוגיה לזמן קצר בשנות ה-60, ואני חושב שבעיקרו של דבר הוא חשב שיש לזה ערך מסוים אבל שבאופן כללי זאת הונאה".

ב-1973 כהן פגש את מאסטר הזן ג'ושו ססאקי רושי, שלימד גרסה מלאת משמעת, כמעט מיליטריסטית, של זן בודהיזם בקליפורניה. זה הוביל לקשר של עשורים עם רושי והבודהיזם. "היה ממד בודהיסטי למחצית השנייה של חיי כהן", אומר פוזנר. "הוא היה חלק ממנו, אבל הבודהיזם הוא לא באמת דת אלא יותר דרך חיים.

"הנוצרים המוקדמים היו יהודים, והם בנו דרך חיים ודרך מחשבה שכהן התחבר אליהן. אבל כל זה לא גורע מיהדותו. הוא למד קבלה והניח תפילין. הוא בהחלט היה יהודי, אך כמו רבים מאתנו הייתה לו מערכת יחסים בעייתית עם הבורא".

לאונרד כהן בביקור אצל בן דודו החולה רוברט כהן במונטריאול, 1948 (צילום: באדיבות רוברט כהן)
לאונרד כהן בביקור אצל בן דודו החולה רוברט כהן במונטריאול, 1948 (צילום: באדיבות רוברט כהן)

לא כולם שיתפו פעולה

לכהן היו יחסים חיוביים עם ישראל והוא ביקר בה פעמים רבות, בדרך כלל במסגרת סיבובי הופעות. פוזנר ראיין כמה ישראלים שהכירו את כהן, בהם הזמר אושיק לוי, ששוחח איתו בתל אביב ב-2018 על החוויה שלו 45 שנים קודם לכן.

כשמלחמת יום כיפור פרצה ב-1973, כהן טס לישראל לאות הזדהות עם המדינה המותקפת. פגישה מקרית עם כהן בבית קפה בתל אביב, הובילה את לוי לשכנע אותו להצטרף אליו ואל מוזיקאים אחרים ולהופיע לפני חיילים ישראלים בסיני. לאחר חשש ראשוני, כהן הסכים ונתן כמה הופעות מפורסמות לחיילים במהלך המלחמה. פוזנר עדיין מחפש כמה אנשים בישראל שהכירו את כהן.

"הנוצרים המוקדמים היו יהודים, והם בנו דרך חיים ודרך מחשבה שכהן התחבר אליהן. אבל כל זה לא גורע מיהדותו. הוא למד קבלה והניח תפילין. הוא בהחלט היה יהודי, אך הייתה לו מערכת יחסים בעייתית עם הבורא"

פוזנר מודה שכמה אנשי מפתח בחייו של כהן סירבו להתראיין לספר, בהם בנו אדם, בתו לורקה, המנהל האישי שלו רוברט קורי, חברו הטוב והוותיק מורטון רוזנגרטן וסוזן אלרוד, אם ילדיו. כמוהם גם שתיים מבנות הזוג הרומנטיות המשמעותיות האחרות שלו – השחקנית האמריקאית רבקה דה מורניי והצלמת הצרפתייה דומיניק איסרמן. בין הזמרים שסירבו לבקשתו של פוזנר או התעלמו ממנה נמנה בוב דילן, שכהן היה מיודד איתו ופעמים רבות הושווה אליו.

ההשוואה הזו עולה בריאיון של פוזנר עם מלכה מרום, ישראלית שעברה לטורונטו והופיעה שם בשנות ה-60 כחצי מצמד פולק. "היא ולאונרד היו זוג", אומר פוזנר, שמצטט את מרום בספר בנוגע ליצירתם של דילן וכהן. "דילן היה הקול של הדור שלו. אי אפשר לקחת את זה ממנו. אבל לאונרד הוא הקול של כל הזמנים".

הספר השני בסדרה של פוזנר על כהן צפוי להתפרסם בסתיו של השנה הבאה, והכרך האחרון שנה לאחר מכן. לשאלה מה יהיה הפרויקט הגדול הבא שלו לאחר הביוגרפיה של כהן, פוזנר משיב בלקוניות: "הלוואי שאני אחיה עד אז".

לאונרד כהן בהופעה בישראל (צילום: מרקו פלאש 90)
לאונרד כהן בהופעה בישראל (צילום: מרקו פלאש 90)
עוד 1,802 מילים
כל הזמן // יום שני, 30 בנובמבר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

בדיקת זמן ישראל "תאונות קורות בגלל שחוסכים בכסף"

כ-100 מפקחי עבודה אמורים לתת פתרון לכ-85 אלף מפעלים ואתרי בנייה, אבל התוצרים שמביאים המפקחים לא הופכים לכתבי אישום והקטל נמשך ● אין דיווח על קבלני משנה ועובדים שנפגעים לא יודעים ממי לתבוע פיצוי ● חברות הביטוח לא דורשות מהקבלנים לעמוד תנאי בטיחות, כתנאי לתחולת הפוליסה ● "הם מוכרים פוליסות במאות מיליונים והנזק ממוות של כמה פועלים הוא מיליונים בודדים"

עוד 2,585 מילים

איפשהו בין יערות הגשם להפשרת הקרחונים בקוטב

במרחק של זמן קצר אנו רואים כי אבו מאזן נשם לרווחה עם הידיעות על כשלונו של הנשיא טראמפ, אבל לא יצא במחולות עם נצחונו של ביידן.

מדוע? מצד אחד רווח לו כי הוא נפטר מן הצורך להתמודד מול ההכרה בלגיטימיות של ההתנחלויות, כי למפלגה הדמוקרטית עמדה נחרצת נגדם. מצד שני הוא ידע כי העולם הערבי הסוני, שהוא חלק ממנו, מעדיף את טראמפ על ביידן, כי המפלגה הדמוקרטית בארצות הברית התחברה עם האחים המוסלמים, והיא מעדיפה את איראן על הערבים הסונים.

במרחק של זמן קצר אנו רואים כי אבו מאזן נשם לרווחה עם הידיעות על כשלונו של הנשיא טראמפ, אבל לא יצא במחולות עם נצחונו של ביידן. מדוע?

הבחירה של אבו מאזן היא בין הסולידריות עם העולם הערבי הסוני לבין האינטרסים הפרטיים של הפלסטינים, אשר בנקודת זמן זאת אינם עולים בקנה אחד עם אלה של העולם הערבי.

גרוע יותר מבחינתו, העולם הערבי הסוני נמצא בתהליך של הסכמי שלום רשמיים עם ישראל בלי להתחשב בפלסטינים. המסר של העולם הערבי לפלסטינים הוא: לכם לא אכפת מאיתנו – לנו לא אכפת מכם.

אילו היה אבו מאזן משוכנע כי ביידן, כמו אובמה, ישים את הבעיה הפלסטינית בעדיפות גבוהה, ומיד ייכנס לתהליך שלום בין ישראל לפלסטינים, הוא היה יכול לדחות את הבחירה שלו בין הערבים לביידן, אבל ברגע שהוא רואה שג'ון קרי, שר החוץ של אובמה, הולך לטפל בענייני האקלים, הוא מבין שהבעיה הפלסטינית נמצאת איפשהו בין יערות הגשם לבין הפשרת הקרחונים בקוטב.

אז הוא חייב לחזור אל העולם הערבי, ולקבל את השלום של הערבים עם ישראל. ואם זה יקרה הוא יופתע לשמוע את הדרישה של הערבים להפסיק לרדוף את ישראל בטריבונלים של האו"ם. כי נושא זכויות האדם החביב על הדמוקרטים הוא הכלי ששימש את אובמה להביא לשלטון את האחים המוסלמים, האוייב המשותף שלהם ושל ישראל.

כשאבו מאזן רואה שג'ון קרי, שר החוץ של אובמה, הולך לטפל בענייני האקלים, הוא מבין שהבעיה הפלסטינית נמצאת איפשהו בין יערות הגשם לבין הפשרת הקרחונים בקוטב

בקיצור, חיים לא קלים, ובחירה לא קלה, ונראה איך הפלסטינים יתמודדו עם המציאות שלא מאירה להם פנים.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 315 מילים

חג ההודיה של בנימין נתניהו

אתמול הודיע היועמ"ש לגנץ כי עליו להקפיא את ועדת הבדיקה בפרשת הצוללות רגע לפני שהייתה אמורה להתחיל לפעול ● וביום רביעי תעלה הצעתו של יאיר לפיד לפיזור הכנסת ● הסיכוי שגנץ יצביע בעדה גבוה מאי פעם ● אם ההצעה תעבור בקריאה טרומית, נתניהו יקבל אופציה נוספת, מועד חדש וגמיש לבחירות, בהתאם למפת החיסולים, החיסונים או ההסכמים הנוחה לו ● פרשנות

לפעמים נדמה שיש מי שעומד ושופך על ראש הממשלה בנימין נתניהו צ'ופרים ללא הפסקה.

אתמול שיגר היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנלדבליט מכתב לשר הביטחון בני גנץ ודרש ממנו לעצור לפי שעה את ועדת הבדיקה הממשלתית שמינה בפרשת הצוללות וכלי השייט. ובמהלך השבוע עשוי גנץ עצמו להצטרף להצעה של יאיר לפיד ולהעביר בקריאה טרומית הצעת חוק לפיזור הכנסת. גם זו מתנה לא צפויה שתיפול על נתניהו.

נתניהו ודובריו התקוממו נגד ההחלטה של גנץ להקים את ועדת הבדיקה במשרד הביטחון. הם טענו כי מדובר בוועדה שקמה מסיבות פוליטיות (מה שנכון), והיא אמורה הייתה להביא בארבעת החודשים הקרובים עדויות של אנשי ביטחון בכירים שרק יביכו את נתניהו בימי הבחירות.

הבקשה של היועץ משחררת אנחת רווחה גדולה בלשכת ראש הממשלה. "נתניהו שולח פרחים למנדלבליט", צייץ אמש אביגדור ליברמן, בנימה בולטת של אכזבה.

הבקשה של היועץ משחררת אנחת רווחה גדולה בלשכת ראש הממשלה. "נתניהו שולח פרחים למנדלבליט", צייץ אמש אביגדור ליברמן, בנימה בולטת של אכזבה

הוועדה הזו נראתה חשודה מלכתחילה – גם בעלת אינטרס פוליטי וגם חסרת סמכויות ויכולת לחקור את הדרג המדיני. צריך תמיד לזכור כי מסקנות הוועדה היו אמורות לבוא בסוף לממשלה, ושם ברור מה היה עולה בגורלן. מנדלבליט הוריד מכה ניצחת על הוועדה הזו, גנץ הודיע שהוא מקבל את ההנחיה ומתואם איתה – ובקיצור, הקפאת מצב ומתנה לנתניהו.

אבל זה לא הפרס היחידי. ביום רביעי תגיש סיעת יש עתיד הצעה לפיזור הכנסת. הפעם זה לא רק איום, אלא מעשה פרלמנטרי. מכבש הלחצים על גנץ להצטרף לאירוע הוא כבד. הגורמים המיליטנטים בכחול-לבן טוענים שאי אפשר להמשיך עם הממשלה המקרטעת הזו וצריך לשים סוף לשותפות עם הליכוד.

כפי שפורסם לראשונה בזמן ישראל, בכירים בכחול לבן איימו ועדיין מאיימים לפלג את המפלגה ואת הסיעה בכנסת אם גנץ ייכנע לנתניהו בחודש הקרוב. גנץ עצמו מהסס, כדרכו. ייתכן והוא עדיין מאמין בקיום הרוטציה.

הצעת החוק לפיזור הכנסת משחקת לידיו של נתניהו. אם ההצעה תעבור בקריאה טרומית מחרתיים (רביעי), היא תנדוד לוועדת החוקה של הכנסת כמו כל חוק יסוד אחר. בראש הועדה הזו יושב יעקב אשר מיהדות התורה, בעל ברית של נתניהו ויריב חדש של גנץ, בעיקר על רקע חוקי הגיוס והגיור.

אשר יכול לשחק בוועדה כרצונו, ולהחזיר את החוק למליאה לקריאה ראשונה, שנייה ושלישית מתי שנוח לנתניהו. לפי חוק יסוד הכנסת – בקריאה השלישית צריך לקבוע מועד לבחירות, עד חמישה חודשים מיום ההצבעה והעברת החוק.

יעקב אשר יכול לשחק בוועדה כרצונו, ולהחזיר את החוק למליאה לקריאה ראשונה, שנייה ושלישית מתי שנוח לנתניהו. בקריאה השלישית צריך לקבוע מועד לבחירות, עד חמישה חודשים מיום ההצבעה

במלים אחרות: נתניהו מקבל כאן אופציה נוספת, מועד חדש וגמיש לבחירות, בהתאם למפת החיסולים, החיסונים או ההסכמים הנוחה לו. והכל בנדיבותם של יאיר לפיד ובני גנץ, אם יעבירו מחרתיים את ההצעה.

ואם כל זה לא מספיק, יש גם בונוס. נתניהו יוכל תמיד להאשים את גנץ בהקדמת הבחירות באמצע משבר הקורונה. הוא הרי האיש שהצביע, אם יצביע, בעד פיזור הכנסת.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
בנט לא יכול לבנות לזמן הארוך, כי אי אפשר לדעת מה יקרה פה בעוד כמה שנים. אולי יקום יורש לביבי בליכוד. וגם המנדטים שהוא מביא עכשיו הם סוג של שיא, תולדה של המצב. הוא גם לא יכול לעשות עיסקה... המשך קריאה

בנט לא יכול לבנות לזמן הארוך, כי אי אפשר לדעת מה יקרה פה בעוד כמה שנים. אולי יקום יורש לביבי בליכוד. וגם המנדטים שהוא מביא עכשיו הם סוג של שיא, תולדה של המצב.
הוא גם לא יכול לעשות עיסקה עם ביבי כי ביבי בילתי אמין בעליל.
חוץ מי זה בנט לא מפחד לקחת סיכון. לכן האופציה הכי סבירה זה קואליציה עם מתנגדי נתניהו כדי להגיע עכשיו לראשות הממשלה. זו הזדמנות בלתי חוזרת.

עוד 443 מילים ו-1 תגובות

מרב מיכאלי: פרץ עושה למפלגה את מה שנתניהו עושה למדינה

ניסנקורן: נחליט ביום שלישי אם להצביע בעד פיזור הכנסת ● יאיר לפיד: "אני אומר לכחול לבן - בואו להצביע ונוריד את נתניהו מהשלטון״ ● פרץ: הסיכויים שנצביע בעד הפיזור מאוד גבוהים ● אדלשטיין מזועזע מהתמונות מהקניונים ומזהיר מסגר שלישי ● שגריר ישראל בגרמניה לשעבר: נתניהו הורה לא לעדכן את שר החוץ בהתקדמות רכש הצוללות

09:54 עריכה

צה"ל נערך לעוצר יציאות עקב התחלואה: חיילים ביחידות סגורות התבקשו להביא ציוד לחודש.

09:47 עריכה

חוק הלאום בפעולה:

09:42 עריכה

סגן ראש מח״ש משה סעדה עתר לבג״ץ נגד כינוס ועדת האיתור לפרקליט המדינה בטענה שהיועמ״ש מצוי בניגוד עניינים כלפיו.

למשה סעדה אין סיכוי ממשי להתמנות לתפקיד והוא ככל הנראה מנסה למנוע את פיטוריו או לשפר את תנאי פרישתו.

09:20 עריכה

איתן גינצבורג מכחול-לבן אמר בגלי צה״ל שיש יחסים טובים בצמרת המפלגה ופטר את הפרסום על מידור ניסנקורן מההחלטה על הקמת ועדת הבדיקה לצוללות ב״רכילות״.

גינצבורג כמו חבריו מציין שיש אפשרות שיצביעו בעד פיזור הכנסת.

09:05 עריכה

מרב מיכאלי תוקפת את עמיר פרץ: ״עושה למפלגה מה שנתניהו עושה למדינה״.

מיכאלי שהתראיינה לגלי צה״ל אמרה שהיא מאמינה שביטול הפריימריז מסכן את מפלגת העבודה.

לדברי מיכאלי, היא תמיד גיבתה את יושב הראש והמצב כעת הוא שונה מאז ההחלטה של שמולי ופרץ להכנס להממשלה שלשיטתה הייתה הרסנית.

08:40 עריכה

ניצן הורוביץ על החל״ת:

08:40 עריכה

אפשרות: סגר לילי בחנוכה.

08:24 עריכה

בוואלה מפרסמים עדות של השגריר לשעבר בגרמניה יורם בן זאב לגבי הליכים בעסקת הצוללות.

לדבריו את כל הפרטים בנוגע להתקדמות בנושא צוללת שישית העביר בהוראת נתניהו לאבריאל בן יוסף ולא לגורמים הממונים עליו במשרד החוץ. ״הנחייה זו נמסרה לי מפי מר נתניהו בביקור שערך בגרמניה בתאריך 27 באוגוסט 2009", נכתב בעדות.

לדברי בן זאב, נתניהו נימק את דרישתו למידור גורמי משרד החוץ ב"שורת הדלפות המסכנות את ביצוע העסקה".

אבריאל בן יוסף היה סגן ראש המל״ל והוא מואשם בכפוף לשימוע בשוחד, מרמה, הפרת אמונים וקשירת קשר לביצוע פשע בפרשת הצוללות.

תגובת הליכוד: "לא מפתיע שאיש השמאל יורם בן זאב ששימש יועצו של אהוד ברק בועידת קמפ דיוויד וחתם על עצומה נגד חוק הלאום לוקח חלק בפסטיבל הוועדה הפוליטית של גנץ שהיו"ר שלה קרא לרה"מ להתפטר לפני שנה, שחבר הועדה בן שושן ביקש עבודה אצל נציג מספנות טינסנקרופ מיקי גנור, וכך גם עשו אנשי שמאל נוספים שהגישו את התצהירים כדי להקים את הועדה. כולם כבר מבינים שמדובר בתרגיל פוליטי ציני וצבוע".

08:16 עריכה

בכירים בכחול לבן מותחים ביקורת על שרת התפוצות עומר ינקלביץ' וטוענים שהיא פועלת לבנות בייס פוליטי בקרב חוגי הימין, כך מדווח בידיעות אחרונות. הדברים על רקע ההתבטאות של השרה אתמול:

08:11 עריכה

השר אלי כהן אמר בתכנית הבוקר כי "ייתכן שנידרש לשני סבבים קצרים של סגר בני 10 ימים כל אחד".

מצד שני אמר כהן כי "אני תומך בפתיחת כלל הקניונים שתקטין את העומס. ברגע שפתחנו רק 15 קניונים ראינו עומס על קניונים ספציפיים. אנחנו נמצאים בפתיחה מדורגת ומחושבת, מזכיר שאת הסגר סיימנו שבוע אחרי חול המועד סוכות, כלומר עבר חודש וחצי. עובדה שלא כל המשק נפתח, לא כל הלימודים נפתחו ולא כל פעילות המסחר והתיירות חודשה. פותחים בצורה מדודה".

08:02 עריכה

חבר הכנסת משה גפני מזהיר כי אם לא יעבור תקציב של 2020 עד סוף השנה לא יהיה ניתן להוציא כסף מקופת המדינה לצורך ההוצאות ב-2021. משמעות הדבר: שיתוק מלא של משרדי הממשלה.

07:51 עריכה

עמיר פרץ ברשת ב׳: "אנחנו מתואמים עם כחול לבן, ואני מניח שהסיכויים שנצביע לפיזור הכנסת הם מאוד גבוהים. אני חושב שזו העמדה המתגבשת".

07:29 עריכה

יאיר לפיד ברשת ב׳: ״אני שומע את אבי ניסנקורן – היו לכם כוונות טובות זה לא הצליח. כבר לא ייצא משהו טוב פה. אני לא שמח שהם יושבים שם הם מחזיקים את נתניהו בשלטון״.

על הסקרים אמר לפיד כי גם לפני המערכות הקודמות הסקרים לא היו אופטימיים אבל ״ניצחנו פעמיים את נתניהו  – זה שלא נעשה מהלך פוליטי זו טרגדיה״.

לפיד אמר ״נתניהו מביא נתונים לא נכונים ומוכר לעם ישראל שהכל בסדר – והכל לא בסדר. אתמול התלמידים חזרו ללימודים הוא התעסק רק בעורכי דין ובמשפט״.

07:16 עריכה

בגלי צה״ל טענו כי נוצר נתק בכחול-לבן בין ניסנקורן לגנץ לאחר עסקת מנכ״ל – חשכ״ל. על פי הטענות הדבר הוביל לכך שניסנקורן שהיה זה שמעדכן את היועמ״ש בוועדת הצוללות, לא עדכן אותו, והיועמ״ש היה צריך לעצור את הוועדה לאחר הקמתה.

ניסנקורן עלה לשידור והכחיש את הדברים ואמר שידע על הקמת ועדת הבדיקה ושהיחסים בינו לבין גנץ טובים.

על מנכ״ל לראש הממשלה החליפי אמר שזה מינוי חשוב אבל צריך מנכ״ל למשרד המשפטים והסיבה שאין היא שיקולים לא ענייניים. ״יהיה מנכ״ל ויהיה פרקליט מדינה ואנחנו מחויבים לזה״, הבטיח.

ניסנקורן הוסיף: ״החרמתי את ישיבת הממשלה והכתובת היא ראש הממשלה״.

על התקציב אמר: ״היועמ״ש ובג״ץ אמרו לממשלה – את מפרה את הדין. היה צריך להעביר את התקציב לכנסת. כולם יודעים שכרגע התקציב לא עובר מסיבות אישיות. לא יכול להיות שזה מה שקורה״.

ניסנקורן טען שאינו מכיר הצעה לפתרון משבר התקציב.

מה יהיה ביום רביעי בהצבעה לפיזור הכנסת? ברשת ב׳ ניסנקורן רמז שהמצב לא יכול להימשך ככה אולם השאיר את כל האופציות פתוחות:

06:58 עריכה

יולי אדלשטיין בראיון לידיעות אחרונות: "לא נתפתה בשום צורה לפתיחות חדשות ונוספות. עם זאת, אני לא חושב שצריך לעשות רוורס מבחינת מערכת החינוך והיא תיפתח בהתאם לתכנון. חדרי כושר ומסעדות, שהם בוודאי קרובים ללבי, לא צריך להתפתות ולפתוח אותם. אני לא רוצה שנפתח ושבוע לאחר מכן נלך לסגר".

אדלשטיין שמסכם חצי שנה בתפקיד אמר "אנחנו מקווים להתחיל לקבל מנות ראשונות של חיסונים בתחילת 2021. צריכים להיות ערוכים עם כל ההקפאה והשינוע. בנושא הזה נעשית עבודה יפה, אבל אני גם חושב שבתסריט הכי אופטימי את המסה של המתחסנים נראה רק באפריל או במאי".

על התמונות של הדוחק בקניונים אמר אדלשטיין "הרגשתי זעזוע. ממוצאי שבת ועד עכשיו אני בהערכות מצב בעניין הזה".

עוד 15 עדכונים

למקרה שפיספסת

וידויו של דיין בקבינט המלחמה ב-7 באוקטובר 1973  

7 באוקטובר, 1973, היום ה-2 למלחמה

ביומה השני של מלחמת יום כיפור, ה-7 באוקטובר 1973, דיין שב מסיור בחזית הצפון בבוקר ובחזית הדרום בצהריים, ודיווח על רשמיו הקשים בישיבת הקבינט המדיני בטחוני של גולדה מאיר, קבינט המלחמה [אלי מזרחי, סטנוגרמה של ישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני, ה7 באוקטובר, 14:50 , 1973]

דיין שהיה על סף שבירה, אמר:

"זה לא הזמן לחשבון הנפש. לא הערכתי די את כח האויב, את המשקל הלוחמתי שלו, והגזמתי בהערכת הכוחות שלנו וביכולתם לעמוד. הערבים לוחמים הרבה יותר טובים מאשר קודם. יש בידיהם נשק רב, הם פוגעים בטנקים שלנו בנשק אישי. הטילים-מטריה קשה שחיל האויר שלנו לא יכול לנפץ אותה. יש לנו בעייה של יחסי כוחות מאוד קשים, הערבים לוחמים טוב ויש להם מטריה של טילים, מה יהיה?".

דיווחו של דיין והערכותיו שיקפו את המצב הקשה בשתי החזיתות, מצב שעד אז לא היה מובן לחברי קבינט המלחמה.

6 לאוקטובר, 1973, יום קודם, היום הראשון למלחמה

רק יום קודם פנו גולדה מאיר ומשה דיין לעם והשמיעו דברים אחרים. ביומה הראשון של המלחמה גולדה מאיר הודיעה לאומה בערוץ הראשון:

"לא הופתענו. מזה ימים אחדים נודע לשרותי המודיעין של ישראל כי צבאות מצרים וסוריה נערכים להתקפה משולבת.[…] פנינו לגורמים מדיניים בעלי השפעה במטרה שיפעלו למניעת המלחמה […] הצבא ערוך למלחמה והודף את האויב".

גם משה דיין ביום הראשון למלחמה נשמע עדיין בטוח בעצמו ואמר לערוץ הראשון:

"אנחנו יכולים להרשות לעצמנו מדיניות זאת כי בסופו של דבר, גם בדרך הזאת, בסיני, נוכל להכות אותם שוק על ירך".

או ביתר פירוט:

"רבותיי, באתי לאולפן לומר כמה דברים על המערכה. הקרבות שמתנהלים מאז הצהריים, עשרה לפני שתיים היום, כאשר הסורים והמצרים פתחו בו בזמן בהתקפה בשתי החזיתות ברמת הגולן ובסיני. ובכן, מתנהלים עכשיו קרבות קשים בשתי החזיתות האלה, כאשר מולנו גם מבחינה מספרית וגם מבחינת סוג הנשק צבא גדול וחזק. […] לא רצינו לפתוח במלחמת מנע. לא רצינו להיות במצב שייאמר שאנחנו פתחנו במלחמה, ולא פתחנו במלחמה. […] והפעם נזהרנו מזה, לא רצינו במשהו להקדים, גם כאשר חשדנו שהם עומדים לתקוף, ואכן הם תקפו כאמור בעשרה לשתיים. אנחנו מרשים לעצמנו לנהוג במדיניות הזאת משום שאנחנו מניחים, אני חושב שבצדק, כי בסופו של דבר אנחנו, גם בדרך הזאת, בסיני, נוכל להכות אותם שוק על ירך. […] וגם בתעלה היו לנו אבידות, גם בנפש וגם בעמדות, אבל באופן יחסי, זה פחות או יותר, כפי ששיערנו שיהיה היום הראשון של הקרב שייגמר בנצחוננו תוך הימים הקרובים".

*  *  *

ב-7 באוקטובר 1973 דיין לקח אחריות אישית על הטעות המרכזית של מלחמת יום הכיפורים: הטעות בהערכת הכוחות, שממנה נגזרו טעויות אחרות של דיין ערב המלחמה. המוכנות לוותר על מכה מונעת, אי גיוס המילואים ביום שישי בבוקר, ההוראה לא להזיז כוחות בשטח עד שתתחיל האש.

הוידוי של דיין בקבינט המלחמה והשיקול האמריקאי בהקשר של אי גיוס המילואים [עדות משה דיין בועדת אגרנט, 4, 5 ו-11 בפברואר 1974. בעיקר ה-5 בפברואר 1974, עמודים 137-141] חושף הסבר אלטרנטיבי לתיאורית הקונספציה השגויה של אמ"ן מצד אחד, ולתיאורית הקונספירציה מצד שני לגבי הנסיבות שבהן פרצה מלחמת יום כיפור.

וידוי דיין בקבינט המלחמה והשיקול האמריקאי לגבי אי גיוס המילואים, חושף הסבר אלטרנטיבי לתיאורית הקונספציה השגויה של אמ"ן מחד, ומאידך לתיאורית הקונספירציה לגבי נסיבות פרוץ המלחמה

היו חילוקי דיעות עם האמריקאים ונוצר פער בין ההערכות המודיעיניות של ישראל ושל האמריקאים ב-24 השעות האחרונות לפני המלחמה, ששיתק את מנהיגי ישראל לפני המלחמה [מתוך סריקות מברקים שנשלחו ממשרד ראש הממשלה לשגרירות בוושינגטון במלחמת יום הכיפורים , עמודים 2-ו3].

קיסינג'ר לא שיתף מידע שהיה ברשותו לפני המלחמה והטעה את המודיעין האמריקאי והישראלי. הרולד פורד, היסטוריון של סוכנות הביון האמריקאית, מצטט את לורנס איגלברגר, יועץ בכיר של קיסינג'ר במועצה לבטחון לאומי:
"הנרי קרא חומר מודיעיני טרי והגיע למסקנה שסאדאת מתכוון לפתוח במלחמה לפני שאר קהילת המודיעין אבל עדיין מאוחר מדי".
פורד מצטט גם את וויליאם קוואנדט, יועץ בכיר נוסף של קיסינג'ר במועצה לבטחון לאומי, מי שהיה אחראי לטיפול בסכסוך הישראלי-הערבי, שהסביר:
"העירנות הגבוהה של קיסינג'ר נבעה מאזהרה מוקדמת יותר של ברז'נייב שהערבים רציניים בכוונותיהם לפתוח במלחמה. הבעיה היתה שקיסינג'ר לא שיתף מידע מהערוצים החשאיים עם ראש הסוכנות וויליאם קולבי ושאר קהילת המודיעין האמריקאית".
מכתב האזהרה לערבים ששלחו דיין וגולדה מאיר ביום שישי בבוקר דרך קיסינג'ר, בבקשה שימנע ברגע האחרון את פריצת המלחמה, נועד לשמש אליבי לישראל: לא אנחנו פתחנו במלחמה. דיין ומאיר ביקשו מקיסינג'ר להעביר מסר לערבים, לפיו אנחנו יודעים על תוכניות המלחמה שלהם, נהיה מוכנים, לא מופתעים, ונגיב בעוצמה רבה אם יתקפו. שיתפנו אתכם במידע ונהגנו לפי עצתכם ולא פתחנו במלחמה [מתוך סריקות מברקים שנשלחו ממשרד ראש הממשלה לשגרירות בוושינגטון במלחמת יום הכיפורים , עמודים 2-ו3].

וידויו של דיין ביומה השני והקשה ביותר במלחמה, בו נהרגו 320 חיילים, יותר מכל יום אחר, מראה את ההיפך. לא היינו מוכנים, היינו מופתעים ולא יכולנו להגיב בעוצמה. לא כי היה חסר מידע מודיעיני, אלא כי לא גויסו כוחות המילואים בזמן וגם לא נערכו על הקווים בשל תסביך דה-גול של דיין והרצון להיות מיושר ומהודק עם האמריקאים, כדי שיסייעו לישראל בהמשך המלחמה [עדות משה דיין בועדת אגרנט, ה-5 בפברואר 1974, עמודים 137-140].

וידויו של דיין ביומה השני והקשה ביותר במלחמה, בו נהרגו 320 חיילים, יותר מכל יום אחר, מראה את ההיפך. לא היינו מוכנים, היינו מופתעים ולא יכולנו להגיב בעוצמה

דיין טעה בהערכת הכוחות, הצבא הסדיר לא הצליח לבלום את האוייב ב-24 השעות הראשונות וחיל האויר לא הצליח להתמודד עם מטרית טילי הנ"מ. דיין לקח אחריות על טעותו בוידויו בקבינט המלחמה של ה-7 באוקטובר.

משה דיין והנרי קיסינג'ר, מרץ 1974 (צילום: AP Photo/Bob Daughtery)
משה דיין והנרי קיסינג'ר, מרץ 1974 (צילום: AP Photo/Bob Daughtery)

רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור. מתמקד בעיקר בהשפעת הערוץ המדיני החשאי של קיסינג'ר ואיסמעאיל על המלחמה ובהתנהלות של שר הבטחון משה דיין במלחמה. פרסום קודם - תעלומת המפגש החשאי השלישי של קיסינג'ר ואיסמעאיל בספטמבר 1973, מערכות, גיליון נובמבר 2018: http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/5/114325.pdf

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
א. טוב ששמת את כל הדברים ביחד, בסדר הנכון. ב. את זה ("לא הערכתי די את כוח האויב וכו') דיין אמר בצורה גלויה, מפורשת ומפורטת, ביום השני למלחמה. בוועדת אגרנט הוא כבר זימן פזמון שונה... ג. ... המשך קריאה

א. טוב ששמת את כל הדברים ביחד, בסדר הנכון.
ב. את זה ("לא הערכתי די את כוח האויב וכו') דיין אמר בצורה גלויה, מפורשת ומפורטת, ביום השני למלחמה. בוועדת אגרנט הוא כבר זימן פזמון שונה…
ג. מכל מיני סיבות, המכתב שנשלח ביום שישי לקיסינג'ר הגיע אליו כבר אחרי פרוץ המלחמה.
ד. קרוב לוודאי שבמהלך התקופה שחלפה מאז פרוץ המלחמה ועד תחילת עבודתה של ועדת אגרנט, גולדה ודיין עשו הערכת מצב – והפעם שקולה ונכונה, כי זה נגע לעכוזים האישיים שלהם – והגיעו למסקנה שהדרך הכי טובה לצאת מהבור שהם נפלו (או הפילו את עצמם) לתוכו היא לטעון שהיתה הפתעה, ולקוות שיאשימו בזה את הדרג הצבאי, ובעיקר את המודיעין (שאכן טעה בהערכת הסבירות למלחמה, אבל לא זה מה שקבע את המהלכים). התעלול הזה עבד מצוין והביא לזיכויים בוועדת אגרנט, אבל הם לא הביאו בחשבון את הזעם הציבורי ואת מוטי אשכנזי.

עוד 826 מילים ו-1 תגובות
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

נזרק באמצע טיפול רפואי למחלקת הקורונה - בגלל בדיקות שגויות

ישראלי שכבר החלים מקורונה חזר מחו"ל עם בעיה רפואית והגיע להיבדק בשיבא ● בדיקת קורונה שבוצעה במקום החזירה תוצאה גבולית-חיובית, והוא סולק מבית החולים באמצע הבדיקות ● הוא אושפז במחלקת קורונה בשערי צדק ורק כעבור שלושה ימים התברר שבדיקה הקורונה הייתה שגויה ● בכיר שיבא: "ברור שהפסיקו לטפל בו כשגילו שיש לו קורונה, מה הוא ציפה שיעשו?"

עוד 810 מילים

האמת על אסון לוקרבי עדיין לא נחשפה במלואה

רק אדם אחד הורשע בהפצצת טיסת פאן אם 103 מעל לוקרבי ב-21 בדצמבר 1988 - פיגוע הטרור הקשה ביותר שבוצע אי פעם בבריטניה ● עבד אל-באסט אל-מגרחי מת ב-2012 כשהוא טוען שהוא חף מפשע ● כעת משפחתו מנסה לטהר את שמו בבית משפט בסקוטלנד ● אבל יש מי שמתעקש להמשיך להסתיר עדויות מהותיות הקושרות את הפיגוע לאיראן ולחזית העממית לשחרור פלסטין

עוד 1,295 מילים

תחקיר מפלגה ללא מרצ

לפעילים וחברי מרצ יש בטן מלאה על היו"ר ניצן הורוביץ ● הם מתארים תחושות הזנחה וניכור, מפלגה משותקת עם מסרים לא ברורים ולא משכנעים, שהפכו את מרצ לחסרת חשיבות ● פעילותו בכנסת מתוארת כעצלה ותבוסתנית, וזאת בימים שהוא בכלל מגיע למשכן ● "יש גל של אנשים שהשקיעו הרבה במפלגה, ומרגישים היום שזה נגמר" ● הורוביץ בתגובה: "טענות לא ראויות להתייחסות"

עוד 4,780 מילים

מנדלבליט לנתניהו וגנץ: פעלו מהר להעברת תקציב

עורכי דינו של נתניהו לבית המשפט: המציאו עבירה, לבטל את כתב האישום ● הפרקליטות: רוב הטענות מוכרות ● מנדלבליט עצר את ועדת הבדיקה לצוללות ● בג״ץ נתן ארכה לפינוי חן אל-אחמר ● ניצחון לפרץ: יוכל לנהל מו"מ על ריצה עם כחול לבן ● משרד הבריאות: יתכן שאפשר יהיה לחסן 150 אלף ישראלים לקורונה עוד השנה ● יועמ״ש הליכוד קיבל שכר של 14 מיליון שקל בחמש שנים

עוד 55 עדכונים

"מענק לכל אזרח" חשף את הבלוף הכלכלי של נתניהו

42% מכספי המענק שחולקו ביולי הוזרמו לכיסוי חובות ● רק כרבע מהמענק שימש ל"הנעת גלגלי הכלכלה" על ידי צריכה, כפי שקיווה ראש הממשלה ● מחקר של האוניברסיטה העברית מאשש את החשש: הזרמת חלק כה גדול מהמענק להחזר חובות מלמד על התדרדרות המצב הכלכלי של משקי הבית מאז נכנס נתניהו לתפקידו ב-2009, וחושף את הבלוף הכלכלי שמכר לאזרחים ● פרשנות

עוד 636 מילים

קרעי מחמיא לעבאס: "דואג לאינטרס של הערבים, מקרב אותם"

הח"כ המקורב לנתניהו: "אנחנו דואגים לערבים יותר מממשלות השמאל, אבל לא נשב עם תומכי טרור בקואליציה" ● משרד הבריאות דן בביטול פתיחת הקניונים בעקבות תמונות של תורים צפופים ומאשים את הקניונים בחריגה ממתווה הפתיחה - הקניונים שלפו נתונים שמראים שהם נהגו לפי המתווה ● יעלון "ממשיכים לנסות להחליף את נתניהו בלי בחירות" ● ההפגנות נגד נתניהו נמשכות, 2,000 מפגינים בכיכר פריז

עוד 23 עדכונים
ריק דבלין

בשנה הבאה צפוי ה-FDA לאשר שימוש רפואי ב-MDMA לטיפול בנפגעי פוסט טראומה ● זאת, אחרי שתוצאות שלב 3 בניסוי הנערך בחלקו בישראל הראו כי החומר הפעיל באקסטזי יעיל באופן מובהק בטיפול במגוון הפרעות נפשיות ● המדובר בהישג אישי של ריק דבלין, שהקדיש מעל 40 שנה לחקר סמי הזייה ● "עברנו עשורים של תעמולה ופחד. אבל מדיקליזציה מובילה ללגליזציה"

עוד 1,986 מילים

חיסול פחריזאדה לא יגרום לאיראן לוותר על הפצצה

חיסולו שלשום של מי שכונה אבי הפצצה האיראנית מגיע בעיתוי מורכב, כשכל השחקנים במזה"ת ממתינים לחילופי השלטון בארה"ב ● ההתנקשות מציבה את ביידן בנקודת פתיחה שונה ממה שתיכנן - ואי אפשר שלא לתהות האם רק הזדמנות מבצעית נדירה היא שגרמה להחלטה לחסל את פחריזאדה, או שמא מישהו רצה לטרוף את הקלפים לפני לכתו של טראמפ ● פרשנות

עוד 884 מילים ו-1 תגובות

חלמוני ביצה, חציל, יוגורט וחמאת בוטנים הם רק חלק מהמרכיבים שמופיעים ב"מניפסט למרק עוף" שמציע מגוון פרוע למנה המאוד מסורתית ● "מרק עוף יהודי? זה משהו מיוחד", אומרת מחברת ספרי הבישול ג'ן לואיס, "אבל כל אחד מסביב לעולם חושב שמרק העוף שלו הוא ה-מרק עוף" ● ויש גם מתכון למרק עוף פלסטיני

עוד 763 מילים

למרות מאמצי ישראל, איראן ממשיכה להתבסס בסוריה ● איש משרד החוץ ביקש לברר למה תמונה של זמר מצרי עם עומר אדם מסעירה את המדינה: "ממה אתם כל כך מפחדים?" ● באיחוד האמירויות עשויים להקדים את חגיגות היום הלאומי השנה, לאחר ששרה בממשלה נבחרה על ידי ה-BBC לאחת ממאה הנשים המשפיעות בעולם ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,095 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה