בספטמבר האחרון, על רקע דיווחים על כך שסודאן עשויה לנרמל את יחסיה עם ישראל, פרסמה סוכנות ממשלתית בסודאן האחראית על פירוש חוקי האסלאם פתווה, האומרת כי הקשרים עם המדינה היהודית עדיין אסורים. אבל כפי שקורה לא פעם גם ביהדות, איש דת בכיר מארגון אחר של מלומדים מוסלמים, חשב שהקולגות שלו טעו, והוציא פתווה הטוענת את ההיפך הגמור.
"הם הוציאו את הפתווה שלהם, וחשבתי שהיא בעייתית ולא עומדת בעקרונות האסלאם, שגמישים יותר לדעתי. תכננתי להוציא פתווה המשקפת את הגמישות הזו, האינהרנטית לעקרון האסלאמי", אמר שייח עבד אל-רחמן חסן חאמד בראיון בלעדי לזמן ישראל. "המהלך שלי הוא ניסיון להוציא פתווה על בסיס המציאות הקיימת. כשהנסיבות משתנות, האחריות של המופתי היא לבחון את המצב בלי דעות קדומות, ולהתמודד עם המציאות. זה מה שעשינו".
חאמד, העומד בראש מחלקת הפתווה של ארגון המלומדים של סודאן (Sudan Scholars Organization), אמר לי בשיחה טלפונית שנערכה בעזרת מתורגמן, כי החוק האסלאמי אינו מכיר את הקונספט הפוליטי המודרני של נורמליזציה. "מנקודת מבט אסלאמית, המונחים הרלוונטיים הם סולחה (אמנה או שביתת נשק) וסאלאם (שלום)", הוא אומר. "לאסלאם אין התנגדות לסולחה או סאלאם עם ישראל. להיפך, אלה מצבים שצריך לשאוף אליהם, ללא יוצא מן הכלל".
ביום שני, היה נראה כי פריצת הדרך לנורמליזציה בין חרטום לירושלים, בתיווך אמריקאי, קרובה מאי פעם, כאשר נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הודיע כי יסיר את סודאן מרשימת הטרור של ארצות הברית. המהלך שלו, עליו הודיע בטוויטר, נראה כמו שלב מקדים להסכם קרוב שבו סודאן תסכים לבסס יחסים דיפלומטים עם ישראל בתמורה לסיוע כלכלי מקיף.
GREAT news! New government of Sudan, which is making great progress, agreed to pay $335 MILLION to U.S. terror victims and families. Once deposited, I will lift Sudan from the State Sponsors of Terrorism list. At long last, JUSTICE for the American people and BIG step for Sudan!
— Donald J. Trump (@realDonaldTrump) October 19, 2020
השאלה אם לנרמל את הקשרים עם ישראל עמדה במרכז דיון סוער בתוך ממשלת המעבר של סודן, כאשר הזרוע הצבאית שלה, בראשותו של עבד אל-פתאח אל-בורהאן, היה בעד, ואילו ראש הממשלה עבדאללה חמדוכ התנגד.
"הפאנל האסלאמי של מלומדים ומטיפים" בנושא המשפט המוסלמי, ידוע כמועצת הפיקה (Fiqh Council) ובספטמבר פסק כי האסלאם אוסר על קשרים עם ישראל. הפאנל ממומן על ידי הממשלה ומייעץ לה בנושאי דת, אך על פי משרד החוץ האמריקאי דעותיו אינן מחייבות. "מלומדים דתיים מוסלמים יכולים להציג דעות דתיות ופוליטיות שונות בציבור", קבע דוח של המשרד בשנת 2019.
זה בדיוק מה שחאמד עשה בפתווה שלו, שהייתה הראשונה שפורסמה מטעם "המועצה הערבית לשילוב אזורי" (Arab Council for Regional Integration), ארגון הנלחם בטאבו נגד קשרים עם ישראל, הקיים בעולם המוסלמי.
"ראשית, נורמליזציה היא הסכם שלום. הסכמי שלום והצהרות מלחמה הם נושאים לגיטימיים של מדיניות, שאינם קשורים לדוקטרינה אסלאמית", הוא הצהיר בפסיקה שלו. בשאלות של מלחמה ושלום יחליטו מנהיגים פוליטיים על בסיס אינטרס לאומי, הוא טען. "אם השליט רואה חולשה בקרב המוסלמים, כמו בימים אלו, במיוחד במדינה הזו, כשאנחנו סובלים מרעב, שסעים, עימותים ומלחמות פנימיות… ואם הוא רואה לנכון שהסכם שלום ישרת את האינטרס שלנו, עליו לעשות זאת", הוא המשיך.
"אם השליט רואה חולשה בקרב המוסלמים, כמו אצלנו בימים אלו, במיוחד במדינה הזו, אנחנו סובלים מרעב ומלחמות פנימיות… ואם הוא רואה לנכון שהסכם שלום ישרת את האינטרס שלנו, עליו לעשות זאת"
לטענתו, סולחה עם ישראל תהיה דומה לסולחה עם ארצות הברית, רוסיה או סין, משום שגם מדינות אלה כבשו וניהלו מלחמות בשטחים מוסלמים. "כל שטחי האסלאם הם יישות אחת. חלק סבורים שפלסטין כוללת קדושה משלה. כן, ירושלים היא קדושה, אבל כל ארצות האסלאם כוללות את הקדושה של פלסטין".
לדברי ג'וזף בראודה, נשיא המרכז לתקשורת השלום (Center for Peace Communications), התומך במועצה הערבית, הפתווה של חאמד משמעותית, משום שהוא לא שחקן שולי בסודאן. "ארגון אנשי הדת שלו הוא יריב לא ממשלתי מהימן, מול מועצת הפיקה האסלאמית המגובה על ידי הממשלה, שפסקה נגד נורמליזציה שבוע לפני פרסום הפתווה הזו", אמר לי בראודה השבוע.
"במשך שנים חאמד הוא מבקר אמיץ של מגמת האסלאם הנוקשה בסודאן. הפתווה הזו היא הרחבה הגיונית של הדעות שהוא מביע כבר זמן רב".
בראיון איתו, חאמד אמר כי חלקים מהתקשורת וחלק "מהשרידים של המשטר הקודם בסודאן" התנגדו לפתווה פרו-ישראלית, אך לדבריו הפתווה התקבלה באופן חיובי ברובה מצד חברי הקהילה במסגד שלו. "המתפללים קיבלו את הפתווה בברכה ובהערכה, משום שהיא מבוססת על היגיון ולוגיקה. היא נראתה להם פתווה הגיונית ולא הייתה להם בעיה איתה", אמר.
עבד אל-רחמן חסן חאמד, מה הוביל אותך לפרסם את הפתווה הזו?
"הדחף הגיע מהעובדה שהממשלה ביקשה ממועצת הפיקה להוציא פתווה בנושא הזה. הם הוציאו את הפתווה שלהם. חשבתי שהיא בעייתית ולא עומדת בעקרונות האסלאם, שגמישים יותר באופי שלהם. לכן תכננתי להוציא פתווה המשקפת את הגמישות הזו, האינהרנטית בעקרונות האסלאם".
האם אלו אמונות שאתה מאמין בהן כבר זמן רב, או שהגעת לאחרונה למסקנות המובעות בפתווה?
"זהו ניסיון להוציא פתווה על בסיס של המציאות הקיימת. כאשר הנסיבות משתנות, זו האחריות של המופתי לבחון את המצב ולהעריך אותו ללא דעות קדומות, ולעמוד בפני המציאות. זה מה שעשינו".
בפתווה שלכם, אתה טוען כי נורמליזציה היא לא בהכרח הפרה של החוק האסלאמי, או שאתה טוען כי במסגרת הנסיבות הנוכחיות, זה יהיה דבר טוב?
"ראשית, נורמליזציה היא מונח שלא קיים באוצר המילים של האסלאם. זה קונספט של ימינו. מנקודת מבט אסלאמית, המונחים הרלוונטיים הם סולחה וסאלאם. באופן כללי, אסלאם תומך בשלום, משום שמדובר בדת של שלום. אך הבעיה עם ישראל היא השאלה של שטח, של כיבוש. זה מה שהופך את הנושא ליוצא דופן. עקרונית, מנקודת מבט אסלאמית, אין התנגדות לסולחה או סאלאם עם ישראל. להיפך, אלה מצבים שצריך לשאוף אליהם, ללא יוצא מן הכלל.
"נורמליזציה היא מונח שלא קיים באוצר המילים של האסלאם. האסלאם תומך בשלום, משום שמדובר בדת של שלום. אך הבעיה עם ישראל היא השאלה של שטח, של כיבוש. זה מה שהופך את הנושא ליוצא דופן"
"המצב הספציפי יותר בנוגע ישראל הוא הכיבוש. וכיבוש פירושו נסיבות יוצאות דופן, ונדרשות נסיבות יוצאות דופן מהצד האסלאמי כדי להוביל את הדרך לשלום עם ישראל, על אף הכיבוש המתמשך. עם זאת, אם ישראל רוצה להשלים הסכם שלום כנה ומחייב, היא תשיב את זכויות העם שאותו היא כובשת. במקרה שכזה, לא יהיו מגבלות כלל, או דרישה לנסיבות יוצאות דופן, מנקודת מבט אסלאמית.
בפתווה שלך, הזכרת בקצרה את הרעיון של קדושת הארץ, בטענה כי פלסטין אינה קדושה יותר משטחים מוסלמים כבושים אחרים. האם תוכל להרחיב בנושא? הרי מסגד אל אקצה נחשב לאתר השלישי בקדושתו באסלאם, וטורקיה מזכירה כי ירושלים היא ה"קיבלה", כיוון התפילה המקורי עבור המוסלמים.
"אתרים קדושים עדין מחזיקים במעמד מיוחד באסלאם: מכה, מדינה, וחראם אל-שריף (הר הבית בעיר העתיקה בירושלים). אין ספק שיש להם מעמד מיוחד. ברגע שאנחנו מתקדמים מהנושא של אתרים קדושים, כמובן שלכל מדינה יש זכות להגן על השטח שלה. אבל הערך הגבוה באסלאם הוא קדושת חיי האדם. ההגנה על חיי אדם, זה מה שהאסלאם שם בראש סולם הערכים".
"אם ישראל רוצה להשלים הסכם שלום כנה ומחייב, היא תשיב את זכויות העם שאותו היא כובשת. במקרה שכזה, לא יהיו מגבלות כלל, או דרישה לנסיבות יוצאות דופן, מנקודת מבט אסלאמית"
האם אתה, אישית, לוקח בחשבון את המצב הגיאופוליטי הנוכחי וללא קשר לפרשנות שלך לחוק האסלאם, האם אתה חושב שזה רעיון טוב עבור סודאן לפעול בדומה לאמירויות ובחריין, ולמסד קשרים דיפלומטים עם ישראל?
"זה תלוי בסופו של דבר בהנהגה של המדינה. השאלה היא האם המנהיגים, מביאים בחשבון את כל הנסיבות, שופטים האם זה הכיוון הטוב ביותר עבור המדינה, והאם הוא מגן עליה, או נכון יותר מה שנאשר מהמדינה הזו, ומגן על האינטרס שלה. מנקודת המבט שלנו, אין בעיה לעשות זאת".
איזה סוג תגובות קיבלת על הפתווה מהמתפללים, מהממשלה, מהפלסטינים?
"חברי הקהילה קיבלו בברכה ובהערכה את הפתווה בתור משהו המבוסס על היגיון ושפיות. היא הייתה נראית להם הגיונית, ולא הייתה להם בעיה איתה. בין השרידים של המשטר הקודם בסודאן, היו גורמים, בהם בכירים בממסד הדתי, שרצו להלהיט את רגשות העם. כשרגשות מוצתים, ההיגיון נעלם, וזה הוביל לתגובות (שליליות). היו אפילו גורמים בתקשורת שניסו להלהיט את הרוחות נגדנו, כאלו דברים יכולים לקרות. אבל לרוב, גיליתי תמיכה ולא היו הרבה בעיות".
לא היו איומים?
"לא. גם הגורמים בממסד הדתי שהתנגדו לפתווה הביעו את דעותיהם באופן מכובד, ואמרו 'או.קיי, איש הדת הזה מיישם את ההיגיון העצמאי שלו ויש לו עמדה משלו, אבל אנו חולקים עליו'. לא הייתה הבעת התנגדות שאינה מכובדת".
האם תרצה לבקר בישראל? האם תשקול להגיע לכאן אם סודאן תנרמל את היחסים? ואם כן, אילו מקומות הכי תרצה לבקר?
"הייתי בירדן לא מזמן, יחד עם קבוצה של אנשי דת נוספים. והוצגה בפנינו האופציה לבקר במסגד אל אקצה. אני רציתי, אבל הייתה התנגדות בקרב הקבוצה. אז למרבה הצער הדבר לא יצא לפועל. בעיקרון, האם הייתי רוצה לבקר במסגד אל אקצה? התשובה היא, למה לא?"
ומה עם תל אביב או חיפה?
"כשמישהו מבקר במדינה וחושב לאן להגיע, חייבים להיות לו סנטימנטים שמחברים אותו למקום מסוים. אם אתה מגיע לסודאן, ככל הנראה תלך לאתרים היסטוריים, או תראה שרידים של העת העתיקה. באשר לתל אביב, אין לנו קישור או סנטימנטים עם המקומות האלו לעת עתה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם