אילוסטרציה, הדרכת קורונה לעובדי בריאות בקהילה בדרום סודאן, אוגוסט 2020 (צילום: AP Photo/Charles Atiki Lomodong)
AP Photo/Charles Atiki Lomodong

הפליטים חוששים לגורלם בעקבות ההסכם עם סודאן

ההכרזה על הסכם הנורמליזציה עם סודאן, צפויה להשפיע ישירות על גורלם של כ-6,200 מבקשי מקלט סודאניים שחיים בארץ ● אלפים מהם זוהו על ידי ישראל כמי שמוצאם בחבלי ארץ שבוצעו בהם מעשי רצח עם וטיהור אתני, אך במשך שנים היא מתעלמת מבקשות המקלט שהגישו ● "הצבא והמיליציות עדיין שולטים במדינה ועדיין רוצחים", אומר אחמד אדם, שברח לפני 17 שנה מדארפור, "לאן אני אחזור?"

"רק לפני יומיים שמעתי על הפלישה של המיליציות למחנה הפליטים שממנו ברחתי, 'זמזם' בדארפור (חבל ארץ במערב סודאן), ועל הרצח של עוד 18 אנשים, ועכשיו אני שומע שממשלת ישראל מתכוונת להחזיר אותי לשם". אחמד אדם, מבקש מקלט בן 32 המתגורר בבת ים, נשמע מודאג הבוקר. הוא הגיע לארץ ב-2003 אחרי שהכפר שלו נשרף, עם פרוץ המלחמה בסודאן. מדובר במשבר הומניטרי חמור, שידוע גם כרצח העם שמבצעים גם בימים אלה צבא סודאן והמיליציות הערביות, נגד השבטים האפריקאים הילידיים של חבל דארפור.

"כשהייתי בן 14 ברחתי מהכפר עם ההורים שלי וחמשת אחיי כדי להישאר בחיים. רבים מבני הכפר שלנו נטבחו. כשהגענו למחנה הפליטים הבנו שכל הבנים בגילי צריכים להתגייס למחתרת שנלחמת במליציות ובצבא הסודאני. אבל לא רציתי למות במלחמה, אז ברחתי מסודאן והגעתי לישראל", ממשיך אדם.

במסגרת הסכם השלום בין ישראל לסודאן, שהוכרז ביום שישי האחרון, עלה לדיון גורלו של אדם, ושל כ-6,200 מבקשי מקלט נוספים מסודאן, שחיים בישראל. במסגרת ההסכם נשקלים צעדים להחזרת מבקשי המקלט לארצם, כפי שהצהיר ראש הממשלה, בנימין נתניהו. בקרב אנשי הקהילה הסודאנית בישראל, ההכרזה הזו עוררה תקווה מהצד האחד, אך גם כעס ובלבול מהצד השני.

במסגרת ההסכם בין ישראל לסודאן, שהוכרז ביום שישי האחרון, עלה לדיון גורלו של אדם, ושל כ-6,200 מבקשי מקלט נוספים מסודאן, שחיים בישראל. במסגרת ההסכם נשקלים צעדים להחזרת מבקשי המקלט לארצם

"ממה שאני מבין לגבי המצב בדארפור, אין לי לאן לחזור. הצבא והמיליציות עדיין שולטים במדינה ועדיין רוצחים אנשים. יש במחנות הפליטים בגבול סודאן קרוב ל-3 מיליון פליטים, שחיים ללא תנאים וללא ביטחון. לאן אני אחזור?", תוהה אדם.

תושבים מתאספים בהלוויה המונית לאחר פיגוע בכפר מאסטרי במערב דרפור, סודאן. 27 ביולי 2020 (צילום: Mustafa Younes via AP)
הלוויה המונית לאחר פיגוע בכפר מאסטרי במערב דארפור, סודאן. 27 ביולי 2020 (צילום: Mustafa Younes via AP)

כ-4,400 סודאנים שחיים בישראל זוהו על ידי המדינה כמי שמוצאם בדארפור, הרי הנובה והנילוס הכחול – חבלי ארץ שבוצעו בהם מעשי רצח עם וטיהור אתני שנמשכים עד היום. נכון למאי 2018, יש 5,119 בקשות למקלט שהגישו אזרחי סודאן והן עדיין תלויות ועומדות. עם הפליטים הסודאנים בעולם נמנים כ-3.5 מיליון בני אדם. רובם מתגוררים בעשרות מחנות הפליטים הפרוסים בסמוך לגבולות המדינה, אך אינם נהנים מביטחון אישי או תזונתי.

לאחרונה אף הכירה מדינת ישראל בכך שהמצב בדארפור ובאזורים נוספים בסודאן לא רק שלא השתפר, אלא אף הסלים. זאת בתשובת המדינה לעתירה שהוגשה לבג"ץ (בג"ץ 17/755) על התעלמות המדינה מבקשות מקלט. המדינה ציינה במפורש כי המיליציות שאחראיות למתקפות האחרונות בסודאן מורכבות, בין היתר, מאנשים שהיו חלק מהמיליציות שביצעו את רצח העם במדינה; וכן כי חלק מהתקיפות אירעו במחנות של פליטים ועקורים והובילו רבים להימלט משם.

"אני 17 שנה אני מחכה לתשובה לגבי בקשת המקלט שלי, ולא יודע איפה אני עומד. מדינת ישראל צריכה קודם כל לבדוק את בקשות המקלט שלנו, ולתת תשובה ברורה. אם התשובה תהיה חיובית, אוכל להתקדם עם החיים שלי, ללמוד ולמצוא עבודה נורמלית שהיא לא פיזית, אלא עבודה עם הראש. ואם לא, אוכל להמשיך ולהגיש בקשה למקלט במדינות אחרות", אומר אדם.

אלפי בקשות מקלט לא נבדקו

אורי להט, מנכ"ל המרכז לקידום פליטים אפריקאים, סבור שישראל לא תוכל להחזיר את הסודאנים לארצם מבלי לבדוק את אלפי בקשות המקלט. "עצם הנורמליזציה ביחסים עם סודאן לא מאפשרת את הגירוש של האנשים האלה. הרי יש לנו יחסים גם עם אריתריאה, למשל, והיחסים מתקיימים באופן נפרד מבקשות המקלט של אריתריאים בישראל".

שירה עבו (באדיבות המוקד לפליטים ולמהגרים)
שירה עבו (באדיבות המוקד לפליטים ולמהגרים)

עד היום עמדת המדינה בקשר למבקשי מקלט מסודאן (כמו גם לגבי אריתריאה והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו) הייתה שלא להחזיר אותם לארץ מוצאם, מכיוון שהגירוש עלול להעמיד את האדם בסכנה חיים או לסכן את חירותו.

"זה נכון שלגבי סודאן הטענה העיקרית הייתה שמדובר במדינת אויב, וכעת הטענה הזו לא רלוונטית", מוסיפה שירה עבו, דוברת המוקד לפליטים ומהגרים. "אז כעת המדינה צריכה לגבש מדיניות חדשה בנושא. ברגע שתהיה עמדה רשמית, נוכל לשקול אותה ולהתייחס אליה בהתאם. כל ההכרזות שנשמעות כעת הן בגדר ספקולציות ואמירות פוליטיות, שרק מקשות על הקהילה, שגם ככה נמצאת בחוסר ודאות ומצוקה בתקופת משבר הקורונה. אני רואה שאנשים חוששים לעתיד שלהם, ושרויים בחוסר ודאות לגבי מסגרת הזמן שתהיה להם לתכנן את צעדיהם בהמשך להחלטות החדשות שיגיעו".

"לגבי סודאן הטענה העיקרית הייתה שמדובר במדינת אויב, וכעת הטענה הזו לא רלוונטית. אז כעת המדינה צריכה לגבש מדיניות חדשה בנושא הפליטים. ברגע שתהיה עמדה רשמית, נוכל לשקול אותה ולהתייחס אליה בהתאם"

להט מוסיף כי, "אמירות שנזרקות לאוויר לא מתחשבות במצב הקהילה הסודאנית בארץ, ופוגעות באוכלוסייה הכי חלשה שיש כיום בחברה הישראלית. זו אוכלוסייה שמתמודדת עם מצב קשה, וזקוקה לעזרה כלכלית ונפשית. צריך להתחשב ולזכור שמדובר בבני אדם. אחריות ישראל היא לספק את העזרה הזו ולגלות הרבה יותר רגישות ממדינות אחרות. אם רק נחשוב שמישהו היה מתייחס ככה לסבים שלנו בתקופה שהם היו פליטים באירופה, הדברים ייראו לנו אחרת".

נשיא ארה
הנשיא טראמפ משוחח עם מנהיגי סודאן וישראל מהחדר הסגלגל, 23 באוקטובר 2020 (צילום: AP Photo / אלכס ברנדון)
עוד 693 מילים
סגירה