כל מי שעבורו רצח רבין אינו פרק בספרי ההיסטוריה אלא חלק מהמציאות, זוכר את אווירת ההסתה שקדמה לרצח. השיטות נשארו דומות, גלגול העיניים של המסיתים נותר כשהיה, והתשוקה לדם השפוך עדיין מפעמת. כלום לא משתנה, לא הרקדנים ולא תנועות הריקוד.
את השיר "פוליטיקה היא דם" כתבתי בדצמבר 95' והוא יצא לאור כשנה וחצי לאחר מכן. קורין אלאל עשתה קולות רקע והפיקה את "להקת אנשי החצר", הרכב רוק משובח שניהלה האמנית רונית יניצקי ובראשו עמד אלי סורני שאף הלחין את השיר. החינוכית צילמה קליפ, אך הרדיו סירב להשמיע בשל היות השיר פוליטי מדי.
את השיר "פוליטיקה היא דם" כתבתי בדצמבר 95' והוא יצא לאור כשנה וחצי לאחר מכן. קורין אלאל עשתה קולות רקע והפיקה את "להקת אנשי החצר". החינוכית צילמה קליפ, אך הרדיו סירב להשמיע בשל היות השיר פוליטי מדי
מה קרה מאז, איזה לקח נלמד?
השיטות ללא ספק השתכללו, אמנות הפייק הניוז החדשנית שילבה ידיים עם אמנות ההסתה הוותיקה וביחד עם הרשתות החברתיות ואשפי הסייבר, בראו לנו עולם חדש ומכוער.
השמאל כהרגלו נותר אידיאולוגי, מיושן ומעט לא רלוונטי. עדיין מתכנס בבועתו ומגלגל עיניים לשמיים, מתקוטט על הגדרות נוקדניות כשאש הספינים בוערת מכל עבר.
רצח רבין שינה את פני מדינת ישראל לתמיד. האם יש דרך חזרה?
כשאני קורא את הטקסט שכתבתי לפני עשרים וחמש שנה, נדמה לי שהיטבנו לשכוח ולמדנו לעבור הלאה, עצומי עיניים.
פוליטיקה היא דם
הַגֶּשֶׁם שֶׁיֵּרֵד יִשְׁטוֹף אֶת הַתְּמִימוּת
וְשׁוּב נַבִּיט בְּאוֹר שׁוֹתְקִים וַאֲבוּדִים.
אוּלַי נוֹסִיף לִחְיוֹת, וַדַּאי שֶׁלּא נָמוּת,
כְּמוֹ תָּמִיד בְּיַחַד בּוֹדְדִים.
כְּלוּם לֹא הִשְׁתַּנָּה וְרַק הַזִּכְרוֹנוֹת,
עוֹבְרִים בִרְחוֹבוֹתֶיהָ שֶׁל הָעִיר.
וַדַּאי שֶׁלּא נָמוּת, אוּלַי נוֹסִיף לִחְיוֹת,
בְּצֵל הַכְּתֹבֶת עַל הַקִּיר.
כְּשֶׁבָּרַדְיוֹ מִתְנַגְּנִים הַשִּׁירִים,
בְּעִתּוֹן הַבֹּקֶר – פּוֹלִיטִיקָה הִיא דָּם!
אֵיך אֲנַחְנוּ שׁוֹכְחִים וְעוֹבְרִים,
מִמָּקוֹם לְמָקוֹם עִם הַזְּמָן.
"הַגֶּשֶׁם שֶׁיֵּרֵד" אֲנִי זוֹכֵר שֶׁאָז אָמַרְתְּ,
"יִתְפֹּס אֶת שְׁנֵינוּ עֲדַיִן בָּאֲוִיר"
לֹא נָמוּת מִזֶּה, נוֹבֶמְבֶּר יוֹם שַׁבָּת,
בְּצֵל הַכְּתֹבֶת עַל הַקִּיר.
כְּשֶׁבָּרַדְיוֹ מִתְנַגְּנִים הַשִּׁירִים,
בְּעִתּוֹן הַבֹּקֶר – פּוֹלִיטִיקָה הִיא דָּם!
אֵיך אֲנַחְנוּ שׁוֹכְחִים וְעוֹבְרִים,
מִמָּקוֹם לְמָקוֹם עִם הַזְּמָן.
הַגֶּשֶׁם שֶׁיָּרַד, שָׁטַף אֶת הַתְּמִימוּת,
רַק הָרוֹצְחִים עֲדַיִן מְחַיְּכִים.
אוּלַי נוֹסִיף לִחְיוֹת, כְּבָר אֵין עַל מַה לָמוּת,
מִתַּחַת לַשָּׁמַיִם הַנְּמוּכִים.
קרדיטים :
מילים: ארז ברזוליק
לחן: אלי סורני
הפקה: קורין אלאל
שירה וגיטרה אקוסטית: אלי סורני
גיטרות: רועי גוראל
בס: אורן לאור
תופים: דני טל
עיבוד: קורין אלאל ואנשי החצר
טכנאי הקלטה ומיקס: אורי ברק
ניהול : רונית יניצקי
פזמונאי, מעבד טקסטים, מלחין ומפיק אמנותי ישראלי. עבד ויצר עם אמנים כמו רמי קלינשטיין, ירמי קפלן, קורין אלאל ,להקת מטרופולין, דנה אינטרנשיונל, מירי מסיקה, שרית חדד, נועה קירל ועוד…מפרסם בפייסבוק טקסטים פוליטיים, מתגורר בחיפה, הומו (צילום: שרי דובא)
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם