טראמפ הפסיד בגדול בבחירות לנשיאות (למרות ההכחשות של תומכי תאוריות הקונספירציה והפייק-ניוז משני צידי האוקיינוס) אבל הטראמפיזם הרעיל יישאר אתנו זמן רב. בהקשר הישראלי מסוכנת במיוחד התקופה עד להשבעתו של ביידן ב-20 בינואר, כשאין לו מה להפסיד, משום שהיא מאפשרת לממשל טראמפ לתת לנו עוד מ"המתנות המורעלות" שטרם הספיק לתת, או התקשה לתת עד כה.

בהקשר הישראלי מסוכנת במיוחד התקופה עד להשבעת ביידן ב-20 בינואר, כשאין לו מה להפסיד. היא מאפשרת לממשל טראמפ לתת לנו עוד מהמתנות המורעלות שלא הספיק או התקשה לתת עד כה

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

בביקורו האחרון של מזכיר המדינה פומפאו בארץ הייתה לנו דוגמה לכך, אבל על הפרק "מתנות מורעלות" נוספות ואפילו יותר מסוכנות.

פומפאו האוונגליסט, שמתכוון להתמודד על מושב אחד משני הסנטורים מקנזס, רואה בתקופה הזאת הזדמנות פוליטית נהדרת לחזק את מעמדו בקרב הבסיס הפוליטי שלו. הרי האוונגליסטים אינם רוצים שיישאר שמץ סיכוי להסדר בינינו לבין הפלסטינים, שכן הסדר כזה ימנע את התגשמות הנבואה על "קרב גוג ומגוג בין בני האור לבני החושך בארמגדון (מגידו)" שבעקבותיו מי מאתנו שיישאר בחיים יתנצר, מכיוון שנחזה בחזרתו של ישוע המשיח ונשתכנע שהוא מביא את הגאולה.

לשגריר דיוויד פרידמן, שהוא יותר שגריר של מועצת יש"ע מאשר של ארה"ב, זאת גם הזדמנות להשתחרר מהבלמים של הדרג המקצועי במחלקת המדינה ולסייע לידידיו המתנחלים ולאמונתו הדתית.

עבור טראמפ, שאין לו באמת אידאולוגיה כלשהיא, אלא אם כן נרקיסיזם נחשב, זאת תקופה שבה אפשר להראות שהוא עדיין שולט וממש לא אכפת לו המשמעויות לישראל ולארה"ב.

מבחינת נתניהו, אין מניעה להמשיך לפגוע בתמיכה הדו-מפלגתית בישראל ובקשר בין ישראל למפלגה הדמוקרטית ולרוב הקהילה היהודית אמריקאית, אם אפשר להשיג תמיכה של עוד מצביעי בנט שמאיימים עליו בסקרים.

כך קיבלנו לראשונה בהיסטוריה ביקור של גורם אמריקאי רשמי בהתנחלות והכרזה על ביטול ההפרדה בין תוצרת מההתנחלויות לבין תוצרת מישראל בגבולות 67. לקינוח קיבלנו גיבוי רשמי לטענה המופרכת של ממשלת ישראל לגבי האנטישמיות כביכול של תנועת ה BDS.

כך קיבלנו לראשונה בהיסטוריה ביקור אמריקאי רשמי בהתנחלות, הכרזה על ביטול ההפרדה בין תוצרת ההתנחלויות לתוצרת ישראל בגבולות 67, וגיבוי רשמי לטענה המופרכת לגבי האנטישמיות של ה-BDS

לפי סקרים רבים אנחנו למדים, שרוב תומכי המפלגה הדמוקרטית ורוב יהודי ארה"ב מתנגדים ל-BDS אולם בעת ובעונה אחת מתנגדים להוצאה מחוץ לחוק של ה-BDS, משום שזו פגיעה בזכות ביטוי חף מאלימות, שאין קדושה ממנה בחוקה לליברלים האמריקאים (השמרנים כידוע מעדיפים את הזכות הבלתי מוגבלת של אזרחים לשאת נשק).

הימין הישראלי מנסה לשכנע שהמתנגדים בעולם למדיניות הכיבוש וההתנחלות הם בוגדים בעמם (כשמדובר ביהודי התפוצות) או סתם אנטישמיים (כשמדובר בגויים). טיעון זה, המבטא עריצות מחשבתית חשוכה, פוגע קשות באינטרס הישראלי, משום שהוא הופך לאוייבים המונים רבים מידידי האמת של ישראל בעולם שכול "חטאם" הוא שאינם מסכימים עם מרכיבים במדיניות ממשלת ישראל הימנית.

החיבור בין BDS לאנטישמיות נשמע כל כך מגוחך ומופרך לאוזניים שלא נחשפו לשטיפת המוח של ממשלת ישראל, משום שרבים מתומכי ה-BDS הם יהודים. בנוסף, ברור לכל מי שנמצא בשטח, שהאנטישמית היא נחלתם של מתנגדיהם מהצד השני של המפה הפוליטית, אלו שתומכים בעליונות לבנה בשל גזענותם.

ביטול ההבחנה בין תוצרת ההתנחלויות לבין תוצרת ישראל בגבולות 67 בסופו של דבר יפגע בישראל, גם משום שהוא מבטל את יכולת הבחירה שעושים רבים מבין אלו שיש להם ביקורת על הכיבוש וההתנחלויות, אבל תומכים בקיומה של ישראל בגבולות 67 או בחילופי שטחים מוסכמים. רבים מהם יעברו להחרמה של כל תוצרת ישראלית.

מתנה נוספת, חזרתו של פולארד לארץ מבורכת, משום שהוא אינו האשם המרכזי בפרשה הזאת שגרמה כל כך הרבה נזק ליחסי ישראל ארה"ב. האשמים העיקריים היו שולחיו, הוא היה רק דג רקק, שבגד במדינתו בשל בצע כסף והציע את מרכולתו גם למדינות אחרות. אולם חשוב שישראלים יהיו מודעים להתנגדות של רבים כל כך מידידנו בארה"ב לשחרורו.

הימין הישראלי מנסה לשכנע שהמתנגדים בעולם למדיניות הכיבוש וההתנחלות בוגדים בעמם (כשמדובר ביהודי התפוצות) או סתם אנטישמיים (כשמדובר בגויים). טיעון זה, המבטא עריצות מחשבתית חשוכה, פוגע קשות באינטרס הישראלי

כמי שסייע למאמציו הנחושים של הנשיא פרס לשחרר את פולארד אני יודע, שקהילת המודיעין האמריקאית "עמדה על רגלים אחוריות" בהתנגדות לשחרורו. אני גם זוכר איך בשיחות וואי פלנטיישן בהן השתתפתי, איים ראש ה-CIA ג'ורג' טנט בהתפטרות כשנתניהו ביקש את שחרורו של פולארד, כדי להמתיק פוליטית את הפשרות שנאלץ לעשות כחלק מההסכם על חברון. טנט, שהיה ידיד קרוב של סוכנויות המודיעין שלנו ותומך חם בישראל ראה בפרשיית פולארד בגידה ופגיעה חמורה בקשר המודיעיני עם ישראל.

כך גם יהדות ארה"ב, שניזוקה מפרשת פולארד משום שהואשמה באופן גורף בנאמנות כפולה וכתוצאה מכך שנים רבות התקשו יהודים להתקבל לסוכנויות המודיעין של ארה"ב ולהמשיך לתמוך בישראל. יש לקוות לפחות, שנתניהו לא יחגוג את חזרת פולארד למטרות פוליטיות בישראל באופן שיפגע בקהלים חשובים ותומכי ישראל בארה"ב.

"המתנות המורעלות" המדאיגות ביותר הן אלו שעדיין עלולות להימסר לנו לפני השבעת הנשיא החדש. אישורי הבנייה ב"גבעת המטוס" והאישור המסתמן לבנייה באזור E1 מנסים לחסום כל אפשרות להסדר בירושלים. E-1 תבתר את הגדה לקנטון צפוני וקנטון דרומי תמנע את שילובה של ירושלים המזרחית והמקומות הקדושים לפלסטינים בתוך המרחב הפלשתינאי, וגבעת המטוס תיצור חיץ שינתק את מזרח ירושלים מבית לחם ותכתר את בית צפפא בשכונות יהודיות מכל צדדיה.

כל אלו בינינו, שמאמינים בפתרון שתי המדינות וחוששים מהסכנות לעתיד הציונות בסיטואציה בה נצטרך לבחור בין יכולתנו להיות הבית הלאומי של העם היהודי לבין היותנו דמוקרטיה – חייבים ללחוץ על שרי "כחול לבן" להתעשת.

כמי שסייע למאמצי הנשיא פרס לשיחרור פולארד אני יודע, שקהילת המודיעין האמריקאית עמדה על רגלים אחוריות בהתנגדות לשחרורו. בשיחות וואי פלנטיישן בהן השתתפתי, איים ראש ה-CIA בהתפטרות כשנתניהו ביקש זאת

עליהם למנוע את המהלכים של "הסיפוח הזוחל", שמסוכן לא פחות מכוונות הסיפוח שבוטל בזכות "הסכמי אברהם". עלינו להימנע מהמתנות שעוד מתכנן לנו ה"סנטה קלאוס" המסוכן ביותר לישראל בהיסטוריה המודרנית, בין חג ההודייה, "מבצעי יום שישי השחור" וחג המולד.

נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.