אילוסטרציה. תור לבדיקות קורונה (צילום: iStock)
iStock
באירופה מאמצים את מבצע הבדיקות של סלובקיה. ממשלת ישראל לא דנה בכך

"אמרתי לקבינט: נבדוק את כולם והתחלואה תרד. הם לא ענו"

פרופ' ערן סגל, אחד המומחים המוערכים בישראל בנושא הקורונה, הציג לממשלה תוכנית לביצוע בדיקות קורונה לכל האזרחים, מה שיאפשר לזהות את כל הנדבקים בבת אחת ולבטל את כל המגבלות על המשק ● הוא לא קיבל תשובה ● מבצע כזה שנערך בסלובקיה הוריד את התחלואה ב-90% ● מדינות נוספות באירופה בדרך למבצע דומה ● אבל משרד הבריאות גורר רגליים והממשלה מתעלמת מההמלצות

"ישבתי מול קבינט הקורונה בישיבה הקודמת שלהם, בשבוע שעבר, והעליתי בפניהם את הרעיון לעשות בדיקות קורונה מהירות, בדיקות אנטיגן, לכל אזרחי המדינה, כמו שעשו לאחרונה בסלובקיה. לא הייתה התייחסות". כך אומר לזמן ישראל פרופ׳ ערן סגל, מומחה לביולוגיה חישובית ממכון ויצמן ומי שהפך לאחד המומחים המוערכים בישראל בנושא הקורונה.

"פניתי לכל השרים בקבינט ואמרתי להם שהבדיקות הן דבר מצוין ושאפשר וצריך לבצע אותן בארץ. אמרתי שמבצע של בדיקות המוניות יוריד את התחלואה בצורה דרמטית בדיוק כפי שהצליחו לעשות בסלובקיה, וזאת הרבה לפני שהחיסונים יגיעו לארץ.

"גם אמרתי שהעלות למשק והפגיעה החברתית יהיו מינימליים ואף מזעריים, בהשוואה לצעדי ההגבלות הקיימים, וכי הבדיקת יאפשרו לבטל בהדרגה ובזהירות חלק מההגבלות, כפי שקרה בסלובקיה".

מה הם אמרו אחרי ששמעו את דבריך?
"הם לא אמרו שום דבר ספציפי. פשוט עברו הלאה".

מערכת סופיה לבדיקות קורונה מהירות (צילום: סופיה ישראל)
מערכת סופיה לבדיקות קורונה מהירות (צילום: סופיה ישראל)

במשרד הבריאות מסתייגים מהבדיקות המהירות

נושא הבדיקות ההמוניות לא עלה גם בישיבה השבועית של קבינט הקורונה שהתקיימה שלשום (יום שני), אבל אתמול נידון הנושא לראשונה בוועדת הקורונה של הכנסת. ח"כ גדעון סער העלה בישיבה הצעה לסדר לצאת במבצע בדיקות ארצי, לפי המודל הסלובקי.

לפי הצעתו של סער, ישראל תחולק ל-10 אזורים של כמיליון תושבים, כך שמדי יום ייבדקו כל התושבים באחד האזורים האלה. "זה מהלך שיאפשר לעלות על כל מקרי התחלואה בבת אחת. הוא יוריד את התחלואה בצורה חדה, ויאפשר לחזור לשגרה כמעט מלאה. צריך לעשות את זה עכשיו", אמר סער בדיון.

מרבית חברי הכנסת של הוועדה, ובראשם היו"ר יפעת שאשא-ביטון, הביעו תמיכה בהצעתו של סער, וכך גם רופאים שהשתתפו בדיון. ואולם ראש שירותי הבריאות במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי-פרייס, שהשתתפה בדיון, הערימה קשיים על היוזמה.

"אזרחים רבים בישראל אמורים להיכנס לבידוד ולא נכנסים, ולא בטוח שייכנסו אם יסרבו להיבדק", אמרה אלרעי-פרייס. כמו כן היא הזהירה מפני מחסור בבדיקות, והתעקשה בשם משרדה שהבדיקות ההמוניות, כאשר יתבצעו, יהיו בדיקות PCR המדויקות, האיטיות, והיקרות יותר שנערכות עתה בישראל, ולהימנע מבדיקות אנטיגן שנעשות בסלובקיה ובאוסטריה, בנימוק ש"הן לא מדויקות, ואז נפספס חולים רבים".

ח"כים שנכחו בדיון תקפו את משרד הבריאות בחריפות. הם הזכירו לאלרעי-פרייס שבדיקות אנטיגן הורידו את התחלואה בסלובקיה בכ-90%, והאשימו את משרד הבריאות בכך שלא רכש בדיקות ולא הכין תוכנית לבדיקות המוניות. אלרעי-פרייס הבטיחה כי משרדה יכין תוכנית בנושא זה, וכי היא תוגש לממשלה "בישיבת הקורונה הבאה (בשבוע הבא) או בזאת שאחריה (בעוד כשבועיים)".

סגל מספר כי גם בדיון מומחים שהתקיים עוד לפני שלושה שבועות, זמן קצר לאחר המבצע הסלובקי, הוא העלה בפני ראשי משרד הבריאות את ההצעה לבצע בדיקות אנטיגן המוניות לקורונה.

"יש בכירים במשרד הבריאות שמסכימים איתי שבדיקות כלליות אפשריות לביצוע ושמהלך הבדיקות ההמוניות יכול להוריד את היקף ההדבקה", הוא אומר.

איך הגיבו שר הבריאות יולי אדלשטיין ופרויקטור הקורונה נחמן אש לרעיון?
"לא קיבלתי מהם תגובה ספציפית".

פרויקטור הקורונה נחמן אש, בעת ביקור בעיריית ירושלים. נובמבר 2020 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
פרויקטור הקורונה נחמן אש, בעת ביקור בעיריית ירושלים. נובמבר 2020 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

סלובקיה: מי שלא נבדק הלך לבידוד

"בדיקה המונית של כל האוכלוסייה מאפשרת לבודד במהירות את כל החולים והנשאים – ואז לנגיף אין את מי להדביק", מסביר סגל. "זה אפקט דומה לאפקט של סגר, שבו מבודדים את מרבית האוכלוסייה, רק בלי הנזקים הכלכליים והחברתיים של סגר, משום שמבודדים עשרות או מאות אלפי אנשים, ולא מיליונים".

מחקר של חוקרים מאוניברסיטת הרווארד שפורסם השבוע בכתב העת המדעי היוקרתי Science Advances טוען כי בדיקות לכלל האוכלוסייה יורידו את התחלואה בקורונה ב-90% בתוך חודש וחצי.

סלובקיה, מדינה עם 5.5 מיליון תושבים במרכז אירופה, ערכה בתחילת החודש מבצע ענק שבו נבדקו בסוף שבוע אחר כ-3.7 מיליון בני אדם, בבדיקות אנטיגן מהירות לגילוי קורונה.

פרופ׳ ערן סגל
פרופ׳ ערן סגל

משרד הבריאות הסלובקי וצבא המדינה הציבו ברחבי סלובקיה 5,000 עמדות בדיקה, רובן בשטחים פתוחים וחלקן בתוך מרפאות, קניונים ומבני ציבור. עמדות אלה אוישו בידי עשרות אלפי עובדים ומתנדבים ופעלו 24 שעות ביממה, והנבדקים קיבלו את תוצאות הבדיקה בתוך חצי שעה.

הבדיקות בסלובקיה היו "חובה בפועל". כלומר, התושבים לא חויבו להיבדק על פי חוק, אבל כל תושב מעל גיל 10 שלא הסכים להיבדק נשלח לבידוד, וזאת בדומה לכל מי שנבדק ונמצא חיובי לנגיף. מי שהפר את הבידוד נקנס ב-1,650 אירו. במהלך המבצע נמצא כי כ-1% מתושבי המדינה חיוביים לנגיף, פי-שמונה יותר ממספר החולים והנשאים שהתגלו עד אז בבדיקות הרגילות.

הבדיקות התבצעו לאחר עלייה חדה בהיקף התחלואה בקורונה בספטמבר ובאוקטובר, וזאת בדומה למצב בשאר מדינות מרכז ומערב אירופה, שאיבחנו מדי יום אלפי נדבקים חדשים.

עוד קודם לכן, בחודש אוקטובר, נערכו מבצעי בדיקות המוניות כאלה בשתי מדינות אירופיות זעירות – לוקסמבורג ומונקו. ואולם הבדיקות שנערכו בסלובקיה היו הפעם הראשונה שבה נבדקה כלל האוכלוסייה הבוגרת במדינה שבה חיים מיליוני אנשים.

ביום שישי האחרון הודיעה ממשלת סלובקיה כי מבצע הבדיקות הצליח וכי הוא הוריד בצורה דרמטית את מספר החולים החדשים שהתגלו בבדיקות רגילות וגם את מספר החולים הקשים המאושפזים בבתי החולים.

בממשלה דיווחו כי בתוך שבוע אחד ירד מספר החולים והנשאים החדשים בכ-50%, וזאת למרות שבדיקות האנטיגן אינן מדויקות כמו בדיקות ה-PCR הרגילות, ומידת היעילות שלהן נאמדת ב-80% בלבד.

בעקבות ממצאי הבדיקות ההמוניות, סלובקיה הורידה כעת חלק מהמגבלות שהוטלו על התושבים, פתחה מחדש את התיאטראות והכנסיות, והיא נערכת עתה למבצע בדיקות המוניות נוסף.

"אשתי סירבה להיבדק: בדיקה פאשיסטית"

עם זאת, ההתאחדות הרפואית בסלובקיה התנגדה בחריפות למבצע הבדיקות, ואף כינתה את המבצע "סחיטה באיומים של הציבור".

"כל המשפחה שלי נבדקה", מספרת נטשה דודינסקי, ישראלית ילידת סלובקיה שהוריה ובני משפחתה המורחבת חיים בקושיצה שבסלובקיה. "גם ההורים והדודים שלי שמעל גיל 65 נבדקו, למרות שהממשלה עודדה את הפנסיונרים לשקול כניסה לבידוד, במקום לבצע בדיקה.

"בני המשפחה שלי הופתעו לראות עד כמה מבצע הבדיקות תיקתק והיה יעיל", מספרת דודינסקי. "היו חששות גדולים ממבצע הבדיקות, משום שלא תמיד סומכים על הרשויות בסלובקיה שיפעלו ביעילות. היה חשש מהדבקה במהלך הבדיקות עצמן וגם מכך שיהיו תורים ארוכים ושהתהליך יהיה ארוך.

"אבל במשפחה שלי אומרים שהיו המון-המון עובדים ומתנדבים, שכולם שמרו על מרחק ושהיה מסודר מאוד. התוצאות של הבדיקות התקבלו מייד והכול היה מרשים. כולם אצלנו יצאו חיוביים בבדיקות".

"במשפחה שלי אומרים שהיו המון-המון עובדים ומתנדבים במבצע בדיקות הקורונה בסלובקיה, שכולם שמרו על מרחק ושהיה מסודר. התוצאות התקבלו מיד והכול היה מרשים. כולם אצלנו יצאו חיוביים בבדיקות"

אבל היו בסלובקיה גם אזרחים שהתרעמו על המדיניות הממשלתית, וסירבו לשתף איתה פעולה גם במחיר של כניסה לבידוד כפוי. עופר בן פרץ, ישראלי שחי בקושיצה שבסלובקיה, אומר שהוא, אשתו ושני ילדיהם נמצאים בבידוד מאחר שסירבו להיבדק.

"אני בן 75 אז אני מעדיף ממילא לחיות בבידוד כל עוד יש קורונה", מספר בן פרץ, "למרות שמי שיש לו בעיות רפואיות בגיל שלי פטור מהבדיקה. אשתי הצעירה טוענת שהחלטת ראש הממשלה על הבדיקות היא פאשיסטית ונגועה בשיקולים זרים, שהבדיקה כואבת ואכזרית, ושהיא מסרבת לבצע אותה ומוכנה לשלם את המחיר. מה גם שההדבקה בסלובקיה הייתה די נמוכה גם לפני הבדיקות.

"אני לא מסכים איתה. אני חושב שזאת החלטה נכונה למען שלום הציבור, אבל זאת הבחירה שלה, ושני הילדים שלנו בחרו כמוה".

"היא והבן שלנו עברו בדיקה כשהוא נכנס לניתוח והיא החליטה לא לעבור בדיקה יותר. עד כאן, היא אמרה. היא אומרת שיש אמנה שקובעת שאי אפשר להכניס דברים לגוף של אדם בכפייה".

אז מאז מבצע הבדיקות אתם פשוט חיים בבידוד?
"אני בבידוד מרצון בבית קיט, והמשפחה מגיעה בסופי שבוע. הילדים לא הולכים לבית הספר וחיים מתחת לרדאר של האכיפה. זה מורכב, אבל יש חריצי פתרון".

רוב האוכלוסייה מעל גיל 10 בסלובקיה – 3.7 מיליון מתוך כ-5 מיליון – נבדקה במבצע הבדיקות. הרשויות בסלובקיה דיווחו כי מיליון תושבים במדינה לא נבדקו עקב מחסור בבדיקות, וכי רבע מיליון מהתושבים סירבו להיבדק.

אישה לובשת מסכה בחנות בווינה, אוסטריה. הממשלה אוסטריה הגבילה את חופש התנועה מ-17 בנובמבר (צילום: AP Photo/Ronald Zak)
אישה לובשת מסכה בחנות בווינה, אוסטריה. הממשלה אוסטריה הגבילה את חופש התנועה מ-17 בנובמבר (צילום: AP Photo/Ronald Zak)

בעקבות ההצלחה הסלובקית, הודיעה ממשלת אוסטריה השכנה, שנמצאת בסגר, כי היא בדרך למבצע דומה שיתקיים ב-5 בדצמבר, במהלכו ייבדקו 7 מיליון מאזרחי אוסטריה.

גם בבריטניה, שמשתחררת השבוע מסגר חלקי שני, התבצעה בשבוע שעבר בדיקה המונית לכמחצית מהאוכלוסייה במחוז ליברפול, ובעקבותיה כבר מדווחים על ירידה חדה בבדיקות השוטפות של התחלואה במחוז. השבוע התבצע מבצע דומה במחוז טירול באיטליה.

נשיא המועצה האירופית, שארל מישל, הודיע כי אירופה כולה "מגלה עניין רב בניסוי הסלובקי", ושוקלת לצאת במבצע בדיקות ענק באיחוד האירופי כולו.

נשיא המועצה האירופית, צ'רלס מישל. נובמבר 2020 (צילום: AP Photo/Olivier Matthys, Pool)
נשיא המועצה האירופית, צ'רלס מישל. נובמבר 2020 (צילום: AP Photo/Olivier Matthys, Pool)

תשובות בתוך רבע שעה

בשוק קיימות כיום עשרות בדיקות קורונה מהירות על בסיס אנטיגן, שמסוגלות לתת תשובה בתוך פחות משעה במידת דיוק בינונית, ובעלות נמוכה.

בישראל מתבצעות בחודשיים האחרונים בדיקות אנטיגן מהירות במערכת "סופיה" שפיתחה חברת קווידל (Quidel) האמריקאית, ומיובאת לישראל באמצעות חברת רימיפרם. הבדיקות מספקות תשובה בתוך רבע שעה עד חצי שעה.

עד כה הותקנו בישראל כ-300 מכשירי סופיה והם משמשים לבדיקת הצוותים בבתי אבות, במשטרה ובשב"ס, בחלק מבתי החולים, ולאחרונה גם בנקודות הכניסה ל"איים הירוקים". בדיקת סופיה עולה 100 שקלים, כשליש מהמחיר של בדיקת PCR רגילה.

מערכת סופיה לבדיקות קורונה מהירות (צילום: סופיה ישראל)
מערכת סופיה לבדיקות קורונה מהירות (צילום: סופיה ישראל)

בחברה אומרים כי לבדיקה יש דיוק של 97%, וזה גם מה שנקבע באישור של ה-FDA. רופאים ישראלים חולקים על הקביעה הזאת, וטוענים כי רמת הדיוק של סופיה נמוכה יותר. לאחרונה פורסם כי "עשרות נבדקים" נכנסו לבידוד לאחר שאובחנו כחולים ונשאים בבדיקות סופיה, אך לאחר מכן התברר שהאבחון היה שגוי.

בתי החולים של קופת חולים כללית הודיעו בשבוע שעבר כי הפסיקו להשתמש במכשירי סופיה וזאת עקב הטענות על חוסר הדיוק שלהם, ואחדים מבתי החולים הממשלתיים, כמו שיבא בתל השומר, צמצמו בהדרגה את השימוש בבדיקות אלה.

בהתאחדות רופאי המעבדות מעלים טענות קשות על שיקולים זרים, לכאורה, בהחלטה לייבא מכשירי סופיה. ואולם בחברה מכחישים את הטענות מכל וכל, וטוענים כי הבדיקה יעילה, מהירה ומדויקת, בשיעור של 97%, ומציינים כי לא התגלה כל ממצא שסותר זאת.

באיים הירוקים, הבדיקות של סופיה נכנסו לאחרונה לשימוש המוני. ביישוב נווה זוהר בכניסה ל"אי הירוק" של ים המלח, בקיבוץ יטבתה בערבה ובשדה התעופה רמון שנמצא בכניסה ל"אזור הירוק אילת", הותקנו עמדות בדיקה עם מכשירי סופיה ניידים.

בעמדה המותקנת ביטבתה אפשר לבדוק 200 אנשים בשעה, ואילו בעמדות שבים המלח ו"רמון" אפשר לבדוק 80 אנשים בשעה. השימוש בבדיקות אלה מאפשר את התנועה אל האיים ומחוץ להם. עד כה התגלו ארבע טעויות בבדיקות שבוצעו בסופיה בדרך לאילת, ובחברה טוענים כי "אלה תוצאות מצוינות".

הכניסה למעבדת בדיקות קורונה מהירות בנתב״ג. נובמבר 2020 (צילום: Yossi Aloni/Flash90)
הכניסה למעבדת בדיקות קורונה מהירות בנתב״ג. נובמבר 2020 (צילום: Yossi Aloni/Flash90)

באירופה ובארצות הברית נמצאות בשימוש מיליוני ערכות בדיקה של סופיה וכן בדיקות של עשרות חברות אחרות מאותו הסוג, כולל אלה שבעזרתן התבצע מבצע הבדיקות בסלובקיה.

משרד הבריאות נמצא בשלבים שונים של בחינת כ-20 בדיקות מהירות חדשות לקורונה, מלבד סופיה. הקרובה ביותר לאישור מביניהן היא בדיקת אנטיגן המתבצעת באמצעות מטוש, בשם NowCheck של החברה הקוריאנית BIONOTE. עלות הבדיקה הקוריאנית דומה לזו של סופיה – כ-25 דולר – ובמרכז הרפואי שיבא ביצעו ניסוי ומצאו כי הדיוק שלה הגיע ל-100%.

בשבוע שעבר אישר מנהל המזון והתרופות האמריקני, ה-FDA, בדיקה מסוג חדש – בדיקת קורונה ביתית. את הבדיקה פיתחה חברת Lucira Health והיא פועלת בטכנולוגיה בשם L.A.M.P. בדיקה זו מבוססת על דגימות אף שנלקחות באמצעות מטוש במכשיר קטן וזול שניתן להפעלה עצמאית, וזאת בניגוד לבדיקות האנטיגן ולבדיקות ה-PCR הרגילות, ששתיהן דורשות ציוד גדול ומסורבל שלא ניתן להכניס לבתים פרטיים.

התוצאה של בדיקות LAMP אמורה להתקבל בתוך כ-30 דקות, ובקרב גורמי הבריאות מעריכים כי היא פחות מדויקת מבדיקות PCR (שגם הן אינן מדויקות לגמרי), אך מדויקת יותר מבדיקות האנטיגן.

גם חברת Visbi האמריקאית פיתחה בדיקת PCR מהירה שמיועדת להפעלה ביתית בעתיד, אך כיום מתבצעת במעבדות בלבד. בדיקת LAMP הביתית של לוסירה משווקת כבר לציבור הרחב בארה"ב, אף שהיא עדיין דורשת מרשם רופא.

נשאלת השאלה, כמה יעלה מבצע בדיקות ארצי דומה לזה שהתבצע בסלובקיה, שיכלול את כלל האוכלוסייה הישראלית מעל גיל 10 – כ-7 מיליון איש? בערכות של NowChectu או של סופיה, הבדיקות יעלו כ-700 מיליון שקל, לא כולל עלות התפעול של המבצע (לפי חישוב של 7 מיליון תושבים כפול 100 שקל לבדיקה). אם הבדיקות יתבצעו מדי שבועיים הן יעלו 1.5 מיליארד שקל בחודש, לא כולל עלות התפעול.

למרות העלויות הנכבדות של מבצע הבדיקות הארצי, הנחיות הקורונה המחייבות סגירה של קניונים, מסעדות ומקומות בילוי עולות למשק פי כמה וכמה יותר. ההערכה היא כי אם מבצע בדיקות כזה יאפשר בסופו של דבר לפתוח את בתי העסק הסגורים, התוצאה תהיה חיסכון כספי גדול.

אבל ייתכן שהערכת עלות מבצע הבדיקות גבוהה מדי, וכי ניתן לבצע אותן במחיר נמוך בהרבה.

כבר באוגוסט הודיעה ענקית התרופות ומזון הבריאות אבוט, כי היא מפתחת בדיקה ביתית מהירה לקורונה שתאפשר לקבל תשובה בתוך 15 דקות בעלות של 5 דולר לבדיקה. ערכת הבדיקה הזו כבר קיבלה אישור חירום של ה-FDA, וכוללת גם אפליקציה שתאפשר למסור את התוצאות אונליין לרשויות. החברה הודיעה כי הבדיקה תצא לשוק באוקטובר, אך המוצר טרם הגיע לישראל.

הבדיקה הזולה של אבוט, או בדיקה אחרת במחיר דומה, תאפשר לבדוק את כל האוכלוסייה הבוגרת בישראל פעמיים בחודש בעלות של כ-300 מיליון שקל – כלומר, פחות ממחיר של יום אחד עם הגבלות נרחבות על פעילות המשק, כמו אלה הקיימות כיום.

הבדיקה הזולה של אבוט תאפשר לבדוק את כל האוכלוסייה הבוגרת בישראל פעמיים בחודש בעלות של כ-300 מיליון שקל – כלומר, פחות ממחיר של יום אחד עם הגבלות נרחבות על פעילות המשק

מחברת סופיה ישראל נמסר: "בהחלט ניתן לבצע בדיקות קורונה המוניות בטכנולוגיות הקיימות, בדיוק כפי שאנחנו עושים בכניסה לאיי התיירות. למעשה, בטכנולוגיה של סופיה ניתן לבצע בדיקות בקצב מהיר פי שניים מכפי שנעשה בסלובקיה, כיוון שהבדיקות שהתבצעו בסלובקיה התבצעו תוך חצי שעה ואילו בדיקות סופיה אורכות רבע שעה בלבד".

מעבדת קורונה במרכז הרפואי זיו, בצפת. אוגוסט 2020 (צילום: David Cohen/Flash90)
מעבדת קורונה במרכז הרפואי זיו, בצפת. אוגוסט 2020 (צילום: David Cohen/Flash90)

"בישראל יצטרכו כמה ימים"

"אפשר לעשות בדיקות כלליות, צריך לעשות את זה, זה הפתרון הכי זמין שיש כיום למגפה", אומר פרופ' סגל. "גם אם הדיוק הוא לא 100% – וזה נכון, הדיוק לא מלא – עדיין אפשר לבודד את הרוב הגדול של החולים והנשאים, במהירות הבזק. מדובר בפי כמה וכמה יותר חולים מכפי שאנחנו יכולים לבודד כיום, וללא המחיר הכלכלי והחברתי הקשה של מגבלות החירום, וכל זה – הרבה לפני שתהיה אפשרות לחיסון נרחב".

מדובר על מבצע שצריך לבצע פעם בשבועיים, או לפחות פעם בחודש, כדי שיהיה אפקטיבי, ושלקח לסלובקים יומיים עם אוכלוסייה קטנה בחצי מאוכלוסיית ישראל. באירופה ניתן לבצע בדיקות בסוף השבוע, שבת וראשון. בישראל יש בעיה לבדוק בשבת. מתי יבדקו בלי להשבית את המשק ליומיים?
"80% מהאוכלוסייה – חילונים, מסורתיים ולא-יהודים, יכולים להיבדק בשבת. הדתיים יוכלו להיבדק בשישי בבוקר ובמוצאי שבת, וצריך להתאים את תחנות הבידוק השונות לצורך הזה ולתת להם עדיפות בזמנים שלפני ואחרי כניסת שבת.

"בנוסף, אפשר לפזר את מבצע הבדיקות על פני כמה ימים ולהציב עמדות בדיקה באזורי תעשייה, משרדים, קניונים ומרכזי ערים כדי לעודד את מי שמתקשה להגיע לבדיקה בסופ"ש להיבדק באמצע השבוע. יש כאן בעיה לוגיסטית, אבל שזאת תהיה הצרה שלנו.

"מדינות שביצעו הרבה מאוד בדיקות כשהמגפה התחילה להתפשט – טאיוואן, קוריאה הדרומית, איסלנד – הצליחו לעבור אותה בשלום. בפברואר-מרץ עדיין לא הייתה אפשרות טכנית לבדוק את כל האוכלוסייה, אבל גם לא היה בזה צורך. אם היו בודקים אז עשרות אלפים ביום כמו שבודקים היום הדברים היו נראים כנראה אחרת לגמרי. אבל משרד הבריאות סירב לכך, והתוצאה הייתה בכייה לחודשים.

"אני מאוד מקווה שהפעם, כשיש אפשרות לבדיקה כללית, זה יקרה בהקדם. ואם לא בדיקה כללית, אז לפחות בדיקות על בסיס שבועי לעובדים שנמצאים במגע עם אוכלוסיות רחבות – מוכרים, מורים, נהגים, צוותים רפואיים".

למה לדעתך לא מבצעים בדיקות כלליות בישראל? למה הממשלה אפילו לא הגיבה להצעות ברורות ורציניות שמעלים שוב ושוב אנשי מקצוע כמוך ופוליטיקאים כמו נפתלי בנט וגדעון סער? הצורך ברור, האפשרות ברורה, והממשלה מתעלמת. אתה חושב שיש כאן סתם חלמאות, או אינטרס פוליטי?
"במשרד הבריאות מתייחסים לנושא הזה ברצינות, הגורמים שאני מדבר איתם תומכים בקיומו של מבצע בדיקות, ואני מאוד מקווה שצמרת המשרד תפעל הפעם מהר ותגרום לממשלה לפעול בהקדם. לא חושב שיש כאן אינטרס פוליטי. להיפך, האינטרס הפוליטי הוא לבצע בהקדם בדיקות שיפילו את התחלואה".

אולי רוצים לצאת במבצע קרוב יותר לבחירות.
"אני לא חושב, ומאוד מקווה שלא, ומקווה גם שלא נצטרך לדבר בקרוב על 'חלמאות', אלא על בדיקות. זה לא יסיים את המגפה, עדיין נצטרך להיזהר ולשמור על כללי הריחוק החברתי ומסכות וכו', אבל המצב יהיה טוב לאין ערוך".

במשרד הבריאות לא הגיבו לטענותיו של סגל, וגם לא לשאלת זמן ישראל, מדוע ישראל לא נערכת למבצע בדיקות כלליות. במשרד ראש הממשלה טרם הגיבו לטענותיו של סגל.

עוד 2,367 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 27 בינואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

דיווח: ממשל ביידן משהה את עסקת החמקנים לאמירויות

בהוראה מפורשת של מנהלי הקמפיין: הליכוד מעלים את קרעי, מארק וזוהר מהמסכים לקראת הבחירות ● גנץ הציג מתווה גיוס חדש; שלח: העתק דהוי של התכנית שלי ● בני 35 מתחילים להתחסן ממחר ● ב-48 השעות הקרובות תחליט רע״ם אם תצא מהרשימה המשותפת ● יו״ר בל״ד: מנסור עבאס בחר בצד של ביבי ● הכנסת האריכה את הסגר עד יום ראשון ● גפני: תוקפים את החרדים כי אנחנו בעד נתניהו

עוד 48 עדכונים

מתגבשת לה תקווה זהירה

אם העבודה, חולדאי-ניסנקורן (הישראלים), עופר שלח (תנופה), ירון זליכה (הכלכלית) ורסיסי תל"ם והגמלאים יצליחו לגבש רשימה אחת, ייתכנו 10 עד 14 מנדטים לרשימה מאוחדת זו.

יש עתיד הפתיעה בסקר חדשות 13 השבוע. 18 מנדטים. בשיתוף ציפי לבני, חוזה הסקר נסיקה עד ל-22 מנדטים.

מרצ עם 4 מנדטים בסקר. חייבת להיזהר מאחוז החסימה. המשותפת עם 10 מנדטים בכל הסקרים. אין ספק שנתניהו ומנסור עבאס קלעו אותה למשבר. אבל אני מאמין שהמפלגה הזו יכולה להפיק 12 מנדטים בסופו של יום.

בהנחה שניתן למצוא פתרון לסוגיית גנץ (4 מנדטים בסקר לכחול-לבן. אסור לאבד אף טיפה), ייתכן שהגוש המפוצל שמכונה שמאל-מרכז יצליח לנסוק ולהרים את ראשו מהתהום אליה נקלע.

בהנחה שניתן למצוא פתרון לסוגיית גנץ (4 מנדטים בסקר לכחול-לבן. אסור לאבד אף טיפה), ייתכן שהגוש המפוצל שמכונה שמאל-מרכז יצליח לנסוק ולהרים את ראשו מהתהום אליה נקלע

במילים פשוטות: עד היום גרפו מכלול המפלגות דלעיל (שיש ביניהן לעתים מרחק עצום ובכל זאת נתאמץ ונכנה אותן מעין גוש מרכז-שמאל) בכל הסקרים 39-40 מנדטים.

עכשיו ניתן לדבר על 47 מנדטים בסקר האחרון של חדשות 13 (עד כמה שהוא מדויק) ובמצב של איחודים נכונים וסתימת הפירצות שעלולות להביא לריסוק אחת המפלגות מתחת לאחוז החסימה, אפשר לדבר על 50-52 מנדטים לכל היותר לגוש המרכז-שמאל.

זה לא המון. אבל זו לא הקטסטרופה שהצטיירה בעקבות צעדי גנץ-אשכנזי ופרץ-שמולי שריסקו את המרכז והשמאל הציוני, ובעקבות צעדו של מנסור עבאס שפגע מאד במשותפת (הן גנץ-אשכנזי, הן פרץ-שמולי והן עבאס עברו על הכלל היחיד שאסור לעבור עליו: משא ומתן עם נתניהו. מגע עם המנהיג הרעיל והשקרן, למדו נבחרי הציבור הללו, פירושו ריסוק מפלגתך וקריסת הגוש הפוליטי שלך תמורת הבטחות כוזבות על הקרח שהנוכל לא יקיים לעולם).

עדיין מדובר ברוב ימני מובהק (במיוחד בציבור היהודי). אבל לפחות הגורמים שמתנגדים לשלטון נתניהו זוכים בנתח משמעותי יותר:

לצד אותם 50-52 מנדטים (נניח) של המרכז-שמאל (אם יחדל מפיצולי ההתאבדות ויתאחד כאמור לעיל), ישנם 6 מנדטים של ישראל ביתנו. כך נגיע ל-56 עד 58 מנדטים בולמי נתניהו. וכן ישנם 12-14 מנדטים פוטנציאליים של סער (אגב, נתניהו עדיף מסער מבחינה מדינית. אף שאני רחוק משניהם מרחק שנות אור).

המשמעות היא 68-72 מנדטים למתנגדי נתניהו. במצב כזה, תוכניתו לכונן ממשלת חסינות-התגברות לא תצא לפועל. באמתחתו יהיו מפלגות שמספר נציגיהן בכנסת יסתכם במתחם שבין 48 ל-52 מנדטים בלבד. אני כולל את ימינה בגוש זה, מפני שחרף כל הרעש והצלצולים, ימינה של בנט-שקד תצטרף לממשלת נתניהו-חרדים ולכן ניתן למקמה בגוש נפסד זה.

המשמעות היא 68-72 מנדטים למתנגדי נתניהו. במצב כזה, תוכניתו לכונן ממשלת חסינות-התגברות לא תצא לפועל. באמתחתו יהיו מפלגות שמספר נציגיהן בכנסת יסתכם בין 48 ל-52 מנדטים בלבד. כולל ימינה

הכל מעט בעייתי לניתוח וחיזוי. במידה רבה, מדובר בניתוח שמושתת על סקר אחד בערוץ 13 ועל הנחה שניתן בכלל לאחד בין המפלגות השונות, לא לשמוט שום טיפה מתחת לאחוז החסימה, ולהצליח לגבש 50 מנדטים בערך לגוש המרכז-שמאל שעמד עד היום על 40 מנדטים במקרה הטוב בכל הסקרים.

אז נסכם:

מצד אחד, זכיית מירב מיכאלי בבחירות לראשות העבודה היא חדשה מעודדת שמפיחה מעט רוח חיים במפלגה החבוטה. במותג החבוט. וגם בגוש כולו.

מצד שני, סקר חדשות 13 נראה בעייתי, מפני שהוא מעניק לש"ס ויהדות התורה 13 מנדטים בלבד, בעוד שבפועל קשה לראותן זוכות ביחד בפחות מ-16 מנדטים תומכי נתניהו.

חייבים להודות:

קשה לראות את מתנגדי נתניהו מגבשים קואליציה וממשלה חלופית. אף שאין לדעת.

עם זאת, מתגבשת לה תקווה זהירה שגם נתניהו לא יוכל לכונן את קואליציית הבלהות שלו.

ולפתע גם מעט אור בקצה המנהרה. מעט אור בוקע: המרכז-שמאל נוסק מ-39 מנדטים עלובים בסקרים ל-47 מנדטים בסקר האחרון. וזאת עם פוטנציאל חיבורים נכון שיכול להניב 50-52 מנדטים לגוש החבוט והמפוצל כאמור לעיל.

בכל מקרה, חשוב להשאיר את בני גנץ על הגלגל חרף מעשהו ההיסטורי העגום של כניסה לממשלת הנכלוליות. למה? כי בהעדר הכרעה בבחירות הקרובות, נגיע למערכת בחירות חמישית. כך או אחרת, נתניהו יכול למשוך בראש ממשלת מעבר עד נובמבר 2021. לא יותר.

קשה לראות את מתנגדי נתניהו מגבשים קואליציה וממשלה חלופית. אף שאין לדעת. עם זאת, מתגבשת תקווה זהירה שגם נתניהו לא יוכל לכונן את קואליציית הבלהות שלו

אם לא יקים ממשלה בראשותו בנובמבר 2021, תפקידו עובר אוטומטית לגנץ. בתנאי שגנץ נותר חבר כנסת. כך שלמרות הרצון של רבים להענישו פוליטית, יש לשמור על גנץ בכנסת. משתי סיבות:

האפשרות שפתאום יחליף במקרה את נתניהו אי שם בנובמבר 2021 וכן הצורך להימנע בבחירות הקרובות משמיטת עשרות אלפי קולות מרכז אל מתחת לאחוז החסימה. שמיטה שכזו עלולה להניב 61 מנדטים לגוש נתניהו-ימינה-חרדים.

וזו עלולה להיות קטסטרופה גדולה.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 678 מילים

איך התגלגל "אין לי ארץ אחרת" לידי יו"ר בית הנבחרים בארה"ב

הוא ניסה להתאושש מההפסד בבחירות ● היא ניסתה להשתקם אחרי התבוסה לטראמפ ● חצי שנה היא נדנדה לו כדי לקבל את מילות השיר שכתב אהוד מנור ● מאז לא הפסיקה לחזור על המילים בפגישות ובכנסים ● כך הפך "אין לי ארץ אחרת" לנאום חייה של ננסי פלוסי

עוד 455 מילים

הקורונה הכלכלית הולידה יותר ויותר נזקקים, אבל שירותי הרווחה מתקשים לסייע ● זה מה שהביא מאות אנשים מרחבי הארץ להתנדבות אקסטרים ● החייל מבאר שבע שפתח גמ"ח עם חבריו הסדירניקים ● הזוג מראש העין שהקים מחסן מזון ● והשחקן שמחלק מרק ועוגות בדרום תל אביב ● "בעולם סביר הרשויות צריכות לדאוג לזה, אבל זה לא קורה אז אין ברירה" ● דוח מהשטח הרעב

עוד 2,401 מילים

למקרה שפיספסת

אחרי שחזר בו מעמדתו הקודמת והכריע בקיץ כי אין להתיר לנתניהו לקבל 10 מיליון שקל מספנסר פרטריץ', כעת מנדלבליט משלים את החתירה לאחור ומודיע לבג"ץ כי גם המענק בסך 300 אלף דולר שראש הממשלה קיבל מבן דודו נתן מיליקובסקי הינו עבירה על חוק המתנות ● אך במקום לפתוח בחקירה פלילית כנדרש, מנדלבליט מעדיף לחכות שבג"ץ יאשר את עמדתו וייתן לו רוח גבית ● פרשנות

עוד 856 מילים ו-1 תגובות

מבט בגובה העינים

מאז תקופת דיווחי הטלוויזיונים של שלומי אלדר לא היה מי שידווח כמוהו על מה שחושבים הפלסטינים ומה קורה בחברה הפלסטינית. עיתונאים עדיין יש, כמו למשל עמירה הס (שגם כתבה ספר על תקופת שהותה בעזה) וגדעון לוי המתמקד בעוולות ספציפיות.

ספרו של אוהד חמו "פני השטח"
ספרו של אוהד חמו "פני השטח"

אוהד חמו כתב ספר קריא, מעניין ומכיל מידע לא מועט, הגם שנכתב כספר דיאלוגים ולא כמחקר ממוסמך. כבר בעמ' 13 הוא כותב דברי טעם על השלטים בכניסה לרשות הפלסטינית –

"דרך זו מובילה לשטח A  בשליטת הרשות הפלסטינית. הכניסה לישראלים אסורה, מסכנת את חייכם ומהווה  עבירה פלילית".

חמו מעיר שלעיתונאים בעלי תעודת לע"מ הכניסה היא חוקית ומותרת, ומביא מדברי קצין בדרגת אלוף ממנגנוני הביטחון הפלסטינים:

"אנחנו מחזירים הביתה כל שנה 200 ישראלים שנכסנו בטעות או בכוונה לשטח שלנו. יש לנו 200 גלעד שליט פוטנציאלים שאיננו מנצלים. תחשוב מה חמאס כבר היו עושים איתם".

חמו מצטט קצין בדרגת אלוף ממנגנוני הביטחון הפלסטינים: "אנחנו מחזירים הביתה כל שנה 200 ישראלים שנכסנו בטעות או בכוונה לשטח שלנו. יש לנו 200 גלעד שליט פוטנציאלים שאיננו מנצלים. תחשוב מה חמאס היו עושים איתם"

העבודה בשטחים מלאה באתגרים ייחודיים, מסביר חמו,

"הראשון שבהם וכנראה גם המשמעותי ביותר הוא הקושי לייצר מקורות עיתונאים המבוססים על מערכת של אמון, ולעיתים אף ידידות" (עמ' 14).

מיותר לציין את הסיבות לחשדות ולחוסר האמון.

חמו המסביר שמטרת הספר היא:

"להיות מעין מורה נבוכים לעולם המקביל שמתקיים לצדנו. אינני מתיימר להביא לכאן מסמך אקדמי. מטרתי היא לספר על הפלסטינים מנקודת מבט  אישית לגמרי שנשענת על מפגשים, שיחות ולעיתים על קשרים וחברויות יוצאי דופן שנטוו במשך כמעט שני עשורים. אני רוצה להכיר את הזירה הפלסטינית, לפרק את המבנה לגורמים הבסיסיים שמרכיבים את החברה, את מקורות המוטיבציה שלה ואת מניעיה"(עמ' 16).

חמו פוגש מגוון של אנשים מכל הארגונים ומקבל מגוון של דעות, חלקן אף מפתיעות. כך למשל הוא קיבל הודעה מחבר הלשכה המדינית של חמאס בעת מבצע "צוק איתן" שאמר לו כי:

"הדרישה שלנו לגבי עזה היא לפתוח אותה לעולם. תסירו את המצור שהטלתם עליה מאז שעלינו לשלטון, פתחו את המעברים הימיים והיבשתיים, תנו לנו להקים נמל ושדה תעופה – ותשקוט הארץ עשר שנים" (עמ' 22).

לצד הבאת דעות אנשי חמאס הוא גם מביא את הביקורת עליו ומתברר:

"שבשנים האחרונות גוברים קולות הביקורת הפנימית בעזה על מה שנתפס כהיווצרות שתי חברות בלתי שוויוניות: שכבה דקה של אדוני הארץ המקורבת למנעמי השלטון ומולה המוני העם" (עמ' 32).

אולם מה שמדהים היא תפיסת החברה האזרחית החדשה, ההולכת ונרקמת בעזה ובגדה, שעל חזונה שמע חמו מצעיר עזתי, אשר הוא וחבריו עושים עבודה כדי:

"להפסיק את ההאשמה האוטומטית כלפי ישראל. אנחנו פועלים בבתי ספר רבים…האתגר הגדול שלנו הוא תכנית הלימוד בעזה, ששנאת היהודים והקריאות להרוג אותם הם חלק בלי נפרד ממנה…האזרח בעזה צריך לראות תמונה שלך יושב על חוף הים בבגד ים עם משקה ביד, נהנה מהחיים…הם צריכים לראות ישראלי בלי מדים …אני נלחם בשחיתות, מנסה לבנות תשתית לדמוקרטיה אמיתית. רוב העזתים רוצים שלום ומתנגדים לחמאס. אבל חמאס וממשלת ישראל ממש עובדות  יחד כדי למסמס את זה" (עמ' 33, 34).

צעיר עזתי: "הם צריכים לראות ישראלי בלי מדים. אני נלחם בשחיתות, מנסה לבנות תשתית לדמוקרטיה אמיתית. רוב העזתים רוצים שלום ומתנגדים לחמאס. אבל חמאס וממשלת ישראל ממש עובדות יחד כדי למסמס את זה"

ההתנגדות לחמאס איננה תאורטית אלא גם מעשית. כך למשל צעירה עזתית מספרת לחמו:

"יש גם משפחות שלמות, מחמולות גדולות, שבניהן נורו ונהרגו על ידי תנועת חמאס והן ממתינות לרגע שיוכלו לנקום בה" (עמ' 52).

בהקשר זה ביחס לפעולות נגד הגדר מסביר חמו, שחמאס עודד צעירים ובעיקר אימהות להגיע אל הגדר גם בתשלום שכן אלו נוהגות להביא איתן את ילדיהם,

"חלק גדול מ-240 האוטובוסים שפועלים בעזה הולאמו לטובת הפרויקט החדש. הנהגים שהעזו לסרב, נתקלו באיום שרכבם יוחרם" (עמ' 53).

אין קול אחד ביחס לאפשרות הפתרון המדיני. מחד מסביר חמו את משמעות האמונה בחמאס  הגורסת כי:

"החולשה כעת היא זמנית, בדיוק כמו העוצמה הישראלית – זה הנרטיב הרווח, לא תעלול לשוני כי אם אמונה יוקדת. אחרת איך אפשר להמשיך?",(עמ' 65).

ב-2005 זכתה חמאס בחיזוק נרטיב ההתנגדות שלה עם ביצוע תכנית ההתנתקות, ושיווקה להמונים בשטחים כאילו נסוגה ישראל תחת לחץ הפיגועים של חמאס. בבחירות בשנת 2006 לפרלמנט ניצחה חמאס והרכיבה ממשלה תוך דחיקת הפת"ח. לחמאס הייתה אמנה שנכתבה באוגוסט 1988  ובמאי 2017 נוסף אליה מסמך העקרונות, שהיה חזון עדכני בר שינוי ש"נראה מתון ופרגמטי הרבה יותר", לעומת הגי'האד כחובה דתית באמנה, והיות פלסטין כאדמת וקף אסלאמי, שאין אפשרות לוותר עליה.

בעוד שבמסמך העקרונות אין פלסטין אדמת וקף אסלאמי,

"ההתנגדות איננה מתוארת כחובה דתית אישית והג'יהאד מוזכר פעם אחת בלבד במסמך החדש. גם האנטישמיות הספוגה במסמך המקורי התחלפה באנטי ציונות, והעוינות ליהודים פינתה מקומה לביקורת כלפי האויב הישראלי" (עמ' 73).

אולם  בשיחות עם אנשי חמאס מתברר שהפיוס עדיין רחוק, ולשאלה מה יהיה בתום ההודנה מקבל חמו תמיד את התשובה –

"נשאיר את זה לדורות הבאים" ,

וכשהוא שואל על אפשרות סיום הסכסוך עכשיו, הוא נענה במילים:

"זה לא יקרה לעולם".

הסוקר ד"ר שקאקי מסביר בשיחה, שלהסכמת חמאס למדינה פלסטינית בגבולות 1967 אין חידוש, באשר הם לא התנגדו  למדינה זמנית.

"אלא שבניגוד למה שאפשר לחשוב, לא רק שזה איננו הצעד האחרון מבחינתם, אלא מדובר בפתיחה בלבד, הצעד הראשון בדרך לשחרור כל פלסטין" (עמ' 74).

ב-2005 זכתה חמאס בחיזוק נרטיב ההתנגדות שלה עם ביצוע תכנית ההתנתקות, ושיווקה להמונים בשטחים כאילו ישראל נסוגה מלחץ פיגועי חמאס. בבחירות לפרלמנט ב-2006 ניצחה חמאס והרכיבה ממשלה תוך דחיקת פת"ח

ואם המסר הזה אינו מספיק ברור, מובאת שיחה עם לא פחות ולא יותר מאשר איסמעיל הנייה (ראש הלשכה המדינית של חמאס) שבשיחה עמו בשנת 2006 שאלו חמו איך הוא רואה את סוף הסכסוך ונענה:

"בסופו של דבר נכבוש אתכם, היהודים…דרושים לנו בעיקר צבר וצומוד (סבלנות ועמידה איתנה)" (עמ' 75).

אך מול תפיסות אלו ניתן לעמוד על גישות שונות כפי שעלו בשיחה עם אנשי חמאס, כולם אסירים משוחררים. הראשון שפתח אמר:

"השינוי הראשון שחוויתי ביחס אליכם הישראלים שהוא ההבנה שאתם בני אדם ויצירי האל, ממש כמונו" (עמ' 80).

אחר אמר לא פחות ולא יותר מאשר:

"פיגועים לא ישחררו את פלסטין…מה הרווחנו מהפיכת האינתיפאדה לצבאית? שום דבר"(עמ' 81).

ומהי מסקנת חמו מדברי אנש/י חמאס?

"ככל שהעמקתי חקור וצללתי לנבכיה של תנועת ההתנגדות האסלאמית- חמאס, גברה בי ההבנה כי ישראל תישאר לעולם גוף עוין וחריג שאין להסכין עם נוכחותו וחובה להילחם בו עד חורמה. בניגוד לתנועת פת"ח ששאבה את האידיאולוגיה שלה ממקורות לאומיים ומטקסטים ארציים בני שינוי, הציווי החמאסי הוא דתי וקוראני ולפיכך נצחי, ולהבנתי, לפחות, לא יכול להשתנות מהותית לעולם" (עמ' 87).

לא ניתן להקיף את כל הסוגיות בהן עוסק ספר זה. אציין בין שאר הסוגיות את סוגיית הנכבה וזכות השיבה (עמ' 211- 214),  כמו גם היחס למשתפי פעולה עם ישראל (עמ' 226- 231, 248-252), ומה קורה כשמשתף הפעולה הינו ממשפחת רג'וב (עמ' 233-239).

אך למרות הפסימיות יש בספר גם אופטימיות לא מעטה. כך למשל כששאל חמו סוחר עזתי האם הצועדים בצעדות השיבה מאמינים שיחזרו לפלסטין השיב זה בזו הלשון:

"ישראל בנתה מדינה יפהפייה, עם בניינים יפים, פרחים ומדשאות ומקפידה לשמור עליה. אילו פלסטין הייתה של חמאס, הם כבר מזמן היו הופכים אותה למזבלה" (עמ' 267).

כששאל חמו סוחר עזתי אם הצועדים בצעדות השיבה מאמינים שיחזרו לפלסטין, השיב: "ישראל בנתה מדינה יפהפייה, עם בניינים יפים, פרחים ומדשאות ומקפידה לשמור עליה. אילו פלסטין הייתה של חמאס, הם כבר מזמן היו הופכים אותה למזבלה"

ברם גם דברים  אלו מתגמדים ביחס לדברי תושב קלקיליה המנסה נואשות להשיגאישור כניסה לישראל:

"'אני רוצה להיות חלק ממדינת ישראל. הדבר הכי משמעותי אצלכם הוא שאתם מדינת חוק וזה הכוח הגדול שלכם. המוסדות יותר גדולים מהאנשים, בניגוד אלינו ששם זהות האדם חשובה מהמוסד', קבע ונגע באחד הפצעים הפתוחים בשטחים: השחיתות הממוסדת חוסר היכולת לבוא חשבון עם מחולליה" (עמ' 269).

יוסי ברנע הוא מוסמך האוניברסיטה הפתוחה בלימודי דמוקרטיה בין תחומיים. בעבר היה מזכיר עמותת "אני ישראלי" שפעלה להכרה בלאום הישראלי. כתב ביקורות על ספרים ומאמרים בכתבי עת ועיתונים שונים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,149 מילים
עודכן לפני 5 שעות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

פרסום ראשון מיכאלי לא רוצה את ניסנקורן אם תחבור לחולדאי

בשיחות שניהלה עם כמה מתומכיה אחרי שזכתה בפריימריז על ראשות המפלגה, מיכאלי מתחה ביקורת נוקבת על שר המשפטים לשעבר שהיה אדריכל הכניסה של כחול-לבן לממשלת נתניהו ● עם חולדאי, לעומת זאת, יש ליו"ר העבודה יחסים מצוינים ● אולם קשה להניח שחולדאי יסכים לחיבור ללא ניסנקורן ● מיכאלי מכחישה, ואומרת בתגובה: "מעולם לא פסלתי את אבי ניסנקורן ואני מעריכה את פועלו"

עוד 401 מילים ו-2 תגובות

קוטלת הגזענים

ראיון רוברטה קפלן ישבה במשרדה וצפתה בדיווחים על אירועי שרלוטסוויל ● באף-בי-איי שברו שמירה, מחלקת המשפטים גמגמה, אז היא הבינה שהיא צריכה לפעול בעצמה ● בארבע השנים מאז, הפכה עורכת הדין הניו יורקית לאחד הקולות הבולטים במאבק נגד הגזענות בארה"ב, ומרסקת את הימין הקיצוני בבית המשפט, תביעה אחר תביעה ● "טרור פנימי הוא האויב הכי גדול שלנו", היא אומרת

עוד 2,224 מילים

בזמן שמבצע החיסונים בארץ מתקדם במהירות אימתנית, ברשות הפלסטינית הכול תקוע ● משלוחי החיסונים מתעכבים, הפלסטינים חוששים מהחיסון הרוסי, ומתקשים לעמוד בנטל הכלכלי ● עם כ-100 אלף שנכנסים דרך קבע לישראל לצורכי עבודה, אפידמיולוגים מזהירים כי אם ישראל לא נסייע לפלסטינים להתחסן מהר, לא תושג חסינות העדר המיוחלת ● פרופ' ברבש: "זה אינטרס שלנו לעזור להם"

עוד 1,769 מילים

ראיון "אחמד טיבי הרבה יותר טוב מדרעי וליצמן"

דווקא הרב בועז נקי, אחד האנשים החשובים בפלג הירושלמי החרדי-ליטאי הקיצוני המכונה בדרך כלל "טרוריסטי", מגנה בחריפות את הארועים האלימים של הימים האחרונים ● "אלה פושעים, ברברים, מעשי ונדליזם. אנחנו לא שורפים אוטובוסים, לא עושים דברים כאלה", הוא מתקומם ● והוא יודע בדיוק את מי אשם במצב הנוכחי: "המשטרה שבאה לחסל חשבונות, בעזרת דרעי, ליצמן וגפני"

עוד 947 מילים

הליכוד: האם מנדלבליט שוב מתערב בבחירות?

קרעי: השקרן מכה שוב ● פרץ מתפטר מהכנסת, עוזב את העבודה ונשאר בממשלה ● סקר: לפיד עוקף את סער, העבודה מעל אחוז החסימה ● העליון התיר חיפוש בטלפונים של יועצי רה״מ ● ליצמן למנהל מחלקת קורונה באיכילוב: התנצל על טור שכתבת ● אלרעי פרייס: ״בשבועיים שלום עם דובאי מתו יותר מאשר ב-70 שנות מלחמה״ ● אין הסכמות: הדיון בחוק הקנסות ימשיך מחר

עוד 46 עדכונים

הספין הכלכלי של נתניהו וכ"ץ

התוכנית הכלכלית שהציגו נתניהו וכ"ץ שלשום היא לא יותר מתעמולת בחירות ● סעיף הרפורמות להגדלת השקעות נראה כאילו נכתב על ידי יח"צן ולא על ידי כלכלנים ● דמי אבטלה לעצמאים ממחזר הצעת חוק ישנה שבו העצמאים משלמים לעצמם דמי אבטלה ● וסעיף "מענק לכל אזרח" מלמד כי לכל הפחות, ראש הממשלה ושר האוצר לא לומדים מטעויות ● זו לא כלכלת בחירות, זו הונאת בחירות

עוד 780 מילים

מר לפיד הולך לוושינגטון

רגע לפני ששערי נתב"ג נסגרים, לפיד חוזר היום מביקור בוושינגטון ● רשמית, יו"ר יש עתיד נסע לארה"ב כדי להיפגש עם יועציו האמריקאים ● אולם ההערכה בזירה הפוליטית היא כי לפיד נסע כדי לגייס תורמים ואולי גם לתכנן מהלך אסטרטגי נרחב ● בינתיים, בישראל, גם במפלגות האחרות לומדים את לקחי הקמפיין בבחירות שהסתיימו בארה"ב ונעזרים ביועצים אמריקאים משלהם

עוד 1,211 מילים

ספר הג'ונגל בעיר הבירה

בשנה הבאה ייפתח בית ספר יער חדש בעמק הצבאים בירושלים ● בשלב הראשון בית הספר יכלול שתי כיתות א', בכל אחת 25 תלמידים, ולכל כיתה שני מורים ● "הרעיון הוא שהלמידה צריכה להיות רגשית-חברתית, חושית, שבה התנסות קודמת לתיאוריה", מסביר אמנון רבינוביץ', אחד ממייסדי בית הספר ● ההרשמה כבר בעיצומה ופתוחה לכל

עוד 929 מילים

ערוץ מורשת בלפור

תחקיר זמן ישראל ערוץ 20 יעבור בקרוב לאפיק 14, סמוך לערוצי המיינסטרים ● אולם שבע שנים אחרי שהוקם, הוא ממשיך לדשדש ● איך הפכה היומרה להקים פוקס ניוז מקומי לכלי תקשורת אזוטרי שמהדהד את דף המסרים של ראש הממשלה? ● למה המגיש הראשי כועס על תומכי הליכוד ש"שותקים כמו דגים"? ● איזה הטבות רגולטוריות קיצוניות קיבל בתמיכת נתניהו - ומדוע יש הקוראים לזה תיק 5000?

עוד 4,481 מילים ו-1 תגובות

יותר ממחצית התלמידים המאומתים לקורונה - מהמגזר החרדי

משרד הבריאות ממליץ על הארכת הסגר בשבוע ● כ״ץ שלח לשאול מרידור מכתב התראה לפני תביעה; "דבריך נסתרים על ידי בכירים שנכחו בדיונים״ ● מרב מיכאלי הורתה לשמולי ופרץ להתפטר מהממשלה ● מחלוקת ברשימה המשותפת: רע״ם דורשים חופש הצבעה בכנסת הבאה ● מאמצי הרגעה: הרבנים קנייבסקי ואדלשטיין מזהירים את הציבור החרדי מהשתתפות בהפגנות

עוד 48 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה