כשסדי בן שטרית, אחת הדמויות הבולטות במחאה נגד בנימין נתניהו, התבטא נגד נתניהו במילים: "בשנות ה-30 היה צורר שהתנהג בדיוק כמוך", האמירה, כצפוי, הביאה איתה שלל גינויים מכל הקשת הפוליטית.

אפשר להסכים או לא להסכים עם ההשוואה של בן שטרית, אך אין ספק שדבריו הקשים והלא קלים לעיכול משקפים סנטימנט שקיים בצד השמאלי של המפה הפוליטית, בדרך כזו או אחרת. סנטימנט זה מתקבל בכעס רב בקרב ימנים, ההשוואה לנאצים מקוממת אותם ויש לכך סיבה.

אפשר להסכים או לא להסכים עם ההשוואה של בן שטרית, אך אין ספק שדבריו הקשים לעיכול משקפים סנטימנט שקיים בצד השמאלי של המפה הפוליטית בדרך כזו או אחרת. סנטימנט זה מתקבל בכעס רב בקרב ימנים

היחס לזיכרון השואה הוא דבר שמשתנה מישראלי לישראלי. עם זאת, ניתן לעשות הבחנה די ברורה ביחס למשמעות המושג "נאצים" בשנת 2020, בין אלה שמשתייכים לצד השמאלי של המפה והפוליטית ובין אלו שבצד הימני.

אפשר לומר בבירור שראש הממשלה נתניהו, מאז החל את פעילותו הציבורית, טיפח באדיקות את הנרטיב לפיו יש קשר בין פשעי הנאצים בשואה לאופן שבו ארגוני הטרור הפלסטינים לשיטתו "רוצים להשמיד את מדינת ישראל".

מיד לאחר עליית חמאס לשלטון בעזה ב-2006 אמר נתניהו כי "קם צורר חדש". אותו נתניהו טען כי המופתי הפלסטיני הוא זה ששכנע את היטלר להשמיד את היהודים. בנוסף לכך, במהלך אחד מסבבי ההפגנות על הגדר בגבול עזה דאג נתניהו לפרסם ברשתות החברתיות תיעוד של דגל נאצי מורם בקרב המפגינים העזתים.

מהצד השמאלי של המפה הפוליטית הסיפור שונה לגמרי, אבל גם הוא מתקשר לסכסוך הישראלי פלסטיני. שנים של איבה ופחד הביאו איתם תופעות קשות ואלימות שמתחילות בשולי החברה. השלטון הצבאי על שטחי הרשות הפלסטינית גרמו ללא מעט מקרים מצערים של מוות מיותר. רבים מהישראלים מרגישים כי ההקצנה הזאת מזכירה להם תופעות שהתרחשו בתקופות אפלות בהיסטוריה.

פרופ' ישעיהו לייבוביץ' טען שמאז מלחמת ששת הימים ישראל אינה דמוקרטיה ואף טבע את המושג "יודו-נאצים", שחדר כמטבע לשון לתרבות השמאל הישראלית.

יאיר גולן, בעודו סגן הרמטכ"ל, עורר סערה ציבורית לאחר שאמר כי הוא "מזהה תהליכים שהתרחשו בשואה" בישראל של ימינו. רבים ממנהיגי השמאל גם מביעים חשש מהידידות שנרקמה בין ההנהגה הישראלית למנהיגי מדינות שנויים במחלוקת כמו ויקטור אורבן ההונגרי וז'איר בולסונארו הברזילאי, שיש במשטריהם סממנים טוטליטריים ואלימות שלטונית.

לכן, בעוד שבימין הישראלי מרגישים כי הסכסוך עם הפלסטינים הוא המשך ישיר של הניסיון הנאצי להשמיד את העם היהודי, בשמאל ישנה דאגה כי מדינת ישראל עלולה לאבד את אחיזתה בדמוקרטיה ולהפוך בעצמה למשטר חשוך שמפלה ומדכא אזרחים על רקע גזעני.

בעוד שבימין הישראלי מרגישים שהסכסוך עם הפלסטינים הוא המשך ישיר של הניסיון הנאצי להשמיד את העם היהודי, בשמאל דואגים שהמדינה תאבד את אחיזתה בדמוקרטיה ותהפוך בעצמה למשטר חשוך שמפלה ומדכא אזרחים על רקע גזעני

יכול להיות שכדי להבין את הקרע בין ימין לשמאל בישראל, צריך להכיר בעובדה שיש פער באופן שבה השואה והמשטר הנאצי נתפסים בקרב האזרחים בשנת 2020. מקורו של הפער נמצא בנרטיב שהשמאל והימין דואגים לטפח בקרב המצביעים שלהם. האם אנחנו עדיין נלחמים בנאצים או שאנחנו בסכנה להפוך לנאצים בעצמנו?

עומר חגי גר בתל אביב בארבע השנים האחרונות. לומד קולנוע. בעבר עסק בתחום התקשורת והסאטירה בטלוויזיה ובעתיד ירצה ליצור סרטים דוקומנטריים. אחד הנושאים שמעסיקים אותו הוא פוליטיקה, אבל זה לא תמיד היה ככה. למעשה, בתיכון נכשל בבגרות באזרחות.