חיסולו של מוחסן פח'רי זאדה, מי שנחשב בקרב רבים (באופן מוטעה) "כאבי תוכנית הגרעין" האיראנית הינו ציון דרך חשוב במערכה כנגד הגרעין האיראני. זאדה, שעמד בראש פרויקט "אמאד" אשר מטרתו הייתה לבנות פצצת גרעין איראנית, היה בעברו דמות מפתח במאמצי ההתחמשות הגרעינית של איראן, וכיהן בשנים האחרונות בראש SPND, הגוף שהחליף למעשה את אותה קבוצת "אמאד" מפורסמת.

חיסול פח'רי זאדה, מי שנחשב בקרב רבים (באופן מוטעה) "אבי תוכנית הגרעין" האיראנית הינו ציון דרך חשוב במערכה כנגד הגרעין האיראני. זאדה היה בעברו דמות מפתח במאמצי ההתחמשות הגרעינית

מי שביקש לחסל את זאדה רצה להשיג מספר מטרות מרכזיות:

• הראשונה שבהן היא לפגוע משמעותית ביכולתה של איראן להקים מחדש קבוצת נשק לפרוייקט הגרעין שלה, ובכך להעמיד קשיים משמעותיים בפני יכולתה של איראן להסב את תוכניתה האזרחית לצרכים צבאיים.
• זאת ועוד, הידע שקיים בראשו של זאדה מתקופתו כראש פרוייקט "אמאד" הינו ייחודי ולא יסולא בפז.
• עובדה זו, יחד עם הממד ההרתעתי של החיסול, שאמור להזהיר כל גורם באיראן שלא לתת יד למהלך שכזה, אמורים לסייע בהשגת מטרה זו.
• עוד ייתכן שמי שביצע את החיסול חשב גם שמותו של זאדה יגרום להנהגה באיראן לאבד אמון ביכולתם להקים את פרויקט הגרעין מחדש בלעדיו.
• בנוסף, סביר שהחיסול נועד להציב מכשול נוסף בדרכם של איראן והמעצמות לחידוש המו"מ בסוגית הגרעין.

יודגש כי זו לא הפעם הראשונה שמדעני גרעין אירנים חוסלו בידי מתנקשים זרים. כבר בסוף העשור הקודם החל גל חיסולים כנגד אישים בולטים בתוכנית הגרעין האירנית כגון מסעוד עלי מועמד ומצטפא אחמדי ראשן, ולפי פרסומים שונים גם שמו של פח'רי זאדה הופיע ברשימה זו.

על-פניו נראה, שחיסולים אלו, יחד עם פעולות סייבר עלומות ופיצוצים באתרי הגרעין של איראן, מהווים חלק מתוכנית שאמורה לכאורה לעכב את תוכנית הגרעין האיראנית כדי להביא את איראן לנקודת החלטה (גרעין או משטר), אך ראוי לציין כי מהלכים אלו נכשלו בעבר מלעצור את תוכניתה הגרעינית של איראן, וגרמו לכל היותר לעיכובים שהאירנים הצליחו להתגבר עליהם על ציר הזמן.

חשוב לציין כי תוכנית הגרעין האיראנית לא קמה או נופלת על פח'רי זאדה. מערך ההעשרה האיראני שמובל על-ידי הסוכנות האיראנית לאנרגיה אטומית, הינו גדול ומבוסס ולא חיסול אחד, חשוב ככל שיהיה יוכל לפגוע בכך.

תוכנית הגרעין האיראנית לא קמה או נופלת על פח'רי זאדה. מערך ההעשרה האיראני, שמובילה הסוכנות האיראנית לאנרגיה אטומית, גדול ומבוסס. חיסול אחד, חשוב ככל שיהיה, לא יוכל לפגוע בכך

יתרה מכך, חשיפת ארכיון הגרעין על-ידי ישראל הוכיחה כי הידע הקיים באיראן לגבי יכולות "ההסבה" של תוכנית אזרחית לצבאית הינו רחב מאוד, ובוודאי לא נמצא רק במוחו של אדם אחד. איראן השכילה להכשיר עשרות אם לא מאות מהנדסי גרעין, שגם אם אין להם את הידע המעשי של זאדה הם בוודאי בעלי ידע תיאורטי מספק בהקשר הגרעיני, וההתפתחויות של איראן בתחום המחקר והפיתוח מוכיחות זאת.

זאת ועוד, גם אם איראן תחליט בעתיד לחזור למסלול הצבאי, כלל לא ברור האם מחסן פח'רי זאדה, אדם "שמעלליו" נודעו למרחוק ושמו פורסם בכל כלי תקשורת אפשרי, היה זה שעומד בראש פרויקט מסוג זה. במיוחד לאור תחושת החדירות של האיראנים. מה גם שלא ברור עד כמה המרחק מתקופת "אמאד" היה משפיע על כשירותו של פח'רי זאדה לעמוד בראש פרוייקט שכזה.

חשוב לציין כי חיסול זה כן מהווה מכה תדמיתית של ממש למשטר האיראני, מספר שבועות אחרי מבוכה נוספת שהמשטר ספג עם פרסום ההודעה בדבר חיסול  מספר 2 באלקאעדה אבו-מחמד אלמסרי על אדמת איראן. לכן סיכויי הנקמה או התגובה איראנית לחיסול זה הינם גבוהים ביותר, שכן אי התגובה עלולה לפגוע קשות בתדמית הביטחונית של המשטר.

בפני ההנהגה באיראן עומדות מספר אופציות לתגובה (בצורה נפרדת או באופן משולב), אך אין באמת אופציה אופטימלית. איראן מוגבלת לאור נסיונה לא לדרדר את המצב ערב כניסתו של ממשל ביידן לתפקיד, וגם להעדרותו של קאסם סלימאני ישנה השפעה רבה לגבי היכולת של איראן להוציא תגובה איכותית לפועל, בוודאי אם היא תחליט לפעול באמצעות "שלוחים". בנוסף, ללא חזבאללה, היכולת של איראן (בהנחה שהיא לא מתכננת מהלומה חסרת תקדים על ישראל), לפגוע בישראל מוגבלת מאוד מבחינה אופרטיבית.

החיסול מהווה מכה תדמיתית, שבועות אחרי מבוכת חיסול מספר 2 באלקאעדה על אדמת איראן. לכן סיכויי הנקמה או תגובה איראנית לחיסול זה גבוהים, שכן אי תגובה עלול לפגוע קשות בתדמית הביטחונית של המשטר

אלו הן חלק מאופציות התגובה של איראן (על בסיס נסיון העבר של פעילות איראן אל מול ישראל):

• בדומה לפגיעה במדעני הגורמים "בסבב הקודם" איראן יכולה, באמצעות תאים חשאיים ברחבי העולם (ובסיוע אפשרי של חזבאללה), לכוון את תגובתה כנגד דיפלומטים ונציגים ישראלים רשמיים ברחבי העולם (וגם מדענים ישראלים אם אלו נמצאים בחו"ל). זאת בדגש על איזורים שהם "בטן רכה" מבחינת היכולת להגן עליהם אל מול אוכלוסיה שיעית גדולה כגון מרכז אסיה, דרום אמריקה, מדינות ערב וכדומה. תגובה זו מאפשרת לכאורה לאיראן להשאר מתחת לרדאר אבל ייקח זמן עד שניתן יהיה להוציאה לפעול והיא עלולה לסבך את איראן מדינית.
• תגובה ישירה מאיראן לעבר ישראל (סביר כנגד מתקני הגרעין) – לכאורה – איראן יכולה להוציא פעולה זו מיידית, אבל זו עלולה לדרדר את המצב מיידית ולהוביל להתדרדרות שסביר שאיראן איננה רוצה בה.
• הפעלה של כוחות איראנים מסוריה – איראן, בדומה למקרי עבר, יכולה להפעיל את כוחותיה ולשגר מתקפת רחפנים או טילים לעבר ישראל, אבל צעד שכזה לא רק שהוא מורכב מבחינה לוגיסטית (בוודאי כשאין את סלימאני) אלא יש קושי משמעותי לקדמו ללא אישורו של אסד שסביר שיחשוש מתגובה ישראלית קשה אם התגובה תצא משטחו.
• תקיפה של חזבאללה מכיוון לבנון – לכאורה צעד שמאפשר את הפגיעה הקשה ביותר בישראל אבל הוא עתיד לפגוע בנכס המרכזי שיש לאיראן באיזור, קרי חזבאללה ולכן לא סביר שחזבאללה יתגייס למערכה באופן ישיר אלא ינסה לתמוך באחת האופציות האחרות.
• הפרה בוטה של הסכם הגרעין הכוללת גירוש הפקחים ו/או העשרה לרמה גבוהה (20%) – על פניו מבחינה סמלית הצעד הנכון ביותר לעשותו כנקמה על מותו של פח'רי זאדה, אבל צעד שכזה פוגע באינטרסים ארוכי הטווח של איראן בכל הנוגע לחידוש עתידי של המו"מ עם המעצמות, בוודאי לקראת כניסת ממשל ביידן, ולכן איראן אכן יכולה לבצע מהלך סמלי בגרעין אבל לא כזה שניתן לחזור ממנו בצורה קלה יחסית.
• איראן יכולה לחזור ולתקוף אתרים אסטרטגיים במימד הסייבר, אבל גם פה סיכוייה להצליח לנמוכים והיא גם תתקשה לקחת אחריות על המהלכים הללו שלרוב מתרחשים "מתחת לרדאר".

כך או כך, סביר שהתגובה שתבחר לא תהיה אפשרית למימוש מיידי, מהיום למחר,  בשל המורכבות הלוגיסטית ולקיחת הזמן מצד האיראנים. ולכן לפנינו שבועות מתוחים, בעיקר באותם מקומות מועדים לפורענות, אשר קל יחסית לאיראנים לפעול בהם.

סביר שהתגובה שתבחר לא תהיה אפשרית למימוש מיידי, בשל המורכבות הלוגיסטית ולקיחת הזמן מצד האיראנים. ולכן לפנינו שבועות מתוחים, בעיקר במקומות מועדים לפורענות, שלאיראנים קל יחסית לפעול בהם

בשורה התחתונה, חיסולו של פח'רי זאדה, מהווה את אחד מהאירועים המשמעותיים ביותר במערכה כנגד הגרעין האיראני, ופוגע  במאמציו (אם וכאשר) לחדש את הפרויקט הגרעין הצבאי. יחד עם זאת, גם חיסול זה, בדומה לאירועים קודמים, לא מסיג את התוכנית האיראנית האזרחית אחורה, לא מבטל לחלוטין את היכולת של איראן לחזור מחדש לפרויקט גרעין צבאי (ואולי עשוי להוביל את המשטר האיראני למצוא לו מחליף ראוי) ובעיקר לא פותר את הקהילה הבינ"ל מהצורך לקבל החלטות קשות באשר לתפוח האדמה הלוהט שנקרא פרויקט הגרעין באיראן.

רס"ן (במיל') דני (דניס) סיטרינוביץ שירת 25 שנה במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר המובילות באמ"ן ובנספחות אמ"ן בשגרירות ישראל בוושינגטון. כיום חוקר עמית במכון לדיפלומטיה בינלאומית על שם אבא אבן.