דרכה המוזרה של מדינת ישראל בהיסטוריה העולמית

צילום מסך מכתבה של מאקו על טקס החתימה על הצהרת הייעוד המשותף
צילום מסך מכתבה של מאקו על טקס החתימה על הצהרת הייעוד המשותף

מקובל לראות במפעל הציוני ביטוי למימוש תפיסת חזרת היהודים להיסטוריה האנושית, מעצם החתירה למדינת לאום טריטוריאלית משל עצמם. אולם המפעל הציוני היה רלוונטי רק לחלק מהיהודים ולא כולם הסכימו להכפיף עצמם למימוש מטרות הציונות.

מלכתחילה הקונגרס הציוני הראשון לא אמור היה להתכנס בבזל אלא במינכן. אך לקראת כינוסו בה, פרסם הוועד הפועל של אגודת הרבנים בגרמניה (שכללה אורתודוקסים כמו גם רפורמים) – גילוי דעת, בגנות הקונגרס הציוני.

מלכתחילה הקונגרס הציוני הראשון לא אמור היה להתכנס בבזל אלא במינכן. אך לקראת כינוסו בה, פרסם הוועד הפועל של אגודת הרבנים בגרמניה (אורתודוקסים ורפורמים) גילוי דעת בגנות הקונגרס הציוני

שם נאמר כי:

"שאיפותיהם של המכונים בשם ציונים לייסד בארץ ישראל מדינה יהודית – לאומית, מתנגדות ליעודים המשיחיים של היהדות, כפי שהם כלולים בכתבי הקודש ובמקורות הדת המאוחרים".

כמו כן גרס גילוי הדעת ש:

"היהדות  מחייבת את המאמינים בה לשרת במסירות את המולדת שאליה הם שייכים ולעמול לטובת ענייניה הלאומיים בכל לבם וכוחותיהם".

בנוסף לחוגים אורתודוקסים ורפורמים אנטי ציוניים אלו, התנגדו לתנועה הציונית מפלגות אוטונומיסטיות, כמו למשל מפלגת הבונד הפועלית ההמונית, כמו גם אותם רבים שנהו אחרי הקומוניזם.

התנועה הציונית הייתה תנועת מיעוט בקרב היהודים, הגם שלעיתים דיברה בשמם של כל ההמונים. אולם מה שניתן להבין מימי טרום העצמאות כפוליטיקה הכרחית למימוש מטרותיה – לא ניתן להבין אחרי הקמת המדינה. לא כל שכן לאחר ביסוסה כמדינה מתקדמת ולעיתים חלוצה בתחומים מסוימים.

לעיתון הארץ של אחד מימי השישי צורפה מטעם משרד התפוצות (שכלל לא ברור עצם נחיצותו) חוברת ושמה "הייעוד המשותף שלנו". תחילה סברתי שמדובר בפניה אל מרכיביה השונים של החברה האזרחית בישראל, בין שהם יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים או צ'רקסים, בין שהם דוברי עברית או ערבית. ברם, כשפתחתי את החוברת, קראתי תחת הסעיף "מגילת הייעוד המשותף" את המשפטים הבאים:

"אנו בניו ובנותיו של העם היהודי, בני אברהם ושרה (ומה עם ישמעאל?) והגרים שנלוו אלינו במהלך הדורות, התכנסנו היום לכרות ולחדש את האמנה ביננו – אמנה של ייעוד וחזון משותף [..] בעמל כפיים ומסירות אין קץ [..] בנו השבים לארץ [..]את מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית [..] אנו סבורים שהגיעה העת להתעלות מעל מחלוקות ביננו ולעבור מברית היסטורית של גורל לברית של עתיד וייעוד. כעת הגיע הזמן לחוק בקרבנו את קשר הערבות [..] אנחנו בני עם אחד, עברנו משותף [..] מטרת החזון המשותף היא הגברת לכידות עמנו סביב ייעודו, העמקת ההתנהלות הערכית והמוסרית שלנו, קיבוץ העשייה היהודית המגוונת סביב עקרונות חזון רחב ומוסכם, הנובע ממסורת ישראל ומחזונה לכלל האנושות והעולם".

במילים אחרות, למרות קיומה של מדינת ישראל המוגדרת כיהודית ודמוקרטית, ליהודיה יש תפקיד בחזון כלל יהודי עולמי, שהוא כמובן כלל אינו נוגע לאזרחיה הלא יהודים של ישראל.

מעניין לחשוב מה היינו חושבים לו בארצות הברית היה מתפרסם קול קורא לפרוטסטנטים באשר הם ליצור חזון פוליטי משותף עם הפרוטסטנטים בארצות הברית? ואיך בדיוק היו מגיבים על כך הארגונים היהודים השונים בארצות הברית?

על פי הקול הקורא שפרסם משרד התפוצות –  למרות קיומה של מדינת ישראל המוגדרת כיהודית ודמוקרטית, ליהודי המדינה יש תפקיד בחזון כלל יהודי עולמי, שכלל אינו נוגע לאזרחיה הלא יהודים של ישראל

כשקוראים מסמך זה ניתן להבין מדוע יש הסבורים שהיהודים באשר הם חשודים בנאמנותם למולדותיהם השונות. האם לא חזרנו בכך ליציאה ממהלכה התקין של ההיסטוריה, ובמקום לכונן מדינה נורמלית כמקובל במערב, הקמנו מדינה שיחסה אל יהודי העולם כשלוחות שלה, או כאילו היא המרכז שלהם?

כיום כבר לא  יוזז כינוס קונגרס ציוני בשל יהודים אנטי ציונים, הגם שלא ברור מה טעם המשך התכנסותו כל כך הרבה שנים מאז ביסוסה של מדינת ישראל. כינוסו,  כמו גם עצם חוק הלאום (המאגד חקיקה קודמת ואין בו משום חדשנות, אלא רק מעצם היותו חוק יסוד) – הם ביטויים לאנומליה של ישראל כדמוקרטיה של כלל אזרחיה. אלה שמהווים את הלאום האזרחי, או את האומה שלה.

יוסי ברנע הוא מוסמך האוניברסיטה הפתוחה בלימודי דמוקרטיה בין תחומיים. בעבר היה מזכיר עמותת "אני ישראלי" שפעלה להכרה בלאום הישראלי. כתב ביקורות על ספרים ומאמרים בכתבי עת ועיתונים שונים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 570 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 7 במרץ 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

גנץ: ״שום קמפיין לא מצדיק מתן לגיטימציה לחקירת ישראל״

שקד: ״דברי הורוביץ חרפה - לא נשב עם מרצ״ ● תקווה חדשה: דבריו חמורים ביותר ● הלימודים בכיתות ז'-י' יחודשו מחר בערים ירוקות וצהובות ● כמו כן יפתחו תחת הגבלות מסעדות, מלונות ואולמות האירועים, התרבות והספורט ● גפני ישתתף באירוע של חדשות 12 למרות שהסיעה החליטה להחרים את הערוץ ● דרעי שוחח עם ראש עיריית קלנסווה על רקע ניסיון רצח מנכ״ל העירייה

עוד 17 עדכונים

תקווה חדשה

עיריית תל אביב מתחמקת משימור מתחם נגה ביפו

תושבי יפו סובלים רבות בשנים האחרונות מעבודות הרכבת הקלה בשדרות ירושלים, אך לפחות ברור להם שבסוף תבוא הגאולה ● במדרחוב בת עמי שבמתחם נגה, לעומת זאת, מתברר שמחכה להם דווקא גיהינום אסתטי ● מחר צפויים להתחיל עבודות פיתוח במדרחוב שעיצב האדריכל קלמן כץ, והאבנים הטבעיות ועיטורי הערבסק היפהפיים יוחלפו במרצפות גנריות ● העירייה בתגובה: "מדובר בריצוף ישן אשר בכל מקרה היה צורך להחליפו"

עוד 693 מילים

מי היה האיש שבימי חייו כונה האדם החזק בעולם, מלך הברזל, הרקולס היהודי ושמשון המודרני? ● והאם סבב הופעות שערך ברחבי צפון אמריקה השפיע על ג'רי סיגל וג'ו שוסטר, יוצריו היהודים של "סופרמן"?

עוד 857 מילים

למקרה שפיספסת

ראיון מפעל החיים של ג'יין פונדה

אחת הכוכבות הגדולות האחרונות של הוליווד ואקטיביסטית חברתית ותיקה, ג'יין פונדה קיבלה השבוע פרס מפעל חיים בטקס גלובוס הזהב ● הנאום שנשאה היה מרגעי השיא של ערב חסר ברק שהתנהל ברובו בזום ● בראיון לזמן ישראל היא מדברת על אביה הנרי פונדה, על "נשיא האקלים הראשון" ג'ו ביידן, על נשים מנהיגות, הסרטים שאהבה, יחסה לטלוויזיה - ומה עוד נותר לה לשנות בעולם

עוד 2,107 מילים

ההגמוניה החרדית

הבעיה היא לא היהדות.

בכעס רב קראתי בימים האחרונים את ההתבטאויות הנלוזות של אלו שחושבים שהיהדות היא הרכוש הפרטי שלהם. הגינוי הבוטה כלפי גיורים בצה"ל, ומעט קודם לכן הטינה כלפי הגיורים הרפורמים והקונסרבטיביים – אמירות כל כך צפויות, וכל כך מצערות.

ואף על פי שהן צפויות, האמירות הללו מכעיסות רבים ורבות, כאמור גם אותי. מדוע? לכאורה, העמדה הזו הייתה כל כך צפויה, שהכועסים היו אמורים לפהק לשמוע שוב את הקללות והלעג המוכרים לנו. אך בכל זאת יש כאן כעס ראוי – שכן המניע לאמירות הללו אינו מניע של יהדות, של הלכה, של אכפתיות ודאגה לעקרונות הדתיים. לא באמת. מדובר במאבק על הגמוניה.

העמדה הזו כה צפויה, שאפשר היה לפהק מהקללות והלעג המוכרים לנו. ובכל זאת יש כאן כעס ראוי – כי המניע לאמירות אינו מניע של יהדות, הלכה, אכפתיות ודאגה לעקרונות הדתיים. לא באמת. מדובר במאבק על הגמוניה

במחברות הכלא שלו, תאר המהפכן הקומוניסט אנטוניו גראמשי את ההגמוניה. גראמשי ניסה להסביר מדוע "הפרולטריון", מעמד הפועלים, אינו מתמרד נגד האליטות. גראמשי טען כי אותן אליטות מחזקות את מעמדן השליט על ידי יצירת הרושם שאלו הם פני הדברים הטבעיים. על ידי יצירת הרושם שהן אמורות להיות האליטות ויצירת המחשבה שכללי המשחק בהם משחקים השחקנים הפוליטיים הם כללי המשחק שיש לנהוג בהם, ממשיכות האליטות להתל בכולנו כבמריונטות.

במקרה שלנו, כללי המשחק אינם מידי שמים, וההגמוניה החרדית על הדת בישראל אינה חוק טבע, אפילו לא מצווה דתית. השנאה, ההכפשות, הציטוטים המרושעים כלפי רפורמים וקונסרבטיבים בישראל, ההסתכלות עליהם כעל מהרסי היהדות – אלה הן עמדות. עמדות שאנו לא חייבים לקבל כדברי אלוהים חיים. לא – אלו דברי רבנים, שחלקם בעזרת השם עדיין חיים.

אמנם, השליטה של היהדות האורתודוקסית בחיים בישראל היא די ברורה. במסגרת אותו סטטוס קוו ידוע לשמצה, שאפשר לדבר האם ועד כמה הוא באמת תקף כיום, הוחלט לאסדר את הדת כחלק בלתי נפרד מהמדינה.

מאיסור על תחבורה ציבורית בשבת, דרך שליטת הרבנות בריטואלי חיים כגון נישואין וקבורה ועד למינויים של רבני ערים (מכספי מסים) – הדת (היהודית בעיקרה, אך לא רק) מוסדה כחלק משמעותי מהחיים במדינה. ברבים ממוסדות אלה שולטת האליטה החרדית. למשל ברבנות הראשית. אך רק נזכיר – כל זה לא חייב להיות כך, ואפילו הדת הממוסדת במדינה אינה ציווי אלוהי.

הסיבה של האליטה החרדית לצעקות השבר בימים האחרונים מגוחכת: הרי אין ולא צפויה סכנה של רפורמים וקונסרבטיבים שיהגרו בהמוניהם לישראל. אין ולא צפויה סכנה של מאות אלפי גיורים רפורמים שיתקיימו בישראל, ויכירו, אויה לנו, בגרים מכל קצוות תבל.

התהליך הטכני עצמו כל כך ארוך שעצם הרעיון בלתי סביר. אך השנאה הבוערת כלפי התנועה הרפורמית באה מאותו מקום של השנאה החרדית לציונות בתחילת המאה ה-20 (לא של החרדיות כולה, יש לציין), ולהשכלה במאות ה-18-19 – חשש מהחדש, מהקידמה, מהאפשרות שלא כולם ינהו אחרי הרעיונות אותם "אנו" שואפים לקדם. החשש שמא השליטה לא תהיה "בידינו". ההפסד הצורב של היהדות האורתודוקסית מול החילון והרפורמה הותיר אותה בפחד, והפחד מזין את השנאה.

כללי המשחק אינם מידי שמים וההגמוניה החרדית על הדת בישראל אינה חוק טבע, אפילו לא מצווה דתית. השנאה, הציטוטים המרושעים כלפי רפורמים וקונסרבטיבים בישראל, ההסתכלות עליהם כעל מהרסי היהדות – אלה עמדות

אלא ששנאה אינה ערך יהודי. היהדות האורתודוקסית עליה גדלתי (כחילוני ממשפחה שומרת מסורות), מאמינה ב"ואהבת לרעך כמוך". היהדות שלי אינה מאמינה בקריאת קדיש בשל נישואין למגוירת בצבא, אלא בהכלת ואהבת כל מי שרוצה להיות חלק מהעם הזה.

היהדות שלי מאמינה בחיבוק של קהילות אחרות, גם אם הן מאמינות ביישום הדרך הדתית בצורה שונה מאיתנו. היא מאמינה במחלוקת, היא מאמינה ביכולת להתדיין, היא מאמינה שאפשר להגיד "אנחנו לא מסכימים איתך, אבל אנחנו מוכנים להכיר בקיומך".

ההגמוניה החרדית, אשר שולטת ברבנות הראשית, ובמידה רבה גם בפוליטיקה הדתית בישראל, לא יכולה להביא עצמה ליישום המצווה הפשוטה הזו. מכאן גם ההשקפה שלי, לפיה אותה הטינה, התיעוב העמוק כלפי הרפורמים, אינו מגיע ממקום הלכתי בעיקרו – אלא ממקום של חשש לאובדן הכוח הפוליטי והשליטה בחיי הדת הממוסדים בישראל.

החשש שמא הציבור החילוני בישראל יגלה שיש אפשרות אחרת של יהדות, שאינה האורתודוקסית-חרדית. שלאותם חילונים שרוצים לשמור במידת מה על עקרונות דתיים, יהיה לאן ללכת. שלאותם חילונים תהיה אפשרות להיות מחוברים ליהדותם, בלי להיות מחוברים ליהדות כפי שחלק מהמנהיגים החרדים רואים אותה.

עופר צ'יזיק הוא עיתונאי, דובר ואיש מדיה, מאז גיל 14. עוסק בעיתונות מתוך אמונה בעולם טוב יותר. עורך בגלי צה"ל לשעבר, וסטודנט בתכנית רודרמן לתואר שני בלימודי יהדות ארה"ב. כיום דובר חוש"ן, ארגון החינוך וההסברה של הקהילה הגאה בישראל ובוגר תכנית 'יסוד' מבית עתודות לישראל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 640 מילים
עודכן אתמול

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

טיול לשבת כשהרקפות בוהקות מתמיד - סיור בהרי יהודה

אחרי סגר הקורונה הממושך ישנה הזדמנות לחזות בכלניות בשיא פריחתן ● בפארק עצמאות ארצות הברית מסלולי הליכה מסומנים לצד ספסלים ושולחנות פיקניק ● בהר יעלה ניתן ליהנות מנוף של 360 מעלות של האזור - מיהודה ועד מישור החוף הדרומי, דרך נחל שורק והר חברון

עוד 991 מילים

הנשיא א-סיסי אף קבע שריבוי האוכלוסין הוא איום אסטרטגי על מצרים ● בחזבאללה מתנגדים בחריפות ליוזמה לערב גורמים זרים בניסיון לפתור את המשבר הכלכלי והפוליטי בלבנון ● על רקע הדוח האמריקאי, שקושר בין יורש העצר בן סלמאן לרצח חאשוקג'י, משחררת סעודיה פעילי זכויות אדם מהכלא ● שגריר איחוד האמירויות בישראל נכנס לתפקידו ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזה"ת

עוד 1,184 מילים

החוות שמצילות את הטרנסג'נדרים היהודים

הם מעולם לא מצאו מנוח, ולא היו שלמים עם זהותם המגדרית ● רק הרחק, במרחב החקלאי, בשדות של קליפורניה ואריזונה, הצליחו להתחבר לזהותם היהודית ולקרוא לעצמם טרנסג'נדרים ● אלכס קוחנסקי הבין סוף סוף שהוא יכול ללבוש שמלה בפומבי ● שי שנאל התחבר לצמיחה האישית המחודשת דווקא באמצעות הקומפוסט ● ובכנס רשת של החקלאים היהודים אחד מכל שלושה בחרו להשתמש בשפה מגדרית מכלילה

עוד 1,118 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

השרה ללוחמה בטרור

הגלובוס הירוק מגיע בהפתעה מהרי ירושלים ● הגלובוס השחור הולך לגילה גמליאל שחירטטה מעשיה על טרור איראני ● והטיפ: במקום להרתיח קומקום, תרתיחו כוס

עוד 667 מילים

זיהום הזפת הביא לאיסור לשחות, לצלול ולדוג בים ● אבל מי שנמצא בחוף מדי יום מאמין שדווקא אפשר לחזור לפעילות רגילה ופשוט לנקות את הזפת מהגוף, כמו פעם ● המשרד להגנת הסביבה אומר שהמים בסדר, אך משרד הבריאות קובע שהבדיקות אינן תקינות ● ועם אסדות הגז והמכליות שבדרך למפרץ אילת, זה עלול להיות רק הפרומו לאסון הבא

עוד 2,416 מילים

"עוזרו של דרעי שלף נוסעים מרשימת המיועדים למלוניות"

נדחתה עתירת הליכוד נגד הופעת פוליטיקאים ב'אופירה וברקו' ● הקבינט דחה את ההצבעה על אישור התו הירוק וביטול ועדת חריגים למוצ"ש ● מפגינים באום אל-פאחם התנפלו על ח"כ מנסור עבאס והדפו אותו בכוח ● סקר: כמחצית ממבקשי המקלט בתל אביב על סף רעב

עוד 34 עדכונים

הדרבי המבוים של חובשי הכיפה הסרוגה

בימים האחרונים התלקחה הזירה במפתיע בין בנט לסמוטריץ' ● בנט האשים את רשימת הציונות הדתית ב"יהדות מתנשאת, מתבדלת ויהירה" ● סמוטריץ' החזיר: "בנט הולך לממשלה עם השמאל" ● אבל אסור להתרגש יותר מדי: הכל מבוים ומתואם, במטרה לעורר את מצביעי המחנה ולוודא שיבחרו בין השניים ולא ילכו לליכוד ● וזה עובד: במשותף, יש לשניים כ-17 מנדטים ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 458 מילים ו-1 תגובות

במסע הרשמי הראשון שלו כשגריר ישראל בארה"ב, בחר ארדן לבקר באתרי מורשת של זכויות האזרח בדרום ארה"ב ולהיפגש עם מנהיגי הקהילות השחורות ● בשיחה עם זמן ישראל, ארדן השווה את המטעים למחנות הריכוז - אך אמר ש"אי אפשר להשוות" בין המאבקים של יוצאי אתיופיה והערבים בישראל לבין המאבקים למען צדק גזעי בארה"ב

עוד 873 מילים

הקורונה מעצימה אי-שוויון מגדרי וחברתי ומשנה את כללי המשחק

בשבוע הבא נציין שנה מאז פרוץ מגפת הקורונה בישראל ● בשבוע הבא חל גם יום האישה הבינלאומי ● יותר מאי פעם, השניים שזורים זה בזה

עוד 1,196 מילים

אף מדינה לא טעתה כמו ישראל

שנה אחרי פרוץ משבר הקורונה מתברר, שהמדינות אשר הצליחו להתמודד עם המגפה בצורה הטובה ביותר חייבו בבידוד את כל הבאים מחו"ל במשך כל השנה ● מדינות שהתירו כניסה ללא בידוד ספגו את ההתפרצויות הקשות ביותר ● שתי דמוקרטיות השאירו את אזרחיהן בחו"ל על חשבונם ● ורק אחת זגזגה שוב ושוב: ישראל

עוד 1,732 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה