דרכה המוזרה של מדינת ישראל בהיסטוריה העולמית

צילום מסך מכתבה של מאקו על טקס החתימה על הצהרת הייעוד המשותף
צילום מסך מכתבה של מאקו על טקס החתימה על הצהרת הייעוד המשותף

מקובל לראות במפעל הציוני ביטוי למימוש תפיסת חזרת היהודים להיסטוריה האנושית, מעצם החתירה למדינת לאום טריטוריאלית משל עצמם. אולם המפעל הציוני היה רלוונטי רק לחלק מהיהודים ולא כולם הסכימו להכפיף עצמם למימוש מטרות הציונות.

מלכתחילה הקונגרס הציוני הראשון לא אמור היה להתכנס בבזל אלא במינכן. אך לקראת כינוסו בה, פרסם הוועד הפועל של אגודת הרבנים בגרמניה (שכללה אורתודוקסים כמו גם רפורמים) – גילוי דעת, בגנות הקונגרס הציוני.

מלכתחילה הקונגרס הציוני הראשון לא אמור היה להתכנס בבזל אלא במינכן. אך לקראת כינוסו בה, פרסם הוועד הפועל של אגודת הרבנים בגרמניה (אורתודוקסים ורפורמים) גילוי דעת בגנות הקונגרס הציוני

שם נאמר כי:

"שאיפותיהם של המכונים בשם ציונים לייסד בארץ ישראל מדינה יהודית – לאומית, מתנגדות ליעודים המשיחיים של היהדות, כפי שהם כלולים בכתבי הקודש ובמקורות הדת המאוחרים".

כמו כן גרס גילוי הדעת ש:

"היהדות  מחייבת את המאמינים בה לשרת במסירות את המולדת שאליה הם שייכים ולעמול לטובת ענייניה הלאומיים בכל לבם וכוחותיהם".

בנוסף לחוגים אורתודוקסים ורפורמים אנטי ציוניים אלו, התנגדו לתנועה הציונית מפלגות אוטונומיסטיות, כמו למשל מפלגת הבונד הפועלית ההמונית, כמו גם אותם רבים שנהו אחרי הקומוניזם.

התנועה הציונית הייתה תנועת מיעוט בקרב היהודים, הגם שלעיתים דיברה בשמם של כל ההמונים. אולם מה שניתן להבין מימי טרום העצמאות כפוליטיקה הכרחית למימוש מטרותיה – לא ניתן להבין אחרי הקמת המדינה. לא כל שכן לאחר ביסוסה כמדינה מתקדמת ולעיתים חלוצה בתחומים מסוימים.

לעיתון הארץ של אחד מימי השישי צורפה מטעם משרד התפוצות (שכלל לא ברור עצם נחיצותו) חוברת ושמה "הייעוד המשותף שלנו". תחילה סברתי שמדובר בפניה אל מרכיביה השונים של החברה האזרחית בישראל, בין שהם יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים או צ'רקסים, בין שהם דוברי עברית או ערבית. ברם, כשפתחתי את החוברת, קראתי תחת הסעיף "מגילת הייעוד המשותף" את המשפטים הבאים:

"אנו בניו ובנותיו של העם היהודי, בני אברהם ושרה (ומה עם ישמעאל?) והגרים שנלוו אלינו במהלך הדורות, התכנסנו היום לכרות ולחדש את האמנה ביננו – אמנה של ייעוד וחזון משותף [..] בעמל כפיים ומסירות אין קץ [..] בנו השבים לארץ [..]את מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית [..] אנו סבורים שהגיעה העת להתעלות מעל מחלוקות ביננו ולעבור מברית היסטורית של גורל לברית של עתיד וייעוד. כעת הגיע הזמן לחוק בקרבנו את קשר הערבות [..] אנחנו בני עם אחד, עברנו משותף [..] מטרת החזון המשותף היא הגברת לכידות עמנו סביב ייעודו, העמקת ההתנהלות הערכית והמוסרית שלנו, קיבוץ העשייה היהודית המגוונת סביב עקרונות חזון רחב ומוסכם, הנובע ממסורת ישראל ומחזונה לכלל האנושות והעולם".

במילים אחרות, למרות קיומה של מדינת ישראל המוגדרת כיהודית ודמוקרטית, ליהודיה יש תפקיד בחזון כלל יהודי עולמי, שהוא כמובן כלל אינו נוגע לאזרחיה הלא יהודים של ישראל.

מעניין לחשוב מה היינו חושבים לו בארצות הברית היה מתפרסם קול קורא לפרוטסטנטים באשר הם ליצור חזון פוליטי משותף עם הפרוטסטנטים בארצות הברית? ואיך בדיוק היו מגיבים על כך הארגונים היהודים השונים בארצות הברית?

על פי הקול הקורא שפרסם משרד התפוצות –  למרות קיומה של מדינת ישראל המוגדרת כיהודית ודמוקרטית, ליהודי המדינה יש תפקיד בחזון כלל יהודי עולמי, שכלל אינו נוגע לאזרחיה הלא יהודים של ישראל

כשקוראים מסמך זה ניתן להבין מדוע יש הסבורים שהיהודים באשר הם חשודים בנאמנותם למולדותיהם השונות. האם לא חזרנו בכך ליציאה ממהלכה התקין של ההיסטוריה, ובמקום לכונן מדינה נורמלית כמקובל במערב, הקמנו מדינה שיחסה אל יהודי העולם כשלוחות שלה, או כאילו היא המרכז שלהם?

כיום כבר לא  יוזז כינוס קונגרס ציוני בשל יהודים אנטי ציונים, הגם שלא ברור מה טעם המשך התכנסותו כל כך הרבה שנים מאז ביסוסה של מדינת ישראל. כינוסו,  כמו גם עצם חוק הלאום (המאגד חקיקה קודמת ואין בו משום חדשנות, אלא רק מעצם היותו חוק יסוד) – הם ביטויים לאנומליה של ישראל כדמוקרטיה של כלל אזרחיה. אלה שמהווים את הלאום האזרחי, או את האומה שלה.

יוסי ברנע הוא מוסמך האוניברסיטה הפתוחה בלימודי דמוקרטיה בין תחומיים. בעבר היה מזכיר עמותת "אני ישראלי" שפעלה להכרה בלאום הישראלי. כתב ביקורות על ספרים ומאמרים בכתבי עת ועיתונים שונים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 570 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 29 בנובמבר 2023
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־54 ללחימה ● 155 חטופים עדיין בעזה

כוחות הביטחון הרגו את מפקד הכוח הצבאי של מחנה הפליטים ג'נין, מוחמד זביידי

רופאים שטיפלו במשוחררים מהשבי מסרו שהם איבדו ממשקלם ושחלקם חוו ירידה משמעותית של עד 15% ממשקל גופם ● בנוסף לעשרת החטופים, שעתידים להשתחרר היום במסגרת ההסכם עם ישראל, חמאס ישחרר, כמחווה לפוטין, שתי חטופות בעלות אזרחות רוסית ● דיווח: עצורות ערביות ישראליות מסרבות להשתחרר במסגרת הסכם עם חמאס

עוד 25 עדכונים
אמיר בן-דוד

מה עושים עכשיו

הערב אמורה להתקיים הפעימה השנייה מתוך שתי "פעימות ההמשך" של שחרור חטופים מעזה, והמאמץ הבינלאומי גובר להאריך את הפסקת האש ולשחרר חטופים נוספים ● וגם: נתניהו כבר נערך להמשך ● המוזיקה חזרה לנובה ● עדכוני מלחמה (בהפוגה) ● אדלסון נכנסת לאן-בי-איי ● ועוד...

תמונותיהם של הנרצחים במסיבת נובה מוצגות בזמן שדי-ג'יים מנגנים לזכרם מסיבת טראנס, 28 בנובמבר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90

יש לי חלום

יש לי חלום. ובחלומי מאורעות  7 באוקטובר, מאורעות תשפ"ד, לא התרחשו. הטבח הנורא לא בוצע, שום אזרח לא נחטף וכל ילדינו, טפֵּנו, הורינו, סבינו וסבותינו נמצאים בביתם, אהובים ומטופלים.

יש לי חלום. ובחלומי שולט החופש לחיות, כלל אזרחי ישראל שווי זכויות וחובות ואין אפליה בין אדם לאדם ובין דם לדם, בלי הבדל דת, גזע, מין או מגדר. בחלומי כולנו אזרחים, בני אדם ואין אפליה בינינו, לא משנה אם אנחנו יהודים, נוצרים, בדווים או מוסלמים ולא משנה אם אנחנו שייכים לקהילה הלהט"בית או סטרייטים.

יאיר בן־חור הוא עורך ספרות, עורך לשון, נקדן, עורך שירה ומשורר. פרסם עד כה חמישה ספרי שירה פרי עטו וספר מאמרים פילוסופיים, וערך וניקד מאות ספרים אחרים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 889 מילים

עיר מקלט

הצורך להתכונן לאפשרות של מתקפת טילים מלבנון הוליד מבצעי ניקוי מקלטים ואיתור מקומות מחסה נוספים בחיפה, מה שהוביל לשותפויות ערביות–יהודיות לא צפויות בעיר השלישית בגודלה בארץ ● "אנחנו צריכים לעבור מדו־קיום לשותפות. פעילות המקלטים מחזקת את השותפות הזאת"

עוד 1,110 מילים

מלחמת סוכות – עוד כתבות

לא כל מה שנכון - ראוי לפרסום בזמן מלחמה

לא כל מה שנכון – ראוי לפרסום בזמן מלחמה. מן הסתם, חוקי הצנזורה נוקשים יותר בזמן מלחמה מאשר בעתות שגרה.

ידוע שהמו"מ לשחרור חטופים הוא מורכב וכולל שיקולים פסיכולוגיים. במצב זה, דרוש לנהלו במחשבה ובהתחשבות מרבית ומושכלת, באופן שהשיח ישרת את המטרה – יותר מאשר ירגיע את הציבור.

מהנדס מבנים בוגר הטכניון, תואר שני במדיניות ציבורית, לימודי תעודה בתכנון עירוני, תואר שלישי בהנדסה אזרחית, בעל משרד תכנון וייעוץ בחיפה, מחברם של ספרים מקצועיים ואחרים בהוצאות: \"בורסי – ספרי משפט\", \"כתר\", \"מודן\", \"פרולוג\", \"אקדמון\", \"נמרוד\", \"קורטוב\", מחבר הספר: \"תכנון כחוק – דירות ומבני ציבור\" בהוצאת \"בורסי\" [עתה בדפוס]. אתר – http://www.benezra.co.il

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 306 מילים

עתיד הסכסוך הישראלי–פלסטיני מוטל על כתפיו של ביידן

אחרי שקשר את וושינגטון למלחמה בעזה, נשיא ארצות הברית חולק עכשיו את האחריות לגורל הסכסוך הקשה והמדמם ● עתה רק נותר לראות אם ההבטחה שנתן לישראל, לפיה לא תהיה חזרה לסטטוס קוו של 6 באוקטובר, הייתה רק משפט שנזרק לאוויר, נקודה רטורית גרידא, או מחויבות רצינית ונחושה

עוד 2,000 מילים

למקרה שפיספסת

נאחל לנו שנצליח להדיחו בכל אמצעי חוקי ודמוקרטי

החטופות המורעבות והמבועתות שבו למרבה השמחה.

הילדים מספרים לקרוביהם סיפורי זוועות מהשבי הנורא. ממדי הקטסטרופה רק מתחילים להתגלות.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 988 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

בחסות המלחמה, רוטמן פועל להגבלת המחאות נגד השלטון

יו"ר ועדת החוקה לא למד דבר מקידום ההפיכה המשטרית וחוזר לשחוק את עקרונות היסוד של הדמוקרטיה ● לשיטתו של רוטמן, השלטון צריך לקבוע את גבולות המחאה נגד השלטון וההפגנה לפני שבועיים בת"א של חד"ש, הפגנה שבג"ץ התיר, "נכפתה" ע"י הפרקליטות ● רוטמן, למעשה, מנצל את ערפל המלחמה על מנת לחורר עוד יותר את העיקרון הדמוקרטי היסודי בדבר חופש ההפגנה ● פרשנות

עוד 686 מילים ו-1 תגובות

תוכנית ההישרדות של בנימין נתניהו

אין בעולם המערבי ראש מדינה שהיה נשאר לשבת על כסאו אחרי אסון לאומי בסדר גודל של שבעה באוקטובר שקרה גם ואולי בעיקר באשמתו ● אבל נתניהו לא מוותר ולא מתפטר. להיפך ● תכנית ההישרדות שלו הולכת על ארבע דרכים שיובילו אותו, לשיטתו, בבוא היום לניצחון: האשמת הצבא, הפחדת הבוחרים, חיזוק הקואליציה סביבו - וקרדיט על ההישגים ● פרשנות

עוד 1,447 מילים ו-4 תגובות
עקורים

"אח שלי פתאום שאל, את חושבת שתחזרו לרעים? עד אותו רגע, מעולם לא היה לי סימן שאלה בנוגע לחיים שלנו בקיבוץ. השתרר שקט. אמרתי, אני לא יודעת"

זוהר ליבנה מזרחי

קיבוץ רעים. נשואה ואם לשלושה. פונתה למלון באילת

עוד 1,879 מילים

מיחזור או זיהום

בקרוב ישראל תצטרך להתמודד עם אתגר חדש: פינוי המבנים ההרוסים מיישובי העוטף, שיהפכו לכמויות אדירות של פסולת בניין ● במשרד להגנת הסביבה מתכננים למחזר את הפסולת ולהפוך אותה לחומר גלם לבניית היישובים מחדש, אבל במציאות הישראלית יש חשש שהקבלנים ישליכו את הפסולת בטבע ויכסו את הנגב בגל מכוער של שברי בניינים

עוד 944 מילים

נתניהו סידר למאסק תוכנית עסקית להשבת המפרסמים

הפעילות האנטישמית של בעלי חברות X ברשת החברתית הביאה לפגיעה בהכנסה עתידית בסך עשרות מיליוני דולרים ● אבל במקום לפעול נגד הפצת השנאה, המיליארדר עלה על מטוסו הפרטי לביקור בזק בישראל לשטיפת תדמיתו השלילית, בסיוע לחיצת היד החמה של נתניהו ● בניגוד להרצוג, רה"מ לא ניצל את השעות לצד המיליארדר כדי להמחיש את הסכנות ליהודים ● פרשנות

עוד 967 מילים
היום ה־53 ללחימה ● 155 חטופים עדיין בעזה

10 ישראליות ושני תאילנדים שבו לישראל; ראש המוסד דן בקטאר על עסקה רחבה יותר

המשוחררים הועברו במסוקים לבתי החולים להתאחד עם משפחותיהם ● בין המשוחררות: דיצה הימן בת ה-84, תמר מצגר בת ה-78, אופליה רויטמן בת ה-77 ועדה שגיא בת ה-75. עוד שוחררו גבריאלה ליימברג ובתה מיאה, ששבה לארץ עם כלבתה בידיה ● ראש המוסד חזר לארץ לאחר הדיונים בקטאר על הארכת ההפוגה הזמנית ועל מתווה כולל להשבת כל החטופים, כולל חיילים

עוד 85 עדכונים

סנוואר מנסה להרוויח עוד זמן, צה"ל רוצה לחזור ללחימה

סנוואר כרגע קונה זמן כדי להיערך להמשך הלחימה ולשלב הקשה - גם מבחינתו - של משא ומתן על שחרור החיילים החטופים ● צה"ל בינתיים משדר לדרג המדיני כי הוא מוכן בכל עת לחזור ללחימה ● ומתחת לפני השטח מתחילה מתיחות לקראת היום שאחרי - בין המוסד, שמבסס את קשריו עם קטאר, לבין שב"כ וצה"ל שמעדיפים לעבוד עם מצרים ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 801 מילים ו-1 תגובות

שוק ההון הישראלי בפיגור – ובליכוד מציעים להפחית את מס הבורסה

המחזורים קטנים מדי, אין הנפקות ראשוניות וחברות גדולות מעדיפות להיסחר בחו"ל ● ח"כ אליהו רביבו מהליכוד קורא להוריד את מס הבורסה ל־20% ● בבורסה ובבתי ההשקעות תומכים וינסו לקדם במקביל מהלך שיאפשר לגבות עלויות נוספות על השקעה במדדים בישראל ● פעיל בשוק ההון: "הבורסה שלנו קטנה. כל עוד לא ינפיקו כאן חברות גדולות – המחזורים יהיו קטנים"

עוד 1,578 מילים ו-1 תגובות

שנאת היהודים שוב מרימה ראש בברלין

בזמן שמאות גרמנים ציינו את יום הזיכרון לליל הבדולח במירוק אבני הנגף הפזורים בעיר הבירה, מאות מפגינים פרו־פלסטינים קראו בגלוי לאלימות ● היהודים בברלין מספרים: "אנחנו מפחדים להגיד שאנחנו יהודים ושאנחנו ישראלים" ● אחד ממפיקי הסרט "נער קריאה" מביע אכזבה עמוקה משתיקת הציבור: "לא האמנתי שזה קורה. אנחנו מתחילים מנקודת האפס עכשיו"

עוד 2,278 מילים ו-1 תגובות

מדינה בפוסט־טראומה

המלחמה מעוררת קשיים נפשיים, סבל וקושי בתפקוד בקרב רבים – נפגעים ישירים וכאלה הסובלים מפגיעות קודמות ● המונים פונים למיון ולמרפאות בריאות הנפש – וגם המטפלים זקוקים לסיוע ● המטפלים מעדיפים להעניק שיחות מאשר תרופות – ולטפל בקהילה מאשר לאשפז ● ולמרות הכול, המטפלים משוכנעים: "רוב נפגעי הנפש יחלימו במשך הזמן"

עוד 1,363 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה