במוזיאון מגדל דוד בירושלים כותבים מחדש את ההיסטוריה. כתובת המתוארכת למאה ה-13 שהתגלתה לאחרונה גרמה להזזת מחוגי השעון קדימה, לפחות בנוגע לבנייתו של קטע אחד מהחומה החיצונית של המצודה שבעיר העתיקה.
עמית ראם, מנהל החפירות, עומד בצלה של המצודה הצלבנית המתנשאת מעלינו ליד שער יפו ביום שמשי בנובמבר, ומתאר בפניי את ההזדמנות של פעם בחיים לצלול אל המסתורין שקבור במצודה ומתחתיה.
כחלק מפרויקט השיפוץ הנרחב במקום, הכניסה למוזיאון תוזז ממקומה המסורתי אל מיקום חדש מחוץ למצודה, קרוב יותר אל חומות העיר העתיקה. ראם, ראש מחוז ירושלים של רשות העתיקות, השגיח על הפועלים שהשתמשו בטכנולוגיה מתקדמת של מדידות לייזר כדי להסיר בימת תותח מהתקופה העות'מאנית, שנבנתה מעל חפיר מהתקופה הצלבנית שנסתם. "זה כמו ספינת חלל", הוא צוחק.
כשמאחורינו המגדל העגול האייקוני של המצודה מזדקר לשמים, ראם מספר על תגלית מרגשת של כתובת מתוארכת שנמצאה בשימוש משני, כלומר היא מוחזרה משימוש מוקדם יותר, ביסודות החומה המערבית החיצונית (הכתובת עדיין מחכה לפרסום מדעי, ולכן לא הורשינו לפרסם תמונה שלה).
"כולנו חשבנו שזה מהתקופה הצלבנית, המאה ה-12. זה מופיע בספרים! אבל עכשיו, כשערכנו את החפירות האלה, יש לנו סימן שאלה גדול. מפני שממש כאן חשפנו כתובת ערבית בשימוש משני שהייתה שייכת לאחד השליטים האיובים הגדולים, אל-מלכ אל-מועט'ם עיסא", אומר ראם.
"כולנו חשבנו שזה מהתקופה הצלבנית, המאה ה-12. זה מופיע בספרים! אבל עכשיו יש לנו סימן שאלה גדול. מפני שממש כאן חשפנו כתובת ערבית שהייתה שייכת לאחד השליטים האיובים הגדולים"
ירושלים נכבשה על ידי הצלבנים ב-1099, וב-1187 השתלטה עליה שושלת מוסלמית, האיובים. ב-1212 שלט בעיר אחיינו של צלאח א-דין, אל-מלכ אל-מועט'ם עיסא.
לדברי ראם, אל-מועט'ם עיסא בנה את ביצורי ירושלים בסביבות שנת 1212, "ובכל מגדל הוא שם שלט גדול בערבית: 'אני השליט הגדול אל-מלכ אל-מועט'ם עיסא'". על אותה אבן, לצד השם שלו, הופיעה השנה, 1212.
רק לעתים רחוקות זוכים ארכיאולוגים לגלות כתובת המתוארכת בוודאות. הכתובת הזאת, מסביר ראם, גם שופכת אור על צורת החשיבה של השליט המוסלמי שהתכונן לעימות עם כוחות הצלבנים, שהתקדמו לכיוון העיר ב-1217.
ראם אומר שכאשר הצלבנים עשו את דרכם אל ארץ הקודש, לא היה לסולטן צבא קבע זמין בירושלים, אז הוא החליט להרוס את ביצורי העיר, במחשבה שכך יהיה קל יותר לכבוש אותה שוב לאחר שהצלבנים ייכנסו אליה.
"אז הוא הרס את כל החומות ואת הכתובות האלה", אומר ראם, "אבל הצלבנים מעולם לא הגיעו לירושלים".
בסופו של דבר החומות נבנו מחדש, והאבן שנושאת את שמו ואת התאריך שימשה בבניית היסודות של חומות הביצורים המערביים של המצודה. שם היא נותרה מאות שנים, עד שנמצאה על ידי ראם והצוות שלו, ותרמה לחשיבה מחדש של מה שאנחנו יודעים על המצודה.
"אז אם יש לנו תאריך על הכתובת – 1212 – ואנחנו מוצאים אותה ביסודות של הביצורים, זה אומר שהביצורים הם מהמאה ה-13 ולא מהמאה ה-12. אז אנחנו משנים את ההיסטוריה", אומר ראם.
"אם יש לנו תאריך על הכתובת, 1212, ואנחנו מוצאים אותה ביסודות של הביצורים, זה אומר שהביצורים הם מהמאה ה-13 ולא מהמאה ה-12. אז אנחנו משנים את ההיסטוריה"
טכנולוגיה חדשנית לחפירה בעפר המצודה
הכתובת שנמצאה היא רק אחת האנקדוטות שמוסיפות צבע למבנה האבן האפור שבמשך 30 השנים האחרונות שימש כמוזיאון שהוקדש לאלפי שנות ההיסטוריה של ירושלים – פרויקט שהגה בזמן כהונתו ראש העיר הוותיק של ירושלים טדי קולק.
פרויקט החידוש, בהיקף של 40 מיליון דולר, יאפשר למוזיאון, שממוקם באתר ארכיאולוגי בשטח של כעשרה דונמים, לעדכן את המתקנים שלו. בשיתוף פעולה עם משמרים וארכיאולוגים יותקנו שתי מעליות, אשר ינגישו לראשונה את המבצר הרב-קומתי לכל המבקרים. לפני משבר הקורונה הגיעו למוזיאון מדי שנה יותר מ-500 אלף מבקרים מכל העולם. לאחר השיפוץ, המספר הזה צפוי להכפיל את עצמו.
במהלך החפירות הארכיאולוגיות רחבות ההיקף שמתבצעות כרגע כחלק מהשיפוץ המקיף במצודה, הארכיאולוגים משתמשים בשיטות חפירה מיושנות לצד שיטות חדשניות, כדי לחשוף ראיות חדשות לתיארוך כל אחת מהחומות – עבודת טלאים היסטורית שמשתרעת מתקופת שלטונו של המלך חזקיהו במאה ה-8 לפני הספירה ועד התקופה העות'מאנית.
אף על פי שהדבר הבולט ביותר לעין בלתי מזוינת הוא התוספות הימי-ביניימיות המאוחרות למבצר – הן אלה של הצבא הצלבני והן אלה של הצבא המוסלמי – השכבות הארכיאולוגיות באתר מגיעות אחורה עד לתקופה המקראית, דרך כל תקופה חשובה של החיים בירושלים.
בחצר הפנימית, ערימה של אבנים בליסטיות עגולות מעידה על נוכחות החשמונאים. שרידים מארמונו של המלך הורדוס, הבנאי הגדול של העולם העתיק, יישמרו באגף הרודיאני חדש, במתחם ה"קישלה".
אף על פי שהדבר הבולט ביותר לעין הוא התוספות הימי-ביניימיות המאוחרות למבצר – הן אלה של הצבא הצלבני והן אלה של הצבא המוסלמי – השכבות הארכיאולוגיות באתר מגיעות אחורה עד לתקופה המקראית
האתר נהרס ברובו לאחר שנזירי התקופה הביזנטית פינו את התאים שלהם, ונבנה מחדש בתקופה המוסלמית המוקדמת כמצודה. הצלבנים הוסיפו לה כמה מאפיינים, בכלל זאת חפיר יבש, שבצדו האחד מתבצעות כעת חפירות, ומאוחר יותר הממלוכים הוסיפו מעברי מסתור וביצורים משלהם.
העות'מאנים, ששלטו בירושלים מהמאה ה-16 ועד תחילת המנדט הבריטי, עם הגיעו של לורד אלנבי לשערי המצודה ב-1917, המשיכו בבניית המצודה – בכלל זאת מילוי החפיר, שכעת נחשף מחדש.
ראם מנצל עד תום את ההזדמנות לבחון שיטות הייטק ארכיאולוגיות לפתרון תעלומות תלויות ועומדות, בכלל זאת תיעוד נמרץ של המצודה באמצעות פוטוגרמטריה. לאחר שהארכיאולוגים מבצעים סדרה של מדידות וצילומים, הפוטוגרמטריה מאפשרת ליצור מפות טופוגרפיות מדויקות – והדמיות תלת-ממדיות של חפצים ומבנים.
תיארוך החלקים השונים של המבנה גם הוא נעשה בעזרת טכניקה חדשה: תיארוך פחמן של מילוי הטיח שבין לבני הבנייה הגדולות. השיטה החדשנית שימשה לאחרונה לתיארוך בניית קשת וילסון, אבל היא מעולם לא הייתה בשימוש בצורה נרחבת כזאת, אומר ראם.
ראם שואף לחקור בסופו של דבר את כל חומות המצודה באמצעות תיארוך פחמן של מלט.
"אנחנו רק בתחילת העבודה, יחד עם מכון ויצמן המכובד", הוא אומר. "אנחנו משתמשים במדע המדויק. לכל מלט יש תעודת זהות משלו, אפיון מסוים. לכל תקופה היסטורית יש תעודת זהות שונה".
"אנחנו רק בתחילת העבודה, יחד עם מכון ויצמן המכובד. אנחנו משתמשים במדע המדויק. לכל מלט יש תעודת זהות משלו, אפיון מסוים. לכל תקופה היסטורית יש ת"ז שונה"
באמצעות ניתוח הפחמן שבתוך המלט והתאמתו לתעודת הזהות האישית שלו, "אנחנו יוצרים טכנולוגיית תיארוך חדשה עבור ארכיאולוגים", הוא אומר. "זה מעולם לא נעשה על הבנייה הימי-ביניימית בירושלים. כאן במצודה יש לנו הזדמנות, וזה פרויקט פורץ דרך".
בשיחה הממושכת שניהלנו, ראם, שתחום המומחיות שלו הוא הארכיאולוגיה של ימי הביניים בירושלים, נשמע כמו אדם שה"בייבי" שלו זוכה סוף סוף להכרה.
בעבר, לארכיאולוגיה המקראית היה יותר כוח משיכה, לדבריו. רק בעשור האחרון רשות העתיקות וארכיאולוגים אחרים בירושלים החלו לחקור לעומק את ההיסטוריה הימי-ביניימית של העיר.
"במובן מסוים, תקופת ימי הביניים בירושלים הוזנחה", הוא אומר. "אבל לא עוד. וחקר המצודה הולך להיות השיא של חקר ירושלים של ימי הביניים – בעזרת כלים טכנולוגיים מתקדמים".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם