• וילות בדימונה, 8 באפריל, 2019 (צילום: סו סורקס, זמן ישראל)
    סו סורקס, זמן ישראל
  • מפעל הטקסטיל של כיתן בדימונה, 8 באפריל, 2019 (צילום: סו סורקס, זמן ישראל)
    סו סורקס, זמן ישראל
  • סטודנטים ומתנדבי שירות לאומי בהפסקה מהעבודה במהלך שחק, עם דייויד סראנו (שמאל למעלה), עולה חדש מגוואטמלה שמנהל את כפר הסטודנטים של איילים בעיר אופקים, ונחמי גינייס, מנכ"לית העמותה (במשקפי שמש) (צילום: סו סורקס, זמן ישראל)
    סו סורקס, זמן ישראל
  • מתנדבות שירות לאומי בכפר הסטודנטים של דימונה. נגה מצורית בגליל המערבי והילה מעין ורד, מושב במרכז הארץ, מסייעות לבנות את הדיור הזמני במעלה שחק בדימונה. 21 בדצמבר, 2020 (צילום: סו סורקס, זמן ישראל)
    סו סורקס, זמן ישראל
  • בונים את מעלה שחק במו ידיהם (צילום: שירה מלול, באמצעות עמותת איילים)
    שירה מלול, באמצעות עמותת איילים
  • מעלה שחק (צילום: שירה מלול, באמצעות עמותת איילים)
    שירה מלול, באמצעות עמותת איילים

החלוצים של המאה ה-21 זקוקים לכפר אקולוגי שלם

טכנולוגיות ירוקות נמצאות בבסיסן של מספר קהילות אקולוגיות בנגב ● כולם יודעים שהשכונות מיועדות להכיל אוכלוסיה מעורבת, דתית וחילונית, ממגוון רחב של רקעים ● אבל מציאת משפחות חילוניות שיצטרפו הפכה למשימה מאתגרת במיוחד

מפעל טקסטיל איקוני, נטוש, שסימל פעם את הכישלון הכלכלי העגום בדימונה, עבר מטמורפוזה לכבוד המאה ה-21. היום הוא מרכז ייצור לאחת השכונות הירוקות, אוף דה גריד, הראשונות במדינה.

עמותת איילים, שידועה בזכות כפרי הסטודנטים שהקימה ברחבי ישראל ב-18 השנים האחרונות, שכרה שטח במבנה – מפעל הטקסטיל הנודע של כיתן – מאז חודשי האביב.

כאן יכולים סטודנטים מאוניברסיטת בן גוריון ומתנדבים בשירות הלאומי לייצר בשקדנות חלקים לייצור הבתים שאותם יקימו בשכונה זמנית, בה גרים כבר 18 משפחות ו-10 רווקים ורווקות – 70 התושבים החלוצים הראשונים של היוזמה העירונית, השאפתנית והירוקה של איילים.

בני ביטון, ראש העיר הצבעוני של העיירה הדרומית המרוחקת, שנודעת בעיקר בזכות הכור האטומי שבשוליה, אימץ בהתלהבות את הרעיון: לאפשר לצעירים משכילים מדימונה ומחוצה לה את ההזדמנות לממש את חלומות הקיימות הכמעט פסטורליים שלהם, בתוך גבולות העיר המדשדשת.

התושבים הראשונים של השכונה החשופה למראה, "מעלה שחק" – על שם הרמטכ"ל לשעבר אמנון ליפקין-שחק – משלמים שכירות חודשית של 1,800 שקל ומקבלים בתמורה בתים קטנים, דמויי קופסה, עם חדר שינה או שניים ומרפסות שמשקיפות על הנופים המרהיבים של המדבר סביבם. "באמריקה, אנשים היו משלמים מיליארדים על נוף כזה", אומר ביטון בחיוך.

כפרים אקולוגיים: חלוצים בסגנון המאה ה-21

מעלה שחק, שאותה צפוי הנשיא ראובן (רובי) ריבלין לחנוך בצורה רשמית באמצע ינואר, היא הראשונה מבין שורה של שכונות זמניות מתוכננות שאינן מחוברות לתשתית העירונית שמספקת מים, שירותי ביוב וחשמל. השכונות האלה נסמכות על פתרונות אקולוגיים ככל האפשר, דבר שמתאפשר בזכות התפתחויות בטכנולוגיות הירוקות. היתרון הגדול: זה גם הרבה יותר זול.

הקמת מעלה שחק, שאליה התחילו התושבים להיכנס לפני כחודשיים, עלתה כ-3 מיליון שקל, קצת יותר ממחירה של דירה ממוצעת בתל אביב.

ראש העיר דימונה בני ביטון (שני מימין) עם הנשיא ראובן ריבלין בשכונה החדשה של עמותת איילים בדימונה (צילום: באדיבות עמותת איילים)
ראש העיר דימונה בני ביטון (שני מימין) עם הנשיא ראובן ריבלין בשכונה החדשה של עמותת איילים בדימונה (צילום: באדיבות עמותת איילים)

"זה בר קיימא, מגביל את הנזק לסביבה ובר השגה למשפחות צעירות", אומר מתן דהן, שותף מייסד להקמת איילים ב-2002, במטרה להחיות את הרוח הציונית של הקמת קהילות, תוך העצמת ופיתוח אזורים מתפתחים בארץ.

כל הגגות של המבנים מכוסים בפאנלים סולריים, שמספקים חשמל במהלך היום. מחשבים שתוכננו על ידי יצרנית הרכב והאנרגיה הנקייה, חברת טסלה האמריקאית, מודדים את האנרגיה העודפת שמיוצרת ומתעלים אותה לסוללות, שמספקות חשמל בלילה – אבל רק בהתאם לצרכים של כל אחד מהבתים.

הגגות מכוסים בפאנלים סולריים, שמספקים חשמל במהלך היום. מחשבים שתיכננה יצרנית הרכב והאנרגיה הנקייה, חברת טסלה, מודדים את האנרגיה העודפת שמיוצרת ומתעלים אותה לסוללות, שמספקות חשמל בלילה

גנרטור שמונע בדיזל הותקן כדי להטעין את הסוללות, במקרה שאחוז הטעינה שלהן יורד מתחת ל-20%, והציפייה היא להפעיל אותו במשך 15-40 דקות בממוצע מדי יום בחורף, תוך שימוש בשלושה ליטרים של דיזל.

מעלה שחק (צילום: שירה מלול, באמצעות עמותת איילים)
מעלה שחק (צילום: שירה מלול, באמצעות עמותת איילים)

כרגע יכולה המערכת הסולרית לספק 250 קילוואט של חשמל. כדי לצמצם בשימוש בחשמל, התנורים, הכיריים ומערכות החימום והקירור פועלים על גז שמגיע במכלים.

המים מובלים כרגע למכלי אחסון בשכונה, למרות שמבצעים פה כרגע ניסויים ביצירת מים נקיים מהלחות באוויר, בלי להשתמש ביותר מדי חשמל לצורך העניין.
יתרה מזאת, שירותים אקולוגיים שמייצרת החברה הישראלית HomeBiogas, הותקנו בכל הבתים. השירותים הביולוגיים משתמשים בפחות מים מאשר שירותים קונבנציונאליים יותר.

מתן דהן, שותף מייסד של עמותת איילים, במרכז המערכת הסולארית בשכונה החדשה מעלה שחק, 21 בדצמבר, 2020 (צילום: סו סורקיס, זמן ישראל)
מתן דהן, שותף מייסד של עמותת איילים, במרכז המערכת הסולארית בשכונה החדשה מעלה שחק, 21 בדצמבר, 2020 (צילום: סו סורקיס, זמן ישראל)

האסלות מרסקות את הפסולת לנוזל, שאותו מסלקים באמצעות אזור רטוב באתר נפרד. החומר הזה עובר תהליך טיהור שבו צמחים מסלקים את המזהמים, "ריפוי צמחי" (phytoremediation) ומחלחל לעומק של 5 מטר דרך שכבות של אבן. מכאן שואבים בחזרה את התוצר המטוהר ומשתמשים בו להשקייה.

כ-280 אנשים, בשבע קבוצות, הביעו רצון לעבור לשכונות אוף גריד כמו מעלה שחק. כרגע יש תוכניות לקליטת 120 מהמועמדים לשני המתחמים הבאים, בטווח ראייה ממעלה שחק, במחצית הראשונה של השנה הבאה, ואז להעביר את תושבי שלושת המתחמים הזמניים לשכונת קבע, שמיקומה נקבע בימים אלו, בתוך כחמש שנים. לא ידוע עדיין אם שכונת הקבע תצליח לשמור על רמה דומה של קיום אוף גריד.

האסלות מרסקות את הפסולת לנוזל, שאותו מסלקים באמצעות אזור רטוב במבנה סמוך. החומר עובר תהליך טיהור ומחלחל לעומק של 5 מטר. מכאן שואבים בחזרה את התוצר המטוהר ומשתמשים בו להשקייה.

למשפחות יוצעו חלקות בגודל של עד דונם, זכות אדירה בישראל הזעירה, עם אפשרות לרכוש אדמה נוספת לשימוש חקלאי.

בונים את מעלה שחק במו ידיהם (צילום: שירה מלול, באמצעות עמותת איילים)
בונים את מעלה שחק במו ידיהם (צילום: שירה מלול, באמצעות עמותת איילים)

להחדיר מחדש את הערכים הציוניים

עד היום מיקדה איילים את מאמציה בגיוס של כ-1,400 סטודנטים מדי שנה כדי לאכלס את 15 כפרי הסטודנטים שלה. בכפרים האלה בונים החברים את הקהילה וגם את עצמם באמצעות עבודת כפיים, גילוי עצמי והתנדבות.

נכון לשנת 2014, יותר מ-40% מבוגרי הכפרים של איילים נשארו לגור באזורי הלימודים שלהם, חלקם התחילו לעבוד בתחומי החינוך, העבודה הסוציאלית והרשות המקומית.

עד היום מיקדה איילים את מאמציה בגיוס של כ-1,400 סטודנטים מדי שנה כדי לאכלס את 15 כפרי הסטודנטים שלה. בכפרים האלה בונים החברים את הקהילה וגם את עצמם באמצעות עבודת כפיים, גילוי עצמי והתנדבות

אבל הם נטו לגור מחוץ לגבולות העיר, בקיבוצים, שהם חלק מהרשות האזורית עם שירותים משל עצמם, כמו בתי הספר.

הרעיון מאחורי מעלה שחק הוא להציע לאנשים האלה סוג של חיי קהילה כפריים בתוך הערים עצמן, כך שהם יוכלו להפוך לחלק אינטגרלי מהעיר.

מתנדבות שירות לאומי בכפר הסטודנטים של דימונה. נגה מצורית בגליל המערבי והילה מעין ורד, מושב במרכז הארץ, מסייעות לבנות את הדיור הזמני במעלה שחק בדימונה. 21 בדצמבר, 2020 (צילום: סו סורקיס, זמן ישראל)
מתנדבות שירות לאומי בכפר הסטודנטים של דימונה. נגה מצורית בגליל המערבי והילה מעין ורד, מושב במרכז הארץ, מסייעות לבנות את הדיור הזמני במעלה שחק בדימונה. 21 בדצמבר, 2020 (צילום: סו סורקיס, זמן ישראל)

אחרי דימונה מתוכננות שכונות זמניות דומות בערי הנגב, ירוחם וערד, לפני שיוקמו שכונות קבע. על אף שמעלה שחק נבנה על ידי סטודנטים ומתנדבים, הרעיון הוא שהתושבים עצמם יהיו מעורבים בבניית הבתים שירכיבו את קהילתם.
באיילים מתכננים להרחיב את המודל הזה גם לגליל.

דהן ושותפו להקמה, דני גליקסברג, הקימו את עמותת איילים מיד אחרי שהשתחררו מהצבא. בחזונם הם ראו את עצמם עובדים על פיתוח קהילתי וחברתי בפריפריה הגיאוגרפית והסוציו-אקונומית של ישראל – הגליל בצפון, הנגב בדרום וערי הפיתוח במרכז.

אחרי דימונה מתוכננות שכונות זמניות דומות בערי הנגב, ירוחם וערד, לפני שיוקמו שכונות קבע. על אף שמעלה שחק נבנה על ידי סטודנטים ומתנדבים, הרעיון הוא שהתושבים עצמם יהיו מעורבים בבניית הבתים

את ההשראה שלהם מצא הצמד בחלוצים, המתיישבים הראשונים בישראל, ששילבו הגות ציונית עם בניית הארץ.

"הבנייה במו ידיך היא שמעוררת את הרוח הציונית", אומר ג'רמי ספייסר, יליד אוסטרליה שאחראי על הפיתוח באיילים.

הקהל באיילים מדבר בשפה שלא נפוצה בשיח המיינסטרימי בישראל כיום, מזכיר פיגורות ציוניות כמו דוד בן גוריון, יוסף טרומפלדור, ומדבר על דרכים להקים קהילה וחברה.

סטודנטים ומתנדבי שירות לאומי בהפסקה מהעבודה במהלך שחק, עם דייויד סראנו (שמאל למעלה), עולה חדש מגוואטמלה שמנהל את כפר הסטודנטים של איילים בעיר אופקים, ונחמי גינייס, מנכ"לית העמותה (במשקפי שמש) (צילום: סו סורקיס, זמן ישראל)
סטודנטים ומתנדבי שירות לאומי בהפסקה מהעבודה במהלך שחק, עם דייויד סראנו (שמאל למעלה), עולה חדש מגוואטמלה שמנהל את כפר הסטודנטים של איילים בעיר אופקים, ונחמי גייניס, מנכ"לית העמותה (במשקפי שמש) (צילום: סו סורקיס, זמן ישראל)

"כשהגעתי לפה, אמא שלי אמרה לי תמיד לעבוד בקיבוץ ולבנות מדינה", אומר דוד סראנו, שעלה לישראל מגוואטמלה לפני 11 שנים, והיום מוביל את כפר הסטודנטים של איילים באופקים. "עשיתי את זה, אבל הקיבוצים כבר בנויים. באיילים מצאתי מקום שבו אני עדיין יכול להקים משהו במו ידי".

על אף שהרוח הציונית, החלוצית, אומצה על ידי תנועת ההתיישבות בגדה המערבית, דהן וגליקסברג רצו לעורר אותה גם בגבולות הקו הירוק, שם הצורך בפיתוח הוא עניין מוסכם – ולא פוליטי.

"כשהגעתי לפה, אמא שלי אמרה לי תמיד לעבוד בקיבוץ ולבנות מדינה. עשיתי את זה, אבל הקיבוצים כבר בנויים. באיילים מצאתי מקום שבו אני יכול להקים משהו במו ידי"

ובכל זאת, רוב תושבי מעלה שחק מגיעים מהציבור הדתי לאומי, שנחשב כקשור מאוד לתנועת ההתיישבות בגדה, דבר שמבטא את הקושי של הקבוצה להתמודד עם החברה החילונית, המיינסטרימית, שהחליפה את מחרשותיה בבתים במיליוני שקלים.

אוריה לוי
אוריה לוי

"כולנו (במעלה שחק) מגיעים מרקע דומה, דתי לאומי", אומרת אוריה לוי, שמסייעת בתיאום בין השכונה, העיר והעמותה. "כל הנשים למדו באולפנות, וכל הגברים למדו בישיבות".

לוי אומרת שכולם יודעים שהשכונה מיועדת להכיל אוכלוסיה מעורבת, דתית וחילונית, ממגוון רחב של רקעים, אבל מציאת משפחות חילוניות שיצטרפו הפכה למשימה מאתגרת במיוחד.

במטרה לאתר יותר משפחות חילוניות, איילים משתפת פעולה עם רשת של מכינות, שנוטות למשוך אנשים צעירים מלאי מוטיבציה. בחודש פברואר תשיק העמותה קמפיין שמטרתו למשוך אוכלוסיה חילונית.

ההומוגניות של הקהילה היא תוצאה לא מכוונת של גיוס תושבים על ידי חברים, שמגיעים כמובן מרקע דומה, אומרת לוי. אבל היא חושבת גם שדתיים לאומיים צעירים קשובים יותר לענות לקריאת ההתיישבות של איילים בגלל ש"בקהילה שלנו, את סופגת את הציונות דרך חלב אמך".

"מגיל צעיר מאוד, את לומדת לחשוב לא רק על טובת עצמך אלא על משהו גדול יותר. את מוכנה להקריב דברים, ולהשיג סיפוק רב מההרגשה שאת חלק ממשהו גדול יותר", היא אומרת.

על אף שהיא שאפה לחוות את התחושה הזאת בבית החדש, היא בחרה לעזוב מאחור את המטען הכבד יותר שמגיע מילדותה בקרית ארבע. "אני רוצה לגדל את המשפחה שלי ולהיות שמחה ורגועה. אני לא רוצה להילחם בערבים ולא באף אחד", היא אומרת. "אבל במקביל, אני רוצה למצוא איזה סוג של משמעות".

מפעל הטקסטיל של כיתן בדימונה, 8 באפריל, 2019 (צילום: סו סורקיס, זמן ישראל)
מפעל הטקסטיל של כיתן בדימונה, 8 באפריל, 2019 (צילום: סו סורקיס, זמן ישראל)

מספיק מרחב לצמיחה

דימונה רחוקה מקרית ארבע רק 50 קילומטר, אבל העיירה המדברית המנומנמת, שמונה 40,000 תושבים שמעורסלים בין הגבעות המדבריות השוממות והנופים עוצרי הנשימה של הנגב הצפוני, נמצאים במרחק עולם ומלואו מהמתחים של הגדה המערבית.

דימונה, שממוקמת באמצע הדרך בין באר שבע לקצה הדרומי של ים המלח, הוקמה ב-1955 כעיירת פיתוח שנועדה לאכלס בעיקר את הפועלים של מפעלי ים המלח.

היום מורכבת האוכלוסיה מהעולים החדשים שהגיעו בשנות ה-50 מצפון אפריקה, ועולים חדשים יותר, שהגיעו מרוסיה ואוקראינה בשנות ה-90.
מפעל הטקסטיל של כיתן, שנפתח ב-1958 והעסיק בשיאו 2,000 עובדים, נסגר ב-2012, ועד לכניסת איילים נותר ריק, תזכורת עצובה למאבק של דימונה לעמוד בקצב הערים החזקות יותר במרכז הארץ.

אבל לאחרונה היו פה סימנים מעודדים להתחדשות. אוכולוסיית העיר צומחת בגודל ממוצע של 4% לשנה, אומר ביטון. בנייני דירות חדשים ובתים פרטיים מתרחקים מעבר לשיכונים האומללים של שנותיה הראשונות של העיירה.

וילות בדימונה, 8 באפריל, 2019 (צילום: סו סורקיס, זמן ישראל)
וילות בדימונה, 8 באפריל, 2019 (צילום: סו סורקיס, זמן ישראל)

במונחי שטח, דימונה היא בעצם העיר הגדולה בישראל ומשתרעת על פני 220,000 דונם – פחות מעשירית מהשטח הזה מפותח. כ-4,000 יחידות נבנו בארבע השנים האחרונות, ו-26,000 יחידות נוספות מתוכננות, עם הרבה מקום לצמוח, ולצמוח ואז לצמוח עוד קצת. לתוך הנוף העירוני המדברי הזה צפויה להשתלב מעלה שחק, ובהמשך, שכונת הקבע שבסופו של דבר יתפסו את מקומה ויהפכו לחלק מהעיר – גם אם אוף גריד.

כשנשאל על מעלה שחק, ראש העיר בני ביטון מלא התלהבות: "הקמת שכונה כפרית בתוך העיר זה מעשה חסר תקדים", הוא אמר. אבל זה גם הזכיר לו את ראש הממשלה הראשונה, ואולי התומך הנלהב ביותר של הנגב, החוזה שרצה להפריח את המדבר: "אנחנו הופכים את חזונו של דוד בן גוריון למציאות".

דוד בן גוריון בשדה בוקר (צילום: פריץ כהן, לע״מ)
דוד בן גוריון בשדה בוקר (צילום: פריץ כהן, לע״מ)
עוד 1,457 מילים
כל הזמן // יום שישי, 26 בפברואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

תנועת המחאה נגד פוטין מפלגת את יהודי רוסיה

"יהודי רוסיה חייבים להבין את הסכנות הטמונות בקריסתו האפשרית של ממשל פוטין", מזהיר מנהיג פדרציית הקהילות היהודיות של רוסיה ● אך היחס הסובלני לו זוכים היהודים אינו מנת חלקם של המוסלמים והלהט"בים במדינה ● "90% מהרוסים באמת מעריצים את פוטין. היתר, שאליהם אני שייך, לא מרגישים חופשיים לומר מה הם חושבים", אומר דימה איגנסון, שבחר לעלות ארצה

עוד 988 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

הירוק נשאר ירוק מאוד

הצל"ש הירוק של השבוע הולך לוועדת התכנון שהחליטה להפוך את הגבעות הירוקות סביב מודיעין לגן לאומי ולא לשכונה כעורה ● מזהם השבוע הוא הישראל המטנף שממלא את הים בפלסטיק - לא פחות גרוע מזפת ● והטיפ: הבקתה שרואים ממנה רק חולות וכוכבים

עוד 547 מילים

ח״כ ג׳אברין מהמשותפת נורה בגבו ברימון הלם ופונה לטיפול

אעידה תומא-סלימאן: מפקד התחנה צריך להתפטר ● משרד המשפטים מבהיר כי מנדלבליט לא הנחה להימנע מהעברת חיסונים לגורמים זרים ● ליברמן הגיב לדיווחים על הברית המתרקמת בין בנט וסער, שעשויים אחרי הבחירות להקים מחנה משותף: "על ראשי המפלגות להפסיק לירות בתוך הנגמ"ש" ● דיווח: העימות בין נתניהו ורגב שעליו דווח השבוע - מבוים ונועד לצרכי קמפיין

עוד 24 עדכונים

הטורקים טוענים שמטוסי קרב יוונים ביצעו יעף מאיים מעל ספינת הצי הטורקי ● היוונים מכחישים וטוענים שהטורקים מייצרים פרובוקציה לקראת חידוש השיחות בין המדינות בחודש הבא ● לתוך הקלחת הזו נכנסת ישראל שלא ברצונה, כשלמעשה הדבר האמיתי שמטריד את ארדואן הוא צינור הגז הישראלי-קפריסאי-יווני ● וזו גם בדיוק הסיבה לניסיונות ההתקרבות של ארדואן לישראל ● פרשנות

עוד 679 מילים

למקרה שפיספסת

החיסונים לא מצילים את נתניהו ובליכוד רואים את הקו האדום

נתניהו הגיע אתמול לאולפן ערוץ 13 כשהוא אינו במיטבו וישב מול מראיין שהצליח להוציא את ראש הממשלה מאיזון ● לנתניהו יש סיבות להיות בלחץ: מבצע החיסונים לא מסייע לליכוד בסקרים ואתמול השרים הבכירים אף ראו את המפלגה מתקרבת לקו האדום ● עכשיו ראש הממשלה משנה טקטיקה: חיסונים - אאוט, כלכלה - אין ● פרשנות

עוד 589 מילים ו-2 תגובות

האם מגילת אסתר היא מספרי הקודש?

מגילת אסתר היא סיפור-חצר. בכל סיפור החצר הזה כפשוטו, מתחילתו ועד סופו, אין ביטוי רוחני אחד, שלא לומר ביטוי דתי. אל תחפשו במגילה את שם אלוהים כי לא תמצאו. התכנים ארציים וכמובן בעייתיים (בלשון המעטה):

  • ההתחלה: משתה שיכורים, זלילה וסביאה שנמשך כחצי שנה!
  • תככי חצר. זימה. איסוף נערות בתולות מכל הממלכה לשימושו-בחירתו של המלך.
  • פקודה מלכותית להשמיד, להרוג ולאבד את רוב יהודי העולם (השראה ל"פתרון הסופי"?).
  • התגובה היהודית בגיבוי מלכותי "לְהִקָּהֵל וְלַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם" מפני הצרים אותם (מידתית? בלתי-נמנעת?).

מגילת אסתר היא סיפור-חצר. בכל סיפור החצר הזה כפשוטו, מתחילתו ועד סופו, אין ביטוי רוחני אחד, שלא לומר ביטוי דתי. אל תחפשו את שם אלוהים כי לא תמצאו. התכנים ארציים וכמובן בעייתיים, בלשון המעטה

אנו קוראים במגילה:

"קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם וְעַל כָּל הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם וְלֹא יַעֲבוֹר לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה כִּכְתָבָם וְכִזְמַנָּם בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם".

אולם חז"ל במסכת מגילה (ז ע"א) מעידים שהיו בתחילה קשיים בקבלת המגילה כספר קודש לקריאה בציבור ובהתקבלותו של החג, שצוין בתחילה רק בשושן הבירה. הם מתארים מעין ויכוח בין אסתר המלכה לחכמים:

"אמר רב שמואל בר יהודה: שלחה להם אסתר לחכמים: קבעוני לדורות. שלחו לה: קׅנְאה את מעוררת עלינו לבין האומות. שלחה להם: כבר כתובה אני על דברי הימים למלכי מדי ופרס…".

הוויכוח בין אסתר לחכמים ממשיך, ובמהלכו אף מעוררים האמוראים אפשרות שמגילת אסתר אינה מכתבי הקודש. סוף דבר נקבעת עמדת חכמים ברוח דברי הפסוקים במגילה על קביעתם של ימי הפורים וקדושתה של המגילה.

כמובן שהדיון בגמרא הוא תיאורטי, ואולי בא לדחות דברי ביקורת על החג ועל תוכן המגילה שכן בימיהם של החכמים הנזכרים ודורות רבים לפניהם, חגג עם ישראל בכל קהילותיו ותפוצותיו את ימי הפורים. הם נחגגו בקריאת המגילה, משתה ושמחה, משלוח מנות ומתנות לאביונים וחשיבותם הלכה והעצימה.

עד כמה התחזקה חשיבותם של ימֵי הַפּוּרִים?

פורים כתיקון למעמד קבלת התורה בסיני

למדנו במסכת שבת (פח ע"א):

"וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר (שמות יט, יז) – אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה – מוטב; ואם לאו – שם תהא קבורתכם. אמר רב אחא בר יעקב: מכאן מודעא רבה לאורייתא. אמר רבא: אף על פי כן, הדור [חזרו] קבלוה בימי אחשורוש. דכתיב: "קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים" (אסתר ט, כז) – קיימו מה שקיבלו כבר".

לפי גישת חז"ל היה פגם בקבלת התורה בהר סיני בכך שהיא נכפתה על העם שלא בחר בה מרצונו החופשי. קבלת ימי הפורים על-ידי היהודים שניצלו במלכות אחשוורוש בימי מרדכי ואסתר היא גם קבלה מחודשת מרצון של התורה ומהווה מעין תיקון למעמד קבלתה בסיני.

לגישת חז"ל היה פגם בכך שהתורה בהר סיני נכפתה על העם, שלא בחר בה מרצונו החופשי. קבלת ימי הפורים על-ידי היהודים היא גם קבלה מחודשת מרצון של התורה ומהווה מעין תיקון למעמד קבלתה בהר סיני

טענה זו חוזרת ומדגישה שהבסיס לחג הפורים, מקור עוצמתו הוא התקבלותו על ידי העם ולא עמדתם הערכית או רצונם של חכמי ישראל.

קריאת המגילה כמצווה שווה למצוות התורה

מכאן ואילך עומדת מצוות המגילה, שהיא מצווה מדרבנן, בשורה אחת עם מצוות התורה כפי שכתב המחבר (בעקבות בעל הטורים) בשולחן ערוך תרפ"ז סימן ב':

מְבַטְּלִים תַּלְמוּד תּוֹרָה לִשְׁמֹעַ מִקְרָא מְגִלָּה, קַל וָחֹמֶר לִשְׁאָר מִצְוֹת שֶׁל תּוֹרָה שֶׁכֻּלָּם נִדְחִים מִפְּנֵי מִקְרָא מְגִלָּה, וְאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁנִּדְחָה מִקְרָא מְגִלָּה מִפָּנָיו חוּץ מִמֵּת מִצְוָה שֶׁאֵין לוֹ קוֹבְרִים…

הרמ"א בהגהותיו אמנם מסייג שמדובר רק בעת שיש מספיק זמן לקיים את שתי המצוות, ורק אז מקדימים את מצוות קריאת מגילה,

"אֲבָל אִם אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת שְׁתֵּיהֶן אֵין שׁוּם מִצְוָה דְּאוֹרַיְתָא נִדְחֵית מִפְּנֵי מִקְרָא מְגִלָּה…".

ניסוחים אלה מעצימים את חשיבותה של המגילה ומבטאים את המשקל הרב שהעניקו לה לא רק חכמים אלא הציבור הרחב בכללו.

אז מה ניתן ללמוד מחג שבמרכזו סיפור די בעייתי מבחינה רוחנית ודתית ועם ישראל לדורותיו מחשיב אותו עד כדי תפיסתו כתיקון לקלקול של קבלת התורה בסיני והשוואתו למצוות התורה?

מצוות ימי הפורים חוזרות ומדגישות את העובדה התרבותית וההיסטורית שבמוקד ההוויה היהודית עומדים המעשים, המצוות ואלה הם תוצאה של רצון העם לדורותיו ומסורתו. האמונה, הרעיונות הרוחניים והדתיים חשובים אך אינם היסוד. הללו מולבשים בדיעבד על הפרקטיקה המקובלת והנהוגה בציבור.  בדרשות רבות מספור מנסים להסביר כך טקסט בעייתי, גם כזה שחף מרוחניות ודתיות.

אין בכוחן של השאלות הגדולות על התוכן של המגילה והאתגר שהיא מעמידה לערכים חשובים שרובנו דוגלים בהם, כדי לשנות הוויה תרבותית מושרשת של חגיגת הפורים.

במוקד ההוויה היהודית עומדים המעשים, המצוות ואלה הם תוצאה של רצון העם לדורותיו ומסורתו. האמונה, הרעיונות הרוחניים והדתיים חשובים, אך אינם היסוד. הללו מולבשים בדיעבד על הפרקטיקה המקובלת והנהוגה בציבור

ברמה העיונית נפתח לנו פתח להמשיך את המדרשים והפירושים הרבים הרחק מהכתוב בפשט הפסוקים. אין צורך לקלקל את השמחה ולהחריב את המסיבה. ברמה המעשית, עובדת היות

הַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר קובעת בסופו של דבר שימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם.

פורים שמח!

הרב נפתלי רוטנברג הוא רב המועצה המקומית הר אדר, עמית מחקר במכון ון ליר בירושלים, וחוקר בתוכניות על אהבה ודת וחוק ודת בריג'נט פארק קולג', באוניברסיטת אוקספורד. תחומי התעניינותו העיקריים: חוכמת האהבה; הלכה ומדרש; חינוך דמוקרטי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 767 מילים
עודכן לפני 4 שעות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

פרשת ילדי ארה"ב

אמהות וזוגות צעירים אולצו במשך שנים לוותר על התינוקות שלהם, ולמסור אותם ● זה קרה בארה"ב בין שנות ה-50 לשנות ה-70 ● לפחות 2.5 מיליון תינוקות לבנים נמסרו לסוכנויות אימוץ, ועברם נמחק ● בספר חדש חושפת גבריאל גלזר את זוועות השיטה, כולל הניסויים הכואבים שערכו רופאים יהודים בתינוקות יהודים שרק נולדו

עוד 1,201 מילים

החוק מטומטם ולכן הציבור ישלם

בחירות זה עסק יקר, וחוק מימון מפלגות מ-1973 לא מתאים למציאות שבה מתקיימות בחירות כל שני וחמישי ● הבנקים כבר לא ששים לתת הלוואות למפלגות שאולי לא יצליחו להחזיר את הכסף, וכך הפכה הכנסת לבנק מממן בתנאים נוחים ● לא פלא שהמפלגות החדשות מעדיפות ערבויות מטייקונים על פני תרומות קטנות מהציבור ● כך או אחרת, זו יוצא מהכיס שלנו - וכרגע חייבים לנו 196 מיליון שקל

עוד 2,653 מילים

האיחוד בציונות הדתית מקרב יותר מאי-פעם את איתמר בן-גביר למושב בכנסת ● בעקבות זאת, החל מאמץ חסר-תקדים להלבין את הפעיל הקיצוני שהחל את דרכו כמי שגנב עיטור מרכב הקדילק של יצחק רבין שבועות לפני הירצחו והפך לעו"ד פעלתני ומרואיין מבוקש בתקשורת ● אך הוויכוח הוא לא באמת על בן-גביר אלא על נתניהו, ועד כמה ירחיק לכת כדי להבטיח את המשך שלטונו

עוד 1,916 מילים

נתניהו: אני תוקף את התקשורת הישראלית כי מגיע לה

נתניהו שהתראיין לערוץ 13 הבטיח: לא אקדם חוקים שיעניקו לי חסינות ● היועמ״ש בודק את תכנית חלוקת החיסונים למדינות זרות שהוקפאה בינתיים ● סקר מנדטים: הליכוד נחלש, לנתניהו אין קואליציה ● דירקטוריון קק״ל אישר תקציב לרכישת קרקעות בשטחים ● עדות יועץ הזוג נתניהו: אין אחד שלא מפחד משרה, כל הלשכה ידעה על המגעים עם מוזס ● פורסם מדד רמזור לחופים

עוד 32 עדכונים

החוק שאושר אתמול בכנסת, המאפשר למסור מידע על מתחסנים ולא-מתחסנים לשורת רשויות ציבוריות, לא היה עובר אלמלא ההיסטריה הציבורית סביב מגפת הקורונה והחיסונים ● ואלמלא אותה היסטריה, סביר להניח שבית המשפט העליון היה פוסל את החוק ● השאלה היא, מה תהיה הפגיעה הבאה בזכויות היסוד של האזרחים ● פרשנות

עוד 712 מילים ו-1 תגובות

חמש הערות על המצב

המשרד להגנת הסביבה עבר מהתמודדות עם זיהום הים לפארסת זיהום החקירה ● מיקי זוהר הוציא צו איסור דיון שערורייתי ● שוב הוכח שבישראל, האינסטינקט ההישרדותי מציף מייד את פתרון הקסם: צה"ל ● בניקוי הזפת מהידיים, מתברר שאסון סביבתי אחד מסייע להיפטר מאסון סביבתי אחר ● וכמה אירוני שגם המבנים בים נושאים שמות של אנדרטאות לזכר הטבע שהולך ונעלם ● פרשנות

עוד 1,517 מילים

"מגן אבות ואמהות" מתיר לבקר דיירי דיור מוגן בביתם

מעקב זמן ישראל מנהלת "מגן אבות ואמהות" הודיעה השבוע כי קרובי משפחה וחברים של דיירים בדיור מוגן יורשו מעתה לבקרם בדירתם - לראשונה מזה שנה ● הביקורים מותרים כרגע רק בדיור המוגן ולא בבתי אבות וכפופים לכללי התו הירוק ● המשמעות היא כי מחוסנים, מחלימים וכן בעלי בדיקה שלילית יוכלו לשהות בדירת הדיירים ● עם זאת, לא כל רשתות הדיור המוגן מאמצות את ההיתר החדש

עוד 527 מילים

בדיקת זמן ישראל גדרות עתיקות לא בונות שכנות טובה

הרס החומה סביב מזבח הר עיבל עורר סערה גדולה בחודש שעבר ● המתנחלים מאמינים שהפלסטינים, שפרקו אבנים מהחומה בת ה-3000 שנה, ביצעו "פיגוע טרור" ● צה"ל לא יכול, או לא רוצה, להיכנס למקום, בעומק שטח B שבשליטת הרשות הפלסטינית ● אז המתנחלים התגייסו לתקן את הנזק בעצמם ● ד"ר אסף אברהם: "אני לא יודע מה יותר טרגי, ההרס המקורי או ניסיון השיקום"

עוד 2,014 מילים ו-1 תגובות

דיווח: נתניהו ביקש מביידן שלא להסיר את הסנקציות שהטיל ממשל טראמפ על התובעת בהאג

הקמפיין של מפלגת העבודה יתמקד בסוגיות מגדריות ● יועמ״ש משרד האוצר: בניגוד לדבריו, כ״ץ אמר לי לא לקדם את התכנית הכלכלית ● כ"ץ: עומד מאחורי דבריי ● סערה במליאה לאחר שח״כ שטרן מהליכוד תקף בנאומו את מרב מיכאלי על רקע פרשת קסטנר ● נתניהו מעריך שבחודשים הקרובים יחלו בישראל לחסן גם ילדים ● עקב הזיהום: משרד הבריאות אוסר שיווק של דגים מהים התיכון

עוד 42 עדכונים

נתניהו מגרש את הנשיא והופך כל אירוע ממלכתי לקמפיין בחירות

בבית הנשיא בירושלים שוררת בימים האלה תחושת כעס, מבוכה וחיסול חשבונות ● נתניהו משתלט בכל פעם על ארועים ממלכתיים, ברגע האחרון, ומתעלם מפרוטוקולים וסדרי עולם למען צרכיו האישיים ● ריבלין אינו היחיד שמסרב לשתף פעולה עם קמפיין הבחירות של נתניהו ● אבל ריבלין הוא היחיד שעוד ייפגש איתו כשנתניהו יבקש מנדט להרכיב ממשלה ● פרשנות

עוד 999 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה