תור לקבלת חיסון נגד קורונה במרכז הרפואי שמיר בבאר יעקב. 30 בדצמבר 2020 (צילום: Avi Dishi/Flash90)
Avi Dishi/Flash90
"יש רק דבר אחד שידוע בוודאות והוא החשוב: הקורונה גרמה לעלייה בתמותה"

פער אדיר בין נתוני התמותה בישראל שמציגים הלמ"ס והאיחוד האירופי

כ-3,300 אנשים מתו בישראל מקורונה ב-2020 ● לפי מדידת הלמ"ס, מספר המתים הכולל עלה ב-9% בהשוואה לשנים קודמות ● אולם לפי האיחוד האירופי, המספר עלה ב-2% בלבד ● הדמוגרף סרג'יו דה לה-פרגולה: "זה לא שלא יכולים לדעת את כל האמת, אלא שהיא לא נאמרת. ייתכן שיש רתיעה מלפרסם נתונים שונים, גם ממניעים פוליטיים"

שנת 2020 בישראל ובעולם הייתה שנת החולי והמוות. העובדה הקודרת, הבסיסית שעל פי רוב מודחקת – שכולנו חולים לעתים ומתים בסוף – פרצה לתודעה באלימות, והשתלטה על כל מהלך החיים.

מספר החולים והמתים במגיפת הקורונה דווח על בסיס יומיומי והיה לשיחת היום. גם אנשים צעירים ובריאים חוו את המגפה באינטנסיביות דרך הסיקור התקשורתי הנרחב, ואלו מביניהם שהצליחו לחמוק מדיווחי החדשות נתקלו בסגרים ומגבלות שהוטלו במדינה, והשפיעו על כל תחום בחיים.

נכון ל-29.12, נפטרו בישראל 3,292 חולי קורונה. מדובר במגפה הקשה ביותר שפקדה את ישראל מאז מגפות השחפת, הטיפוס והמלאריה בשנות ה-50 של המאה ה-20.

הנספים במגפה הגדילו בצורה משמעותית את מספר המתים בישראל. על כך לא צריכה להיות מחלוקת: הקורונה הורגת, והורגת אנשים רבים. ואולם, על שתי שאלות מרכזיות: בכמה גדל שיעור התמותה, וכמה מחולי הקורונה מתו בגלל המחלה עצמה וכמה ממחלות אחרות – הדעות חלוקות והתשובות נתונות למניפולציות פוליטיות ותקשורתיות.

מצד אחד, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה בתחילת דצמבר הודעה לעיתונות לפיה בחודשים ינואר-אוקטובר 2020 נפטרו בישראל 10.4% בנות ובני אדם יותר מאשר באותם חודשים בחמש השנים הקודמות. לפי נתונים מעודכנים יותר של הלמ"ס הכוללים גם את נתוני התמותה בנובמבר, עלה מספר המתים בכ-9% בשנת 2020 בהשוואה לממוצע של השנים הקודמות.

 (צילום: מקור: אתר הלמ״ס)
(מקור: אתר הלמ״ס)

מצד שני, באתר הסטטיסטיקה Euromomo של האיחוד האירופי, המפרסם נתונים רשמיים על התמותה במדינות אירופה וגם בישראל, בהתבסס על נתונים שהתקבלו מהממשלות, מופיע נתון אחר לגמרי. לפי האיחוד האירופי, ב-2020, מתו בישראל 1.69% בני אדם יותר בהשוואה למספר האנשים שמתו בממוצע בחמש השנים הקודמות.

אמנם לנתונים אלה יש להוסיף מספר לא ידוע של מתים שטרם נוספו לרשומות, כך שגם הנתונים של הלמ"ס וגם אלה של האיחוד האירופי צפויים לעלות. ואולם, הפער בין שתי שיטות המדידה לא צפוי להיסגר. רובם המכריע של המתים שטרם נרשמו הם ישראלים שמתו בחו"ל, כך שייתכן שהנתונים הנוכחיים משקפים את המציאות ביחס לפגיעת המגפה בישראל, לא פחות טוב מאשר נתוני התמותה הסופיים.

בין שני הנתונים הללו יש פער עצום, שמצביע על בעיה עמוקה בטיב המידע על המגפה ועל מידת חומרתה, אף שכל התנהלות הרשויות ואורח החיים שלנו סובבים סביב מידע זה. גם אם השורה התחתונה של שני הנתונים היא שהתמותה עלתה, וכי הקורונה היא מגפה חמורה, השאלה איזה מהנתונים משקף טוב יותר את המציאות בישראל היא קריטית.

מחלקת הקורונה במרכז הרפואי זיו בצפת, 3 בדצמבר 2020 (צילום: דוד כהן, פלאש 90)
מחלקת הקורונה במרכז הרפואי זיו בצפת, 3 בדצמבר 2020 (צילום: דוד כהן, פלאש 90)

שיטות מדידה שונות

המידע של הלמ"ס מבוסס על פעולה מתמטית פשוטה למדי: סופרים את מספר המתים בישראל השנה ואת אלה שמתו בשנים הקודמות, יוצרים ממוצע, ומשווים בין הנתונים.

ואולם, בדיקה זו מגלה כי מספר המתים הממוצע בישראל גדל לאורך השנים גם מבלי שהתפרצו מגפות. למעשה, בממוצע רב שנתי עלה מספר המתים בישראל בעשור האחרון בכ-9% – מכ-39 אלף בשנה בממוצע ליותר מ-44 אלף, עוד לפני מגפת הקורונה.

מספר המתים הממוצע בישראל לפי נתוני הלמ״ס גדל לאורך השנים גם מבלי שהתפרצו מגפות. למעשה, בממוצע רב שנתי עלה מספר המתים בישראל בעשור האחרון בכ-9% – מכ-39 אלף בשנה בממוצע ליותר מ-44 אלף

הסיבה לכך קשורה בשני תהליכים מקבילים. מצד אחד האוכלוסייה הישראלית גדלה בשיעור של כ-1.7% בשנה, בשל ריבוי טבעי גבוה והגירה חיובית למדינה. מצד שני האוכלוסייה המבוגרת בישראל גדלה אפילו מהר יותר מהריבוי הטבעי, בשל הירידה ההדרגתית בריבוי הטבעי והעלייה בתוחלת החיים ("הזדקנות האוכלוסייה"). המבוגרים מהווים את רוב-רובם של המתים, כך שכאשר האוכלוסייה המבוגרת גדלה, שיעור התמותה עולה גם בשנים רגילות.

שיטת המדידה האירופית מורכבת יותר: האירופים מקזזים את גידול היקף התמותה במדינה עם הגידול בהיקף האוכלוסייה המבוגרת שלה.

מטופל מקבל את המנה הראשונה מתוך שתיים של החיסון נגד קורונה, במרכז של קופת החולים מכבי בתל אביב. 22 בדצמבר 2020 (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
מטופל מקבל את המנה הראשונה מתוך שתיים של החיסון נגד קורונה, במרכז של קופת החולים מכבי בתל אביב. 22 בדצמבר 2020 (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

פרמטרים חסרים במדידת שיעור התמותה

הדמוגרף והסטטיסטיקאי, פרופסור סרג'יו דה לה-פרגולה, מהאוניברסיטה העברית, אומר כי שיטת המדידה האירופית, לפיה מספר המתים גדל השנה בפחות מ-2%, היא השיטה הנכונה, ולא שיטת המדידה של הלמ"ס, שלפיה מספר המתים גדל השנה בכ-9% לפחות.

"הדרך הנכונה יותר למדוד את הגידול או השינוי בתמותה הוא ביחס לשינוי בגודל האוכלוסייה", מסביר דלה פרגולה לזמן ישראל. "כדי לדייק עוד יותר עדיף למדוד את השינוי בתמותה ביחס לאוכלוסייה המבוגרת, זאת שנמצאת בסיכון למות בכלל ובסיכון למות במגפת הקורונה בפרט.

ד"ר סרג'יו דה לה-פרגולה (צילום: האוניברסיטה העברית)
ד"ר סרג'יו דה לה-פרגולה (צילום: האוניברסיטה העברית)

"שיטת מדידה שמביאה בחשבון את גידול האוכלוסייה והזדקנותה, הופכת את השפעת המגפה לפחות גדולה מאשר המדידה במספרים מוחלטים, אבל זאת מדידה יותר מדויקת. בכל מקרה, גם בשיטת המדידה הזאת בהחלט ניכר שהקורונה גרמה לעלייה בתמותה בישראל ובמדינות אחרות.

"באופן כללי שיטת המדידה של מגפת הקורונה והשפעתה אינה משביעת רצון. מתייחסים למדידה גורפת של כל האוכלוסייה, בזמן שיש כאן מגזרים דמוגרפיים שונים, עם אורח חיים שונה ונתונים סטטיסטיים שונים. המגפה מתנהגת אחרת לגמרי בין מגזר למגזר. מדידה כללית שמתעלמת מההבדלים המגזריים אינה מדויקת.

"שנית, המדידה הקיימת בודקת את מספר המאותרים כנדבקים בקורונה, ואת אלה שנפטרים, מבין הנבדקים. זאת מדידה שחסרים בה פרמטרים חשובים, ולכן התוצאות אינן מדויקות. חסרה בדיקה של היחס בין מספר הנדבקים המאותרים למספר המאושפזים, היחס בין מספר המאושפזים למספרם של אלה שמצבם חמור, ובין אלה שמספרם חמור למתים. בדיקה כזאת הייתה נותנת בסיס איתן ומדעי לקיום מדיניות, אבל זאת לא הבדיקה שנעשתה.

"מדידה שמביאה בחשבון את גידול האוכלוסייה והזדקנותה, הופכת את השפעת המגפה לפחות גדולה מאשר המדידה במספרים מוחלטים, אבל גם כך ניכר שהקורונה גרמה לעלייה בתמותה"

"התוצאה של כל כשלי המדידה והחוסרים הללו היא שנעשה גישוש באפלה, ואז יש נטייה לנהל את המדיניות לפי שיקולים לא ענייניים, על חשבון השיקולים המדעיים. לכן, אין פלא שבקהילה הרפואית יש ביקורת חריפה על אופן ניהול המדיניות".

מחקר מדעי יסודי ורציני לוקח זמן. הייתכן שצורת המדידה של הקורונה לוקה בחסר כי הכול נעשה מהר, תוך כדי ריצה, כדי לקבוע את המדיניות במהירות כפי שמחייב מצב החירום?
"לא, לא. אין כאן שום בעיה של זמן. יש לנו אמצעים מדעיים לבצע מדידה רצינית ומהימנה בזמן אמת, בעולם ובוודאי בישראל. אם רוצים, יכולים. זה לא שלא יכולים לדעת את כל האמת, אלא שהיא לא נאמרת.

"ייתכן שיש רתיעה מלפרסם נתונים שונים כדי לפגוע בקהלים מסוימים. מרוב רצון לא לפגוע ברגשות הציבור, פוגעים בבריאות ובפרנסה שלו. וייתכן שיש מניעים לא-מקצועיים נוספים לכך שהמידע לא מפורסם בצורה מדויקת".

אתה מתכוון למניעים פוליטיים?
"כן, לא רציתי להגיד את המילה הזאת, אבל מניעים פוליטיים".

מספר חולי הקורונה עלה על התמותה העודפת

אם נצמדים, כפי שמציע דלה פרגולה, לשיטת המדידה האירופית, הרי שגם אם העלייה בהיקף התמותה העודפת תגדל השנה – היא תהיה נמוכה בהרבה מכפי שעולה מנתוני התמותה של חולי הקורונה.

3,292 חולי הקורונה שנפטרו השנה הם לבטח יותר, פי כמה, מ-1.7% או 2% ממספר האנשים שמתים בישראל מדי שנה, כ-44 אלף בממוצע בשנים האחרונות.

הפערים הללו בין התמותה העודפת לתמותת חולי הקורונה אינם ייחודיים לישראל. בשבדיה, למשל, נפטרו 8,484 חולי קורונה (עד ה-28.12) – כ-10% ממספר המתים השנתי הממוצע. מדובר במספר הגבוה פי-חמישה מהיקף התמותה העודפת בשבדיה, שעמד באמצע דצמבר על כ-2% (לפי שיטת המדידה האירופית, אבל שיטת המדידה הישראלית משיגה שם תוצאה דומה למדי).

"אין כאן שום בעיה של זמן. יש לנו אמצעים מדעיים לבצע מדידה רצינית ומהימנה בזמן אמת, בעולם ובוודאי בישראל. אם רוצים, יכולים. זה לא שלא יכולים לדעת את כל האמת, אלא שהיא לא נאמרת"

בארצות הברית אירע דבר הפוך: נרשמה תמותה עודפת של כחצי מיליון בני אדם – פי-אחד וחצי מ-346,795 חולי הקורונה שמתו בארה"ב, ובנוסף נרשמה תמותה עודפת רבה של צעירים.

בארה"ב מסבירים את הגידול בתמותה מעבר לתמותה מקורונה במקרי מוות לא מדווחים מקורונה, הזנחה רפואית בשל ביטול טיפולים רפואיים בזמן המגפה, חולים שלא נבדקו מחשש להידבק בקורונה, סגירת מרפאות וקריסת בתי חולים, וכן בנזק רפואי כתוצאה מהישיבה של אנשים בבית בשל הסגרים והמגבלות, דיכאון וחרדה, ומגידול אפשרי במספר ההתאבדויות.

הנשיא הנבחר של ארצות הברית ג'ו ביידן התחסן בבית חולים בדלאוור במנת החיסון הראשונה, מבין שתיים, נגד נגיף הקורונה, 21 בדצמבר 2020 (צילום: Carolyn Kaster, AP)
הנשיא הנבחר של ארצות הברית ג'ו ביידן התחסן בבית חולים בדלאוור במנת החיסון הראשונה, מבין שתיים, נגד נגיף הקורונה, 21 בדצמבר 2020 (צילום: Carolyn Kaster, AP)

אבל כיצד מסבירים את המצב בישראל ובמדינות רבות נוספות, שבו מספר חולי הקורונה עלה על התמותה העודפת? אחד ההסברים לכך הוא הירידה החדה בהיקף התחלואה בשפעת, כתוצאה ממדיניות הריחוק החברתי. במשרד הבריאות מסרו לזמן ישראל כי השנה נרשמה ירידה חדה מאוד בתחלואה משפעת, וכי מספר מקרי השפעת שהתגלו השנה היה זניח. התופעה קיימת גם במדינות אחרות.

הסבר אפשרי נוסף לירידה בתמותה היא דווקא ביטול ודחייה של טיפולים רפואיים אלקטיביים בצל המגפה. רופאים שהתראיינו לזמן ישראל בעבר בנושא אמרו כי הניסיון מדחיית טיפולים רפואיים בשביתות רופאים ובמלחמות, מלמד שביטול כזה גורם לירידה בתמותה בטווח הקצר, כיוון שהוא מונע מוות מזיהומים משניים בזמן הטיפולים. הרופאים חוששים כי הדחיות והעיכובים יגרמו בשנים הבאות לעלייה בתמותה, כיוון שאותם אנשים שטיפוליהם נדחו, עלולים למות בעתיד מהר יותר ובמספרים יותר גדולים בגלל העיכוב.

הסבר נוסף, נפיץ מאוד מבחינה ציבורית ופוליטית, היא ההשערה שלא כל חולי הקורונה שמתים במהלך המגפה מתים מקורונה. גילם הממוצע של חולי הקורונה שמתים במהלך המחלה בישראל הוא 81, ורובם הגדול אנשים מבוגרים וקשישים, בעלי מוגבלויות ומחלות כרוניות. העובדות הללו מעלות את השאלה, כמה מהם מתים בשל הנגיף עצמו וכמה ממחלות אחרות – תשובה שאין לה תשובה מלאה.

גילם הממוצע של חולי הקורונה שמתים במהלך המחלה בישראל הוא 81, ורובם אנשים מבוגרים, בעלי מוגבלויות ומחלות כרוניות. העובדות הללו מעלות את השאלה, כמה מהם מתים בשל הנגיף עצמו וכמה ממחלות אחרות

רופאים מסוימים בישראל ובחו"ל, כמו מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר הפרופסור יורם לס, טוענים כי "מעט מאוד אנשים מתים מקורונה". אבל העלייה המשמעותית בשיעורי התמותה השנה, בישראל וברוב מדינות העולם, מוכיחה שלס טועה ושהקורונה גורמת בוודאות למותם של אנשים רבים מאוד שהיו יכולים להישאר בחיים.

למרות זאת, לא ניתן לטעון בוודאות שכל "המתים עם קורונה" מתים מקורונה. יו"ר ועדת הקורונה של הכנסת, יפעת שאשא-ביטון, עוררה סערה כאשר הצהירה שלפי נתונים שקיבלה ממחלקת הקורונה של אחד מבתי החולים, 23% מהחולים הרשומים כ"מתים מקורונה" מתים ממחלות אחרות בלא קשר להידבקותם במגפה. מבדיקה שערכנו מול אותו בית חולים עולה כי הדברים אכן נאמרו לה.

מחקר מקיף של הפרופסור רן בליצר, ראש מערך החדשנות בקופ"ח כללית וחבר בצוות הטיפול במגפות של משרד הבריאות, שפורסם בספטמבר, בדק את נתוניהם הרפואיים של חולי הקורונה והסיק ממנו שרובם הגדול של המתים "עם קורונה" מתים מהמגפה עצמה – אבל לא כולם.

לפי המחקר של בליצר, לכ-40% מחולי הקורונה שמתו הייתה צפויה תוחלת חיים של חמש שנים ויותר אלמלא היו נדבקים במגפה. לכ-20% מחולי הקורונה הייתה צפויה, לפי בליצר, תוחלת חיים של פחות משנה, ול-12% – תוחלת חיים של פחות מחצי שנה.

"הגיע הזמן להפסיק את השיח שכולל ביטויים כמו 'מתים עם קורונה'", אמר בליצר בראיונות שהעניק עם פרסום מחקרו, "הרוב המכריע של האנשים שנפטרים מקורונה נפטרים בגלל המגפה – גם משום שהמחלה גרמה להם לנזק ישיר, וגם משום שהיא החמירה את מחלות האם הבסיסיות. זה אומר דבר אחד פשוט: אסור לזלזל במחלה הזאת, זוהי מחלה חמורה עם תוצאות חמורות".

כדאי לשים לב שלמרות הנימה השונה של הצהרותיהם של ח"כ שאשא-ביטון ושל הפרופסור בליצר, המידע העולה מדברי שניהם אינו לגמרי סותר: מיעוט משמעותי מקרב חולי הקורונה שמתו היו, כנראה, מתים השנה גם אלמלא נדבקו במגפה, וזאת אחת הסיבות לפער בין מספרם לבין היקף התמותה העודפת.

"דבר אחד בטוח: הקורונה הורגת"

ד"ר אבי ויסמן, סגן מנהל בית החולים רמב"ם, אומר לזמן ישראל: "לפער בין מספר חולי הקורונה שמתו לעלייה בתמותה יש הרבה גורמים קטנים, לא גורם גדול אחד. קודם כל, גם גידול האוכלוסייה בישראל וגם העלייה בתוחלת החיים נמצאים בשנים האחרונות במגמת בלימה, ככה שאני חושב שהגידול בתמותה היה משמעותית יותר מ-2% גם אחרי שמנכים את הגורמים הסטטיסטיים האלה.

דבר שני: אין שפעת. בגלל חוקי הריחוק החברתי השפעת עדיין לא הגיעה למדינת ישראל. זה דצמבר ועדיין לא ראיתי שפעת ברמב"ם, לא זוכר שהיה דבר כזה. גם באביב ובקיץ לא הייתה 'שפעת המזגנים', ושפעת הורגת מאות אנשים בשנה. וזה לא רק שפעת, המון מחלות זיהומיות גורמות מוות".

"בנוסף, היו פחות פרוצדורות טיפוליות אלקטיביות, גם בגלל שהן בוטלו וגם בגלל שאנשים לא הגיעו, ופרוצדורות אלקטיביות שמצילות אנשים בטווח הארוך יש בהן תמותה בטווח הקצר. במיוחד בניתוחים, ניתוחי לב ומוח וכו', וגם כתוצאה מזיהומים משניים באשפוזים. תוסיף לזה ירידה קלה במספר תאונות הדרכים בזמני סגר.

"גם העלייה וגידול האוכלוסייה בישראל וגם העלייה בתוחלת החיים נמצאים במגמת בלימה, ככה שאני חושב שהגידול בתמותה היה משמעותית יותר מ-2% גם אחרי שמנכים את הגורמים הסטטיסטיים האלה"

"תחשוב על זה ככה: אם בשנה רגילה שבה לא הייתה מגפה כזאת היית לוקח את כל האנשים, סוגר אותם בבית, שם להם מסיכות, סוגר דברים, לא הייתה לך עלייה בתמותה כמו השנה, אלא ירידה חדה בתמותה, של אחוזים שלמים. כל זה מתקזז עם התמותה הגדולה מקורונה ומסביר את ההבדל".

ככה שהטענה שהפער נובע מכך שאנשים מסויימים מתו 'עם קורונה' ולא 'מקורונה' לא נכונה? אתה יכול להגיד בוודאות שכל הקשישים, חולי הלב, הסרטן ושאר המחלות הקשות שנרשמו כמתים מקורונה מתו מהקורונה עצמה?
"אני לא יכול להגיד בוודאות, ויכול להיות שלא כולם. אני יכול להגיד שאצל הרוב המוחלט הקורונה החמירה את מצבם וקיצרה את חייהם".

בכמה זמן? אם היא קיצרה את חייהם בשנתיים, האסון שקרה להם העלה את התמותה העודפת, אם היא קיצרה את חייהם בחודשיים, אז עם כל הצער שבדבר, הם היו לא מתים ב-2020 בלאו הכי?
"אין לי תשובה לשאלה הזאת, לאף אחד אין. יכול להיות שהיו כאלה שהיו מתים בכל מקרה, ושזאת אחת הסיבות שהתמותה לא עלתה בהיקף של המוות מקורונה. הם מעטים, כמו שהאנשים שנשארו בחיים כי ניתוחים בוטלו הם מעטים, ואלה שלא נהרגו בתאונות דרכים הם מעטים, ואלה שלא מתו ממחלה זיהומית כזאת או אחרת הם מעטים, אבל קצת ועוד קצת ועוד קצת וככה אנחנו מגיעים להרבה, לפער שאתה שואל עליו".

"תזכור גם שיש מקרים הפוכים, שלא כל מי שמת מקורונה בהכרח נרשם כ'מת מקורונה', כי היו כאלה שמתו בבתי האבות או בבתים ולא אובחנו כחולי קורונה ואנחנו לא יודעים אם הם לא מתו מקורונה".

"תחשוב על זה ככה: אם בשנה רגילה שבה לא הייתה מגפה כזאת היית לוקח את כל האנשים, סוגר אותם בבית, שם להם מסיכות, סוגר דברים, לא הייתה לך עלייה בתמותה כמו השנה, אלא ירידה חדה בתמותה"

"ככה שבשורה התחתונה, מדובר בשאלה סטטיסטית מסובכת שאין לה תשובות מלאות. יש רק דבר אחד שאנחנו יודעים בוודאות והוא מה שחשוב: הקורונה גרמה לעלייה בתמותה. הקורונה הורגת, ועוד איך הורגת, וצריך להיזהר ממנה, לשמור על הכללים, להיזהר ולהתחסן כדי להיפטר ממנה".

המרכז הרפואי רמב״ם בחיפה (צילום: Moshe Shai/Flash90)
המרכז הרפואי רמב״ם בחיפה (צילום: Moshe Shai/Flash90)

מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה טרם נמסרה תגובה לכתבה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
האמת לעולם לא תאמר. המגפה האמיתית זה הפוליטיקאים ושנאת החינם שהם מפיצים. המגיפה האמיתית זה זיהום אוויר סרטן מחלות לב . ועכשיו אנשים יהיו חולים או ימותו מלחץ כלכלי ובסוף יכתבו שמתו ממחלת... המשך קריאה

האמת לעולם לא תאמר. המגפה האמיתית זה הפוליטיקאים ושנאת החינם שהם מפיצים. המגיפה האמיתית זה זיהום אוויר סרטן מחלות לב . ועכשיו אנשים יהיו חולים או ימותו מלחץ כלכלי ובסוף יכתבו שמתו ממחלת הקורונה. מערכת החיסון שלהם תיחלש והם יהיו יותר חשופים למחלות.
עייפתי מהעיתונות שלא אומרת דבר. האמת נמצאת במקומות אחרים.

עוד 2,100 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // שבת, 6 במרץ 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

הנשיא א-סיסי אף קבע שריבוי האוכלוסין הוא איום אסטרטגי על מצרים ● בחזבאללה מתנגדים בחריפות ליוזמה לערב גורמים זרים בניסיון לפתור את המשבר הכלכלי והפוליטי בלבנון ● על רקע הדוח האמריקאי, שקושר בין יורש העצר בן סלמאן לרצח חאשוקג'י, משחררת סעודיה פעילי זכויות אדם מהכלא ● שגריר איחוד האמירויות בישראל נכנס לתפקידו ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזה"ת

עוד 1,184 מילים

להעיף את נתניהו - תנאי הכרחי ולא מספיק. הצביעו מרצ

כמו שאמריקאים יכולים לנתח באובססיביות סטטיסטיקות של קבוצות בייסבול, כמו שבטבריה נהנים לדבר על מפלס הכנרת, או כמו שבועז ביסמוט יכול להאריך עוד ועוד ועוד ועוד בניתוח סגולותיו של בנימין נתניהו, כך קשה לחשוב על תחביב אינטנסיבי יותר בקרב פרשני שמאלנות מאשר ניתוח מצבה של מרצ.

אורי טלשיר כתב לאחרונה בהארץ:

"אף אחד לא מדבר על שלום, אף אחד לא מדבר על מרצ. מה לעשות, לפעמים אין צדק".

כמו שאמריקאים אובססיבים לניתוח קבוצות בייסבול, בטבריה נהנים לדבר על מפלס הכנרת וביסמוט מאריך בניתוח סגולות נתניהו, כך קשה לחשוב על תחביב אינטנסיבי יותר בקרב פרשני שמאלנות מניתוח מצבה של מרצ

כמו רבים שחושבים מרצ, טלשיר צופה מהצד ומעריך שהצדק אינו עומד להופיע. בעצמו הוא צופה מהצד ומגלה שהוא לא שוקל להצביע מרצ. אם היה צדק, כולם היו מדברים על השלום ועל מרצ. אבל זה קצת נמאס לו, אז אין צדק.

אז אני אדבר על שלום ועל מרצ. אבל רגע קודם, על סוף ימי נתניהו.

חד-משמעית: אין דבר דחוף יותר לישראל מקץ שלטונו של נתניהו. שלושה סבבי בחירות שבחלוקה הפוליטית למחנות "רק" ו"רק לא" ביבי יש שני גושים דומים בגודלם עם תזוזות קלות וכמעט מקריות מסיבוב לסיבוב. בבחירות הקרובות יש סיכוי מצוין לניצחון הטובים במאבק הזה. כן, לפעמים יש צדק. כדי שזה יקרה צריכים להתקיים שני תנאים.

  1. הראשון: נטישה של קבוצה לא גדולה של אנשי ימין את נתניהו. ייתכן שבעניין זה גדעון סער מציע תקווה חדשה.
  2. השני: שלא יקומו לנתניהו מושיעים חדשים כפי שקמו בכנסות הקודמות מספסלי העבודה, יש עתיד, כחול לבן ואפילו הרשימה המשותפת.

המצב ישתפר. האלטרנטיבה לנתניהו (בניכוי ליברמן) תהיה פחות מושחתת ותבוז פחות לעקרונות יסוד של דמוקרטיה. בכך פחות או יותר נגמרות החדשות הטובות.

ישראל תמשיך להיות מדינה שהחיים בה כרוכים במועקה מתמדת. השמיים ימשיכו להיות מכוסים בגזענות, חיי המשפחה שלנו ימשיכו להיות מוקרבים על מזבח חקיקה דתית, הכלכלה שלנו תמשיך להתבסס על משק שהמונים בו מועסקים בשכר רעב. מעל הכל, עתיד המדינה עדיין יהיה קורבן של לאומנות משיחית והתעללות יום-יומית מתמשכת במיליוני פלסטינים עדיין תהיה באחריות כולנו.

האלטרנטיבה לנתניהו (בניכוי ליברמן) תהיה פחות מושחתת ותבוז פחות לעקרונות יסוד של דמוקרטיה. בכך פחות או יותר נגמרות החדשות הטובות. ישראל תמשיך להיות מדינה שהחיים בה כרוכים במועקה מתמדת

אני מסרב לקבל שמה שיש לישראל להציע לשלושת ילדיי נמצא במרחב שבין המלל הריק של יאיר לפיד לפשיזם הממאיר של סמוטריץ' ובן-גביר עם כל הגנץ והסער והבנט שביניהם.

מה שאני מחפש עבורם ועבור כולנו לא נמצא אצל אחת שנאבקת בכפייה דתית או אחד שנאבק באפלייה מגדרית ולא באחד שזוכר שצריך להגן עלינו מפני הכיבוש (אפילו אם היה כזה פרט למרצ). מה שאני מחפש נמצא רק במפלגה שיודעת מה המשמעות של צדק – חברתי, סביבתי, מגדרי, יו ניים איט.

זה נמצא רק במפלגה שיודעת איך צריכים להיראות החיים שלנו. שיש בהם שוויון שמאפשר להסתכל בלי חשש בעיניים של הזולת ויש בהם חירויות לפרט שמאפשרות לחיות את החיים שבחרנו לנו ושאנחנו ראויים להם.

למפלגת העבודה יש הפעם רשימה ראויה ומנהיגה ראויה, אבל גם עמיר פרץ נדמה היה כמנהיג שמאלני ראוי. ועידת המפלגה איתה נכנס לממשלת נתניהו נותרה אותה ועידה שעשויה להעיף את מיכאלי רגע אחרי הבחירתו תמורת נזיד תיקים (תשאלו את עמרם מצנע, אברום בורג, כמה פעמים היינו בסרט הזה).

ביש עתיד יש אנשים ראויים. גם ברשימה המשותפת. בכלל קשה להתמודד עם כל הטוב שמורעף עלינו מכל עבר. חריפות ומגניבים, שנונות ויפים. אולי יותר ממרצ, אולי לא. צו האופנה לא עם מרצ. היא רק אומרת את הדברים הנכונים ורק יש בה אנשים מצוינים והיא רק נלחמת בעקשנות על המדינה שאני וילדיי נוכל גם ליהנות לחיות בה וגם להתגאות בה.

היא עושה את זה מול הרוח האנטי-דמוקרטית של הימין והיעדר הרוח של ציבור שפרש מהמאבק לישראל כמו שישראל יכולה להיות, לטובת איסוף פירורים שזורקים לעברו מיני סלבריק'ה פוליטיים. כמה גדול הציבור שיהיה חלק מהמאבק נגד נתניהו אבל גם חלק מהמאבק נגד הימין, החרדים כל הבלונים שבמרכז? אני לא יודע. אני אפעל שיהיה גדול ככל האפשר.

אני מסרב לקבל שמה שיש לישראל להציע לשלושת ילדיי נמצא במרחב שבין המלל הריק של יאיר לפיד לפשיזם הממאיר של סמוטריץ' ובן-גביר עם כל הגנץ והסער והבנט שביניהם

לפעמים אין צדק. אבל שה"לפעמים" הזה ייפול על המשמרת של מישהו אחר במדינה אחרת. במדינה שלי ובילדים שלי אני לא צופה מהצד. הצביעו מרצ.

רועי פלד הוא מרצה למשפט מינהלי בביה"ס למשפטים ע"ש חיים שטריקס במכללה למינהל, והשנה משמש כמרצה אורח באוניברסיטת קליפורניה בברקלי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 656 מילים

זיהום הזפת הביא לאיסור לשחות, לצלול ולדוג בים ● אבל מי שנמצא בחוף מדי יום מאמין שדווקא אפשר לחזור לפעילות רגילה ופשוט לנקות את הזפת מהגוף, כמו פעם ● המשרד להגנת הסביבה אומר שהמים בסדר, אך משרד הבריאות קובע שהבדיקות אינן תקינות ● ועם אסדות הגז והמכליות שבדרך למפרץ אילת, זה עלול להיות רק הפרומו לאסון הבא

עוד 2,416 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

השרה ללוחמה בטרור

הגלובוס הירוק מגיע בהפתעה מהרי ירושלים ● הגלובוס השחור הולך לגילה גמליאל שחירטטה מעשיה על טרור איראני ● והטיפ: במקום להרתיח קומקום, תרתיחו כוס

עוד 667 מילים

למקרה שפיספסת

מדיום האתר על פי תורת היחסות ומצב היסוד של הוואקום הקוונטי

וינסנט ון-גוך צייר את ליל הכוכבים ביוני 1889, כשנתיים לאחר הניסוי המפורסם של מייקלסון-מורלי, שלכאורה הפריך את קיומו של מדיום האתר האקסיומטי, החומר שנחשב לממלא את כל המרחב. תנועות המכחול המיוחדות של וינסנט ון-גוך מתארות תנועה סיבובית של המרחב סביב הכוכבים הזוהרים.

הניסוי של מייקלסון-מורלי ב- 1887

הניסוי של מייקלסון-מורלי נחשב לאחד מהניסיונות החשובים של הפיזיקה המודרנית. הניסוי לא הצליח למצוא אפילו שינויים קלים במהירות האור ביחס למדיום האתר. עד הניסוי המתוחכם והיקר של מייקלסון-מורלי, היה מקובל על המדענים מאז אייזיק ניוטון קיומו של מדיום האתר, הנושא את גלי האור ומעביר מרחוק את כוח הכבידה, כאקסיומה כמעט מובנת מאליה.

מדיום האתר נתפס כנוזל בלתי דחיס, מעין מוצק, חסר מסה וצמיגות, שכוכבי הלכת נעים בתוכו ללא חיכוך. הניחו שכדור הארץ נע סביב השמש בתוך מדיום האתר, כאשר בחלק מהזמן הוא נע עם כיוון תנועת רוח האתר ובחלק מהזמן נגד כיוון רוח האתר. מייקלסון ומורלי הניחו, כי בעזרת מכשיר מדידה מדוייק ניתן יהיה למדוד את השינויים הקטנים במהירות האור במהלך השנה, כפי שהאיור למטה משמאל מדגים.

מדיום האתר נתפס כנוזל בלתי דחיס, מעין מוצק, חסר מסה וצמיגות, שכוכבי הלכת נעים בתוכו ללא חיכוך. הניחו שכדור הארץ נע סביב השמש בתוך מדיום האתר, כשבחלק מהזמן הוא נע עם כיוון תנועת רוח האתר ובחלק מהזמן נגדו

מייקלסון ומורלי השתמשו באינטרפרומטר מדוייק וקרן אור קוהרנטית שפוצלה לשתי אלומות, שעשו מסלולים ניצבים זה לזה והוחזרו על ידי מראות אל הגלאי. סטייה יחסית במהירות קרני האור היתה אמורה לייצר הזזת פאזה שהאינטרפרומטר המדוייק היה אמור לזהות. מייקלסון ומורלי חזרו על הניסוי בשעות שונות ביממה ובעונות שונות לאורך השנה ולא נצפתה הזזת פאזה. המסקנה הייתה שמהירות האור קבועה ושכדור הארץ לא נע בחלק מהזמן עם ובחלק אחר כנגד רוח האתר. לכן הסיקו מתוצאות הניסוי שמדיום האתר לא קיים, האקסיומה של קיום האתר הופרכה.

כדור הארץ נע בשדה הגרוויטציה של השמש עם רוח אתר (צילום: אילוסטרציה)
כדור הארץ נע בשדה הגרוויטציה של השמש עם רוח אתר (צילום: אילוסטרציה)

האם יש הסבר אחר?

האם אפשרי שמדיום האתר ינוע בשדה הגרוויטציה של השמש ביחד עם כדור הארץ כפי שמודגם באיור למעלה מצד ימין? במקרה זה רוח האתר הגרוויטציוני נעה ביחד עם כדור הארץ, תנועה יחסית ביניהם לא קיימת וגם כך לא אמור להתקבל שינוי פאזה באינטרפרומטר במהלך עונות השנה או שעות היום כפי שמייקלסון ומורלי קיבלו בניסוי. ניסוי שאולי לא הפריך את קיום האתר בעצם.

גם בהסתמך על כשלון הניסוי של מייקלסון-מורלי למצוא תנועה של כדור הארץ ביחס למדיום האתר, איינשטיין הניח בתורת היחסות שמהירות האור קבועה בכל מערכות הייחוס, ללא תלות במהירות של הגוף שפולט את האור. הוא פרסם זאת במאמר מה-30 ביוני 1905 על האלקטרודינמיקה של גופים בתנועה.

מדיום האתר על פי תורת היחסות של אינשטיין

אינשטיין התחיל את הרצאתו על האתר ותורת היחסות באוניברסיטת ליידן ב-5 במאי 1920, בשאלה מה מהות הרעיון שקיים בנוסף לחומר הרגיל שאנחנו מכירים גם חומר נוסף מסוג אחר, מדיום האתר. אינשטיין קישר את קיום מדיום האתר לנושא של הפעלת כח מרחוק ללא מגע מיידי ולתכונות של גלי האור.

אינשטיין התחיל את הרצאתו על האתר ותורת היחסות ב-1920, בשאלה מה מהות הרעיון, לפיו בנוסף לחומר הרגיל שאנחנו מכירים קיים גם חומר מסוג אחר, מדיום האתר. אינשטיין קישר את קיומו להפעלת כח מרחוק ללא מגע מיידי ולתכונות של גלי האור

אינשטיין ציין שניוטון העלה את הרעיון של הפעלת כח מרחוק על ידי מסות ללא מגע ישיר ומיידי, ושרעיון קיום מדיום האתר הממלא את המרחב נבע כאקסיומה מכך. כשהתגלה שהאור הוא תנודה שעוברת במרחב, באופן טבעי הניחו שמדיום האתר נושא גם את גלי האור. לאור יש תכונה של גל רוחבי, לא תנועה של גוף קדימה, ולכן הניחו שמדיום האתר איננו נוזל אלא הוא מעין מוצק לא דחיס המעביר תנודות רוחביות יחסיות קטנות שהם גלי האור.

אבל קיום מדיום אתר נייח הוא בעייתי מבחינת תיאוריית היחסות הפרטית כמערכת ייחוס אבסולוטית ולכן הסיקו מכשלון הניסוי של מייקלסון-מורלי שהאתר פשוט לא קיים. שגלי האור הם ישויות בפני עצמם שלא מתקיימות כהפרעה מתפשטת במדיום האתר. שגלי האור, כמו חלקיקי החומר, מתקדמים במרחב הריק.

אינשטיין טען בהרצאה שתיאוריית היחסות איננה שוללת את קיום מדיום האתר כל עוד לא מתיחסים לאתר כמורכב מחלקיקים בעלי מיקום ומהירות. אינשטיין אמר שלמרחב עצמו יש תכונות פיזיקליות ושהוא לא ריק. מדיום האתר הגרוויטציוני קיים אבל חסר "גוף" ומאופיין על ידי 10 המשוואות הדיפרנציאליות של אינשטיין שתלויות בחומר וגם במצב האתר בסביבה.

אינשטיין אמר שמדיום האתר הגרוויטציוני על פי תורת היחסות שונה ממודלים קודמים של האתר שהציעו מקסוול, לורנץ, הרץ ומאך, אך בסיכום דבריו אמר שמדיום האתר הגרוויטציוני חייב להיות קיים ושלא ניתן לחשוב על המרחב-זמן של תורת היחסות ללא האתר.

מצב היסוד של הוואקום הקוונטי וים האלקטרונים הבלתי נראים של דירק

ב-1920, כשאינשטיין דיבר על האתר ותורת היחסות, הוא לא התיחס לקיומם של חלקיקי האנטי-חומר, הפוזיטרונים, שהתגלו ב-1927 על ידי פול דירק, ועל ההבנה של דירק לגבי מצב היסוד של הוואקום הקוונטי המלא באין סוף אלקטרונים בלתי נראים.

דירק אומר שבאופן מפתיע, דוקא החלקיקים בעלי הספין, האלקטרונים, הם החלקיקים הפשוטים ביותר בטבע. כשגילה את האנטי-אלקטרונים בעלי האנרגיות השליליות, הפוזיטרונים לקח לדירק בערך עוד כשנה להבין ולהציע שאין-סוף אלקטרונים בלתי נראים לנו ממלאים את כל הרמות השליליות שמתקבלות מפתרון משוואת דירק. האלקטרונים הבלתי נראים של הוואקום ממלאים את כל רמות האנרגיה השליליות ממינוס אין-סוף ועד רמת היסוד הקוונטית, שמעליה נמצאים האלקטרונים החופשיים הרגילים שאותם אנחנו רואים.

הפתרון המאוד יצירתי ולא מובן מאליו של דירק קיבל את השם ים האלקטרונים של דירק, אבל נתפס כפרשנות לא כמציאות פיזיקלית מוחשית.

שבירת סימטריה

דירק דיבר בתחילת הראיון על שיקולי הסימטריה שהכניס אינשטיין. המודל הסטנדרטי מתאר את חלקיקי החומר והאנטי-חומר, ותורת היחסות מתארת את המרחב-זמן שהוא כנראה שם אחר למדיום האתר.

החיבור של שתי התורות הגדולות מתאר את ההתנהגות של החומר, האנטי-חומר והאתר. אז מה חסר? מה שחסר זה הוכחה של מנגנון יצירת החומר ביקום, שבירת הסימטריה בין החומר והאנטי-חומר.

החיבור של שתי התורות הגדולות מתאר את ההתנהגות של החומר, האנטי-חומר והאתר. אז מה חסר? הוכחה של מנגנון יצירת החומר ביקום, שבירת הסימטריה בין החומר והאנטי-חומר

על פי ההצעה של סחרוב מ-1967, שבירת הסימטריה התרחשה בזמן המפץ הגדול. על פי מודל קרינת הוקינג, הפרדה בין חלקיקים ואנטי-חלקיקים מתרחשת על האופק של חורים שחורים ואולי אף מועצמת במרכזים גלקטיים פעילים ובסילונים שהם אולי מנועי יצירת החומר של היקום.

ליל הכוכבים

ים האלקטרונים של דירק, הממלאים את אין-סוף הרמות השליליות של משוואת דירק יחד עם הפוזיטרונים, יוצרים ים של זוגות אלקטרון-פוזיטרון (פוזיטרוניום), הממלאים את המרחב ויכולים להשמיד זה את זה במפגש של חלקיקי חומר ואנטי-חומר או ליצור זוגות קשורים חזק במצב הפוזיטרוניום המשונה.

אוסף הזוגות יכול לקרוס למצב קוונטי רב-חלקיקי קוהרנטי שנקרא בוז-אינשטיין קונדנסט שבתוכו אין משמעות למיקום של כל פוזיטרוניום בנפרד.

זה מתאים להנחה של אינשטיין עבור מדיום האתר הגרוויטציוני חסר הגוף והחלקים שניתן לייחס להם מיקום ומהירות. זוגות הפוזיטרוניומים והקוואקוניומים יכולים להיות מדיום האתר האלקטרומגנטי והגרוויטציוני שאינשטיין תיאר בהרצאתו ב-1920 וגם ים החלקיקים האינסופי שתיאר דירק כמצב היסוד של הוואקום הקוונטי.

ים הזוגות יכול להיות מדיום האתר של המרחב "הריק" שאולי נע סביב גופים מסיביים, כמו שוינסנט ון גוך ב-1889 דמיין וצייר בליל הכוכבים, בלי להכיר את התיאוריות המדעיות הגדולות והקשות להבנה של המאה ה-20.

רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור. מתמקד בעיקר בהשפעת הערוץ המדיני החשאי של קיסינג'ר ואיסמעאיל על המלחמה ובהתנהלות של שר הבטחון משה דיין במלחמה. פרסום קודם - תעלומת המפגש החשאי השלישי של קיסינג'ר ואיסמעאיל בספטמבר 1973, מערכות, גיליון נובמבר 2018: http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/5/114325.pdf

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,071 מילים
עודכן לפני 10 שעות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

החוות שמצילות את הטרנסג'נדרים היהודים

הם מעולם לא מצאו מנוח, ולא היו שלמים עם זהותם המגדרית ● רק הרחק, במרחב החקלאי, בשדות של קליפורניה ואריזונה, הצליחו להתחבר לזהותם היהודית ולקרוא לעצמם טרנסג'נדרים ● אלכס קוחנסקי הבין סוף סוף שהוא יכול ללבוש שמלה בפומבי ● שי שנאל התחבר לצמיחה האישית המחודשת דווקא באמצעות הקומפוסט ● ובכנס רשת של החקלאים היהודים אחד מכל שלושה בחרו להשתמש בשפה מגדרית מכלילה

עוד 1,118 מילים

"עוזרו של דרעי שלף נוסעים מרשימת המיועדים למלוניות"

נדחתה עתירת הליכוד נגד הופעת פוליטיקאים ב'אופירה וברקו' ● הקבינט דחה את ההצבעה על אישור התו הירוק וביטול ועדת חריגים למוצ"ש ● מפגינים באום אל-פאחם התנפלו על ח"כ מנסור עבאס והדפו אותו בכוח ● סקר: כמחצית ממבקשי המקלט בתל אביב על סף רעב

עוד 34 עדכונים

הדרבי המבוים של חובשי הכיפה הסרוגה

בימים האחרונים התלקחה הזירה במפתיע בין בנט לסמוטריץ' ● בנט האשים את רשימת הציונות הדתית ב"יהדות מתנשאת, מתבדלת ויהירה" ● סמוטריץ' החזיר: "בנט הולך לממשלה עם השמאל" ● אבל אסור להתרגש יותר מדי: הכל מבוים ומתואם, במטרה לעורר את מצביעי המחנה ולוודא שיבחרו בין השניים ולא ילכו לליכוד ● וזה עובד: במשותף, יש לשניים כ-17 מנדטים ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 458 מילים ו-1 תגובות

במסע הרשמי הראשון שלו כשגריר ישראל בארה"ב, בחר ארדן לבקר באתרי מורשת של זכויות האזרח בדרום ארה"ב ולהיפגש עם מנהיגי הקהילות השחורות ● בשיחה עם זמן ישראל, ארדן השווה את המטעים למחנות הריכוז - אך אמר ש"אי אפשר להשוות" בין המאבקים של יוצאי אתיופיה והערבים בישראל לבין המאבקים למען צדק גזעי בארה"ב

עוד 873 מילים

הקורונה מעצימה אי-שוויון מגדרי וחברתי ומשנה את כללי המשחק

בשבוע הבא נציין שנה מאז פרוץ מגפת הקורונה בישראל ● בשבוע הבא חל גם יום האישה הבינלאומי ● יותר מאי פעם, השניים שזורים זה בזה

עוד 1,196 מילים

אף מדינה לא טעתה כמו ישראל

שנה אחרי פרוץ משבר הקורונה מתברר, שהמדינות אשר הצליחו להתמודד עם המגפה בצורה הטובה ביותר חייבו בבידוד את כל הבאים מחו"ל במשך כל השנה ● מדינות שהתירו כניסה ללא בידוד ספגו את ההתפרצויות הקשות ביותר ● שתי דמוקרטיות השאירו את אזרחיהן בחו"ל על חשבונם ● ורק אחת זגזגה שוב ושוב: ישראל

עוד 1,732 מילים

סקר: למתנגדי נתניהו אין גוש חוסם, רע"מ עוברת ומרצ בחוץ

מנדלבליט דחה בקשת גנץ להכריע בשאלת ממשלת מעבר ● פעיל יש עתיד הוכה בפעילות שטח במחלף גבעת שמואל ● נתניהו לפוקס: "אנחנו הראשונים בעולם לצאת מהקורונה" ● מכה לנתניהו: בוטל ביקורו של מנכ"ל פייזר בישראל ● אחמד טיבי מתנצל על האופן שבו דיבר על ח"כ להב-הרצנו ● מנדלבליט: כהונת השרים הזמניים מסתיימת, מנו שרים קבועים במקומם

עוד 41 עדכונים

החקירה תימשך שנים, ללא שיתוף פעולה מצד ישראל

החלטת התובעת של בית הדין הבינלאומי לפתוח בחקירה נגד ישראל בנוגע ל"מצב בפלסטין" הייתה צפויה לגמרי, ועדיין עשויות להיות לה משמעויות דרמטיות ● ישראל תיאבק בבית הדין במישור הדיפלומטי והמשפטי, ומי שיצטרכו לעבוד כתף אל כתף הם נתניהו ומנדלבליט ● אחרי הכל, בדיוק לשם מטרה זו הצהיר נתניהו כי הוא מינה את מנדלבליט לתפקיד היועמ"ש ● פרשנות

עוד 1,102 מילים

המדינה מסרבת להעניק סיוע למרות הקורונה

פרסום ראשון העמותה לגריאטריה עתרה לבג"ץ בשם מוסדות גריאטריים פרטיים, בטענה שהשקיעו משאבים עצומים בהגנה על מטופליהם שבסיכון אך לא קיבלו סיוע ממשלתי ● לפי העתירה, המדינה הבטיחה תמיכה למוסדות השייכים לעמותות, ובכך מפלה לרעה את המוסדות הפרטיים ● "המוסדות מתמודדים עם אתגרי ההגנה על חיי המאושפזים שמצבם מורכב ורגישים שבעתיים לסכנת הנגיף - ללא תמיכה כספית"

עוד 575 מילים

דעה אוקיי, אז לא אסון אקולוגי. אבל מה כן?‎

מי שעמד בראש אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה עורר סערה כשהכריז כי זיהום הזפת איננו אסון אקולוגי ● "אז נפגעו כמה צבים ועופות", כתב ● אדלר צודק שהשיח בכל הנוגע לנושאי סביבה נוטה להיות רדוד ומוקצן, אבל אסור לזלזל בגודל הארוע הנוכחי ● לכל הפחות, מדובר בפגיעה נרחבת וקשה במשאב טבע שאי אפשר לדמיין את החיים בישראל בלעדיו

עוד 878 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה