שנת 2020 בישראל ובעולם הייתה שנת החולי והמוות. העובדה הקודרת, הבסיסית שעל פי רוב מודחקת – שכולנו חולים לעתים ומתים בסוף – פרצה לתודעה באלימות, והשתלטה על כל מהלך החיים.
מספר החולים והמתים במגיפת הקורונה דווח על בסיס יומיומי והיה לשיחת היום. גם אנשים צעירים ובריאים חוו את המגפה באינטנסיביות דרך הסיקור התקשורתי הנרחב, ואלו מביניהם שהצליחו לחמוק מדיווחי החדשות נתקלו בסגרים ומגבלות שהוטלו במדינה, והשפיעו על כל תחום בחיים.
נכון ל-29.12, נפטרו בישראל 3,292 חולי קורונה. מדובר במגפה הקשה ביותר שפקדה את ישראל מאז מגפות השחפת, הטיפוס והמלאריה בשנות ה-50 של המאה ה-20.
הנספים במגפה הגדילו בצורה משמעותית את מספר המתים בישראל. על כך לא צריכה להיות מחלוקת: הקורונה הורגת, והורגת אנשים רבים. ואולם, על שתי שאלות מרכזיות: בכמה גדל שיעור התמותה, וכמה מחולי הקורונה מתו בגלל המחלה עצמה וכמה ממחלות אחרות – הדעות חלוקות והתשובות נתונות למניפולציות פוליטיות ותקשורתיות.
מצד אחד, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה בתחילת דצמבר הודעה לעיתונות לפיה בחודשים ינואר-אוקטובר 2020 נפטרו בישראל 10.4% בנות ובני אדם יותר מאשר באותם חודשים בחמש השנים הקודמות. לפי נתונים מעודכנים יותר של הלמ"ס הכוללים גם את נתוני התמותה בנובמבר, עלה מספר המתים בכ-9% בשנת 2020 בהשוואה לממוצע של השנים הקודמות.
מצד שני, באתר הסטטיסטיקה Euromomo של האיחוד האירופי, המפרסם נתונים רשמיים על התמותה במדינות אירופה וגם בישראל, בהתבסס על נתונים שהתקבלו מהממשלות, מופיע נתון אחר לגמרי. לפי האיחוד האירופי, ב-2020, מתו בישראל 1.69% בני אדם יותר בהשוואה למספר האנשים שמתו בממוצע בחמש השנים הקודמות.
אמנם לנתונים אלה יש להוסיף מספר לא ידוע של מתים שטרם נוספו לרשומות, כך שגם הנתונים של הלמ"ס וגם אלה של האיחוד האירופי צפויים לעלות. ואולם, הפער בין שתי שיטות המדידה לא צפוי להיסגר. רובם המכריע של המתים שטרם נרשמו הם ישראלים שמתו בחו"ל, כך שייתכן שהנתונים הנוכחיים משקפים את המציאות ביחס לפגיעת המגפה בישראל, לא פחות טוב מאשר נתוני התמותה הסופיים.
בין שני הנתונים הללו יש פער עצום, שמצביע על בעיה עמוקה בטיב המידע על המגפה ועל מידת חומרתה, אף שכל התנהלות הרשויות ואורח החיים שלנו סובבים סביב מידע זה. גם אם השורה התחתונה של שני הנתונים היא שהתמותה עלתה, וכי הקורונה היא מגפה חמורה, השאלה איזה מהנתונים משקף טוב יותר את המציאות בישראל היא קריטית.
שיטות מדידה שונות
המידע של הלמ"ס מבוסס על פעולה מתמטית פשוטה למדי: סופרים את מספר המתים בישראל השנה ואת אלה שמתו בשנים הקודמות, יוצרים ממוצע, ומשווים בין הנתונים.
ואולם, בדיקה זו מגלה כי מספר המתים הממוצע בישראל גדל לאורך השנים גם מבלי שהתפרצו מגפות. למעשה, בממוצע רב שנתי עלה מספר המתים בישראל בעשור האחרון בכ-9% – מכ-39 אלף בשנה בממוצע ליותר מ-44 אלף, עוד לפני מגפת הקורונה.
מספר המתים הממוצע בישראל לפי נתוני הלמ"ס גדל לאורך השנים גם מבלי שהתפרצו מגפות. למעשה, בממוצע רב שנתי עלה מספר המתים בישראל בעשור האחרון בכ-9% – מכ-39 אלף בשנה בממוצע ליותר מ-44 אלף
הסיבה לכך קשורה בשני תהליכים מקבילים. מצד אחד האוכלוסייה הישראלית גדלה בשיעור של כ-1.7% בשנה, בשל ריבוי טבעי גבוה והגירה חיובית למדינה. מצד שני האוכלוסייה המבוגרת בישראל גדלה אפילו מהר יותר מהריבוי הטבעי, בשל הירידה ההדרגתית בריבוי הטבעי והעלייה בתוחלת החיים ("הזדקנות האוכלוסייה"). המבוגרים מהווים את רוב-רובם של המתים, כך שכאשר האוכלוסייה המבוגרת גדלה, שיעור התמותה עולה גם בשנים רגילות.
שיטת המדידה האירופית מורכבת יותר: האירופים מקזזים את גידול היקף התמותה במדינה עם הגידול בהיקף האוכלוסייה המבוגרת שלה.
פרמטרים חסרים במדידת שיעור התמותה
הדמוגרף והסטטיסטיקאי, פרופסור סרג'יו דלה-פרגולה, מהאוניברסיטה העברית, אומר כי שיטת המדידה האירופית, לפיה מספר המתים גדל השנה בפחות מ-2%, היא השיטה הנכונה, ולא שיטת המדידה של הלמ"ס, שלפיה מספר המתים גדל השנה בכ-9% לפחות.
"הדרך הנכונה יותר למדוד את הגידול או השינוי בתמותה הוא ביחס לשינוי בגודל האוכלוסייה", מסביר דלה פרגולה לזמן ישראל. "כדי לדייק עוד יותר עדיף למדוד את השינוי בתמותה ביחס לאוכלוסייה המבוגרת, זאת שנמצאת בסיכון למות בכלל ובסיכון למות במגפת הקורונה בפרט.
![ד"ר סרג'יו דלה-פרגולה (צילום: האוניברסיטה העברית)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2019/08/serjio-de-la-pergula-280x360.jpg "ד"ר סרג'יו דלה-פרגולה (צילום: האוניברסיטה העברית)")
"שיטת מדידה שמביאה בחשבון את גידול האוכלוסייה והזדקנותה, הופכת את השפעת המגפה לפחות גדולה מאשר המדידה במספרים מוחלטים, אבל זאת מדידה יותר מדויקת. בכל מקרה, גם בשיטת המדידה הזאת בהחלט ניכר שהקורונה גרמה לעלייה בתמותה בישראל ובמדינות אחרות.
"באופן כללי שיטת המדידה של מגפת הקורונה והשפעתה אינה משביעת רצון. מתייחסים למדידה גורפת של כל האוכלוסייה, בזמן שיש כאן מגזרים דמוגרפיים שונים, עם אורח חיים שונה ונתונים סטטיסטיים שונים. המגפה מתנהגת אחרת לגמרי בין מגזר למגזר. מדידה כללית שמתעלמת מההבדלים המגזריים אינה מדויקת.
"שנית, המדידה הקיימת בודקת את מספר המאותרים כנדבקים בקורונה, ואת אלה שנפטרים, מבין הנבדקים. זאת מדידה שחסרים בה פרמטרים חשובים, ולכן התוצאות אינן מדויקות. חסרה בדיקה של היחס בין מספר הנדבקים המאותרים למספר המאושפזים, היחס בין מספר המאושפזים למספרם של אלה שמצבם חמור, ובין אלה שמספרם חמור למתים. בדיקה כזאת הייתה נותנת בסיס איתן ומדעי לקיום מדיניות, אבל זאת לא הבדיקה שנעשתה.
"מדידה שמביאה בחשבון את גידול האוכלוסייה והזדקנותה, הופכת את השפעת המגפה לפחות גדולה מאשר המדידה במספרים מוחלטים, אבל גם כך ניכר שהקורונה גרמה לעלייה בתמותה"
"התוצאה של כל כשלי המדידה והחוסרים הללו היא שנעשה גישוש באפלה, ואז יש נטייה לנהל את המדיניות לפי שיקולים לא ענייניים, על חשבון השיקולים המדעיים. לכן, אין פלא שבקהילה הרפואית יש ביקורת חריפה על אופן ניהול המדיניות".
מחקר מדעי יסודי ורציני לוקח זמן. הייתכן שצורת המדידה של הקורונה לוקה בחסר כי הכול נעשה מהר, תוך כדי ריצה, כדי לקבוע את המדיניות במהירות כפי שמחייב מצב החירום?
"לא, לא. אין כאן שום בעיה של זמן. יש לנו אמצעים מדעיים לבצע מדידה רצינית ומהימנה בזמן אמת, בעולם ובוודאי בישראל. אם רוצים, יכולים. זה לא שלא יכולים לדעת את כל האמת, אלא שהיא לא נאמרת.
"ייתכן שיש רתיעה מלפרסם נתונים שונים כדי לפגוע בקהלים מסוימים. מרוב רצון לא לפגוע ברגשות הציבור, פוגעים בבריאות ובפרנסה שלו. וייתכן שיש מניעים לא-מקצועיים נוספים לכך שהמידע לא מפורסם בצורה מדויקת".
אתה מתכוון למניעים פוליטיים?
"כן, לא רציתי להגיד את המילה הזאת, אבל מניעים פוליטיים".
מספר חולי הקורונה עלה על התמותה העודפת
אם נצמדים, כפי שמציע דלה פרגולה, לשיטת המדידה האירופית, הרי שגם אם העלייה בהיקף התמותה העודפת תגדל השנה – היא תהיה נמוכה בהרבה מכפי שעולה מנתוני התמותה של חולי הקורונה.
3,292 חולי הקורונה שנפטרו השנה הם לבטח יותר, פי כמה, מ-1.7% או 2% ממספר האנשים שמתים בישראל מדי שנה, כ-44 אלף בממוצע בשנים האחרונות.
הפערים הללו בין התמותה העודפת לתמותת חולי הקורונה אינם ייחודיים לישראל. בשבדיה, למשל, נפטרו 8,484 חולי קורונה (עד ה-28.12) – כ-10% ממספר המתים השנתי הממוצע. מדובר במספר הגבוה פי-חמישה מהיקף התמותה העודפת בשבדיה, שעמד באמצע דצמבר על כ-2% (לפי שיטת המדידה האירופית, אבל שיטת המדידה הישראלית משיגה שם תוצאה דומה למדי).
"אין כאן שום בעיה של זמן. יש לנו אמצעים מדעיים לבצע מדידה רצינית ומהימנה בזמן אמת, בעולם ובוודאי בישראל. אם רוצים, יכולים. זה לא שלא יכולים לדעת את כל האמת, אלא שהיא לא נאמרת"
בארצות הברית אירע דבר הפוך: נרשמה תמותה עודפת של כחצי מיליון בני אדם – פי-אחד וחצי מ-346,795 חולי הקורונה שמתו בארה"ב, ובנוסף נרשמה תמותה עודפת רבה של צעירים.
בארה"ב מסבירים את הגידול בתמותה מעבר לתמותה מקורונה במקרי מוות לא מדווחים מקורונה, הזנחה רפואית בשל ביטול טיפולים רפואיים בזמן המגפה, חולים שלא נבדקו מחשש להידבק בקורונה, סגירת מרפאות וקריסת בתי חולים, וכן בנזק רפואי כתוצאה מהישיבה של אנשים בבית בשל הסגרים והמגבלות, דיכאון וחרדה, ומגידול אפשרי במספר ההתאבדויות.
אבל כיצד מסבירים את המצב בישראל ובמדינות רבות נוספות, שבו מספר חולי הקורונה עלה על התמותה העודפת? אחד ההסברים לכך הוא הירידה החדה בהיקף התחלואה בשפעת, כתוצאה ממדיניות הריחוק החברתי. במשרד הבריאות מסרו לזמן ישראל כי השנה נרשמה ירידה חדה מאוד בתחלואה משפעת, וכי מספר מקרי השפעת שהתגלו השנה היה זניח. התופעה קיימת גם במדינות אחרות.
הסבר אפשרי נוסף לירידה בתמותה היא דווקא ביטול ודחייה של טיפולים רפואיים אלקטיביים בצל המגפה. רופאים שהתראיינו לזמן ישראל בעבר בנושא אמרו כי הניסיון מדחיית טיפולים רפואיים בשביתות רופאים ובמלחמות, מלמד שביטול כזה גורם לירידה בתמותה בטווח הקצר, כיוון שהוא מונע מוות מזיהומים משניים בזמן הטיפולים. הרופאים חוששים כי הדחיות והעיכובים יגרמו בשנים הבאות לעלייה בתמותה, כיוון שאותם אנשים שטיפוליהם נדחו, עלולים למות בעתיד מהר יותר ובמספרים יותר גדולים בגלל העיכוב.
הסבר נוסף, נפיץ מאוד מבחינה ציבורית ופוליטית, היא ההשערה שלא כל חולי הקורונה שמתים במהלך המגפה מתים מקורונה. גילם הממוצע של חולי הקורונה שמתים במהלך המחלה בישראל הוא 81, ורובם הגדול אנשים מבוגרים וקשישים, בעלי מוגבלויות ומחלות כרוניות. העובדות הללו מעלות את השאלה, כמה מהם מתים בשל הנגיף עצמו וכמה ממחלות אחרות – תשובה שאין לה תשובה מלאה.
גילם הממוצע של חולי הקורונה שמתים במהלך המחלה בישראל הוא 81, ורובם אנשים מבוגרים, בעלי מוגבלויות ומחלות כרוניות. העובדות הללו מעלות את השאלה, כמה מהם מתים בשל הנגיף עצמו וכמה ממחלות אחרות
רופאים מסוימים בישראל ובחו"ל, כמו מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר הפרופסור יורם לס, טוענים כי "מעט מאוד אנשים מתים מקורונה". אבל העלייה המשמעותית בשיעורי התמותה השנה, בישראל וברוב מדינות העולם, מוכיחה שלס טועה ושהקורונה גורמת בוודאות למותם של אנשים רבים מאוד שהיו יכולים להישאר בחיים.
למרות זאת, לא ניתן לטעון בוודאות שכל "המתים עם קורונה" מתים מקורונה. יו"ר ועדת הקורונה של הכנסת, יפעת שאשא-ביטון, עוררה סערה כאשר הצהירה שלפי נתונים שקיבלה ממחלקת הקורונה של אחד מבתי החולים, 23% מהחולים הרשומים כ"מתים מקורונה" מתים ממחלות אחרות בלא קשר להידבקותם במגפה. מבדיקה שערכנו מול אותו בית חולים עולה כי הדברים אכן נאמרו לה.
מחקר מקיף של הפרופסור רן בליצר, ראש מערך החדשנות בקופ"ח כללית וחבר בצוות הטיפול במגפות של משרד הבריאות, שפורסם בספטמבר, בדק את נתוניהם הרפואיים של חולי הקורונה והסיק ממנו שרובם הגדול של המתים "עם קורונה" מתים מהמגפה עצמה – אבל לא כולם.
לפי המחקר של בליצר, לכ-40% מחולי הקורונה שמתו הייתה צפויה תוחלת חיים של חמש שנים ויותר אלמלא היו נדבקים במגפה. לכ-20% מחולי הקורונה הייתה צפויה, לפי בליצר, תוחלת חיים של פחות משנה, ול-12% – תוחלת חיים של פחות מחצי שנה.
"הגיע הזמן להפסיק את השיח שכולל ביטויים כמו 'מתים עם קורונה'", אמר בליצר בראיונות שהעניק עם פרסום מחקרו, "הרוב המכריע של האנשים שנפטרים מקורונה נפטרים בגלל המגפה – גם משום שהמחלה גרמה להם לנזק ישיר, וגם משום שהיא החמירה את מחלות האם הבסיסיות. זה אומר דבר אחד פשוט: אסור לזלזל במחלה הזאת, זוהי מחלה חמורה עם תוצאות חמורות".
כדאי לשים לב שלמרות הנימה השונה של הצהרותיהם של ח"כ שאשא-ביטון ושל הפרופסור בליצר, המידע העולה מדברי שניהם אינו לגמרי סותר: מיעוט משמעותי מקרב חולי הקורונה שמתו היו, כנראה, מתים השנה גם אלמלא נדבקו במגפה, וזאת אחת הסיבות לפער בין מספרם לבין היקף התמותה העודפת.
"דבר אחד בטוח: הקורונה הורגת"
ד"ר אבי ויסמן, סגן מנהל בית החולים רמב"ם, אומר לזמן ישראל: "לפער בין מספר חולי הקורונה שמתו לעלייה בתמותה יש הרבה גורמים קטנים, לא גורם גדול אחד. קודם כל, גם גידול האוכלוסייה בישראל וגם העלייה בתוחלת החיים נמצאים בשנים האחרונות במגמת בלימה, ככה שאני חושב שהגידול בתמותה היה משמעותית יותר מ-2% גם אחרי שמנכים את הגורמים הסטטיסטיים האלה.
דבר שני: אין שפעת. בגלל חוקי הריחוק החברתי השפעת עדיין לא הגיעה למדינת ישראל. זה דצמבר ועדיין לא ראיתי שפעת ברמב"ם, לא זוכר שהיה דבר כזה. גם באביב ובקיץ לא הייתה 'שפעת המזגנים', ושפעת הורגת מאות אנשים בשנה. וזה לא רק שפעת, המון מחלות זיהומיות גורמות מוות".
"בנוסף, היו פחות פרוצדורות טיפוליות אלקטיביות, גם בגלל שהן בוטלו וגם בגלל שאנשים לא הגיעו, ופרוצדורות אלקטיביות שמצילות אנשים בטווח הארוך יש בהן תמותה בטווח הקצר. במיוחד בניתוחים, ניתוחי לב ומוח וכו', וגם כתוצאה מזיהומים משניים באשפוזים. תוסיף לזה ירידה קלה במספר תאונות הדרכים בזמני סגר.
"גם העלייה וגידול האוכלוסייה בישראל וגם העלייה בתוחלת החיים נמצאים במגמת בלימה, ככה שאני חושב שהגידול בתמותה היה משמעותית יותר מ-2% גם אחרי שמנכים את הגורמים הסטטיסטיים האלה"
"תחשוב על זה ככה: אם בשנה רגילה שבה לא הייתה מגפה כזאת היית לוקח את כל האנשים, סוגר אותם בבית, שם להם מסיכות, סוגר דברים, לא הייתה לך עלייה בתמותה כמו השנה, אלא ירידה חדה בתמותה, של אחוזים שלמים. כל זה מתקזז עם התמותה הגדולה מקורונה ומסביר את ההבדל".
ככה שהטענה שהפער נובע מכך שאנשים מסויימים מתו 'עם קורונה' ולא 'מקורונה' לא נכונה? אתה יכול להגיד בוודאות שכל הקשישים, חולי הלב, הסרטן ושאר המחלות הקשות שנרשמו כמתים מקורונה מתו מהקורונה עצמה?
"אני לא יכול להגיד בוודאות, ויכול להיות שלא כולם. אני יכול להגיד שאצל הרוב המוחלט הקורונה החמירה את מצבם וקיצרה את חייהם".
בכמה זמן? אם היא קיצרה את חייהם בשנתיים, האסון שקרה להם העלה את התמותה העודפת, אם היא קיצרה את חייהם בחודשיים, אז עם כל הצער שבדבר, הם היו לא מתים ב-2020 בלאו הכי?
"אין לי תשובה לשאלה הזאת, לאף אחד אין. יכול להיות שהיו כאלה שהיו מתים בכל מקרה, ושזאת אחת הסיבות שהתמותה לא עלתה בהיקף של המוות מקורונה. הם מעטים, כמו שהאנשים שנשארו בחיים כי ניתוחים בוטלו הם מעטים, ואלה שלא נהרגו בתאונות דרכים הם מעטים, ואלה שלא מתו ממחלה זיהומית כזאת או אחרת הם מעטים, אבל קצת ועוד קצת ועוד קצת וככה אנחנו מגיעים להרבה, לפער שאתה שואל עליו".
"תזכור גם שיש מקרים הפוכים, שלא כל מי שמת מקורונה בהכרח נרשם כ'מת מקורונה', כי היו כאלה שמתו בבתי האבות או בבתים ולא אובחנו כחולי קורונה ואנחנו לא יודעים אם הם לא מתו מקורונה".
"תחשוב על זה ככה: אם בשנה רגילה שבה לא הייתה מגפה כזאת היית לוקח את כל האנשים, סוגר אותם בבית, שם להם מסיכות, סוגר דברים, לא הייתה לך עלייה בתמותה כמו השנה, אלא ירידה חדה בתמותה"
"ככה שבשורה התחתונה, מדובר בשאלה סטטיסטית מסובכת שאין לה תשובות מלאות. יש רק דבר אחד שאנחנו יודעים בוודאות והוא מה שחשוב: הקורונה גרמה לעלייה בתמותה. הקורונה הורגת, ועוד איך הורגת, וצריך להיזהר ממנה, לשמור על הכללים, להיזהר ולהתחסן כדי להיפטר ממנה".
מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה טרם נמסרה תגובה לכתבה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
האמת לעולם לא תאמר. המגפה האמיתית זה הפוליטיקאים ושנאת החינם שהם מפיצים. המגיפה האמיתית זה זיהום אוויר סרטן מחלות לב . ועכשיו אנשים יהיו חולים או ימותו מלחץ כלכלי ובסוף יכתבו שמתו ממחלת הקורונה. מערכת החיסון שלהם תיחלש והם יהיו יותר חשופים למחלות.
עייפתי מהעיתונות שלא אומרת דבר. האמת נמצאת במקומות אחרים.