בחודש מרץ 2020 מתו בישראל 3,875 אזרחים ותושבים. כך עולה מנתוני משרד הפנים. המספר כולל תמותה מכל הסיבות, ואינו כולל תמותת ישראלים בחו"ל.

מדובר בירידה חדה של כ-12% לעומת מספר המתים במרץ 2019, שבו מתו 4,398 ישראלים, ובירידה של כ-5% לעומת הממוצע הרב-שנתי של העשור האחרון, 4,066 בחודש. למעשה, מספר המתים במרץ השנה, בעיצומו של משבר הקורונה והסגר שהוטל בישראל, הוא הנמוך ביותר שנרשם בחודש מרץ מאז 2016.

מדי שנה, יותר מ-95% מהנפטרים בישראל מתים ממחלות, ופחות מ-5% מתים מכל הסיבות האחרות – תאונות, רצח, הריגה והתאבדויות. במרץ השנה נהרגו 16 ישראלים מתאונות דרכים, לעומת 25 בשנה שעברה. ירידה זו נובעת, ככל הנראה, מהסגר, אך היא מסבירה רק כאחוז וחצי מהירידה הכוללת במספר המתים. כלומר, ההסבר למספר הנמוך נעוץ בירידה במספר הישראלים שנפטרו ממחלות.

ממגיפת הקורונה נפטרו במרץ 20 ישראלים שאובחנו כחולי קורונה, כך שהייתה למגיפה השפעה ישירה מעטה על הסטטיסטיקה במרץ. עם זאת, הייתה לה השפעה עקיפה ומשמעותית: בחודש מרץ מערכת הבריאות כבר הייתה בכוננות מלאה, כולל ביטול של טיפולים אלקטיביים והגבלה של הגישה למרפאות, ובמחצית השנייה של החודש כבר הוטל סגר על אזרחי המדינה.

טכנאים מפענחים בדיקות קורונה בבית החולים רמב"ם בחיפה, 30 במרץ 2020 (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)

לרשויות ולחוקרים אין עדיין הסבר בדוק ורשמי לנתונים, אך אחת האפשרויות היא שלצעדים אלה יש קשר לירידה החדה במספר המתים במרץ.

"עיקר הירידה במספר המתים נובע כנראה מירידה בהיקף הטיפולים הרפואיים, כולל ביטול של ניתוחים, בדיקות ואשפוזים במחלקות שפונו במסגרת ההיערכות לטיפול בחולי הקורונה", כך אומר האפידמיולוג פרופ' נדב דוידוביץ', ראש המחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון ופעיל בארגון רופאי בריאות הציבור, בניסיון להסביר את סיבת הירידה במספר המתים במרץ.

"אמנם נתוני המוות במרץ אינם סופיים ולעתים מתברר אחר כך, שהיו מי שמתו ולא דווחו עדיין לרשויות, אבל מדובר בשינוי מספיק גדול, כדי לנסות ולהסיק ממנו מסקנות", אומר דוידוביץ' לזמן ישראל.

"הניסיון ממצבים דומים שבהם בוטלו טיפולים אלקטיביים, בעיקר משביתות רופאים וכן ממלחמות, מראה שביטול כזה גורם לירידה בתמותה בטווח הקצר, כי אנשים רבים מתים מזיהומים משניים בזמן אשפוז, ניתוח או בדיקה פולשנית".

"הניסיון ממצבים דומים שבהם בוטלו טיפולים אלקטיביים, בעיקר משביתות רופאים ומלחמות, מראה שביטול כזה גורם בטווח הקצר לירידה במספר מקרי המוות, כי אנשים רבים מתים מזיהומים משניים בזמן אשפוזים"

אך דוידוביץ מבהיר כי לא מדובר בשורות משמחות, משום שבטווח הבינוני והארוך ביטול ודחיית טיפולים רפואיים, לא יגרמו לירידה בתמותה אלא לעלייה.

"בהנחה שדחיית טיפולים היא באמת ההסבר לירידה בתמותה,  לא משמחת. אפשר לומר שהתמותה הזאת 'תחזור עם ריבית', כיוון שאותם אנשים שהטיפולים שלהם נדחו, יטופלו מאוחר יותר, ועלולים למות במספרים יותר גדולים בגלל העיכוב. זאת, בנוסף על פגיעה נרחבת בבריאות המטופלים מהעיכובים עצמם, שקשה לכמת ולנבא את היקף הנזק שתסב".

פרופ' נדב דוידוביץ' (צילום: "עם בריא")

לדבריו, אפקט דומה עשוי להיות גם לגבי התאבדויות. "הניסיון מראה שבמצבי חירום וחרדה קיומית, כמו מלחמות, אנשים פחות נוטים להתאבד מאשר בשגרה. אבל, כשמצב החירום נגמר הוא משאיר אחריו אנשים עם טראומות ודיכאונות, ומספר המתאבדים גדל. הפעם הוא עלול לגדול יותר, בגלל האבטלה ומצוקת הפרנסה".

ההערכות האלה תואמות נתונים של בתי החולים ושל איגוד הנירולוגים, המצביעים על ירידה של 50%-80% בהגעת חולים במצבי חירום לבתי החולים, וכן לנתונים של מד"א, שמצביעים על גידול בתמותה של ישראלים בביתם.

לפי נתוני מד"א, בין 12 במרץ ל-12 באפריל נקבע מותם של 1,115 בני אדם בביתם – זינוק של 22% בהשוואה לאותם תאריכים ב-2019, אז נקבע מותם של 909 איש.

"אפשר לומר שהתמותה הזאת 'תחזור עם ריבית', כיוון שאותם אנשים שהטיפולים שלהם נדחו, יטופלו מאוחר יותר ועלולים למות במספרים יותר גדולים בגלל העיכוב. גם מספר המתאבדים עלול לזנק אחרי המשבר"

במד"א מעריכים כי לפחות חלק מהגידול במספר המתים בבית נובע מכך שחולים רבים נמנעים מלהגיע לבתי החולים בגלל המגפה, וייתכן שחלקם מתו מקורונה, אך לא נכנסו לסטטיסטיקה מכיוון שלא אובחנו כחולים ולא אושפזו.

יחידת הקורונה בבית החולים זיו. הטיפולים האלקטיביים בוטלו והמחלקות התרוקנו (צילום: David Cohen/Flash90)

עלייה עתידית בתמותה ובמחלות

דוידוביץ' מציין כי כבר התריע על ההשלכות הצפויות של ביטול הטיפולים הרפואיים השגרתיים בבתי החולים במרפאות ובקופות החולים.

"הזהרנו את משרד הבריאות והמועצה לביטחון לאומי מההשלכות החמורות של הפגיעה בטיפולים הרפואיים במחלות אחרות. אני מקווה שלפניות הללו יהיה מענה ושמערכת הבריאות תחזור בקרוב לתפקד בצורה נורמלית".

במכתב ששלחו בעניין זה למל"ל דוידוביץ' ו-14 רופאים בכירים נוספים נכתב:

"בשבועות האחרונים חלה ירידה חדה של 40% בקבלת טיפולים רפואיים, בשל הסטת כוח אדם וציוד לטיפול בחולי הקורונה על חשבון הטיפול בבעיות הרפואיות השוטפות שהן חמורות לא פחות, ביטול ודחייה של אבחונים וטיפולים רפואיים, פגיעה בשירותים אבמולטוריים וירידה חדה בביקוש לטיפולים בשל פחד של המטופלים.

"התוצאה תהיה עלייה עתידית בתמותה, בנכות ובמחלות. מדינת ישראל נערכת לתקופה ארוכה של חיים בנוכחות נגיף מדבק בה נדרש לראות את בריאות הציבור הכוללת ולהיערך לצמצום התחלואה והתמותה הכוללת".