מערכת החינוך הממלכתית במדינת ישראל הוקמה כמערכת אחידה לכל לאחר חקיקת "חוק חינוך ממלכתי", שנתקבל בשנת 1953, תוך ביטול שיטת זרמי החינוך השונים. כך הוחלט להנהיג מערכת של חינוך ממלכתי-כללי ומערכת נפרדת של חינוך ממלכתי-דתי (כמו כן, הוחלט להכיר גם במערכות "החינוך העצמאי" של "אגודת ישראל").

הציבוריות הישראלית אמורה לבטא את "סוג" האנשים שמערכת החינוך מבקשת ל"ייצר". הילדים אצלנו מתחנכים מגיל אפס במציאות בה הם תמיד "שווים" 1 חלקי 40. במהירות רבה כל ילד לומד שהמערכת לא מביטה עליו כפרט אלא מכווינה תמיד לקבוצה. פעולותיו של הפרט כאינדיבידואל נתפסות כסטיית תקן שיש לשרש. במערכת החינוך, אינדיבידואליזם אינו ערך או מעלה אלא ביטוי ללקות הנלווית לשיטה.

כל ילד לומד במהירות שהמערכת לא מביטה עליו כפרט אלא מכוונת לקבוצה. פעולות הפרט כאינדיבידואל נתפסות כסטיית תקן שיש לשרש. במערכת החינוך, אינדיבידואליזם אינו ערך אלא ביטוי ללקות הנלווית לשיטה

ילדים הגדלים במציאות של 1/40 לומדים כבר בכיתה א' שהם ישלמו מחיר אישי במידה שיסטו מהתלם. המגנון החינוכי משוכלל מאוד, הוא יודע להפגיש את ילדינו רק עם ילדים שדומים להם.

קוראים לזה שיטת ה"חלוקה אזורית", ועליה הגדילו לעשות ביצירת מערכת נפרדת לציבור החרדי, הערבי, כמו גם מערכת נוספת לציונות הדתית. במילים אחרות, חבריהם של ילדינו, אותם הם פוגשים בכיתה, בהפסקה, בשכונה, בבית הכנסת, בתנועת הנוער, במתנ"ס ובחוגים, נראים ומתנהגים תמיד בדיוק כמוהם. 

בישראל 2021 יש מונופול מדינתי אחד, מוחלט, המפעיל הלכה למעשה את מערכת החינוך כולה. שירותי החינוך שהמדינה מספקת לנו ולילדינו מנוהלים בריכוזיות חונקת ע"י פקידות ביורוקרטית שאינה מעוניינת בתחרות, בגיוון או בשינוי. ה-spillover effects לתשתית שכזו הוא ביטויי האלימות המשרדית המנטרלת כל יוזמה, התנגדות או תחרות בתוך המנגנון. רק לצורך חידוד הנקודה, שוו בנפשכם כיצד הייתה נראית מערכת הבריאות שלנו ללא תחרות, שוק ויוזמה פרטית. כנראה שעדיין היינו מחכים לחיסונים של המכון הביולוגי בנס-ציונה והחיסונים של Pfizer ו-Moderna היו בתורת "מוקצה מחמת מיאוס".

רק לפני כחודשיים, בתוך אחד מהמשברים החינוכיים הגדולים ביותר שידעה מערכת החינך בישראל, פעולה חד-צדדית כוחנית ומשפילה של הורדה שרירותית של עשרות אלפי ציוני בגרות – לא העירה את התיכוניסטים למחות.

יו"ר התאחדות מנהלי בתי הספר העל-יסודיים, מנשה לוי: "הנחיתו עלינו פתאום נרמול של ציוני בגרות פנימיים. הורדו אלפי ציונים על ידי נוסחה סודית עלומה. טענו שהציונים מוטים ולכן הורידו אותם בצורה לא מובנת. לא ידעתי להסביר לתלמידים למה הורידו להם ציונים"#הבוקרהזה

— כאן חדשות (@kann_news) October 27, 2020

גם מערכת בחירות רביעית בתוך פחות מ-20 חודשים לא הובילה להתעוררת אזרחית של הדור הצעיר. הושבתם של מאות אלפי תלמידים, צעירים, סטודנטים וחיילים משוחררים – בבית בסגר נוסף, לאחר שנה כל כך מורכבת טבעי היה שתשמש קרקע פורייה ליצירת מחאת צעירים משמעותית.

ילדים הגדלים במציאות של 1/40 לומדים כבר בכיתה א' שישלמו מחיר אישי אם יסטו מהתלם. המגנון החינוכי משוכלל מאוד ויודע להפגיש את ילדינו רק עם ילדים שדומים להם

אולם, גם הפעם זה לא קרה וכנראה שלא יקרה. מונופול מדינתי המופעל ע"י מנגנונים ביורוקרטיים מנופחים יעשה הכל כדי לשמר את כוחו ולמנוע מחאה, שינוי והתפתחות. ואנו האזרחים נקבל שירותי חינוך פחות טובים עבור המיסים שאנו משלמים. 

שר החינוך לשעבר של שבדיה ( 1948–2011) Per Carl Gustav Unckel סיכם במשפט מדויק חלק מרכזי מהבעיה:

"Education is so important that you can't just leave it to one producer, because we know from monopoly systems that they do not fulfill all wishes".

כל זמן שפרדיגמת השליטה הבלעדית של המדינה על מערכת החינוך לא תזנח, ילדינו יקבלו חינוך פחות טוב ממה שמגיע להם ואנו נחיה ונזדקן למציאות טובה פחות מזו לה אנו ראויים. בשנים האחרונות אנו עדים לפוליטיזציה אגרסיבית של מערכת החינוך, תופעה זו תורמת תרומה ניכרת למשבר שרק הולך ומעמיק. 

המציאות הסבוכה, שנוצרה לאחר התפרצות נגיף הקורונה, הציפה על פני השטח את עומקם של השסעים בחברה בה אנו חיים. נראה כי כל קבוצה מבין "השבטים" המרכיבים את הצבעוניות הישראלית מתכנסת לתוך עצמה. זהו ביטוי ברור להתפוררות הדבק הלאומי, המחבר את ה"ביחד" של הציבוריות הישראלית.

הקנטוניזציה (חלוקה לקנטונים) של הישראליות היא תופעה מסוכנת להמשך קיום לאומי משותף. עוצמת התהליך ושכיחותו הם תוצרי לוואי לצורה בה מאורגנת ומופעלת מערכת החינוך בישראל.

רגע לפני שיהיה מאוחר מידי צריך לעצור ולישב מסלול מחדש. חייבים להחזיר את האחריות על חינוך ילדינו למקום הטבעי לו, לידיהם של ההורים וחברי הקהילות. צריך להשוות בין הפריבילגיות והחירויות התפעוליות בין כלל המגזרים. יש להציב את הפרט ויחודו במרכז. יש ליצור בבתי הספר תנאים בטוחים המאפשרים לכל אחד ואחת להיות בדיוק כפי שהוא והיא מבלי לשלם מחיר על בחירותיהם. עלינו לפתוח את שוק החינוך לתחרות, לאפשר הפעלת יוזמות ומסגרות חינוכיות שונות וייחודיות מאפשרות ומגוונות. עלינו להיאבק בחלוקה האזורית ולהקטין משמעותית את מספר התלמידים בכיתות. עלינו לשים את הפרט במרכז.

מרחבים חינוכיים ראויים חייבים לאפשר שיח מכבד, אותנטי, מוגן ובטוח. עלינו להציף סוגיות ערכיות גם (ודווקא) כשהן שנויות במחלוקת, ולזכור שקונפליקט, מחאה, מתח ועיסוק חינוכי במחלוקת הם כלים הכרחיים בניסיון למצוא נתיבים לשיח ולחיים משותפים של גיוון ושונות בהסכמה, בין כלל מרכיבי הציבוריות הישראלית.

עלינו להציף סוגיות ערכיות גם (ודווקא) שנויות במחלוקת. ולזכור שקונפליקט, מחאה, מתח, ועיסוק חינוכי במחלוקת – הם כלים הכרחיים לאיתור נתיבי שיח וחיים משותפים של גיוון ושונות בהסכמה, בין מרכיבי הציבוריות הישראלית

עלינו לכבד כל תלמיד.ה, כל דעה וכל מגזר, ולהדגים במעשינו (ובמודלים החינוכיים שאנו מפעילים) עשייה חברתית/אזרחית השואפת ליצירת חברה עשירה, חופשית, מגוונת ומכילה.

מסגרות חינוכיות מגוונות ופלורליסטיות יצליחו לפתח אצל התלמידים זהות עצמית מובדלת, ותחושת מסוגלות וערך עצמי. תנאים אלו הכרחים לחיים של חירות, והם שיאפשרו לנו המחנכים לממש את האחריות החינוכית החשובה ביותר המוטלת עלינו  — היא חינוך התלמידים.ות ללקיחת אחריות אישית על המתרחש במרחב הציבורי באמצעות מעורבות אזרחית פעילה. אם לא ניזהר, נמצא את עצמנו במערכת חינוך מהסוג שתיאר ברטולד ברכט:

"אני יודע שלעיתים קרובות מטילים ספק בטיב בית ספרנו. העיקרון הנפלא שלהם אינו מוכר או אינו זוכה להערכה. ביסודו הריהו הובלת האיש הצעיר מיד, בגיל הרך ביותר, הישר אל תוך העולם כפי שהוא. זורקים אותו לבור מים מטונפים, ישר לעניין ובלי הרבה דיבורים: תשחה או שתבלע בוץ! תפקיד המורים: לוותר על זהותם ולגלם אבות טיפוס של האנושות, שיפגוש האיש הצעיר בשלב מאוחר יותר בחייו. במשך ארבע עד שש שעות ביום הוא מקבל הזדמנות ללמוד גסות רוח, רוע לב ואי צדק. שום שכר לימוד אינו גבוה מדי עבור שיעור כזה, אך הוא ניתן אפילו חינם אין כסף על חשבון המדינה"  (ב. ברכט).

נשוי ואב לחמישה. איש חינוך – מורה להיסטוריה ואזרחות. מנחה קבוצות, מנהל קמפוס בקבוצת החינוך אנקורי.