לאן נוליך את החרפה

מעטים המנהיגים הקרובים יותר לנשיא המביך דונלד טראמפ מראש הממשלה נתניהו ● מעטות המדינות שמאמינות שהרוויחו יותר מהמדיניות שלו ● שבוע אחרי האירועים האלימים בוושינגטון, אנחנו כבר רואים את ההשלכות ● פרשנות

בנימין נתניהו ודולנד טראמפ בבית הלבן, ב-25 במרץ 2019, כשטראמפ חתם על הצהרה המכירה בריבונות ישראל ברמן הגולן (צילום: AP Photo/Susan Walsh)
AP Photo/Susan Walsh

מעטים המנהיגים הקרובים יותר לנשיא המביך דונלד טראמפ מראש הממשלה נתניהו ● מעטות המדינות שמאמינות שהרוויחו יותר מהמדיניות שלו ● שבוע אחרי האירועים האלימים בוושינגטון, אנחנו כבר רואים את ההשלכות ● פרשנות

מעטים, אם בכלל, מנהיגי המדינה שקרובים יותר לנשיא האמריקאי המושפל דונלד טראמפ, שהסית למתקפה האלימה בשבוע שעבר על גבעת הקפיטול בוושינגטון ועל הדמוקרטיה האמריקאית, מאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו.

מעטים, אם בכלל, האומות שמחשיבות את עצמן כמי שנהנו יותר מהמדיניות של טראמפ מאשר ישראל, למרות שהישראלים נותרו שנויים במחלוקת בנוגע לאדם שכעת מסיים את כהונתו בבית הלבן בחרפה שכזאת.

ההשלכות של שתי העובדות האלה כבר מורגשות, וימשיכו להדהד בימים, בשבועות, בחודשים ובשנים שעוד יבואו. ולא לטובה.

מהרגע הראשון, נתניהו טיפח את יחסיו עם טראמפ, כשהוא חוגג את השינוי המבורך מממשל הנשיא שכה תיעב, ברק אובמה.

ראש הממשלה נאבק באובמה בגלוי, כל הדרך עד להשתלחות נגדו על בימת הקונגרס, בניסיון כושל למנוע את אקט הפיוס שהובילה ארה"ב כלפי איראן, הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין שנחתם ב-2015. הוא התנגד לניסיונות של אובמה לחייב את ישראל לוותר על השליטה הביטחונית שלה בגדה המערבית.

בנימין נתניהו וברק אובמה ב-2013 (צילום: AP Photo/Pablo Martinez Monsivais)
בנימין נתניהו וברק אובמה ב-2013 (צילום: AP Photo/Pablo Martinez Monsivais)

בניגוד מוחלט, המאמצים המשותפים של נתניהו, אנשי מפתח בסביבתו וגורמים אמפטיים עם עמדות דומות בממשל טראמפ סייעו להבטיח שהנשיא האמריקאי ה-45 – שתפקידו הישיר והאינטרס שלו בכל זה פתוחים לדיון – פרש מעסקת איראן והציג חזון לשלום ישראלי-פלסטיני, חזון נוח יותר מכל מה שישראל הייתה מעזה לדמיין.

טראמפ העניק עוד רצף בלתי נלאה של מתנות דיפלומטיות – הוא הכיר בירושלים כבירת ישראל והעביר אליה את השגרירות האמריקאית מתל אביב; הוא הכיר בריבונות ישראלית על הגולן; הוא שם קץ לתיוג האוטומטי של התנחלויות כבלתי-חוקיות ולסימון של סחורות שמקורן בהתנחלויות; הוא תיווך שורה מדהימה של הסכמי נורמליזציה ותהליכים דיפלומטיים עם איחוד האמירויות הערביות, עם בחריין, סודן ומרוקו.

עמדותיו של ממשל טראמפ ביחס לירושלים, לפלסטינים ולגולן זכו לתמיכה רחבה בישראל. עמדתו ביחס לאיראן זכתה אף היא לתמיכה רחבה. עמדותיו בנוגע להתנחלויות נהנו גם הן מתמיכה בקרב מחנה הימין. תהליכי הנורמליזציה עם המדינות הערביות היו מקור לעונג לאומי ממש.

בנימין נתניהו בטקס הנחת אבן הפינה של רמת טראמפ בגולן, ב-16 ביוני 2019 (צילום: דוד כהן/פלאש90)
בנימין נתניהו בטקס הנחת אבן הפינה של רמת טראמפ בגולן, ב-16 ביוני 2019 (צילום: דוד כהן/פלאש90)

מדיניות הממשל ביחס לישראל סייעה להשאיר את נתניהו בשלטון – עם מספר מהלכים משמעותיים שהגיעו בתזמון מרשים במהלך מערכות הבחירות האינסופיות בישראל – ויצרו מציאות מורכבת שבתוכה הישראלים הפכו מאוחדים או כמעט מאוחדים בתמיכתם במגוון מהלכים מדיניים שנקבעו על ידי אדם שעורר בחלקם חוסר אמון ובאחרים אף תחושת זעזוע אישית.

החל מרביעי האחרון, כשטראמפ הסית למתקפה על הבירה האמריקאית והמשיך לקדם אותה למרות שהתבהרו השלכותיה הקטלניות, המציאות המורכבת הפכה בעייתית בהרבה. שותפה של ישראל בבית הלבן הפך למקור בושה, וכל אלה שחגגו את הקשר איתו נמצאים בסכנה שגם הם יוכתמו.

נתניהו היה זהיר מספיק לחמוק מהמלכודת שטראמפ הציב לו בשיחת טלפון באוקטובר מהחדר הסגלגל, שידור טלוויזיוני סוריאליסטי "שקורה עכשיו" ובו נשיא ארה"ב, ראש הממשלה ומנהיג סודן הכריזו על נורמליזציה.

"אתה חושב שסליפי ג'ו היה יכול לסגור עסקה כזאת? איכשהו, לא נראה לי", שאל הנשיא את ראש הממשלה באותה שיחה. נתניהו הנבוך, שביקש להימנע מתשובה שתצדד בטראמפ, ענה בזהירות, "ובכן, אדוני הנשיא, יש דבר אחד שאני יכול לומר לך. אנחנו מעריכים עזרה למען השלום מכל אחד באמריקה, ואנחנו מאוד מעריכים את מה שעשית".

אבל באמריקה, שבה עצם האפשרות לשיתוף פעולה חוצה מפלגות נמוגה במהירות בארבע השנים האחרונות, הנשיא האמריקאי וראש הממשלה הרשו לישראל להפוך למחלוקת בין-מפלגתית – מדינה שזוכה שוב ושוב לחיבוק מהנשיא הרפובליקאי, אחרי שזכתה לביקורת אינסופית מקודמו הדמוקרטי, שינוי שהודגש בשמחה על ידי נתניהו, המנהיג הישראלי היחיד שזוכה ליחס משמעותי בארה"ב.

בנימין נתניהו נואם בקונגרס האמריקאי נגד הסכם הגרעין עם איראן, ב-3 במרץ 2015 (צילום: AP Photo/Andrew Harnik)
בנימין נתניהו נואם בקונגרס האמריקאי נגד הסכם הגרעין עם איראן, ב-3 במרץ 2015 (צילום: AP Photo/Andrew Harnik)

בהינתן השהות הממושכת שלו בתפקיד, מעטים יודעים טוב יותר מנתניהו שהמטוטלת הפוליטית באמריקה מתנדנדת. ובכל זאת נדמה שראש הממשלה לא הקדיש מחשבה להשלכות השותפות החמה הזאת – ההשלכות על יחסיו העתידיים עם ממשלים דמוקרטיים, ההשלכות של התמיכה העל-מפלגתית ההולכת ופוחתת, ההשלכות על הקשרים עם הקהילה היהודית בארה"ב, שלמעלה משני שליש ממנה נותרו דמוקרטים נאמנים.

יכול להיות שעד יום רביעי נתניהו האמין שהוא יכול להציל את המצב. יכול להיות שהוא הימר על כהונה שנייה של טראמפ, אבל הוא כנראה גם העריך שיוכל ליצור יחסי עבודה עם ג'ו ביידן, אדם פייסני בהרבה מאובמה.

יכול להיות שעד יום רביעי נתניהו האמין שהוא יכול להציל את המצב. יכול להיות שהוא הימר על כהונה שנייה של טראמפ, אבל הוא כנראה גם העריך שיוכל ליצור יחסי עבודה עם ג'ו ביידן, אדם פייסני בהרבה מאובמה

נדמה שהנשיא הנבחר סובל הרבה פחות מהעיוורון העיקש של אובמה לגבי הסכנה שברצון לפייס ולשחד את האייתוללות, ויש לו הבנה רחבה יותר בנוגע למורכבות של תהליך השלום עם הפלסטינים.

סגן הנשיא ג'ו ביידן (שני משמאל), רעייתו ג'יל, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ורעייתו שרה בארוחת ערב במעון ראש הממשלה בירושלים, 9 במרץ 2010 (צילום: מרים אלסטר/פלאש 90)
סגן הנשיא ג'ו ביידן (שני משמאל), רעייתו ג'יל, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ורעייתו שרה בארוחת ערב במעון ראש הממשלה בירושלים, 9 במרץ 2010 (צילום: מרים אלסטר/פלאש 90)

אבל ניסיון ההתקוממות – בעידודו של טראמפ – בגבעת הקפיטול הותירה את נתניהו כמעט קפוא. ייתכן שהוא עדיין חיכה להתקפה אמריקאית על איראן, או להסכמי נורמליזציה נוספים. ובנוסף, תשומת הלב שלו בכלל התמקדה במקום אחר.

נתניהו עסוק בפיקוח על מאמצי החיסון של ישראל, שמובילים את אלה של העולם כולו – פרויקט שקופות החולים ועובדי מערכת הבריאות מוציאים לפועל ביעילות יוצאת דופן; פרויקט שראש הממשלה מאמין שיוכל להוביל אותו לניצחון מוחלט בבחירות במרץ, אחרי שלושה סיבובים שבהם כמעט הפסיד.

והוא עדיין מסרב במפגיע ולו לרמוז על ריחוק שלו עצמו או של ישראל מהשותף הידוע לשמצה.

ראש הממשלה, שהמתין שעות ארוכות לפני שבירך את ביידן כשהוכרז המנצח בבחירות לנשיאות לפני כחודשיים – ואז עשה את זה בלי לציין בדיוק על מה הוא מברך את ביידן – המתין שעות ארוכות גם בשבוע שעבר לפני שגינה את "ההסתערות המחפירה" בוושינגטון, ועשה זאת בלי להתייחס לנסיבות שבמסגרתן אירעה.

ולא רק שלא התייחס לתפקידו של טראמפ במאורעות, אלא שבהערות שפרסם משרדו בהודעה שנייה לתקשורת, זמן קצר אחר כך, הוא גם הקפיד להלל את טראמפ "על כל מה שעשית וממשיך לעשות" למען השלום באזורנו.

לא רק שנתניהו לא התייחס לתפקידו של טראמפ במאורעות, אלא שבהערות שפרסם משרדו בהודעה לתקשורת, זמן קצר אחר כך, הוא גם הקפיד להלל את טראמפ "על כל מה שעשית וממשיך לעשות" למען השלום באזורנו

יריביו של נתניהו מזהירים שהוא מסתכן בדרדור ישראל במורד אותה הדרך שבה טראמפ הוביל את האמריקאים. זה לא חדש שאנשים כמו יאיר לפיד, בצד המרכז-שמאל של המפה הפוליטית, טוענים שנתניהו הורס את הדמוקרטיה הישראלית. החידוש הוא שגם עמיתיו לשעבר נוטשים את מפלגת הליכוד שלו כדי לקרוא עליו תיגר בגלל ההתנהגות הזו בדיוק.

דגלי ישראל מתנופפים בנסיון ההתקוממות בגבעת הקפיטול, 6 בינואר 2021 (צילום: צילום מסך, פוקס ניוז)
דגלי ישראל מתנופפים בנסיון ההתקוממות בגבעת הקפיטול, 6 בינואר 2021 (צילום: צילום מסך, פוקס ניוז)

גדעון סער, היריב המרכזי של נתניהו לפי הסקרים, הזהיר בראיון במוצאי שבת שכאשר מנהיגים מפקפקים בתוצאות הבחירות ותוקפים את מוסדות המדינה ומחפשים לפגוע בכל מוסד – החל מהנשיא, דרך רשויות החוק ועד ועדת הבחירות המרכזית, כפי שסער טען כי נתניהו עושה שוב ושוב – אנשים מסיקים מסקנות מסוכנות והדמוקרטיה בסכנה.

נתניהו אולי יצליח להדוף את יריביו המתרבים ב-23 במרץ, או שאולי יובס. אך נדמה שהבחירה שלנו תהיה בין אדם שחובט באופן סדרתי בדמוקרטיה הישראלית, לבין נצים כמו סער ונפתלי בנט, שנשבעים להגן על הדמוקרטיה אבל יחתרו תחתה באמצעים אחרים, כמו סיפוח שטחים ו"רפורמה" במערכת המשפטית.

נתניהו מזמן מיצב את עצמו כמנהיג לא רק של המדינה היהודית אלא של העם היהודי, ראש מדינת הלאום שחזר לחיים בדרך נס כמעט ופיתח את הכוח והעוצמה שהיה חסר כל כך ליהודים לפני 80 שנה. שוב ושוב, הוא העלה את זכר השואה בהכרזות בפני מנהיגות העולם שנרדמה על משמרתה כנגד השאיפות של האייתוללות באיראן, ונשבע להשתמש בכל האמצעים הדרושים כדי לסכל אותן.

תומכי טראמפ מסתערים על גבעת הקפיטול, 6 בינואר 2021 (צילום: AP Photo/John Minchillo)
תומכי טראמפ מסתערים על גבעת הקפיטול, 6 בינואר 2021 (צילום: AP Photo/John Minchillo)

אבל אחרי המראות הגדושים באנטישמים חסרי בושה, כולל דימויים וסמלים גלויים; אחרי אירועים שנחגגו על ידי אויבי החירות ברחבי העולם – וגם על ידי אויבי ישראל, שהריחו הזדמנות בתוך החולשה של מעצמת העל – נתניהו, אדם רהוט בדרך כלל, הצליח לשחרר רק גינוי מעורפל ודאגה שוות נפש.

דווקא ארנולד שוורצנגר, יליד אוסטריה ובנו של מתנדב במפלגה הנאצית, היה זה שפירסם את האזהרה המצמררת ביותר בעקבות הזוועות שאירעו בוושינגטון בשבוע שעבר. המושל הרפובליקאי לשעבר של קליפורניה תיאר את ארועי יום רביעי שעבר כ"ליל הבדולח פה, בארצות הברית", ונזכר בכך שעליית הנאצים "התחילה עם שקרים, שקרים, ועוד שקרים, וחוסר סובלנות".

המושל הרפובליקאי לשעבר של קליפורניה תיאר את ארועי שיום רביי שעבר כ"ליל הבדולח פה, בארצות הברית", ונזכר בכך שעליית הנאצים "התחילה עם שקרים, שקרים, ועוד שקרים, וחוסר סובלנות"

שוורצנגר קרא לאמריקה לתקן את עצמה, הפציר בה לגלות סובלנות, להאזין להדי העבר. נתניהו, שהספיד את אביו שלו בכך שתיאר איך בנציון נתניהו זיהה את השואה מתקרבת אבל לא היה בכוחו למנוע אותה, הוסיף אז: "אתה לימדת אותי, אבא, להסתכל נכוחה אל המציאות, להבין מה היא טומנת בחובה ולהסיק את המסקנות הנדרשות".

לנתניהו הזה לא היה שום דבר משמעותי לומר על התמונות מוושינגטון. ראש ממשלת ישראל, המנהיג בעיני עצמו של העם היהודי, העסיק את עצמו בדברים אחרים, מוגבל על ידי השותפות שלו עם נשיא שמעולם לא העז לאתגר, לא כל שכן לגנות.

ואנחנו, כאומה, שהיינו שותפים במשך ארבע שנים במערכת יחסים מורכבת עם נשיא שאהבנו או תיעבנו בלהט, וממנו אנו סבורים באופן גורף שהפקנו תועלת – גם אנחנו מושתקים מעט. פגועים יותר. חזקים פחות.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
איך לא ייצלו שפתותיכם וידכם לא תיבש לכתוב כדברים המבישים הללו על נשיא שעשה רק טוב למדינת ישראל מכל נשיא אחר אי פעם בארה"ב ועל בנימין נתניהו שהביא כל כך הרבה קידום בישראל וכל כך הרבה של... המשך קריאה

איך לא ייצלו שפתותיכם וידכם לא תיבש לכתוב כדברים המבישים הללו על נשיא שעשה רק טוב למדינת ישראל מכל נשיא אחר אי פעם בארה"ב ועל בנימין נתניהו שהביא כל כך הרבה קידום בישראל וכל כך הרבה שלום מכל מנהיג אחר , והיכן הם שלום עכשיו הצטרפו לנושאי הדגלים השחורים כי נגמרו דברי הבלע בפיהם ומבלים כצאן אחרי הצבועים אל מאורת הפרוגרסיבים. התביישו לכם תקשורת עלובה

עוד 1,302 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום חמישי, 21 בינואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

אוחנה: פשע של נבלים ברשות התורה, התגובה תבוא מהר

דרעי: לעצור את הפורעים ● דיווח: נתניהו מעוניין לבקר באמירויות ובבחריין בפברואר ● דוח העוני: רמת החיים בישראל ירדה לשפל של 20 שנה ● גורמים באוצר: החוב גדל לכטריליון שקל ● ביקורת במשרד הבריאות על תכנית נתניהו לפתיחת התרבות ● הספורט התחרותי ייפתח ממחר ● בני בגין הצטרף לתקווה חדשה של גדעון סער ● גנץ החליט על הוצאת גלי צה"ל ממערכת הביטחון

עוד 40 עדכונים

רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ

ההתנהגות העולה בחיי-אדם רבים ובסבלם של אלפי חולים בחצרות חסידיות וקהילות ליטאיות מעלה שאלה נוקבת: כיצד חברה האמונה על קדושת-החיים, ששבת-בשבתו נדחית אצלה מפני ספק-פיקוח-נפש בהבהלת חולים ויולדות לבית החולים, שהקימה את "יד שרה", "עזר מציון", "עזרא למרפא" (הרב פירר) ועוד עשרות מפעלים מצילי-חיים לטובת הכלל, הידרדרה להפקרות ולהפקרה של חייהם וחיי זולתם?

ההתנהגות העולה בחיי-אדם רבים ובסבלם של אלפי חולים בחצרות חסידיות וקהילות ליטאיות מעלה שאלה נוקבת: כיצד חברה האמונה על קדושת-החיים הידרדרה להפקרת חייהם וחיי זולתם?

המשבר הזה מוביל בהכרח לדיון רחב יותר על אחריותם של אדמו"רים ורבנים ולשאלות כגון:

  • מהי מהותה של חסידות בזמננו ומהן מטרותיה?
  • מי שומעים ל"דעת תורה" ומי אינם שומעים?
  • למי יש "אמונת חכמים" ולמי היא חסרה?
  • האם משמעותן התעוותה ואבדה ממשקלן ההלכתי והמוסרי?

מתחילת התפשטות המגפה יצאו פוסקים גדולים והודיעו ברבים הלכה פשוטה ומובנת מאליה:

"חמירא סכנתא מאיסורא" – חמורה סכנה שאדם מסכן עצמו ואחרים יותר מעבירה על איסור-תורה.

התורה ציותה על שמירת החיים:

"וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם". המצוות נתנו "אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם" ולא שימות בהם.

חובה הלכתית להימנע מקיום המצווה, חשובה ככל שתהיה, על מנת שלא להידבק או להדביק אחרים. חייבים להישמר, להימנע מהתקהלויות, לעטות מסכה ולשמור על מרחק והיגיינה. יש להתפלל ביחידות או במניין מצומצם תוך הקפדה על הזהירות הנדרשת, לסגור בתי כנסת ובתי מדרש, לקיים שמחות בצמצום וכו'.

גם כמה אדמו"רים נתנו דוגמא אישית, סגרו את החצר והורו לקהילתם להישמר. לכאורה דברים פשוטים וידועים, כמו לומר לציבור החרדי: שמרו שבת, כשרות וטהרת המשפחה. מסתבר שלא. רבים עברו על הנחיות הרבנים.

אדמו"רים לא מעטים התעלמו והמשיכו בעסקים כרגיל. היו רבנים שפרסמו הוראה ומיניה וביה חזרו בהם או הפרו אותה בעצמם. המספר הגדל והולך של חולים ונפטרים כמעט ולא שינה דבר. זילות של חיי אדם.

אדמו"רים רבים התעלמו והמשיכו בעסקים כרגיל. היו רבנים שפרסמו הוראה וחזרו בהם או הפרו אותה בעצמם. המספר הגדל של חולים ונפטרים כמעט לא שינה דבר. זילות של חיי אדם

האחריות לחולים ולמתים מוטלת על כל פרט שלא נשמר ולא שמר. יסוד בשמירת המצוות הוא שאין אדם בר-דעת שיוכל להפיל את האחריות על הרב או האדמו"ר שלו. הפרט נכשל בכך ששמע לרבותיו ועבר עבירה בשמירת הנפש. אחריותם של האדמו"רים והפוסקים נוגעת להכשלת הציבור.

א"ר אבהו אמר רב הונא אמר רב מאי דכתיב (משלי ז', כ"ו): כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ?

כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה – זה תלמיד-חכם שלא הגיע להוראה ומורה.
וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ – זה תלמיד חכם שהגיע להוראה ואינו מורה (סוטה כ"ב ע"א).

ועצומים – לשון עֹצֵם עֵינָיו (ישעיהו ל"ג, ט"ו) – שסוגרים פיהם ואינם מורים לצורכי הוראה (רש"י).

תלמיד-חכם שלא הגיע להוראה ומורה – עליו נאמר: כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה – יכול להיות באמת ידען גדול, מנהיג רוחני של קהילה או אדמו"ר של חצר חשובה. אלא שהוראותיו אינם מתוך הדיון ההלכתי אלא משיקולים אחרים. הוא בבחינת:

מְּגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים (אבות ג', י"א).

ועל זה הזהיר אבטליון במשנה (שם, א', י"א):

וְיִשְׁתּוּ הַתַּלְמִידִים הַבָּאִים אַחֲרֵיכֶם וְיָמוּתוּ, וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל.

אך גם על מי שהגיעו להוראה ומצויים יום-יום בתהליך הפסיקה אמרו חז"ל שהם עלולים לסטות ולא להורות בדרך ההלכה. כך מסביר רש"י: הפוסקים הללו, גדולים ככל שהם, עוצמים עיניהם למציאות, דבר שאסור לפוסק לעשות. אם היו שותקים ולא אומרים דבר, ניחא. אבל הם סוגרים פיהם לדיון ההלכתי "ואינם מורים לצורכי הוראה" אלא לצרכים אחרים.

חלק מה"הוראות" האלה הוצגו בווידאו לציבור הרחב. מנהל תלמוד-תורה נכנס למי שנחשב "גדול הדור" כדי לברר אם להמשיך בלימודים כרגיל. נתונים לא מוצגים, בירור לא נערך ובפחות מדקה ניתנת הוראה: ממשיכים כרגיל. אין מרבותינו ז"ל מי שיחשיב תופעה כזו ל"דעת תורה" ואת הנענים לה לבעלי "אמונת חכמים". מכאן ואילך ישלוט הכאוס. פוליטיקאים ינסו ולעתים יצליחו לחלץ הוראות הפוכות. הרב מורה לסגור. חלק גדול מהמוסדות אינם נשמעים לו יותר. הורים אחראיים משאירים את הילדים בבית. אבדן-הדרך נגלה לעין-כל.

מנהל תלמוד-תורה נכנס למי שנחשב "גדול הדור" כדי לברר אם להמשיך בלימודים כרגיל. נתונים לא מוצגים, בירור לא נערך ובפחות מדקה ניתנת הוראה: ממשיכים כרגיל. מכאן ואילך ישלוט הכאוס

בחודשים האחרונים, כשנדמה שבני-ברק ניצחה את התחלואה וכי גל המתים נעצר, עוד הלעיטו דוברים חרדים את הציבור הרחב בהסברים סוציולוגים כמו צפיפות וחוסר-מודעות, אך לא הסבירו איך ייתכן שה"גדולים" אינם מודעים לכך.

היו שדברו על ה"סכנה הרוחנית" הגוברת על סכנת המוות והעזו להשוות את המצב לגזירות השמד תוך חילול זכרו של רבי עקיבא. ההצטדקות כללה גם השוואות מקוממות בין זלזול בשמירת הבריאות בריכוזים חרדיים לבין הצפיפות בהפגנות ומסיבות בתל-אביב, ואף טענות על אכיפת-יתר אצל חרדים והתעלמות מהערבים.

האם שומרי תורה ומצוות זקוקים להוראות המדינה כדי לשמור מצוות-יסוד כמו שמירת הנפש? זה לא מובן מאליו? האם לא היו חייבים להחמיר במצווה זו מלכתחילה, לשמש דוגמה חיה ליהדות שמקדשת את החיים ולהראות לכולם כיצד שמירה קפדנית על הלכות פיקוח-נפש יכולה לנצח את המגפה?

הסכנה עוד קיימת. שערי תשובה לא ננעלו ועדיין ניתן להציל חיים אם ינהג כל אדם באחריות המחויבת מדין תורה.

הרב נפתלי רוטנברג הוא רב המועצה המקומית הר אדר, עמית מחקר במכון ון ליר בירושלים, וחוקר בתוכניות על אהבה ודת וחוק ודת בריג'נט פארק קולג', באוניברסיטת אוקספורד. תחומי התעניינותו העיקריים: חוכמת האהבה; הלכה ומדרש; חינוך דמוקרטי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
התשובה ברורה. ה"גדולים" מעדיפים שהנוער יהיה תחת השגחתם בתלמודי התורה ולא יהיו בפלאפון (זה שמוצנע בכיס שאף אחד לא רואה) ובפורנו. המצב ממחיש את סדר העדיפויות של הרבנים. העדפת הכוח של הקהי... המשך קריאה

התשובה ברורה. ה"גדולים" מעדיפים שהנוער יהיה תחת השגחתם בתלמודי התורה ולא יהיו בפלאפון (זה שמוצנע בכיס שאף אחד לא רואה) ובפורנו.
המצב ממחיש את סדר העדיפויות של הרבנים. העדפת הכוח של הקהילה והמשכיותה, על פני כל דבר אחר.

עוד 750 מילים ו-1 תגובות

ביום עיון על גידולי שקד, הציג מומחה ממשרד החקלאות, ד"ר שאול בן יהודה, רשימה ארוכה של תכשירים רעילים הנמצאים בשימוש במטעי השקד ● הכימיקלים אמנם לא מגיעים אל הפרי שאנחנו אוכלים, אבל פוגעים בסביבה ובבריאות העובדים במטעים ● בשיחה עם זמן ישראל, בן יהודה דווקא אופטימי: לאחרונה הושלם פיילוט בהדברה מקיימת שעשוי לשפר מאוד את המצב

עוד 930 מילים

מה ישראל רוצה, מה ארה"ב תיתן - ולמה איראן תסכים

פרשנות הממשל החדש בוושינגטון החל לעבוד, ולפי כל הסימנים בקרוב ייכנס להילוך גבוה החזרה להסכם הגרעין עם איראן ● ישראל לא הייתה שותפת סוד כשנחתם ההסכם המקורי ב-2015, וכניסתו של ג'ו ביידן לבית הלבן היא הזדמנות לתקן את הסעיפים החלשים ולהתעקש על האיומים החשובים ● השאלה היא כמה הממשלה בירושלים תסכים להתפשר - ועד כמה האמריקאים יצליחו לכפות על משטר האייתוללות

עוד 1,133 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

קארה הצליח, העצמאי מת

"השינוי לא יבוא מהפוליטיקאים. השינוי יבוא מאיתנו, יבוא מהעם" - כך כתב אביר קארה לפני פחות משנה ● מאז, מייסד "אני שולמן" החליט לעזוב את העם ולהצטרף למפלגת ימינה של נפתלי בנט ● דווקא במשבר הכלכלי הקשה ביותר, קארה נכנס לפוליטיקה כשהפופולריות שלו רחוקה משיאה ● ובדרך להצלחתו האישית, הוא מותיר את מחאת העצמאיים פצועה, מדוכאת ומפולגת ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
קארה העדיף את טובתו האישית באופן חד-משמעי וברור על פני טובתם של חבריו לתנועה. במקום להתמקד במגזר שלו הוא חובר למפלגה פוליטית עם מצע מדיני שלא קשור כלל לשולמנים וכך יסדר לעצמו כיסא מפנק ... המשך קריאה

קארה העדיף את טובתו האישית באופן חד-משמעי וברור על פני טובתם של חבריו לתנועה. במקום להתמקד במגזר שלו הוא חובר למפלגה פוליטית עם מצע מדיני שלא קשור כלל לשולמנים וכך יסדר לעצמו כיסא מפנק על חשבון חבריו. מה יעשה שולמן שבעוונותיו תומך במצע של מרץ או לפיד? אבל אל דאגה. קארה יישאר עם בנט עד דקה אחת אחרי הבחירות, אז נתניהו יציע לו תפקיד בממשלה וקארה יעשה לבנט מה שהוא עושה כעת לשולמנים.

עוד 679 מילים ו-1 תגובות

כן, "רק לא ביבי"

אחת המגמות שאני מזהה היום היא לחץ גובר על מפגיני בלפור והצמתים להקים מפלגה, או להצטרף למפלג/ות ולרוץ במסגרתן, או לאמץ קו פוליטי מפלגתי ברור. הקריאה הזאת מצטרפת להגדרה המזלזלת "מחנה רק לא ביבי", כלומר ההאשמה שלמוחים אין אף אג'נדה מלבד סילוקו של הנאשם.

הלחץ גובר על מפגיני בלפור והצמתים להקים מפלגה, להצטרף למפלג/ות או לאמץ קו פוליטי מפלגתי ברור. הקריאה מצטרפת להגדרה המזלזלת "מחנה רק לא ביבי" – האשמה שלמוחים אין אג'נדה מלבד סילוק הנאשם

שותפים להאשמה קולות מימין, שתומכים בנאשם בשוחד ומרמה מסיבותיהם שלהם, או כי הם חושבים שהוא אפוד המגן מפני מו"מ מדיני שיסתיים בנסיגות ופינוי יישובים. שותפים נוספים ללעג הזה קולות ותיקים משמאל, שמפריע להם כי למחאה אין דרישה חד משמעית משותפת לסיום הכיבוש, לצדק חברתי, להפרדת דת ממדינה. מפריע להם שהשפה של מפגיני בלפור היא לא השפה הפוליטית שהם התרגלו אליה.

אני שמאלני "ישן". אני בא מהעולם של ה"איזמים" הישנים בעצמי. אני סוציאליסט, ובקונפליקט עם קפיטליסטים. אני מאמין בשיוויון אזרחי, בהפרדת דת ממדינה. אני מאמין שהכיבוש כבר הפך מזמן לאפרטהייד דה-פקטו. אני מאמין במפלגות ובחלוקה ברורה למחנות. אני משוכנע ששראל זקוקה לחוקה חילונית ורפובליקאית היום. אתמול.

שוחחתי עם הפעילים. אין ספק: שפתי אינה שפתם. כשהם מזלזלים, למשל, בחלוקה לימין ושמאל – אני חייב להתאפק לא לצעוק ולדפוק על השולחן (עוד מנהג של הדור הישן). אבל אני מכיר בכך שיש להם שפה אחרת ופרספקטיבה אחרת ויש להן מקום ולגיטימיות. עצם המעורבות הפוליטית הממושכת שלהם היא מבורכת. בתנאים הקשים שבהם הם פועלים, הנחישות שלהם מעוררת הערצה.

צריך להבין: לצד מחאת היחידים ו"חוזה חדש" ("קריים מיניסטר"), רוב גופי המחאה הוקמו בחודשים האחרונים והרוב המוחלט והמוחץ בהם הם צעירים מתחת לגיל 30. האידיאולוגיות הותיקות והמנוסחות זרות להם, או נראות להם מיושנות ולא רלוונטיות. השפה הפוליטית (שהם עדיין ממציאים) של הדור הזה שונה. לטוב ולרע, זאת שפה שונה.

המרחב הדמוקרטי כולל מחאה לא מפלגתית לצד מפלגות, לא המצאנו פה את הגלגל. כמו שהפוליטיקה באיגודים המקצועיים, או ברשויות המקומיות, מתנהלת לפי חוקים אחרים מהקשת המפלגתית שמיוצגת בכנסת. גוש אמונים שלום עכשיו, התנועה לאיכות השלטון – כולן לא מפלגתיות. לכולן יש מקום של כבוד בפוליטיקה ובציבוריות הישראלית.

הרוב המוחץ במחאה הם צעירים מתחת לגיל 30. האידיאולוגיות הותיקות והמנוסחות זרות להם, או נראות להם מיושנות ולא רלוונטיות. השפה הפוליטית (שהם עדיין ממציאים) של הדור הזה שונה, לטוב ולרע

אם נרחיק למקומות וזמנים אחרים – המחאה נגד מלחמת וייטנאם היתה ברובה על-מפגתית. הפוליטיקה הסביבתית היא לא פעם על-מפלגתית (גם אם מחנה פוליטי חד מזוהה עם פוליטיקה סביבתית הרבה יותר). המחאות שצמחו נגד המשטרים במזרח אירופה לא היו מפלגתיות. גם התנועה נגד מרוץ החימוש הגרעיני. ועוד ועוד.

לגבי הדרישה להדחת נתניהו ומקומה המרכזי, כבר היה בישראל קמפיין כזה: "מספיק ודי בשלטון מפא"י". אג'נדה לגיטימית לגמרי. גם טוהר המידות זו אג'נדה נורמלית לגמרי להתאחד סביבה, בלי הסכמה על דברים אחרים. טוהר המידות או מלחמה בשחיתות זאת אג'נדה שמקובלת מאוד בתנועות חוץ פרלמנטריות, ולפעמים גם מתגבש מחנה פוליטי סביבה.

הדחתו של ראש מדינה שמסרב לפרוש חרף מחאה ציבורית והליך משפטי על עבירות חמורות זה מכנה משותף סביר בהחלט. נכון שבישראל, שמתחזקת כיבוש 53 שנים, שחלוקת העושר בה בלתי שיוויונית באופן קיצוני, שהמבנה החוקתי שלה הוא שאין חוקה ויש ממסד דתי ששולט בנישואין, בגירושין ובמעמד האזרחי של מהגרים ובני מהגרים – זה נראה מוזר, להעמיד את השחיתות והדחתו של אדם אחד בראש סדר העדיפויות הפוליטי.

אבל השחיתות, לכאורה, הפכה למרכיב מפתח בצורת המשטר הפוליטי והכלכלי בישראל. ב-1996 נתניהו היה סתם ראש ממשלה ימני מהליכוד. לא כך המצב ב-2021. נתניהו, משפחתו ומקורביו הפכו למשהו שהוא יותר ממפלגה. הם הלב הפועם של משטר הכיבוש, ההון-שלטון והתיאוקרטיה הזוחלת. כל תזוזה, כל שינוי, כל רפורמה מותנים עכשיו בהדחתו ובפירוק המשטר שהתעצב סביב אישיותו וסביב מקורביו.

השחיתות, לכאורה, הפכה למרכיב מפתח בצורת המשטר הפוליטי והכלכלי בישראל. ב-2021, נתניהו, משפחתו ומקורביו הפכו ליותר ממפלגה. הם הלב הפועם של משטר הכיבוש, ההון-שלטון והתיאוקרטיה הזוחלת

אז כן. "רק לא ביבי". האיש חייב לעמוד לדין, וכך גם לא מעט מהמקורבים והדמויות הבכירות במשטר שהתעצב פה. בכל מקרה, אסור להם להישאר בשלטון. אין בכך התנכרות לכ-4.5 מיליון נכבשים, או התעלמות מהחצי-תיאוקרטיה, או אדישות לאי-שיוויון חברתי. להפך. זה תנאי מוקדם הכרחי כדי להתקדם בכל שאר החזיתות.

נדב אלגזי עוקב אחרי הימין החדש זה כמה שנים, מאז שהיה קשור לחוגים הניאו-שמרניים או פעל בתוכם, וראה את המהפך המבעית לימין הפופוליסטי החדש. את ניצול הפרצות בחוק ובשיח הפוליטי-תרבותי. שואף להעלות את המודעות בציבור הדמוקרטי הרחב לסכנה, ולחשוף את דרכי הפעולה של החוגים הללו שפעלו לגמרי מתחת לרדאר שנים ארוכות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 644 מילים
עודכן לפני שעה

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

נשיא כבר יש, אבל מי יהיה שגריר ארה"ב הבא? 

על המינוי של דיוויד פרידמן, טראמפ הכריז לפני ארבע שנים עוד בימי המעבר ● כעת, יממה לאחר השבעת ביידן וסיומה הרשמי של כהונת פרידמן, עדיין לא ידוע מי יהיה השגריר הבא בישראל ● המועמד המוביל בבורסת השמות הוא דן שפירו, השגריר הקודם לפרידמן, שחי בישראל מאז שסיים את תפקידו ● מועמדים נוספים המוזכרים הם עמוס הוכשטיין ורוברט וקסלר

עוד 558 מילים

טקס ההשבעה של הנשיא ג'ו ביידן וסגניתו קמלה האריס סיים ארבע שנות שלטון אימים של מי שמעולם לא ראה עצמו כפוף לממלכה, אלא כגדול יותר ממנה ● במובן זה, עידן ביידן בפוליטיקה האמריקאית בא להצהיר בקול גדול על שיבה לנורמליות ● על כיבוד סמלי הממלכה, הרכנת ראש בפני טקסי המסורת הדמוקרטית, מגוחכים ונלעגים ככל שיהיו

עוד 842 מילים ו-1 תגובות

"ישראל היא הדוגמה לאופן שבו צריך להתמודד עם הנגיף"

אחרי מאות אלפי מתים ומיליוני נדבקים, החל השבוע מבצע החיסונים בברזיל, אבל עדיין מתקשים שם לראות את האור ● פרופ' אנה לוין, מראשי המלחמה בקורונה בבית החולים הציבורי הגדול בדרום אמריקה, רואה מה שקורה בישראל, ומקנאה ● בראיון לזמן ישראל היא מסבירה למה בברזיל בחרו בחיסון הסיני ומתי סוף סוף נצא מהגל העכור הזה

עוד 880 מילים

דווקא בשעה בה רבים כל כך סובלים מחוסר בטחון תזונתי, עולים סימני שאלה גדולים סביב מכרז תלושי המזון של משרד הפנים ● ברשויות המקומיות חוששים שהעברת הנתונים לשופרסל מתנגשת עם חוקי הגנת הפרטיות ● עתירות שהוגשו בנושא טוענות: "המענק עלול להגיע לידיים הלא נכונות, ולפגוע בזכאים" ● במשרד הפנים מגיבים: "לא קיים כל חשש לפגיעה בפרטיות" ● בדיקת זמן ישראל

עוד 968 מילים

ראיון "הדבר האיום, הנורא ביותר שטראמפ השאיר לנו הוא הרס האמת"

"הנשיא תדלק את השקרים, בנה אותם, עודד אותם" ● אברהם פוקסמן, מהמנהיגים היהודים החשובים בארה"ב, מסכם את הקדנציה הרעילה של טראמפ ● מי שהיה מנכ"ל הליגה נגד השמצה מביט אחורה בייאוש ומציץ קדימה בדאגה: "האיש הזה חיזק את הקנאים, וצריך להיענש. יהיה קשה לרפא את המדינה"

עוד 1,820 מילים

ריבלין: מצפה לבנות יחד גשרים נוספים, גם עם הפלסטינים

נתניהו: מצפה שנחזק ביחד את הברית בין ארה״ב לישראל ● לפני ההשבעה: טראמפ חתם על עסקת החמקנים לאמירויות ● היועמ״ש לכ״ץ: המנע מכלכלת בחירות ● בכירי המשטרה והכנסת דנו בתרחיש של השתלטות המונית על המשכן בדומה לאירוע בקפיטול ● מנהל הריאלי הוזמן לשימוע לאחר שנתן למנכ״ל בצלם להרצות בפני תלמידים ● קופות החולים יפסיקו לחסן בני 35 עד 40

עוד 37 עדכונים

נתניהו שוב מכה את בנט

נתניהו יכול היה להתרווח אמש בכיסאו ולמתוח חיוך רחב: המועמדת שלו, חגית משה, ניצחה בפריימריז לראשות הבית היהודי - האישה הראשונה לעמוד בראש המפלגה על גלגוליה השונים ● המשמעות היא ככל הנראה איחוד עם סמוטריץ' - מה שמקרב את נתניהו ל-61 מנדטים וכל הטוב שבא איתם ● המשימה הבאה על הפרק: לשכנע את סמוטריץ' להתאחד גם עם איתמר בן-גביר ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
וואי וואי וואי היו פריימריז במפלגה של 0.8% והאכלת עם המטעמים האלה חצי עם, וסגרת את הבחירות, ואת ה 61 מי שחושב שביבי ישן בלילות, לא ראה פאניקה מימיו הסקר האמין האחרון 58 מנדטים לימין. ב... המשך קריאה

וואי וואי וואי היו פריימריז במפלגה של 0.8%
והאכלת עם המטעמים האלה חצי עם, וסגרת את הבחירות, ואת ה 61

מי שחושב שביבי ישן בלילות, לא ראה פאניקה מימיו
הסקר האמין האחרון 58 מנדטים לימין. בקלפי. לפי הסקרים מהבוקר – 74
30% מגוש המרכז–שמאל עברו לימין–חרדים. ממש
יש לי מגרש למכור לך בביצות בפלורידה

עוד 590 מילים ו-1 תגובות

אז כמה מורים התחסנו עד כה? אף אחד לא יודע

בדיקת זמן ישראל שיקול משמעותי בהחלטה האם לפתוח מחדש את מערכת החינוך הוא מספר עובדי מערכת החינוך שכבר חוסנו נגד נגיף הקורונה ● למעשה, הסתדרות המורים אף איימה בשביתה אם לא תינתן עדיפות לסגל ההוראה בחיסונים ● אלא שאף גוף בישראל לא אוסף נתונים על שיעור המתחסנים בקרב המורים - ולקופות החולים יש מידע רק על כ-25% מחוסנים מכלל אנשי החינוך

עוד 861 מילים

נערים עובדים בזמן הקורונה פחות מבזמנים רגילים, כי יש פחות מקומות עבודה ● אבל אלה שעובדים, עובדים מגיל צעיר יותר, שעות רבות יותר, בתנאי העסקה גרועים בהרבה, רבים מהם בעבודות מסוכנות - ולעתים קרובות במקום ללמוד ● חלקם עובדים כדי להציל את פרנסת המשפחה, חלקם - כי זה מה שיש לעשות מחוץ לבית ● "מצב מסוכן וחמור: מי שנפלט ממערכת החינוך כבר לא יחזור אליה"

עוד 2,044 מילים

המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב, הגליל - וכל מה שביניהם

פתאום, דווקא בלב ראש העין המבוססת, זכו התושבים לקבל גינה מוזיקלית במימון המשרד הממשלתי של אריה דרעי לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ● הגינה היפה מציפה שאלות לגבי הדרך והעקרונות שלפיהם מחולקים כספי תמיכה ממשלתיים ● האם באמת רשות מבוססת ועתירת תקציב זקוקה לסיוע ממשלתי על חשבון רשויות עניות יותר? ● תגובת המשרד: "אנחנו פועלים על פי נתוני הלמ"ס"

עוד 563 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה