קצין במשטרת ישראל. אילוסטרציה (צילום: משה שי/פלאש90)
משה שי/פלאש90

הדלפות הן נשמת אפה של הדמוקרטיה. לא במקרה של חקירת רצח מאיה וישניאק

בהחלטה חריגה שנתן השבוע נציב התלונות על הפרקליטות, השופט דוד רוזן, נחשפת מסכת הדלפות שיטתית של ראש צוות החקירה בפרשת הרצח של מאיה וישניאק בקיץ האחרון ● "חומרי חקירה מרכזיים ומשמעותיים נמסרים לתקשורת, פעם אחר פעם, בשיטת עבודה מכוונת", תאר רוזן את מעשיו של רפ"ק אסף צוויג ● והכול מתוך מטרה של קידום אישי ורדיפת פרסום ● פרשנות

בחודש מאי האחרון הזדעזעה המדינה בשל רצח הצעירה מאיה וישניאק על ידי בן-זוגה עמית אלמוג. על כך שאלמוג הוא הרוצח אין מחלוקת. לפי חקירת המשטרה, וישניאק נרצחה בחניקה, בעודה שוכבת במיטה בסמוך לאלמוג. לאחר שסיים לחנוק אותה, צילם את עצמו מרקד לצד גופתה, בעודו מפזר שטרות כסף, ועל-פי הנטען תקף באמצעות סכין גם את אמו המתגוררת עמו לאחר שהגיעה למקום.

משפטו של אלמוג מתנהל מאז יולי האחרון בבית המשפט המחוזי בתל אביב, באולמו של נשיא בית המשפט, השופט גלעד נויטל. במקביל למשפט הפלילי, התנהל בחודשים האחרונים הליך שונה בתכלית, שבמסגרתו מופנים החיצים דווקא כלפי ראש צוות החקירה בפרשת הרצח – רב-פקד אסף צוויג.

לפי הנטען בתלונה שהוגשה נגדו בחודש נובמבר האחרון לנציב התלונות על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן, הדליף צוויג במהלך ימי החקירה הראשונים חומרי חקירה בהיקפים סיטוניים לכלי התקשורת ולערוצי הטלוויזיה בפרט – והכול מתוך מטרה של קידום אישי ורדיפת פרסום.

נציב תלונות הציבור, השופט בדימוס דוד רוזן (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
נציב תלונות הציבור, השופט בדימוס דוד רוזן (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

הדלפות מחקירות פליליות אינן תופעה חדשה ולא בכל המקרים הן בהכרח עניין שלילי: בניגוד לטענות הנשמעות במקהלה מכיוון הפרקליטות, מכיוון הסנגוריה הציבורית, מכיוון לשכת עורכי הדין (המהדהדת את האינטרס של הסנגורים הפרטיים) ובמקרים רבים גם מכיוון בתי המשפט – הדלפות מחקירות של נבחרי ציבור לא תמיד פוגעות באינטרס הציבורי.

לעתים הן משרתות אותו בכך שהן מונעות טיוח מצד מקבלי ההחלטות במערכת אכיפת החוק, והן מהוות דרך יעילה להתמודד עם לחצים פוליטיים, מוסדיים וארגוניים, המגיעים בשלל דרכים אל ראשי המערכת.

אבל זה איננו המקרה הזה: כאן לא מדובר בחקירה בעלת היבט שלטוני אלא בחקירת רצח מזעזעת, שגם בה יש עניין תקשורתי כמובן, אך לא מטעמים של חשיבות פוליטית. בנוסף, לא מדובר רק ב"הדלפה" חד-פעמית אלא בשיטה של ממש, של מסירת חומרים מוכמנים מחדרי החקירות לכלי תקשורת לשם קידום האינטרסים האישיים של כחולי המדים.

כאן לא מדובר בחקירה בעלת היבט שלטוני אלא בחקירת רצח מזעזעת, שגם בה יש עניין תקשורתי כמובן, אך לא מטעמים של חשיבות פוליטית. בנוסף, לא מדובר רק ב"הדלפה" חד-פעמית אלא בשיטה של ממש

חקירתו של אלמוג החלה עוד באותו לילה שבו נעצר. כמעט מיידית הושם הזרקור על מצבו הנפשי, כשהוא סיפר כי "שמע קולות" שהורו לו לחנוק את וישניאק. הדברים שמסר באותו לילה הופיעו כבר לפנות בוקר בכתבה באתר ynet.

המידע המשיך לזלוג לכלי התקשורת, כאילו ביד מכוונת, ופורסם ברבים עוד לפני שעורכי דינו של אלמוג זכו לקבלו. כך, עוד לפני הדיון השני בבית המשפט בבקשת המשטרה להאריך את המעצר, כבר פורסם כי החשוד שלח לחברו תמונה של המנוחה, שאותה צילם מיד לאחר הרצח.

מבול הפרסומים נמשך לאורך כל השבועות הראשונים של החקירה, בעוד אלמוג נתון במעצר. מידע בלעדי לרבות הקלטות פוזר בין הערוצים 11, 12 ו-13 וכן בכתבה נרחבת במוסף "7 ימים" של ידיעות אחרונות.

הסנגורית של אלמוג, עו"ד אורית חיון, כיוונה את האצבע המאשימה כלפי ראש צוות החקירה, רפ"ק צוויג.

"אין חולק בדבר זכות התקשורת לפרסם וזכות הציבור לדעת", כתבה בתלונה שהגישה לנציב התלונות רוזן, "אך אין זכות לראש צוות החקירה להדליף חומר ראיות רגיש לתקשורת. חלה עליו חובה לשמור על החומר בסודיות מרבית. זכות הציבור לדעת אינה זכות הציבור להציץ, והיותה של פרשיה מעוררת עניין ציבורי אינה מצדיקה חשיפת כל פרט מחדר החקירות".

חלוקה עניינית לערוצי הטלוויזיה

כידוע, לנציבות התלונות על הפרקליטות ומייצגי המדינה בערכאות, בניגוד לתוכנית הפעולה של ח"כ גדעון סער, אין סמכויות להטיל סנקציות על ממלאי התפקידים בפרקליטות ובמשטרה, אלא סמכות המלצה בלבד. אך נראה שהפעם הגיע השופט רוזן הכי קרוב להטלת אמצעים עונשיים של ממש.

בהחלטה חריגה שנתן השבוע, ושרק תמציתה פורסמה ברבים, המליץ רוזן ליועץ המשפטי לממשלה לשקול פתיחת חקירה פלילית נגד רפ"ק צוויג, לצד גיבוש נהלים שיאפשרו פיקוח של הפרקליט המלווה על הדלפות בזמן חקירה פלילית.

רוזן ביקש לקבל תשובות מהמשטרה והפרקליטות. פרקליטת מחוז תל אביב (פלילי), עו"ד אשרה גז-איזנשטיין, ניסתה לקצץ בכנפיו של רוזן וטענה שמדובר למעשה ב"ביקורת מערכתית" ולא בתלונה נקודתית, והסמכות לביקורת מערכתית על הפרקליטות נתונה למבקר המדינה, ולא לנציב רוזן.

גם צוויג בעצמו התייחס לדברים, בתחילה באמצעות ראש ענף החקירות במחוז תל אביב, סגן-ניצב בועז חממי, ובהמשך באמצעות ייצוג פרטי ששכר לעצמו – של עו"ד אבי חימי, שהוא במקרה גם ראש לשכת עורכי הדין. לדברי צוויג, "אין ראיות ישירות" הקושרות אותו להדלפות כלשהן, ולכן לא ברור על מה נסמכת התלונה, ש"אינה נסמכת על עובדות מוצקות".

רוזן דחה את טענות המשטרה: "התמונה המצטיירת מהתלונה היא קשה וחמורה. חומרי חקירה מרכזיים ומשמעותיים נמסרים לתקשורת, פעם אחר פעם, בשיטת עבודה מכוונת, תוך חלוקה עניינית לערוצי הטלוויזיה העיקריים, כל ערוץ וחלקו, ולאמצעי תקשורת נוספים. אמצעי התקשורת שזכו להדלפות מתוככי חדרי החקירה הקפידו לתת קרדיט ולפאר את שמו של צוויג.

"חומרי חקירה נמסרים לתקשורת, פעם אחר פעם, בשיטת עבודה מכוונת, תוך חלוקה עניינית לערוצי הטלוויזיה העיקריים ולאמצעי תקשורת נוספים. אמצעי התקשורת הקפידו לתת קרדיט ולפאר את שמו של צוויג"

"עולה כי בענייננו דלפו פרטי חקירה רבים, אשר חל איסור מוחלט על פרסומם. יש בכך כדי לפגוע פגיעה אנושה בהבטחת שלטון החוק, באמון הציבור ברשויות המדינה ובתדמית עובדי הציבור, טוהר שיקוליהם וניקיון כפיהם".

עו"ד חיון יכולה בהחלט להיות שבעת רצון מהחלטתו של נציב הביקורת. "מדובר בהחלטה אמיצה הקוראת תגר על התופעה הבזויה של הדלפות המתבצעות ע"י משטרת ישראל היישר מחדרי החקירות למהדורות החדשות", היא מסרה לזמן ישראל.

עו"ד אורית חיון (צילום: האתר הרשמי של אורית חיון)
עו"ד אורית חיון (צילום: האתר הרשמי של אורית חיון)

"הדבר מזהם את החקירה ורומס ברגל גסה את זכויותיו של הנחקר לפרטיות וכבוד. לא בכל יום מתקבלת החלטה הממליצה על פתיחת חקירה פלילית כנגד קצין משטרה בכיר והדבר מצביע על חומרת המעשים שנעשו במקרה זה. יש לקוות שהיועמ"ש יראה בהחלטה זו הזדמנות לתקן את המעוות ולייצר מערכת אכיפת חוק אמינה וישרה יותר".

אפשר גם להניח שההתפתחות המסעירה – אם אכן תיפתח חקירה פלילית נגד קצין המשטרה החשוד בהדלפה השיטתית של חומרי החקירה – לא תזיק לקו ההגנה שבונה הסנגורית עבור הנאשם שלה בבית המשפט. אם לא קו של אי-שפיות, אז לפחות קו של הגנה מן הצדק נוכח ההתנהלות השערורייתית של רשויות האכיפה כלפי החשוד ברצח.

עוד 893 מילים
סגירה