נושא
משפט
הפגנה נגד אלימות נגד נשים (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
מרים אלסטר/פלאש90

אחת מתוך חמש בעלך לא מרשה לך לבדוק את חשבון הבנק? זאת אלימות

"הן לא מודעות לכך שהן סובלות מאלימות, אבל את הסימנים הכחולים שלהן אנו רואים בחשבון הבנק" ● כל אישה חמישית בישראל סובלת מאלימות כלכלית - אך הממשלה לא מקצה משאבים לטיפול בתופעה ● יוזמה של המפקחת על הבנקים, ד"ר חדווה בר, מסייעת לחלק מהנפגעות

"רק כאשר הבן הגדול שלי היה בן 4 וחזרתי לעבוד, ראיתי איך אנשים אחרים חיים והבנתי שמשהו מאוד לא בסדר בחיים שלי. אנשים נוסעים לנופש פעם בשנה, יוצאים לבלות, קונים בגדים. אני חייתי מ-50 שקל בשבוע שבעלי הקציב לי", מספרת עינת (שם בדוי), בת 48, ממרכז הארץ.

לדבריה, התופעה החלה כשהיא נכנסה להריון ראשון בגיל 23, ופוטרה מהחנות בה עבדה. לאחר שלא מצאה עבודה אחרת, בעלה, שהפך למפרנס יחיד, החל להשתלט על התנהלותה הכלכלית.

"בתקופה שלא עבדתי, לא הייתה לי גישה לחשבון בנק ולא ידעתי כמה הוא מרוויח. שמעתי רק שאין לנו מספיק כסף ואנחנו צריכים להצטמטם. קיבלתי תקציב שבועי להוצאות אישיות במזומן, ולא יכולתי אפילו להעז לחשוב על כרטיס אשראי. בהמשך כבר ידעתי שיש לנו הכנסה טובה, אבל כשהייתי מבקשת לקנות משהו, הוא היה צועק עלי ליד הילדים וטוען שאמא לא בסדר. פחדתי, אז לא ביקשתי".

למרות שהבינה שהמצב בבית לא תקין, עינת התקשתה לשנות אותו. רק כעבור 21 שנות נישואים היא עזבה את בעלה, וגם היום היא מתנהלת בעולם כאילו מבקשת סליחה על עצם היותה.

"לאחר שחזרתי לעבוד, בעלי היה מונע ממני לצאת לעבודה בימי שישי, בטענות שונות. אני גרושה כבר ארבע שנים, ואני עדיין לא מסוגלת לצאת מהבית בימי שישי.

"אני נתקפת חרדה איומה, כאילו יקרה משהו לי או לילדים שלי אם אצא לעבוד בשישי. ובתור מי שעובדת עם לקוחות, זה ממש חשוב, כי זה היום עם הכי הרבה ביקוש. בטיפול הפסיכולוגי ביקשו ממני לצאת מהבית לשעה, אחר כך לשעתיים. עד היום אני בטראומה, וזו רק דוגמה קטנה למצב שלי".

"רוב הנשים שמגיעות אלינו כלל לא מודעות לכך שהן סובלות מאלימות. 'בעלי לא הרביץ לי אף פעם', הן אומרות, אבל את הסימנים הכחולים שלהן אנו רואים בחשבון הבנק"

חוסר מודעות

בעלה של עינת מעולם לא הרים עליה יד. עם זאת, במשך שני עשורים היא סבלה מאלימות על כל המשתמע מכך. "אלימות כלכלית היא אלימות מהסוג החמקמק ביותר", אומרת עובדת סוציאלית תמר שוורץ, מנכ"לית העמותה "רוח נשית".

"רוב הנשים שמגיעות אלינו כלל לא מודעות לכך שהן סובלות מאלימות. 'בעלי לא הרביץ לי אף פעם', הן אומרות, אבל את הסימנים הכחולים שלהן אנו רואים בחשבון הבנק".

את יכולה לאפיין את הנשים שנפגעות מהתופעה?

"זה קורה לנשים בכל מעמד סוציו-אקונומי ובכל רמת השכלה. עורכות דין, דוקטוריות, נשות הייטק ואפילו עובדות סוציאליות. הן מגיעות אלינו כשהן בכלל לא בטוחות שהן מקרה קלאסי של אלימות, כי לא הרביצו להן. השאלה הראשונה שאני שואלת נשים כאלה – האם יש לך אפליקציה של הבנק שלך בטלפון, ואם לא, האם מותר שתהיה לך? אם התשובה היא 'לא', נדלקת נורה אדומה".

תמר שוורץ
מנכ״לית "רוח נשית" תמר שוורץ

לדבריה, "המודעות לאלימות הפיזית והמינית עלתה פלאים בשנים האחרונות בגלל קמפיינים שונים.  השליטה הכלכלית, לעומת זאת, למרות שהיא הדרך הכי אפקטיבית של הבעל לשלוט באשתו, הרבה פעמים כלל לא מזוהה עם אלימות. להערכתי, כל אישה חמישית בישראל סובלת מאלימות כלכלית.

"השאלה הראשונה שאני שואלת נשים כאלה – האם יש לך אפליקציה של הבנק שלך בטלפון, ואם לא, האם מותר שתהיה לך? אם התשובה היא 'לא', נדלקת נורה אדומה".

"על פי ההערכות של ויצ״ו וארגון הבריאות העולמי יש בישראל 800 אלף נשים שסובלות מאלימות פיזית. אני מעריכה שלפחות 90 אחוז ממקרי האלימות פיזית מלווים באלימות כלכלית. תוסיפי לזה מקרים של אלימות כלכלית שמתקיימת ללא אלימות פיזית – ותקבלי מספר גבוה אף יותר.

בסקר שנערך על ידי חברת המחקר סי. איי מידע שיווקי עבור העמותה בשנת 2018, התברר כי שליש מהאוכלוסייה מכירים מישהו שסובל מאחד או יותר מהיבטיה השונים של אלימות כלכלית.

אבל לדברי שוורץ, אחת הבעיות שעלו בסקר היא שרוב האנשים שנחשפו לאלימות כלכלית, לא ידעו לקרוא לתופעה בשמה. רק 16% מהנשאלים הודו שהם מכירים מישהו שסובל מ"אלימות כלכלית" בסביבתם. המספר גדל ל-36% כשהם נשאלו האם מכירים מישהו שסובל מאחד המאפיינים הבאים:

  • מניעת מידע מבן/בת הזוג על המצב הפיננסי המשותף.
  • רק בן זוג אחד מחליט לגבי השקעות, ביטוח, פנסיה וכו' ללא שיתוף האחר.
  • סירוב לכך שלבן/בת הזוג יהיה פנקס צ'קים או כרטיס אשראי.
  • רק בן זוג אחד משלם חשבונות ועורך קניות לבית לפי ראות עיניו.
  • הסתרת נכסים מבן/בת הזוג.
  • יצירת חובות על שם בן/בת הזוג.
  • מניעיה או הפרעה יציאה לעבודה של בן/בת הזוג.
  • מניעת השכלה של בן/בת הזוג.
  • גניבת כספים של בן/בת הזוג.
  • כפייה על בן הזוג לוותר על שליטתו בנכסים.

מחסור בתקציבים

חוסר המודעות לנושא לא מפתיע, כאשר לוקחים בחשבון שהאלימות הכלכלית לא מוזכרת בספר החוקים של ישראל ואין לגביה אחריות פלילית. החוק למניעת אלימות במשפחה תשנ"א 1991 מכיר באלימות פיזית וגם פסיכולוגית, אך לא מזכיר אלימות כלכלית. זאת, לעומת מדינות כמו צרפת, בריטניה, ספרד ואוסטרליה, שבהן האלימות הנפשית והכלכלית מוכרת כעבירה פלילית.

מירב שמואלי
מירב שמואלי

"גם בפסיקה המשפטית, האלימות הכלכלית תמיד הייתה חלק נלווה מהאלימות הפיזית ואף פעם לא עמדה כתופעה בפני עצמה", מציינת ד"ר עו"ד מירב שמואלי, מנהלת תחום שינוי מדיניות וחקיקה ב"רוח נשית". "לכן מאוד חשוב לחוקק חוק בנושא".

ואכן, בכנסת ה-20 יזמה יו״ר מרצ דאז זהבה גלאון, בשיתוף "רוח נשית" והשרה לשוויון חברתי גילה גמליאל, הצעת חוק ממשלתית: תיקון לחוק מניעת אלימות כלכלית.

חוק למניעת אלימות במשפחה מכיר באלימות פיזית וגם פסיכולוגית, אך לא מזכיר אלימות כלכלית. זאת, לעומת מדינות כמו צרפת, בריטניה, ספרד ואוסטרליה, שבהן האלימות הכלכלית מוכרת כעבירה פלילית

מדובר בחוק אזרחי שלא אמור היה להכיר בתופעה כעבירה פלילית, אבל הוא מאפשר לאישה לתבוע תביעת נזיקין את בן הזוג אשר ממנו ספגה את הפגיעה הכלכלית. החוק גם צפוי היה לתת לבית המשפט סמכויות להוציא צו ולמנוע מאדם מעשים שמוגדרים בחוק כאלימות כלכלית, כגון מניעת כרטיס אשראי, ולגרום לו למסור מידע בקשר לנכסים שבהם יש לבן המשפחה המבקש זכות.

אבל, "החוק נתקע בויכוחים שבין משרד האוצר למשרד הרווחה על הקצאת תקנים, וברגע שכבר הגיעו להבנות הגיעו הבחירות", מציינת ד"ר עו"ד שמואלי.

זהבה גלאון (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)
זהבה גלאון (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)

"לדעתי זו ממש הפקרות", אומרת היום גלאון. "אני התחלתי לקדם את ההצעה בשנת 2015, ועד היום לא קרה עם זה כלום. ניסיון להפוך תופעה למושג באמצעות חקיקה תמיד קשה לגופים שמרניים, ומשרדי ממשלה נופלים לקטגוריה הזו. פשוט קשה להם לתפוס שיש דבר כזה אלימות כלכלית. פעם גם הטרדה מינית לא הייתה בספר החוקים. קיוויתי שגילה גמליאל ואיילת שקד ידחפו את החוק, אבל זה לא קרה".

מה לדעתך יקרה עכשיו, כשאת לא בכנסת, לחוק הזה?

"אני ביקשתי מהחברות שלי במרצ שיקדמו את זה. ביקשתי מגילה גמליאל שתקדם את זה. זה נושא חוצה מפלגות שחייבים לטפל בו, וישראל נמצאת בפיגור לעומת העולם. אבל מכיוון שזה נשים ולא רואים את הפצע, אז חושבים שהוא לא קיים".

״זה נושא חוצה מפלגות שחייבים לטפל בו, וישראל נמצאת בפיגור לעומת העולם. אבל מכיוון שזה נשים ולא רואים את הפצע, אז חושבים שהוא לא קיים״

במשרד העבודה והרווחה אמרו השבוע כי "המשרד הינו הגורם המפעיל של החוק, אך ללא תקציב, אין לו אפשרות לטפל בנושא. כדי להתחיל את הטיפול בנושא של אלימות כלכלית נדרשים להתקיים תנאים נוספים, כמו הגדלה משמעותית של תקני העובדים הסוציאליים ודיוק הצעת החוק בשל החשש לשימוש לרעה בסכסוכי גירושים". עוד נמסר, כי המשרד לשוויון חברתי – שהניח את הצעת החוק – אמור גם לתקצב אותה.

ממשרד האוצר נמסר, כי "תופעת האלימות הכלכלית במשפחה מטופלת במסגרת סדרי העדיפויות הממשלתיים ובמסגרת התכנית למניעת אלימות במשפחה. תקציבי התכנית הורחבו בשנת 2019 בעשרות מיליוני שקלים בהתאם להחלטת הממשלה ובמסגרת תכנית זו ניתן מענה מקצועי גם לתופעת האלימות הכלכלית".

המשרד לשוויון חברתי טרם הגיב בנושא.

נקודת אור

בהיעדר פתרון חקיקתי כולל, מרבית הנשים נותרות ללא מענה. נקודת אור בודדה כמעט בנושא היא הליווי שמעניקה המערכת הבנקאית לנשים מוכות – שרובן סובלות גם מהתעללות כלכלית.

לאושר (שם בדוי), בת 28 ואם לשניים, זה שינה את החיים. אושר הוחתמה על ידי בעלה על הלוואה של 80,000 שקלים בתקופה שלא הייתה לה שום הכנסה ויכולת להחזיר את ההלוואה. "ברחתי מהבית כי הוא התחיל לאיים עלי שהוא יפגע בי ובילדים", היא מספרת, "והגעתי למקלט כשחשבון הבנק שלי מעוקל. לא יכולתי להתפרנס, כי כל סכום שהייתי מכניסה היה מעוקל, הייתי מיואשת".

"ברחתי מהבית כי הוא התחיל לאיים עלי שהוא יפגע בי ובילדים, והגעתי למקלט כשחשבון הבנק שלי מעוקל. לא יכולתי להתפרנס, כי כל סכום שהייתי מכניסה היה מעוקל, הייתי מיואשת"

במקרה של אושר, הבנק עשה לה "תספורת" – צמצם את החוב ל 20,000 שקלים וביטל עיקול על חשבונה. אושר החלה לעבוד ולשלם את החוב בתשלומים. כיום היא מתגוררת עם ילדיה בדירת מעבר – דירה שניתנת לנשים אחרי היציאה מהמקלט ללא דמי שכירות, ובתנאי שיהיו מסוגלות להתפרנס ולשלם חשבונות.

אושר, כמו מאות נשים מוכות נוספות, קיבלה את הסיוע הזה משום שעמדה בקריטריונים של אמנת ״הזמינות הבנקאית", ביוזמת בנק ישראל. במסגרת האמנה הוולונטרית מ-2016, התחייבו הבנקים לשורת צעדים, כגון מינוי איש קשר בכל בנק שייסע לאישה להתנתק מהתלות הכלכלית בבן זוגה.

מצגת-מפגש-זמינות-בנקאית

"נחשפתי לבעיה כשהסגנית שלי התנדבה במקלט לנשים מוכות", מספרת המפקחת על הבנקים, ד"ר חדווה בר. "בנוסף לכל הצרות שהנשים האלה חוות, הן נתקלות בבעיות בהתנהלות מול הבנקים".

בר מספרת כי אחת הבעיות השכיחות היא ניסיון של הבעל למנוע מהאישה נגישות אל הנכסים המשותפים. בתוך ימים ספורים עשויה האישה למצוא עצמה במצב של חנק פיננסי, שיוביל אותה, מתוך מצוקה, לרצות להשיב לעצמה את "החיים הישנים" לצד הבעל המכה.

ד"ר חדווה בר (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)
ד"ר חדווה בר (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)

על פי האמנה, אנשי הקשר בבנקים ינסו ככל האפשר למנוע מהבעל לפעול בחשבון בדרך של ניצול לרעה את המצב הרגיש. כמו כן, ינסו לחסוך מהאישה סיבוכים בירוקרטיים מיותרים.

"נקודת הזמן שהאישה בורחת מהבית היא קריטית", מציינת ד"ר בר. "הבעל יכול לרוקן את החשבון המשותף, ולעתים זה בלתי הפיך. לכן, מיד עם כניסתה למקלט, שואלים אותה באיזה בנק היא מנהלת את החשבון, מחברים אותה לנציג שבאותו הרגע מבין את המצב ומנהל אותו לפי צרכיה".

במצב רגיל, כשאחד מבני הזוג רוצה למשוך סכום גדול, הפקיד יתקשר לשותף השני בחשבון על מנת לאשר את הפעולה. במקרה של אישה מוכה, הבנק חורג מהנוהל – כל עוד הפעולה היא חוקית.

"הגיעה אלינו גם אישה בסוף שנות ה-30 לחייה, ממעמד סוציו-אקונומי גבוה יחסית, שסבלה במשך שנים מהגבלות כלכליות קשות", מספרת מירי בנשלום-דור, מנהלת מקלט "אישה לאישה".

מירי בנשלום-דור
מירי בנשלום-דור

"לא הייתה לה שום נגיעה לחשבון הבנק, כי הכל התנהל דרך בעלה. הוא החליט מה קונים ופיקח על כל ההוצאות, אבל היא ידעה שהחשבון משותף, רשום גם על שמה ויש בו כסף. מיד הפנינו אותה לנציגת הבנק שלה, והיא הנחתה אותה להגיע לסניף בשעה 16:00 ולמשוך חצי מהסכום. מעולם לא היה עולה בדעתה לעשות דבר כזה, אבל פתאום היו לה ביד 90,000 שקל לפתוח חיים חדשים".

עצמאותן הכלכלית של הנשים המוכות היא היא קריטית. על פי הערכה של בנשלום-דור, כשליש מהנשים שיוצאות מהמקלטים חוזרות אל הבעל האלים, כי אינן מצליחות לפרנס את ילדיהן.

ועדיין, לעת עתה הסיוע הזה זמין רק עבור מאות בודדות של נשים ששוהות ב-14 המקלטים הפעילים ברחבי הארץ.

"אנחנו מודעים לכך שהאלימות הכלכלית קיימת גם מחוץ למקלטים ונשים רבות זקוקות לעזרה. אני מאוד מקווה שבזמן הקרוב נצליח להרחיב את אמנת הזמינות הבנקאית גם על נשים בתוך הקהילה, והן יוכלו לקבל סיוע והדרכה ולצאת לעצמאות כלכלית", מסכמת ד"ר בר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
7
ככה נראית אלימות, עושק גזל ונישול כלכלי אמיתי....של גברים - בנישאין וללא שידברנו על ההתעלות ושוד הגירושין. אז מי באמת האלים ומי המדוכא כאן? נשים חולשות על יותר מ 60 אחוז של העושר האישי... המשך קריאה
ככה נראית אלימות, עושק גזל ונישול כלכלי אמיתי....של גברים - בנישאין וללא שידברנו על ההתעלות ושוד הגירושין. אז מי באמת האלים ומי המדוכא כאן? נשים חולשות על יותר מ 60 אחוז של העושר האישי (למרות שהן מרוויחות פחות נשים קונות 50% מהמוצרים הגבריים נשים קונות בין 70 ל 80 אחוז ממוצרי הצריכה (בממוצע) כ 75 אחוז מהנשים הודו שהן הכוח הקונה והקובע לגבי הקניות במשק הבית נשים קובעות את 70% מההחלטות לגבי ההוצאות בטיולים ונסיעות יותר נשים מטיילות לבד מגברים נשים מקבלות 90 אחוז מההחלטות במשק הבית לגבי הוצאות בריאות נשים מקבלות כ 65 אחוז מן ההחלטות בנוגע לקניית רכבים כנ"ל לגבי 61 אחוז בתחום האלקטרוניקה. בנוסף לשליטתן של נשים בכשני שליש מהעושר הלאומי והאישי - משפחתי נשים יחלשו בשני העשורים הקרובים על כשני שליש מהעושר הצרכני. הסטטיסטיקה המלאה לרבות ההפניות למקורות נמצאת בלינק פה: https://girlpowermarketing.com/statistics-purchasing-power-women/
אני מציע לכלל המקטרגות והמסיתות כנגד גברים בחוסר הבנה לשים במקום המילה גבר את הבן/האח/האב/הדוד שלהן. במקום רק אלימות כלכלית גם בריונות נפשית ורגשית בכית ובכלל כולל אלימות פיזית כלפי הגב... המשך קריאה
אני מציע לכלל המקטרגות והמסיתות כנגד גברים בחוסר הבנה לשים במקום המילה גבר את הבן/האח/האב/הדוד שלהן. במקום רק אלימות כלכלית גם בריונות נפשית ורגשית בכית ובכלל כולל אלימות פיזית כלפי הגבר/הבן ומיד הפרופורציות מסתדרות. אלימות והשלכותיה אינם מובנות עד שאין מגע ישיר עם הצד הנפגע. אח שסובל מבריונות של בת משפחה, בן שעבר התעללות בידי האם, תינוק שהוכה בידי המופלת בגן או בבית, עובד שסובל ממנהלת או קולגה מתעללת בתלונת שווא וכן גם גברים שעוברים נישול כלכלי, ניכור הורי, גניבת זרע, אבהות כפויה ועוד. אני פוגש יום יום מקרים כאלו ויש לזה אין ספור השלכות קשות. צניעות, מוטיבציה להבין וחמלה אלה הצעדים הראשונים. וגם מחשבה תחילה לפני שמשלשלים מילים לכתבות השחרה ותגובות ברשת! נא לקחת אחריות למילים יש כוח. בריאות לכולם
אני מציעה לכלל המקטרגים והמגיבים בחוסר הבנה לשים במקום המילה אישה את הבת שלהם במקום אלימות כלכלית בריונות בכיתה ומיד הפרופורציות מסתדרות. אלימות והשלכותיה אינם מובנות עד שאין מגע ישיר ע... המשך קריאה
אני מציעה לכלל המקטרגים והמגיבים בחוסר הבנה לשים במקום המילה אישה את הבת שלהם במקום אלימות כלכלית בריונות בכיתה ומיד הפרופורציות מסתדרות. אלימות והשלכותיה אינם מובנות עד שאין מגע ישיר עם הצד הנפגע אחות שסובלת מבריונות של בן משפחה, עובד שסובל ממנהל מתעלל, וכן גם נשים שעוברות אלימות כלכלית. אני מלווה מקרה כזה ויש לזה אין ספור השלכות קשות. צניעות, מוטיבציה להבין וחמלה אלה הצעדים הראשונים. וגם מחשבה תחילה לפני שמשלשלים מילים למקלדת! נא לקחת אחריות למילים יש כוח. בריאות לכולם
נשים חולשות על 70 אחוז מההון הלאומי, על שבעים אחוז ויותר מהתקציב המשפחתי, אחראיות ל 70% אחוז מהקניות וההוצאות למרות שהן מרוויחות פחות ובעיקר הן לא משאירות לבעל שום מקום או מילה בהחלטה. ... המשך קריאה
נשים חולשות על 70 אחוז מההון הלאומי, על שבעים אחוז ויותר מהתקציב המשפחתי, אחראיות ל 70% אחוז מהקניות וההוצאות למרות שהן מרוויחות פחות ובעיקר הן לא משאירות לבעל שום מקום או מילה בהחלטה. כך שגם רוב המתעללים אם בכלל הם לא גברים אלא מתעללות נשים. והסיפור של 25 אחוז נשים הוא עוד מאותו השקר של 25 אחוז נפגעות אלימות במשפחה שהנתון זה לא אחת לארבע או חמש נשים אלא אחת ליותר מעשרים וחמש שנים שנפגעות מאלימות במשפחה כמו שחשפה כריסטינה הוף סאמרס. אותו דבר גם כאן. מעין נתון גנרי ללא הוכה ששונאוצ הגברים מפיצות כדי להסיט נגד מחצית האוכלוסיה. בשורה התחתונה, בעוד גברים נפגעים בסיטונות נשים בקושי נפגעות ומציגות בחוצפה את התמונה ההפוכה. גברים, פשוט אל תתחתנו ואל תהיו בקשר עם נשים, ככה תשמרו על כספיכם וגם תמנעו מתלונות שווא ואלימות כנגדכם.
עוד 1,646 מילים ו-7 תגובות. מחכים לתגובתך.

עו"ד של נתניהו ליועמ"ש: חקור את ההדלפות

עו"ד חדד הגיש תלונה בעקבות פירסומים של פרטי חקירות במספר כלי תקשורת ● הפרסומים הגיעו מספר ימים לאחר שחומרי החקירה הועברו לעורכי הדין של נתניהו

בנימין נתניהו ואביחי מנדלבליט (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
Yonatan Sindel/Flash90
בנימין נתניהו ואביחי מנדלבליט

עורך הדין של בנימין נתניהו הגיש היום תלונה ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה לחקור את ההדלפות מפרטי החקירה בעניינו של ראש הממשלה. עו"ד חדד התייחס במכתבו לפירסומים שהיו בימים האחרונים בחדשות 13, 12 ועיתון הארץ בנוגע לחקירות נתניהו, (תיק 1,000, 2,000 ו-4,000).

לדברי חדד, הדלפה של חומרי חקירה על ידי עובדי ציבור מועלת באמון שניתן בו ופוגעות בשמו הטוב של ראש הממשלה ובזכותו להליך הוגן. הפירסומים שאליהם מתייחס חדד נעשו לאחר שחומרי החקירה הועברו לעורכי הדין של ראש הממשלה, בהם חדד עצמו. מטבע הדברים, לא ידוע אם מקור ההדלפות הוא גורם ברשות האכיפה או פרקליט שאליו הגיע החומר.

חדד מציין בין היתר, פרסום בחדשות 13 על כך שראש הממשלה התקשר בערב יום הזיכרון ב-2016 וביקש סיגרים מהעוזרת האישית של ארנון מילצ'ן. בנוסף, חדשות 12 פירסמו קטעים מהשיחות בין נוני מוזס ונתניהו והארץ פירסם פרטים מעדותו במשטרה של ח"כ יריב לוין.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 137 מילים. מחכים לתגובתך.

פס"ד העליון מאשר הסתרת מידע על חפירות ארכיאולוגיות בגדה המערבית

השופטים סולברג ואלרון נימקו את ההחלטה בחשש מחרם אקדמי ופגיעה ביחסי החוץ ● השופטת ברון קיבלה את העתירה של "יש דין" ו"עמק שווה": "הסתרת מידע תפגע בחופש אקדמי, לא תגן עליו"

חפירה ארכיאולוגית ב"עיר דוד" במזרח ירושלים (צילום: אורי לנץ / פלאש 90)
אורי לנץ / פלאש 90
חפירה ארכיאולוגית ב"עיר דוד" במזרח ירושלים

בית המשפט העליון פסק היום כי לא יימסרו פרטים אודות ממצאי חפירות ארכיאולוגיות בגדה המערבית. בית המשפט דחה את העתירה של הארגונים "יש דין" ו"עמק שווה" בנימוק שחשיפת הפרטים עלולה להזיק ליחסי החוץ של ישראל בחו"ל ולגרור חרם אקדמי על החוקרים.

פסק הדין התקבל ברוב של שניים נגד אחת, כאשר השופטים נעם סולברג ויוסף אלרון צידדו במניעת חשיפת המידע ואילו השופטת ענת ברון קיבלה את העתירה לפיה צריך לחשוף אותו. לפי חוק, רשות העתיקות מוסרת מידע מלא על ממצאי חפירות ארכיאולוגיות בתוך מדינת ישראל, לרבות בירושלים.

לעומת זאת, בגדה המערבית החפירות נעשות תחת קצין מטה במינהל האזרחי והוא שומר את המידע לעצמו, כאשר חלק מהממצאים מגיעים למוזיאונים בישראל ואף בעולם. דחיית הערעור לעליון מסיים לפי שעה את הפרשה שהחלה ב-2013, אז הגישו הארגונים בקשת חופש מידע, לקבל נתונים, פרוטוקולים ונקודות ציון של אתרים שהוכרזו כאתרי עתיקות ושהתבצעו בהם חפירות ביהודה ושומרון. בנוסף, הם ביקשו לדעת היכן מאוחסנים הממצאים ומי החוקרים שהשתתפו בחפירות.

מאוחר יותר עתרו שני הארגונים לבית המשפט, וב-2016 העתירה נדחתה בבית המשפט לעניינים מנהליים. הנימוק לדחייה היה כי קיים "חשש ברור ואמיתי" לפגיעה בחופרים ובמוסדות האקדמיים שאליהם הם משתייכים כתוצאה מחרם אקדמי. זאת, למרות שבית המשפט הכיר בכך שהחופרים מחויבים לפרסם את הממצאים לפי חוק. כאמור, הנימוק הנוסף היה חשש לפגיעה ביחסי החוץ של ישראל.

השופטת ברון ציינה בהחלטתה, כי יש 2,300 אתרים ארכיאולוגיים ברחבי הגדה, שחלקם בעלי חשיבות בינלאומית. לדבריה, יש הטוענים שממצאים אלה שייכים למדינת ישראל ואחרים גורסים שזו ביזה ארכיאולוגית. בהחלטתה, מציינת ברון שנסיבות המקרה לא מצדיקות אי גילוי מידע על ממצאים מחשש לחרם אקדמי. היא מסבירה כי למעשה מחקר אנונימי כתירוץ לחרם מהווה סתירה, שכן הסתרת המידע כשלעצמה פוגעת בחופש אקדמי וחוסמת דיון ציבורי במקום להגן עליו.

"השתקת הדיון הציבורי עשויה אולי למנוע חרם בטווח הקצר, ואולם בטווח הארוך השתקה מעין זו לבטח פוגעת ביכולת של ישראל להתמודד עם הביקורת שברצונה להפריך", כתבה השופטת.

את ארגוני העותרים, "יש דין" ו"עמק שווה", ייצג עו"ד ישי שנידור ואת המדינה ייצג עו"ד רן רוזנברג.

העותרים מסרו בתגובה, "החלטת בית המשפט היא גרסה של חוק ההסדרה לאקדמיה ועתיקות, במקום להחיל את אמות המידה המקובלות באקדמיה. כפי שאמרה השופטת ברון בדעת מיעוט, אי אפשר להחיל חוק אחד בתוך ישראל, שבה המחקר הארכיאולוגי והממצאים חשופים ולהתייחס לאותם ממצאים בגדה המערבית כאל סוד מדינה".

לטענתם, "זו פגיעה בדמוקרטיה, שמתקיימת על ידי שימוש מופרך של המדינה באיום החרם. בסופו של דבר קובעת ההחלטה שבמצב הנוכחי גם אמות מידה אקדמאיות בסיסיות הן מותרות והמשך השליטה הישראלית בגדה המערבית מחייבת לקיים שתי מערכות משפט שונות תחת אותו שלטון, אפילו באקדמי״.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 398 מילים. מחכים לתגובתך.

סוריאנו תובע את "העין השביעית" בשל סיקור תביעה שהגיש נגד דרוקר

איש העסקים הלונדוני וולטר סוריאנו, המקורב לראש הממשלה בנימין נתניהו, תבע את העיתונאי רביב דרוקר לפני כשנה על כי שרבב את שמו של סוריאנו בפרשת המעקבים נגד בכירים במשטרה ● אתמול הגיש תביעה נוספת נגד דרוקר ונגד אתר "העין השביעית", על אופן סיקור התביעה ● עורך דינו מכחיש כי מדובר בתביעות השתקה ● דרוקר בתגובה: "תביעה מופרכת" ● העין השביעית: "סוריאנו מנסה להשתיק את הדיון אודותיו"

רביב דרוקר (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)
יונתן סינדל פלאש 90
רביב דרוקר

איש העסקים וולטר סוריאנו, הנחשב למקורבו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הגיש אתמול (רביעי) לבית משפט השלום בתל אביב תביעת לשון הרע על סך 320 אלף שקלים נגד עיתונאי ערוץ 13 רביב דרוקר ונגד אתר "העין השביעית".

מדובר בפרשה שהחלה בפברואר 2018, כשמפכ"ל המשטרה דאז רוני אלשיך טען בתוכנית "עובדה" ש"חוקרים פרטיים ביצעו בשמו של ראש הממשלה בנימין נתניהו מעקב אחר בכירים במשטרה". בעקבות זאת, התראיין דרוקר בגלי־צה"ל ונשאל האם לסוריאנו קשר לפרשה. דרוקר טען שאלשיך התכוון בדבריו לסוריאנו, אך הדגיש באותו ראיון: "אני לא חושב שסוריאנו קשור להקלטות הללו".

בעקבות זאת, הגיש סוריאנו תביעת דיבה בסך חצי מיליון שקלים נגד דרוקר. בכתב ההגנה של דרוקר לתביעה הזאת, דרוקר חזר על הטענות נגד סוריאנו כדי להסביר על מה הן מבוססות – למרות שדרוקר עצמו כלל לא טען אותן – ועל כך סוריאנו תבע אותו שוב.

הפרשה סוקרה באתר "העין השביעית" כדוגמה ל"תביעת השתקה", עם ציטוטים מהטענות נגד סוריאנו, ועל כך שסוריאנו תבע גם את "העין השביעית".

עורך הדין אילן בומבך, שהגיש את התביעות בשמו של סוריאנו, אמר לזמן ישראל: "סוריאנו אדם פרטי ולא ציבורי וכזה הוא רוצה להיות. פתאום הגיע דרוקר, עם הטענות המופרכות שהוא מייחס לאלשיך נגד סוריאנו, וחושף את סוריאנו לעין הציבורית באופן שלילי שפוגע בו".

אבל דרוקר אמר שהטענות נגד סוריאנו לא נכונות. אז על מה אתם תובעים אותו? על דבר שבכלל לא אמר?

"אם הוא לא חושב שהטענות נכונות, למה הוא מעלה אותן? זה כמו שיגידו על מישהו: 'אמרו עליו שהוא פושע, אבל אני לא מאמין שהוא פושע'. גם לצטט לשון הרע זה לשון הרע, בוודאי כשהוא הכניס למפכ"ל אלשיך את הדברים לפה. המפכ"ל אישר לנו שהוא לא התכוון לוולטר סוריאנו. אם אלשיך היה מאמין שוולטר סוליאנו עשה דבר כזה, הוא לא היה נוקט בהליכים נגדו?"

כבר תבעתם את דרוקר פעם אחת, ועכשיו אתם תובעים אותו שוב בגלל שבכתב ההגנה הוא מגן על מה שאמר, וגם את כלי התקשורת שמסקר את התביעה. זאת לא תביעת SLAPP, השתקה, מהסוג שנועד להפחיד עיתונאים ולמנוע מהם לבקר אנשים חזקים ולפרסם עליהם דברים בכלל, גם נכונים?

"היינו בעיצומו של הליך גישור מול דרוקר וכעת בכתב ההגנה שהגיש הוא מוסיף חטא על פשע – כתב בכתב ההגנה שוולטר ביצע פריצות למחשבים. זה שקר וזה גם לא רלוונטי להגנה שלו, אז למה הוא צריך להגיד את זה?

"לגבי ׳העין השביעית׳, לא מפריע לנו שהם מסקרים פרשות כאלה, אלא האופן הבלתי-הוגן שבה הם סיקרו את הפרשה״.

האם מה שמציק לסוריאנו זה שפורסם אודותיו שהוא מקורב לנתניהו?

"לא, זה לא מה שמפריע לו. מה שמפריע לו זה שפורסמו אודותיו שקרים, ששמו הטוב נפגע, והאופן הבלתי-הוגן שבו דרוקר ו׳העין השביעית׳ הציג אותו".

"סוריאנו מעוניין להשתיק דיון על אודותיו"

רביב דרוקר מסר בתגובה: "מדובר בתובע סדרתי שבמקרה הזה תביעתו מופרכת במיוחד. הוא תובע אותי על פרסום שלא אני פרסמתי ועל כך שכלי תקשורת אחר, שאני מעריך מאוד, ציטט מכתב הההגנה שלי, שמר סוריאנו, כנראה, לא אוהב".

באתר "העין השביעית" נכתב בידיעה שבה פורסמה התביעה נגד האתר: "התביעה נגד "העין השביעית", על עצם סיקור התביעה נגד דרוקר, נותנת משנה תוקף לטענה כי סוריאנו לא באמת מעוניין בפיצוי בגין הוצאת דיבה אלא להשתיק כל דיון ציבורי על אודותיו.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 595 מילים. מחכים לתגובתך.

צו השעה: משאל עם על אופיה של מדינת ישראל

כל עוד לא עמד על הפרק שינוי יסודי באופיה של מדינת ישראל, אף אחד לא התעניין בפרוצדורה. ברמה התאורטית, כפי שטען בצלאל סמוטריץ', למנחם בגין ויצחק שמיר היה קל בהרבה מלקואליציית נתניהו להפוך את ישראל לדמוקרטיה בנוסח טורקי, הונגרי או פולני. עוד לא הייתה מהפכה שיפוטית. ובכל זאת, מעולם עד לשנים האחרונות, לא היה בישראל ראש ממשלה ששקל ברצינות לבטל את הביקורת השיפוטית על החלטות מנהליות. גם קמפיין ברוטלי ומקיף כל כך לערעור אמון הציבור ברשויות אכיפת החוק לא עלה על הדעת.

כך שהפרוצדורה אינה המהות – היא רק הכלי שבאמצעותו מנסים הצדדים הנצים לשפר עמדות. אלה טוענים שעקרון הרוב הוא החשוב ביותר בדמוקרטיה, המאפשר תאורטית אפילו להחליט על ביטולה, ואלה טוענים שאי אפשר להשתמש בעקרונות דמוקרטיים כדי לפרק את הדמוקרטיה עצמה. הוויכוח חשוב מאוד, קריטי ממש, ואולי חד פעמי – כי לאחר התפרקות הדמוקרטיה הוויכוחים נגמרים – אבל הוא מרוחק מעט מהמהות הגרעינית, והיא השאלה איזו מדינה העם רוצה כאן: דמוקרטיה-ליברלית, או דמוקרטיה שמרנית-סמכותנית.

טענת קואליציית הימין שהיא המייצגת הבלעדית והמוחלטת של "העם" אינה נכונה. העם מורכב גם מאופוזיציה גדולה. אך מפלגות הימין אינן מייצגות אפילו את רוב העם. אם זה היה המצב, היו בישראל תחבורה ציבורית בשבת, נישואים אזרחיים, זכויות מלאות ללהט"ב, שוויון כערך חוקתי, הגבלות כהונה של נבחרי ציבור, חוק המרכולים לא היה עובר, החרדים היו מגויסים, והפערים החברתיים היו קטנים בהרבה. כל הסקרים מלמדים שגם סמכויות בג"ץ היו נשמרות במלואן ואולי אף מורחבות, ברוב של כ-60% מהאזרחים.

פרופ' עמיחי כהן, מרצה בכיר למשפטים בקרייה האקדמית אונו וחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, מסביר שהפער בין רצונות הציבור לפעולות הממשלה נובע יותר מכל מ"בעיית הנציג", כלומר נטייתם של פוליטיקאים לשרת את עצמם קודם לשירותם את הציבור. מדדי הדמוקרטיה מלמדים כל שנה מחדש שכ-80% מהאזרחים מזהים זאת וסבורים שזוהי המציאות.

איך זה מתאפשר? לאחר שערך מחקר משווה בין 66 מדינות דמוקרטיות, הגיע כהן למסקנה ברורה: "גם לאחר הטלת המגבלות מכוח חוקי-היסוד, נותרה ממשלת ישראל המוסד הנבחר החזק ביותר בעולם הדמוקרטי". הסיבה לכך היא שבשונה ממדינות אחרות, אין בישראל מנגנונים המאזנים את כוחה של הממשלה, כמו שני בתי נבחרים, חוקה המשריינת ערכים מוגנים, מבנה פדרטיבי, בחירות אזוריות, מגבלות על הליך שינוי החוקה ועוד.

המצב בישראל הפוך: הממשלה שולטת בכנסת באופן מוחלט באמצעות הסכמים קואליציוניים דרקוניים, המבטלים למעשה את הפרדת הרשויות בין הרשות המבצעת למחוקקת. בכל הקשור לערכים חוקתיים, לא רק שחלק נכבד מהם לא מעוגן, גם הליכי שינוי החוקה פשוטים ותלויים אך ורק ברצונה של הקואליציה. ניתן להעביר בישראל חוק יסוד בתוך יממה וברוב של 1-0. בארה"ב, להשוואה, נדרש רוב של שני שליש בכל אחד מבתי הקונגרס, ואשרור של 75% מהמדינות.

רגע לפני שהממשלה מקדמת שינוי משטרי, המבטל את כוחו של הגורם האחרון היכול לאזן אותה, נדרשת האופוזיציה, ובעיקר כחול לבן, לחשוף את שקר "זה מה שהעם רוצה". חשיפת השקר יכולה להיעשות באמצעות מהלך פשוט, המבטא הסכמה נדירה – ואולי זמנית – בין הימין, המרכז והשמאל, על כך שמקור הסמכות הוא העם. המהלך הזה הוא ייזום של "חוק משאל עם: אופיה של מדינת ישראל".

מטרתו הרשמית של החוק היא לאפשר לעם לקבוע אחת ולתמיד באיזו מדינת ישראל הוא רוצה לחיות, במנגנון שאינו סובל מהמגבלות של בחירות כלליות, שכשמן הן כלליות מדי. צריך לתת לישראלים לבחור בין אפשרויות ברורות: האם אתם רוצים לחיות באלבאמה או בקליפורניה? האם אתם מעדיפים דמוקרטיה ליברלית או דמוקרטיה לא ליברלית? הפרדת דת ומדינה – כן או לא? הפרדת רשויות, הכוללת שחרור הכנסת משליטת הממשלה וסמכויות רחבות לבג"ץ – כן או לא? הגבלת כהונה – כן או לא?

חוק משאל עם יקבע מנגנונים לניסוח השאלה או השאלות, ויכלול מחויבות של הכנסת בשבתה כאסיפה מכוננת לעגן את הכרעת העם בחוק יסוד קשיח, שניתן יהיה לשנות אך ורק במשאל עם.

משום שנתניהו ושותפיו יודעים שלפחות שליש ממצביעי הימין יצביעו עם המחנה הליברלי, הם לא יתנו יד לקידום החוק, ויש לקוות שהוא יתקבל בעידן שאחרי נתניהו.

בטווח המידי, חשיבותו של החוק היא בשיח הציבורי הער שהוא יחולל. מדובר בחשיבות דרמטית: בתוך זמן קצר מיום שיעלה על סדר היום הציבורי, יהיה ברור לכל אזרח ואזרחית שטענת נתניהו ושליחיו לייצוג מלא של העם בכל תחום שהוא שקרית. אבדן הלגיטימציה יקטין משמעותית את סיכוייהם להתנקש בדמוקרטיה הישראלית.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 643 מילים. מחכים לתגובתך.

תביעה של מיליון שקל נגד אוניה שפגעה באלמוגים באילת

הפרקליטות הגישה את התביעה נגד האוניה מאיי מרשל בשל פגיעה באלמוגים בריף הדולפינים ● האונייה נסחפה לריף במהלך היקשרות לנתב שהוביל אותה לעגינה בנמל אילת ● הפעלת מדחפי האונייה גרמה לכיסוי אלמוגים בחול ולשבירתם

ריף (צילום: Maor Kinsburksy / Flash90)
Maor Kinsburksy / Flash90
אלמוג באילת

פרקליטות מחוז דרום הגישה תביעה של כמיליון שקלים נגד אונייה ושתי חברות ספנות זרות, בגין נזק לעשרות אלמוגים בריף הדולפינים באילת.

התביעה הוגשה בשם רשות הטבע והגנים, והנתבעות הן שתי חברות ספנות מאיי המרשל, המפעילות את האונייה Supra Star, שנכנסה לאילת כדי לקחת מטען פוספטים.

לפי התביעה, באוקטובר 2015 האונייה נקשרה לסירת נתב כדי לעגון בנמל. בדרך לעגינה סטתה האונייה ונסחפה למזח הצפוני של ריף הדולפינים באילת. לטענת רט"ג, האונייה הפעילה את המנוע שלה בעוצמה גבוהה כדי למנוע את ההיסחפות, נוצר דחף מים בירכתיה. הפעלת המדחף פגעה במערך ההצפה של המתחם הימי והעכירה את המים.

חלק מהאלמוגים נשברו, חלקם כוסו בחול ונגרמו נזקים לבעלי חיים וצמחים בסביבות האלמוגים, שנחשבים "ערך טבע מוגן". את הפרקליטות מייצגים עורכי הדין אנטוניוס מרשי וגלי צימרמן.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 118 מילים. מחכים לתגובתך.
עו"ד מיכאל ספרד (צילום: דן בלילטי / AP)
דן בלילטי / AP
סירוס בג"צ יפעל כבומרנג?

מיכאל ספרד: "ישראל לא תוכל לטעון לדמוקרטיה, זה כבר עולם אחר"

העו"ד המתמחה בדין הבינלאומי, אומר שפסקת ההתגברות עלולה להפוך את ישראל ל"רודנות של ממש" ● פרופ' קנטורוביץ', פורום קוהלת: "אין קשר בין הגבלת בג"ץ לחסינות מהעמדה לדין בחו"ל - זה טיעון מאפיונרי" ● אל"מ במיל' פנינה שרביט-ברוך: "ההתגברות המורחבת היא צעד מרחיק לכת"

"האפשרות שהחוק ימנע מבג"ץ לפסול החלטות של שרים, זה כבר עולם אחר. זה מאפיין שבלעדיו אי אפשר אפילו לטעון לדמוקרטיה", כך אומר "לזמן ישראל" עו"ד מיכאל ספרד, מומחה לזכויות אדם ודין בינלאומי. ספרד מתייחס לפרסומים מאתמול, שלפיהם הממשלה תנסה לחוקק פסקת התגברות, שתמנע מבג"ץ את האפשרות להתערב בהחלטות הרשות המבצעת. זאת, בנוסף להתגברות שעליה דובר עד כה, לפיה הכנסת תוכל לחוקק חוקים שנפסלו בבג"צ.

"אי אפשר לטעון למדינת שלטון חוק, כי אם אין את זה, זה אומר שהשרים והפקידים יכולים לפעול בניגוד לחוק ואין מי שיפסול אותם", הוא מוסיף.

שאלה: באיזו מידה יוזמות החקיקה החדשות, עשויות להסיר את השכפ"צ המשפטי של חיילי צה"ל ובכירי הממשל?

עו"ד ספרד: "באופן מאוד צר, המשפט הפלילי הבינלאומי, מבטא את עקרון המשלימות, שלפיו לא יחקרו ולא יעמידו לדין בטריבונלים בינלאומיים, אם המדינה שבה בוצע לפי החשד הפשע, מסוגלת לחקור ובפועל גם להעמיד לדין במוסדות אכיפת חוק שהם עצמאיים ומקצועיים ואין לחשוד בהם כפארסה. אם וכאשר יוזמות החקיקה האלה ישתכללו לחוק ולא תהיה לבג"ץ את הסמכות לבצע ביקורת שיפוטית על החלטות של הפרקליטות, אז הטענה של ישראל בעולם, שיש לנו מערכת שמסוגלת באופן עצמאי ומקצועי לבחון את הדברים, תאבד באופן משמעותי מתוקפה והדבר הזה יחזק את הדרישה שטריבונלים ומוסדות בינלאומיים יבצעו חקירות והעמדות לדין."

לתת סעד לפלסטינים היה אחד מנקודות ההסברה כי גדולות של ישראל מאז ומעולם: שאמנם הכיבוש לא דמוקרטי, אבל הוא נאור

שאלה: כל זה על אף שיש מוסדות אכיפה כמו הפרקליטות והתביעה צבאית?

עו"ד ספרד: "הפרקליטות והתביעה הצבאית הם מוסדות שיש בהם פגם חמור של עצמאות, הם לא נתפסים כגופים עצמאיים שחוקרים את עצמם, ולא יכולים לחקור מפקדים בכירים. המשטרה הצבאית לא יכולה לחקור את הרמטכ"ל, זה לא עניין של חוק אבל זו מערכת היררכית, כמו שטראמפ אמר, 'אני יכול לתת חנינה לעצמי'. הרמטכ"ל יכול לתת פקודות לכולם, אבל ישראל תמיד אומרת שמעל הרמטכ"ל והפרקליטות יש את בג"ץ, שהם לא כפופים לרמטכ"ל ולשר הבטחון. ברגע שאתה מוריד את הדבר הזה, זה לא מספיק."

בית המשפט העליון בראשות הנשיאה אסתר חיות (צילום: הדס פרוש)
בית המשפט העליון בראשות הנשיאה אסתר חיות. ימשיך לפקח על הממשלה? (צילום: הדס פרוש)

שאלה: מה חדש ביוזמות שדווח עליהן אתמול?

עו"ד ספרד: "התגברות של הכנסת על פסילת חוקים בבג"ץ זה דבר אחד, אבל אם נניח תעבור היוזמה הרחבה שעליה דווח אתמול, של התגברות על פסילת פעולות מנהליות – זה דבר אחר לחלוטין שלא דובר עליו עד אתמול. כמעט בכל מדינות העולם הדמוקרטי בית המשפט יכול לפסול חוקים שמנוגדים לחוקה. פסילה של החלטות של הרשות המבצעת, בין אם זה שר ובין אם זה מפכ"ל ובין אם זה פרקליט של משרד הפנים, היא דבר בסיסי בכל דמוקרטיה".

פרופ' יוג'ין קנטורוביץ': זה טיעון מאפיונרי: אם לא תתן לי מה שאני רוצה, זה בסדר. אבל אתה לא תאהב את החברים שלי בחו"ל

שאלה: מה יהיו ההשלכות ביחס לשליטה הישראלית בגדה המערבית למשל?

עו"ד ספרד: "מה שסביר שיקרה הוא הגבלת כוחו של בית המשפט – כל בתי המשפט – לתת סעד לפלסטינים, וזה היה אחד מנקודות ההסברה כי גדולות של ישראל מאז ומעולם: שאמנם הכיבוש איננו שלטון דמוקרטי אבל הוא נאור מאחר שיש בקרה וביקורת על הפעולות של השליט שהוא הצבא והממשלה. ברגע שמורידים את זה, מכריזים קבל עם ועולם שהשליטה בפלסטינים היא רודנות, לא סתם מדינה לא דמוקרטית אלא רודנות של ממש – יש פה שליט שהוא הצבא ובגלל המבנה החוקתי שלנו זו בעצם הממשלה, והוא יכול לעשות מה שהוא רוצה."

שאלה: וזה יפעל כבומרנג?

עו"ד ספרד: "ללא ספק נשלם על זה מחיר, אבל קשה לומר מה המחיר עד נובמבר 2020, שבו טראמפ והממשל שלו שולטים בארה"ב ואירופה עסוקה בברקזיט ובמשבר הפליטים. כמובן שהדברים האלה עשויים להשתנות ואז הממשלה לא תעיז לעשות את זה. בעולם של לפני שנתיים שלוש לא העיזו לחוקק את חוק ההסדרה למשל, עד שטראמפ נבחר".

אל"מ במיל' ועו"ד פנינה שרביט-ברוך (צילום: יח"צ)
אל"מ במיל' ועו"ד פנינה שרביט-ברוך (צילום: יח"צ)

לדעתו של ספרד שותפה גם אל"מ במילואים ועו"ד פנינה שרביט-ברוך, ששרתה בעבר במחלקה הבינלאומית בפרקליטות הצבאית. לדבריה, "המקצועיות והעצמאות של בית המשפט בישראל, היא בהחלט אחד הדברים שבודקים כדי לראות אם מדינה יכולה לקיים עקרון משלימות ולבצע חקירות כנות, genuine. אם המערכת השיפוטית במדינה מסוימת היא לגמרי פוליטית, או מושחתת, אז זה מאוד יחליש את העיקרון הזה. מההיבט הזה, כל צעד שיחליש את המעמד של בית המשפט עלול להשפיע."

שרביט ברוך אומרת שהיא מתקשה להתייחס לחקיקה שדווח עליה אתמול, לפיה תימנע מבית המשפט האפשרות לפקח על הממשלה: "אני עדיין לא לגמרי מבינה את הרעיון הזה, שהוא לא רק פסקת התגברות, כי צריך סעיף שמגביל את בית משפט לבחון פעולות של ממשלה. אם באמת ינסו בחקיקה לשלול מבג"צ את היכולת לפקח על הממשלה זה צעד מרחיק לכת. אני מתקשה להאמין שהולכים לכיוון כזה שאפילו משפטנים מהצד הימני של המפה הפוליטית מתנגדים לו. אם כן, זה יחליש את המעמד של בית המשפט."

אין קשר בין הגבלת בג"ץ לחסינות מטריבונל בינ"ל

דעה אחרת מביע ראש תחום המשפט בפורום קוהלת, פרופ' יוג'ין קנטורוביץ', שטוען שאין קשר בין הגבלת התחום שבו בג"צ יכול לעסוק לבין העצמאות של מוסדות האכיפה בישראל: "אף אחד לא יודע מה ההצעה כרגע, לא מדובר על להיפטר מבג"צ, אלא להגביל את היכולת של בגצ להתערב בהחלטות מנהליות."

לדבריו, החששות מוגזמים, ואין מקום לחשוב ש"אם לא ניתן לבג"צ את מקסימום הכוח שהוא שואף אליו, העולם יתנפל עלינו. אין מקום לתת לתפיסה של מוסדות שעוינים אותנו לקבוע את המבנה החוקתי שלנו. מדוע כשבג"צ לא יוכל לקבוע כמה פלסטינים נכנסים מעזה לאירועי יום הזיכרון בישראל, למה זה אומר שבתי המשפט פחות עצמאיים ואפשר להעמיד לדין חיילים בבית דין בינלאומי על פשעי מלחמה?"

קנטורוביץ' טוען עוד, שהטיעונים נגד הגבלת בג"ץ, מאפשרים למוסדות זרים לקבוע את המבנה החוקתי של ישראל: "ממילא גם עכשיו בתי הדין הבינלאומיים בוחנים כל מני חקירות בשלבים מקדמיים, למרות בג"צ. זה נראה לי כמו טיעון מאפיונרי: אם לא תתן לי מה שאני רוצה, זה בסדר. אבל אתה לא תאהב את החברים שלי – בהם אני לא יכול לשלוט. למה שנשנה או שנתפור את המבנה החוקתי שלנו לפי העדפות של שחקנים מחוץ לריבונות הישראלית שממילא אין להם עניין לגיטימי להתערב בענייננו? במובן מסויים הגופים הזרים האלה מקבלים זכות לכתוב את החוקה שלנו."

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 912 מילים. מחכים לתגובתך.

נתניהו ינסה להעביר את חוק החסינות עד סוף יוני

השימוע לראש הממשלה אמור להיערך ב-10 ליולי, ואם תאושר החסינות הוא יתבטל ● חבילת החקיקה תצטרך לכלול גם פסקת התגברות שתאפשר לקואליציה לאשר ברוב של 61 חברי כנסת כל חוק שנפסל על ידי בג"ץ

bibi
כיתוב

בנימין נתניהו ינסה להעביר את חוק החסינות ופסקת ההתגברות כבר בסוף יוני, לפי דיווח של חדשות 12 הערב. השימוע שמתוכנן לראש הממשלה מתוכנן ל-10 ביולי, ואם תאושר החסינות הוא יתייתר, שכן היועמ"ש לא יוכל להגיש נגדו כתב אישום.

חוק החסינות מאפשר לחבר כנסת לבקש שלא להעמיד אותו לדין אם כתב האישום הוגש שלא בתום לב או מתוך אפליה. מי שתצטרך לאשר את החסינות היא ועדת הכנסת, שבה יש לקואליציה רוב. בכך, נתניהו ינטרל גם התנגדות לחוק מצד דמויות פוליטיות מהקואליציה, כמו גלעד ארדן ומשה כחלון, שהצהירו שלא יתמכו בחוק.

ראש האופוזיציה בני גנץ אמר בנאומו בכנסת ש"ייאבק על שלטון החוק, אם לא נעשה זאת נימצא בימים חשוכים".

נתניהו ידרוש מהשותפות הקואליציוניות שלו להתחייב לעוד חוקים שנפסלו בעבר על ידי בג"ץ, כך עולה מהודעת פייסבוק שפירסם הערב. נתניהו כתב כי בכוונתו להעביר את חוקי "גירוש משפחות מחבלים, עונש מוות למחבלים וחוק להוצאת מסתננים", כלשונו.

כדי לעשות זאת, נתניהו יצטרך להעביר גם את חוק פסקת ההתגברות, שלפיו הכנסת יכולה להשתמש ברוב של 61 ח"כים כדי לחוקק חוקים שנפסלו על ידי בג"ץ.

לדברי נתניהו, צריך לשמור על בית משפט עצמאי, אך הוא אינו כל יכול והתקשורת זורעת פחד ועיוותים בציבור, כדי למנוע את האיזון בין הרשויות.

 

 

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 188 מילים. מחכים לתגובתך.

הותר לפרסום: בר רפאלי תשלם מס של כ-8 מיליון שקל

בית המשפט המחוזי דחה את הערעור של רפאלי, וקבע שהיו לה הכנסות מפרסום מגוריה בדירות במגדלי Yoo ו-W ● רפאלי תחויב גם בהוצאות משפט ב-120 אלף שקל

בר רפאלי בקמפיין לפוקס (צילום: יוסי זמיר / פלאש 90)
יוסי זמיר / פלאש 90
בר רפאלי בקמפיין לפוקס

בר רפאלי תשלם מס של כ-8 מיליון שקל למדינת ישראל ותחוייב בהוצאות משפט של 120 אלף שקל, כך לפי פסק דין של בית משפט מחוזי מרכז שהותר לפרסום היום. פסק הדין האזרחי ניתן לטובת פקיד שומה כפר-סבא לפני כשבועיים וחצי ודחה את הערעור של רפאלי. בהמשך הדוגמנית עלולה לעמוד גם לדין פלילי בכפוף לשימוע, לפי החלטת פרקליטות מיסוי וכלכלה, ולצורך כך שכרה את שירותיו של עו"ד פיני רובין.

המס נובע משומה שהוצאה לרפאלי עבור השנים 2009-10, בהיקף של כ-8.6 מיליון שקל וכן 7.8 מיליון שקל בהתאמה. פסק הדין ניתן בערעור של רפאלי, ועיקר המחלוקת בינה למדינה היא בשאלת מרכז חייה באותן שנים. רפאלי טענה שלא היתה תושבת ישראל באותן שנים, אך לא ציינה באיזו מדינה כן היתה תושבת.

מחלוקת נוספת היתה בעניין הכנסות שלא דווחו מדירות שהיו לרפאלי משני מקורות: 190 אלף שקל שולמו לבעלי הבית בדירה ששכרה רפאלי במגדלי Yoo. רפאלי שילמה שכר דירה חודשי של 2,500 דולר והתשלום הנוסף ניתן על ידי בעלי הזכויות בפרוייקט עבור פרסום שמה של רפאלי כמי שמתגוררת בו. הסכום השני, בסך 20 אלף שקל, שולם על ידי חברה אחרת עבור פרסום שמה של רפאלי כמי שמתגוררת בדירה אחרת במגדל W בתל אביב. בהמשך רפאלי רכשה דירה במגדל בלו.

רפאלי ניסתה לטעון שבמהלך השנים האמורות היא ניהלה מערכת יחסים עם ליאונרדו די קפריו וגרה איתו בניו יורק ובלוס אנג'לס. מנגד, המדינה טענה שבמהלך 2009, רפאלי שהתה בישראל 185 יום ובשנה שלאחר מכן 131 יום, ובכך היה מספיק כדי להחשיב אותה כתושבת ישראל. בנוסף, היא לא החזיקה רישיון נהיגה בארה"ב וגם לא גרין קארד.

את ההכנסות משירותי הדוגמנות ניתבה רפאלי לחברה בבעלות אמה, ציפי, והיא זו שניהלה את הפעילות מישראל. כרטיס האשראי של הדוגמנית היה ישראלי אף הוא, והוסווה בחשבון בנק של הוריה. רפאלי לא הצליחה להוכיח שמערכת יחסיה עם די קפריו היתה "תא משפחתי" שכן לא הציגה ראיות לכך ולא זימנה לעדות את די קפריו או מישהו מטעמו.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 301 מילים. מחכים לתגובתך.

הסדר טיעון ברצח בדומא: הקטין א' לא יורשע ברצח

הקטין יורשע בחברות באירגון טרור, תיכנון פיגוע ובמספר הצתות של רכוש ● המשפט על רצח בני משפחת דוואבשה יתמקד בנאשם נוסף, עמרם בן אוליאל

זירת הרצח בכפר דומא (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)
מרים אלסטר / פלאש 90
זירת הרצח בכפר דומא

אחד מנאשמי הרצח של משפחת דוואבשה בכפר דומא הגיע להסדר טיעון עם הפרקליטות. הקטין א' יודה בקשירת קשר לביצוע פיגוע, בהצתה ומעשי תג מחיר ברכוש. בנוסף, הוא יימחק גם מכתב האישום על הצתת כנסיית דורמציון. בכפר דומא נרצחו עלי דוואבשה בן ה-18 חודשים, אחיו אחמד נפצע קשה וההורים סעד וריהאם ניספו.

הרקע להסדר הטיעון שהתקבל בבית המשפט המחוזי מרכז, הוא עינויים שעבר א' בעת חקירתו על ידי שירות ביטחון כללי, בחשד לביצוע הרצח. א' הודה אך בגלל התקלות בחקירה ההודאה לא התקבלה. א' כבר ריצה שלוש שנות מאסר וכעת הפרקליטות תבקש להטיל עליו 5.5 שנים בסך הכל.

א' התגורר במאחז סמוך לכפר דומא, ולפי כתב האישום הוא תיכנן להצית בית בכפר זה ובכפר סמוך לו בסוף יולי 2015. לשם כך הוא חבר לנאשם אחר וביצע תצפיות לעבר דומא אך בסופו של דבר לא הגיע לזירה.

בנוסף, א' מואשם בהצתה של מחסן תבואה בכפר עקרבה, הצתה של מונית בכפר יאסוף ניקוב צמיגים בבית צפפא וחברות באירגון טרור. א' לא היה בזירת הרצח בדומא גם לפי כתב האישום המקורי וריחוקו מהזירה הקשה על הפרקליטות להאשים אותו בקשירת קשר לרצח. המשך המשפט של הרצח בדומא יתרכז מעתה בעמרם בן אוליאל, שמסר הודאות לגבי חלקו בפרשה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 189 מילים. מחכים לתגובתך.
סגירה