ב-2021 התיר בית המשפט העליון לחרוג מערך השוויון המגדרי באופן צר, זמני ומידתי: הפרדה בכיתות הלימוד בלבד, לתואר ראשון בלבד, ולציבור החרדי בלבד. באותה נשימה פסל בית המשפט מפורשות את הדרת המרצות ואת ההפרדה במרחבים הציבוריים בקמפוס, וקבע שההפרדה פוגעת בזכות לשוויון.

חוק זכויות הסטודנט שאושר בכנסת ביולי 2026 פועל בכיוון ההפוך: החוק מרחיב את ההפרדה לתואר שני ושלישי, מכיר במוסדות נפרדים, ופותח אותה גם למי שאינו חרדי.

בעברה מהנדסת מחשבים באינטל, כיום מתרגמת ספרות מאיטלקית ומרצה אודותיה

במשך שלוש שנות כהונתו הראשונות כשר האוצר, סמוטריץ' מינה 11 בעלי תפקידים בכירים במשרד – כולם גברים. רק לאחר שבג"ץ קבע כי הממשלה חייבת לפעול באופן ממשי לייצוג הולם של נשים, ולאחר שמינויו של מועמד גבר לראש אגף התקציבים נעצר שלוש פעמים בשל נושא הייצוג, מינה סמוטריץ' לראשונה אישה לצמרת משרדו. גם לאחר מכן נותרה צמרת האוצר ברובה גברית.

האם מדובר בצירוף מקרים? לסמוטריץ' היו בעבר התבטאויות מיזוגניות שהמעיטו בערכ נשים וביזו אותן. הדבר מעלה אפשרות סבירה: שסמוטריץ' בחר למנות בצמרת משרדו גברים בלבד כיוון שאינו מעוניין למנות נשים, מתוך תפיסת עולם שלא רואה צורך בקידום נשים לעמדות השפעה.

אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.

נציב שירות המדינה אינו תפקיד מוכר לציבור הרחב, אך הוא אחד המשפיעים ביותר בשירות הציבורי: הוא קובע תנאי עבודה של עובדי מדינה, אחראי לגיוס, לקידום ולפיטורים, ובעיקר – הוא עומד בראש ועדת המינויים הבוחנת את מרבית המינויים הבכירים בשירות המדינה.

באוקטובר 2024 קיבלה הממשלה החלטה על מינוי הנציב, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. לפי ההחלטה, ראש הממשלה ינקוב בשמו של מועמד יחיד, ויגיש אותו לוועדת מינויים מיוחדת שחבריה הם נציגי הציבור שהממשלה מינתה, בראשות שופט שהממשלה תמנה.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

האלימות של מתנחלים קיצונים ביהודה ושומרון גואה. צה"ל ושב"כ מדווחים על עלייה חדה בהיקף האלימות של ישראלים ביו"ש ורואים בה איום חמור. צה"ל דיווח על 867 אירועי פשיעה לאומנית ביו"ש ב-2025. ראש שב"כ לשעבר רונן בר כינה את התופעה "טרור". 

אלה נתונים והגדרות של כוחות הביטחון של מדינת ישראל. הם לא מגיעים רק מארגונים זרים וגופים פרו-פלסטיניים, אלא ממוסדות שאחראים על אכיפת החוק ביו"ש והגנה על ביטחון המדינה. ובכל זאת, חלק גדול מהציבור הישראלי כמעט לא נחשף אליהם. 

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.

הבוחר המתלבט ערב הבחירות ב-27 באוקטובר 2026 אינו סובל ממחסור בדעות אלא מעודף שלהן. עשר השאלות שלהלן חוזרות בכל דיון ציבורי, ולכל אחת מהן כבר קיימת תשובה מתועדת: תוצר לנפש, זמני המתנה לטיפול, סעיפי תקציב, שיעורי גיוס, נוסח חוק שאושר, ממצאי מבקר המדינה, פסיקת בג"ץ ומדדים בינלאומיים.

התשובות אינן מגיעות מקמפיין. הן מגיעות מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מספר התקציב, מפרוטוקולי הכנסת וממכוני מחקר שפרסמו את ממצאיהם בשמם. להלן עשר השאלות, ולצידן מה שכבר ידוע.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

הממשלה הנוכחית, וממשלות קודמות של בנימין נתניהו, פגעו בדמוקרטיה הישראלית. לא מדובר באירוע בודד, אלא בתהליך מתמשך של החלשת המנגנונים שאמורים לרסן את הרשות המבצעת – בית המשפט, הייעוץ המשפטי, המשטרה, השירות הציבורי, התקשורת ומערכת החינוך. כל צעד בפני עצמו ניתן להצגה כרפורמה טכנית או כתגובה לגיטימית ל"אליטות". יחד, הם מצטיירים כדפוס.

כשהרשות המבצעת מצליחה לצמצם את הביקורת השיפוטית עליה, לשלוט במינוי שומרי הסף המקצועיים ולהגביל את זרימת המידע דרך התקשורת, היא מסירה בהדרגה את כל המנגנונים שהיו אמורים לבלום אותה אם תטעה או תפעל בניגוד לאינטרס הציבורי.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית