שופטי בג"ץ הגיבו לראשונה להחלטת הממשלה בדבר אי הכרה בתוקפן של החלטות בג"ץ בעניין פעולת מועצת הרשות השנייה, והזכירו כי "נבחרי ציבור חייבים לפעול לפי הדין".

בהחלטה שפורסמה הבוקר (שלישי), בעקבות הודעת עדכון של הפרקליטות שהוגשה אתמול, הנוגעת להחלטת הממשלה, ציטטו השופטים יצחק עמית, אלכס שטיין ורות רונן פסק דין ישן, שבו נכתב כך:

"חובת הציות לפסקי דין וכיבודם נמנים עם תנאי היסוד שעליהם מושתת משטר חוק במדינה דמוקרטית. […] בלא ציות לפסקי דין של בתי המשפט מתערער עקרון שלטון החוק והמשפט, והסדר החברתי מתפורר. איש הישר בעיניו יעשה, והמרחק בין שלטון המשפט לאנרכיה הוא כחוט השערה. […]

"אי כיבוד פסק דין של בית משפט על ידי אזרח הוא גילוי חמור של פגיעה בשלטון החוק. חמור מכך שבעתיים הוא אי כיבודו של פסק דין על ידי רשות מרשויות השלטון. […]

"מדינה שבה רשות שלטונית נוטלת את החוק לידיה – ברצותה, מקיימת צו שיפוטי שניתן נגדה, וברצותה מתעלמת ממנו – היא מדינה שנזרעים בה זרעי פורענות ואנרכיה ומתפתחת בה תרבות מסוכנת של שלטון הכוח ושרירות".

שופטי בג"ץ הוסיפו, כי חובת כיבוד פסקי דין חלה גם על נבחרי ציבור וגם על עובדי ציבור, ובעניינם של עובדי ציבור הזהירו השופטים כי אם יפעלו בניגוד להחלטה שיפוטית, הם עלולים להיות חשופים לתביעת נזיקין אישית, כך שלא תחול עליהם החסינות החלה על עובדי מדינה מפני תביעות נזיקין.

לדברי השופטים, "פעולת עובדי ציבור בניגוד להחלטות שיפוטיות, עלולה להוביל, במקרים המתאימים, לכך שהסדר החסינות האישית המוקנה מפני תביעות נזיקין – לא יחול".

שופטי בית המשפט העליון נענו לבקשת משרד המשפטים והורו על דחיית הדיון שהיה קבוע ליום ראשון הקרוב, בהרכב מורחב של חמישה שופטים, בעניין אישור להחלטת רשמת המפלגות שלא לרשום את מפלגת "מדינה יהודית שלמה ואיתנה". זאת, נוכח פנייתו של ראש שב"כ דוד זיני אתמול ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, בבקשה שיתאפשר לו לבחון מחדש את החומרים המודיעיניים החסויים שהעביר השירות למשרד המשפטים, ושמהם עלה כי המפלגה החדשה, בעלת מאפיינים כהניסטיים, עלולה להוות מסווה לפעילות לא חוקית.

עם זאת, השופטים דחו את הדיון בתשעה ימים בלבד, ולא בשלושה שבועות כפי שביקשה הפרקליטות לבקשת זיני. השופטים – הנשיא יצחק עמית והשופטים דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר ועופר גרוסקופף – קבעו כי הודעתה המעדכנת של המדינה תוגש לכל המאוחר בתוך עשרה ימים, עד 12 ביולי, יומיים לפני הדיון.

זיני פנה אל היועצת המשפטית לממשלה בבקשה שיתאפשר לו לבחון מחדש את "תקפותו ועדכניותו" של המידע המודיעיני שהעביר שב"כ בתקופת קודמו, רונן בר, ושממנו עלה כי "מי שהיו פעילים בארגון הטרור 'כך' טרם הכרזתו כארגון טרוריסטי ב-1994 אשר מחזיקים עדכנית באידיאולוגיית הארגון ופועלים להפיצה, עומדים מאחורי המפלגה ובראשה, ומבקשים לקדם באמצעותה אידיאולוגיית ארגון טרור. ביחס לחלק גדול ממייסדי המפלגה קיים מודיעין המלמד כי הם מחזיקים באידיאולוגיית ארגון טרור וחלקם פועלים להשגת המטרות של הארגון באמצעים דומים".

ראש שב"כ דוד זיני פנה היום (רביעי) אל היועצת המשפטית לממשלה, וביקש לבחון מחדש את תקפותו של מידע מודיעיני ששב"כ העביר למשרד המשפטים בתקופתו של ראש שב"כ הקודם, רונן בר.

המידע המודיעיני החסוי שהועבר על ידי שב"כ היווה תשתית להחלטתה של רשמת המפלגות לסרב לרשום בפנקס המפלגות מפלגה חדשה בעלת אופי כהניסטי, ששמה "ישראל יהודית שלמה ואיתנה".

על פי חוק המפלגות, סירוב של רשם המפלגות לרשום מפלגה חדשה בפנקס המפלגות, צריך לעבור לאישורו של בית המשפט העליון. ככל הידוע, מעולם לא סירב רשם המפלגות לרשום מפלגה חדשה על יסוד מידע מודיעיני שהועבר משב"כ, שעניינו חשש שהמפלגה תשמש כסות לפעילות בלתי חוקית.

על פי המידע שהועבר משב"כ, מאחורי המפלגה החדשה עומדים "מי שהיו פעילים בארגון הטרור 'כך' טרם הכרזתו כארגון טרוריסטי ב-1994 אשר מחזיקים עדכנית באידיאולוגיית הארגון ופועלים להפיצה, עומדים מאחורי המפלגה ובראשה, ומבקשים לקדם באמצעותה אידיאולוגיית ארגון טרור".

"ביחס לחלק גדול ממייסדי המפלגה קיים מודיעין המלמד כי הם מחזיקים באידיאולוגיית ארגון טרור וחלקם פועלים להשגת המטרות של הארגון באמצעים דומים", נקבע על ידי שב"כ.

בית המשפט קבע דיון בהודעת רשמת המפלגות, בהרכב מורחב של חמישה שופטים, המיועד ליום ראשון הקרוב.

אלא שהיום חלה תפנית בפרשה, כאשר ראש שב"כ זיני פנה אל היועצת המשפטית גלי בהרב-מיארה, וביקש כי יתאפשר לו לבחון את עמדת שב"כ שניתנה עוד לפני כניסתו לתפקיד – בימי כהונתו של קודמו, רונן בר. זיני ביקש שהדיון בבית המשפט העליון יידחה בשבועיים, כדי שיוכל "לבחון את התקפות והעדכניות של המידע המודיעיני שהוצג על ידי שב"כ בעניין זה".

בעקבות פנייתו של זיני, פנתה היום פרקליטות המדינה אל בית המשפט העליון וביקשה לדחות את הדיון בשלושה שבועות, על מנת שלאחר הבחינה המחודשת שתיעשה על ידי זיני, תוכל רשמת המפלגות לבחון מחדש את החלטתה, במידת הצורך.

השופטים במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיעו כי משבוע הבא המשפט יחזור להתקיים ארבעה ימים בשבוע, ומחודש אוקטובר חמישה ימים בשבוע. זאת, לאחר סיום עדותו של נתניהו, וההגבלות שהטילה על בית המשפט. 

מתוך ההחלטה:

"עם סיום עדותו של נתניהו, שנשמעה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, החל מיום ראשון יתנהל המשפט כולו בבית המשפט המחוזי בירושלים.

"על ההגנה להיערך להבאת עדים בכל אחד מימי הדיונים, ולדאוג לעדים חלופיים, למקרה שעד שהוזמן לא יוכל להגיע, כך שלא יבוטלו ימי דיונים.

"בשנת המשפט הבאה, החל ביום ה-4 באוקטובר לאחר חגי תשרי, יתנהל המשפט חמישה ימים בשבוע, בימים ראשון עד חמישי מהשעה 09:00 עד .16:00.

"אנו חוזרים ומציעים לב"כ הצדדים לקיים דיונים גם במהלך פגרת בתי המשפט".