יובל יועז
הזמן של
יובל יועז

יובל יועז הוא הפרשן המשפטי של זמן ישראל. עורך דין בתחום המשפט הציבורי, שלטון החוק ודיני תקשורת, שותף במשרד עו"ד קרניאל ושות' יועז-ברקת-יונש; מייסד משמר הדמוקרטיה הישראלית והתנועה לטוהר המידות; עיתונאי ופרשן משפטי ותיק. מחבר הספר "תיק קצב" (2010), חבר נשיאות מועצת העיתונות, זוכה אות אומ"ץ לעיתונות לשנת 2012. מרצה בנושא שחיתות שלטונית במוסדות אקדמיים. תלמיד לתואר שלישי במשפטים.

בצל המלחמה באיראן, הממשלה הקפיאה את הליכי הדחתה של היועמ"שית, ובהרב־מיארה מצידה העלימה עין ממינויו החריג של ש' לממלא מקום ראש שב"כ ● אך נתניהו מתעקש לשמר את הסמכות למנות את ראש השירות הבא ותומך בעתירה נגד חוות דעתה ● בעוד כחודש יתברר אם העימות הגלוי יתחדש ● פרשנות

עוד 786 מילים ו-1 תגובות

לוין לא מנסה לשקם את מערכת המשפט אלא להכניע אותה

אין שום פגם משפטי בכך שלוין מצהיר שאינו מכיר בעמית כנשיא העליון – זוהי אמירה מותרת הנתונה לחופש הביטוי הפוליטי ● הבעיה אינה במה שלוין אומר, אלא במה שהוא עושה – או נמנע מלעשות – מתוקף תפקידו כשר המשפטים, שעה שהוא משתק בפועל את מערכת המשפט על סמך אותה "אי הכרה" ● פרשנות

עוד 906 מילים ו-1 תגובות

העליון נתן לממשלה וליועמ"שית חמישה ימים להגיב לעתירות נגד הליך הדחתה

שופט בית המשפט נעם סולברג נתן לממשלה וליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה חמישה ימים להגיש את תגובתם לבקשה לצו ביניים בעתירות שהוגשו לבג"ץ להקפאת הליך הדחתה של מיארה מהתפקיד.

עוד 30 מילים

מקובל להניח כי המערכת הפוליטית נכנסת ל"תקופת בחירות" רק כאשר החוק להתפזרות הכנסת עובר בקריאה שלישית ● אולם למעשה, התקופה הזו מתחילה עוד קודם לכן ● אם רוב חברי הכנסת יגלו את דעתם בהצבעה מחר בדבר הכוונה ללכת לבחירות, הרי שמבחינה מהותית המערכת הפוליטית נכנסת לתקופת בחירות ● המשמעות היא שלא ניתן יהיה להדיח את היועמ"שית בתקופה הזו ● פרשנות

עוד 1,088 מילים ו-1 תגובות

צה"ל יוציא למעלה מ-50 אלף צווי גיוס לבני ישיבות ביולי ויציג תוכנית אכיפה לסרבנים

צה"ל יוציא למעלה מ-50 אלף צווי גיוס לבני ישיבות בחודש יולי הקרוב ויציג בקרוב תוכנית אכיפה נגד סרבני גיוס, כך הוצג על ידי גורמי הצבא בישיבה שנערכה היום אצל היועצת המשפטית לממשלה בהשתתפות ראש אכ"א.

בדיון, שעסק ביישום פסק הדין בנושא גיוס בני ישיבות, נדונו הפעולות שמבוצעות על ידי המדינה ומערכת הביטחון ליישום הדין בעניין גיוס בני הישיבות, תוך מתן דגש לתוכנית הגיוס והאכיפה לשנת הגיוס הקרובה המתחילה ביולי.

בפתח הדיון הבהיר ראש אכ"א, כי על אף מאמצי צה"ל תוצאות הגיוס של בני הישיבות בשנת הגיוס שחלפה אינן מספקות.

עוד הבהיר, כי בהתאם למצב החוקי ובשים לב לצורך הביטחוני המובהק בהגדלת שורות הצבא הסדיר, מדיניות הצבא היא לשלוח צווי גיוס באופן שוויוני לכל האוכלוסייה, לאכוף באופן שווה את חובת הגיוס ולבצע, החל מטווח הזמן הקרוב, אכיפה מוגברת כלפי משתמטים מקרב כלל האוכלוסייה.

צה"ל נערך לגיוס חרדים, ינואר 2025 (צילום: דובר צה"ל)
צה"ל נערך לגיוס חרדים, ינואר 2025 (צילום: דובר צה"ל)

ראש אכ"א וגורמי הצבא עמדו על הרכיבים הבאים בתוכנית הגיוס והאכיפה הצבאית לשנת הגיוס הקרובה:

  1. הצבא ימשיך לשלוח צווי התייצבות לכלל אוכלוסיית המלש"בים שהגיע מועד קריאתם לצו ראשון, לרבות המלש"בים בני הציבור החרדי, באופן שוויוני.
  2. בנוסף, בשנת הגיוס הקרובה ישלחו צווי גיוס לכל חברי הקבוצה שלגביה הוצא צו הביניים בבג"ץ.
  3. הצווים ישלחו במהלך חודש יולי 2025, ומועדי ההתייצבות שייקבעו בצווים יפרשו לאורך שנת הגיוס, בהתאם לתוכנית שתיקבע על ידי הצבא.

הצבא יציג בטווח הזמן הקרוב, לקראת חודש יולי, תכנית לעידוד גיוס מרצון של מקבלי הצווים. זאת, לצד צעדים קונקרטיים להגברת האכיפה בעניין משתמטים, לרבות באמצעות פעולות אכיפה יזומות של הצבא, טיוב האכיפה בנתב"ג ושיפור שיתוף הפעולה עם משטרת ישראל בפעולות האכיפה. התוכנית תתייחס לציבור המשתמטים כולו ולא רק לבני הציבור החרדי.

בהמשך לאמור לעיל, ובהמשך לפערים בנתונים שעלו בדיון ביחס לאכיפה בנתב"ג, ראש אכ"א מסר כי יקיים בהקדם דיון בראשותו עם גורמי רשות האוכלוסין והמשטרה לטיוב האכיפה והסרת חסמים. גורמי המשטרה ורשות האוכלוסין הבהירו, כי יינתן לצבא כל סיוע נדרש לשם מימוש פעולות האכיפה.

צה"ל נערך לגיוס חרדים, ינואר 2025 (צילום: דובר צה"ל)
צה"ל נערך לגיוס חרדים, ינואר 2025 (צילום: דובר צה"ל)

גורמי הצבא עדכנו, כי נוכח הצורך הביטחוני ולשם מיצוי הליכי הגיוס, נעשתה עבודת מטה בצבא אשר בחנה היבטים מקצועיים ומשפטיים ובסיומה הוחלט על קיצור משמעותי של טווח הזמן בין הקריאה הראשונה להתייצבות ועד להכרזה על סטטוס של משתמט. תכלית המהלך היא קיצור משמעותי של פרק הזמן הנדרש בין אי-התייצבות לבין השימוש בכלי אכיפה, לשם הגדלת שיעורי הגיוס.

גורמי הצבא ביקשו כי תעשה פנייה לבג"ץ בבקשה להאריך בשנה את צו הביניים כדי לאפשר מיצוי של הליך המיון והגיוס של חבי הגיוס.

בהמשך הדיון, גורמי האוצר הציגו שורה של תמריצים כלכליים ושלילת הטבות, שיש בהם כדי להניע חייבי גיוס להתגייס. את כלי האכיפה הללו ניתן לקדם בהחלטות הדרג המיניסטריאלי, בלא צורך בחקיקה.

בצבא הוחלט על קיצור משמעותי של טווח הזמן בין הקריאה הראשונה להתייצבות ועד להכרזה על סטטוס של משתמט, כדי לקצר את פרק הזמן בין אי-התייצבות לבין השימוש בכלי אכיפה, לשם הגדלת שיעורי הגיוס

בין היתר, הציג האוצר תמריצים ומניעת הטבות מתחום הדיור, תשלומי ארנונה
והביטוח הלאומי. עד כה, חרף פניות קודמות לשר הביטחון ולמשרד הביטחון בנושא, שר הביטחון והממשלה טרם קיימו דיון לבחינת האפשרויות להרחבת סל כלי האכיפה.

בסיכום הדיון, היועצת המשפטית לממשלה בירכה על ההתקדמות שמשתקפת בעקרונות תוכנית הגיוס שהציג ראש אכ"א לשנת הגיוס הבאה. בכלל זאת, על הדגש שניתן ליישום שוויוני של חובת הגיוס ולהגברת מאמצי האכיפה בטווח הזמן המיידי.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה בדיון בוועדת החוקה של הכנסת. 27 באפריל 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה בדיון בוועדת החוקה של הכנסת. 27 באפריל 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

דיון המשך נקבע ל-19 ביוני. עד למועד הדיון נדרש להשלים את הטיפול במספר סוגיות: כך למשל, בכל הנוגע למאמצי האכיפה המוגברים אותם מתכנן הצבא לבצע החל מחודש יולי, בעת הזו הוצגו עקרונות התוכנית בלבד.

ראש אכ"א עדכן כי פרטי תוכנית האכיפה נמצאים בשלבי גיבוש. יש להציג את התוכנית בפירוט עד לישיבה הקבועה ליום 19.6.25, באופן שיאפשר לגבש את תצהיר התשובה במענה לצו על תנאי במועד שקבע בית המשפט.

בנוסף יש לברך על החלטת הצבא לקצר תהליכי הגיוס באופן שמצמצם את טווח הזמנים בין הקריאה הראשונה להתייצבות לבין ההכרזה על סטטוס של משתמט. פירוט הדברים יוצג בתצהיר התשובה לבג"ץ.

כמו כן, לקראת הדיון הבא, על הצבא לעדכן בתובנות שיעלו מהניתוח של נתוני העיכובים והמעצרים בנתב"ג בחודש האחרון, אשר יעשה יחד עם רשות האוכלוסין.

בנוסף תעשה פנייה נוספת לדרג המיניסטריאלי בבקשה לקיים דיון בנושא הרחבת סל כלי האכיפה שניתן לקדמם בלי חקיקה, בין היתר בהמשך למכתבו של הממונה על התקציבים באוצר.

עוד 638 מילים

שר המשפטים הניח הצעת החלטה המייתרת את ועדת האיתור בראשות גרוניס, תוך חזרה על ההפרות שבעטיין בג"ץ פסל את פיטורי רונן בר ● זו הצעה כה מופרכת, שאין סיכוי שלוין עצמו אינו יודע שהיא לא תצא לפועל ● המטרה, אם כן, איננה הדחת בהרב-מיארה אלא פתיחת סבב נוסף של התנגשות עם הממסד המשפטי ובית המשפט העליון ● פרשנות

עוד 976 מילים ו-2 תגובות

ראש הממשלה, משיקוליו, בחר למרוח את החקירה הראשית שלו בבית המשפט על פני חודשים ארוכים - לא רק באמצעות צמצום ימי העדות וקיצורם, אלא גם בהשמעת נאומים ארוכים ● אך הדברים האלה נרשמו בפרוטוקול, והפכו לחלק מהדברים שהוא אומר תחת שבועה ● זאת, לצד הספרים שכתב, הסרטונים שהקליט והראיונות המלטפים בערוץ 14 – מספקים הר של חומרים לאנשי התביעה ● פרשנות

עוד 894 מילים ו-1 תגובות

הייעוץ המשפטי לממשלה מתנגד לחוק המינויים הפוליטיים לחברות ממשלתיות: "פגיעה קשה בטוהר המידות"

המשנה ליועצת המשפטית לממשלה שלח מכתב לשר המשפטים יריב לוין בו הודיע כי הייעוץ המשפטי לממשלה מתנגד להצעת החוק המבקשת לאפשר מינויים פוליטיים לחברות ממשלתיות והעדפת הקשרים על פני הכישורים.

במכתב הודגש כי הצעת החוק מצטרפת לשורה של צעדים שמקודמים בימים אלה שמשמעותם היא פוליטיזציה של השירות הציבורי ופגיעה במקצועיות השירות לציבור.

מתוך המכתב:

"הצעת החוק פוגעת באופן קשה בטוהר המידות במינויים לחברות ממשלתיות, כמו גם במינויים לתאגידים ציבוריים שונים, שכן יש בה כדי להסיר ערובה מרכזית וחיונית לכך שמינויו של מועמד בעל זיקה פוליטית יעשה משיקולים ענייניים, בשל כישוריו – ולא בשל קשריו.

"הצעה זו מצטרפת לצעדים נוספים שמקודמים בימים אלה בחקיקה בכנסת, שמשמעותם היא הסרת ערובות למניעת פוליטיזציה של השירות הציבורי ושתוצאתם היא פגיעה במקצועיות ובאיכות השירותים הממשלתיים הניתנים לציבור מטעם זה, אנו סבורים כי יש להתנגד להצעת החוק.

"הצעת החוק צפויה להסיג לאחור את תחום המינויים לחברות ממשלתיות וצפויה להוביל למינויים של מועמדים שאינם הראויים והמתאימים ביותר, בהתבסס על זיקתם הפוליטית גרידא, ותוך פגיעה קשה במינהל התקין ובאינטרס הציבורי. בכך כרוכה פגיעה משמעותית בחברות עצמן, וכנגזרת מכך – בציבור כולו, לאור חשיבותן של החברות הממשלתיות בתחומי העיסוק השונים בהם הן מעורבות.

"יצוין כי מדברי ההסבר להצעת החוק עולה כי זו מבקשת להגן על זכויות מועמדים אשר "פעילים פוליטית", כאשר לא הוברר מהם היקפה ומידתה של הפעילות הפוליטית אשר איננה מצריכה, לעמדת המציע, בחינת כישורים מיוחדים או כשירות מיוחדת.

"נוכח כל האמור לעיל, ובעיקר נוכח החשש הכבד כי מינויים פוליטיים בלתי -הולמים לתפקידים הציבוריים החשובים הנדונים ינבעו מהזיקה הפוליטית של המועמד, תוך העדפת הקשרים על פני הכישורים, ופגיעה במינהל התקין ובאינטרס הציבורי, אנו סבורים כי יש להתנגד להצעת החוק ואין לקדמה".

עוד 254 מילים

השופט אלרון מיישר קו עם מחנה לוין–קהלת

השופט יוסף אלרון יצא בביקורת פומבית וחריגה נגד חבריו לעליון – ובראשם הנשיא יצחק עמית – בנאום אידיאולוגי שנשא בכנס באילת, ארבעה חודשים לפני פרישתו ● אלרון תקף את האקטיביזם השיפוטי של בג"ץ, הציג את עצמו כמציע "דרך אמצע", אך אימץ בפועל את רטוריקת ההפיכה וקרא לריסון מרחיק לכת של סמכויות בג"ץ ● פרשנות

עוד 963 מילים

במינוי ראש שב"כ הבא, היועמ"שית הוציאה את נתניהו לנבצרות

כשם שבג"ץ קבע כי נתניהו היה מצוי בניגוד עניינים ביחס לפיטוריו של בר, כך בהרב-מיארה קובעת כי נתניהו מצוי בניגוד עניינים ביחס למינוי הראש הבא. ולפיכך, הוא מנוע מלעסוק במינוי בכל דרך שהיא, במישרין או בעקיפין ● למעשה, המתווה שבנתה בהרב-מיארה למינוי ראש שב"כ הבא ללא כל מעורבות של נתניהו הוא קיצוני וצעד הקרוב לנבצרות דה-פקטו ● פרשנות

עוד 943 מילים ו-3 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה