ביטקוין. אילוסטרציה (צילום: iStock)
iStock
מלכוד הביטקוין

בהעדר רגולציה, הבנקים קובעים את הכללים ומתעללים בסוחרים

אזרחים שרכשו מטבעות ביטקוין לפני מספר שנים מגלים כעת שהם מיליונרים על הנייר ● אם יבקשו למכור את המטבעות, יצטרכו מייד לשלם מס במאות אלפי ואף מיליוני שקלים ● אלא שבמקביל הבנקים מונעים מהם לקבל את כסף המכירה בטענות שונות ● וכל בנק ממציא כללים משלו ● בשוק המטבעות הוירטואליים קוראים לאסדרה של הנושא ● וכל מה שדרוש הוא החלטה של ועדת החוקה לחתום על צו

יואב (שם בדוי), איש הייטק, נשוי + 3, משלם מיסים ושומר חוק, עשוי לעמוד בקרוב בפני דילמה אכזרית שעלולה להפוך אותו למולטי-מיליונר אבל בו-זמנית גם להפשיט אותו מכל נכסיו.

המצב הבלתי אפשרי אליו נקלע יואב התחיל בכלל מרכישה תמימה של ביטקוין במחיר נמוך לפני קצת פחות מעשור, עוד בטרם רוב האוכלוסייה ידעה מה זה מטבע דיגיטלי. בשבועות האחרונים מחיר המטבע שבר שיאים ונסחר בבורסה המקומית בסכום בלתי נתפס של כמעט 130 אלף ש"ח עבור ביטקוין אחד.

המשמעות מבחינת יואב היתה הגשמת חלומו של כל אזרח להפוך יום אחד למיליונר. שווי המטבעות שברשותו נשק כבר לכ-6 מיליון שקל. כל שנותר לו הוא רק למכור את המטבעות, לממש את הרווח, ולהגשים את החלום.

גם המדינה הולכת להרוויח מההשקעה המוצלחת של יואב. קופתו המידלדלת של האוצר יכולה להתעשר ביותר מ-1.5 מיליון ש"ח מס רווחי הון שישלם בגין מימוש הביטקוין.

אלא שהחלום הגדול של יואב עלול להפוך בישראל בתוך רגע אחד לחלום בלהות. סיפור שכולו חלם אחד גדול שבו כולם נפגעים – מהאזרח שומר החוק שהרוויח את כספו ביושר ועד המדינה שמפספסת הכנסות ממיסים בשווי שלפי אחת ההערכות מגיע גם למאות מיליוני שקלים בשנה. הכל רק בגלל סבך בירוקרטי שניתן לפתור בהצבעה אחת בוועדת החוקה של הכנסת.

על פי חוקי מדינת ישראל, ברגע שיואב ימכור את הביטקוינים שלו בבורסה זה יחשב מיידית לאירוע מס. כלומר, באותו הרגע הוא יהפוך לבעל חוב עצום לשלטונות המס. אבל מה יקרה אם הבנק יסרב לקבל את הכסף שלו מהבורסה בטענה שמדובר בכסף שמקורו בהלבנת הון? למעשה באותו רגע, מסביר יואב, הוא יהפוך ממיליונר המשתייך לעשיריון העליון לאחרון פושטי הרגל, שכן אין לו כיום איך לשלם לרשויות המס סכום עתק של 1.5 מיליון ש"ח.

על פי חוקי מדינת ישראל, ברגע שיואב ימכור את הביטקוינים שלו בבורסה זה יחשב מיידית לאירוע מס. כלומר, באותו הרגע הוא יהפוך לבעל חוב עצום לשלטונות המס

לא מדובר בתרחיש מופרך בכלל. מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי, מספר לזמן ישראל על לפחות 40 תלונות שקיבל האיגוד מלקוחות שכספיהם נחסמו להעברה על ידי בנקים עד לפני מספר שנים. אליהם הצטרפו עוד 30 תלונות רק בגל העליות הנוכחי של ערך הביטקוין. לדבריו, רוב החסומים נרתעים מלהיחשף ולכן הוא מעריך שזהו רק קצה הקרחון.

מרכז סחר בביטקוין ברחוב דיזנגוף בתל אביב, נובמבר 2017 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
מרכז סחר בביטקוין ברחוב דיזנגוף בתל אביב, נובמבר 2017 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

"הרוב המוחלט של כספי משקיעי הביטקוין עוברים ללא תקלות לבנקים ומהבנקים", מרגיע אלי בז'רנו, מנכ"ל ביטוסי, בורסת הביטקוין הגדולה בישראל. אבל הוא קצת פחות אופטימי כלפי סיכוייו של יואב לראות את כספו בחשבון הבנק שלו בקרוב. "עבור העברת מיליונים, הבנק ישאל שאלות ויבקש תשובות".

משיחות עם משקיעי ביטקוין שנתקלו בבעיות דומות עולה כי ברגע שהבנק מתחיל לשאול שאלות, במיוחד כשמדובר בסכומים גבוהים, האפשרות למשוך את הכסף מהבורסה לחשבון העו"ש הופכת ל"בעייתית מאד", בלשון המעטה. במקרה הטוב, הם מספרים, יואב יאלץ לחפש את מזלו בבנק אחר או ללכת להליך משפטי ארוך ומייגע מול הבנק.

רוזנפלד מספר שלעיתים הבנק דורש מהלקוח להצהיר הצהרות שהוא לא יכול לעמוד מאחוריהן כתנאי לכך שיתיר לו לקבל את הכסף. כך, לדבריו, הבנק משחק על שתי חתונות – בצורה הזו אי אפשר להאשים אותו שהוא "סתם" חוסם, ובו-זמנית שום דבר לא יכול למנוע ממנו לבצע את החסימה.

כספומט להמרת מזומן לביטקוין ברחוב דינזנגוף בתל אביב, 2017 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
כספומט להמרת מזומן לביטקוין ברחוב דינזנגוף בתל אביב, 2017 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

גם רואי חשבון ועורכי דין החלו להתלונן יותר ויותר על בקשות לא הגיוניות שהבנקים דורשים מהם לספק עבור לקוחותיהם. עורכת הדין אדוה יגואר גל, שמייצגת את אחד ממשרדי רואי החשבון האלה שנתקל בבקשה כזו, טוענת שהבנקים דורשים אישורים המוכיחים כי לקוחותיהם רכשו או מכרו את מטבעות הקריפטו מגופים מפוקחים.

אלא שהתחום כולו החל להיות מפוקח רק בשנים האחרונות – וכך יוצא שכל מי שרכש או מכר ביטקוינים בשנים הראשונות לפעילות המטבע, כמו יואב, אין לו שום אפשרות להמציא כזה אישור.

הבנקים על תקן הרשות להלבנת הון

למעשה, חברות הקריפטו, הסוחרים וקופת המדינה בישראל הם קורבנות של כאוס רגולטורי.

בישראל, המחוקק לא קבע עד היום כללים ברורים שעל הלקוח לבצע כדי להסיר מעצמו, ובעיקר מהבנק, את החשש שמקור הכספים שהרוויח הם לא בהלבנת הון או מימון טרור. וכשזה המצב, המדינה למעשה הפקידה בפני הבנקים בישראל – שחלקם הואשמו רק כמה שנים קודם לכן בפרשיות לסיוע להלבנות הון – את קביעת הכללים והאכיפה למניעת הלבנת הון על קהילת סוחרי הקריפטו בישראל.

בישראל, המחוקק לא קבע עד היום כללים ברורים שעל הלקוח לבצע כדי להסיר מעצמו, ובעיקר מהבנק, את החשש שמקור הכספים שהרוויח הם לא בהלבנת הון או מימון טרור

בנק דיסקונט (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)
בנק דיסקונט (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)

המצב הרגולטורי הכאוטי גדול אף יותר מזה, משום שהבנקים אפילו לא מוכנים לפרסם ללקוחות שלהם מה הקריטריונים שקבעו. מדובר באותם קריטריונים שאם הלקוחות יעמדו בהם, רק אז יוכלו להשתמש בשירותי הבנק ללא חשש מחסימות. "אנחנו לא נדע מה הקריטריונים. אנחנו יודעים שלבנקים יש מדיניות שמובלת על ידי איגוד הבנקים, אבל הם הודיעו שהם לא מפרסמים אותם", מסביר בז'רנו.

"יש בעיה די גורפת של כל קבוצת הבינלאומי שלא מאפשרת למשקיעי ביטקוין לפעול מול חברות הקריפטו, יש גם חסימה קשה של דיסקונט שלא מוכן לקבל כספים שמקורם בביטקוין", הוא אומר.

"יש בעיה די גורפת של הבינלאומי שלא מאפשר למשקיעי ביטקוין לפעול מול חברות הקריפטו, יש גם חסימה קשה של דיסקונט שלא מוכן לקבל כספים שמקורם בביטקוין"

"מעבר לזה, בשאר הבנקים בדרך כלל אין בעיות והכל הגבלות נקודתיות. פר לקוח. יש לקוח שיאשרו לו ויש לקוח שלא יאשרו לו למשוך כספים שמקורם במכירת מטבעות קריפטו. אפילו יתכן שעבור שני לקוחות באותו סניף תהיה מדיניות שונה של מנהל הבנק".

בקרב קהילת הביטקוין יש תסכול לא מוסתר כלפי מה שהם מכנים השימוש הלא חוקי של הבנקים בכוחם.

סניף של הבנק הבינלאומי (צילום: erge Attal/Flash90)
סניף של הבנק הבינלאומי (צילום: erge Attal/Flash90)

"מאד קשה להסביר ללקוחות – 'שמע, הבנק שלך לא מאשר לך'. אנשים לוקחים את זה קשה. הם לא מבינים למה הבנק לא מאשר להם. הם לא מבינים למה הבנק חושב שהם לא בסדר", מספר בז'רנו על הבעיות בהן נתקל מול לקוחות הבורסה שלו.

"אנחנו מצד אחד רוצים לשתף פעולה עם הבנקים ומצד שני מסבירים ללקוח שהוא צריך לעבור בנק ולפתוח עוד חשבון כדי שיוכל למשוך את הכספים שלו. זה ממש מקשה עלינו".

"קשה להסביר ללקוחות – 'שמע, הבנק שלך לא מאשר לך'. אנשים לוקחים את זה קשה. הם לא מבינים למה הבנק לא מאשר להם. הם לא מבינים למה הבנק חושב שהם לא בסדר"

יובל רואש, מנכ"ל ביטס אוף גולד, ברוקר הביטקוין הגדול בישראל, היה צריך לנהל מאבק משפטי בן ארבע שנים מול בנק לאומי שהגיע אפילו עד לבית המשפט העליון, רק כדי שחשבון הבנק של חברת הברוקר שלו לא ייסגר, והחברה תוכל להמשיך בפעילותה בו בכל הקשור למטבעות דיגיטליים.

"שתבין, אנחנו לא דוכן ברחוב, אנחנו תחת רגולציה ומשטר איסור הלבנת הון קפדני בדיוק כמו שחל על הבנקים אחד לאחד, ואפילו אצלנו הפיקוח הדוק יותר מזה של הבנקים כי אנחנו עוסקים בקריפטו", מסביר רואש את האבסורד שבניסיון לחסום את פעילות החברה שלו.

סניף של בנק לאומי בירושלים (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)
סניף של בנק לאומי בירושלים (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

"מה שהבנקים עושים זה לא ניהול סיכון, זה אפס תיאבון סיכון – וזה לא מה שבנק ישראל אמר לבנקים ולא מה שהיועמ"ש אמר להם. הוא אמר להם: תנהלו את הסיכון. תשמע פקידים בבינלאומי ובדיסקונט, אתה לא תאמין שאנחנו חיים ב-2021. הפקידים דוחים את הלקוחות שלנו בטענה שביטקוין זה טרור והלבנת הון – אלה סיסמאות של 2013, שכל כך לא רלוונטיות לפיקוח הצמוד שיש על התחום היום".

"תשמע פקידים בבינלאומי ובדיסקונט, אתה לא תאמין שאנחנו ב-2021. הפקידים דוחים את הלקוחות שלנו בטענה שביטקוין זה טרור והלבנת הון – אלה סיסמאות של 2013, שלא רלוונטיות לפיקוח הצמוד שיש על התחום"

החשש שמתבטא בשיחות עם ראשי קהילת הביטקוין הוא שהבנקים והמדינה דוחפים משקיעים תמימים ושומרי חוק לעבור על החוק דרך סחר בקבוצות אינסטגרם סודיות וסוחרים מפוקפקים לא מפוקחים אחרים.

איגוד הביטקוין הישראלי החליט לנסות לתקוף את הבעיה דרך בתי המשפט ולממן את משפטו של ניר דגן, משקיע שקנה מטבעות דיגיטלים שלכאורה ידוע מקורם. את המטבעות רכש בכסף שידוע שהגיע ממשכורתו. למרות זאת, כספו נחסם על ידי בנק אגוד בזמן שניסה למכור בחזרה את המטבעות. באיגוד הביטקוין מקווים שהשופטת בתביעה, לימור ביבי, תפסוק לטובתם בפסק דין תקדימי שיפסיק את התעמרות הבנקים במשקיעי הביטקוין.

תביעה פרטית נוספת שהגיעה לישורת האחרונה לקראת פסק דין מתנהלת על ידי רועי ערב שמיוצג על ידי עו"ד יגואר גל נגד בנק דיסקונט בנוגע לסוגיה דומה. במקרה של ערב, הוא נתקע עם 2 מיליון שקל מימוש רווחים ממכירת ביטקוין, כאשר בנק דיסקונט סרב לקבל את הכסף והותיר אותו ללא הרווחים וללא יכולת לשלם למס הכנסה את המס הנדרש בגין אותו רווח.

סניף של בנק איגוד (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
סניף של בנק איגוד (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

בעולם זה אחרת וחברות הפינטק הישראליות נוטשות

אף על פי שהרגולציה על תחום הקריפטו נמצאת בכל העולם רק בחיתוליה, ולאחרונה נשיאת הבנק המרכזי האירופי כריסטין לגארד אף קראה להרחיב אותו, המערכת הבנקאית באירופה מתגלה – בניגוד לזו שבישראל – כהרבה יותר ידידותית למשקיעי הביטקוין.

"אמנם גם הבנקים האירופאיים מקשים אבל שם, בניגוד לישראל, יש קריטריונים ברורים ושקופים ותהליך מסודר שבו כל לקוח יודע מה הוא צריך לספק בשביל שהחשבון שלו יאושר לקבלת כספים שמקורם בקריפטו", מספר רואש, שעובד עם עשרות לקוחות אירופאים. לטענתו, מעולם לא נתקל בתלונה מאחד מלקוחותיו על כך שנחסמו על ידי הבנק איתו הם עובדים.

"אמנם גם הבנקים האירופאיים מקשים אבל שם, בניגוד לישראל, יש קריטריונים ברורים ושקופים ותהליך מסודר שבו כל לקוח יודע מה הוא צריך לספק בשביל שהחשבון שלו יאושר לקבלת כספים שמקורם בקריפטו"

בארה"ב, לפי רואש, היכולת לעבוד ולסחור עם קריפטו טובה אף עוד יותר. "שם הדברים יותר יעילים וגם הרבה יותר ידידותיים לסוחרי ביטקוין", הוא מסביר. "לא רק שלא צריך לרדוף אחרי האמריקאים לפתוח חשבון בנק עבור סחר בקריפטו, הם רודפים אחריך. הבנקים פונים אלינו כדי שנפתח אצלם חשבון".

מרכז לכריית מטבעות ביטקוין בוירג'יניה, פברואר 2019 (צילום: AP Photo/Steve Helber)
מרכז לכריית מטבעות ביטקוין בוירג'יניה, פברואר 2019 (צילום: AP Photo/Steve Helber)

לדברי רואש, גם המשקיעים האמריקאים נהנים ממערכת ידידותית במיוחד בארה"ב. "בורסת הביטקוין האמריקאית הגדולה ביותר, Coinbase, אפילו מחוברת ישירות למערכת הבנקאית. זאת אומרת, לא צריך לעשות העברה בנקאית בשביל לקנות ביטקוין. מה שצריך זה רק לאשר ל-Coinbase למשוך כסף מהחשבון האישי של הקונה ונגמר הסיפור.

"בארה"ב מבינים שקריפטו זה דבר חוקי שאפשר לנהל לו סיכון, לנהל את סיכון הלבנת ההון שלו, אפשר להתחקות אחרי עסקאות, אפשר לעשות אנליזות ולבדוק את העסקאות. במקום לקחת את המודל האמריקאי, הבנקים הישראלים לא עושים מאמצים לפתח ביזנס חדש, בגלל שאין ביניהם תחרות".

"בארה"ב מבינים שקריפטו זה דבר חוקי. במקום לקחת את המודל האמריקאי, הבנקים הישראלים לא עושים מאמצים לפתח ביזנס חדש, בגלל שאין ביניהם תחרות"

התוצאה היא לא רק שסוחרי הביטקוין בישראל מוגבלים אלא שגם חברות שעוסקות בתחום נסגרות או מסרבות לעבוד עם לקוחות ישראלים. לפי בדיקה שערך איגוד הביטקוין הישראלי, כ-25 חברות בישראל בתחום הקריפטו סגרו את שעריהן או העדיפו להעביר את מרכז הפעילות שלהם לחו"ל – וזאת רק במהלך החמש השנים האחרונות. לפחות חלקן הצהירו שזה בגלל הקושי בהתנהלות מול המערכת הבנקאית.

אחת החברות האלה היא חברת הברוקר Coinmama. מדובר בחברה עם 55 עובדים שעובדת עם כ-190 מדינות בעולם. לאחרונה החברה אף חתמה על שיתוף פעולה עם אפל.

מסחר בביטקוין בחנות בארה"ב (צילום: AP Photo/Eric Gay)
מסחר בביטקוין בחנות בארה"ב (צילום: AP Photo/Eric Gay)

מנכ"ל החברה, שגיא בקשי, מספר לזמן ישראל שגם הוא מעולם לא נתקל במצב בו אחד מחצי מיליון לקוחותיו בחו"ל ניסה להעביר כסף בהעברה בנקאית רגילה ונחסם על ידי הבנק.

"אין דבר כזה שבנק באירופה או בארה"ב לא מרשה באופן גורף להוציא כסף מהחשבון אם זה הולך לרכישת ביטקוין", הוא אומר. "זה רק בבנקים בישראל. אני לאט לאט מעביר את החברה לאירלנד ובסוף אני אצא מפה וישראל לא תהנה מכלום. זה פשוט נורא".

העיניים נשואות לוועדת החוקה

נראה כי למרות הכל, הפתרון לכאוס השורר בשוק הביטקוין הישראלי קרוב מתמיד. קהילת הביטקוין עסוקה מזה כשלוש שנים בנסיון לאשר את ה“צו איסור הלבנת הון לחוק נותני שירותים פיננסיים מוסדרים”, אולם קשיים בירוקרטיים, חילופי שרים ובחירות חוזרות ונשנות הפכו את מה שנראה כתהליך פרוצדורלי קצר שיש לו רוב מקצה לקצה בכנסת, לתהליך סבוך שלא רואים את סופו.

רק היום (שני) הצו אמור לעלות סוף סוף לאישור ועדת החוקה, וגם זה רק אם תהיה הסכמה על הנוסח הסופי שלו.

ועדת החוקה של הכנסת ב-13 בינואר 2021 (צילום: דני שם טוב/דוברות הכנסת)
ועדת החוקה של הכנסת ב-13 בינואר 2021 (צילום: דני שם טוב/דוברות הכנסת)

כך יצא שישראל, שנאבקה קשות להיות חלק מה-FATF (הרשות להלבנת הון העולמית) ולהתקבל לאליטה של המדינות בעולם הפיננסי, נותרה שנים ללא צו איסור הלבנת הון מעודכן שכולל בתוכו התייחסות גם לקריפטו.

מטרת הצו היא להקנות סדר רגולטורי בבלאגן ששורר בענף. הצו יאפשר לחברות, ללקוחות ולבנקים לדעת מה הכללים הברורים שבהם יצטרכו לעמוד על מנת להלבין את פעילותם או את מקור הכספים שאותם הם רוצים להעביר או לקבל מחלפן הקריפטו.

הצו יאפשר לחברות, ללקוחות ולבנקים לדעת מה הכללים הברורים שבהם יצטרכו לעמוד על מנת להלבין את פעילותם או את מקור הכספים שאותם הם רוצים להעביר או לקבל מחלפן הקריפטו

גם אם הצו יעבור בהצבעה היום, ספק אם יואב יוכל לפתוח שמפניות. לפחות לא בטווח המיידי. בקהילת הביטקוין אופטימיים לגבי עתיד הענף במקרה כזה אבל מטילים ספק באפשרות שהצו ישים סוף לקשיים שמציבים הבנקים.

רוזנפלד חושב שהמלחמה עם העברת הצו תוכרע לטובת הקהילה שהוא מייצג אך הקרבות עלולים להמשך. "ברגע שהצו יאושר ושיהיה ברור מהי הרגולציה שחלה על החלפנים, אז יגמרו לבנקים התירוצים. כנראה שהבנקים עדיין ינסו לעשות בעיות, אבל אז יהיה כבר יותר קל להפריך את התירוץ שלהם בבתי משפט".

ביטקוין. אילוסטרציה (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
ביטקוין. אילוסטרציה (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

תגובות

מהבנק הבינלאומי נמסר בתגובה: "בשונה מהנאמר, הבינלאומי, כחלק מהערכת הסיכונים שביצע, החליט לאמץ מדיניות מפחיתת סיכון (הדגלים הלבנים) שהוצגה ע"י בנק ישראל והרשות לאה"ה ובהתאם, כל פעילות בתחום הנכסים הווירטואליים נבחנת על ידי הבנק לגופו של עניין על מנת לבחון אותה ובמידת האפשר, להתיר אותה.

"עם זאת, למיטב ידיעתנו, טרם ניתן בישראל לאף גוף רישיון לעיסוק בנכסים וירטואליים. אם וכאשר הגופים המוסמכים לכך ישלימו את תהליכי ההסדרה בתחום, לרבות מתן רישיונות והחלת פיקוח של הרגולטור הרלוונטי בהתאם, תתאפשר ביצוע פעילות מופחתת סיכון גם אל מול גופים ישראליים העומדים בסטנדרטים הבינלאומיים בתחום.

"נאמר עוד כי למיטב ידיעתנו, אנו לא פועלים בתחום זה בשונה מהמערכת הבנקאית בישראל".

מבנק אגוד נמסר כי הוא אינו מוסר מידע הנוגע להתנהלות בחשבונם של לקוחותיו, והתייחסותו בנוגע להליך המשפטי בתיק ניר דגן תימסר לבית המשפט.

מאיגוד הבנקים ובנק דיסקונט טרם נמסרה תגובה.

עוד 2,072 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 28 בפברואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

חיסונים רבותיי ההיסטריה חוזרת

מגפה שמאיימת לחסל אחוז ניכר מהאוכלוסייה ● אזרחים זועמים נגד חיסונים, ושוטרים שנאלצים לרסן אותם ● צו הקובע קנס כבד ומאסר למי שיסרב להתחסן ● ממשל אמריקאי המשתף פעולה עם ישראל רק באופן חלקי ● ומגפות שמודברות אחת אחר השנייה, למרות הכל ● בין הטיפוס והשחפת לאבעבועות והפוליו: היסטוריית מבצעי החיסונים חושפת לא מעט היסטריה ישראלית

עוד 2,208 מילים

ישראל מחויבת לחיסון הפלסטינים בשטחים

אמנת ז'נווה הרביעית קובעת בסעיף 56 שעל המעצמה הכובשת לפעול למיגור מגפות בשטח הכבוש.

מבחינת המשפט הבינלאומי, מדינת ישראל היא מעצמה כובשת בגדה מאז יוני 1967. כל עוד לא סיפחה את הגדה תוך הענקת אזרחות לכל תושביה הפלסטינים (ולחילופין: הפכה עצמה למדינת אפרטהייד רשמית באמצעות סיפוח הגדה ללא מתן זכויות אזרח לפלסטינים) וכל עוד לא הסכימה לכונן מדינה פלסטינית, מדינת ישראל היא המעצמה הכובשת שם. והיא האחראית לשלומם ורווחתם הרפואית של מיליוני הפלסטינים בגדה בעת התפרצות מגפה.

אמנת ז'נווה הרביעית קובעת בסעיף 56 שעל המעצמה הכובשת לפעול למיגור מגפות בשטח הכבוש. מבחינת המשפט הבינלאומי, ישראל היא מעצמה כובשת בגדה מאז יוני 1967

הדבר מטיל עליה חובה לחסן את התושבים הפלסטינים שתחת שליטתה הצבאית. לא זו בלבד שראש הממשלה נמנע מלעשות כן, הוא גם מסביר בשילוב מוכר של הסתה ושקר, שאלפי העובדים הפלסטינים שפוקדים את ישראל כדי להתפרנס משכר נמוך, הם שאחראים לכך שהתחלואה בישראל גבוהה לאין ערוך בהשוואה למדינות אי אחרות (וזהו גם הסברו השקרי והמסית לנתוני התמותה הגבוהים לאין ערוך בישראל בהשוואה למדינות אי אחרות).

זו לא רק הסתה מוכרת (הפלסטינים מפיצי מחלות כשם שמפגיני בלפור הפיצו מחלות, מסביר מי שמכנה את הרוטציה "תחלואה" ובכך חושף את האמת על השקר המוחלט שעמד מאחורי הסכם הרוטציה עליו חתם). זהו גם כזב: התחלואה בגדה המערבית נמוכה מזו שבמדינת ישראל. נתוני התמותה שם נמוכים יותר. ואין שום עדות שהפועלים הפלסטינים בישראל (שאותם היה על נתניהו לחסן כמו את כל הפלסטינים) הם שמעלים את התחלואה והתמותה.

ישנן עדויות, לעומת זאת, על כך שישראלים לא מעטים ששבו מדובאי ואזרחים לא ישראלים שהגיעו לכאן מטעמי לחצים פוליטיים (בחורי ישיבות מארצות הברית. ואין בכך כדי לרמוז חלילה שכל הציבור החרדי או רובו אחראי להפצת המחלה. רחוק משם) ובכלל שהעדר הפיקוח בנתב"ג הפרוץ – הם שהולידו את שיעור התחלואה. כמו גם אכיפה סלקטיבית במוקדי תחלואה ידועים וזאת מהטעמים הפוליטיים-הישרדותיים המוכרים של הנאשם שמחתים את שותפיו על מסמכי נאמנות מבישים.

הסתה, שקר ובריחה מאחריות לניהול נפשע מטעמי אינטרס הישרדות אישי תוך פגיעה באינטרס הציבורי והלאומי. התמהיל המוכר של נתניהו.

חיי אומה אינם מסלול הישרדות אישית. קיים חשש – לא בלתי מבוסס, אני חייב לומר – שראש ממשלה ששקוע עד צוואר בחקירות יקבל הכרעות לא על בסיס האינטרס הלאומי אלא על בסיס שיקולי הישרדות אישית.

אלו דברי נתניהו בשנת 2008. השנה בה נתן את קולו לתמיכה בהצעת חוק טרומית שלפיה, תופסק כהונת ראש ממשלה ברגע שהוגש נגדו כתב אישום. השנה שבה אולמרט התפטר בשלב החקירות. זמן רב בטרם הפך נאשם במשפט פלילי.

אמנת ז'נווה מחייבת את ישראל לחסן את התושבים הפלסטינים תחת שליטתה הצבאית. לא זו בלבד שרה"מ נמנע מכך, לטענתו הפלסטינים הם שאחראים לתחלואה הגבוהה בישראל יחסית למדינות אי אחרות

מה השתנה מאז? מבחינה עקרונית, לא השתנה דבר. נתניהו צדק אז כמובן. מבחינה מהותית, השתנה הכל. 13 שנים לאחר מכן, אנו שקועים במדמנה חוקתית, משפטית, פוליטית, ציבורית ומוסרית מצחינה במיוחד. רק בגללו.

והתקציב שלא הועבר רק כדי להפר הסכם רוטציה בידי הנוכל שמתעקש לשקר שוב ושוב ולטעון שיש תקציב? שטויות. העיקר שביבי יישאר ראש ממשלה. עם קואליציית הבלהות הגזענית והרקובה שלו.

רקוב.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 472 מילים

גנץ לא צריך להיבחר כדי להישאר רה"מ החליפי בממשלת המעבר

האפשרות שכחול-לבן לא תעבור את אחוז החסימה הציפה את הדיון בשאלה מה יקרה ביום שאחרי השבעת הכנסת הבאה, אם גנץ איננו חבר בה ● הקמפיין של כחול-לבן מנסה לשכנע כי בלעדי גנץ בכנסת, נתניהו יהפוך לשליט יחיד ● אולם כשם שראש ממשלה ממשיך לכהן בממשלת מעבר עד להקמת ממשלה חדשה, כך גם החליפי - וגנץ ימשיך להחזיק בכוח של חצי ממשלה בין אם הוא ח"כ או לא ● פרשנות

עוד 1,335 מילים

רגב: ועדת החריגים תבוטל כדי לאפשר לרוצים להצביע לחזור

התחלואה מזנקת ברשות הפלסטינית; מנהל בית חולים ברמאללה: "המצב מזכיר את שהתרחש באיטליה״ ● זנדברג: חיסונים לפלסטינים זו חובתנו והדבר הנכון בריאותית ● הספינה היוונית אינה מעורבת באסון הזפת ● משרד החוץ: הודיעו לנו בדיעבד על העברת חיסונים לחו״ל ● ליברמן: נתניהו פוחד ממשפחתו ולכן משתף אותם בסודות מדינה ● גורמים ישראלים מאשרים: הרוסים מחפשים את שרידי גופת אלי כהן בסוריה

עוד 21 עדכונים

למקרה שפיספסת

הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

הטקטיקה של נתניהו

מול הנינוחות העקשנית של אודי סגל, מטה הקסמים של נתניהו נשבר ודרך הפעולה של ראש הממשלה נחשפה במלוא מערומיה: קודם תשובה לא מדויקת, אחר כך תיקון מופרז של הרושם השגוי על ידי הסטת הנושא, ולקינוח שקר קטן בלוויית דובדבן של התפארות עצמית ● הנה כמה מהרגעים המשמעותיים של נתניהו בערוץ 13

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,238 מילים ו-1 תגובות

סוף סוף ביידן טילפן

מצד אחד אנחנו רוצים להיות עם ככל העמים, מצד שני אנחנו "אור לגויים". שיחת הטלפון מהנשיא ביידן שהתמהמהה לבוא – הפנתה זרקור לסתירה הפנימית בזהות שלנו.

באמצע שנות ה-80 יצא הלהיט הגדול של שלום חנוך, ששר "משיח לא בא, משיח גם לא מטלפן". המקבילה של שנת 2021 היא "ביידן לא מטלפן". ישראל כולה חיכתה בנשימה עצורה לצלצול טלפון ממנו, כאילו היה אהוב הפכפך. חיכתה וקיוותה.

באמצע שנות ה-80 יצא הלהיט הגדול של שלום חנוך, ששר "משיח לא בא, משיח גם לא מטלפן". המקבילה של 2021 היא "ביידן לא מטלפן". ישראל כולה חיכתה בנשימה עצורה לצלצול טלפון ממנו, כאילו היה אהוב הפכפך

שיגרנו רמזים וציוצים, שלחנו את ידידינו להשתדל למעננו ולהציק בעקביות לג'ן סאקי, דוברת הבית הלבן: נו, למה הוא לא מתקשר? מה לוקח לו כל כך הרבה זמן? מתי הוא סוף סוף ירים טלפון? תשובתה של סאקי הייתה שהוא בהחלט מתכוון להתקשר, אלא שכרגע הוא פשוט עסוק – קורונה, סין ועוד עניינים אחרים – נשמעה לנו דומה באופן מטריד לדחייה של מחוזר "זה לא אתם, זה אני".

בסופו של דבר, אחרי שנתן לנו לחכות יותר מארבעה שבועות, הנשיא ביידן סוף סוף התקשר. אלא שלחיבוק הזה היה טעם מריר. למה התעכב כל כך? מה, הוא לא אוהב אותנו? הוא לא יודע כמה אנחנו חשובים לארצות הברית, ולעולם כולו?

מילא נתניהו, אבל אנחנו?

השאלה מדוע ביידן חיכה זמן רב כל כך היא סוגיה בפני עצמה. אין כמעט ספק שיש לה קשר מסוים להתמסרותו הנלהבת של נתניהו לטראמפ, ובהחלט ייתכן שקיים גם עניין של סגירת חשבונות ישנים מתקופת ממשל אובמה. אבל מדוע אנחנו היינו מודאגים כל כך? האם הצורך שלנו בצלצול נובע מתלותנו בארה"ב? מתחושה של בידוד בעולם?

כבר שנים רבות שישראל מציגה נרטיב שבבסיסו עוצמתה וחשיבותה בעולם המודרני, קשריה ההדדיים והאמיצים עם רוסיה, סין והודו. נתניהו ליגלג על הקריאות להחרים את ישראל. חרם לא מדאיג אותנו, הוא הצהיר. להפך, האחרים צריכים לחשוש שמא נחרים אותם. אם כך, איך קרה שאומת הסטארט-אפ פיתחה אובססיה לגבי שיחת הטלפון המתמהמהת מביידן, שיחה שהיה ברור כי תגיע בסופו של דבר?

שנים שישראל מציגה נרטיב שבבסיסו עוצמתה וחשיבותה בעולם. נתניהו ליגלג על הקריאות להחרים את ישראל. אם כך, איך קרה שאומת הסטארט-אפ פיתחה אובססיה לשיחת הטלפון המתמהמהת?

במידה מסוימת אפשר בוודאי לייחס זאת לתסמיני גמילה, אחרי תועפות תשומת הלב שהורגלנו לקבל מממשלת טראמפ. מבחינתה, האינטרסים של ישראל חפפו כמעט כמובן מאליו לאלה של ארצות הברית. הו, אֵילו ארבע שנים מופלאות היו אלה. כמה מחוזרים היינו, כמה מתנות ושבחים הורעפו עלינו. טראמפ העניק לנו שגרירות בירושלים והכרה בריבונותנו ברמת הגולן. ועכשיו? אפילו לשיחת טלפון קטנה אנחנו נאלצים לחכות.

לפחות סאקי הודיעה שנהיה המדינה הראשונה במזרח התיכון שתקבל את השיחה הנכספת. אל דאגה, היא רמזה לנו, יש לכם עדיין מקום מיוחד אצלנו. אבל האותיות הקטנות הבהירו: אובייקטיבית, אתם לא עד כדי כך מיוחדים. רק יחסית לאזור שלכם. ניצחון זעיר, ובכל זאת משהו להיאחז בו.

הסתירה הפנימית של מדינת ישראל

בזהות העצמית של מדינת ישראל ישנה סתירה פנימית מובנית. מצד אחד – החלום הציוני לעשות את היהודים לעם ככל העמים. עייפנו מתשומת הלב ש"מרעיפים" עלינו אנטישמים ברחבי העולם. הותשנו מהקונספירציות שלפיהן אנחנו שורש כל הרעות החולות – ממגיפת הדבר ועד לשריפות בקליפורניה. איננו שולטים בכלכלה העולמית ולא בעיתונות העולמית. אנחנו רוצים רק שיעזבו אותנו במנוחה לחיות חיים נורמליים בארצנו.

אבל במקביל, הסיפור שאנו כיהודים מספרים לעצמנו אודות עצמנו, לפיו תפקידנו הראוי הוא להיות אור לגויים, ממלכת כהנים וגוי קדוש. אנחנו הרי ההפך הגמור מ"נורמליים": אנחנו "עם לבדד ישכון". אנו עם הסגולה, שאותו בחר ה' מכל העמים. אפילו אם נניח שה"נבחרוּת" לא מקנה לנו עליונות וזכויות-יתר אלא דווקא מטילה עלינו אחריות – עַם שעומדים בפניו תנאים ושאיפות כאלה, לא קל לו להתמודד עם אנונימיות.

הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על ייחודנו, לפחות בכל הנוגע לשאיפות, הוא מבורך מבחינת היהודים והיהדות: זהו נטל עצום, אבל זו גם ברכה פוטנציאלית שאין כמותה – ההישגים האדירים שהשיגו בני העם היהודי לאורך כל תולדותיו מוכיחים שלרוב תיעלנו באופן חיובי את השאיפה למעמד של עם נבחר.

אלא שאנחנו רוצים ליהנות מכל העולמות. אם בית הדין הפלילי הבינלאומי פותח בחקירה נגדנו, הוא בבירור אנטישמי משום שלא טיפל קודם בצפון קוריאה, סוריה או איראן. הרי אנחנו בסך הכול עם ככל העמים ויש להתייחס אלינו בהתאם. במקביל אנחנו מציגים את עצמנו כיחידים ומיוחדים – האומה המוסרית ביותר, הצבא החזק ביותר, חממת הטכנולוגיה וההייטק המובילה, הראשונים שנקטו בבידוד, שחיסנו את האוכלוסייה, שייחלצו מהמגיפה – אור לגויים ומתָּת לעולם במלוא מובן המילה. אז למה ביידן לא מטלפן?

אם ביה"ד בהאג פותח בחקירה נגדנו, הוא אנטישמי כי אנו עם ככל העמים. במקביל, אנו מציגים עצמנו כאומה המוסרית ביותר, הצבא החזק ביותר, חממת ההייטק המובילה, הראשונים להתחסן. אז למה ביידן לא מטלפן?

האחריות שמוטלת על כתפינו

ועם כל זה, ייתכן שלעיכוב בשיחת הטלפון יש גם צד חיובי. תמצית הסיפור היהודי היא לא שהוגדרנו מלכתחילה כעם קדוש, אלא שמוטל עלינו להגיע לדרגת עם קדוש. קיומה והצלחותיה המרשימות של מדינת ישראל מטעים אותנו לא פעם לחשוב שכבר עכשיו ומעצם הגדרתנו אנחנו אור לגויים, ולא שאנחנו עם שהוצב בפניו האתגר להיות אור לגויים. את המעמד הזה עלינו להרוויח ביושר.

טוב שביידן חיכה לפני שהתקשר. טוב נעשה אם בסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו אודות עצמנו, נסיט את הדגש מההישגים שלנו אל האחריות המוטלת עלינו. טוב יהיה אם נפסיק לראות את עצמנו כמרכז העולם, כמעצמת-על מובילה. תפישה עצמית כזאת מולידה בינוניות, כי היא מונעת מאיתנו להבדיל בין מי שאנחנו לבין מי שראוי שנהיה, ובין ההצלחות שרשמנו לזכותנו לבין המשימות שעדיין עומדות בפנינו.

ואף על פי כן – טוב שהתקשר. סוף סוף.

הרב ד"ר דניאל הרטמן הוא נשיא מכון שלום הרטמן. הוא מסאי, בלוגר, ומרצה בעל שם, שעוסק, בין היתר, בפוליטיקה הישראלית, ביהדות, ובקהילה היהודית. ספרו הראשון נקרא "גבולות היהדות" וספרו השני "אלוהים בעדיפות שנייה: כיצד להציל את הדת מעצמה" כבר יצא לאור באנגלית, ובקרוב יראה אור בתרגום לעברית. נשוי לעדינה, אב לשלושה, וסב לשלושה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 851 מילים
עודכן לפני 5 שעות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

גנץ יעלה את ועדת החריגים לדיון בממשלה, באופוזיציה יפנו ליועמ"ש

סערת ועדת החריגים: סער קורא לאפשר חזרת כל הישראלים לארץ בכפוף לבידוד ובדיקות, בנט אומר שלא ברור מה הקריטריונים, מי קובע ומתי נותנים תשובה, ישראל ביתנו תתלונן ליועמ"ש ויש עתיד דורשת לחשוף את קבלת ההחלטות בוועדה ● רגב: "הוועדה פועלת באופן מקצועי ומקבלת 4,000 פניות ביום" ● ליברמן: "נתניהו נסחט על ידי בני משפחתו" ● מזל"טים של חיל האוויר איתרו כתם 140 ק"מ מחופי ישראל

עוד 18 עדכונים

נראה שטהרן מנסה לשפר את עמדתה לקראת המו"מ הצפוי על הסכם גרעין חדש, על ידי חסימת סוכני סבא"א ואיום מתמשך להגביר את העשרת האורניום ● אבל לטקטיקה הזו עשויות להיות השלכות מסוכנות

עוד 752 מילים

ראיון האיש שהקדים את דונלד טראמפ

מותו לפני 30 שנה נותר בגדר תעלומה, אבל ספר חדש מאת הסופר ג'ון פרסטון חושף פרטים על חייו יוצאי הדופן של המו"ל הבריטי רוברט מקסוול ● מהשקרים וההגזמות שפיזר על ילדותו בשואה ● דרך הפזרנות הכספית שליוותה אותו לאורך כל חייו והאכזריות שהראה כלפי עובדיו ומשפחתו ● ועד לספק-התאבדות ספק-נפילה למותו ● "קל מאוד לראות את מקסוול כגרסה מוקדמת של טראמפ"

עוד 3,084 מילים ו-1 תגובות

טיול לשבת בחזרה לצקלג, שבה הסתתר דוד מפני שאול המלך

אף שצקלג המקראית הושמדה באש - ואולי דווקא בזכות השריפה שהתחוללה בה - ישנם שרידים רבים מהיישוב התנ"כי ● לבד מצקלג, שאותה זיהו הארכאולוגים סער גנור ויוסף גרפינקל, עסקו השניים בחפירות נרחבות בחורבת קייאפה - שמזוהה עם שעריים המקראית - שנדמה שהוקמה לפי תוכנית אב סדורה ● מסע בזמן אל ימי דוד המלך

עוד 1,158 מילים

יושב ראש הפרלמנט במדינה הזהיר שאם לא תוקם ממשלה בתוך חודש - תוחשך לבנון, כי לא יהיה תקציב לרכישת דלק, הדרוש להפעלת תחנות החשמל ● כווית פועלת נגד השימוש בביטקוין במדינה, ואילו סעודיה ואיחוד האמירויות השיקו מטבע קריפטו חדש ● מצרים מציינת שנה למותו של מובארכ ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,105 מילים

תנועת המחאה נגד פוטין מפלגת את יהודי רוסיה

"יהודי רוסיה חייבים להבין את הסכנות הטמונות בקריסתו האפשרית של ממשל פוטין", מזהיר מנהיג פדרציית הקהילות היהודיות של רוסיה ● אך היחס הסובלני לו זוכים היהודים אינו מנת חלקם של המוסלמים והלהט"בים במדינה ● "90% מהרוסים באמת מעריצים את פוטין. היתר, שאליהם אני שייך, לא מרגישים חופשיים לומר מה הם חושבים", אומר דימה איגנסון, שבחר לעלות ארצה

עוד 988 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

הירוק נשאר ירוק מאוד

הצל"ש הירוק של השבוע הולך לוועדת התכנון שהחליטה להפוך את הגבעות הירוקות סביב מודיעין לגן לאומי ולא לשכונה כעורה ● מזהם השבוע הוא הישראל המטנף שממלא את הים בפלסטיק - לא פחות גרוע מזפת ● והטיפ: הבקתה שרואים ממנה רק חולות וכוכבים

עוד 547 מילים

הטורקים טוענים שמטוסי קרב יוונים ביצעו יעף מאיים מעל ספינת הצי הטורקי ● היוונים מכחישים וטוענים שהטורקים מייצרים פרובוקציה לקראת חידוש השיחות בין המדינות בחודש הבא ● לתוך הקלחת הזו נכנסת ישראל שלא ברצונה, כשלמעשה הדבר האמיתי שמטריד את ארדואן הוא צינור הגז הישראלי-קפריסאי-יווני ● וזו גם בדיוק הסיבה לניסיונות ההתקרבות של ארדואן לישראל ● פרשנות

עוד 679 מילים ו-1 תגובות

״הקומבינות של דרעי וליצמן על חשבון חילונים צריכות להיפסק״

עימותים באום אל-פחם: שוטרים פצעו קשה מפגין בראשו ● ח״כ יוסף ג׳אברין נורה בגבו ברימון הלם ● אורלי לוי-אבוקסיס: "ניסו לעשות לי חיסול פוליטי״ ● דיווח: העימות בין נתניהו ורגב מבוים ונועד לצרכי קמפיין ● סער: בנט ואני לא מקיימים שיחות על רוטציה בינינו ● שקד לא פוסלת בלוק טכני עם סער ● היועמ"ש החליט לדחות את ההכרעה בתיקים של נבחרי ציבור עד לאחר הבחירות

עוד 37 עדכונים

החיסונים לא מצילים את נתניהו ובליכוד רואים את הקו האדום

נתניהו הגיע אתמול לאולפן ערוץ 13 כשהוא אינו במיטבו וישב מול מראיין שהצליח להוציא את ראש הממשלה מאיזון ● לנתניהו יש סיבות להיות בלחץ: מבצע החיסונים לא מסייע לליכוד בסקרים ואתמול השרים הבכירים אף ראו את המפלגה מתקרבת לקו האדום ● עכשיו ראש הממשלה משנה טקטיקה: חיסונים - אאוט, כלכלה - אין ● פרשנות

עוד 589 מילים ו-3 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה