ביטקוין. אילוסטרציה (צילום: iStock)
iStock

בהעדר רגולציה, הבנקים קובעים את הכללים ומתעללים בסוחרים

אזרחים שרכשו מטבעות ביטקוין לפני מספר שנים מגלים כעת שהם מיליונרים על הנייר ● אם יבקשו למכור את המטבעות, יצטרכו מייד לשלם מס במאות אלפי ואף מיליוני שקלים ● אלא שבמקביל הבנקים מונעים מהם לקבל את כסף המכירה בטענות שונות ● וכל בנק ממציא כללים משלו ● בשוק המטבעות הוירטואליים קוראים לאסדרה של הנושא ● וכל מה שדרוש הוא החלטה של ועדת החוקה לחתום על צו

יואב (שם בדוי), איש הייטק, נשוי + 3, משלם מיסים ושומר חוק, עשוי לעמוד בקרוב בפני דילמה אכזרית שעלולה להפוך אותו למולטי-מיליונר אבל בו-זמנית גם להפשיט אותו מכל נכסיו.

המצב הבלתי אפשרי אליו נקלע יואב התחיל בכלל מרכישה תמימה של ביטקוין במחיר נמוך לפני קצת פחות מעשור, עוד בטרם רוב האוכלוסייה ידעה מה זה מטבע דיגיטלי. בשבועות האחרונים מחיר המטבע שבר שיאים ונסחר בבורסה המקומית בסכום בלתי נתפס של כמעט 130 אלף ש"ח עבור ביטקוין אחד.

המשמעות מבחינת יואב היתה הגשמת חלומו של כל אזרח להפוך יום אחד למיליונר. שווי המטבעות שברשותו נשק כבר לכ-6 מיליון שקל. כל שנותר לו הוא רק למכור את המטבעות, לממש את הרווח, ולהגשים את החלום.

גם המדינה הולכת להרוויח מההשקעה המוצלחת של יואב. קופתו המידלדלת של האוצר יכולה להתעשר ביותר מ-1.5 מיליון ש"ח מס רווחי הון שישלם בגין מימוש הביטקוין.

אלא שהחלום הגדול של יואב עלול להפוך בישראל בתוך רגע אחד לחלום בלהות. סיפור שכולו חלם אחד גדול שבו כולם נפגעים – מהאזרח שומר החוק שהרוויח את כספו ביושר ועד המדינה שמפספסת הכנסות ממיסים בשווי שלפי אחת ההערכות מגיע גם למאות מיליוני שקלים בשנה. הכל רק בגלל סבך בירוקרטי שניתן לפתור בהצבעה אחת בוועדת החוקה של הכנסת.

על פי חוקי מדינת ישראל, ברגע שיואב ימכור את הביטקוינים שלו בבורסה זה יחשב מיידית לאירוע מס. כלומר, באותו הרגע הוא יהפוך לבעל חוב עצום לשלטונות המס. אבל מה יקרה אם הבנק יסרב לקבל את הכסף שלו מהבורסה בטענה שמדובר בכסף שמקורו בהלבנת הון? למעשה באותו רגע, מסביר יואב, הוא יהפוך ממיליונר המשתייך לעשיריון העליון לאחרון פושטי הרגל, שכן אין לו כיום איך לשלם לרשויות המס סכום עתק של 1.5 מיליון ש"ח.

על פי חוקי מדינת ישראל, ברגע שיואב ימכור את הביטקוינים שלו בבורסה זה יחשב מיידית לאירוע מס. כלומר, באותו הרגע הוא יהפוך לבעל חוב עצום לשלטונות המס

לא מדובר בתרחיש מופרך בכלל. מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי, מספר לזמן ישראל על לפחות 40 תלונות שקיבל האיגוד מלקוחות שכספיהם נחסמו להעברה על ידי בנקים עד לפני מספר שנים. אליהם הצטרפו עוד 30 תלונות רק בגל העליות הנוכחי של ערך הביטקוין. לדבריו, רוב החסומים נרתעים מלהיחשף ולכן הוא מעריך שזהו רק קצה הקרחון.

מרכז סחר בביטקוין ברחוב דיזנגוף בתל אביב, נובמבר 2017 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
מרכז סחר בביטקוין ברחוב דיזנגוף בתל אביב, נובמבר 2017 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

"הרוב המוחלט של כספי משקיעי הביטקוין עוברים ללא תקלות לבנקים ומהבנקים", מרגיע אלי בז'רנו, מנכ"ל ביטוסי, בורסת הביטקוין הגדולה בישראל. אבל הוא קצת פחות אופטימי כלפי סיכוייו של יואב לראות את כספו בחשבון הבנק שלו בקרוב. "עבור העברת מיליונים, הבנק ישאל שאלות ויבקש תשובות".

משיחות עם משקיעי ביטקוין שנתקלו בבעיות דומות עולה כי ברגע שהבנק מתחיל לשאול שאלות, במיוחד כשמדובר בסכומים גבוהים, האפשרות למשוך את הכסף מהבורסה לחשבון העו"ש הופכת ל"בעייתית מאד", בלשון המעטה. במקרה הטוב, הם מספרים, יואב יאלץ לחפש את מזלו בבנק אחר או ללכת להליך משפטי ארוך ומייגע מול הבנק.

רוזנפלד מספר שלעיתים הבנק דורש מהלקוח להצהיר הצהרות שהוא לא יכול לעמוד מאחוריהן כתנאי לכך שיתיר לו לקבל את הכסף. כך, לדבריו, הבנק משחק על שתי חתונות – בצורה הזו אי אפשר להאשים אותו שהוא "סתם" חוסם, ובו-זמנית שום דבר לא יכול למנוע ממנו לבצע את החסימה.

כספומט להמרת מזומן לביטקוין ברחוב דינזנגוף בתל אביב, 2017 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
כספומט להמרת מזומן לביטקוין ברחוב דינזנגוף בתל אביב, 2017 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

גם רואי חשבון ועורכי דין החלו להתלונן יותר ויותר על בקשות לא הגיוניות שהבנקים דורשים מהם לספק עבור לקוחותיהם. עורכת הדין אדוה יגואר גל, שמייצגת את אחד ממשרדי רואי החשבון האלה שנתקל בבקשה כזו, טוענת שהבנקים דורשים אישורים המוכיחים כי לקוחותיהם רכשו או מכרו את מטבעות הקריפטו מגופים מפוקחים.

אלא שהתחום כולו החל להיות מפוקח רק בשנים האחרונות – וכך יוצא שכל מי שרכש או מכר ביטקוינים בשנים הראשונות לפעילות המטבע, כמו יואב, אין לו שום אפשרות להמציא כזה אישור.

הבנקים על תקן הרשות להלבנת הון

למעשה, חברות הקריפטו, הסוחרים וקופת המדינה בישראל הם קורבנות של כאוס רגולטורי.

בישראל, המחוקק לא קבע עד היום כללים ברורים שעל הלקוח לבצע כדי להסיר מעצמו, ובעיקר מהבנק, את החשש שמקור הכספים שהרוויח הם לא בהלבנת הון או מימון טרור. וכשזה המצב, המדינה למעשה הפקידה בפני הבנקים בישראל – שחלקם הואשמו רק כמה שנים קודם לכן בפרשיות לסיוע להלבנות הון – את קביעת הכללים והאכיפה למניעת הלבנת הון על קהילת סוחרי הקריפטו בישראל.

בישראל, המחוקק לא קבע עד היום כללים ברורים שעל הלקוח לבצע כדי להסיר מעצמו, ובעיקר מהבנק, את החשש שמקור הכספים שהרוויח הם לא בהלבנת הון או מימון טרור

בנק דיסקונט (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)
בנק דיסקונט (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)

המצב הרגולטורי הכאוטי גדול אף יותר מזה, משום שהבנקים אפילו לא מוכנים לפרסם ללקוחות שלהם מה הקריטריונים שקבעו. מדובר באותם קריטריונים שאם הלקוחות יעמדו בהם, רק אז יוכלו להשתמש בשירותי הבנק ללא חשש מחסימות. "אנחנו לא נדע מה הקריטריונים. אנחנו יודעים שלבנקים יש מדיניות שמובלת על ידי איגוד הבנקים, אבל הם הודיעו שהם לא מפרסמים אותם", מסביר בז'רנו.

"יש בעיה די גורפת של כל קבוצת הבינלאומי שלא מאפשרת למשקיעי ביטקוין לפעול מול חברות הקריפטו, יש גם חסימה קשה של דיסקונט שלא מוכן לקבל כספים שמקורם בביטקוין", הוא אומר.

"יש בעיה די גורפת של הבינלאומי שלא מאפשר למשקיעי ביטקוין לפעול מול חברות הקריפטו, יש גם חסימה קשה של דיסקונט שלא מוכן לקבל כספים שמקורם בביטקוין"

"מעבר לזה, בשאר הבנקים בדרך כלל אין בעיות והכל הגבלות נקודתיות. פר לקוח. יש לקוח שיאשרו לו ויש לקוח שלא יאשרו לו למשוך כספים שמקורם במכירת מטבעות קריפטו. אפילו יתכן שעבור שני לקוחות באותו סניף תהיה מדיניות שונה של מנהל הבנק".

בקרב קהילת הביטקוין יש תסכול לא מוסתר כלפי מה שהם מכנים השימוש הלא חוקי של הבנקים בכוחם.

סניף של הבנק הבינלאומי (צילום: erge Attal/Flash90)
סניף של הבנק הבינלאומי (צילום: erge Attal/Flash90)

"מאד קשה להסביר ללקוחות – 'שמע, הבנק שלך לא מאשר לך'. אנשים לוקחים את זה קשה. הם לא מבינים למה הבנק לא מאשר להם. הם לא מבינים למה הבנק חושב שהם לא בסדר", מספר בז'רנו על הבעיות בהן נתקל מול לקוחות הבורסה שלו.

"אנחנו מצד אחד רוצים לשתף פעולה עם הבנקים ומצד שני מסבירים ללקוח שהוא צריך לעבור בנק ולפתוח עוד חשבון כדי שיוכל למשוך את הכספים שלו. זה ממש מקשה עלינו".

"קשה להסביר ללקוחות – 'שמע, הבנק שלך לא מאשר לך'. אנשים לוקחים את זה קשה. הם לא מבינים למה הבנק לא מאשר להם. הם לא מבינים למה הבנק חושב שהם לא בסדר"

יובל רואש, מנכ"ל ביטס אוף גולד, ברוקר הביטקוין הגדול בישראל, היה צריך לנהל מאבק משפטי בן ארבע שנים מול בנק לאומי שהגיע אפילו עד לבית המשפט העליון, רק כדי שחשבון הבנק של חברת הברוקר שלו לא ייסגר, והחברה תוכל להמשיך בפעילותה בו בכל הקשור למטבעות דיגיטליים.

"שתבין, אנחנו לא דוכן ברחוב, אנחנו תחת רגולציה ומשטר איסור הלבנת הון קפדני בדיוק כמו שחל על הבנקים אחד לאחד, ואפילו אצלנו הפיקוח הדוק יותר מזה של הבנקים כי אנחנו עוסקים בקריפטו", מסביר רואש את האבסורד שבניסיון לחסום את פעילות החברה שלו.

סניף של בנק לאומי בירושלים (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)
סניף של בנק לאומי בירושלים (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

"מה שהבנקים עושים זה לא ניהול סיכון, זה אפס תיאבון סיכון – וזה לא מה שבנק ישראל אמר לבנקים ולא מה שהיועמ"ש אמר להם. הוא אמר להם: תנהלו את הסיכון. תשמע פקידים בבינלאומי ובדיסקונט, אתה לא תאמין שאנחנו חיים ב-2021. הפקידים דוחים את הלקוחות שלנו בטענה שביטקוין זה טרור והלבנת הון – אלה סיסמאות של 2013, שכל כך לא רלוונטיות לפיקוח הצמוד שיש על התחום היום".

"תשמע פקידים בבינלאומי ובדיסקונט, אתה לא תאמין שאנחנו ב-2021. הפקידים דוחים את הלקוחות שלנו בטענה שביטקוין זה טרור והלבנת הון – אלה סיסמאות של 2013, שלא רלוונטיות לפיקוח הצמוד שיש על התחום"

החשש שמתבטא בשיחות עם ראשי קהילת הביטקוין הוא שהבנקים והמדינה דוחפים משקיעים תמימים ושומרי חוק לעבור על החוק דרך סחר בקבוצות אינסטגרם סודיות וסוחרים מפוקפקים לא מפוקחים אחרים.

איגוד הביטקוין הישראלי החליט לנסות לתקוף את הבעיה דרך בתי המשפט ולממן את משפטו של ניר דגן, משקיע שקנה מטבעות דיגיטלים שלכאורה ידוע מקורם. את המטבעות רכש בכסף שידוע שהגיע ממשכורתו. למרות זאת, כספו נחסם על ידי בנק אגוד בזמן שניסה למכור בחזרה את המטבעות. באיגוד הביטקוין מקווים שהשופטת בתביעה, לימור ביבי, תפסוק לטובתם בפסק דין תקדימי שיפסיק את התעמרות הבנקים במשקיעי הביטקוין.

תביעה פרטית נוספת שהגיעה לישורת האחרונה לקראת פסק דין מתנהלת על ידי רועי ערב שמיוצג על ידי עו"ד יגואר גל נגד בנק דיסקונט בנוגע לסוגיה דומה. במקרה של ערב, הוא נתקע עם 2 מיליון שקל מימוש רווחים ממכירת ביטקוין, כאשר בנק דיסקונט סרב לקבל את הכסף והותיר אותו ללא הרווחים וללא יכולת לשלם למס הכנסה את המס הנדרש בגין אותו רווח.

סניף של בנק איגוד (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
סניף של בנק איגוד (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

בעולם זה אחרת וחברות הפינטק הישראליות נוטשות

אף על פי שהרגולציה על תחום הקריפטו נמצאת בכל העולם רק בחיתוליה, ולאחרונה נשיאת הבנק המרכזי האירופי כריסטין לגארד אף קראה להרחיב אותו, המערכת הבנקאית באירופה מתגלה – בניגוד לזו שבישראל – כהרבה יותר ידידותית למשקיעי הביטקוין.

"אמנם גם הבנקים האירופאיים מקשים אבל שם, בניגוד לישראל, יש קריטריונים ברורים ושקופים ותהליך מסודר שבו כל לקוח יודע מה הוא צריך לספק בשביל שהחשבון שלו יאושר לקבלת כספים שמקורם בקריפטו", מספר רואש, שעובד עם עשרות לקוחות אירופאים. לטענתו, מעולם לא נתקל בתלונה מאחד מלקוחותיו על כך שנחסמו על ידי הבנק איתו הם עובדים.

"אמנם גם הבנקים האירופאיים מקשים אבל שם, בניגוד לישראל, יש קריטריונים ברורים ושקופים ותהליך מסודר שבו כל לקוח יודע מה הוא צריך לספק בשביל שהחשבון שלו יאושר לקבלת כספים שמקורם בקריפטו"

בארה"ב, לפי רואש, היכולת לעבוד ולסחור עם קריפטו טובה אף עוד יותר. "שם הדברים יותר יעילים וגם הרבה יותר ידידותיים לסוחרי ביטקוין", הוא מסביר. "לא רק שלא צריך לרדוף אחרי האמריקאים לפתוח חשבון בנק עבור סחר בקריפטו, הם רודפים אחריך. הבנקים פונים אלינו כדי שנפתח אצלם חשבון".

מרכז לכריית מטבעות ביטקוין בוירג'יניה, פברואר 2019 (צילום: AP Photo/Steve Helber)
מרכז לכריית מטבעות ביטקוין בוירג'יניה, פברואר 2019 (צילום: AP Photo/Steve Helber)

לדברי רואש, גם המשקיעים האמריקאים נהנים ממערכת ידידותית במיוחד בארה"ב. "בורסת הביטקוין האמריקאית הגדולה ביותר, Coinbase, אפילו מחוברת ישירות למערכת הבנקאית. זאת אומרת, לא צריך לעשות העברה בנקאית בשביל לקנות ביטקוין. מה שצריך זה רק לאשר ל-Coinbase למשוך כסף מהחשבון האישי של הקונה ונגמר הסיפור.

"בארה"ב מבינים שקריפטו זה דבר חוקי שאפשר לנהל לו סיכון, לנהל את סיכון הלבנת ההון שלו, אפשר להתחקות אחרי עסקאות, אפשר לעשות אנליזות ולבדוק את העסקאות. במקום לקחת את המודל האמריקאי, הבנקים הישראלים לא עושים מאמצים לפתח ביזנס חדש, בגלל שאין ביניהם תחרות".

"בארה"ב מבינים שקריפטו זה דבר חוקי. במקום לקחת את המודל האמריקאי, הבנקים הישראלים לא עושים מאמצים לפתח ביזנס חדש, בגלל שאין ביניהם תחרות"

התוצאה היא לא רק שסוחרי הביטקוין בישראל מוגבלים אלא שגם חברות שעוסקות בתחום נסגרות או מסרבות לעבוד עם לקוחות ישראלים. לפי בדיקה שערך איגוד הביטקוין הישראלי, כ-25 חברות בישראל בתחום הקריפטו סגרו את שעריהן או העדיפו להעביר את מרכז הפעילות שלהם לחו"ל – וזאת רק במהלך החמש השנים האחרונות. לפחות חלקן הצהירו שזה בגלל הקושי בהתנהלות מול המערכת הבנקאית.

אחת החברות האלה היא חברת הברוקר Coinmama. מדובר בחברה עם 55 עובדים שעובדת עם כ-190 מדינות בעולם. לאחרונה החברה אף חתמה על שיתוף פעולה עם אפל.

מסחר בביטקוין בחנות בארה"ב (צילום: AP Photo/Eric Gay)
מסחר בביטקוין בחנות בארה"ב (צילום: AP Photo/Eric Gay)

מנכ"ל החברה, שגיא בקשי, מספר לזמן ישראל שגם הוא מעולם לא נתקל במצב בו אחד מחצי מיליון לקוחותיו בחו"ל ניסה להעביר כסף בהעברה בנקאית רגילה ונחסם על ידי הבנק.

"אין דבר כזה שבנק באירופה או בארה"ב לא מרשה באופן גורף להוציא כסף מהחשבון אם זה הולך לרכישת ביטקוין", הוא אומר. "זה רק בבנקים בישראל. אני לאט לאט מעביר את החברה לאירלנד ובסוף אני אצא מפה וישראל לא תהנה מכלום. זה פשוט נורא".

העיניים נשואות לוועדת החוקה

נראה כי למרות הכל, הפתרון לכאוס השורר בשוק הביטקוין הישראלי קרוב מתמיד. קהילת הביטקוין עסוקה מזה כשלוש שנים בנסיון לאשר את ה"צו איסור הלבנת הון לחוק נותני שירותים פיננסיים מוסדרים", אולם קשיים בירוקרטיים, חילופי שרים ובחירות חוזרות ונשנות הפכו את מה שנראה כתהליך פרוצדורלי קצר שיש לו רוב מקצה לקצה בכנסת, לתהליך סבוך שלא רואים את סופו.

רק היום (שני) הצו אמור לעלות סוף סוף לאישור ועדת החוקה, וגם זה רק אם תהיה הסכמה על הנוסח הסופי שלו.

ועדת החוקה של הכנסת ב-13 בינואר 2021 (צילום: דני שם טוב/דוברות הכנסת)
ועדת החוקה של הכנסת ב-13 בינואר 2021 (צילום: דני שם טוב/דוברות הכנסת)

כך יצא שישראל, שנאבקה קשות להיות חלק מה-FATF (הרשות להלבנת הון העולמית) ולהתקבל לאליטה של המדינות בעולם הפיננסי, נותרה שנים ללא צו איסור הלבנת הון מעודכן שכולל בתוכו התייחסות גם לקריפטו.

מטרת הצו היא להקנות סדר רגולטורי בבלאגן ששורר בענף. הצו יאפשר לחברות, ללקוחות ולבנקים לדעת מה הכללים הברורים שבהם יצטרכו לעמוד על מנת להלבין את פעילותם או את מקור הכספים שאותם הם רוצים להעביר או לקבל מחלפן הקריפטו.

הצו יאפשר לחברות, ללקוחות ולבנקים לדעת מה הכללים הברורים שבהם יצטרכו לעמוד על מנת להלבין את פעילותם או את מקור הכספים שאותם הם רוצים להעביר או לקבל מחלפן הקריפטו

גם אם הצו יעבור בהצבעה היום, ספק אם יואב יוכל לפתוח שמפניות. לפחות לא בטווח המיידי. בקהילת הביטקוין אופטימיים לגבי עתיד הענף במקרה כזה אבל מטילים ספק באפשרות שהצו ישים סוף לקשיים שמציבים הבנקים.

רוזנפלד חושב שהמלחמה עם העברת הצו תוכרע לטובת הקהילה שהוא מייצג אך הקרבות עלולים להמשך. "ברגע שהצו יאושר ושיהיה ברור מהי הרגולציה שחלה על החלפנים, אז יגמרו לבנקים התירוצים. כנראה שהבנקים עדיין ינסו לעשות בעיות, אבל אז יהיה כבר יותר קל להפריך את התירוץ שלהם בבתי משפט".

ביטקוין. אילוסטרציה (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
ביטקוין. אילוסטרציה (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

תגובות

מהבנק הבינלאומי נמסר בתגובה: "בשונה מהנאמר, הבינלאומי, כחלק מהערכת הסיכונים שביצע, החליט לאמץ מדיניות מפחיתת סיכון (הדגלים הלבנים) שהוצגה ע"י בנק ישראל והרשות לאה"ה ובהתאם, כל פעילות בתחום הנכסים הווירטואליים נבחנת על ידי הבנק לגופו של עניין על מנת לבחון אותה ובמידת האפשר, להתיר אותה.

"עם זאת, למיטב ידיעתנו, טרם ניתן בישראל לאף גוף רישיון לעיסוק בנכסים וירטואליים. אם וכאשר הגופים המוסמכים לכך ישלימו את תהליכי ההסדרה בתחום, לרבות מתן רישיונות והחלת פיקוח של הרגולטור הרלוונטי בהתאם, תתאפשר ביצוע פעילות מופחתת סיכון גם אל מול גופים ישראליים העומדים בסטנדרטים הבינלאומיים בתחום.

"נאמר עוד כי למיטב ידיעתנו, אנו לא פועלים בתחום זה בשונה מהמערכת הבנקאית בישראל".

מבנק אגוד נמסר כי הוא אינו מוסר מידע הנוגע להתנהלות בחשבונם של לקוחותיו, והתייחסותו בנוגע להליך המשפטי בתיק ניר דגן תימסר לבית המשפט.

מאיגוד הבנקים ובנק דיסקונט טרם נמסרה תגובה.

עוד 2,072 מילים
סגירה