קארה הצליח, העצמאי מת

"השינוי לא יבוא מהפוליטיקאים. השינוי יבוא מאיתנו, יבוא מהעם" - כך כתב אביר קארה לפני פחות משנה ● מאז, מייסד "אני שולמן" החליט לעזוב את העם ולהצטרף למפלגת ימינה של נפתלי בנט ● דווקא במשבר הכלכלי הקשה ביותר, קארה נכנס לפוליטיקה כשהפופולריות שלו רחוקה משיאה ● ובדרך להצלחתו האישית, הוא מותיר את מחאת העצמאיים פצועה, מדוכאת ומפולגת ● פרשנות

אביר קארה, מייסד קבוצת אני שולמן (צילום: באדיבות המרואיין)
באדיבות המרואיין
אביר קארה, מייסד קבוצת אני שולמן

"השינוי לא יבוא מהפוליטיקאים. השינוי יבוא מאיתנו, יבוא מהעם" – כתב אביר קארה בפוסט זועם בפברואר 2020, במהלכו יצא נגד חוק המזומן אשר מטרתו להגביל את השימוש במזומן בישראל. ברקע היה ניסיון של רשות המיסים להקשיח את החוק עוד יותר.

"חוק המזומן הוא חוק שבפירוש אומר לנו אנחנו לא מאמינים בכם, וזו רגולציה מיותרת … 'אני שולמן' כאן כדי לדאוג שהדברים האלו ישתנו", כתב קארה באותו פוסט.

החוק עבר רק שנתיים קודם לכן בכנסת. מי שתמכו בהעברתו אז היו חברי מפלגת הבית היהודי בראשות נפתלי בנט – ימינה בגלגולה הקודם – כאשר שלושה מחברי המפלגה תמכו אז בחוק ללא מתנגדים.

פחות משנה אחרי שכתב את הפוסט, קארה החליט לעזוב את "העם" ולהפוך לפוליטיקאי מן המניין בימינה של בנט.

https://www.facebook.com/yaminaparty/posts/451600296196365

ההחלטה להצטרף לפוליטיקה היא לגיטימית ומדובר בחלק מאבולוציה טבעית של לא מעט מהפעילים החברתיים. אלא שבהחלטתו, קארה בעצם הסכים להיות חלק ממגזר ציבורי שבו "עובדים פחות ומרוויחים יותר" כשהשכר הממוצע במשרדי ממשלה עומד על 16,000 ש"ח.

הוא החליט להיות חלק ממגזר ציבורי שאותו סוחבים על גבם השולמנים הנאנקים כיום תחת משבר כלכלי, שבו השכר גבוה יותר ופריון העבודה נמוך יותר, מבלי שנעשות שם שום התייעלויות. על פי דוח של הממונה על השכר, במגזר הציבורי עובדים בממוצע 4 ימים בשבוע בגלל הסכמי ימי מחלה, חופשה ותנאים נדיבים יותר.

זה היה יכול להיות אפילו קצת משעשע אילולא כל הביקורת הזו על המגזר הציבורי נלקחה כמעט מילה במילה מפוסט אחר שפרסם קארה עצמו רק לפני כחודשיים.

בפוסט הזה הוא מתאר ניסיון לקדם שלושה חוקים ביחד עם חברי כנסת למען השוואת חלק מתנאי העצמאים לזה של המגזר הציבורי. למרות שכותרת הפוסט זעקה: "השולמנים עושים היסטוריה!" הדבר היחיד שהפך בסוף להיסטוריה אלה היו הצעות החוק שכלל לא קודמו.

הפגנת העצמאים בתל אביב ב-22 באוקטובר 2021 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
הפגנת העצמאים בתל אביב ב-22 באוקטובר 2021 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

קארה התחיל טוב כשיצר ב-2019 בפעם הראשונה גוף א-פוליטי, עממי, שבו כל העצמאים מכל המגזרים וכמעט מכל הזרמים הפוליטיים ראו בו כתובת. המחאה המאוחדת והעוצמתית שהובילו קארה ושותפיו למאבק העצמאים בתחילת המשבר עשתה רושם שהחלה להניב תוצאות ולגרום לממשלה להתעורר ביחסה למגזר זה.

אבל אז, דווקא בשיא משבר הקורונה ודווקא כשהוא עלה על המגרש של הגדולים, קארה ביצע כמעט כל טעות אפשרית.

בזמן שהעצמאים קרסו, מגזרים שלמים נמחקו, והעתיד נראה ללא תקווה, הוא הוביל את המחאה אל מחוזות הזויים – כמו הפגנה תמוהה מול בית ההסתדרות בתל אביב כדי למנוע מההסתדרות לצאת בשביתה. כבר אז הערכנו שההפגנה חסרת ההיגיון הזו היא בבחינת עוד צעד שקארה עושה בדרך לכניסה אפשרית לפוליטיקה על חשבון מאבק העצמאים.

עוד בשלב מוקדם יותר הואשם קארה בקרב העצמאים בפוליטיזציה של המאבק, בקידום עצמי וביישור קו עם השלטון. בראיון אומלל אצל אופירה אסייג ואייל ברקוביץ' העצים את הדרמה אחרי שנתפס מסתמס עם שר האוצר ישראל כ"ץ בשידור חי.

אז המאבק למעשה כבר החל להתמוסס. המחאה הגדולה התפצלה לרסיסי מחאות קטנות, כשהמאפיין הבולט בהן הוא חוסר האמון והחשדנות בין אחת לשניה ואפילו בין שותפיו הכי קרובים של קארה לבינו.

בשורה התחתונה, גם אם קארה מתהדר בהישג פה ושם למען העצמאים – עם התוצאות העגומות של מאבקו קשה להתווכח.

שיתוף הפעולה שלו עם שר האוצר לא הוכיח את עצמו, כך שבתקופתו העצמאים קיבלו מערך סיוע לא מספק ומסורבל. בעלי עסקים היו צריכים לעשות דוקטורט בשביל להבין איך ומה הם צריכים לעשות כדי לקבל את הסיוע. אלה שהצליחו לקבל סיוע בקושי החזיקו איתו את העסק, ואלה שעברו גם את המכשול הזה נותרו עם חובות גדולים. מכאן המרחק לפשיטת רגל היתה קצרה.

בשנת 2020 נפתחו 22,475 תיקי חובות. סך הכל הוגשו במהלך המשבר 9,768 בקשות לפשיטת רגל מול 7,000 בשנה שלפני הקורונה – עליה של כ-40%.

גם אם  נשפוט על פי ההפגנות האחרונות שארגן קארה, נראה כי הוא כבר איבד כמעט לגמרי את השטח כשרק מיעוט שיתף איתו פעולה. גורמים בתוך מאבק העצמאים תוהים האם בכלל נותר ציבור עצמאיים משמעותי שעומד מאחוריו – או שמדובר בסך הכל בהרבה אוויר חם של יחסי ציבור.

אביר קארה, מייסד קבוצת אני שולמן (צילום: באדיבות המרואיין)
אביר קארה, מייסד קבוצת אני שולמן (צילום: באדיבות המרואיין)

קארה הצליח במטרתו ומצא בית פוליטי בדקה ה-90, רגע לפני שהוא שוקע עוד יותר במצולות הפופולריות ומתבוסס בתוך ניהולו הבעייתי. בדרך להצלחתו האישית, הוא השאיר את מחאת העצמאיים פצועה, מדוכאת, מסוכסכת ומפולגת.

כל כך מסוכסכת ומפולגת שלראשונה לא רק שיש לה נציג יעודי בבחירות אלא שיש לה שלושה שמפוצלים בשלוש מפלגות שונות: אביר קארה (ימינה), רועי כהן (תנופה) ופרופ' ירון זליכה (הכלכלית); פצועה, כי גם אם השלושה היו רצים יחד תחת רשימה עצמאית אחת זה עדיין לא היה מבטיח להם את מפתח הכניסה לכנסת; ומדוכאת כי כבר כמעט לא רואים עצמאים יוצאים להפגין ברחובות.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
קארה העדיף את טובתו האישית באופן חד-משמעי וברור על פני טובתם של חבריו לתנועה. במקום להתמקד במגזר שלו הוא חובר למפלגה פוליטית עם מצע מדיני שלא קשור כלל לשולמנים וכך יסדר לעצמו כיסא מפנק ... המשך קריאה

קארה העדיף את טובתו האישית באופן חד-משמעי וברור על פני טובתם של חבריו לתנועה. במקום להתמקד במגזר שלו הוא חובר למפלגה פוליטית עם מצע מדיני שלא קשור כלל לשולמנים וכך יסדר לעצמו כיסא מפנק על חשבון חבריו. מה יעשה שולמן שבעוונותיו תומך במצע של מרץ או לפיד? אבל אל דאגה. קארה יישאר עם בנט עד דקה אחת אחרי הבחירות, אז נתניהו יציע לו תפקיד בממשלה וקארה יעשה לבנט מה שהוא עושה כעת לשולמנים.

עוד 679 מילים ו-1 תגובות
סגירה