הממשלה תצביע מחר על עצירת הטיסות לשבועיים

סער: נזכרו לסגור את שער האורווה אחרי שכל הסוסים כבר ברחו ● מרד חרדי: האדמו״ר מוויזניץ׳ הורה לפתוח את תלמודי התורה, קנייבסקי אישר לפתוח מוסדות שהיו סגורים עד כה ● ליברמן: בעל הבית של נתניהו השתגע ● בן גביר: עוצמה יהודית תתמודד גם אם נחבור לסמוטריץ׳ וגם אם לא ● אלי אבידר: נתניהו רץ אחרי קבלני קולות בחברה הערבית שיזייפו בשבילו את הבחירות

מטוס חברת אלעל (צילום: Flash90)
Flash90
מטוס חברת אלעל

המחאה נגד נתניהו מול בית ראש הממשלה ובצמתים ברחבי הארץ ממשיכה זה השבוע ה-31, וגם השבוע בהשתתפות ח"כים מכהנים.

יוראי להב הרצנו כתב:

מצטרף היום למחאה בצומת פרדסיה ומשם ממשיך לצומת רעננה, ואז לבלפור. מיליון מובטלים, עשרות אלפי מפעלי חיים שנהרסו ונתניהו ממשיך לחיות בהכחשה כאילו המצב פה אחלה. הכל כדי להימלט מבית הכלא.
בזכות המחאה הממשלה פורקה, והמחאה תמשך עד שנתניהו ילך.

אלי אבידר בטקסט ארוך בסיומו קפה ומלבי:

למה לא שמים את האגו ומתאחדים? למה מקימים כל כך הרבה מפלגות? למה "ההוא" חושב שהוא יכול לזרוק אלפי קולות לפח? למה, למה למה…
זהו מדגם מייצג של שאלות "הלמה" שאני נשאל במהלך הפגנות המחאה בשבועות האחרונים.
פחות שאלות ויותר הבעת תלונות, כעס, ולצערי גם ייאוש. מזהה אותן כבר בהבעת פני השואלים; בטרם הוציאו מילה מפיהם.
לצערי אין לי תשובות טובות. אני גם לא הכתובת. בא להפגין. שאחרים יקחו אחריות על מעשייהם.
בנוסף… ממש לא אוהב את שאלות ה- "למה?" הן אינן מסייעות למצוא פתרון.
תמיד מעדיף את שאלות ה- "מה?" התשובות עליהן מספקות הבנה/הגדרת מצב, ומאפשרות לזהות פתרון ולפעול.
"למה?" זו שאלה להיסטוריונים. לנו אין זמן לכך. ההיסטוריה נכתבת כעת בימים אלה ותפקידנו לכתוב אותה בערכים שאנו מייצגים.

לציבור המחאה היו שתי מטרות על: להפיל את הממשלה וליצור כוח פוליטי מאוחד שיחליף את השלטון ("גוש אחד ויחד ננצח"). בוודאי ועדות חקירה – צוללות וקורונה, מיד אחרי הבחירות ופתיחת תיקים שהרשויות לא טרחו לעסוק בהם.

מטרת העל הראשונה הושגה. מטרת העל השנייה מתעכבת. הרשו לי להסביר "מה".
במאי 2020 המחאה יצאה לדרך רחבה. הפסיקה להיות מונוליטית. עד אז, זו היתה מחאה ברורה שהובלה על ידי ארגונים ובודדים מדהימים; כשהמוטיב היה שחיתות ראש הממשלה. במאי 2020 המחאה בּוּזְרַה. התווספו ארגונים, התווספו נושאים, ויצאנו מתחום מספר אלפי מוחים, למספרים של 50,000 מוחים בבלפור ומעל 600 גשרים, צמתים וכיכרות ברחבי הארץ. לא רק בשבתות אלא בחלק גדול מהמקרים בכל אחד מימי השבוע.
המחאה התפתחה לשחיתות ממוקדת צוללות, חירויות הפרט, הרס הדמוקרטיה, צעירים, עצמאיים, ימנים, אנשי ציונות דתית, חוּקָה, ועוד מחאות חשובות ששכחתי לציין.
המחאה הזאת הפילה את הממשלה והקואליציה החזקות, הגדולות, היציבות והממושמעות בתולדות מדינת ישראל. היא התקיימה בחום איימים בקיץ וכעת היא חייה ונושמת בגשם ובקור חודר עצמות.
למחאה יש זכות לבקש מאותן מפלגות/פוליטיקאים להפעיל שיקול דעת. להביט במציאות ולמחוק מהלקסיקון שלהן/ם את ההצהרה: "אנחנו ממשיכים עד הסוף למרות הסקרים". כל הפסד של קולות בגוש שרוצה להחליף את השלטון, יחזק את נתניהו ולא להפך.
הגוש שרוצה לשמר את שלטון נתניהו עסוק במניעת זריקת קולות. מתהוות להן קואליציות מטלטלות: סמוטריץ', בן גביר וגופשטיין. לא משעשע בכלל.
חייבים להניח את האגו בצד ולהתרכז במשימה. המשימה היא להחליף את השלטון. המשימה אפשרית.
נתניהו פועל על אדי הטירוף האחרונים שלו. הוא רץ אחרי קבלני קולות/ראשי מועצות וערים בחברה הערבית; שיזייפו בשבילו את הבחירות ויביאו לו את אותם שני מנדטים שיגאלו אותו מבית המשפט.
הם מזהים את היאוש שלו ומנצלים אותו עד תום. דורשים התחיבויות והעברת תקציבים כדמי רצינות כבר עתה. מזלזלים בו באופן בלתי נתפס.
הגדיל לעשות ראש מועצה בדווית מהנגב, כשקיבל שיחת זום מראש הממשלה ולא טרח להפסיק משחק קלפים עם חבריו. הגדיל לעשות והפיץ צילום ממשחק הקלפים תוך כדי שיחת הזום, ברשתות. זה היה מסר: "תראו כמה נתניהו נואש לקבל את התמיכה שלי ואני אפילו לא טרחתי להפסיק משחק קלפים עם חברים."
תגידו לי, יש את זה ביותר השפלה?
המחאה חייבת לגדול. חייבת להתרחב. סגר שלישי פוליטי הוטל על מדינת ישראל מטעמים קואליציונים ומשפטיים של ראש הממשלה. זהו סגר שמוסיף למעגלי האבטלה מאות אלפי מובטלים חדשים. הם יצטרפו אלינו; כשייראו שאנחנו לא נחלשים, לא מתעייפים, לא מוותרים.
היום אגיע להפגין בנייברס קפה, רחוב אלוף דוד 2 רמת גן, ב-18:15.
משם אעבור להפגין בכיכר אורדע ברמת גן בשעה 1830.
לקראת השעה שמונה אגיע לכיכר פריז. אנופף לאילונה היקרה מרחוק ונקיים את שיחת הסימנים הקבועה שלנו.
משם אעשה את הסיבוב הקבוע במתחם. אתצפת על המאהל הנטוש של תומכי נתניהו, אעבור לומר שלום לחברה המדהימים באוהל "אין מצב", ולבסוף אגיע לאילן. חייב לו התנצלות. חשבתי שאין לו מָלַבִּי טבעוני. אם תפגשו אותו קודם, תבקשו שישמור לי שתי מנות טבעוניות. תודה.
בסוף הערב אשתה אתו קפה. שחור קטן לסיכום.
מה… לא תבואו?

מפלגת העבודה תקיים מחר (א') את הפריימריז על ראשות המפלגה. המועמדת המובילה היא ח"כ מרב מיכאלי שנאבקה בחודשים האחרונים על עריכת ההתמודדות. מיכאלי תצביע בסניף המפלגה בברודצקי, בתל-אביב. הקלפיות יפתחו בשעה 11:00 ויסגרו בשעה 19:00.

ח"כ מיכאלי אמרה הערב: "אנחנו מחזירות ומחזירים את מפלגת העבודה למרכז הבמה ואסור לנו לוותר עליה, לא על השורשים ולא על האידאולוגיה. אני קוראת לחברי וחברות מפלגת העבודה, צאו להצביע, אל תהיו שאננים, ובואו נחזיר את האמת לפוליטיקה".

במפלגה יש 37 אלף בעלי זכות בחירה. מלבד מיכאלי הגישו את מועמדותם גם אבי שקד, יצחק טיים, גיל ביילין, נאוה כץ, דוד לנדסמן, עופר סגמן, אף אחד מהם לא שימש כחבר כנסת מטעם המפלגה. יו"ר המפלגה עמיר פרץ ושר הרווחה איציק שמולי פרשו שניהם מהתמודדות על הראשות, אולם בהמשך אמורה להיות התמודדות על הרשימה ולא ברור מי יתמודד.

אתרי ההצבעה יפעלו בהתאם למתכונת התו הסגול: בכל אתר יוצב אחראי קורונה, המצביעים יעברו בדיקות חום ובמעמדות יהיו מחיצות, כפפות ואלכוג'ל.

מרב מיכאלי (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
מרב מיכאלי (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

חדשות כאן: מודר יונס, ראש המועצה המקומית עארה-ערערה ויו"ר הוועד הארצי לראשי הרשויות הערביות, שחבריה מאיימים להתפטר בעקבות האלימות בחברה הערבית אמר "אנחנו מצפים שנתניהו יקיים את ההבטחה שלו לתוכנית רחבת היקף לטיפול באלימות. המשטרה לא עושה כמעט דבר".

בסוכנות הידיעות בלומברג חושבים שכדאי לשים עין על גדעון סער.

מהליכוד (אולי) יימסר בתגובה כי "מצער לשמוע שבזמן שראש הממשלה נתניהו עסוק בלהביא חיסונים, גדעון סער מעורר תשומת לב בעולם ויכול להקים ממשלה רק עם לפיד והשמאל".

ובפינת איילת שקד ממליצה על:

סגירה