את אמנון רבינוביץ' תפסתי אתמול בעיצומו של סיור לוקיישן. הוא הסתובב בעמק הצבאים בירושלים וחיפש מיקום מתאים לכיתה א' לשנה הבאה. זו תהיה כיתה בלי קירות, לוח, שולחנות וכיסאות: כאן, בנקודה שרבינוביץ' וחבריו המייסדים יבחרו, יקום בית ספר היער העירוני הראשון בישראל.

ההרשמה כבר בעיצומה, פתוחה לכל המעוניין באתר של עיריית ירושלים. מדובר בבית ספר ציבורי לכל דבר, אם תרצו – ממלכתי-יער. בשלב הראשון ייפתחו, ככל הנראה, שתי כיתות א', 25 ילדים בכל כיתה.

לאור היקף ההתעניינות וההרשמה, כנראה יהיה צורך לערוך הגרלה. לבית ספר היער אין מיונים או מבחני כניסה, הילדים לא מתבקשים לחטוב עץ או להצית אש כדי להוכיח את התאמתם.

גן היער בעמק הצבאים בירושלים (צילום: קבוצת כיתת יער, פייסבוק)

לימודי יער הם זרם חינוכי שתופס תאוצה במהירות בכל העולם. בארץ הוקמו בשנים האחרונות שלושה בתי ספר-יער – ברמת הגולן, במרום הגליל וליד הכינרת – וזה שעומד לקום בירושלים יהיה העירוני הראשון בסוגה.

למעשה, בית הספר יהווה המשך לגן היער שפועל בעמק הצבאים כבר שלוש שנים. ההורים נבהלו מהמחשבה שהילדים שרגילים לחיק הטבע יצטרכו להיכלא בכיתות מדכדכות, וביקשו להקים מסגרת המשך. הם קיבלו רוח גבית ושיתוף פעולה מהעירייה, מהבכירים ביותר ועד האחראית על החינוך לקיימות. במערכת החינוך הישראלית, התגייסות של עירייה גדולה לטובת יוזמה לא שיגרתית כזו רחוקה מלהיות מובנת מאליה.

למעשה, בית הספר יהווה המשך לגן היער שפועל בעמק הצבאים כבר שלוש שנים. ההורים נבהלו מהמחשבה שהילדים שרגילים לחיק הטבע יצטרכו להיכלא בכיתות מדכדכות, וביקשו להקים מסגרת המשך

רבינוביץ' הוא אב לבת 3 שלומדת בגן היער בעמק הצבאים, אבל הוא גם איש חינוך שהגיע מלב הממסד הפדגוגי: חמש שנים ניהל את חטיבת הביניים הגדולה בירושלים, בבית הספר זיו שבשכונת בית הכרם. השיחה איתו מחדדת את העובדה שלימודי היער נשענים על תפיסת עולם מנומקת ולא על שאיפה פשטנית – גם אם מובנת – לנתק את הילדים מהמסכים ולשגר אותם לחבק עצים.

גן היער בעמק הצבאים בירושלים (צילום: קבוצת כיתת יער, פייסבוק)

"אנחנו לא רואים את הטבע כמקום שצריך ללמוד עליו. זה לא טיול שנתי שבו המדריך מסביר ש'זה אורן', 'זה אלון' ו'זה ירגזי'. בבית ספר יער המרחב הטבעי הוא המחנך, המקום שבו יכול להתקיים תהליך משמעותי. המורה משתמש בהזדמנויות שהיער מציע כדי ללמד את הילדים.

"אנחנו מודעים לסטיגמות, כאילו זה זרם אנכרוניסטי שרוצה להפוך את הילדים לציידים-לקטים, אבל למעשה אלה התפיסות הפדגוגיות הכי מתקדמות בעולם היום. בסקנדינביה יש מקומות שבהם 10% מהמערכת הם בתי ספר יער".

"אנחנו לא רואים את הטבע כמקום שצריך ללמוד עליו. זה לא טיול שנתי שבו המדריך מסביר ש'זה אורן', 'זה אלון' ו'זה ירגזי'. בבית ספר יער המרחב הטבעי הוא המחנך, המקום שבו יכול להתקיים תהליך משמעותי"

לפחות שם באמת יש יערות. אצלנו זה במקרה הטוב בית ספר חורשה.
"נכון, בארץ יותר מדויק לקרוא לזה בית ספר בטבע. או טבע עירוני, במקרה של עמק הצבאים. הרעיון הוא שהלמידה צריכה להיות רגשית-חברתית, לא רק קוגניטיבית. למידה חושית, שבה התנסות קודמת לתיאוריה.

עמק הצבאים. המקום שבו מיועד להיפתח בית ספר היער העירוני בירושלים (צילום: דב גרינבלט/החברה להגנת הטבע)

"הילדים לומדים על ציפורים באמצעות זה שהם מקשיבים להן בבוקר ולומדים להבחין בין הציוצים, ואחר כך מקשיבים בצהריים ומבינים שהן נשמעות אחרת בשעות שונות של היום. ואחר כך רואים את הקן עם הגוזלים.

"הם לומדים לחשב זוויות באמצעות התנועה של השמש, בונים סירות קטנות ומשיטים אותן, לומדים כמה אפשר להעמיס בלי שהסירה תשקע ולומדים איך דברים בטבע צומחים בכפולות של 3.

"זו למידה דרך התנסות ודרך משימות משותפות, כמו להכין סלט לארוחת צהריים ולהכין פיתה על המדורה. והילדים חייבים להיות מאוד פרו-אקטיביים. בחיים המודרניים, בוודאי בעיר, התנתקנו מהמרחב הטבעי שסביבנו, אנחנו רוצים להחזיר לילדים את הקשר איתו".

האגם בעמק הצבאים בירושלים (צילום: דב גרינבלט/החברה להגנת הטבע)

סליחה על השאלה, לא קר שם בחוץ? בכל זאת, ירושלים.
"בחינוך יער לומדים שלרוב אין דבר כזה קר – יש דבר כזה לבוש לא מספיק. אתה יכול לראות גם בגן, וגם בסקנדינביה שקצת יותר קרה מישראל, שילדים בני 3 הולכים ביער עם חליפות סערה וכובעים, ודווקא בחורף הם הכי אוהבים להיות בחוץ כי יש שלוליות ואקשן.

"בארץ יש בערך 15-20 ימים בשנה עם מזג אוויר קיצוני, אז בימים האלה הם לומדים במבנה. ממילא השבוע מתוכנן כך שהם ילמדו יום אחד במבנה וכל השאר בטבע, אז יש אלטרנטיבה ליער במקרה הצורך".

הכיתות בבית ספר יער, כאמור, קטנות מהרגיל – 25 תלמידים בכיתה, ולכל אחת יש שני מורים צמודים. סדר היום כולל את כל לימודי הליבה, עם דגש על שפות כמו אנגלית וערבית כבר מכיתה א', אבל הכול בהשתתפות הפעילה ובתיווכו של הטבע שמשמש כיתה אחת גדולה. בסמינר אורנים כבר יש מסלול לימודים של "חינוך יער".

"קיבלנו קורות חיים של הרבה אנשים מעולים, חלקם מתוך המערכת", אומר רבינוביץ' באופטימיות. "יש כאן המון מקום למחנך ולמה שהוא מביא איתו וזה מעניין אנשים שעוסקים בתחום הזה".

לפי התוכניות, בית הספר יכלול גם צהרון – שם יאכלו, כמתבקש, מזון מזין ומקיים, למשל טחינה, סלטים, ומאפה/תבשיל חם שיוכן במקום.

האם השיטוט של עשרות ילדים בחיק הטבע לא עלול להיות מסוכן? רבינוביץ' סבור שבמידה סבירה: "יש כאן עניין של לקיחת סיכונים בטוחים. כן, הילדים מטפסים על עצים; כן, הם מגלפים לעצמם כלים באמצעות סכינים; כן, הם מדליקים אש כדי להכין אוכל; הכול כמובן בהשגחה והקפדה על כללי בטיחות.

אמנון רבינוביץ' (צילום: באדיבות המצולם)

"העולם נהיה מקום מגונן מדי, שמונע מילדים לעשות דברים בסיסיים שהם בהחלט מסוגלים להם. היער מוציא אותם קצת מאזור הנוחות".

אתם לא חוששים שזה יהיה בית ספר אליטיסטי, עם ילדים שמגיעים מאוכלוסייה מאוד מסויימת?
"מבחינה כספית אין כאן חסם, כי זה בית ספר ציבורי לכל דבר והתשלומים יהיו לכל היותר בגובה תשלומי ההורים המותרים. זה נכון שמי שמוביל את זה בינתיים הם הורים מאוכלוסיות חזקות השכלתית, לאו דווקא כלכלית, אבל אנחנו עובדים קשה כדי שבית הספר יהיה כמה שיותר אינטגרטיבי ומגוון".

"מבחינה כספית אין כאן חסם, כי זה בית ספר ציבורי לכל דבר והתשלומים יהיו לכל היותר בגובה תשלומי ההורים המותרים. אנחנו עובדים קשה כדי שבית הספר יהיה כמה שיותר אינטגרטיבי ומגוון"

ביציאה מהסגרים הקודמים, גני היער במערכת החינוך התמודדו עם הנחיות תמוהות של משרד הבריאות, שאסר עליהם לצאת ללימודים בחוץ – כאילו השהות המשותפת של הילדים בחללים סגורים וצפופים בריאה יותר מאשר הלימודים באוויר הפתוח ובחיק הטבע. פעם אחר פעם נאלצו להיאבק כדי לבטל את ההנחיות הדרקוניות – וכשכבר הצליחו, הגיע הסגר הבא. ההורים הירושלמים מקווים לחמוק מגורל דומה.

"זה הזוי", אומר רבינוביץ', "אנחנו מקווים שעד ספטמבר הקורונה תהיה מאחורינו".