החוק הטיל על הממשלה שתי מטלות שהיא לא קיימה. ראשית, הממשלה צריכה לקיימן בהקדם. שנית, ראוי לפתוח בהליך משפטי שמטרתו לבדוק חשד להפרת אמונים על ידי הממשלה והעומד בראשה. אם ראש הממשלה הפר אמונים אז לכאורה נבצר ממנו לכהן כראש ממשלה.

החוק הטיל על הממשלה שתי מטלות שהיא לא קיימה. ראוי לפתוח בהליך משפטי שמטרתו לבדוק חשד להפרת אמונים על ידי הממשלה והעומד בראשה. אם רה"מ הפר אמונים, אז לכאורה נבצר ממנו לכהן כראש ממשלה

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

מטלה אחת היא הגשת הצעת חוק ממשלתית לכנסת, שעניינה תקציב המדינה לשנת 2021, כנדרש בחוק יסוד משק המדינה הקובע:

"הממשלה תניח על שולחן הכנסת את הצעת חוק התקציב במועד שקבעה ועדת הכספים של הכנסת אך לא יאוחר מששים ימים לפני תחילת שנת הכספים, ואולם בתקופה כאמור בסעיף 36א(ב) לחוק-יסוד: הכנסת, תונח הצעת חוק התקציב על שולחן הכנסת במועד שקבעה ועדת הכספים של הכנסת אך לא יאוחר מ-45 ימים לפני היום הקובע כאמור באותו סעיף".

מטרת ההגשה היא חקיקת חוק התקציב על ידי הכנסת. המדינה עדיין זקוקה לתקציב, והכנסת עדיין יכולה לחוקק אותו. אפשר לחוקק את התקציב, לכאורה, תוך 16 ימים, ולתקנו בהמשך שנת 2021 לפי הצורך. כך עולה מההסכמה בין כחול לבן והליכוד ב-20/12/20, להגיש את תקציב 2021 עד ל- 5/1/21.

העובדה שהיעדר חוק תקציב בדצמבר 2020 יגרום לפיזור הכנסת במרץ 2021 לא פוטרת את הממשלה מהגשת הצעת חוק התקציב לפי חוק יסוד הממשלה. טוב מאוחר מאשר עוד יותר מאוחר.

המטלה השנייה היא קביעת מנגנון הכרעה בממשלה, כנדרש בחוק יסוד הממשלה:

"מספר השרים המזוהים כבעלי זיקה לראש הממשלה יהיה שווה למספר השרים המזוהים כבעלי זיקה לראש הממשלה החלופי; ואולם לא היה מספר השרים שווה כאמור, תקבע הממשלה מנגנון הצבעה שלפיו כוח ההצבעה של כלל השרים בעלי הזיקה לראש הממשלה בממשלה יהיה שווה לכוח ההצבעה של כלל השרים בעלי הזיקה לראש הממשלה החלופי, או כללים לעניין אופן קבלת ההחלטות שיבטיחו יחס כאמור".

מספר השרים כיום אינו שווה.

מנגנון ההכרעה נועד להחליף את המנגנון, שנראה מובן מאליו – החלטה לפי רוב קולות – במנגנון שיבסס את הכרעת הממשלה על כוח שווה לשני הגושים בממשלה הפריטטית. תקנון הממשלה הנוכחי בעניין מנגנון קבלת ההחלטות בממשלה לא תואם את החוק.

מנגנון ההכרעה נועד להחליף מנגנון, שנראה מובן מאליו – החלטה לפי רוב קולות – במנגנון שיבסס הכרעות על כוח שווה לשני הגושים בממשלה הפריטטית. התקנון הנוכחי בעניין קבלת ההחלטות בממשלה לא תואם את החוק

המנגנון הקיים בפועל לא ברור ולא גלוי, וקשה לפיכך להעריך עד כמה הוא מזיק לקבלת החלטות בממשלה, שכידוע זוכות לביקורת ציבורית. אין איש יודע עד מתי תכהן ממשלת החילופים הנוכחית. ראוי להסדיר את העניין, גם מתוך תקווה שמנגנון תקין ישפר גם את ההחלטות, וגם בגלל הצורך הברור מאליו לציית לחוק.

האחראים להפרות וחקירתם

חוק יסוד הממשלה (סעיף 4) קובע:

"הממשלה אחראית בפני הכנסת אחריות משותפת …".

המסקנה המתבקשת היא שכל חברי הממשלה אחראים בשותפות לפעולות הממשלה, לרבות אי ציות לחוק. בדיקה משפטית וחקירה משטרתית עשויות להגיע להבדלים באחריות בין השרים, אבל חלק מהשרים יימצא אחראי, מן הסתם.

חשוב לציין, נקודת המוצא של הבדיקה לא צריכה להיות חזקת החפות, אלא האחריות המשותפת לאי ציות לחוקי היסוד: ברור לכול מהן דרישות החוק מהממשלה, וברור לכול שהממשלה לא קיימה אותן. מנקודה זו, כל שר יצטרך להתאמץ ולשכנע שהוא אינו נושא באחריות.

הפרת אמונים

חוק העונשין (סעיף 284) קובע:

"עובד הציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור, אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה כנגד יחיד, דינו – מאסר שלוש שנים".

אי ציות של השרים או חלקם לשני חוקי יסוד הוא, לכאורה, הפרת אמונים. החוק הטיל על הממשלה חובה והיא לא מילאה אותה. פומביות הפרת החוק – אינה הופכת אותה למותרת. הבדיקה לא תידרש להוכיח מדוע לא היה ציות לחוק. די בכך שהחוק לא קוים.

אי ציות שרים ל-2 חוקי יסוד הוא, לכאורה, הפרת אמונים. החוק הטיל על הממשלה חובה והיא לא מילאה אותה. פומביות הפרת החוק – אינה מתירה אותה. לא נדרש להוכיח מדוע לא היה ציות לחוק. די שהחוק לא קוים

יחד עם זאת, ראוי לציין את דברי קרן טרנר (מנכ"ל משרד האוצר, לשעבר) בתכנית "עובדה" מה-21/1/21, דקה 39:40:

"שר האוצר לא יכול להעביר תקציב בלי ראש הממשלה, ואם ראש הממשלה היה רוצה שיהיה תקציב לשנה הזאת, זה היה קורה. תגיד לי, איזה תירוץ יש לממשלה, שכוננה ביוני, שאין לה תקציב ל-21'? איזה? מה יכול להיות שם? כאילו, מה? איך הגיוני שאין תקציב? אין באמת סיבה שאין תקציב, נכון? יכל להיות תקציב. לא בגלל שום דבר ענייני אין תקציב".

ושאול מרידור (ראש אגף התקציבים, לשעבר) כתב:

"בשבוע השני של ינואר 2018 ממשלת ישראל אישרה את תקציב המדינה לשנת 2019. שלוש שנים חלפו, והממשלה לא אישרה מאז תקציב מדינה […]. בשלוש שנים אלו, וביתר שאת בשנה האחרונה, שבה העולם כולו השתנה מקצה אל קצה, בחרה הממשלה שלא לאשר תקציב ולצעוד למערכת בחירות רביעית. לשם השוואה, במשבר הכלכלי של 2003 ממשלת ישראל אישרה שני תקציבים בשנה. […] ראש הממשלה ושר האוצר בחרו לפעול אחרת, והתוצאה היא נזק חמור ומתמשך למשק".

נתניהו וכץ גרמו נזק. עכשיו צריך להפשיל שרוולים // שאול מרידור
https://t.co/vJcweTsStV

— Shaul Meridor (@meridors) January 22, 2021

נבצרות

שרים שאחראים לאי הציות לחוקים הפרו, לכאורה, את הצהרת האמונים שלהם כחברי כנסת. חוק יסוד הכנסת (סעיף 15(א)) קובע:

"חבר הכנסת יצהיר אמונים; ואלה דברי ההצהרה: "אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת".

אם ראש הממשלה אחראי לאי הציות והוא הפר אמונים ואת הצהרתו כחבר כנסת, אז (לכאורה) הפרת ההצהרה אינה סמלית בלבד אלא יוצרת נבצרות מלכהן כראש ממשלה.

ראשית, נבצרות זו מתקבלת על הדעת.

שנית, החוק קובע:

"קרא יושב ראש הכנסת לחבר הכנסת להצהיר הצהרת אמונים והחבר לא עשה כן, לא יהנה החבר מזכויותיו של חבר הכנסת כל עוד לא הצהיר." (שם, סעיף 16)"

מצבו של ראש ממשלה כאמור לעיל צריך להיות גרוע ממצבו של מי שנבחר לכנסת ולא הצהיר: האחרון לא מתחייב לשמור אמונים, אבל אולי בפועל ישמור. למרות זאת הוא מאבד את זכויותיו כחבר כנסת. לא כל שכן, חבר כנסת שידוע כי הפר אמונים, צריך לאבד את אותן זכויות.

אחת מזכויותיו של חבר כנסת היא לכהן כראש ממשלה. חוק יסוד הממשלה קובע (סעיף 5(ב)):

"ראש הממשלה, ובממשלת חילופים – גם ראש הממשלה החלופי – יהיה מבין חברי הכנסת".

לפיכך, נבצר ממי שהפר אמונים לכהן כראש ממשלה.

תקופת המעבר

כידוע, הכנסת מוגבלת בפעילותה בתקופת המעבר הנוכחית. למרות זאת, חוק תקציב 2021 ראוי להיות חריג:

• על רקע אי קיום חוק תקציב 2020 וממילא המשכיות של תקציב 2019, שנקבע בראשית 2018, לפני זמן רב.
• הסתמכות הממשלה (גם) על הוראת שעה, שמתמודדת עם צרכי המדינה עד לחקיקת התקציב, שהוא הפתרון התקני והראוי.
• וכמובן הצורך שטרם מומש, שהגורם המוסמך לקבוע את מסגרת התקציב לממשלה, היינו הכנסת, יעשה זאת בהתחשב במשבר הקורונה והשלכותיו העצומות.

שלושת השיקולים הללו, חסרי התקדים, צריכים להניע את הממשלה והכנסת לפעול כמתואר כאן, ואת בג"ץ לאשר זאת, אם יידרש לכך. מובן, שזכותה של הכנסת הבאה תישמר לתקן את חוק התקציב כרצונה.

יהודי אזרח ישראל: הדמוקרטיה חשובה ליהדות, והיהדות חשובה לדמוקרטיה הישראלית. אני מעוניין בתגובה שלך.