בני גולדברג
הזמן של
בני גולדברג

רואה חשבון במקצועו. פרש מעבודה לאחר שנים רבות במוסד פיננסי.
מעוניין בתגובות של הקוראים: תגובות תומכות הן נחמדות ומעודדות, ותגובות ביקורתיות מקדמות דיון לגופו של עניין.

לו הייתי מועמד הליכוד לכנסת

נניח לצורך הרשומה הזו, שאני מועמד ברשימת הליכוד בבחירות הקרובות לכנסת. ביכולתי לפעול במספר דרכים כדי למנוע מנתניהו מלכהן כראש ממשלה:

  • קריאה לנתניהו לתקן מיידית את שתי העברות על החוק (שכתבתי עליהן ברשומות קודמות), שעדיין מתקיימות על ידו, או לפרוש מהרשימה ולוותר על מועמדותו לכנסת עוד לפני הבחירות.
  • הכרזה פומבית, שאין בכוונתי לתמוך בנתניהו לראשות הממשלה לאחר הבחירות אם הוא ייבחר לכנסת וינסה להרכיב ממשלה.
  • הנעת תהליך מניעה מנתניהו מלקבל זכויות כחבר כנסת ומלכהן כראש ממשלה, בגלל שהצהרות האמונים שלו כחבר כנסת וכראש ממשלה חסרות תוקף. דומני שיש מקום לטענה שליו"ר הכנסת או לבג"ץ יש סמכות למניעה כזו.

הנחות המוצא לרשומה הן שאני מחזיק בדעות המקובלות במפלגה לגבי מטרותיה, אבל יחד עם זאת אני סבור (כפי שהצגתי בהרחבה בפוסטים קודמים בזמן ישראל) שנתניהו חשוד לכאורה בהפרות אמונים – גם בגלל שלא העביר בממשלה תקנון לעבודת הממשלה, המממש את עיקרון השיויון (פריטטיות) בממשלה, וגם בגלל שהממשלה לא הגישה לכנסת הצעת תקציב לשנת 2021. וכן, שנבצר מנתניהו מלהישבע אמונים לכנסת ולממשלה כל עוד לא תיקן את שתי העברות הללו, לפחות.

נתניהו שינה דרכו בממשלה הנוכחית, ואיני יכול לתמוך בו עוד.

איך נתניהו יכול לתקן

אם הסיבה שבגללה נתניהו נמנע מהעברת הצעת תקציב בממשלה הייתה פיזור הכנסת, אז המטרה הושגה. איני מצליח להעלות בדעתי סיבה טובה להמשך ההימנעות. מדוע לא לחוקק תקציב למדינה, כשהיא כל כך זקוקה לו?

אם הסיבה שנתניהו נמנע מהעברת תקציב בממשלה הייתה פיזור הכנסת, אז המטרה הושגה. איני מצליח להעלות בדעתי סיבה טובה להמשך ההימנעות. מדוע לא לחוקק תקציב למדינה, כשהיא כל כך זקוקה לו?

האם נתניהו לא מתקן את תקנון הממשלה כדי לשמר את כוחו העודף על פני גנץ? אם כן, זה לא לגיטימי בעיני. אפשר לעשות פוליטיקה, אבל אי ציות לחוק הוא מחוץ לתחום תמיד, ובפרט כשהמחיר הוא פגיעה מהותית במשילות ובטובת המדינה, כמוסבר ברשומות הקודמות.

לפיכך, טוב יהיה אם נתניהו יתקן לפחות את שתי העברות הללו.

לחילופין, הוא יכול לפרוש מהבחירות. ההסתברות לכך היא אפסית.

אם נתניהו לא ינקוט באחת משתי הדרכים הללו, וכך אניח בהמשך הרשומה, אז האחריות עוברת אלי, ועלי למצות את האפשרויות העומדות בפני.

שמירת האמונים שלי

הואיל ואני מחויב לשמור אמונים למדינה ולשמור את חוקיה, לא אוכל בכנסת הבאה לתת את קולי ולתמוך בממשלה שנתניהו יציע, כי הוא לא שומר אמונים למדינה, להבנתי.

אבל מה עם נאמנות למפלגה? מה עם כבוד להחלטות של מוסדות המפלגה?

תחילה, אחת ממטרות המפלגה לפי חוקת התנועה היא הבטחת עליונות החוק. אני נאמן לחוקה.

ועוד: מצע המפלגה פורסם לאחרונה ב-2009. הפריימריז לרשימה לכנסת נערכו לאחרונה בפברואר 2019, והפריימריז לראשות המפלגה נערכו לאחרונה בדצמבר 2019. שתי העברות על חוקי היסוד, שגרמו לי להבין שנתניהו מפר אמונים למדינה, אירעו אחר כך.

לא הצלחתי לעורר דיון ציבורי ומשפטי לקיומן לכאורה של שתי העברות הללו ולחומרתן. לכן, הן לא השפיעו במידה הראויה על חברי למפלגה בחודשים האחרונים. קשה לדעת מי היה נבחר היום על ידי חברי המפלגה להיות מועמד לראשות הממשלה, אם היה מוסבר ומובהר להם היטב מהי משמעות מעשיו של נתניהו.

איני הולך בתלם שסוללים דובריה הקולניים של המפלגה. אני מייצג חברי מפלגה ומצביעים אחרים, שאת מספרם איני יודע:

  • את אלו שסבורים כמוני ושותקים
  • את אלו שלא היו מודעים לשתי העברות עד כה ועתה מסכימים איתי
  • את אלו שמחזיקים בדעה שבית לא עוזבים גם אם יש חילוקי דעות על המנהיג
  • את אלו שיבחרו ברשימת הליכוד לכנסת, למרות הערכתם השלילית לנתניהו הנוכחי, רק בגלל שהליכוד הכי קרוב לעמדותיהם והם חוששים משלטון ה"שמאל" (כולל סער)
  • את אלו שמצביעים למפלגות שצפויות להשתתף בקואליציה, בגלל השקפת עולמם, אבל לא חפצים בנתניהו כראש ממשלה.

אני אנהג לפי מצפוני ואהיה להם לפה – יהיו כמה שיהיו.

הואיל ואני מתנגד לנתניהו כראש ממשלה ואיני תומך בו כחבר כנסת, ראוי שאכריז כעת על עמדתי. ההכרזה תגרום לדיון ציבורי, ואולי גם לבדיקה משפטית וחקירה משטרתית ביחס לטענותי. אשתתף בדיון הציבורי, ואקשיב לטענות של האחרים. אוכל להחליט עד סמוך למועד הבחירות האם לדבוק בעמדתי או לשנותה.

הואיל ואני מתנגד לנתניהו כראש ממשלה ואיני תומך בו כחבר כנסת, ראוי שאכריז כעת על עמדתי. ההכרזה תגרום לדיון ציבורי, ואולי גם לבדיקה משפטית וחקירה משטרתית ביחס לטענותי

כך ידעו הבוחרים למי הם מצביעים, כשישקלו לשים פתק "מחל" בקלפי. ייתכן שהייתי צריך לעשות זאת לפני הגשת הרשימה לוועדת הבחירות, אבל אז עוד לא הבנתי בעצמי את חומרת שתי העברות של נתניהו, שטרם הגיעו לדיון ציבורי.

לא ראוי שאוותר על מועמדותי לכנסת כדי לכבד את החלטת המפלגה. אם ייכנס לכנסת במקומי מישהו שסבור כמוני, אז זה צעד מיותר. ואם ייכנס מישהו שיתמוך בנתניהו אז אתמוך בנתניהו בעקיפין בניגוד לאמונתי.

מדובר בהחלטה לא פשוטה: סביר שאזכה לביקורת חריפה מצד חברי למפלגה, וייתכן אף שתופסק חברותי בה. איני יודע מה יקרה בכנסת הבאה מבחינת השתייכותי לסיעת הליכוד. הרבה תלוי בשאלה כמה חכ"ים מהסיעה העתידית יהיו שותפים להתנגדותי לנתניהו כראש ממשלה. אני מקווה שהם יהיו רבים – לטובת המדינה והמפלגה.

עצימת עינים

האם יש מקום לעצום עין לנוכח שתי העברות הנדונות, לא להיות נוקשה אלא פרגמטי, ולהעדיף את נתניהו כראש ממשלה כי הוא הטוב מכולם ובליגה אחרת?

להערכתי, זה לא המצב:

יכולת ההתמודדות של נתניהו עם האיום האיראני פחתה. היתרון שהיה לנתניהו באפיק המדיני, בזכות קשריו הטובים עם טראמפ, התהפך. חישבו על הטלפון המתמהמה מביידן. פעולה צבאית תמיד על השולחן. פעולה כזו תהיה כרוכה בדמים רבים, תרתי משמע. איני רוצה לצאת למהלך כזה, כאשר חלק העם, שנמצא במרכז המפה הפוליטית ושמאלה, מודר מתהליך קבלת ההחלטות בממשלה.

גם אם אזקוף לזכות נתניהו את הסכמי השלום האחרונים, נראה שהוא לא יצליח לממש את הפוטנציאל להסכמים עם מדינות נוספות שמתעניינות בכך. בתוך הקואליציה יתנגדו לעמדה פשרנית כלפי הפלסטינים, ואותן מדינות לא יוותרו כליל על תמיכה בפלסטינים. היזכרו בהתנגדות מימין להסכמי אברהם.

איני בטוח שאני רוצה קואליצית ימין על-מלא, בוודאי שאיני רוצה קואליצית ימין עד הקצה.

אי אפשר לסמוך על מדיניותו הכלכלית של נתניהו הנוכחי, שלא מעביר תקציב ונוקט מדיניות פזרנית ונטולת ראייה מקיפה.

לא ראוי שנתניהו, שמואשם בהליך פלילי, יניע חקיקה שתסדיר את היחסים בין הרשות השופטת ובין שתי הרשויות האחרות.

אסור שיהיה ראש ממשלה שאי אפשר לסמוך על התחייבותו, אפילו כשהוא מעגן אותה בחקיקה.

האם יש מקום לעצום עין לנוכח שתי העברות הנדונות, לא להיות נוקשה אלא פרגמטי, ולהעדיף את נתניהו כראש ממשלה כי הוא הטוב מכולם ובליגה אחרת? להערכתי, זה לא המצב

ספק אם נתניהו יצליח להשיג את ההישגים שיכול היה להשיג בתנאים אחרים, כשהוא מחלק את זמנו בין תפקוד כראש ממשלה ובין התגוננות והשתתפות בהליך פלילי אינטנסיבי בגין האישומים שכבר הוגשו נגדו.

לסיכום

הגיע הזמן שנתניהו יסיק מסקנות. אחרת חברי הליכוד והמועמדים מטעם המפלגה בבחירות יצטרכו להסיק מסקנות ולמנוע ממנו מלהגיע לתפקיד ראש הממשלה הבא של מדינת ישראל.

אשמח לקבל תגובות בדוא"ל:  benigold107@gmail.com

רואה חשבון במקצועו. פרש מעבודה לאחר שנים רבות במוסד פיננסי. מעוניין בתגובות של הקוראים: תגובות תומכות הן נחמדות ומעודדות, ותגובות ביקורתיות מקדמות דיון לגופו של עניין.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,009 מילים

נתניהו נגד מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית

היה ראוי למנוע מנתניהו את ההשתתפות בבחירות, על בסיס שלילתו את קיומה של מדינת ישראל כמדינה ריבונית, יהודית ודמוקרטית. אני מאמין שנתניהו רוצה במדינה ריבונית, יהודית ודמוקרטית בליבו ובפיו, אבל במעשה ובמחדל הוא פוגע משמעותית במשילות ובריבונות של מדינת ישראל, באופיה היהודי של המדינה ובאופיה הדמוקרטי. פגיעות אלו צריכות להניע כל אזרח ישראלי, כל יהודי וכל מי שהדמוקרטיה חשובה לו להתגונן ולהביא את המצב לתיקונו.

ראוי למנוע מנתניהו את ההשתתפות בבחירות, על בסיס שלילתו את קיום המדינה כריבונית, יהודית ודמוקרטית. אני מאמין שנתניהו רוצה במדינה כזו בליבו ובפיו, אבל במעשה ובמחדל הוא פוגע בכך

פגיעות אלו יכולות להוות עילה למנוע מנתניהו  להיות מועמד לכנסת, על פי חוק יסוד הכנסת (סעיף 7א.(א)):

"… ולא יהיה אדם מועמד בבחירות לכנסת, אם יש … במעשיו של האדם, לרבות בהתבטאויותיו, לפי הענין, במפורש או במשתמע, אחד מאלה:

א. שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; … ".

אגב, ייתכן שעילה דומה תקפה גם ביחס לחברים אחרים בממשלה, מכוח האחריות המשותפת של חברי הממשלה (על בסיס חוק יסוד הממשלה, סעיף 4) או בגלל תרומה ישירה שלהם לפגיעות.

או אולי בגלל תרומה ישירה שלהם לפגיעות. אבל, נראה שדי היה ברצון של נתניהו כדי שהממשלה תימנע מהפגיעות שיידונו כאן. תוכנית הטלויזיה "עובדה" ששודרה ב-21/1/21, דקה 39:44.

רק עד היום (יום חמישי 11/2/21) אפשר להגיש בקשה לוועדת הבחירות למנוע מנתניהו להיות מועמד לכנסת הבאה לפי החוק שלעיל. נראה שקשה עד בלתי אפשרי לעמוד במועד הזה. האם יש לך חלופה איך להתגונן? ייתכן שיש חלופה כזו, הדורשת אומץ (מאחרים), שאפרסם ברשומה נפרדת.

ממשלת ישראל ונתניהו העומד בראשה לא מצייתים לשני חוקי יסוד. די בכך כדי להדגים ולהסביר את מגוון הפגיעות בתפקודה ובאופיה של המדינה בכל שלושת המרכיבים הקריטיים הנדרשים בחוק. כל קורא יוכל לחפש פגיעות נוספות במעשים אחרים.

רק עד היום (יום חמישי 11/2/21) אפשר להגיש בקשה לוועדת הבחירות למנוע מנתניהו להיות מועמד לכנסת הבאה לפי החוק שלעיל. נראה שקשה עד בלתי אפשרי לעמוד במועד הזה. האם יש חלופה להתגוננות?

שתי עבירות על חוקי יסוד

החוק הטיל על הממשלה שתי מטלות שהיא לא קיימה: האחת, הגשת הצעת חוק ממשלתית לכנסת, שעניינה תקציב המדינה לשנת 2021, והשנייה היא קביעת מנגנון הכרעה וקבלת החלטות בממשלה. המקור של שתי המטלות הוא שני חוקי יסוד. להרחבה ראו בפוסט קודם שכתבתי "הפרת אמונים ונבצרות – לכאורה".

אי אפשר להתייחס לשתי עברות על חוקי יסוד כמו אל תרגיל פוליטי, ואפילו לא כמו אל תרגיל פוליטי מלוכלך ואגרסיבי, שאפשר לעבור עליו לסדר היום.

שלושת המאפיינים שבחוק

על פי ויקיפדיה (בערך "מדינה"), אחד המאפיינים העיקריים הנדרשים להגדרת ישות טריטוריאלית כמדינה על פי המשפט הבין-לאומי הפומבי הוא שלטון וריבונות, היינו:

"גוף יחיד השולט על האוכלוסייה בתוך הטריטוריה באמצעות חוקים ומוסדות ובכלל זה היכולת לשלוט על שטח המדינה, ולאכוף את חוקיה".

השופט אהרון ברק קבע (לפי הערך "מדינה יהודית ודמוקרטית" בויקיפדיה), שהפירוש המינימלי ביותר למושג "מדינה יהודית" כולל בתוכו גם את מורשת ישראל כמרכיב מרכזי במורשתה הדתית והתרבותית. כמו כן, קבע שהפירוש המינימלי ל"מדינה דמוקרטית" כולל בתוכו גם את שלטון החוק.

פגיעה בשלטון ובריבונות

שתי העבירות הן כמו טילים מונחים שפוגעים בדיוק מירבי בשתי מטרות, שהן לצערנו שתיים משלוש רשויות השלטון בישראל – הממשלה והכנסת. במטרה השלישית והאחרונה, הרשות השופטת, נלחם נתניהו בדרכים אחרות.

שתי העבירות שביצע הן כמו טילים מונחים שפוגעים בדיוק מירבי ב-2 מטרות, שהן לצערנו 2 מתוך 3 רשויות השלטון בישראל – הממשלה והכנסת. במטרה ה-3, הרשות השופטת, נלחם נתניהו בדרכים אחרות

העבירה של אי קביעת מנגנון הכרעה במחלוקות בממשלה כמעט משביתה את עבודת הממשלה, כי צריך לקבל החלטות בהסכמה כמעט מלאה. ראוי להסתייג: זו השערה. לא מצאתי פרסום למנגנון ההכרעה בממשלה בפועל.

רק בימים האחרונים התברר שיש חוות דעת של הייעוץ המשפטי לממשלה (לפי כתבה באתר כלכליסט "פשרה אחרי הבלאגן: … " מיום 5/2/21) מחודש אוגוסט 2020, הקשורה לעניין. מכאן שלוחה בקשתי לפרסמה בהקדם. לחילופין, ייתכן שהיעדר המנגנון מחייב את גנץ להשיג את הפריטטיות על ידי מניעת העלאת נושאים לסדר היום, וכך משתבשת עבודת הממשלה.

בדרך הטבע, רבות הן הדעות והמחלוקות בקרב חברי הממשלה לגבי דרכי הפעולה הרצויות. לכן, בהיעדר מנגנון, ניתן לצפות שיהיו מחלוקות שלא יוכרעו, שדיונים יתבטלו או יתאחרו או יתמשכו או יתרוקנו מתוכן (כי ההחלטות יתקבלו לפני הדיונים), או צירוף של השיבושים הללו. כפי הנראה, הציפיות מתממשות.

העבירה של אי הגשת הצעת תקציב לשנת 2021 גרמה בהכרח לאי חקיקת תקציב לשנה זו. חוק תקציב נועד לתת לכנסת כלי לקבוע את הקצאת המשאבים של המדינה, זה חלק מתפקידה השלטוני. זה חלק כה מהותי של תפקידה השלטוני, עד שהחוק קובע שאם הכנסת לא מצליחה בו אז נגזר עליה להתפזר, כי היא לא ממלאת את תפקידה כראוי. הייתה כאן פעולה על מנת לחסל – והיא הצליחה. מדוע ננקטה פעולה זו?

"כולנו יודעים למה לא עבר תקציב. זה אפילו לא פיל בחדר, זה סוד גלוי",

דברי השופט יצחק עמית.

בישיבת הממשלה ביום חמישי 4/2/21 בלילה (יש מי שכינה אותה "ישיבת הצרחות") נפל דבר בישראל. מצד אחד, רוב השרים המשתתפים בהצבעה (לפי ספירה רגילה של רוב ומיעוט) היו בעד קבלת החלטה מסוימת, ומצד שני כל גוש 'כחול לבן' היה נגד. מנדלבליט סבר שההצעה לא התקבלה בגלל דרישת החוק לכוח שווה לשני הגושים בממשלה, ואילו השר אוחנה וח"כ זוהר סברו שההצעה כן התקבלה. מחלוקת זו לא הוכרעה! הממשלה קיבלה מאוחר יותר החלטה בהסכמה. לא מדובר במחלוקת שכיחה בעד החלטה או נגדה, אלא מחלוקת מהי החלטת הממשלה – האם התקבלה הצעת ההחלטה או לא.

מה היה קורה אם תרחיש דומה היה קורה בדיון על הצעת החלטה לתקוף את איראן במלוא הכוח הצבאי בעקבות סיכון אסטרטגי וקיומי למדינת ישראל, על רקע תהליך ההתגרענות שלה? למי הרמטכ"ל היה מציית?

מה היה קורה אם תרחיש דומה היה קורה בדיון על הצעת החלטה לתקוף את איראן במלוא הכוח הצבאי בעקבות סיכון אסטרטגי וקיומי למדינת ישראל, על רקע תהליך ההתגרענות שלה? למי הרמטכ"ל היה מציית?

יוצא איפה שנתניהו פגע מהותית ביכולת השליטה של שתי רשויות שלטון, לרבות יצירה של פוטנציאל ממשי לאנרכיה בממשלה.

פגיעה במדינה יהודית

הרב פרופ' נחום רקובר, מומחה למשפט עברי, פותח את הקדמתו לספרו "שלטון החוק בישראל" (אתר "דעת", הקדמה ועמ' 10, 76, 84) בטענה שרעיון שלטון החוק טבוע בעצם הוויתו של עם ישראל. דומני, שהפסוק שמבטא זאת בפרוש הוא דברי ה' על אברהם:

"כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט". (בראשית יח,יט)

לשיטת רקובר, ייעודם המרכזי של אברהם, אבי האומה, ויוצאי חלציו הוא הגשמת המשימה הבלתי פוסקת למיזוג הרמוני ושלם בין המשפט ובין הצדק, לעשיית משפט המבוסס על אדני הצדק בעולם כולו. הוא מביא את הקובלנה של אברהם כלפי האל:

"השופט כל הארץ לא יעשה משפט" (בראשית יח,כה),

וכותב:

"דומה שאין לך ביטוי נוקב לכפיפות הכול – לא רק הברואים, אלא כביכול אף הבורא – בפני המשפט".

גם ראש הממשלה כפוף למשפט. כפי שכותב רקובר:

"כאן מודגשת כפיפות הכול לחוק, אף מעצבי החוק: 'קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים' ".

גם נתניהו שיזם את חקיקת ממשלת החילופים בחוק, צריך לציית לחוק.

"לאור הדברים שראינו, ברור הדבר שעובד הציבור כפוף לחוקי המדינה ככל אזרח אחר".

דומה, שרקובר מתייחס בספרו לא רק למשפט התורה, היינו ההלכה, אלא לחוק המדינה לרבות הדינים הנהוגים במדינת ישראל. וכך הוא כותב:

"הדרישות שהציב המשפט העברי לתוקפם החוקי של הדינים הן מאדני היסוד בעקרון 'שלטון החוק' בן זמננו. 'דינא דמלכותא' במידה שלא נפגם בפגם של אי חוקיות, הריהו כלל המסדיר את הנהגתה של חברה הכפופה למסגרת חוקית. וכך הוכר הכלל דינא דמלכותא במשפט העברי לא מכוחו של שלטון זה או אחר, אלא – אם אפשר להתבטא כך – מכוח היותו כלל בינלאומי, המונח ביסודם של כל חברה ועם. כי 'מלך במשפט יעמיד ארץ'". (משלי כט,ד)

שתי העבירות שנתניהו וממשלתו עושים, פוגעות גם בהטמעת מורשת ישראל כמרכיב מרכזי במורשתה של מדינת ישראל.

פגיעה במדינה דמוקרטית

העבירות המדוברות הן, כמובן מאליו, פגיעה פשוטה וברורה בשלטון החוק, וממילא בדמוקרטיה.

ובלשון ויקיפדיה (בערך "דמוקרטיה", פרק "עקרון שלטון החוק"):

"שלטון החוק והשוויון בפני החוק. יש משמעות לבחירות לרשות המחוקקת, רק אם החוקים הם אכן הקובעים שכן העם מצביע למפלגות מסוימות על מנת לקדם תהליכים מסוימים. על כן, שלטון החוק הוא התנאי ההכרחי לקיומה של דמוקרטיה מתפקדת."

רעיון שלטון החוק טבוע בעצם הווית עם ישראל. כנאמר בדברי ה' על אברהם: "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט"

דחיפות התיקון

תיקון שתי העבירות בהקדם הוא חיוני. מנגנון החלטות תקין ישפר את החלטות הממשלה, כמוסבר לעיל, פעילויות שונות יחזרו לשגרה של תקצוב ממשלתי, והמחויבות והמודעות של כלל הציבור לציות לחוק צפויות להשתפר. העובדה שהיעדר חוק תקציב בדצמבר 2020 יגרום לפיזור הכנסת במרץ 2021 לא פוטרת את הממשלה הנוכחית מהגשת הצעת חוק לפי חוק יסוד הממשלה. טוב מאוחר מאשר אף פעם.

כידוע, הכנסת מוגבלת בפעילותה בתקופת המעבר הנוכחית. למרות זאת, חוק תקציב 2021 ראוי להיות חריג מסיבות שונות:

  1. הסתמכות המדינה על תקציב 2019, שנקבע בראשית 2018 – לפני שלוש שנים. מטבע הדברים הצרכים, המשאבים וסדר העדיפויות משתנים במשך הזמן.
  2. הסתמכות המדינה על הוראת שעה, שרחוקה מלהיות דומה לתקציב במתכונת השגרתית, הן ברמת הפירוט והן בהכנות ובשיקול הדעת של הדרג הפקידותי (המבורך).
  3. הצורך שטרם מומש, שהגורם המוסמך לקבוע את החלוקה הפנימית של התקציב לממשלה, היינו הכנסת, יעשה זאת בהתחשב במשבר הקורונה והשלכותיו העצומות.
  4. הצורך לאשר תוכנית כלכלית שמתייחסת לא רק לצד ההוצאות של הממשלה, אלא גם לצד הכנסות המדינה, שמתייחסת גם לגירעון על ידי הגדלת מיסים או הקטנת הוצאות, ושמשקפת מדיניות של חלוקת העומס בין ההווה ובין העתיד.

צירוף שיקולים אלו, שהוא חסר תקדים, צריך להניע את הממשלה והכנסת לפעול גם בתקופת המעבר, ואת בג"ץ לאשר זאת, אם יידרש לכך.

מובן, שזכותה של הכנסת הבאה תישמר לתקן את חוק התקציב כרצונה.

תיקון עצמי

הדרך האחת לתיקון העבירות היא תיקון עצמי. נתניהו יכנס את הממשלה, והממשלה תאשר בהסכמה שינוי בתקנון עבודת הממשלה, כך שיתאים למכלול הדרישות בחוק יסוד הממשלה. התיקון יכול להסתיים תוך 48 שעות.

לגבי התקציב, אפשר לחוקק את התקציב, לכאורה, תוך 16 ימים. כך עולה מההסכמה בין כחול לבן ובין הליכוד בדצמבר 2020 (לפי כתבה באתר מעריב, "הסכמה בין כחול לבן לליכוד …" מיום 21/12/20). ניתן לתקן את התקציב בהמשך שנת 2021, לפי הצורך. הממשלה צריכה להתכנס ולאשר הצעה לתקציב, להגישו לכנסת, כדי שזו תחוקק אותו.

תיקון בחוק מיוחד

דרך הפעולה השנייה לתיקון העבירות היא חוק מיוחד שהכנסת תחוקק כהוראת שעה. החוק יכלול מנגנון הצבעה בממשלה, שיענה לדרישת השיויון שבחוק היסוד, ותמריץ להגשת הצעת תקציב. התמריץ יהיה סנקציה – אם הממשלה לא תגיש לכנסת הצעת תקציב עד למועד שייקבע, אז חברי הממשלה לא ייכללו ברשימות המועמדים בבחירות לכנסת. התמריץ לא יופעל אם הממשלה תצביע על הצעה שהכין משרד האוצר, ובהצבעה לא תהיה הכרעה בעד או נגד.

סיכום

המדינה במשבר קשה, שכולל גם עבירות של הממשלה על שני חוקי יסוד. על ראש הממשלה לציית לשני החוקים בהקדם, אחרת הוא, ואולי גם אחרים, יענשו. שרים, ח"כים ואזרחים מן השורה צריכים ללחוץ כדי למנוע את המשך קיום העבירות, ואם צריך אז לחוקק חוק נוסף.

רואה חשבון במקצועו. פרש מעבודה לאחר שנים רבות במוסד פיננסי. מעוניין בתגובות של הקוראים: תגובות תומכות הן נחמדות ומעודדות, ותגובות ביקורתיות מקדמות דיון לגופו של עניין.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,652 מילים

הפרת אמונים ונבצרות - לכאורה

החוק הטיל על הממשלה שתי מטלות שהיא לא קיימה. ראשית, הממשלה צריכה לקיימן בהקדם. שנית, ראוי לפתוח בהליך משפטי שמטרתו לבדוק חשד להפרת אמונים על ידי הממשלה והעומד בראשה. אם ראש הממשלה הפר אמונים אז לכאורה נבצר ממנו לכהן כראש ממשלה.

החוק הטיל על הממשלה שתי מטלות שהיא לא קיימה. ראוי לפתוח בהליך משפטי שמטרתו לבדוק חשד להפרת אמונים על ידי הממשלה והעומד בראשה. אם רה"מ הפר אמונים, אז לכאורה נבצר ממנו לכהן כראש ממשלה

מטלה אחת היא הגשת הצעת חוק ממשלתית לכנסת, שעניינה תקציב המדינה לשנת 2021, כנדרש בחוק יסוד משק המדינה הקובע:

"הממשלה תניח על שולחן הכנסת את הצעת חוק התקציב במועד שקבעה ועדת הכספים של הכנסת אך לא יאוחר מששים ימים לפני תחילת שנת הכספים, ואולם בתקופה כאמור בסעיף 36א(ב) לחוק-יסוד: הכנסת, תונח הצעת חוק התקציב על שולחן הכנסת במועד שקבעה ועדת הכספים של הכנסת אך לא יאוחר מ-45 ימים לפני היום הקובע כאמור באותו סעיף".

מטרת ההגשה היא חקיקת חוק התקציב על ידי הכנסת. המדינה עדיין זקוקה לתקציב, והכנסת עדיין יכולה לחוקק אותו. אפשר לחוקק את התקציב, לכאורה, תוך 16 ימים, ולתקנו בהמשך שנת 2021 לפי הצורך. כך עולה מההסכמה בין כחול לבן והליכוד ב-20/12/20, להגיש את תקציב 2021 עד ל- 5/1/21.

העובדה שהיעדר חוק תקציב בדצמבר 2020 יגרום לפיזור הכנסת במרץ 2021 לא פוטרת את הממשלה מהגשת הצעת חוק התקציב לפי חוק יסוד הממשלה. טוב מאוחר מאשר עוד יותר מאוחר.

המטלה השנייה היא קביעת מנגנון הכרעה בממשלה, כנדרש בחוק יסוד הממשלה:

"מספר השרים המזוהים כבעלי זיקה לראש הממשלה יהיה שווה למספר השרים המזוהים כבעלי זיקה לראש הממשלה החלופי; ואולם לא היה מספר השרים שווה כאמור, תקבע הממשלה מנגנון הצבעה שלפיו כוח ההצבעה של כלל השרים בעלי הזיקה לראש הממשלה בממשלה יהיה שווה לכוח ההצבעה של כלל השרים בעלי הזיקה לראש הממשלה החלופי, או כללים לעניין אופן קבלת ההחלטות שיבטיחו יחס כאמור".

מספר השרים כיום אינו שווה.

מנגנון ההכרעה נועד להחליף את המנגנון, שנראה מובן מאליו – החלטה לפי רוב קולות – במנגנון שיבסס את הכרעת הממשלה על כוח שווה לשני הגושים בממשלה הפריטטית. תקנון הממשלה הנוכחי בעניין מנגנון קבלת ההחלטות בממשלה לא תואם את החוק.

מנגנון ההכרעה נועד להחליף מנגנון, שנראה מובן מאליו – החלטה לפי רוב קולות – במנגנון שיבסס הכרעות על כוח שווה לשני הגושים בממשלה הפריטטית. התקנון הנוכחי בעניין קבלת ההחלטות בממשלה לא תואם את החוק

המנגנון הקיים בפועל לא ברור ולא גלוי, וקשה לפיכך להעריך עד כמה הוא מזיק לקבלת החלטות בממשלה, שכידוע זוכות לביקורת ציבורית. אין איש יודע עד מתי תכהן ממשלת החילופים הנוכחית. ראוי להסדיר את העניין, גם מתוך תקווה שמנגנון תקין ישפר גם את ההחלטות, וגם בגלל הצורך הברור מאליו לציית לחוק.

האחראים להפרות וחקירתם

חוק יסוד הממשלה (סעיף 4) קובע:

"הממשלה אחראית בפני הכנסת אחריות משותפת …".

המסקנה המתבקשת היא שכל חברי הממשלה אחראים בשותפות לפעולות הממשלה, לרבות אי ציות לחוק. בדיקה משפטית וחקירה משטרתית עשויות להגיע להבדלים באחריות בין השרים, אבל חלק מהשרים יימצא אחראי, מן הסתם.

חשוב לציין, נקודת המוצא של הבדיקה לא צריכה להיות חזקת החפות, אלא האחריות המשותפת לאי ציות לחוקי היסוד: ברור לכול מהן דרישות החוק מהממשלה, וברור לכול שהממשלה לא קיימה אותן. מנקודה זו, כל שר יצטרך להתאמץ ולשכנע שהוא אינו נושא באחריות.

הפרת אמונים

חוק העונשין (סעיף 284) קובע:

"עובד הציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור, אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה כנגד יחיד, דינו – מאסר שלוש שנים".

אי ציות של השרים או חלקם לשני חוקי יסוד הוא, לכאורה, הפרת אמונים. החוק הטיל על הממשלה חובה והיא לא מילאה אותה. פומביות הפרת החוק – אינה הופכת אותה למותרת. הבדיקה לא תידרש להוכיח מדוע לא היה ציות לחוק. די בכך שהחוק לא קוים.

אי ציות שרים ל-2 חוקי יסוד הוא, לכאורה, הפרת אמונים. החוק הטיל על הממשלה חובה והיא לא מילאה אותה. פומביות הפרת החוק – אינה מתירה אותה. לא נדרש להוכיח מדוע לא היה ציות לחוק. די שהחוק לא קוים

יחד עם זאת, ראוי לציין את דברי קרן טרנר (מנכ"ל משרד האוצר, לשעבר) בתכנית "עובדה" מה-21/1/21, דקה 39:40:

"שר האוצר לא יכול להעביר תקציב בלי ראש הממשלה, ואם ראש הממשלה היה רוצה שיהיה תקציב לשנה הזאת, זה היה קורה. תגיד לי, איזה תירוץ יש לממשלה, שכוננה ביוני, שאין לה תקציב ל-21'? איזה? מה יכול להיות שם? כאילו, מה? איך הגיוני שאין תקציב? אין באמת סיבה שאין תקציב, נכון? יכל להיות תקציב. לא בגלל שום דבר ענייני אין תקציב".

ושאול מרידור (ראש אגף התקציבים, לשעבר) כתב:

"בשבוע השני של ינואר 2018 ממשלת ישראל אישרה את תקציב המדינה לשנת 2019. שלוש שנים חלפו, והממשלה לא אישרה מאז תקציב מדינה […]. בשלוש שנים אלו, וביתר שאת בשנה האחרונה, שבה העולם כולו השתנה מקצה אל קצה, בחרה הממשלה שלא לאשר תקציב ולצעוד למערכת בחירות רביעית. לשם השוואה, במשבר הכלכלי של 2003 ממשלת ישראל אישרה שני תקציבים בשנה. […] ראש הממשלה ושר האוצר בחרו לפעול אחרת, והתוצאה היא נזק חמור ומתמשך למשק".

נבצרות

שרים שאחראים לאי הציות לחוקים הפרו, לכאורה, את הצהרת האמונים שלהם כחברי כנסת. חוק יסוד הכנסת (סעיף 15(א)) קובע:

"חבר הכנסת יצהיר אמונים; ואלה דברי ההצהרה: "אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת".

אם ראש הממשלה אחראי לאי הציות והוא הפר אמונים ואת הצהרתו כחבר כנסת, אז (לכאורה) הפרת ההצהרה אינה סמלית בלבד אלא יוצרת נבצרות מלכהן כראש ממשלה.

ראשית, נבצרות זו מתקבלת על הדעת.

שנית, החוק קובע:

"קרא יושב ראש הכנסת לחבר הכנסת להצהיר הצהרת אמונים והחבר לא עשה כן, לא יהנה החבר מזכויותיו של חבר הכנסת כל עוד לא הצהיר." (שם, סעיף 16)"

מצבו של ראש ממשלה כאמור לעיל צריך להיות גרוע ממצבו של מי שנבחר לכנסת ולא הצהיר: האחרון לא מתחייב לשמור אמונים, אבל אולי בפועל ישמור. למרות זאת הוא מאבד את זכויותיו כחבר כנסת. לא כל שכן, חבר כנסת שידוע כי הפר אמונים, צריך לאבד את אותן זכויות.

אחת מזכויותיו של חבר כנסת היא לכהן כראש ממשלה. חוק יסוד הממשלה קובע (סעיף 5(ב)):

"ראש הממשלה, ובממשלת חילופים – גם ראש הממשלה החלופי – יהיה מבין חברי הכנסת".

לפיכך, נבצר ממי שהפר אמונים לכהן כראש ממשלה.

תקופת המעבר

כידוע, הכנסת מוגבלת בפעילותה בתקופת המעבר הנוכחית. למרות זאת, חוק תקציב 2021 ראוי להיות חריג:

  • על רקע אי קיום חוק תקציב 2020 וממילא המשכיות של תקציב 2019, שנקבע בראשית 2018, לפני זמן רב.
  • הסתמכות הממשלה (גם) על הוראת שעה, שמתמודדת עם צרכי המדינה עד לחקיקת התקציב, שהוא הפתרון התקני והראוי.
  • וכמובן הצורך שטרם מומש, שהגורם המוסמך לקבוע את מסגרת התקציב לממשלה, היינו הכנסת, יעשה זאת בהתחשב במשבר הקורונה והשלכותיו העצומות.

שלושת השיקולים הללו, חסרי התקדים, צריכים להניע את הממשלה והכנסת לפעול כמתואר כאן, ואת בג"ץ לאשר זאת, אם יידרש לכך. מובן, שזכותה של הכנסת הבאה תישמר לתקן את חוק התקציב כרצונה.

רואה חשבון במקצועו. פרש מעבודה לאחר שנים רבות במוסד פיננסי. מעוניין בתגובות של הקוראים: תגובות תומכות הן נחמדות ומעודדות, ותגובות ביקורתיות מקדמות דיון לגופו של עניין.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,033 מילים
מדוע שהממשלה תהפוך לרגילה? להבנתי את חוק יסוד הממשלה, הממשלה תמשיך להיות ממשלת חילופים עם התכונות שנקבעו לה בחוק (פריטטיות , לדוגמא) למעט החלפת ראש הממשלה.
כל הזמן // יום שני, 8 במרץ 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

למקרה שפיספסת

ראיון "בסופו של דבר, זה או בנט או ביבי"

יו"ר ימינה עשוי להיות זה שיכריע איזו ממשלה תוקם אחרי הבחירות בעוד שבועיים, והאם בנימין נתניהו יעמוד בראשה ● בראיון נרחב הוא פורס את משנתו - כלכלה, משפט, הפלסטינים, יהדות ארה"ב, חרדים ועוד - ומבקש לשכנע שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב ● "יש דור שלם שלא מכיר שום דבר אחר חוץ מביבי, וחושב שישראל לא תשרוד בלי ביבי. אין טעות גדולה מזו. לא רק שישראל תשרוד: היא תמריא ביום שאחרי נתניהו"

עוד 5,201 מילים

״עזבי, אני כבר אדבר עם אמא שלי״

לפני כמה שנים השתתפתי בפגישה ארוכה, שהייתי צריכה להציג רק 10 דקות מתוכה. במשך כל הפגישה ישבתי ועבדתי וחיכיתי לתורי. אחד המהנדסים שישב לידי שאל מה אני עושה. עניתי לו שכדי להספיק להגיע למקלחות של הילדים אני צריכה לעבוד בכל דקה פנויה. הוא מצידו ענה שההעדפה שלו היא להגיע אחרי המקלחות.

במשך הפגישה עבדתי וחיכיתי לתורי. מהנדס שישב לידי שאל מה אני עושה. עניתי שכדי להספיק להגיע למקלחות של הילדים אני צריכה לעבוד בכל דקה פנויה. הוא ענה שההעדפה שלו היא להגיע אחרי המקלחות

עוד משחר ילדותי היה ברור שתהיה לי קריירה. לאחרונה חבר הזכיר לי, שכשהתחתנתי הצהרתי שהילדים שיהיו לי לא יפריעו לי בדרך. אני עובדת שעות ארוכות ותובעניות עוד מימיי כסטודנטית. את משרת הניהול שלי קיבלתי בהיותי בהריון, ואף מצאתי את עצמי עובדת מדי פעם במהלך חופשת הלידה. גם בן זוגי מפתח קריירה משלו ושנינו לא נמצאים הרבה בבית. כמי שגרה בישוב קהילתי, בשנים שהילדים היו קטנים הייתי שומעת משפטים בנוסח: "המטפלת מגדלת לה את הילדים". נוצר פה פרדוקס, מצד אחד יש ציפייה שתצליחי, ומהצד השני מצפים שתהיי אמא במשרה מלאה.

תחילת שנת 2021, ועדיין נשים יזמיות רבות מוצאות את עצמן בלחץ מתמיד של הרצון לאזן בין הקריירה והמשפחה. לאורך זמן המתח הזה שוחק ולא מתגמל. כשעבדתי בחברת הייטק גדולה נוכחתי לדעת, שיש הרבה נשים שמגיעות לדרגות ניהול בכירות, לא עומדות בלחץ ועוזבות.

החדשות הטובות הן שהנשים שהתמידו לאורך השנים ולא פרשו הפכו להיות מנהלות בכירות, או אפילו מנהיגות. הן אימנו את עצמן לפרוץ גבולות באופן מתמיד, להפוך להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמן, לפתור בעיות בצורה יצירתית, לעמוד בלחצים מבלי להישבר ולהאמין בעצמן וביכולות שלהן בכל רגע נתון.

זוהי מיומנות נרכשת בצורה הדרגתית ונדרשת שלמות פנימית עם התהליך. למשל, כשהילדה שלך מציירת את המטפלת בציור המשפחתי של יום המשפחה בגן. או כשאנשים תוהים איך יכול להיות שאת גם עושה קריירה, וגם הילדים יוצאים מוצלחים?

אז איך בכל זאת הצלחתי להתמיד? הקפתי את עצמי בנשים חזקות ומדהימות שעשו זאת לפני, והרבה חריצות. אפשר לומר שבמובן מסוים הן סללו עבורי את הדרך והפכו אותה לקלה יותר עבורי. כי האמביוולנטיות לא מגיעה רק מהחברה, אלא נכנסת לתוך הבית. כשהילדים קטנים הם רוצים את אמא לידם, אבל כשהם גדלים, הקריירה של אמא הופכת עבורם למקור גאווה והשראה.

החדשות הטובות הן שהנשים שלא פרשו לאורך השנים הפכו למנהלות בכירות ואף למנהיגות. זו מיומנות נרכשת ונדרשת שלמות פנימית עם התהליך. למשל, כשהילדה שלך מציירת את המטפלת בציור המשפחתי של יום המשפחה בגן

הבת שלי, לדוגמה, רצתה לעשות בגרות 5 יחידות במתמטיקה, פיזיקה ומחול, והמורה אמרה לה שזה יותר מדיי ושהיא לא תצליח. היא אמרה למורה:

"עזבי, אני כבר אדבר על זה עם אמא שלי".

הדרך היחידה לצלוח את זה היא לדעת להבדיל עיקר לתפל. ידעתי שחשוב לי להקריא סיפור כל לילה לפני השינה, לשחק משחקי קופסה ולהקשיב. בשביל להצליח לעשות את זה עם מלוא הסבלנות, עשיתי מיקור חוץ לכל שאר מטלות הבית. גם אם הייתה לכך הוצאה כספית משמעותית. זו הייתה לגמרי השקעה ארוכת טווח; במשפחה שלי, בקריירה ובעצמי.

המסר שלי לאימהות, זה קחו עזרה ותהפכו  את הילדים למעורבים. שידעו מה אתן עושות ומה התרומה שאתן מביאות. בסופו של דבר זה מעצים אותם. עבורי ילדים וחיי משפחה הם לא גורם מעכב אלא מנוע צמיחה!

אפרת שגיא-אופיר, מנהלת ראשית ואחת ממייסדות חברת Air Doctor ,חברת סטארט-אפ בתחום הבריאות הדיגיטלית המקשרת בין מטיילים לרופאים מקומיים ברחבי העולם. Air Doctor הוא הסטארט-אפ השני של אפרת, בעבר הקימה את Sun Effect, חברה בתחום האנרגיה הסולארית. היא החלה את הקריירה שלה בהנדסת תעשייה באינטל, בהמשך הובילה את ניהול שרשרת האספקה ​​בחברת BetterPlace בשנת 2020 נבחרה לאחת מחמש המועמדות הסופיות ומקום ראשון בחירת הקהל בתחרות עולמית Quesnay למייסדות בתחום InsurTech כהוקרה על עבודתה ב .Air Doctor. צילום: נתי כהן

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 500 מילים

"אם בחמישה סקרים לפני הבחירות לא נעבור את אחוז החסימה, לא נתמודד"

בליכוד מרכיבים כבר בביטחון קואליציה עם החרדים והציונות הדתית, ובעיקר עם ימינה של נפתלי בנט ● זה לא אומר שנתניהו לא ינסה לעזור לציונות הדתית על חשבון בנט, שקד וימינה ● בכחול-לבן מרגישים הקלה גדולה - והלחץ עובר לכיוון מרצ, שם הדילמה גדולה ● וביהדות התורה רועדים מפחד מבצלאל סמוטריץ' והחלו בקמפיין בוטה במיוחד ● פרשנות

עוד 774 מילים

תגובות אחרונות

דיווח: באיחוד האמירויות לא מעוניינים בביקור של נתניהו לפני הבחירות

גדעון סער: הדור הבא לא יתנהל כלפי דרעי כמו הדור הנוכחי ● ישראל כ״ץ טוען כי יש גורם במשרד האוצר שעיכב את אישור מענקי החזרה מהחל״ת ● מתן כהנא: לא נשב עם מרצ ● סמוטריץ׳ לגולן: מזל שלא מונית לרמטכ״ל ● יאיר גולן: בן גביר מחבל ● בן גביר: מצפה לראות אם בעוד שבועיים יהיה לו אומץ לכתוב את זה שוב ● מהיום זרים יכולים להכנס לישראל רק באמצעות בקשה לוועדת היתרים

עוד 10 עדכונים

אין רשימה מושלמת

אין לי זכות לבטל במחי יד את אפליית הלהט"בים בשם מאבק לביטול אפליית האזרחים הערבים וסיום השליטה הצבאית בגדה.

מי אני בכלל שאוכל להשוות בין סוגי אפליות ולהחליט איזו מהן חשובה יותר. מי אני בכלל שאוכל לבטל או למזער או להכחיש או להדחיק אפליה כלשהי?

קל להיות סטרייט שאומר לחברות ולחברים להט"בים שלי: עזבו, האפליה שלכם זה בקטנה.

מי אני שאוכל להשוות בין סוגי אפליות ולהחליט איזו חשובה יותר. מי אני שאוכל לבטל, למזער, להכחיש או להדחיק אפליה כלשהי? קל להיות סטרייט שאומר לחברות ולחברים להט"בים: עזבו, האפליה שלכם זה בקטנה

קל להיות יהודי שאומר לערבי: עזוב אותך. האפליה שלכם זה בקטנה.

לגיטימי להצביע לרשימה המשותפת תוך גינוי לדבריו המרתיחים של טיבי על להט"ב. בשום אופן אין לעשות לו הנחות כי הוא מייצג אזרחים שאפלייתם בשל הלאום שלהם עמוקה ומבנית, או מפני שהוא קורץ אלקטורלית לקהל מוסלמי-שמרני.

לגיטימי להצביע מרצ או עבודה תוך דרישה מהן להתנער מכל קשר למוסדות שמבנים ומנציחים אפליה של אזרחים ערבים (דירקטוריון קק"ל שנוח וחמים לשבת בו).

וחובה להזכיר כל הזמן: המאבק למען זכויות אדם ואזרח הוא מאבק שמושתת על עקרונות אוניברסליים.

לכן מדובר במאבק משולב: המאבק למען סיום אפליית הלהט"בים וכמובן לסיום אפלייתם המבנית של האזרחים הערבים ולסיום המשטר הצבאי ועקרונות האפרטהייד המעציבים ששולטים בחיי תושבי הגדה – הם מאבקים משולבים. מאבקים שמושתתים על התנגדות להפרת זכויות אדם ועל דרישה לשוויון ללא הבדל לאום, דת, מוצא, מין, או נטייה מינית. כן, גם אם מישהו נורא רוצה לקרוץ לקהל השמרני-מוסלמי שלו.

המאבקים האלה משולבים במכלול מאבקים נוספים ובראשם המאבק לשוויון זכויות לנשים וכן המאבק לפירוק מודל הקצאת קרקעות המעוות והמקומם במדינת ישראל (נושא בוער, אקוטי, עצום השפעה, עצום ממדים ומושתק כפי שלמדנו מחברנו David Ben Shabat). זאת לצד המאבק הקריטי להבטחת קיום בכבוד לכל ישראלי. וכמובן המאבק הקיומי להגנה על זכויות הילדים.

תשאלו את חברת הכנסת עאידא תומא-סלימאן. היא יכולה לספר לכם כמה דברים על השילוב בין מכלול המאבקים הללו. ואם תפגשו ברחוב את ד"ר דב חנין, תוכלו גם לשמוע מפיו מספר משפטים בנדון מהתקופה שבה כיהן בכנסת.

מדובר במאבק משולב: המאבק למען סיום אפליית הלהט"בים וכמובן לסיום אפלייתם המבנית של האזרחים הערבים ולסיום המשטר הצבאי ועקרונות האפרטהייד המעציבים ששולטים בחיי תושבי הגדה

הדברים המבאסים, המקוממים והמרתיחים של טיבי מזכירים לנו:

אין רשימה מושלמת. אין. יש הרע במיעוטו או הטוב במינימליותו. אני חושב שחובה להצביע למפלגה מהמתחם הליברל-דמוקרטי והסוציאל-דמוקרטי.

אבל כזו שמקשיבה ברצינות גם לתחושות ולמחשבות של בוחרים ימנים, מסורתיים, דתיים וחרדים. מפלגה שחושבת ברצינות על חיים ביחד במרחב דמוקרטי שיש בו חילוקי דעות מהותיים וקיומיים. אבל הכל במסכרת קיום אנושי, דמוקרטי וכלכלי מכובד לכל אחד ואחת מאיתנו.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 398 מילים
עודכן לפני שעה
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

"המומחים ההודים יכולים להפוך את החברות הישראליות לתחרותיות יותר"

לגמרי לא רק מים, חקלאות ובטחון: הסחר עם הודו מגיע כבר ל-5 מיליארד דולר כולל טכנולוגיה פיננסית, סייבר ורפואה ● שגריר הודו בישראל סנג'יב סינגלה מסביר איך ממקסמים את הפוטנציאל העסקי העצום ביחסים בין המדינות, שעדיין רחוק ממימוש, ומה צפוי לקרות רגע אחרי שוך המגפה ● וממה הכי חשוב להיזהר כשרוצים להיות גדולים באסיה

עוד 932 מילים

מנדלבליט שוב בורח מאחריות

בני גנץ ביקש בשבוע שעבר תשובה משפטית מוסמכת מהגורם היחיד שמוסמך לתת תשובה כזו, בטרם העניין יגיע לבית משפט ● גנץ ביקש לדעת מה דינה של ממשלת החילופים במקרה שכחול-לבן לא תעבור את אחוז החסימה ● זו סוגיה מרכזית בעלת משקל - אבל מנדלבליט סירב להשיב עליה ● מעבר למפגן המדהים של חוסר אומץ לב מקצועי, מנדלבליט פשוט טועה בהבנת מהות תפקיד היועמ"ש ● פרשנות

עוד 801 מילים ו-1 תגובות

ראיון "אני הולך להיות שר אוצר בראס בילעינו הפעם או בפעם הבאה"

הוא לוחם שחיתות עם קבלות, רודף צדק, יהיר ועצבני ● הוא הצביע בעבר ללפיד ("כי אין לו כתבי אישום") אבל לא מבין מאיפה מצא "79 בעלי הון שמימנו אותו" ● בנט "פאשיסט", מרצ "שמאל קיצוני" ● כפיית חיסונים זה פגיעה בדמוקרטיה - אבל קריסת עסקים יותר ● בגיל 50, ירון זליכה משוכנע שיהיה שר האוצר - בסיבוב הזה או הבא ● "אני היחיד שיכול לעצור את האסון, ולסובב את הספינה"

עוד 2,410 מילים ו-1 תגובות

מנהל בחברת ניקיון תובע 300 אלף שקל ממשרד רה"מ

גנץ לנתניהו: "הקריאה לעלות על משרד המשפטים מסוכנת" ● דרעי: "כשממשלת נתניהו תקום גם גדעון יבוא. בנט ודאי" ● לפיד: "יותר חשוב לי להזיז את נתניהו מאשר להיות רה"מ" ● נתניהו בתראבין: אטפל אישית בכל אוכלוסיית הבדואים ● עודה מברך את לפיד שלא פוסל את המשותפת ● הורוביץ: לא נפרוש - פרישה היא תבוסתנות

עוד 46 עדכונים
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

הבעיה של ארז דריגס

ארז דריגס הקדיש את החלק הארי בראיון שהעניק אמש לדקדוק בעובדות ● הוא "חש בושה" אבל מבקש לשים דברים בפרופורציה ● הוא "לוקח אחריות" אבל לא מבין למה אומרים שזה "בניגוד לרצונן" ● התוצאה היא ראיון התנצלות עם הרבה מילים נכונות על "אחריות", "שינוי", "הבנה", ו"תיקון" - אבל ללא מילת התנצלות אחת

עוד 1,065 מילים

גנץ: ״שום קמפיין לא מצדיק מתן לגיטימציה לחקירת ישראל״

שקד: ״דברי הורוביץ חרפה - לא נשב עם מרצ״ ● תקווה חדשה: דבריו חמורים ביותר ● הלימודים בכיתות ז'-י' יחודשו מחר בערים ירוקות וצהובות ● כמו כן יפתחו תחת הגבלות מסעדות, מלונות ואולמות האירועים, התרבות והספורט ● גפני ישתתף באירוע של חדשות 12 למרות שהסיעה החליטה להחרים את הערוץ ● דרעי שוחח עם ראש עיריית קלנסווה על רקע ניסיון רצח מנכ״ל העירייה

עוד 17 עדכונים

עיריית תל אביב מתחמקת משימור מתחם נגה ביפו

תושבי יפו סובלים רבות בשנים האחרונות מעבודות הרכבת הקלה בשדרות ירושלים, אך לפחות ברור להם שבסוף תבוא הגאולה ● במדרחוב בת עמי שבמתחם נגה, לעומת זאת, מתברר שמחכה להם דווקא גיהינום אסתטי ● מחר צפויים להתחיל עבודות פיתוח במדרחוב שעיצב האדריכל קלמן כץ, והאבנים הטבעיות ועיטורי הערבסק היפהפיים יוחלפו במרצפות גנריות ● העירייה בתגובה: "מדובר בריצוף ישן אשר בכל מקרה היה צורך להחליפו"

עוד 693 מילים

מי היה האיש שבימי חייו כונה האדם החזק בעולם, מלך הברזל, הרקולס היהודי ושמשון המודרני? ● והאם סבב הופעות שערך ברחבי צפון אמריקה השפיע על ג'רי סיגל וג'ו שוסטר, יוצריו היהודים של "סופרמן"?

עוד 857 מילים

ראיון מפעל החיים של ג'יין פונדה

אחת הכוכבות הגדולות האחרונות של הוליווד ואקטיביסטית חברתית ותיקה, ג'יין פונדה קיבלה השבוע פרס מפעל חיים בטקס גלובוס הזהב ● הנאום שנשאה היה מרגעי השיא של ערב חסר ברק שהתנהל ברובו בזום ● בראיון לזמן ישראל היא מדברת על אביה הנרי פונדה, על "נשיא האקלים הראשון" ג'ו ביידן, על נשים מנהיגות, הסרטים שאהבה, יחסה לטלוויזיה - ומה עוד נותר לה לשנות בעולם

עוד 2,107 מילים

טיול לשבת כשהרקפות בוהקות מתמיד - סיור בהרי יהודה

אחרי סגר הקורונה הממושך ישנה הזדמנות לחזות בכלניות בשיא פריחתן ● בפארק עצמאות ארצות הברית מסלולי הליכה מסומנים לצד ספסלים ושולחנות פיקניק ● בהר יעלה ניתן ליהנות מנוף של 360 מעלות של האזור - מיהודה ועד מישור החוף הדרומי, דרך נחל שורק והר חברון

עוד 991 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה