משרד האוצר פרסם אתמול מחקר מאת הכלכלן הראשי תחת הכותרת "מי נהיה סטארט-אפיסט?" – שאלה חשובה שאמורה לבדוק מי משתתף בקטר הצמיחה של כלכלת ישראל. המשקל של הענף הזה בעוגת התעסוקה הישראלית ירד בעשור האחרון ל-12% בלבד. זה לא סימן טוב, בטח עכשיו, כשהעולם רעב לפיתוחים רפואיים, שירותים ללא קבלת קהל – ובקיצור: הייטק.

המחקר בדק את הקשר בין יכולות לימודיות, הכנסה והשכלת הורים לבין הסיכוי להיות סטארט-אפיסט. הנתונים מבוססים על ילידי שנות ה-70 עד 95 ורישומי הסטארט-אפיסטים כמעט בכל שני העשורים החולפים.

ממצאי המחקר לא מפתיעים. ככל שההורים אמידים יותר, כך גדל הסיכוי של ילדיהם לקחת חלק בעולם היזמות הטכנלוגית. לתלמידים טובים שהגיעו מרקע מוחלש יש סיכוי זהה או נמוך יותר לעבוד בסטארט-אפים לעומת תלמידים פחות טובים שהגיעו מרקע מבוסס. אם ההורים משכילים יותר אז לילדיהם סיכוי גבוה להיות יזמי הייטק, ועוד יותר מכך אם ההורים האלה למדו מקצוע מדעי.

הממצא הבאמת מטריד במחקר מנוסח כך: "לפרטים משלושת החמישונים התחתונים של הכנסת ההורים שהגיעו לעשירון העליון של המיצ"ב במתמטיקה סיכוי שווה או אף נמוך יותר להיות יזמי סטארטאפ (4.6-6.9 יזמי סטארטאפ לאלף נפש) מאשר לפרטים מהחמישון העליון של הכנסת ההורים המצויים בחציון התחתון של המיצ"ב במתמטיקה (7.0 יזמי סטארטאפ לאלף נפש). ממצא זה עשוי להצביע על עיוות הקצאה של הון אנושי בתחום יזמות סטארטאפ".

שיעור יזמי סטארטאפ לאלף נפש על פני חמישוני הכנסת הורים, חציון תחתון של המיצ"ב במתמטיקה לעומת עשירון עליון של המיצ"ב במתמטיקה (צילום: משרד האוצר)

במלים אחרות, ככל שהבית שממנו הגעת מבוסס ומשכיל יותר, כך גדל הסיכוי שלך להתברג במקצוע שבו התגמול מפנק ושעות העבודה מרובות. הלסת לא נשמטה למקרא המסקנות האלה, שאותן היה אפשר לנחש מראש, אבל תמיד טוב לדעת שזה בדוק.

בשורות קשות במשרד

עיתוי הפרסום של המחקר על הרקע המייצר סטארט-אפיסטים מעורר אי נוחות. זאת, מאחר שרק בתחילת השבוע רשות החדשנות פרסמה את ההודעה הבאה "לציבור מגישי הבקשות והחברות הנתמכות":

"בשל העדר תקציב מדינה מאושר, רשות החדשנות לא קיבלה עדיין מסגרת תקציב לשנת 2021, ולכן הרשות לא יכולה בשלב זה לאשר מתן מענקים חדשים. אנו צופים כי נקבל מסגרת תקציב מאושרת במהלך פברואר, ובמועד זה נוכל להחליט בנוגע לבקשות חדשות".

הרשות הזו, שכפופה למדען הראשי במשרד הכלכלה, היא הגוף שאמור להתניע את כל העסק של סטארט-אפים, באמצעות השקעה בתשתיות מחקר וטכנולוגיה וכמובן בתמיכות ומענקים ליזמים בראשית דרכם או לחברות צעירות ובוגרות יותר, שבחלקם הגדול הסיכון להשקעה גבוה יחסית.

בהחלט ייתכן שהתקציב לרשות, שעומד על 2.2 מיליארד שקל, יגיע בסופו של דבר בחודש הבא או באלה שלאחריו, כאשר תימצא קופסה תקציבית שתאפשר את זה אד-הוק. אלא שבינתיים היזמים שנמצאים בשלבים ראשוניים או חברות בוגרות יותר שכבר השקיעו בפיתוח וזקוקות לדחיפה נוספת, לא יכולים לחכות.

בימים האחרונים הסטארט-אפיסטים נאלצו לבשר למשקיעים, עובדים ומתעניינים שהשנה לא התקבל המענק. הכוונה גם ובעיקר לכאלה שכבר קיבלו את התמיכה בשנים קודמות ונחשבים למיזמים מבטיחים שאמורים לפרוץ קדימה.

כך קורה שדווקא בתקופה שבה העולם משליך את יהבו על טכנולוגיות רפואיות בפרט ופיתוח ענפים ושירותים שמבוססים על גישה מרחוק, היזמים הישראלים צריכים לנחש מתי ייפתחו הברזים בצנרת הממשלתית. ככל שזה עדיין נשמע מוזר, בלי תקציבי מדינה תעשיית ההזנק לא יכולה להיבנות. הכסף הפרטי תמיד יגיע רק בשלבים מאוחרים יותר כדי לקצור את הפירות.

מעבר לתמיכות ביזמים, העובדה שלרשות אין תקציב מדינה מאושר אומרת שגם חלק מההכשרות וההשמות המהירות בהייטק יידחו עד להודעה חדשה. בשיא המשבר התעסקותי החמור שהיה כאן מזה עשורים, כשהצורך להסב עובדים מעולם לא היה דחוף יותר, אחד הגופים שאמור לקחת חלק מרכזי בדבר הזה תקוע בלי תקציב.

כסף טיפש ללא אבחנה

זה מחזיר אותנו למשרד האוצר, שמצא לנכון לפרסם מחקר עם ארומה אקדמית שמתאר את העיוות המבני במצע שעליו אמורים לצמוח היזמים בדורות הבאים.

הם לא כתבו שם את ההמלצות וההשלכות, אבל גם הן מתבקשות למדי: בשביל לעודד יזמות צריך תמיכה ממשלתית שתצמצם פערים כך שגם לתלמידים מרקע עני ומוחלש יהיה סיכוי טוב להשתלב בחוד החנית של המשק. גם בשביל זה לא צריך מחקר, מספיק צוות בינמשרדי עם תקציבים ומנדט להוציא לפועל תכניות חינוך ויזמות.

אבל המדינה כולה תקועה בלי תקציב. תלמידים בחולון ורעננה הפסידו השנה מאות ימי לימודים, זה ברור. אבל לפי המחקר שצוטט כאן לחלקם הגדול זה לא ישנה את האופק הוורוד שמחכה להם אחרי השירות הצבאי, רק בזכות הבית שאליו נולדו. ל-8200 מגיעים נערים מיישובים מבוססים בשיעורים שגבוהים בהרבה מעבר לשיעורם היחסי באוכלוסייה, זה כבר ידוע מזמן.

לעומת זאת, ביישובים פחות מיטיבים היזמים לא יפתחו את כישוריהם בלי התערבות מאסיבית של השקעות וחינוך. במקרים קיצוניים, בישובים לא מוכרים בנגב, למשל, תלמידים לא למדו כמעט בכלל בשנה החולפת, רק בגלל שאין להם חיבור לרשת ומחשבים או טאבלטים. כמה יזמים ישראל תפסיד בגלל המחדל הזה?

בינתיים, הפוסטים של ישראל כ"ץ ברשתות החברתיות משקפים מציאות אלטרנטיבית, שבה הוא ובנימין נתניהו גיבשו תכניות "להשקעה עצומה ותמריצים לקידום השקעות ענק בתשתיות ובהייטק". אלא שאפילו בבנק ישראל ובאוצר עצמו נרתעים מהסעיפים האחרים של התכנית, שתפזר על הישראלים כסף טיפש ללא אבחנה.

"לא הפקידים יקבעו את המדיניות אלא הדרג הנבחר", חזר והדגיש שר האוצר לאחר שידור התכנית עובדה, שבה נחשפו השיקולים הפוליטיים שגרמו לכאוס במשרדו. מעל הכל, הפוליטיקה הקטנה של כ"ץ ונתניהו גרמה לכך שישראל מתנהלת כך, בלי תקציב מדינה.

שר האוצר ישראל כ"ץ במסיבת עיתונאים במשרדו בירושלים, 1 ביולי 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

ההודעה של רשות החדשנות היא כמובן השפיץ העליון שמעיד על כך שהשכבה שאמורה למשוך את כלכלת ישראל קדימה, לא זוכה לאופק של ודאות בסיסית מצד הגוף הממשלתי שאמור לדאוג לכך. היעדר התקציב מביא לכך שגם תכניות רווחה וחינוך מתבטלות, והן דרושות עכשיו יותר מאי פעם כדי לדאוג שליותר ויותר אנשים יהיה סיכוי להפוך לסטארט-אפיסטים.

מילא תקציב, רשות החדשנות פועלת כרגע גם בלי מנכ"ל. באופן רשמי, המנכ"ל הנוכחי אהרן אהרן מסיים את תפקידו בעוד כמה ימים, אבל בפועל הוא כבר מחוץ לעניינים. אף שעזיבתו ידועה מזה חודשים, עדיין לא מונה מחליף.

לפני שהכלכלן הראשי מפרסם מחקר עם תוצאה ידועה מראש, כדאי שיושקעו מאמצים לשכנע את השר שלהם להפנים את המובן מאליו: בלי תקציב מאושר המדינה לא יכולה לזוז. כ"ץ יודע טוב מאחרים מה הסיבה שאין תקציב. ובשביל זה כבר לא צריך מחקר של הכלכלן הראשי באוצר.