שיתוף הפעולה הכלכלי בין ישראל לאיחוד האירופי אינו קרוב למימוש הפוטנציאל שלו, בייחוד בכל הקשור למגזר הטכנולוגי, כך מגלה דוח ראשון מסוגו של האיחוד.
לדברי מחברי הדוח, תאגידים אירופיים מפגרים מאחורי מתחריהם האמריקאים והסינים הן מבחינת עסקאות מיזוג ורכישה והן מבחינת השקעות בישראל, וגם מעורבותן של קרנות הון סיכון במגזר הטכנולוגי הישראלי נמוכה מדי.
חברות אירופיות קטנות ובינוניות, שמהוות כ-99.8% מכלל העסקים הלא פיננסיים באירופה ומייצרות יותר מ-50% מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג), "נעדרות כמעט לחלוטין" מהשוק הישראלי, היות שעומדים בפניהן "חסמים משמעותיים אשר מקשים עליהן להיכנס אליו".
שיתוף הפעולה במחקר ובחדשנות מוגבל, למרות השתתפותה הגדלה של ישראל בתוכניות מסגרת של האיחוד האירופי, דוגמת תוכניות הורייזן. ההשתתפות הזאת "מתורגמת לעתים רחוקות בלבד לשיתוף פעולה הדדי", כותבים מחברי הדוח, "ניתן לשפר את תנאי המסחר והעסקים של חברות ממדינות האיחוד האירופי בישראל".
שיתוף הפעולה במחקר ובחדשנות מוגבל, למרות השתתפותה הגדלה של ישראל בתוכניות מסגרת של האיחוד האירופי, דוגמת תוכניות הורייזן. ההשתתפות הזאת "מתורגמת לעתים רחוקות בלבד לשיתוף פעולה הדדי"
לומר שיש ייצוג חסר של האירופאים בסצנת החדשנות הישראלית זו "לשון המעטה", אומר עידו אלון, אחד ממחברי הדוח, שעבד עליו במשך יותר משנה עם שי הראל ואורי אלמן.
מטרת המחקר, שכותרתו "הגברת הזדמנויות ההשקעה בקשרים הכלכליים בין האיחוד האירופי לישראל", היא לסייע ביצירת הזדמנויות מסחר והשקעה חדשות בין האיחוד האירופי לישראל "במגזרים הדינמיים ביותר של הכלכלה הישראלית", באמצעות הצעת תובנות ומידע עסקי רלוונטי למשקיעים ולחברות אירופיים.
המחקר מזהה פערים במודעות, היעדר מידע ותפיסות שגויות בשני הצדדים, גורמים שמעכבים את שיתוף הפעולה בין שני השווקים.
אלון מסביר כי לאורך השנים בריטניה הייתה המובילה בקרב מדינות האיחוד האירופי ביצירת קשרים טכנולוגיים עם ישראל. אחרי הברקזיט ועזיבתה של בריטניה, האיחוד האירופי החליט שהגיע הזמן לבחון את מקומו, ללא בריטניה, בסצנת הטכנולוגיה התחרותית של ישראל.
ההמלצות העיקריות בדוח הן להגדיל את כמות המידע הנגיש לשני הצדדים על ידי ריכוז של הזדמנויות והצעות לעסקים, השקעות ומחקר בפלטפורמות משותפות בשפה האנגלית; הגברת הדיאלוג עם מוסדות פיננסיים; יצירת קורת גג אחת למענה בנושאי מלגות מחקר והזדמנויות הקשורות באיחוד האירופי; יצירת נתיב כניסה אחד לאירופה עבור יוזמות סטארט אפ וחברות; ופרסום סיפורי הצלחה ליצירת אפקט אדוות.
ממצאי המחקר מתבססים על נתונים שנאספו על ידי עמותת סטארט אפ ניישן סנטרל, ומרכז המחקר IVC, שעוקב אחר תעשיית ההיי-טק של ישראל. מחברי הדוח ערכו כ-50 ראיונות באיחוד האירופי ובישראל בין החודשים מרץ ויולי 2020.
היסטוריה ארוכה של קשרים
לאיחוד האירופי וישראל יש היסטוריה ארוכה של קשרים דיפלומטיים וכלכליים, ובמהלך השנים הם הקימו מסגרת של הסכמים לתמיכה בקשרי המסחר, אשר סיפקו "בסיס לשגשוג השותפות הכלכלית בין השניים", לדברי מחברי הדוח.
הקשרים הכלכליים בין האיחוד האירופי לישראל משגשגים, ומסתכמים בכ-36.1 מיליארד אירו בשנה. ב-2019 הייצוא מהאיחוד האירופי לישראל הוערך ב-21.8 מיליארד אירו, והייבוא ב-14.3 מיליארד אירו, דבר ההופך את האיחוד האירופי לשותף המסחרי הגדול ביותר של ישראל.
ב-2019 הייצוא מהאיחוד האירופי לישראל הוערך ב-21.8 מיליארד אירו, והייבוא ב-14.3 מיליארד אירו, דבר ההופך את האיחוד האירופי לשותף המסחרי הגדול ביותר של ישראל
בשנים האחרונות, האיחוד האירופי גם היה היעד העיקרי להשקעות ישראליות בחו"ל, בהיקף של 58.3 מיליארד אירו ב-2018, על פי הנתונים המובאים בדוח. בנוסף, ב-2019 ישראל השקיעה כמיליארד אירו במסגרות מחקר וחדשנות באיחוד האירופי וקיבלה תמיכה כוללת של 1.4 מיליארד אירו.
המחקר מתמקד באקו-סיסטם של הסטארט אפ והון הסיכון של ישראל, בבינה מלאכותית, באבטחת סייבר ובבריאות דיגיטלית. הוא גם בוחן את הפוטנציאל לשיתוף פעולה במגזר הטכנולוגיה הנקייה ובמגזר טכנולוגיית המזון, תחומים שגופים משני הצדדים יכולים להפיק בהם רווח.
בשנים האחרונות גוברת ההכרה בישראל כמרכז חדשנות עולמי שמציע הזדמנויות לחברות מכל העולם. כמדינה שפועלות בה 9,000 חברות בקרב אוכלוסייה של 9 מיליון, ישראל מתגאה בצפיפות הגדולה ביותר של חברות סטארט אפ בעולם.
הקהילה הקטנה הזאת של יזמים, שמייצגת 0.1% בלבד מאוכלוסיית העולם, עומדת בחזית הפיתוחים הטכנולוגיים העולמיים. פתרונות חלוציים בתחומי התוכנה, הרפואה, הניווט ועוד משפיעים על תעשיות מסביב לעולם. חברות הסטארט אפ הישראליות משכו כ-31% מההשקעות העולמיות באבטחת סייבר ב-2020, במקום השני אחרי ארצות הברית, על פי נתונים שאסף מערך הסייבר הלאומי של ישראל.
חברות הסטארט אפ הישראליות גם מחזיקות ב-11% משוק הבינה המלאכותית העולמי, על פי הדוח. יותר מ-500 תאגידים רב-לאומיים מ-35 מדינות – שהמטה של כ-27% מהם נמצא באירופה – מנהלים פעילויות חדשנות בישראל, ומשתייכים למגזרי הרכב, ההנדסה, הביוטכנולוגיה ומדעי החיים, טכנולוגיית המידע והתוכנה.
חברות הסטארט אפ הישראליות גם מחזיקות ב-11% משוק הבינה המלאכותית העולמי. יותר מ-500 תאגידים רב-לאומיים מ-35 מדינות – שהמטה של כ-27% מהם נמצא באירופה – מנהלים פעילויות חדשנות בישראל
תעשיית ההיי-טק הצומחת של ישראל נהנתה מזרימת הון גדולה בעשור האחרון, בהיקף של 35.6 מיליארד אירו בשנים 2019-2010. ההשקעות השנתיות באקו-סיסטם ההיי-טק גדלו מכ-2 מיליארד אירו ב-2013 ל-7.29 מיליארד אירו ב-2019.
ב-2020, חברות הטכנולוגיה הישראליות גייסו סכום שיא של 9.93 מיליארד אירו ממשקיעים, על פי דוח של מרכז המחקר IVC, שעוקב אחר התעשייה, ומשרד עורכי הדין הישראלי מיתר עורכי דין.
מפגרים בתחרות
אולם חברות ומשקיעים מהאיחוד האירופי "מעטים באופן חסר פרופורציות" בסצנת הטכנולוגיה הישראלית, על פי הדוח, בהתחשב בגודלו של השוק האירופי וברלוונטיות הכוללת שלו כשותף כלכלי של ישראל. בנוסף, השקעות האיחוד האירופי בחברות טכנולוגיה ישראליות "מפגרות באופן משמעותי אחרי מתחרים זרים, בפרט חברות מארצות הברית, מסין ומבריטניה".
חברות ומשקיעים מהאיחוד האירופי "מעטים באופן חסר פרופורציות" בסצנת הטכנולוגיה הישראלית. בנוסף, השקעות האיחוד האירופי בחברות טכנולוגיה ישראליות "מפגרות באופן משמעותי אחרי מתחרים זרים"
מאז 2015 נקנו כ-689 חברות סטארט אפ ישראליות ו-213 מרכזי מחקר ופיתוח הוקמו בישראל על ידי תאגידים רב-לאומיים מהאיחוד האירופי. חברות מהאיחוד חתמו על 42 עסקאות מיזוג ורכישה בשנים 2019-2015, בשווי של 1.7 מיליארד אירו. מבחינת מספר העסקאות, האיחוד האירופי מפגר משמעותית מאחורי ארצות הברית ותאגידים ישראליים, ובמונחים של שווי כולל, גם אחרי סין.
חברות אמריקאיות מקדימות בהרבה את כל השחקנים האחרים בעסקאות מיזוג ורכישה, עם מספר כולל של 311 עסקאות במהלך חמש השנים האחרונות, המסתכמות בשווי של 40.8 מיליארד אירו. סין חתמה על 15 עסקאות בשווי כולל של 4.43 מיליארד אירו בשנים 2019-2015. אם חסמי השוק יצומצמו, כותבים מחברי הדוח, "התגברות על הפערים האלה נמצאת בהחלט בהישג יד".
סיבה עיקרית לביצוע החסר של האיחוד האירופי בסצנת הטכנולוגיה הישראלית היא "רמת המודעות הנמוכה" לחדשנות הישראלית בשוק האירופי. פלטפורמות מידע על האקו-סיסטם של ההיי-טק הישראלי אמנם קיימות באנגלית, כותבים מחברי הדוח, אך הן אינן מפרטות בבירור הזדמנויות במגזר הציבורי והפרטי.
חסר גם מידע באנגלית לגבי רגולציה או מסים, ומפעילי חברות באיחוד האירופי אינם תמיד יודעים באילו ערוצים או אתרים עליהם לחפש.
ישנם ארגונים באיחוד האירופי שרואים בישראל רק שוק קטן, שכבר רווי בשחקנים. אחרים עדיין חוששים כי אם יעבדו בגלוי עם ישראל, יהיו לכך השלכות על הקשרים שלהם עם העולם הערבי.
בינתיים, ארצות הברית היא השחקנית העיקרית בסצנה הישראלית, וסין גם היא הופכת בהדרגה לשחקנית. ממשלת סין משקיעה באופן נרחב בחברות סטארט אפ ישראליות, תומכת במיזמי מחקר ומגבירה את המודעות באקו-סיסטם הישראלי להזדמנויות בסין. לאחר שהממשלה פתחה בפני חברות סטארט אפ ישראליות את הדלת לשוק הסיני, רבות מהן החלו לחפש שיתופי פעולה עם סין.
ארה"ב היא השחקנית העיקרית, וסין הופכת בהדרגה לשחקנית. ממשלת סין משקיעה באופן נרחב בחברות סטארט אפ ישראליות, תומכת במיזמי מחקר ומגבירה את המודעות באקו-סיסטם הישראלי להזדמנויות בסין
"רוב חברות הסטארט אפ הישראליות מביטות לעבר השוק האמריקאי", אומר אלון, לצורך הפיילוטים הטכנולוגיים שלהן, לצורך שיתופי פעולה שיהוו את הבסיס לעסקאות מיזוג ורכישה. הרעיון שלהן הוא קודם כול לסמן כמטרה את השוק האמריקאי ורק בשלב מאוחר יותר להתרחב לאירופה. פירוש הדבר שהאירופאים החמיצו הזדמנויות של "חדשנות, מסחר והזדמנויות אחרות", מסביר אלון.
"חברות סטארט אפ ישראליות, מצדן, מתקשות לנווט באירופה, שהיא יחידה כלכלית אחת אבל מורכבת ממגוון מדינות, שלכל אחת מהן שפה, תרבות ותקנות משלה", ממשיך אלון. "זה הופך את העניין למשימה מרתיעה שצורכת זמן מהיזמים, שקל להם הרבה יותר להתמודד עם הסצנה האמריקאית, שיש בה שפה אחת ותרבות אחת".
קיימת גם מודעות נמוכה לגבי חברות סטארט אפ ישראליות שמצליחות באירופה, אף על פי שישנן עשרות דוגמאות כאלה. לעומת זאת, רוב המרואיינים במחקר היו מסוגלים למנות בקלות עשר או יותר חברות ישראליות שזכו להצלחה בארצות הברית.
אפשר וחובה לגשר על הפערים האלה, כותבים מחברי הדוח. על מנת לעשות זאת, הם מציגים כמה המלצות:
- יצירת מנגנון שירכז את הצרכים והמשאבים של שני הצדדים לצורך חיפוש הזדמנויות ומימון וכן לסיוע בכניסה לשוק.
- יצירת דיאלוג בין מוסדות פיננסיים באיחוד האירופי לבין האקו-סיסטם של ישראל והגברת המודעות להזדמנויות באמצעות מצגות משקיעים, אירועים לבניית מודעות ויוזמות אחרות.
- יצירת קורת גג אחת לכל המענקים, התוכניות וההזדמנויות באיחוד האירופי.
- הקמת מרכז בו יוצגו מוצרי סטרט אפ ישראליים שעשוי לתת מענה לצרכי החדשנות של עסקים קטנים ובינוניים באיחוד, ובסיס לדיאלוג עם האקו-סיסטם הישראלי.
להעצים את הסביבה והמזון
הדוח גם מציין את טכנולוגיות הסביבה והמזון כשני מגזרים עיקריים שיכולים להציע יתרון עצום הן לישראל והן לאיחוד האירופי.
האיחוד האירופי מזוהה בעולם כמוביל בתעשיית הטכנולוגיה הנקייה, בהיותו אחד המקדמים והמשקיעים העיקריים בטכנולוגיות חדשניות המסייעות בהפחתת סכנות סביבתיות לדורות העתיד.
האקו-סיסטם המשגשג של ההיי טק הישראלי ומגזר הטכנולוגיה הנקייה החדשנית מציעים שפע הזדמנויות עבור המדינות החברות באיחוד, שיש להן צרכים שונים בחיזוק היתרון הטכנולוגי שלהן ובאימוץ החידושים האחרונים בתחום הטכנולוגיה הנקייה.
על מנת לחזק את שיתוף הפעולה, מחברי הדוח מציעים שישראל תקים קרן אימפקט עם מנגנון הגנה מפני הפסדים עבור משקיעים במגזר הטכנולוגיה הנקייה, שיפחית את רתיעתם ממיזמים בסיכון גבוה.
הדוח גם קורא ליצירת "שוק הצעות" אחד שיכלול את כל ההזדמנויות העסקיות, המענקים והתוכניות באיחוד האירופי, כדי להקל על יוזמות סטארט אפ ועל חברות קטנות ובינוניות להיכנס לשוק המאוחד, דבר שיכול להפחית את החסמים בצורה משמעותית.
כדי לעודד חדשנות ואת צמיחת שוק טכנולוגיית המזון, על האיחוד האירופי לחפש הזדמנויות לשותפויות ולמעורבות בשווקים חיצוניים. כאן ישראל יכולה למלא תפקיד כשוק השישי בגודלו בעולם מבחינת השקעות בטכנולוגיית מזון, הכולל 376 חברות פעילות, ש-148 מהן הוקמו בארבע השנים האחרונות בלבד.
ישראל יכולה למלא תפקיד כשוק השישי בגודלו בעולם מבחינת השקעות בטכנולוגיית מזון, הכולל 376 חברות פעילות, ש-148 מהן הוקמו בארבע השנים האחרונות בלבד
רבים מצרכי טכנולוגיית המזון של האיחוד האירופי עשויים למצוא מענה ביכולותיה של ישראל במגזר זה, שכן לתעשיית המזון שלה יש יסודות חזקים של מחקר מדעי בשל הצורך של ישראל בחקלאות עצמאית.
על מנת לעודד שיתופי פעולה יש להגביר את המודעות להזדמנויות בישראל, ואילו האקו-סיסטם הישראלי צריך ללמוד על היתרונות שבהתרחבות לאיחוד האירופי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם