בין עובדות להשערות בסיפור החדירה לבסיס חיל האויר "נבטים"

גניבת ציוד מבסיס נבטים, צילום מסך מסרטון טוויטר של צחי דבוש
גניבת ציוד מבסיס נבטים, צילום מסך מסרטון טוויטר של צחי דבוש

בסתיו 1973 היה גדוד הטנקים שלנו, גדוד 9, בגזרה הצפונית של תעלת סואץ. מחנה צ'רצ'יל היה מחנה מבודד בלב הישימון, והוא היה המחנה של הפלוגה שלי, פלוגה מ'. חיילי הפלוגה היו חיילים מבצעיים. לחלקם זה היה הקו השני, ולחלקם היתה זו תקופת הקו השלישי. כולנו, כל חיילי וקציני הגדוד והפלוגה, הכרנו היטב את הגזרה ואת שגרתה.

ראש השנה חל ביום חמישי בשבוע, וסוף השבוע של החג היה סוף שבוע ארוך. והנה באחד מלילות סוף השבוע של החג – התרעה. מערכת ניטור שטח (כמו התצפיתניות בימינו) שהייתה מוצבת בגזרה מתריעה על אנשים שמסתובבים בקרבת המחנה שלנו. מעולם לא היה כדבר הזה.

הפלוגה הוקפצה לכוננות (ללא הטנקים). חיילי הפלוגה סיירו עם נשקם ברחבי המחנה ובשוליו. קצינים מהגדוד הגיעו עם חימושם למחנה שלנו. המג"ד, יום-טוב תמיר, אישית, ניהל את האירוע. הוא היה בקשר ישיר עם אנשי מערכת ההתרעה שזיהו את האיום, ואלה כיוונו אותו לכיוון בו נראו הדמויות.

לאחר כשעה או שעתיים בהן הוכוונו ותוזזנו על-ידי מערכת התרעה לכל מקום בקרבת מבני הבסיס וסביבותיו, סגרנו את האירוע כהתרעת שווא, למיטב זכרוני, בהסכמה של כל הנוגעים בדבר.

לאחר כשעה או שעתיים בהן הוכוונו ותוזזנו על-ידי מערכת התרעה לכל מקום בקרבת מבני הבסיס וסביבותיו, סגרנו את האירוע כהתרעת שווא, למיטב זכרוני בהסכמת כל הנוגעים בדבר

על-אף זאת, למחרת עם שחר התייצבה חוליית שטח (אני חושב שמהפיקוד), ויחד איתנו חיילי הפלוגה, סרקה את כל השטח בסביבות המחנה. לא נמצאו עקבות ועדויות אחרות שיכלו להצביע על נוכחות של אנשים בלילה הקודם בסביבות המחנה.

האירוע נסגר.

שבוע לאחר מכן פרצה מלחמת יום הכיפורים.

*  *  *

אני נזכר באירוע זה מחג ראש השנה תשל"ד (1973). בימים אלה צה"ל מספר לציבור (ולעצמו?) סיפור שלם סביב אירוע החדירה לבסיס חיל האוויר בנבטים.

בדברור סיפור החדירה לבסיס חיל האוויר אין הפרדה בין עובדות להשערות. כל סיפור החדירה עד שהחודר נטש את המכונית בריצה הוא עובדות.

עובדות זה גם שכל הסיורים והמאמץ התצפיתי והמירדפי לא יצרו מגע עם החודר, ואיש לא ראה אותו. אפשר לצרף לעובדות, אם אכן נושא זה באמת נבדק כראוי, שהחודר יצא החוצה, ואולי גם את הזמן בו יצא.

כל יתר הסיפור שמדוברר בתקשורת הוא השערות, שאסור למפקדי צה"ל לתת להן משקל: לא לכך שהחדירה היתה הסתבכות של אירוע פלילי, לא שהחודר הוא בדואי מהפזורה, ולא לכך שלא היתה זו חדירה מתוכננת.

כל יתר הסיפור שמדוברר בתקשורת הוא השערות, שאסור למפקדי צה"ל לתת להן משקל: לא לכך שהחדירה היתה הסתבכות של אירוע פלילי, לא שהחודר הוא בדואי מהפזורה, ולא לכך שלא היתה זו חדירה מתוכננת

ואם זו חדירה מתוכננת, כמובן שאסור שלא לעסוק בשאלה – מה היתה מטרת החדירה?

רק לאחר שימצא החודר וייחקר, ויהיה סימוכין לסיפור העלילה כולה, אפשר להניח להשערות של המקרה הרע.

יאיר טל הוא מהנדס מכונות שעבד במספר חברות. היום הוא גמלאי. חקר את ניהול המלחמה במלחמת יום הכיפורים והשלים את כתיבת הספר "ישראל טל: פרקים למלחמת יום הכיפורים" אשר יצא לאור בספטמבר 2019 בהוצאת "ידיעות ספרים". ספר נוסף שלו "אכזבה וגאווה - מלחמת יום הכיפורים" יצא לאור ב-2023 בהוצאת "טפר - הוצאה לאור".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 411 מילים
סגירה