איש לא יודע מה עוד יתגלה ומה יהיה ההיקף הסופי

שחור בעיניים

אסון הזפת

כמעט כל קו החוף מראש הנקרה ועד עזה נפגע מזיהום הנפט - אסון הטבע הגדול ביותר שפקד את ישראל מזה עשורים ● אולם מרגע שכמויות הזפת העצומות נחתו על קו החוף, הקרב כמעט אבוד ● זיהום כזה צריך לעצור בלב ים, אבל בחסות הסערה והיעדרן של מערכות התראה מתקדמות, הוא התגלה כשכבר היה מאוחר מדי ● החשש האמיתי הוא מהיקף הנזקים שיתברר בימים הקרובים

בבוקר שבת, חוף ניצנים נראה כמו אתר ארכיאולוגי: עשרות אנשים רכונים על האדמה, ממוללים חול, שולפים בזהירות פיסות זעירות של זפת ואוספים אותן בשקיות.

החוף היפהפה שבין אשדוד לאשקלון מוגדר ככזה שספג מנת זיהום קטנה יחסית, ואולי דווקא בגלל זה המלאכה כאן סיזיפית במיוחד: אין גושי זפת עצומים שניתן להסיר בבת אחת או עם כף של דחפור. את מלאכת הטיהור צריך לעשות בעבודה ידנית. במבט ראשון אפשר אפילו לומר שהחוף נראה נקי, אבל אחרי כשעה של הליכה, האמת העגומה נחשפת בדמות כתמים שחורים שמכסים את כפות הרגליים.

על המבצע מנצחים צעירים נמרצים עם חולצות שנושאות את הכיתוב "אנשי הים התיכון" – קואליציית ארגוני ופעילי סביבה שלקחו על עצמם לשמור על הים מכל משמר. אלפי המתנדבים שזורמים בימים האחרונים באמצעות ארגונים כמו "אקו אושן", "צלול" והחברה להגנת הטבע הם המגן האנושי של החזית המערבית של ישראל.

מתנדבים מנקים זפת בחוף ליד חדרה, 20 בפברואר 2021 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
מתנדבים מנקים זפת בחוף ליד חדרה, 20 בפברואר 2021 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)

בימים כתיקונם, הממשלה מתייחסת אליהם לא פעם כאל קוץ בישבן, מחבקי הצדפים שמפריעים למרוץ הפיתוח וה"קידמה". ברגע האמת, מתברר שהממשלה לא יכולה בלעדיהם.

הבוקר כבר יצאו הודעות רשמיות שמזמינות את הציבור להתנדב בהמוניו. פתאום "שיתוף הציבור" הוא כבר לא צירוף מגונה. ח"כ תמר זנדברג, אגב, העלתה הצעה שכדאי לשקול – לגייס למאמץ הניקיון אלפי צעירים שיושבים בבית בלי תעסוקה באדיבות משבר הקורונה.

נכון לתחילת השבוע הזה, זיהום הזפת הוא אירוע מתגלגל. רחוק מסיום, ובעיקר – איש לא יודע מה עוד יתגלה ומה יהיה ההיקף הסופי של הנזקים. בינתיים, כמו שציינה בעייפות ד"ר רותי יהל, האקולוגית הימית של רשות הטבע והגנים, "רואים שחור בעיניים".

איש לא יודע מה עוד יתגלה ומה יהיה ההיקף הסופי של הנזקים. בינתיים, כמו שציינה בעייפות ד"ר רותי יהל, האקולוגית הימית של רשות הטבע והגנים, "רואים שחור בעיניים"

בחסות הסערה ובאדיבות השלג המסנוור, ממדי האסון התבררו באיחור ובהדרגה. בתחילה היה נדמה ששניים-שלושה חופים ספגו מנת זיהום, אחר כך התברר שכמעט כל קו החוף של ישראל – בערך 170 ק"מ מתוך 190 שבין ראש הנקרה לגבול עזה – לא הצליח לחמוק מהזוועה.

אישה מחזיקה דג מת לאחר שניקתה אותו מזפת, 20 בפברואר 2021 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
אישה מחזיקה דג מת לאחר שניקתה אותו מזפת, 20 בפברואר 2021 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)

גם ההבנה לגבי אופי האירוע התפתחה ככל שנקפו השעות והימים: בשלב הראשון הרוח החזקה והגלים הגבוהים הקפיצו את הזפת לעומק החופים החוליים, היכן שהציבור נמצא ומסתובב ברגליים יחפות.

את תשומת הלב של התקשורת והרשתות החברתיות לכדו תמונות של רגליים וידיים מוכתמות בזפת ובעלי חיים גדולים כמו צבים, סרטנים ואפילו חרדונים(!) משוחים בשכבת נפט דביקה

כמו הקורמורנים הזכורים ממלחמת המפרץ, הם אולי הכי פוטוגניים, אבל השאלה האמיתית היא מה קורה דווקא בקו המים, באזור השוניות, טבלאות הגידוד והסלעים הנמוכים, בעולמם של היצורים הזעירים שפחות מוכרים לציבור הרחב. שם מתקיימות המערכות האקולוגיות החיוניות והרגישות, שם מתפתחים הצדפים, שושני הים, החלזונות והאצות.

בשעות ובימים הקרובים, אחרי שהים יירגע ופניו ירדו, אנשי המקצוע יוכלו להתחיל לבין מה קורה שם: "אם נמצא שכל המקומות האלה מכוסים בשכבה של זפת", אומרת ד"ר יהל, "זה יהיה אסון הטבע האמיתי. זה כמו שאתה מזפת גג כדי לאטום אותו – תאר לך שעולם שלם של יצורים חיים ייאטם וייחנק מתחת לזפת".

צב ים מת מכוסה בזפת בעקבות דליפת הנפט שגרמה לזיהום בחופי הארץ, 20 בפברואר 2021 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
צב ים מת מכוסה בזפת בעקבות דליפת הנפט שגרמה לזיהום בחופי הארץ, 20 בפברואר 2021 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)

במקרה כזה הסיכוי לגרד זפת שנדבקה לסלעים הוא משימה שהמילה סיזיפית מתגמדת לידה. יהל מעריכה שבמאמצים אדירים יצליחו להציל 5-10% מהמקומות שייפגעו. את כל השאר, כמו ששר גידי גוב, גם אלף דוקטורים לא יצליחו להציל.

וזה לב העניין. כשזיהום מהסוג הזה מגיע לקו החוף, הקרב, ברובו, כבר אבוד. כדי לנצח בו צריך לנהל אותו הרחק מהחוף, בלב הים. לזהות את הזיהום המתפשט כשהוא צעיר, לתחום אותו באמצעות תגובה מהירה של ספינות ופרישת מצופים, לספוג את רובו ולגרום לכך שרק מיעוטו יצליח להגיע אל קו החוף.

כשזיהום מהסוג הזה מגיע לקו החוף, הקרב, ברובו, כבר אבוד. כדי לנצח בו צריך לנהל אותו הרחק מהחוף, בלב הים. לזהות את הזיהום המתפשט כשהוא צעיר, לתחום אותו ולגרום לכך שרק מיעוטו יצליח להגיע אל קו החוף

ובמלחמה כמו במלחמה, כדי לבלום את האויב רחוק מהגבולות, צריך מודיעין. ולמדינת ישראל לא היה אפילו שביב של מידע על הפלישה הצפויה. במונחים ביטחוניים, זה כאילו התעוררנו בוקר אחד כדי לגלות שהקומנדו של החמאס פשט על קו החוף בעשרות נקודות ואנשיו עלו עליו באין מפריע. עכשיו, לך תתפוס את המחבלים אחד אחד בתוך היישובים.

חובבי האירוניה יאהבו את זה: לפני שלושה חודשים בדיוק, המשרד להגנת הסביבה הקדיש שלושה ימים לתרגול אירוע של זיהום ים בשמן. התרחיש: מתקפת סייבר הובילה להשתלטות על מכלית נפט בלב ים ולשפיכה לים של 60 אלף טון נפט גולמי.

הלווייתן שנפלט לחוף ניצנים, 19 בפברואר 2021 (צילום: Ariel Schalit, AP)
הלווייתן שנפלט לחוף ניצנים, 19 בפברואר 2021 (צילום: Ariel Schalit, AP)

השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, ביקרה בחדר המצב של התרגיל ואמרה "התרחיש שאנחנו מתרגלים היום יכול, לצערנו, להיות המציאות של מחר. תגובה מהירה ונכונה תמזער נזקים לאדם ולסביבה".

אתמול, כשנשאלו למה לא היה למדינת ישראל שמץ מידע על הזיהום שבדרך, השיבו אנשי המשרד להגנת הסביבה ש"למדינת ישראל אין מערכת התראה מוקדמת וטיסות תצפית שגרתיות". זה בהחלט מסביר למה לא ידענו, אבל מאליה עולה השאלה – איך יתכן שלמדינה שעוקבת אחרי כל דייג מעזה אין מערך התראה ותצפית כשמדובר באיומים סביבתיים?

אתמול, כשנשאלו למה לא היה למדינה שמץ מידע על הזיהום שבדרך, השיבו אנשי המשרד להגנת הסביבה ש"למדינת ישראל אין מערכת התראה מוקדמת וטיסות תצפית שגרתיות"

פרד ארזואן, סגן מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה, אומר שטיסות סיור קבועות מעל הים בהחלט יכולות לעזור, כמו גם מערכת רדאר מתקדמת שמזהה אירועי זיהום והמשרד להגנת הסביבה היה שמח להציב על קו החוף.

כרגע אין לא טיסות ולא רדאר, אבל לדברי ארזואן בגלל מזג האוויר הקשה ששרר, גם האמצעים המתקדמים האלה לא בהכרח היו מבטיחים התראה מדויקת בזמן אמת. נכון לעכשיו ישראל מסתמכת על התראות שמגיעות ממערך בינלאומי של צילומי לוויין, אבל התראה כזו לא נשלחה הפעם, כנראה בגלל שהמערכת לא זיהתה את הכתם כאירוע משמעותי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו והשרה להגנת הסביבה גילה גמליאל בחוף ים באשדוד בעקבות דליפת הנפט שגרמה לזיהום בחופי הארץ, 21 בפברואר 2021 (צילום: קובי גדעון/לע"מ‎)
ראש הממשלה בנימין נתניהו והשרה להגנת הסביבה גילה גמליאל בחוף ים באשדוד בעקבות דליפת הנפט שגרמה לזיהום בחופי הארץ, 21 בפברואר 2021 (צילום: קובי גדעון/לע"מ‎)

"ככה זה בכל העולם", אומר ארזואן, "לאירועי זיהום ים יש נטייה להפתיע. כולם עסוקים ברפואה מונעת, אבל גם המדינות שמצוידות בכל הטכנולוגיות הכי מתקדמות מוצאות את עצמן לפעמים מופתעות".

"ככה זה בכל העולם, לאירועי זיהום ים יש נטייה להפתיע. כולם עסוקים ברפואה מונעת, אבל גם המדינות שמצוידות בכל הטכנולוגיות הכי מתקדמות מוצאות את עצמן לפעמים מופתעות"

נכון לעכשיו – והדברים כאמור בהחלט יכולים להשתנות – ההערכות מדברות על ספינה זרה שאולי בגלל תקלה, ואולי בשל רצון להיפטר מדלק באיכות נמוכה שאסור להשתמש בו, הזרימה לים כמות גדולה של נפט.

בשלב הזה מנסים לערוך מצוד בדיעבד אחרי זהותו של כלי השיט באמצעות צילומי לוויין ומודלים של רוחות וזרמים. המים בחופי ישראל נעים מדרום לצפון וכך גם הזיהום, לכן ההערכה היא שהנפט נשפך לים כ-50 קילומטר מול חופי אשדוד ומשם התפשט צפונה.

אם יעלו על עקבותיו של כלי השיט ויצליחו להוכיח שהוא מקור הזיהום, אומר ארזואן, בהחלט ניתן לנהל מולו הליכים משפטיים בישראל: "גם אם הנפט נשפך מחוץ למים הטריטוריאליים שלנו, העובדה שהזיהום והפגיעה נמצאים כאן משמעותה שהוא עבר עבירה בישראל. יש לנו את הכלים החוקיים והמשפטיים לטפל בזה, וגם לבצע חקירות בחו"ל".

מתנדבת מנקה בחוף בעקבות דליפת הנפט שגרמה לזיהום בחופי הארץ, 20 בפברואר 2021 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
מתנדבת מנקה בחוף בעקבות דליפת הנפט שגרמה לזיהום בחופי הארץ, 20 בפברואר 2021 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)

האירוע המדכדך הזה, כמו שהיטיבו לנסח ב"אדם טבע ודין", הוא בגדר "הפתעה צפויה מראש". כבר שנים מדברים על כך שמבנה הים התיכון הוא אמבטיה עם פתח ניקוז קטן בצד אחד (מיצר גיברלטר), ושבגלל מיקומה של ישראל על דופן האמבטיה, כל זיהום משמעותי עלול להסתיים על קו החוף שלה.

מרב תשומת הלב הופנתה לחשש מתאונה בקידוחי הגז והנפט בנוסח אסון "בריטיש פטריוליום" במפרץ מקסיקו, אבל בדיונים שנערכו, אנשי המשרד להגנת הסביבה ומומחים הזהירו לא פעם שמה שהרבה יותר מטריד אותם אלה האוניות הרבות, עתירות הנפט, שחולפות בים התיכון ושכמעט אין יכולת לפקח עליהן.

בסופו של יום, בדיוק כמו בקורונה, אין חיסון של 100% מפני זיהומים – אבל קשה להימנע מהתחושה שבכל מה שנוגע להגנת הסביבה,  ממשלת נתניהו רחוקה מאוד גם ממאמץ של 100%. כששרה בממשלה – במקרה הזה גילה גמליאל – אומרת בנחרצות ש"חופי הים הם לא הפקר", באותו טון שבו שרי ביטחון ורמטכ"לים מדברים על עוטף עזה, אתה יודע שזה בדיוק מה שהם – הפקר.

משטר ביידן כבר הכריז שסוגיית האקלים והסביבה היא חלק מהביטחון הלאומי, אבל נתניהו כזכור הרבה יותר קרוב לטראמפ. אחרי האסון, ראש הממשלה מילא פיו מים, ורק אמש (מוצ"ש) הוציא הודעה רפה לפיה הוא מבקש מהשרה להגנת הסביבה להכין תכנית או משהו כזה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו והשרה להגנת הסביבה גילה גמליאל בחוף ים באשדוד בעקבות דליפת הנפט שגרמה לזיהום בחופי הארץ, 21 בפברואר 2021 (צילום: קובי גדעון/לע"מ‎)
ראש הממשלה בנימין נתניהו והשרה להגנת הסביבה גילה גמליאל בחוף ים באשדוד בעקבות דליפת הנפט שגרמה לזיהום בחופי הארץ, 21 בפברואר 2021 (צילום: קובי גדעון/לע"מ‎)

בינתיים, ממשלת ישראל ממשיכה לקדם במרץ תכנית להפוך את נמלי אילת ואשקלון לנמלי נפט גדולים עם צינור ענק שמחבר ביניהן שיעזור לייצא לאירופה את הנפט ממדינות המפרץ. יש לשער שלא נראה את נתניהו מצטלם בחוף עם גוש הזפת המיליון ומתפאר בהישגי המלחמה בזיהום נה-נה-נה.

כאמור, היקף הנזק עדיין רחוק מלהתברר. המומחים חוששים שעם התחממות מזג האוויר, גושי הזפת יתחילו להינמס ולהתמזג לתוך המים, שם הם עוברים דרך המערכות והגוף של יצורי הים הזעירים והדגים. נפט הוא רעל, ואת ההשלכות של הרעלה המונית כזו מוקדם אפילו להתחיל לנסות להעריך. "בוא נגיד שלא הייתי אוכל דגים בזמן הקרוב", אמר לי אתמול חוקר ים וותיק.

בעיריית הרצליה – שבין הערים הגדולות ספגה מנת זיהום נדיבה במיוחד – הודיעו על סגירת חופי הרחצה ואיסור על ספורט ימי נכון לעכשיו (כן, גם יחידני). המים, לפי העירייה, מלאים בחומרים מסוכנים. בין המתנדבים בחופים היו אתמול כמה שחשו ברע: כשהזפת מתחממת, היא פולטת אדים רעילים שלא מומלץ לנשום.

בהזמנה הרשמית שהמשרד להגנת הסביבה הוציא היום למתנדבים, הם התבקשו לא להביא ילדים מתחת לגיל 16 ולהימנע מהגעה לחוף עם בעלי חיים.

אסון האקסון ולדז – שבו מיכלית נפט עלתה על שרטון מול חופי אלסקה ועשרות אלפי טונות של נפט נשפכו לים וגרמו לחורבן אקולוגי – התרחש לפני 32 שנה. עד היום מתנהלות בבתי המשפט בארצות הברית תביעות של משפחות שיקיריהן, שהשתתפו במלאכת הניקוי, מתו מסרטן.

ציפור מכוסה בנפט מאסון אקסון ולדז על חופי אלסקה ב-1989 (צילום: AP Photo/Jack Smith)
ציפור מכוסה בנפט מאסון אקסון ולדז על חופי אלסקה ב-1989 (צילום: AP Photo/Jack Smith)

על רקע כל הטוב הזה, היה כבר מי שתהה אתמול איך פותחים בעוד כמה שבועות את עונת הרחצה עם ים וחופים מלאים זפת. שאלה טובה, אבל כרגע עדיין מאוד רחוקה. כרגע יש שאלות דחופות יותר. למשל, מה עושים עם כל הפסולת שנאספת ונערמת בשולי החופים.

במשרד להגנת הסביבה רואים בפסולת חומר מסוכן, ולכן אוסרים לפנות אותה לאתרי הטמנה רגילים – שמא הרעלים יחלחלו למי התהום או ייפלטו לאוויר בצורת אדים. ייתכן והפתרון יהיה הפניית הזפת לאתר לטיפול בפסולת מסוכנת בנאות חובב שבנגב, או אולי דווקא למפעל המלט נשר לטובת שריפה בכבשנים. בעוד במשרד להגנת הסביבה בודקים את החלופות, חלק מהגורמים בשטח מתחילים לאבד סבלנות לנוכח ערימות הזפת ההולכות ומתגבהות.

הים הפך למקור חיים בעל חשיבות אדירה לישראל בשנים האחרונות. מקור לאנרגיה (נפט וגז), למזון (דגים) ומי שתייה. מה קורה במפגש בין זפת שהתמוססה במים למשאבות הענק של מתקני ההתפלה? מה הסיכוי שהזפת הזו תגיע למים שמוזרמים לבתים של רוב אזרחי ישראל?

גולש מנקה את הגלשן שלו מזפת ליד חדרה, 20 בפברואר 2021 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
גולש מנקה את הגלשן שלו מזפת ליד חדרה, 20 בפברואר 2021 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)

גיורא שחם, ראש רשות המים, מבקש להרגיע. הנפט צף, ואילו המשאבות של מתקני ההתפלה שואבות מים מעומק של כ-7 מטרים, כך שכרגע אין כל אינדיקציה לבעיה. מעבר לזה, הוא אומר, הן מצוידות באמצעי התרעה רגישים ביותר ומערכת מסננים שאין עדינה ממנה, ובמקרה של מגע עם מים מהולים בנפט, המתקן יושבת מייד. אין שום סיכוי שהזפת תגיע למים שלנו, לדברי ראש רשות המים.

ומה יקרה אם מתקני התפלה יושבתו בזה אחר זה? למרבה המזל, אומר שחם, אנחנו נמצאים אחרי כמה מערכות של גשמי ברכה, ומשק המים יכול להחזיק מעמד בלי טיפה אחת של מים מותפלים למשך 7-10 ימים לפחות.

ומה יקרה אם מתקני התפלה יושבתו בזה אחר זה? למרבה המזל, אנחנו נמצאים אחרי כמה מערכות של גשמי ברכה, ומשק המים יכול להחזיק מעמד בלי טיפה אחת של מים מותפלים למשך 7-10 ימים לפחות

רבים תהו בימים האחרונים האם ייתכן שדליפה/הזרמה מכוונת מאונייה אחת יכולה להשחיר את קו החוף של מדינה שלמה. ובכן, כנראה שכן.

אונייה ממוצעת נושאת כמה אלפי ליטרים של דלק לטובת הפעלת המנועים; מיכלית שמשנעת נפט יכולה להכיל גם 250-300 אלף טונות של נפט גולמי. לפי הערכת המשרד להגנת הסביבה, באירוע הנוכחי מדובר בזיהום של עד אלף טונות לכל היותר. טיפה בים לעומת הפוטנציאל ההרסני. באירוע של האקסון ולדז, אגב, דלפו לפי ההערכות כ-36 אלף טון נפט.

אם זה מרגיע מישהו, האקסון ולדז החליפה מאז שם והיא מובילה כיום נפט ברחבי הים התיכון תחת שם אחר.

מתנדבים מנקה בחוף בעקבות דליפת הנפט שגרמה לזיהום בחופי הארץ, 20 בפברואר 2021 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
מתנדבים מנקה בחוף בעקבות דליפת הנפט שגרמה לזיהום בחופי הארץ, 20 בפברואר 2021 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
עוד 1,801 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שני, 8 במרץ 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ראיון "בסופו של דבר, זה או בנט או ביבי"

יו"ר ימינה עשוי להיות זה שיכריע איזו ממשלה תוקם אחרי הבחירות בעוד שבועיים, והאם בנימין נתניהו יעמוד בראשה ● בראיון נרחב הוא פורס את משנתו - כלכלה, משפט, הפלסטינים, יהדות ארה"ב, חרדים ועוד - ומבקש לשכנע שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב ● "יש דור שלם שלא מכיר שום דבר אחר חוץ מביבי, וחושב שישראל לא תשרוד בלי ביבי. אין טעות גדולה מזו. לא רק שישראל תשרוד: היא תמריא ביום שאחרי נתניהו"

עוד 5,201 מילים

״עזבי, אני כבר אדבר עם אמא שלי״

לפני כמה שנים השתתפתי בפגישה ארוכה, שהייתי צריכה להציג רק 10 דקות מתוכה. במשך כל הפגישה ישבתי ועבדתי וחיכיתי לתורי. אחד המהנדסים שישב לידי שאל מה אני עושה. עניתי לו שכדי להספיק להגיע למקלחות של הילדים אני צריכה לעבוד בכל דקה פנויה. הוא מצידו ענה שההעדפה שלו היא להגיע אחרי המקלחות.

במשך הפגישה עבדתי וחיכיתי לתורי. מהנדס שישב לידי שאל מה אני עושה. עניתי שכדי להספיק להגיע למקלחות של הילדים אני צריכה לעבוד בכל דקה פנויה. הוא ענה שההעדפה שלו היא להגיע אחרי המקלחות

עוד משחר ילדותי היה ברור שתהיה לי קריירה. לאחרונה חבר הזכיר לי, שכשהתחתנתי הצהרתי שהילדים שיהיו לי לא יפריעו לי בדרך. אני עובדת שעות ארוכות ותובעניות עוד מימיי כסטודנטית. את משרת הניהול שלי קיבלתי בהיותי בהריון, ואף מצאתי את עצמי עובדת מדי פעם במהלך חופשת הלידה. גם בן זוגי מפתח קריירה משלו ושנינו לא נמצאים הרבה בבית. כמי שגרה בישוב קהילתי, בשנים שהילדים היו קטנים הייתי שומעת משפטים בנוסח: "המטפלת מגדלת לה את הילדים". נוצר פה פרדוקס, מצד אחד יש ציפייה שתצליחי, ומהצד השני מצפים שתהיי אמא במשרה מלאה.

תחילת שנת 2021, ועדיין נשים יזמיות רבות מוצאות את עצמן בלחץ מתמיד של הרצון לאזן בין הקריירה והמשפחה. לאורך זמן המתח הזה שוחק ולא מתגמל. כשעבדתי בחברת הייטק גדולה נוכחתי לדעת, שיש הרבה נשים שמגיעות לדרגות ניהול בכירות, לא עומדות בלחץ ועוזבות.

החדשות הטובות הן שהנשים שהתמידו לאורך השנים ולא פרשו הפכו להיות מנהלות בכירות, או אפילו מנהיגות. הן אימנו את עצמן לפרוץ גבולות באופן מתמיד, להפוך להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמן, לפתור בעיות בצורה יצירתית, לעמוד בלחצים מבלי להישבר ולהאמין בעצמן וביכולות שלהן בכל רגע נתון.

זוהי מיומנות נרכשת בצורה הדרגתית ונדרשת שלמות פנימית עם התהליך. למשל, כשהילדה שלך מציירת את המטפלת בציור המשפחתי של יום המשפחה בגן. או כשאנשים תוהים איך יכול להיות שאת גם עושה קריירה, וגם הילדים יוצאים מוצלחים?

אז איך בכל זאת הצלחתי להתמיד? הקפתי את עצמי בנשים חזקות ומדהימות שעשו זאת לפני, והרבה חריצות. אפשר לומר שבמובן מסוים הן סללו עבורי את הדרך והפכו אותה לקלה יותר עבורי. כי האמביוולנטיות לא מגיעה רק מהחברה, אלא נכנסת לתוך הבית. כשהילדים קטנים הם רוצים את אמא לידם, אבל כשהם גדלים, הקריירה של אמא הופכת עבורם למקור גאווה והשראה.

החדשות הטובות הן שהנשים שלא פרשו לאורך השנים הפכו למנהלות בכירות ואף למנהיגות. זו מיומנות נרכשת ונדרשת שלמות פנימית עם התהליך. למשל, כשהילדה שלך מציירת את המטפלת בציור המשפחתי של יום המשפחה בגן

הבת שלי, לדוגמה, רצתה לעשות בגרות 5 יחידות במתמטיקה, פיזיקה ומחול, והמורה אמרה לה שזה יותר מדיי ושהיא לא תצליח. היא אמרה למורה:

"עזבי, אני כבר אדבר על זה עם אמא שלי".

הדרך היחידה לצלוח את זה היא לדעת להבדיל עיקר לתפל. ידעתי שחשוב לי להקריא סיפור כל לילה לפני השינה, לשחק משחקי קופסה ולהקשיב. בשביל להצליח לעשות את זה עם מלוא הסבלנות, עשיתי מיקור חוץ לכל שאר מטלות הבית. גם אם הייתה לכך הוצאה כספית משמעותית. זו הייתה לגמרי השקעה ארוכת טווח; במשפחה שלי, בקריירה ובעצמי.

המסר שלי לאימהות, זה קחו עזרה ותהפכו  את הילדים למעורבים. שידעו מה אתן עושות ומה התרומה שאתן מביאות. בסופו של דבר זה מעצים אותם. עבורי ילדים וחיי משפחה הם לא גורם מעכב אלא מנוע צמיחה!

אפרת שגיא-אופיר, מנהלת ראשית ואחת ממייסדות חברת Air Doctor ,חברת סטארט-אפ בתחום הבריאות הדיגיטלית המקשרת בין מטיילים לרופאים מקומיים ברחבי העולם. Air Doctor הוא הסטארט-אפ השני של אפרת, בעבר הקימה את Sun Effect, חברה בתחום האנרגיה הסולארית. היא החלה את הקריירה שלה בהנדסת תעשייה באינטל, בהמשך הובילה את ניהול שרשרת האספקה ​​בחברת BetterPlace בשנת 2020 נבחרה לאחת מחמש המועמדות הסופיות ומקום ראשון בחירת הקהל בתחרות עולמית Quesnay למייסדות בתחום InsurTech כהוקרה על עבודתה ב .Air Doctor. צילום: נתי כהן

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 500 מילים

"אם בחמישה סקרים לפני הבחירות לא נעבור את אחוז החסימה, לא נתמודד"

בליכוד מרכיבים כבר בביטחון קואליציה עם החרדים והציונות הדתית, ובעיקר עם ימינה של נפתלי בנט ● זה לא אומר שנתניהו לא ינסה לעזור לציונות הדתית על חשבון בנט, שקד וימינה ● בכחול-לבן מרגישים הקלה גדולה - והלחץ עובר לכיוון מרצ, שם הדילמה גדולה ● וביהדות התורה רועדים מפחד מבצלאל סמוטריץ' והחלו בקמפיין בוטה במיוחד ● פרשנות

עוד 774 מילים

דיווח: באיחוד האמירויות לא מעוניינים בביקור של נתניהו לפני הבחירות

גדעון סער: הדור הבא לא יתנהל כלפי דרעי כמו הדור הנוכחי ● ישראל כ״ץ טוען כי יש גורם במשרד האוצר שעיכב את אישור מענקי החזרה מהחל״ת ● מתן כהנא: לא נשב עם מרצ ● סמוטריץ׳ לגולן: מזל שלא מונית לרמטכ״ל ● יאיר גולן: בן גביר מחבל ● בן גביר: מצפה לראות אם בעוד שבועיים יהיה לו אומץ לכתוב את זה שוב ● מהיום זרים יכולים להכנס לישראל רק באמצעות בקשה לוועדת היתרים

עוד 10 עדכונים

למקרה שפיספסת

אין רשימה מושלמת

אין לי זכות לבטל במחי יד את אפליית הלהט"בים בשם מאבק לביטול אפליית האזרחים הערבים וסיום השליטה הצבאית בגדה.

מי אני בכלל שאוכל להשוות בין סוגי אפליות ולהחליט איזו מהן חשובה יותר. מי אני בכלל שאוכל לבטל או למזער או להכחיש או להדחיק אפליה כלשהי?

קל להיות סטרייט שאומר לחברות ולחברים להט"בים שלי: עזבו, האפליה שלכם זה בקטנה.

מי אני שאוכל להשוות בין סוגי אפליות ולהחליט איזו חשובה יותר. מי אני שאוכל לבטל, למזער, להכחיש או להדחיק אפליה כלשהי? קל להיות סטרייט שאומר לחברות ולחברים להט"בים: עזבו, האפליה שלכם זה בקטנה

קל להיות יהודי שאומר לערבי: עזוב אותך. האפליה שלכם זה בקטנה.

לגיטימי להצביע לרשימה המשותפת תוך גינוי לדבריו המרתיחים של טיבי על להט"ב. בשום אופן אין לעשות לו הנחות כי הוא מייצג אזרחים שאפלייתם בשל הלאום שלהם עמוקה ומבנית, או מפני שהוא קורץ אלקטורלית לקהל מוסלמי-שמרני.

לגיטימי להצביע מרצ או עבודה תוך דרישה מהן להתנער מכל קשר למוסדות שמבנים ומנציחים אפליה של אזרחים ערבים (דירקטוריון קק"ל שנוח וחמים לשבת בו).

וחובה להזכיר כל הזמן: המאבק למען זכויות אדם ואזרח הוא מאבק שמושתת על עקרונות אוניברסליים.

לכן מדובר במאבק משולב: המאבק למען סיום אפליית הלהט"בים וכמובן לסיום אפלייתם המבנית של האזרחים הערבים ולסיום המשטר הצבאי ועקרונות האפרטהייד המעציבים ששולטים בחיי תושבי הגדה – הם מאבקים משולבים. מאבקים שמושתתים על התנגדות להפרת זכויות אדם ועל דרישה לשוויון ללא הבדל לאום, דת, מוצא, מין, או נטייה מינית. כן, גם אם מישהו נורא רוצה לקרוץ לקהל השמרני-מוסלמי שלו.

המאבקים האלה משולבים במכלול מאבקים נוספים ובראשם המאבק לשוויון זכויות לנשים וכן המאבק לפירוק מודל הקצאת קרקעות המעוות והמקומם במדינת ישראל (נושא בוער, אקוטי, עצום השפעה, עצום ממדים ומושתק כפי שלמדנו מחברנו David Ben Shabat). זאת לצד המאבק הקריטי להבטחת קיום בכבוד לכל ישראלי. וכמובן המאבק הקיומי להגנה על זכויות הילדים.

תשאלו את חברת הכנסת עאידא תומא-סלימאן. היא יכולה לספר לכם כמה דברים על השילוב בין מכלול המאבקים הללו. ואם תפגשו ברחוב את ד"ר דב חנין, תוכלו גם לשמוע מפיו מספר משפטים בנדון מהתקופה שבה כיהן בכנסת.

מדובר במאבק משולב: המאבק למען סיום אפליית הלהט"בים וכמובן לסיום אפלייתם המבנית של האזרחים הערבים ולסיום המשטר הצבאי ועקרונות האפרטהייד המעציבים ששולטים בחיי תושבי הגדה

הדברים המבאסים, המקוממים והמרתיחים של טיבי מזכירים לנו:

אין רשימה מושלמת. אין. יש הרע במיעוטו או הטוב במינימליותו. אני חושב שחובה להצביע למפלגה מהמתחם הליברל-דמוקרטי והסוציאל-דמוקרטי.

אבל כזו שמקשיבה ברצינות גם לתחושות ולמחשבות של בוחרים ימנים, מסורתיים, דתיים וחרדים. מפלגה שחושבת ברצינות על חיים ביחד במרחב דמוקרטי שיש בו חילוקי דעות מהותיים וקיומיים. אבל הכל במסכרת קיום אנושי, דמוקרטי וכלכלי מכובד לכל אחד ואחת מאיתנו.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 398 מילים
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

"המומחים ההודים יכולים להפוך את החברות הישראליות לתחרותיות יותר"

לגמרי לא רק מים, חקלאות ובטחון: הסחר עם הודו מגיע כבר ל-5 מיליארד דולר כולל טכנולוגיה פיננסית, סייבר ורפואה ● שגריר הודו בישראל סנג'יב סינגלה מסביר איך ממקסמים את הפוטנציאל העסקי העצום ביחסים בין המדינות, שעדיין רחוק ממימוש, ומה צפוי לקרות רגע אחרי שוך המגפה ● וממה הכי חשוב להיזהר כשרוצים להיות גדולים באסיה

עוד 932 מילים

מנדלבליט שוב בורח מאחריות

בני גנץ ביקש בשבוע שעבר תשובה משפטית מוסמכת מהגורם היחיד שמוסמך לתת תשובה כזו, בטרם העניין יגיע לבית משפט ● גנץ ביקש לדעת מה דינה של ממשלת החילופים במקרה שכחול-לבן לא תעבור את אחוז החסימה ● זו סוגיה מרכזית בעלת משקל - אבל מנדלבליט סירב להשיב עליה ● מעבר למפגן המדהים של חוסר אומץ לב מקצועי, מנדלבליט פשוט טועה בהבנת מהות תפקיד היועמ"ש ● פרשנות

עוד 801 מילים ו-1 תגובות

ראיון "אני הולך להיות שר אוצר בראס בילעינו הפעם או בפעם הבאה"

הוא לוחם שחיתות עם קבלות, רודף צדק, יהיר ועצבני ● הוא הצביע בעבר ללפיד ("כי אין לו כתבי אישום") אבל לא מבין מאיפה מצא "79 בעלי הון שמימנו אותו" ● בנט "פאשיסט", מרצ "שמאל קיצוני" ● כפיית חיסונים זה פגיעה בדמוקרטיה - אבל קריסת עסקים יותר ● בגיל 50, ירון זליכה משוכנע שיהיה שר האוצר - בסיבוב הזה או הבא ● "אני היחיד שיכול לעצור את האסון, ולסובב את הספינה"

עוד 2,410 מילים ו-1 תגובות

מנהל בחברת ניקיון תובע 300 אלף שקל ממשרד רה"מ

גנץ לנתניהו: "הקריאה לעלות על משרד המשפטים מסוכנת" ● דרעי: "כשממשלת נתניהו תקום גם גדעון יבוא. בנט ודאי" ● לפיד: "יותר חשוב לי להזיז את נתניהו מאשר להיות רה"מ" ● נתניהו בתראבין: אטפל אישית בכל אוכלוסיית הבדואים ● עודה מברך את לפיד שלא פוסל את המשותפת ● הורוביץ: לא נפרוש - פרישה היא תבוסתנות

עוד 46 עדכונים
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

הבעיה של ארז דריגס

ארז דריגס הקדיש את החלק הארי בראיון שהעניק אמש לדקדוק בעובדות ● הוא "חש בושה" אבל מבקש לשים דברים בפרופורציה ● הוא "לוקח אחריות" אבל לא מבין למה אומרים שזה "בניגוד לרצונן" ● התוצאה היא ראיון התנצלות עם הרבה מילים נכונות על "אחריות", "שינוי", "הבנה", ו"תיקון" - אבל ללא מילת התנצלות אחת

עוד 1,065 מילים

גנץ: ״שום קמפיין לא מצדיק מתן לגיטימציה לחקירת ישראל״

שקד: ״דברי הורוביץ חרפה - לא נשב עם מרצ״ ● תקווה חדשה: דבריו חמורים ביותר ● הלימודים בכיתות ז'-י' יחודשו מחר בערים ירוקות וצהובות ● כמו כן יפתחו תחת הגבלות מסעדות, מלונות ואולמות האירועים, התרבות והספורט ● גפני ישתתף באירוע של חדשות 12 למרות שהסיעה החליטה להחרים את הערוץ ● דרעי שוחח עם ראש עיריית קלנסווה על רקע ניסיון רצח מנכ״ל העירייה

עוד 17 עדכונים

עיריית תל אביב מתחמקת משימור מתחם נגה ביפו

תושבי יפו סובלים רבות בשנים האחרונות מעבודות הרכבת הקלה בשדרות ירושלים, אך לפחות ברור להם שבסוף תבוא הגאולה ● במדרחוב בת עמי שבמתחם נגה, לעומת זאת, מתברר שמחכה להם דווקא גיהינום אסתטי ● מחר צפויים להתחיל עבודות פיתוח במדרחוב שעיצב האדריכל קלמן כץ, והאבנים הטבעיות ועיטורי הערבסק היפהפיים יוחלפו במרצפות גנריות ● העירייה בתגובה: "מדובר בריצוף ישן אשר בכל מקרה היה צורך להחליפו"

עוד 693 מילים

מי היה האיש שבימי חייו כונה האדם החזק בעולם, מלך הברזל, הרקולס היהודי ושמשון המודרני? ● והאם סבב הופעות שערך ברחבי צפון אמריקה השפיע על ג'רי סיגל וג'ו שוסטר, יוצריו היהודים של "סופרמן"?

עוד 857 מילים

ראיון מפעל החיים של ג'יין פונדה

אחת הכוכבות הגדולות האחרונות של הוליווד ואקטיביסטית חברתית ותיקה, ג'יין פונדה קיבלה השבוע פרס מפעל חיים בטקס גלובוס הזהב ● הנאום שנשאה היה מרגעי השיא של ערב חסר ברק שהתנהל ברובו בזום ● בראיון לזמן ישראל היא מדברת על אביה הנרי פונדה, על "נשיא האקלים הראשון" ג'ו ביידן, על נשים מנהיגות, הסרטים שאהבה, יחסה לטלוויזיה - ומה עוד נותר לה לשנות בעולם

עוד 2,107 מילים

טיול לשבת כשהרקפות בוהקות מתמיד - סיור בהרי יהודה

אחרי סגר הקורונה הממושך ישנה הזדמנות לחזות בכלניות בשיא פריחתן ● בפארק עצמאות ארצות הברית מסלולי הליכה מסומנים לצד ספסלים ושולחנות פיקניק ● בהר יעלה ניתן ליהנות מנוף של 360 מעלות של האזור - מיהודה ועד מישור החוף הדרומי, דרך נחל שורק והר חברון

עוד 991 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה