בזמן שישראל ניצבת מול חקירה אפשרית בדבר פשעי מלחמה בהאג, עוקבת המדינה מקרוב אחרי מינוי התובע החדש, קארים חאן, ומחפשת סימנים לכך שהוא עשוי לשנות את גישת בית הדין הפלילי הבינלאומי.

בעוד שמומחים אומרים שהמינוי לא מספק רמזים ברורים לגבי האופן שבו יתקדם בית המשפט בעניין ישראל וחמאס, מספר פרשנים ישראלים אופטימיים בנוגע לבחירה ולעזיבת התובעת היוצאת, פאטו בנסודה.

"המינוי של חאן טומן בחובו הזדמנות לבית הדין למלא ייעודו – לקיים, לקדם ולהגן על זכויות כל הזקוקים לערכאת מוצא אחרון", כתבה ח"כ מיכל קוטלר-וונש, המחוקקת המובילה בכנסת שעוסקת בנושאים הקשורים לבית הדין.

היא ציינה את עבודתו של חאן מטעם האו"ם בחקירת פשעי המלחמה שביצעה המדינה האסלאמית בצפון עיראק, "חאן הפגין דאגה וחמלה לקורבנות של זכויות אדם, כמו במקרה של היאזידים", אמרה קוטלר-וונש לזמן ישראל.

קארים חאן (צילום: אתר האו"ם)

מאחורי חאן, 50, קריירה ארוכה ומעורבות פעילה, בין השאר, בחלק מהתביעות הגדולות ביותר בנושא פשעי מלחמה, הן כתובע והן כסניגור. עורך הדין הבריטי שימש כיועץ במשפטים של יוגוסלביה לשעבר ורואנדה, אבל גם הגן על סיף אל-אסלאם קדאפי, בנו של המנהיג הלובי המת מועמר קדאפי, ועל נשיא ליבריה לשעבר, צ'רלס טיילור.

חאן נבחר ביום שישי על ידי 123 המדינות החברות בבית הדין הבינלאומי, תוך שהוא גובר על עורך הדין האירי פרגל גיינור. ביוני הוא יתמנה לתובע השלישי בהיסטוריה של בית הדין בהאג, ויחליף את פאטו בנסודה מגמביה.

סמכות לפתוח בחקירה

בניגוד לבנסודה, שהיתה התובעת הראשית של גמביה ושרת המשפטים, חאן אינו פוליטיקאי. ב-2015 פרסמה בנסודה הצהרה שבה היא מציינת שבית הדין "עסוק בחקירות מקדימות באפגניסטן, עיראק, קולומביה, פלסטין ואוקראינה", ולא מתמקד רק באפריקה. ועדיין, בית הדין לא הצליח להתנער מביקורת שהגיעה מהמדינות האפריקאיות, שזכו לתשומת לב לא הוגנת, לדבריהן.

התובעת הראשית בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, פאטו בנסודה (צילום: Bas Czerwinski, AP)

היו שהאשימו את בנסודה בכך שהיא מערבת את בית הדין בהליכים פוליטיים. "אם חאן רוצה להחזיר את האמינות לבית הדין, הוא צריך לשים קץ לפוליטיזציה הזאת ולנסות לשכנע את המעצמות שבית הדין באמת עוסק בפשעי מלחמה", אומר ד"ר עמנואל נבון, מרצה ליחסים בינלאומיים ועמית בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון.

בתחילת החודש, הרכב קדם-משפט של בית הדין קבע שלהאג יש סמכות לפתוח בחקירה פלילית בנוגע לישראל ולפלסטינים בעניין פשעי מלחמה לכאורה שהתבצעו בגדה המערבית, ברצועת עזה ובמזרח ירושלים, החלטה שסללה את הדרך לחקירה מלאה אחרי חמש שנים של בדיקות מקדימות שהובילה בנסודה.

בנסודה ציינה ב-2019 שחקירה פלילית, אם תאושר, תתמקד בעימות בין ישראל לחמאס ב-2014, מבצע צוק איתן, על מדיניות ההתנחלויות של ישראל ועל התגובה הישראלית להפגנות בגבול עם עזה. החקירה תתמקד ככל הנראה גם בהאשמות בפשעי מלחמה של חמאס נגד אזרחים ישראלים.

בית הדין הפלילי הבינלאומי, 24 בספטמבר 2017 (צילום: באדיבות בית הדין הפלילי הבינלאומי)

בית הדין הבינלאומי לא מעמיד לדין מדינות, אלא אנשים פרטיים. נציגים ישראליים רשמיים אומרים שהם לא צופים איום מיידי לפוליטיקאים או לאנשי צבא ישראלים בכירים. מעבר לתרחיש הבלתי סביר שבו יונפקו צווי מעצר לבכירים בישראל שנתונים לחקירה, ישראל חוששת שחקירה של בית הדין תפגע במדינה במספר אופנים נוספים.

בין היתר היא עלולה לחנוק את ההתקדמות הצנועה ביחסים בין ישראל לפלסטין על ידי כך שתעודד את רמאללה לחפש יתרונות באמצעות גופים בינלאומיים במקום באמצעות שיחות שלום. חקירה כזאת יכולה לערער גם את הסכמי אוסלו, שעל פניו אוסרים על הפלסטינים ליזום הליכים משפטים נגד ישראל במסגרת בית הדין.

ד"ר אליאב ליבליך, מומחה למשפט בינלאומי, אומר שאין סיבה לחשוב שחאן לא ימשיך את התוכניות של בנסודה לחקור את ישראל. "אני באמת לא מבין את כל ההתרגשות", הוא אומר. "אני לא רואה אותו עושה משהו מאוד שונה ממה שנעשה עד כה. אם מישהו חושב שמאיזושהי סיבה המקרים האלה, או החקירות האלה, ייעלמו עכשיו, קשה לי להאמין".

אלי בר-און (צילום: באדיבות המצולם)

אלי בר-און, סגן הפרקליט הצבאי הראשי בין השנים 2012-2015, מצביע על התמיכה הרחבה שמקבל חאן מארגוני זכויות אדם כסימן שמעיד על כך שהוא ימשיך במסלולו. "הם לא היו תומכים בו אם היו חושבים שלא יקדם את החקירה הזאת", הוא אומר.

"לא לגמרי ברור לי למה מישהו פה חוגג את הבחירה שלו. אני לא רואה איך הוא מחליט שלא לפתוח בחקירה בכלל, אבל להגיע לנקודה של הוצאת צווי מעצר זה כבר סיפור אחרי לגמרי".

הוא מציין שבית המשפט, עם המשאבים המוגבלים שלו, עשוי עדיין להחליט להתמקד באזורים שיעוררו פחות סערה בינלאומית. "זה יהיה לגמרי לגיטימי אם הוא יחליט להתקדם במקרים פחות שנויים במחלוקת, חקירות שסביר להניח שיסתיימו בהרשעות, חקירות של מדינות שהן ריבוניות בלי להיכנס לסוגייה של סמכויות".

מכיר את כל הטריקים והשטיקים

בכל דרך שיבחר, חאן, שהיה חלק מצוותי התביעה וההגנה בחקירות מרכזיות בענייני זכויות אדם, יהיה כנראה תובע מאוד אפקטיבי, אומרים המומחים. "הוא מכיר את כל הכללים ואת כל הטריקים של הנתבעים ועורכי הדין שלהם", מדגיש בר און.

השותפות של ישראל בבית הדין שהתנגדו לחקירה, ביניהן אוסטרליה, קנדה וגרמניה, יכולות למלא תפקיד חשוב בשכנוע חאן לתעדף חקירות אחרות. ארה"ב, שממשיכה עם הסנקציות שהפיל ממשל טראמפ על בנסודה, יכולה לעבוד מאחורי הקלעים כדי לעודד את חאן להתמקד במדינות בלי מערכת משפטית מתפקדת והן חברות בבית הדין, ולא בארה"ב או בישראל.

ד"ר אליאב ליבליך

"השחקן שהכי סביר להניח שיפעיל לחץ בעניין זה הוא ארצות הברית", טוען ליבליך ומצביע על המתחים הגוברים בין ארה"ב לבית הדין בעניין אפגניסטן.

מדינות כמו ארה"ב, רוסיה, סין, הודו וטורקיה אינן חברות בבית הדין. אן הרצברג, היועצת המשפטית של NGO Monitor, אומרת שבחירתו של חאן היא התנגדות לכיוון שאליו יצא בית הדין תחת בנסודה. "הוא לא יקבל את מה שהתובעת הנוכחית עשתה כעניין סגור, ואני חושבת שהוא ייקח את הזמן להעריך את מה שהיא עשתה עד עכשיו, כמו גם לבדוק את החלטות בתי המשפט".

אם גיינור היה גובר על חאן בתהליך הבחירות המתמשך ומהפלג, כל הסימנים מעידים על כך שהוא היה מקדם בעניין את חקירת ישראל, כמו גם חקירה בנוגע לפשעי המלחמה לכאורה שביצעו כוחות אמריקאים באפגניסטן.

גיינור ייצג קורבנות פלסטינים שקראו לחקור את פשעי המלחמה של ישראל, וגם קורבנות אפגניים מול בית הדין. הוא טען שלבית הדין הבינלאומי יש סמכות לבחון את פשעי המלחמה לכאורה שביצעו גופים שונים וביניהם ארה"ב. "בשני המקרים הכי שנויים במחלוקת שבהם עוסק בית הדין, יש לו ניגוד עניינים מובהק", אומרת הרצברג.

בית הדין הפלילי הבינלאומי, 24 בספטמבר 2017 (צילום: באדיבות בית הדין הפלילי הבינלאומי)

העובדה שחאן איננו גיינור עשויה להסביר חלק גדול מההתלהבות הישראלית ממנו. אבל חאן, למעשה, נמצא בעמדה טובה יותר לחקור את ישראל שכן לא מתלווה אליו ענן הדעות הקדומות שהאפיל על עמיתו האירי.

למרות הדרישות לרפורמה, לישראל אין שום דרך לדעת מה יחליט חאן לעשות, בעיקר עם הטענות הפלסטיניות נגד ישראל. הוא לא עסק בסוגיות הקשורות לישראל בעבר.

"כמו שעושים עם כל אדם שנמצא בסוג כזה של מוסד בינלאומי, צריך להיות זהירים", מזהירה הרצברג. "הוא עדיין יכול לפעול באופן שיפגע משמעותית באינטרסים הישראלים".